... זו, אליעד כהן עוסק בהשגת האושר האמיתי, כלומר, אושר שנובע מתוך העשייה עצמה ולא מתוך תוצאה עתידית. כל אדם שואל את עצמו איך להגיע למצב שבו כל
פעולה נעשית לשם העשייה בלבד, ללא שום אינטרס. השאלה הזו מעלה דיון חשוב: האם ניתן לשחרר את עצמנו לחלוטין מהאינטרס או אולי ניתן למלא כל
פעולה בכל אינטרס, כך שכל
פעולה תהפוך למטרה בפני עצמה? האם אפשר לבצע
פעולה ללא אינטרס? כדי להבין אם אפשר באמת לבטל את האינטרס, יש לבחון שתי גישות עיקריות. האחת מציעה להיפטר לחלוטין מכל אינטרס, והאחרת טוענת שניתן למלא את האינטרס בכל
פעולה, כך שכל
פעולה תשא את ערכה הפנימי. לדוגמה, אם אדם מכין סלט, הוא מבצע סדרה של פעולות כמו לקום מהכיסא, לפתוח את המקרר ולחתוך את הירקות. השאלה היא האם הוא יכול לעשות כל
פעולה מתוך הנאה מהעשייה עצמה, בלי לחשוב על תוצאה עתידית כמו לאכול את הסלט. האם
פעולה לשם עצמה גם נחשבת אינטרס? בזמן שאנחנו מבצעים
פעולה, תמיד יש איזושהי כוונה מאחוריה. אם אנחנו מבצעים
פעולה מתוך רצון לעשות אותה בלבד, האם זה לא הופך גם סוג של אינטרס? למשל, אדם עשוי להזיז כיסא כדי שאחרים יוכלו לשבת עליו, אך הוא לא עושה זאת סתם - הוא רוצה לראות את התוצאה של
פעולה זו. אם היו אומרים לו שבקרוב הוא ייעלם, הוא לא היה מזיז את הכיסא, כי אין לו שום אינטרס בעתיד. השאלה כאן היא אם ניתן לבצע
פעולה רק לשם עצמה, בלי שום כוונה לתוצאה כלשהי. איך דוגמת הרקדן עוזרת להבין את רעיון העשייה לשם העשייה? אדם שמבצע
פעולה מתוך הנאה מיידית מהעשייה עצמה, כמו רקדן שרוקד לשם הריקוד, נראה כאילו הוא לא ממתין לתוצאה ... נהנה מהתחושה שמתקבלת אחרי כל תנועה. האם אפשר להפסיק לחשוב על תוצאה וליהנות מהעשייה עצמה? ההנאה מהעשייה עצמה כרוכה בהפנמת רעיון שמסתכל על
הפעולה כמשהו מוחלט בפני עצמו. אם אדם עושה
פעולה מתוך הנחה שהיא מושלמת, ללא קשר לתוצאה, אז כל
פעולה הופכת להיות שלמה. לדוגמה, אם האדם היה יודע שזו
הפעולה האחרונה בחייו, הוא היה עושה אותה כאילו היא המושלמת ביותר עבורו, בלי לחשוב על שום דבר אחר. הבעיה, עם זאת, היא שבדרך כלל, ברגע
שפעולה הופכת לשלמה, האדם עשוי להרגיש צורך לשנות אותה - מה שיוצר פרדוקס. אם אתה מאמין
שהפעולה שאתה עושה היא שלמה ומושלמת, מדוע לשנות אותה לאחר מכן? האם אפשר לשאול אם הכל מושלם בו ... כי כל דבר נשאר כלול בהווייתו. עם זאת, לא כל אדם מסוגל לחוות את הרגע הזה, כי המוח שלנו לא בנוי להבין את השלם כפי שהוא באמת. האם חיפוש אחרי
פעולה ללא אינטרס מצריך את היציאה מהשכל? הביטוי אין שכל מתאר מצב שבו הגבולות בין טוב ורע, בין ... או את הקצב של הריקוד. השנייה היא להעמיק את ההבנה של מקור הרצון והאינטרס, ולגלות כיצד ניתן לפרוץ את גבולות השכל כדי להגיע למקום שבו כל
פעולה נראית מושלמת. כל דרך מביאה עם עצמה אתגרים ותובנות שונות, אך כל אחת מהן מאפשרת גישה חדשה ... או שינוי, אין באמת תחושת שלמות אמיתית. כל זה מייצג את המורכבות שמצויה בתוך כל חוויה חיובית. מהו אושר נצחי? איך להשיג שלמות בעשייה? האם כל
פעולה נעשית מתוך אינטרס? מהו מצב של אין שכל? איך לשלב בין רצון ותוצאה בעשייה? מהו המחיר של השגת שלמות מוחלטת? איך אפשר לשאול את השאלה המרכזית על
פעולה ללא אינטרס? יש מי שתוהה: איך מגיעים למצב שבו כל
פעולה שאנו מבצעים היא בפני עצמה, ללא שום אינטרס וללא ציפייה למשהו שיקרה אחר כך? השאלה הזאת פורצת דרך, כי היא מנסה להבין האם בכלל אפשר לבטל את האינטרס לגמרי, או אולי למלא אותו בכל
פעולה שנעשית, עד כדי כך שכל
פעולה נחווית כהגשמה מלאה וכמטרה בפני עצמה. האם יש אפשרות אמיתית לביטול האינטרס או למילויו בכל
פעולה? יש שתי גישות שנידונות לעומק. האחת היא להיפטר מהאינטרס לגמרי כך שלא תורגש שום ציפייה או מטרה עתידית. השנייה היא למלא את האינטרס בכל דבר קטן, כך שכל
פעולה מייצגת עבור האדם את מלוא הרצון והמשמעות ברגע נתון. לדוגמה, כשהאדם הולך להכין סלט, הוא מבצע הרבה פעולות: הוא קם מהכיסא, ניגש למטבח, פותח את המקרר, שוטף את הירקות וכו. בגישה השנייה, כל שלב הרכבת הסלט נעשה למען עצמו, כדי לעשות את
הפעולה עצמה. אבל עולה כאן השאלה האם בכלל אפשר ליישם את זה, כי בדרך כלל יש לנו יעד: אנחנו מכינים סלט כדי לאכול אותו אחר כך. השאלה היא האם אפשר לבצע כל חלק בתהליך אך ורק לשם פעולת החיתוך, השטיפה והערבוב, בלי שום מחשבה על התוצאה. האם
פעולה למען עצמה היא גם סוג של אינטרס? נשאלת שאלה: אם האדם עושה את ה