אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה סיבה ✔רטוריקה, איך לשנות עמדות? איך לטפל בהתנגדות? איך המוח משתכנע? למה אתה חושב כך? להטיל ספק, הטלת ספק, לבקש נימוק, לחפש סיבה, סיבה מחזקת, סיבה...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
13:49רטוריקה, איך לשנות עמדות? איך לטפל בהתנגדות? איך המוח משתכנע? למה אתה חושב כך? להטיל ספק, הטלת ספק, לבקש נימוק, לחפש סיבה, סיבה מחזקת, סיבה מחלישה, איך לשכנע אנשים?
מה המשמעות של השאלה "למה"? כיצד היא משפיעה על דעות ומעמדות?

האם יש משמעות לשאלה "למה" כאשר מישהו מביע דעה? לרוב, כאשר מישהו מביע דעה או עמדת חיים, השאלה "למה אתה חושב כך?" עולה באופן טבעי, אולם עצם השאלה עלולה לשדר למישהו שהדבר שאמר אינו ברור או נכון באופן מוחלט, ולכן הוא צריך להסביר את עצמו. לדוגמה, אם אדם אומר "השעה 19:00", ושואלים אותו "למה אתה אומר שזה 19:00?", מיידית מתעוררת תחושת ספק, כי השאלה מרמזת על כך שההנחה של הדובר אינה ברורה מאליה. זו אינה שאלה שמופיעה בהצהרות עובדתיות שהן כה בסיסיות וברורות כמו "הכדור הארץ עגול" או "יש שמש בחוץ", בהן אף אחד לא שואל "למה".

כיצד השאלה "למה" יכולה להחליש או לחזק דעה?

יש רעיונות שמבוססים על עובדות פשוטות ואינם דורשים נימוק, כמו "יש שולחן כאן". לעומת זאת, טענה כמו "השולחן הזה יפה" מצריכה נימוק, כמו "כי הצבע שלו מוצא חן בעיני". ברגע ששואלים אדם מדוע הוא טוען טענה מסוימת, הדבר עלול להחליש את עמדתו אם הוא לא יכול להציג נימוק משכנע או אם הנימוק עצמו מתערער. לדוגמה, אם שואלים מישהו "למה אתה חושב שזה יקר?", הוא עשוי להתחיל לחשוב על הסיבות שהביאו אותו למסקנה הזו, וזה עשוי להחליש את עמדתו אם יגלה שלא היו לו נימוקים חזקים.

מצד שני, כאשר אדם נשאל "למה?" ומסביר את עמדתו, הוא עשוי לחזק את הדעה שהוא מביע. הסיבה לכך היא שהנכונות להעניק נימוק מבהירה שהוא לא רק מרגיש את דבריו, אלא גם מסוגל להעמיק בהם ולהתבונן בהם בצורה ברורה. כך, במקרים מסוימים, השאלה "למה?" עשויה להוביל את האדם להבנה ברורה יותר של עמדתו, או אפילו לחיזוק של הביטחון שלו בה.

כיצד לשאול "למה" באופן אסטרטגי?

החלטה האם לשאול "למה" תלויה במטרה שלך בשיחה. אם אתה מעוניין להחליש את הדעה של הצד השני, שימוש בשאלת "למה?" עשוי להוביל אותו להטיל ספק בעצמו, במיוחד אם אתה יודע שהנימוקים שלו חלשים. עם זאת, לפעמים שאלת "למה?" עשויה לגרום לאדם להתחפר בעמדתו ולחפש טיעונים חדשים שיתמכו בה. במקרים כאלה, עדיף אולי להימנע משאלת "למה?" ולהתמקד בהסברת היתרונות של עמדתך, במקום להעמיק בסיבות שמובילות אותו לעמדה שהוא תופס.

מה קורה כאשר שואלים "למה" שוב ושוב?

אם שואלים "למה" שוב ושוב כל טענה, בסופו של דבר תגיעו למצב שבו האדם כבר לא יודע להציע נימוק ברור יותר. לדוגמה, אם אדם אומר "יש שמש בחוץ" ושואלים אותו "למה אתה אומר שיש שמש בחוץ?", הוא עשוי להשיב "כי אני רואה אותה". אם נשאל אותו שוב, הוא יוכל לומר שזו האמת שהוא חווה, אך אם נמשיך לשאול אותו "למה אתה רואה את השמש?" הוא יגיע לנקודה שבה לא יוכל להציע סיבה ברורה או הגיונית, והטענה עלולה להתפרק.

לסיכום, איך לשאול את השאלה "למה" כדי לשנות דעות?

שאלת "למה?" היא כלי חזק להחלשת טענות, אך יש להשתמש בה בצורה זהירה ומחושבת. עליך להעריך את המצב, להכיר את הנימוקים של הצד השני ולבחור האם זה יעזור לו להטיל ספק בטענתו או שיחזק אותה. לפעמים, אם אנחנו מעוניינים לשנות דעה, מוטב להציג טיעונים חדשים וחזקים שמבוססים על נימוקים טובים, במקום להטיל ספק במעמדו של הצד השני בצורה ישירה. כל שיחה היא הזדמנות ליישם את הכלים הללו ולהתאים את השאלות בהתאם לסיטואציה.
האם יש משמעות לשאלה 'למה' כאשר מישהו מביע דעה?

כאשר מישהו מביע דעה כמו "אני לא רוצה לעשות שיעורים" או "אני רוצה כך ולא אחרת", עולה לפעמים הרצון לשאול אותו "למה אתה רוצה את זה?". עצם השאלה "למה" עשויה לשדר לו שהדבר שאמר אינו ודאי או מובן מאליו, אלא דורש נימוק. דוגמה לכך היא אדם שאומר "עכשיו השעה 19:00", ואם נשאל אותו "למה אתה אומר שזה 19:00?", ניצור הרגשה שמה שהוא אומר לא בהכרח נכון, כי אחרת לא היינו שואלים. כך גם במקרים שבהם אדם אומר "כדור הארץ עגול" או "יש עכשיו שמש בחוץ" - לרוב לא שואלים "למה" כי זה נתפס כברור מאליו.

מדוע שאלת 'למה' עשויה להחליש דעה?

יש רעיונות שהם "נכונים מצד עצמם", כמו הטענה שיש כאן שולחן. זוהי עובדה שחושינו מכירים בה מיד, ללא צורך בנימוק. לעומת זאת, טענה כמו "השולחן הזה יפה" תלויה בנימוקים, למשל "כי הצבע שלו מוצא חן בעיני" או "כי הצורה שלו נראית לי אסתטית". כאשר דעה זקוקה לנימוקים, הדבר יכול להחליש אותה, שכן אם הנימוק יתערער או לא ישכנע, גם הדעה עצמה תתערער.

לכן, כשאדם אומר "אני לא רוצה לעשות שיעורים" ואנחנו שואלים "למה אתה אומר את זה?", אנחנו עלולים לגרום לו להרגיש שפחות בטוח בדבריו - זאת משום שהוא צריך להסביר אותם ולהוכיח אותם לנו או לעצמו. בדיוק כמו בדוגמה "עכשיו 19:00" - עצם השאלה "למה אתה אומר שזה 19:00?" רומזת שזה לא מובן מאליו, ואולי יש סיבה נסתרת או מוטעית.

מה קורה אם ממשיכים לשאול 'למה' עוד ועוד?

אם לוקחים כל טענה בעולם (למשל "יש שמש בחוץ") ושואלים עליה "למה" שוב ושוב, בכל שלב מתקבלת תשובה שניתן לחקור גם אותה בשאלה "למה". אחרי מספיק פעמים, בסוף מגיעים למצב של "אין לי סיבה" או "לא יודע", כי לכל נימוק אפשר לשאול "ולמה הנימוק הזה נכון?". באופן לוגי, כל טענה מתפרקת אם חוזרים בלי הרף על שאלת "למה".

האם השאלה 'למה' יכולה גם לחזק את הדעה?

מהיבט אחר, לפעמים דווקא עצם הצורך לנמק ולחפש סיבה מחזק את הדעה. כשאדם נשאל "למה אתה חושב שזה יקר?" ומתחיל לפרט טיעונים שונים, הוא עשוי דווקא להגיע להבנה ברורה יותר של עמדתו ולהרגיש שהיא מוצדקת יותר. הנכונות לתת נימוקים ולהסביר עשויה לחזק את הביטחון בדעה, כיוון שלא מדובר רק בתחושה מעורפלת אלא במשהו מגובה בסיבות.

