אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה סיבה ✔השמנה, ירידה במשקל, לחשוב כמו שמן, לחשוב כמו רזה, לאכול רק כשרעבים, איך שמן חושב? איך רזה חושב? אנורקסיה, נטל ההוכחה, לאכול בלי סיבה, אכילה...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
9:54השמנה, ירידה במשקל, לחשוב כמו שמן, לחשוב כמו רזה, לאכול רק כשרעבים, איך שמן חושב? איך רזה חושב? אנורקסיה, נטל ההוכחה, לאכול בלי סיבה, אכילה משעמום, אכילה רגשית, איך לשמור על הדיאטה? איך לשנות הרגלים? חלק 2
מהו נטל ההוכחה ואיך הוא קשור להרגלי אכילה?

המושג "נטל ההוכחה" מתייחס לשאלה מי צריך להוכיח טענה מסוימת. לדוגמה, בדיון על קיום אלוהים, עולה השאלה האם המאמין חייב להוכיח שאלוהים קיים, או שמא האתאיסט חייב להוכיח שאלוהים לא קיים. בדיון כזה, כל צד טוען שהאחריות להוכחה נמצאת אצל הצד השני.

אליעד כהן מסביר כי עיקרון זה של נטל ההוכחה חל גם על התנהגות יומיומית, ומדגים את הרעיון דרך שני דפוסי התנהגות שונים:
  • דפוס ראשון - אדם שפועל מתוך עיקרון של "בא לי". אדם כזה עושה כל פעולה שעולה לו בראש בלי לחפש סיבות עמוקות יותר. לדוגמה, ילד קטן פועל לפי מה שמתחשק לו: אם הוא רוצה משהו - הוא עושה, ואם לא - אז הוא פשוט נמנע מזה. לדוגמה, אם אדם רוצה לקשקש על שולחן, הוא עושה זאת פשוט "כי בא לו" ולא בגלל סיבה עמוקה או הגיונית. אדם כזה יפסיק לפעול רק אם תהיה לו סיבה ממשית לכך.
  • דפוס שני - אדם שפועל רק אם יש לו סיבה טובה לפעול. אדם כזה לא יעשה דבר אם אין לו סיבה ברורה ומוצדקת. למשל, אם אין לו סיבה מספיק חזקה לקום מהמיטה, הוא פשוט יישאר לשכב.
מה הקשר בין דפוסי התנהגות אלה לנטל ההוכחה?

הקשר בין שני דפוסים אלו לנטל ההוכחה הוא ברור. האדם שפועל לפי "בא לי" - לא דורש סיבה להתחיל לפעול, אלא סיבה להפסיק לפעול. כלומר, במקרה הזה נטל ההוכחה נמצא על הצד שמנסה לגרום לו להפסיק. לעומתו, האדם השני פועל באופן הפוך: אצלו נטל ההוכחה נמצא דווקא בצד של הפעולה עצמה. הוא לא יפעל עד שתהיה סיבה מוצדקת לפעולה.

איך זה מתבטא בהרגלי אכילה של אנשים שמנים לעומת רזים או אנורקטים?

אליעד ממחיש זאת דרך הסרט "השמן והרזה" ודרך ניתוח התנהגות של אנשים בעלי הרגלי אכילה שונים:
  • אדם שמן אוכל משום שהוא פשוט רוצה לאכול, "בא לו", ואין לו סיבה מיוחדת. אם יש אוכל, והוא יכול לאכול - הוא יאכל. הוא מפסיק לאכול רק כשהוא כבר אינו מסוגל לאכול יותר, כשהצלחת מתרוקנת, או כשיש סיבה חזקה במיוחד להפסיק (למשל סכנה בריאותית מיידית).
  • אדם אנורקטי לעומתו מתנהג הפוך. הוא כמעט לעולם לא אוכל אלא אם כן הוא חייב לאכול. כלומר, אצלו נטל ההוכחה נמצא על עצם פעולת האכילה. אם אין סיבה חזקה מאוד שתכריח אותו לאכול, הוא פשוט לא יאכל כלל.
מה אדם שמן צריך לעשות כדי לרדת במשקל לפי הגישה הזאת?

לפי אליעד כהן, אדם שרוצה לרדת במשקל צריך לשנות את החשיבה ואת נטל ההוכחה שלו. במקום המחשבה "אני אוכל כי בא לי", עליו להתחיל לשאול את עצמו בכל פעם שהוא מרגיש צורך לאכול: "האם יש לי סיבה מספיק חזקה או ממשית לאכול כרגע?". עליו להפסיק לאכול סתם, ולהתחיל לאכול רק כשהוא באמת חייב לעשות זאת.