בנוסף, ייתכן שבמהלך מתן ההסברים יעלה האדם טיעון חזק כלשהו שדווקא מבהיר לעצמו (ולזולתו) עד כמה עמדתו מבוססת. לכן, השאלה "למה?" לא תמיד מחלישה - היא עשויה להוביל לחיפוש פנימי, ליותר הבנה ולחיזוק הדעה.

כיצד לבחור אם לשאול 'למה' או לא?

לעיתים, אם המטרה היא להחליש את עמדת האדם האחר, אפשר לשאול "למה אתה חושב ככה?" שוב ושוב, מתוך כוונה לפרק את הדעה שלו בהדרגה. אם יודעים מראש שהנימוקים שלו לא חזקים ושנוכל להפריך אותם, שאלת "למה" תחזור ותערער את הטענה.

עם זאת, במצבים אחרים, שאלות "למה" דווקא גורמות לאדם להתחפר יותר בדעה שלו, כיוון שהן מדרבנות אותו לחפש סיבות ולחזק את עמדתו. במצב כזה, ייתכן שעדיף להתמקד בלהסביר לו "למה כדאי לעשות משהו אחר" או "למה כדאי לשקול כיוון שונה", במקום לבקש ממנו שוב ושוב לנמק את עמדתו.

לדוגמה, כשילד אומר "אני לא רוצה לעשות שיעורים", אפשרות אחת היא לשאול "למה אתה לא רוצה?", אך לעיתים שאלה זו תגרום לו לעמוד יותר על שלו. אפשרות אחרת היא להציג לו את התועלת שבשיעורים - כלומר, לחזק את הצד שלנו במקום להחליש את הצד שלו.

בסופו של דבר, כל מקרה לגופו. אם אנחנו מאמינים ששאלת "למה" תוביל את האדם להחליש בעצמו את טענתו (כי אין לו נימוקים משכנעים), נשתמש בשיטה זו. אם נראה שזה גורם לו רק להתחזק בדעתו, נעדיף גישה אחרת.

חשוב לזכור שגם לגבי הדעות שלנו, אפשר ליישם את הכלל: אם יש דעה שמציקה לנו, כדאי לשאול "למה אני חושב אותה?" ולברר האם באמת יש נימוק מוצק או שמדובר בהרגל מחשבתי שאפשר להטיל בו ספק.
שלום לכולם הפעם אני רוצה להתייחס לנושא הבא והוא לבקש מבן אדם אחר נימוק וסיבה לדעה שלו, האם בעצם זה מחליש את הדעה שלו או מחזק את הדעה שלו לדוגמה ילד אומר "אני לא רוצה לעשות שיעורים" אתה מבקש ממישהו משהו הוא אומר לך "לא רוצה, כן רוצה, אני רוצה אחרת" עכשיו זאת הדעה של הבן אדם השני, עכשיו אפשרות לשאול אותו "למה אתה לא רוצה למה את מתנגד, למה אתה רוצה ככה מה הסיבה, מה מניע אותך להגיד את זה" זאת אפשרות אחת.

אפשרות שניה זה לא לשאול והשאלה היא בעצם כאשר שואלים מישהו "למה אתה רוצה את זה" או "למה אתה אומר ככה" או "למה אתה חושב ככה" האם השאלה הזאת ששואלים את הבן אדם השני "למה אתה רוצה, למה אתה חושב אחרת" היא בעצם מחזקת את הדעה שלו או מחלישה את הדעה שלו או לא מחלישה ולא מחזקת. אז בגדול יש כמה דרכים להסתכל על זה אז זה עובד ככה, מהיבט מסוים אפשר לומר שכאשר שואלים מישהו "למה אתה רוצה, למה אתה אומר, למה אתה חושב" זה מחליש את הדעה שלו ברגע שבן אדם נוקט איזו עמדה "צריך לעשות ככה וככה", "למה אתה אומר את זה, תגיד לי למה אתה חושב ככה?" אוטומטית ברגע ששואלים מישהו "למה" החלשנו את הדבר.

מה זאת אומרת החלשנו את הדבר? אני אתן לכם דוגמה נגיד נשאל מישהו "תגיד לי מה השעה עכשיו?" הוא יסתכל בשעון אומר לנו "עכשיו 19:00", "למה אתה אומר שעכשיו 19:00?" אוטומטית מרגע שהמוח של הבן אדם שומע את המילה "למה" זה כמו להגיד לו מה שאתה אומר זה לא בטוח נכון כי דבר שהוא בטוח נכון לא שואלים למה. שימו לב דבר שהוא בטוח נכון לא שואלים למה, תבדקו ביומיום יש דברים כדור הארץ עגול אוקי כולם מסכימים, "אתה יודע יש עכשיו שמש בחוץ" כולם מסכימים "למה" זה בעצם להגיד במילים אחרות מה שאתה אומר זה לא בטוח נכון זה אולי נכון ואולי לא נכון.

יש רעיונות שהם נכונים כאילו מצד עצמם זה פשוט נכון פשוט ככה זה, לעומת זאת יש רעיונות שהם נכונים לא כי הם פשוט נכונים הם נכונים בגלל סיבות מסוימות שמובילות אותנו לחשוב שהם נכונים. איזה רעיון יותר חזק רעיון שהוא פשוט נכון לדוגמה "יש פה שולחן" זה פשוט נכון או רעיון שאומר "יש פה שולחן יפה", מה יותר חזק זה שזה שולחן או זה שזה יפה? זה שזה שולחן כי זה שזה שולחן זאת עובדה, למה כי זה מה שהחושים אומרים זה שזה יפה "למה אתה אומר שזה יפה? כי סיפור שלם". אוקי זאת אומרת יש רעיון שהוא נכון מצד עצמו ויש רעיון הוא באופן יחסי כאילו נכון מצד עצמו ויש רעיון שהוא נכון מצד סיבות.

עכשיו ברגע שאומרים למישהו "למה אתה אומר ככה למה אתה חושב ככה, למה זאת דעתך למה אתה אומר שזה יקר, למה אתה אומר שאתה לא רוצה למה אתה אומר שאתה כן רוצה" זה בעצם במילים אחרות להגיד לו "מה שאתה אומר זה לא בטוח חייב להיות ככה זה דורש נימוק". זה כמו לדוגמה נגיד בן אדם דתי נגיד ששואל "מי ברא את העולם?" אז מה הוא מניח? הוא מניח שהיה זמן מסוים שהעולם לא היה קיים ואז העולם פתאום נהיה קיים אז הוא שואל "מי ברא את העולם?" כאילו שהיה זמן שהעולם לא היה קיים אבל אם העולם כל הזמן היה קיים, נניח שלסבתא היו גלגלים ולא משנה עכשיו אם זה נכון או לא אבל לו יצויר שברמה הלוגית העולם תמיד היה קיים אז ממילא לא שייך לשאול כאילו מי ברא אותו, מה זה "מי ברא אותו" הוא תמיד היה פה זה כמו מי "ברא את אלוהים?" הוא תמיד היה קיים לא צריך לברוא אותו, מי ברא את העולם הוא תמיד היה קיים אבל זה נושא.

בכל מקרה מה שאני מנסה לומר שלשאול על משהו "למה" זה בעצם להגיד הוא לא חייב להיות ככה, קודם כל יש היבט מסוים שאומר ברמה הלוגית כשאתה שואל מישהו "למה זה ככה למה אתה אומר שזה ככה" בעצם אוטומטית שידרת לו לתת מודע שמה שהוא אומר זה לא ברור מאליו מה שהוא אומר זה לא חייב להיות ככה זה גם יכול להיות אחרת, זה היבט ראשון. יחד עם זאת אז לכאורה מה אנחנו מבינים מישהו נוקט עמדה ואתה רוצה להחליש את העמדה שלו תשאל אותו "למה אתה אומר את זה, מה הסיבה למה אתה אומר את זה?". עכשיו שימו לב למשהו מעניין אם אנחנו ניקח טענה כל טענה בעולם ונשאל עליה למה זה ככה תבוא איזו תשובה כזו או אחרת.

עכשיו אם אנחנו ניקח כל טענה בעולם ונשאל למה זה ככה וכל תשובה שתתקבל לשאלה "למה זה ככה" אנחנו ניקח את התשובה עצמה ונשאל "מי אמר שזה ככה, למה אתה אומר שזה ככה", דוגמה "למה אתה אומר שזה?", "כי ככה וככה", "רגע ולמה אתה אומר ככה?", "כי ככה וככה", "ולמה אתה אומר שככה וככה?" אם אנחנו את התשובה שמקבלים מהשאלה למה ונשאל עליה עצמה "למה אתה אומר שזה ככה אולי זה לא ככה, מי אמר שזה ככה אולי זה לא ככה למה אתה אומר שזה ככה, מה הסיבה?", אם נעשה את זה עוד פעם ועוד פעם עד "הסוף" איפה זה יגמר? זה יגמר בסוף שהבן אדם יגיד "לא יודע אין לי תשובה אין לי סיבה" לא משנה איזו טענה ניקח כל טענה בכל נושא בעולם.

בן אדם אומר "יש שמש בחוץ", "למה אתה אומר שיש שמש בחוץ?", "הנה תסתכל יש שמש בחוץ", "למה אתה אומר שאם אני אסתכל אני אראה שמש בחוץ?", "מה זאת אומרת אתה לא רואה שמש בחוץ?", "למה אתה חושב שאני רואה שמש בחוץ?", "תקשיב אני רואה שמש בחוץ", "למה אתה אומר שאתה רואה שמש בחוץ?", "זה מה שהחושים שלי אומרים לי", "למה אתה אומר שזה מה שהחושים שלך אומרים לך?", "זה מה שאני מבין", "למה זה מה שאתה מבין?" הלאה והלאה בהנחה כמובן שהבן אדם השני אפשר לשוחח איתו, יש בן אדם שלא יבין את השאלה למה והוא יגיד שאתה משוגע אבל ברמה הלוגית כל טענה בעולם אם נשאל עליה למה ולמה, מי אמר שזה ככה למה אתה חושב את זה וכל תשובה שתתקבל לשאלה הזאת נמשיך בסוף כל טענה תתפרק.

לא תוכל להישאר שום טענה קיימת כי בסופו של דבר אין שום אחיזה לשום דבר הדבר המוחלט היחיד הוא כלום וזה נושא אחר שהוסבר במקומות אחרים. ולכן ברמה העקרונית כל טענה בעולם אם רוצים להחליש אותה תשאל "למה זה ככה?" והוא יגיד לך "כי ככה", "ולמה אתה אומר שזה ככה ולמה אתה חושב שזה ככה?", "כי ככה", "ולמה אתה חושב שזה ככה" וכן הלאה וכן הלאה. יחד עם זאת צריך לשים לב שלא תמיד מהרבה מאוד סיבות לא תמיד אפשרי על כל תשובה שהבן אדם נותן לשאול למה לא תמיד אפשרי, יש דברים מסוימים שכאילו הם אקסיומות שמסכימים איתם מסכימים עליהם לפעמים לא תמיד יש זמן לשאול למה, לפעמים לא תמיד הבן אדם השני מוכן לשתף פעולה עם השאלה למה.

ולכן צריך לשים לב עכשיו לדבר ההפוך, מה יותר חזק איזה משפט שאומר "שדבר מסוים זה נכון" או "דבר מסוים זה נכון כי..."? אז שימו לב מהיבט מסוים כמו שאמרתי קודם להגיד על דבר מסוים שהוא נכון רעיון מסוים הוא נכון כי משהו מסוים כי יש סיבה לכך זה בעצם אומר שהטענה שלך היא לא כל כך חזקה כי אתה צריך לנמק אותה אם זה היה בטוח נכון למה אתה צריך להביא לנימוקים, דברים שהם בטוח נכונים לא צריך לנמק אותם. אוקי דבר שהוא לא בטוח נכון אתה צריך להביא לו נימוק מצד שני אבל אפשר להסתכל על זה גם אחרת, מה יותר נכון דבר שיש לו נימוק או דבר שאין לו נימוק? דבר שיש לו נימוק זה לא סתם נכון זה נכון בגלל סיבה, הסיבה היא נכונה כי היה נכונה כאילו אוקי כי על הסיבה אנחנו אומרים שהיא פשוט נכונה אבל בגדול אפשר לראות את זה גם הפוך אפשר לראות את זה שדווקא דבר עם סיבה הוא יותר חזק מדבר בלי סיבה.

ולכן כשמישהו טוען איזו טענה ואומרים לו "למה אתה אומר שזה ככה?" מהיבט מסוים זה גם גורם לו לחזק כשהוא התחיל לחשוב למה הוא אומר שזה ככה זה גם יכול לחזק אצלו את המחשבה "כן למה? כי ככה וככה ועכשיו אני עוד יותר חושב את מה שאמרתי קודם כי אפילו גם נימקתי למה אני חושב את זה". ולכן בסיכומו של דבר כאשר מישהו טוען טענה ורוצים להחליש את הטענה שלו וצריך לשים לב שלפעמים אפשר לשאול אותו "למה אתה חושב?", צריך פשוט לעשות איזו השערה מראש או לחשוב על זה מראש או לחשוב על זה מראש, אפשרות אחת שאנחנו נשאל אותו למה אתה חושב שזה ככה ואז הוא יגיד "אתה צודק נכון, תראה זה לא בהכרח ככה" או שכאשר הוא יתחיל לחשוב עם עצמו למה זה ככה אז הוא פתאום יראה "כן כי ככה וככה", "רגע אבל זה בכלל לא הכרחי אז מי אמר כאילו למה אתה אומר שזה ככה?", "כי הוא אמר ככה", "אבל מי אמר שהוא אמר ככה אולי לא שמעת אותו נכון".

זאת אומרת לפעמים הרבה מאוד פעמים ברגע ששואלים מישהו "למה אתה אומר ככה למה אתה חושב ככה, למה אתה רוצה ככה?" הרבה פעמים הדבר הזה מוביל אותו להחלשה של הטענה שהוא אמר קודם, בפרט אם אנחנו יודעים מראש אם אנחנו יכולים לצפות מראש מה הוא הולך להגיד לנו ואנחנו יודעים מראש שמה שהוא יגיד אנחנו נוכל להגיד לו "מי אמר שזה נכון אולי זה לא נכון, תראה עוד צדדים" וכו' כל שכן אם אנחנו נוכל להמשיך לשאול אותו "ולמה" עד שנפרק את הטענה שלו. יחד עם זאת צריך לשים לב שהרבה מאוד פעמים אם אנחנו ניכנס עם מישהו ל - "למה אתה אומר שזה ככה?" דווקא יכול לגרור את התוצאה ההפוכה זה דווקא יכול לגרור שהוא עוד יותר יחשוב שהוא צודק שהוא עוד יותר יתחפר בעמדה שלו.

ולכן במקרים כאלה לדוגמה יש הרבה פעמים שמישהו טוען טענה אל תשאל אותו למה הוא חושב ככה במקום לשאול אותו למה אתה חושב ככה בא תסביר לו תנסה לשכנע אותו יותר טוב למה הוא צריך לעשות אחרת אל תנסה להחליש את הדעה שלו, הרי כשמישהו טוען טענה ואנחנו רוצים לשנות את הדעה שלו לצד השני אפשרות אחת זה בוא נחליש את הדעה שלו אפשרות שניה זה בוא נחזק את הדעה שלנו, עכשיו בוא נחזק את הדעה שלנו זה בא נסביר לו למה הוא צריך לעשות את מה שאנחנו רוצים למה זה טוב שהוא יעשה את מה שאנחנו רוצים, בוא נחליש את העמדה שלו זה בא נשאל אותו "למה אתה אומר שזה ככה מי אמר אולי זה לא ככה?". שימו לב הוא טען טענה אפשרות אחת זה להגיד לו "למה אתה אומר שזה ככה אולי לא?" אפשרות שניה להגיד לו בא נגיד לו למה כן לעשות את מה שאנחנו רוצים.

אז לפעמים כשמישהו טוען טענה הכי טוב זה להגיד לו "למה אתה בכלל אומר ככה מי אמר ומי אמר לך שזה נכון, כאילו למה אתה לא רואה שצריך לעשות הפוך?" ולפעמים זה דווקא יעזור כי זה יחליש את הטענה שלו אבל לפעמים צריך לשים לב שלא יהיה מצב שאם אנחנו נתחיל לשאול אותו למה הוא עוד יותר יתחפר בדעות שלו בתלונות שלו, בהאשמות שלו במה שזה לא יהיה ואז מה שצריך לעשות זה במקום להתעסק בלמה אתה חושב ככה בוא נתעסק בלמה כדאי לך לעשות אחרת כאילו זה לא משנה אם אתה צודק או לא אבל בוא נתמקד בלמה כדאי לך אחרת או למה כדאי לך גם אחרת. בסיכומו של דבר ברמה הלוגית כשאומרים על משפט מסוים כשלוקחים רעיון מסוים ואומרים "הרעיון הזה נכון כי..." מהיבט מסוים המשפט הזה יותר חזק, למה המשפט הזה יותר חזק? כי הוא נכון כי... אבל מהיבט אחר הרעיון הזה יותר חלש כי הוא נכון רק כי... אם לא היה "כי" גם הוא לא היה נכון.

נגיד שאני אומר יש לי טענה שהיא נכונה ויש לי אלף הוכחות שהיא נכונה מהיבט מסוים זה אומר שהיא מאוד חזקה יש אלף הוכחות שהיא נכונה, מהיבט אחר זה אומר תראה הדבר לכשעצמו הוא כל כך לא נכון שאתה צריך אלף טענות כדי להוכיח שהוא נכון אם הוא נכון למה אתה צריך אלף טענות להוכיח שהוא נכון. דברים שהם ברורים מאליהם הם לא צריכים הוכחות תשימו לב גם מורה שמלמד ילד יש דברים שהוא מסביר לו "אל תעשה את זה כי ככה וככה, אל זה וזה כי ככה וככה" אבל יש דברים שמורה שמסביר לילד הוא לא אומר לו "אל תעשה כי..." יש דברים שהילד בעצמו מבין לא לעשות, נגיד ילד לדוגמה לא רוצה שיכאב לו אתה אומר לילד "אל תעשה ככה כדי שלא יכאב לך" אבל הילד מעצמו מבין שהוא לא רוצה שיכאב לו, יש מישהו שפעם היה צריך להסביר לילד "אתה לא רוצה שיכאב לך כי אם יכאב לך אז..." לא, הילד יודע שהוא לא רוצה שיכאב לו לא צריך להסביר לו את זה.

לדוגמה אתה יכול להסביר לילד "אתה יודע למה שנמצא פה קוראים עץ" אבל אתה לא צריך להסביר לילד שיש פה משהו כי זה שיש פה משהו זה הוא יודע, זאת אומרת זה שיש פה משהו הוא ידע זה שקוראים לזה עץ הוא לא ידע אתה צריך להסביר לו שקוראים לזה עץ. אוקי זאת אומרת גם בעולם שלנו יש דברים שהם כאילו ברורים מאליהם שהם לא צריכים נימוק ויש דברים שצריכים נימוק ולזכור דבר שצריך נימוק כשלוקחים טענה ואומרים "זה נכון כי..." מהיבט מסוים זה מחליש את הטענה כי זה נכון כי... ואם לא ה - "כי" אז גם זה לא נכון אם לא הסיבה גם התוצאה לא נכונה, מצד אחר זה מחזק את הטענה כי זה אומר "זה נכון כי ככה וככה ולכן צריך את זה".

בקיצור בשורה התחתונה כל מקרה לגופו ברגע שמישהו טוען טענה צריך לשאול את עצמך "האם אני חושב שאם אני אשאל אותו למה אתה חושב את זה למה אתה אומר את זה, האם זה יגרום לו עוד יותר להתחפר בדעה שלו עוד יותר לחשוב שהוא צודק או שאולי אם אני אשאל אותו למה אתה חושב את זה למה אתה אומר את זה אז זה יגרום לו פתאום לחשיבה חדשה?", "רגע למה באמת אני אומר את זה אולי זה לא חייב להיות כך אולי אני יכול לחשוב גם אחרת". אז אותו דבר כל אחד יכול ליישם גם לגבי עצמו כשיש לבן אדם איזה דעה שמציקה לו גם לגבי עצמו הוא יכול לשאול את עצמו "למה אני חושב את זה מי אמר שזה נכון?" וכפי שאמרתי לכם כל הדעות בעולם מכל סוג מכל עניין כולל מה שאני אומר עכשיו אבל זה לא סותר שזה יהיה את מה שאני אומר עכשיו הוא גם נכון, כל הדעות בעולם אם שואלים למה מספיק פעמים כל הדעות בעולם נעלמות. אז שלא יעבדו עליכם.
להסביר כלום עובד איך לטפל ב המוצר יקר לי דרכים לשכנע למה הוא חושב המחיר גבוה להגיע להבנה איך לשכנע שאלות איך המוח איך המוח משתכנע איך לגרום ל איך לגרום לאנשים איך לטפל איך לטפל ב איך לטפל בהתנגדויות איך לטפל בהתנגדות איך לשכנע איך לשכנע אנשים איך לשנות איך לשנות עמדות אנשים אתה חושב כך הטלת ספק המוח המוח משתכנע התנגדויות התנגדות חוסר ודאות חוסר וודאות טיפול טיפולים כיצד לשכנע אנשים לבקש לבקש נימוק לגרום לאנשים להטיל להטיל ספק לחפש לחפש סיבה לטפל לטפל בהתנגדויות לטפל בהתנגדות למה אתה למה אתה חושב כך לשכנע לשכנע אנשים לשנות לשנות עמדות מה אתה חושב מוח מטופל מטופלים מטפל נימוק נימוקים סיבה סיבה מחזקת סיבה מחלישה סיבות ספק ספקות ספקנות רטוריקה שכנוע
האם באמת אין סיבה? איך לשכנע שיש סיבה? איך לשכנע מישהו שיש סיבה? האם יש סיבה? רצון לא סיבה, רגש ללא סיבה, מחשבה ללא סיבה, פחד בלי סיבה, חרדה ללא סיבה, באסה בלי סיבה, הרגשה רעה בלי סיבה, כעס ללא סיבה
האם באמת אין סיבה? איך לשכנע שיש סיבה? איך לשכנע מישהו שיש סיבה? האם יש סיבה? רצון לא סיבה, רגש ללא סיבה, מחשבה ללא סיבה, פחד בלי סיבה, חרדה ללא סיבה, באסה בלי סיבה, הרגשה רעה בלי סיבה, כעס ללא סיבה
... באמת אין סיבה? איך לשכנע שיש סיבה? איך לשכנע מישהו שיש סיבה? האם יש סיבה? רצון לא סיבה, רגש ללא סיבה, מחשבה ללא סיבה, פחד בלי סיבה, חרדה ללא סיבה, באסה בלי סיבה, הרגשה רעה בלי סיבה, כעס ללא סיבה האם באמת אין סיבה למה שאתה מרגיש? אנשים רבים טוענים לפעמים שהם חווים רגשות או תחושות מסוימות ללא סיבה. הם מרגישים פחד, חרדה, כעס או עצב, וכאשר שואלים אותם מדוע, הם עונים: לא יודע, פשוט ככה. אליעד כהן מסביר שאין דבר כזה בלי סיבה. כל רגש, תחושה או מחשבה שמתרחשת אצל האדם, יש לה סיבה מסוימת גם אם היא נסתרת, לא ידועה או נשכחה לחלוטין. הוא מסביר שכאשר אדם טוען שמשהו קורה ללא סיבה, הוא בעצם אומר: אינני יודע את הסיבה, ולא שבאמת אין סיבה. אליעד מדגיש כי המוח של האדם מתוכנת לחפש היגיון וסיבות לכל דבר שקורה. לכן, כאשר אדם מרגיש משהו שהוא חושב שאין לו סיבה, יש לו שתי אפשרויות: הראשונה לומר אין סיבה ולהפסיק לחפש, והשנייה היא להמשיך ולחפש אחר הסיבה הנסתרת, שכרגע אינה ברורה לו. למה אנשים מעדיפים לחשוב שאין סיבה? הסיבה המרכזית לכך שאנשים מעדיפים להניח שאין סיבה, היא מפני שזה קל יותר מאשר להתמודד עם חיפוש סיבה לא ידועה. לחפש סיבות זה תהליך מעייף שדורש מאמץ, זמן וכאב נפשי לעיתים. לכן, האדם יעדיף לעיתים לוותר מראש ולקבוע שהתחושה או המחשבה פשוט קיימת ללא סיבה, וכך הוא פוטר את עצמו מן הצורך לחפש ולהתעמק. אך אליעד מסביר שיש כאן בעיה גדולה: כאשר אדם אומר על עצמו אני מרגיש כך ללא סיבה, הוא בעצם מתייג את עצמו כמשוגע. כי מהו שיגעון אם לא לבצע פעולות או להרגיש רגשות ללא סיבה הגיונית ברורה? אדם שהולך ברחוב וצועק הצילו! ללא
הסוד של הסיבה הראשונה - מהו הסוד של הסיבה הראשונה של כל הסיבות? חלק 1
... של הסיבה הראשונה - מהו הסוד של הסיבה הראשונה של כל הסיבות? חלק 1 כפי שכבר ביארתי, מי שרוצה להיות מאושר עליו להבין את כל המציאות בשלמות. ואחת מהדרכים להבין את המציאות בשלמות, היא באמצעות השאלה הבאה: מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות? וכפי שכבר ביארתי, אין אפשרות למצוא תשובה לשאלה הזאת בשכל האנושי. כי על כל תשובה נוכל להמשיך לשאול מה הסיבה של הסיבה הראשונה עצמה. ועוד ביארתי, שמי שיבין את השאלה הזאת ... מי שמבין שלמרות שאין תשובה בשכל האנושי, עדיין יש שאלה בשכל האנושי, על ידי זה האדם מקבל שכל חדש וכולי. והעניין הוא, כי לכאורה יש דרך מאוד פשוטה להשיב על השאלה של מהי הסיבה הראשונה. ואחת התשובות האפשריות היא, שאפשר אולי לומר שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות, אלא שאכן תמיד לכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. ואכ ממילא אין צורך למצוא את הסיבה הראשונה כי אין סיבה ראשונה. ועוד דרך מילוט אפשרית היא, שאפשר לומר שלכל סיבה יש סיבה, אבל יש נקודת עצירה כלשהי, שבה יש סיבה כלשהי, שהיא אין לה סיבה. ואפשר לומר, שלא לכל סיבה יש סיבה. ושאכן כאשר חוזרים אחורה ברצף של הסיבה תוצאה, אז אכן מגיעים לנקודה שבה באמת יש סיבה, שהיא עצמה אין לה סיבה. וממילא השאלה של מהי הסיבה הראשונה, השאלה הזאת מבוטלת. כי אפשר לומר שיש סיבה, שאכן אין לה סיבה אחרת שקודמת לה. ונמצא אם כן, כי יש לנו שתי דרכי מילוט מהשאלה של מהי הסיבה הראשונה. ודרך המילוט השכלית והלוגית הראשונה, היא לומר שאין נקודת עצירה של סיבה ראשונה. אלא לכל סיבה יש סיבה עד אין סוף ללא נקודת התחלה. ודרך מילוט שנייה היא לומר ...
הסוד של הסיבה הראשונה - מה יש מאחורי ולפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות? האם יש סיבה לכל דבר?
... של הסיבה הראשונה - מה יש מאחורי ולפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות? האם יש סיבה לכל דבר? כפי שכבר ביארתי, מי שרוצה לחיות טוב באמת, עליו להבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי לכל דבר בעולם יש סיבה כלשהי. ויש סיבה אחת ראשונה לכל הסיבות. וגם היא עצמה יש לה עוד איזה סיבה ראשונה וכך הלאה. ומי שרוצה לאהוב את המציאות וליהנות ממנה, עליו לגלות את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, עד שהאדם יגיע להזדהות רגשית עם הסיבה הראשונה, וממילא עם כל התהליך כולו. דהיינו, שעל האדם להגיע במחשבה שלו, אל מה שהיה לפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות. ולהסתכל על התהליך של כל האירועים כולם מנקודת מבט של לפני הסיבה הראשונה. כי על ידי זה שהאדם מסתכל על כל האירועים כולם מחוץ לכל האירועים כולם, ועל ידי זה שהאדם מבין את השורש של הסיבה הראשונה, על ידי זה יש הזדהות רגשית ושכלית מוחלטת בין האדם לבין כל האירועים של המציאות. כי כל האירועים הם תוצאה ישירה ומוכרחת של סיבה ראשונה אחת. ואם האדם מבין את הסיבה של הסיבה הראשונה, ממילא הוא מבין את סיבת כל האירועים, וחי איתם בשלום. וכאן ניתן מספר נקודות למחשבה, שיעזרו לאדם כאשר הוא מחפש את השורש של הסיבה הראשונה של כל הסיבות. וכאשר האדם מחפש ומנסה להבין מהי הסיבה הראשונה, וכאשר האדם מנסה להעלות השערות שונות לגבי הגדרתה של הסיבה הראשונה, על האדם להתבונן יותר לעומק, ולנסות לשאול את עצמו, מפני מה בכלל קיימת סיבה ראשונה. כי כפי שכבר ביארתי, כל סיבה ראשונה שאותה יגדיר האדם, תמיד יהיה ניתן לשאול מה הסיבה שלה עצמה. וכאשר האדם שם לב לכך שבעצם על כל סיבה שלא ניתן, תחזור השאלה מה הסיבה של הסיבה הזאת עצמה, ממילא יש לרדת לשורש השאלה, שהוא מפני מה בכלל יש
בכי ללא סיבה, לבכות בלי סיבה, איך נוצר צורך לבכות בלי סיבה? למה אני רוצה לבכות בלי סיבה? איך נוצר בכי? סוגים של בכי, למה אני בוכה כל הזמן? לא יודע למה אני בוכה, למה אני בוכה בלי סיבה? איך לעצור בכי? לבכות ללא סיבה, הדחקה
בכי ללא סיבה, לבכות בלי סיבה, איך נוצר צורך לבכות בלי סיבה? למה אני רוצה לבכות בלי סיבה? איך נוצר בכי? סוגים של בכי, למה אני בוכה כל הזמן? לא יודע למה אני בוכה, למה אני בוכה בלי סיבה? איך לעצור בכי? לבכות ללא סיבה, הדחקה
... ללא סיבה, לבכות בלי סיבה, איך נוצר צורך לבכות בלי סיבה? למה אני רוצה לבכות בלי סיבה? איך נוצר בכי? סוגים של בכי, למה אני בוכה כל הזמן? לא יודע למה אני בוכה, למה אני בוכה בלי סיבה? איך לעצור בכי? לבכות ללא סיבה, הדחקה למה אנשים בוכים בלי סיבה? בכי ללא סיבה הוא מצב שבו אדם מוצא את עצמו בוכה בלי סיבה ברורה ובלי שהוא מצליח להבין מדוע הוא עושה זאת. לפי ההסבר של אליעד כהן, יש מספר גורמים שיכולים ... לטפל בבכי בצורה יעילה. מהם הגורמים האפשריים לבכי? אליעד כהן מסביר שקודם כל יש לחלק את הגורמים לבכי לשני סוגים עיקריים: סיבות פיזיות וסיבות רגשיות. סיבה פיזית: בכי שנובע מגירוי פיזי ישיר, כמו למשל דמעות שנוצרות בעת חיתוך בצל. אליעד נתן דוגמה מצחיקה ... אותו ליד עיניו, מה שיצר דמעות שגרמו לו להיראות כאילו הוא באמת בוכה. דוגמה זו ממחישה באופן ברור כיצד בכי יכול להיגרם מסיבה פיזית ללא כל רגש מעורב. סיבה רגשית: בכי יכול לנבוע מרגשות חזקים של שמחה או של עצב. אליעד מציין שרוב האנשים, ברוב המקרים, אינם בוכים מתוך שמחה גדולה במיוחד, אלא נוטים יותר לבכות בגלל עצב או קושי רגשי כלשהו. למה אני מרגיש צורך לבכות בלי סיבה ברורה? אליעד כהן מסביר כי בכי ללא סיבה ברורה, במיוחד כאשר האדם מרגיש שהוא בוכה בלי שהוא יודע למה, נובע מכך שהוא חווה עצב או קושי רגשי כלשהו שאותו הוא מדחיק. כאשר האדם מדחיק רגש או בעיה, הוא בעצם מסרב להכיר באופן מודע ברגש השלילי או בסיבה האמיתית לעצב שלו, ואז הרגש יוצא בצורה בלתי נשלטת של בכי. אליעד מבהיר שאדם שבוכה בלי לדעת למה ... להדחיק ומתחיל להתמודד בכנות עם מה שמפריע לו באמת, הוא ירגיש הקלה משמעותית, מה שיפסיק באופן טבעי את הצורך שלו בבכי ללא סיבה. לסיכום, בכי בלי סיבה אינו באמת חסר סיבה, מדובר בסימן לכך שישנה סיבה רגשית שהאדם פשוט לא מודע לה או מדחיק אותה. הדרך להפסיק בכי כזה היא התמודדות ישירה ואמיתית עם מקור ההדחקה. למה אני בוכה בלי סיבה? הדחקה רגשית ובכי איך לעצור בכי ללא סיבה? למה אני מרגיש עצוב? איך להפסיק להדחיק רגשות? למה זולגות הדמעות מעצמן? לא יודעת למה אני בוכה, למה אני לא יכולה להפסיק לבכות? למה בוכים בלי סיבה? למה אנשים בוכים? הדחקה רגשית, הדחקה ובכי, לבכות ולהדחיק, למה מישהו בוכה? ממה נובע צורך לבכות? למה אני מרגיש צורך לבכות? איך להפסיק לבכות בלי סיבה? איך להפסיק לבכות מכל דבר? איך להתגבר על בכי? לבכות ללא סיבה, בכי בלי סיבה, רצון לבכות בלי סיבה
מה לעשות כשלא יודעים? לא יודע למה, מבוי סתום, מצליח להבין את עצמי, לא מבין את עצמי, לחץ בלי סיבה, מועקה בלי סיבה, עצבני בלי סיבה, עצבות בלי סיבה, דיכאון ללא סיבה, בכי ללא סיבה, עצבנות ללא סיבה
מה לעשות כשלא יודעים? לא יודע למה, מבוי סתום, מצליח להבין את עצמי, לא מבין את עצמי, לחץ בלי סיבה, מועקה בלי סיבה, עצבני בלי סיבה, עצבות בלי סיבה, דיכאון ללא סיבה, בכי ללא סיבה, עצבנות ללא סיבה
... לעשות כשלא יודעים? לא יודע למה, מבוי סתום, מצליח להבין את עצמי, לא מבין את עצמי, לחץ בלי סיבה, מועקה בלי סיבה, עצבני בלי סיבה, עצבות בלי סיבה, דיכאון ללא סיבה, בכי ללא סיבה, עצבנות ללא סיבה מה לעשות כשמגיעים למבוי סתום בחקירה עצמית? אליעד כהן מסביר באופן מפורט מה לעשות כשאדם מגיע למבוי סתום ... את המידע הידוע? אליעד כהן מסביר שכדי להרחיב את הידע הקיים, האדם צריך לנסות לכתוב ספר או לספר סיפור על התחושות וההתנסויות שלו, מבלי להתייחס לסיבות שעדיין לא ידועות לו. לדוגמה, אדם שרוצה להבין למה הוא מעשן צריך להתחיל לספר מתי הוא מעשן, כמה הוא ... את הבעיה? אליעד מדגיש כי על ידי זיהוי הפרטים המדויקים של המצב, האדם יכול למצוא מידע שהיה סמוי מהעין קודם לכן. למשל, אם מישהו אומר אני עצבני בלי סיבה, עליו לחקור מה בדיוק הוא חש, מה בדיוק הוא מרגיש באותו רגע של עצבנות, מה קורה בגופו או במחשבתו בדיוק ... להוכחה מוחלטת שאין פתרון, וזאת גם סוג של פתרון. איך לחקור את הרגשות והמחשבות באופן יסודי? כאשר האדם חוקר רגשות כגון לחץ, מועקה או דיכאון בלי סיבה, עליו לתאר בפירוט מקסימלי את החוויה שלו: מתי היא מתרחשת, מה בדיוק הוא מרגיש, מה היה באותו רגע קודם, ... היא בכך שהאדם הופך להיות מודע למה שקורה לו באמת, והמודעות הזאת בעצמה יכולה להביא להקלה או לפחות לסייע במציאת הדרך לפתרון. למה אני מרגיש מועקה בלי סיבה? איך מתמודדים עם לחץ ללא סיבה? מה לעשות כשלא מבינים את עצמנו? איך לצאת ממבוי סתום בחקירה עצמית? איך לזהות סיבות לפחד לא מוסבר? מדוע כדאי לפרק בעיות לחלקים קטנים? ...
בחירה חופשית, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מסובב הסיבות, סיבה מחוייבת, סיבה אפשרית, דטרמיניזם, אקראיות, חופש הבחירה, חוקי הפיזיקה, חוקי הטבע, סיבה אמיתית, הסיבה הראשונה, לכל דבר יש סיבה
בחירה חופשית, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מסובב הסיבות, סיבה מחוייבת, סיבה אפשרית, דטרמיניזם, אקראיות, חופש הבחירה, חוקי הפיזיקה, חוקי הטבע, סיבה אמיתית, הסיבה הראשונה, לכל דבר יש סיבה
... חופשית, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מסובב הסיבות, סיבה מחוייבת, סיבה אפשרית, דטרמיניזם, אקראיות, חופש הבחירה, חוקי הפיזיקה, חוקי הטבע, סיבה אמיתית, הסיבה הראשונה, לכל דבר יש סיבה מהי סיבתיות ואיך היא קשורה לבחירה חופשית? סיבתיות היא ... אם יש לך תנאים מסוימים (כמו גשם שירד) זה עשוי לגרום לאירועים נוספים לקרות (כמו שהגשם ירד בגלל תפילה). אך חשוב להבין, לא תמיד קיים קשר חד משמעי של סיבה ותוצאה - לפעמים מדובר על קשר אקראי ולא תמיד על קשר סיבתי. מה ההבדל בין סיבה מחייבת לבין סיבה אפשרית? סיבה מחייבת היא סיבה שבלעדיה, הדבר השני לא יקרה. לדוגמה, אם מישהו לא עובד, לא יהיו לו הכנסות. מצד שני, סיבה אפשרית היא סיבה שיכולה לאפשר התרחשות של אירוע מסוים, אך לא בהכרח תגרום לו לקרות. לדוגמה, אם אתה נמצא במקום מסוים, זה לא בהכרח אומר שתפגוש שם אנשים. הקשר בין סיבה ותוצאה דורש תמיד את השאלה האם יש קשר הכרחי בין שני ... של האם כל דבר שקורה הוא סיבתי או אקראי. מצד אחד, אם כל דבר הוא סיבתי, אז לא תהיה לנו שום בחירה חופשית. כל מה שקרה היה חייב לקרות לפי שרשרת של סיבות. מצד שני, אם הדברים הם אקראיים, אז אין שום סיבה מוחלטת שמחייבת את ההתרחשות. מדובר כאן בקו גבול בין סיבתיות לבין אקראיות, כשהשאלה הגדולה היא האם אכן ניתן למצוא קשר ישיר בין סיבה לתוצאה או שהדברים קורים פשוט במקרה. האם כל דבר קורה מתוך סיבה ראשונה? דבר מרכזי בהבנת הסיבתיות הוא השאלה האם כל דבר בעולם הוא תוצאה של סיבה ראשונית. לדוגמה, אם אתה קם בבוקר כדי לעבוד, זה לא בהכרח אומר שעשית את זה מתוך סיבה אחת - יכול להיות שזה מבוסס על הרבה סיבות קטנות שונות שמובילות לכך שתפעל בדרך מסוימת. השאלה המהותית היא האם יש סיבה אחת מוחלטת וראשונית לכל דבר שקורה, או האם הדברים הם תוצאה של סדר של סיבות קטנות ושרשרת אירועים. מה הקשר בין סיבתיות לחופש הבחירה? במבט פילוסופי, יש קשר הדוק בין סיבתיות לבין חופש הבחירה. אם כל דבר שקרה הוא תוצאה של סיבה קודמת, אז אולי אין לנו בכלל בחירה חופשית - כל הבחירות שלנו עשויות להיות תוצאה של סיבות שנמצאות מחוץ לשליטתנו. מצד שני, אם אנחנו רואים את ... לשנות. האם חוקי הפיזיקה והטבע משפיעים על הסיבתיות? החוקיות של פיזיקה וטבע מציינת כי כל אירוע פיזי או טבעי, קורה על פי חוקי הטבע והפיזיקה, שלפיהם סיבה ותוצאה מחויבות להתקיים. אם כל דבר פיזי נגרם על ידי סיבה קודמת וקשור לחוקים טבעיים, השאלה שמועלת היא: האם אנחנו יכולים להשפיע על כך? האם כל פעולה שלנו נגרמת גם היא מהחוקיות הפיזיקלית? מהו חוק הסיבה הראשונה? החוק של הסיבה הראשונה מדבר על רעיון כי לכל דבר בעולם יש סיבה ראשונית, שהיא ההתחלה לכל התהליכים והאירועים. השאלה ...
סיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי
סיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי
... סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי מה הקשר בין סיבה לתוצאה כשאתה שואל שאלות? אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית של סיבתיות ואקראיות, ובוחן לעומק ... הוא מסביר שהמוח האנושי, בכל פעם שהוא שואל שאלה, מניח מראש הנחות מסוימות לגבי סיבה ותוצאה. אליעד מדגים כי בכל שאלה שאנחנו שואלים יש הנחות סמויות לגבי קשר סיבתי, והנחות אלו הן ... שאנחנו עושים. לדוגמה, כשאתה שואל למה משהו קרה?, אתה מניח מראש שיש קשר של סיבה ותוצאה בין הדברים. למשל, אם אתה שואל למה מישהו הולך לאכול, התשובה כי הוא רעב היא תשובה סיבתית - הוא הולך לאכול בגלל סיבה מסוימת שיצרה את הפעולה. התהליך הזה של סיבתיות מלווה אותנו כמעט בכל מחשבה. אפילו שאלות פשוטות ביותר מבוססות על הנחה שיש סיבה מסוימת שקודמת לתוצאה מסוימת. אך אליעד מדגיש שיש הבדל בין סוגי שאלות שונות, כמו האם יש משהו? לעומת למה יש משהו?. השאלה למה? היא סיבתית באופן מובהק, כי אתה שואל על הסיבה לקיום דבר מסוים או לפעולה כלשהי. לעומת זאת, כשאתה שואל האם יש פה משהו?, אתה לא בהכרח שואל שאלה סיבתית ברורה, כי השאלה אינה דורשת בהכרח סיבה. לכאורה זו שאלה אקראית, כי היא לא מניחה שיש סיבה ברורה לקיום של משהו, אלא בודקת קיום בלבד. אך לאחר בחינה עמוקה יותר, אליעד מסביר שגם שאלת ... סמויה של סיבתיות. לדוגמה, כאשר אתה שואל האם יש פה פיל?, כביכול אינך מתייחס לסיבה ולתוצאה, אך למעשה, מתחת לפני השטח אתה מניח שיש סיבה או מבנה מסוים, שדרכו תוכל לדעת אם יש פיל או אין פיל. כלומר, בעצם השאלה קיימת הנחה מוקדמת ... של קשר סיבתי. הוא מדגים שאפילו שאלות פשוטות ביותר דורשות תפיסה בסיסית של סיבה ותוצאה כדי שהן תהיינה מובנות. למשל, כשאדם שואל למה הלכת לשם?, כדי להבין את השאלה הוא חייב מראש להניח שיש סיבה למעשה ההליכה. ללא ההנחה שיש סיבה, השאלה עצמה הופכת להיות חסרת משמעות עבור השומע. עם זאת, אליעד מדגיש כי זהו רק צד אחד של ... שום דבר לא יכול להשתנות ממילא. מצד שני, אם נניח שהכל אקראי לחלוטין ואין שום סיבה לכלום, אז שוב, גם כאן אין שום טעם לפעול, משום שאין קשר ברור בין פעולות לתוצאות, וכל דבר יכול לקרות בכל רגע ללא קשר לפעולה שלנו. מדוע צריך להניח שיש סיבה ושאין סיבה בו - זמנית? אליעד טוען שהמוח האנושי מתפקד מתוך שילוב של שני ההפכים האלה בו זמנית: הוא מניח ... הוא מדגים זאת באמצעות דוגמה על רובוט או מחשב: נניח שיש במחשב מנגנון של סיבה ותוצאה שניתן להדליק או לכבות. אליעד שואל: אם ננטרל את האפשרות של סיבה ותוצאה, האם המחשב עדיין יוכל להבין שאלות? התשובה היא לא. כי ההבנה של שאלה מחייבת מראש תפיסה של קשר בין סיבה לתוצאה. זאת ועוד, אליעד מוסיף שגם כשאנחנו טוענים שאין סיבה לשום דבר, זו כבר הנחה סיבתית - כי ההחלטה להאמין שאין סיבה לשום דבר היא בעצמה בעלת סיבה מסוימת. זה מוביל לתובנה עמוקה יותר, שכל דבר בעולם כולל בתוכו גם סיבתיות וגם אקראיות, כי אלו ... יהיה רעב, כלומר, שיש סיבתיות. אבל בו זמנית, הוא יודע שאולי הפעולה לא תצליח מסיבה אקראית כלשהי. אליעד מדגיש שהמוח מחויב להחזיק בשתי הנחות אלה, גם כשהאדם אינו מודע לכך. למה ... הללו הכרחית להבנת המציאות והקיום. מה זה סיבתיות? האם הכל סיבתי? האם יש סיבה לכל דבר? מהי אקראיות? מה ההבדל בין סיבתיות לאקראיות? למה דברים קורים? מהי סיבתיות וכיצד היא משפיעה על השאלות שאנחנו שואלים? ההרצאה עוסקת בנושאים של סיבתיות, סיבה ותוצאה, ובאופן בו הם משפיעים על תפיסתנו את העולם. אליעד כהן מציע לגזור את רעיון הסיבתיות ... מונעת מתוך תפיסת סיבתיות. למשל, כששואלים למה זה קורה?, השאלה נובעת מההנחה של סיבה ותוצאה. הוא מסביר כי כל פעולה נחשבת למבוססת על סיבתיות, אך השאלה שיכולה להתעורר היא האם באמת כל דבר יש לו סיבה, או האם יש מצבים שבהם לא ניתן למצוא
ניתוח סיבתיות - איך להבין כל דבר, איך לנתח כל דבר? איך לדעת מה לשאול? איך לחקור דברים? איך לברר מה האמת? איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 1
... אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 1 בחיי היום יום, אנחנו נתקלים ... כסיבתיים (שיש להם סיבה שגרמה להם) וחלקם כאקראיים (קרו ללא סיבה). כאשר אירועים סיבתיים, הם אירועים שנראה שיש בהם חוקיות כלשהי של סיבה ותוצאה ואירועים אקראיים הם אירועים שלא ידועה ... שהם קורים ללא סיבה באופן אקראי. וכאן אסביר, כיצד באפשרותו של ... אני מאחר לעבודה. (סיבה: אני מאחר לעבודה. תוצאה: אני כועס). אני עצוב כי אין לי כסף. (סיבה: אין לי כסף. תוצאה: אני עצוב). אני עצבני כי חם לי. (סיבה: חם לי. תוצאה: אני עצבני). נכשלתי במבחן ולכן אני שונא את עצמי. (סיבה: נכשלתי במבחן. תוצאה: אני שונא את עצמי). ... וזה מעצבן אותי. (סיבה: הילדים צועקים. תוצאה: זה מעצבן אותי). אני ... לא אוהבת אותי. (סיבה: אשתי לא אוהבת אותי. תוצאה: אני כועס על ... שלא אצליח במבחן. (סיבה: יש אפשרות שלא אצליח במבחן. תוצאה: אני מפחד ... אני לבד ועצוב לי. (סיבה: אני לבד. תוצאה: עצוב לי). אני בחרדה מכך שאמות. (סיבה: יש אפשרות שאמות. תוצאה: אני בחרדה מכך). ... הפיכת המשפט למשפט סיבה ותוצאה: אז בשלב הראשון כאשר אנחנו מנסים לפתור ... אותו למשפט של סיבה ותוצאה כלשהי. כי אם הדבר שקורה קורה באופן ... של רע. ואז יש לנו סיבה ותוצאה, שהיא: סיבה: כואב לי >> תוצאה: רע לי. ובמהות: לצורה בפני ... להן חוקיות של סיבה ותוצאה. ולכן כל דבר בעל משמעות, הופך להיות ... לאירוע של סיבה ותוצאה. שלב 2 - זיהוי הסיבה והתוצאה: בשלב הזה, אנחנו צריכים לדעת לזהות, מהי הסיבה ומהי התוצאה. והדרך הפשוטה לכך, היא לבדוק, מה ... הזמן. ולהבין, שהסיבה קורית תמיד לפני התוצאה. הסיבה גורמת לתוצאה, התוצאה נגרמת מהסיבה. והסיבה תמיד קודמת לתוצאה. ותמיד הסיבה לפני התוצאה. לדוגמה: אני לא אוהב את עצמי כי ...
הסוד של הסיבה הראשונה - מהו הסוד של הסיבה הראשונה של כל הסיבות? חלק 2
... של הסיבה הראשונה - מהו הסוד של הסיבה הראשונה של כל הסיבות? חלק 2 תוספת: ויש בזה עוד כמה נקודות להתבוננות. כי הקיום של היש סיבה, מבחינה לוגית מונע את הקיום של האין סיבה. כי אם קיים במציאות דבר כלשהו שאין לו סיבה, הרי שממילא זה מוריד מהכוח ומשנה את המשמעות של היש סיבה. וכן להפך, שהקיום של יש סיבה, דורש הבנה מחדש של האין סיבה. כי באמצעות האין סיבה ניתן תמיד לשאול על האין סיבה, מדוע הוא דווקא כך ולא אחרת וכיוב. ויש בזה עוד עניין, והוא שאם נאמר שאין סיבה לשום דבר בעולם, הרי שבכך לא העלמנו לגמרי את היש סיבה מהביטוי שלו במציאות. ולא רק שהיש סיבה נשאר ברמת הפוטנציאל בלבד, אלא שהוא גם ממשיך להתקיים בפועל, גם אם נאמר שאין שום סיבה לשום דבר. כי לומר שאין שום סיבה לשום דבר, זה בעצם לומר שכל דבר הוא הסיבה של עצמו. כי אין סיבה לשום דבר, פירושו שאין שום סיבה שגוררת אחריה תוצאה כלשהי. שזה בעצם אומר שכל דבר הוא גם הסיבה וגם התוצאה עצמה. דהיינו, שגם האמירה שאין סיבה לשום דבר, גם היא עדיין משאירה קיום ממשי ליש סיבה. ואז על ידי הקיום של היש סיבה, נוכל לשאול על האין סיבה. ומי שיתבונן יראה בזה עוד דבר מעניין, והוא שגם האמירה של יש סיבה, גם היא מקיימת בתוכה את האין סיבה. כי כפי שאמרנו לעיל, אם נאמר שלכל דבר יש סיבה ללא יוצא מן הכלל, שזו הרי שלמות היש סיבה, הרי שבכך בעצם אמרנו שאין שום סיבה אמיתית לשום דבר. כי אם אין נקודת התחלה לסיבות, דהיינו, אם אין במציאות שלנו שום
סיבתיות, סיבה ותוצאה, איך סיבה גורמת לתוצאה? איך לדעת מה הסיבה של משהו? איך לדעת למה משהו קורה? איך לדעת מה הסיבה שמשהו קורה? יחסי סיבה ותוצאה, הסיבה של הסיבה, תהליך סיבתי, מבנה של סיבה ותוצאה, ניתוח סיבתיות, איך לנתח סיבתיות?
סיבתיות, סיבה ותוצאה, איך סיבה גורמת לתוצאה? איך לדעת מה הסיבה של משהו? איך לדעת למה משהו קורה? איך לדעת מה הסיבה שמשהו קורה? יחסי סיבה ותוצאה, הסיבה של הסיבה, תהליך סיבתי, מבנה של סיבה ותוצאה, ניתוח סיבתיות, איך לנתח סיבתיות?
... סיבה ותוצאה, איך סיבה גורמת לתוצאה? איך לדעת מה הסיבה של משהו? איך לדעת למה משהו קורה? איך לדעת מה הסיבה שמשהו קורה? יחסי סיבה ותוצאה, הסיבה של הסיבה, תהליך סיבתי, מבנה של סיבה ותוצאה, ניתוח סיבתיות, איך לנתח סיבתיות? איך סיבה גורמת לתוצאה? כשאנחנו נתקלים בשני אירועים שונים, אנו נוטים להניח שאחד מהם הוא הסיבה והשני הוא התוצאה. לדוגמה, כאשר אנחנו מדליקים אש בעזרת גפרור ומקרבים אותה לנייר, התוצאה היא שהנייר נשרף. במקרה כזה, האש נחשבת לסיבה, והשריפה של הנייר היא התוצאה. לאחר שזיהינו את הסיבה והתוצאה, עולה השאלה איך האש גרמה לנייר להישרף? למעשה, בשאלה הזו אנחנו מנסים להבין לעומק את התהליך הסיבתי עצמו. מה המשמעות של ... איך כדור הארץ מסתובב? או איך הנייר נשרף?, אנחנו בעצם מחפשים מהי הסיבה לכך שאותו אירוע התרחש. כלומר, השאלה איך משהו קורה? היא ניסיון להבין את הסיבות לתופעה שאנו עדים לה. כשאנחנו יודעים כבר שיש לנו סיבה ותוצאה, מדוע אנחנו בכל זאת שואלים איך הסיבה גורמת לתוצאה? הרי לכאורה כבר יש לנו את הסיבה. למה לשאול איך הסיבה גורמת לתוצאה אם כבר יש לנו סיבה? כשאנחנו שואלים איך הסיבה גורמת לתוצאה?, אנו בעצם מנסים למצוא את החוליה החסרה או את השלבים הנסתרים בתהליך הסיבתיות. אם אנחנו מזהים סיבה כלשהי לתוצאה מסוימת, אך עדיין שואלים איך היא גורמת לכך?, זה אומר שאנחנו חושבים שיש משהו נוסף בין הסיבה שזיהינו לבין התוצאה עצמה. יש לכך שתי אפשרויות מרכזיות: הסיבה שזיהינו היא לא הסיבה הישירה או הקרובה ביותר לתוצאה, אלא היא חלק משרשרת ארוכה יותר של סיבות, מה שנקרא שרשרת סיבתית. הסיבה היא אכן קרובה לתוצאה, אבל יש עוד סיבות נוספות הפועלות במקביל אליה ויחד הן יוצרות את התוצאה הסופית. מהו מבנה של שרשרת סיבתית (סבא - אבא - בן)? במבנה שרשרת סיבתית, כל תוצאה נוצרת מסיבה מסוימת, אך הסיבה עצמה היא תוצאה של סיבה אחרת, וכך נמשכת השרשרת אחורה בזמן או בתהליך. לדוגמה, אם יש לנו תוצאה (בן), לפניה נמצאת ה
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על רטוריקה, איך לשנות עמדות? איך לטפל בהתנגדות? איך המוח משתכנע? למה אתה חושב כך? להטיל ספק, הטלת ספק, לבקש נימוק, לחפש סיבה, סיבה מחזקת, סיבה מחלישה, איך לשכנע אנשים?
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: סיבה, איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? דיכאון? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם לחץ? כעס ועצבים? איך להשיג איזון נפשי ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: סיבה, איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להצליח בזוגיות? איך להיות מאושר ושמח? איך לפתח יכולות חשיבה? איך ליצור אהבה? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לשפר את הזיכרון? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לקבל החלטות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך למצוא זוגיות? איך להצליח בראיון עבודה? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לפרש חלומות? איך לעשות יותר כסף? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להעביר ביקורת בונה? איך לשתול מחשבות? איך לחנך ילדים? איך לשנות תכונות אופי? איך להיגמל מהימורים? איך לנהל את הזמן? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להתמודד עם גירושין? איך לא להישחק בעבודה? איך להאמין בעצמך? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להעריך את עצמך? איך לגרום למישהו לאהוב אותך ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? למה יש רע בעולם? אולי אנחנו במטריקס? האם המציאות היא טובה או רעה? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? למה לא להתאבד? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש משמעות לחיים? האם הכל אפשרי? האם אפשר לדעת הכל? מה יש מעבר לזמן ולמקום? איך נוצר העולם? האם באמת הכל לטובה? מי ברא את אלוהים? איך נוצר העולם? איך להנות בחיים? למה העולם קיים? האם לדומם יש תודעה? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? איך להיות מאושר? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם יש אמת מוחלטת? איך להיות הכי חכם בעולם? בשביל מה לחיות? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? מהי תכלית ומשמעות החיים? מה המשמעות של החיים? האם יש או אין אלוהים? האם יש בחירה חופשית ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן אישי לתזונה נכונה, מאמן לכלכלת המשפחה, אימון אישי לעסקים בנושאי סיבה - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.9844 שניות - עכשיו 16_06_2025 השעה 23:12:43 - wesi1