לדוגמה, כשאדם מרגיש חשק או דחף לאכול סתם ללא רעב אמיתי, עליו לעצור את עצמו ולשאול: "האם יש לי סיבה אמיתית לאכול כעת?" אם התשובה היא לא - עליו להימנע מאכילה.

האם "בא לי" זו סיבה אמיתית לאכילה?

אליעד מדגיש כי התחושה של "בא לי" לא נחשבת לסיבה מספקת או אמיתית לאכילה. עצם הרצון לאכול הוא אמנם סיבה בסיסית, אבל לא סיבה מספקת מבחינה הגיונית או מוצדקת. אדם שרוצה לשנות את הרגלי האכילה שלו צריך להתייחס לתחושת הרצון לאכול בצורה שונה, ולדרוש מעצמו הצדקה מעבר ל"בא לי" לפני כל פעולה של אכילה.

הוא מדגיש כי זו בעצם כל השיטה: במקום שאדם יאכל מתוך דחף או חשק רגעי ויפסיק רק כשאין ברירה, עליו לאמץ דפוס חשיבה הפוך - להפסיק לראות ב"בא לי" כסיבה מספקת לפעולה, ולהתחיל לדרוש סיבה חזקה יותר.

כיצד העיקרון של נטל ההוכחה יכול לעזור בשינוי הרגלים בתחומים נוספים?

לסיום, אליעד מסביר שהרעיון של שינוי נטל ההוכחה רלוונטי לא רק להרגלי אכילה אלא גם לכל התנהגות והרגל אחר בחיים. אדם שיתרגל לחשוב באופן שבו הוא מבצע פעולות רק אם יש לו סיבה מספיק טובה, ולא מתוך דחפים רגעיים, יוכל לשנות הרגלים גם בתחומים נוספים כמו עבודה, לימוד או מערכות יחסים.

לדוגמה, אם אדם נוטה לבזבז זמן בטלוויזיה או במשחקים ללא מטרה ברורה, עליו לשנות את החשיבה ולדרוש מעצמו סיבה ממשית שתצדיק פעולה כזו. כך הוא יוכל להפסיק פעולות לא רצויות ולהתחיל לפעול בצורה ממוקדת ומודעת יותר בכל תחום בחייו.

אליעד מסכם כי השינוי בהרגלים מתחיל בשינוי עמוק של תפיסת "נטל ההוכחה" - מהגישה של פעולה ללא הצדקה לגישה של פעולה רק עם הצדקה ברורה ומוצדקת היטב.
ניתוח מושג נטל ההוכחה

נטל ההוכחה עוסק בשאלה מי הצד שצריך להוכיח טענה מסוימת. לדוגמה, בוויכוח על קיומו של אלוהים, השאלה היא האם המאמין צריך להוכיח שאלוהים קיים, או שהאתאיסט צריך להוכיח שאלוהים אינו קיים. זהו דיון קלאסי שבו כל צד מטיל את חובת ההוכחה על הצד השני.

התנהגות המבוססת על סיבה מול חוסר סיבה

בחיים יש דפוסי התנהגות שונים:
  • יש אנשים שפועלים מתוך עיקרון של "בא לי". כלומר, הם עושים דברים כי מתחשק להם, בלי לחפש סיבה נוספת מעבר לכך. דוגמה לכך היא ילד קטן שפועל לפי דחפים טבעיים, הוא רוצה לעשות משהו - הוא עושה, לא רוצה - לא עושה.
  • לעומת זאת, יש אנשים שפועלים לפי ההפך - הם לא עושים שום דבר אלא אם כן יש להם סיבה טובה לעשות זאת. כלומר, אם אין להם הוכחה לכך שהם חייבים לפעול, הם נשארים במצב של חוסר עשייה.
הקשר בין נטל ההוכחה להתנהגות יומיומית

בהתאם לשני הדפוסים הללו, אפשר לשאול: האם נטל ההוכחה חל על עשיית פעולה או על הפסקתה?
  • יש אנשים שאומרים: "אני עושה דברים כי בא לי, אם יש סיבה טובה להפסיק - אז אני אפסיק". במקרה זה, ההוכחה נדרשת עבור ההפסקה.
  • לעומתם, יש אנשים שאומרים: "אני לא עושה שום דבר, אם יש סיבה טובה לעשות משהו - אז אני אעשה". כאן ההוכחה נדרשת עבור הפעולה.
הקשר לדפוסי אכילה

בסרט "השמן והרזה", אפשר לראות איך הדפוסים האלה מתבטאים בהרגלי אכילה:
  • השמן אומר: "אני אוכל כי בא לי". כלומר, הוא פועל לפי גישת "אני עושה דברים אלא אם כן יש לי סיבה לא לעשות". הוא לא שואל את עצמו האם יש סיבה מוצדקת לאכול, אלא פשוט אוכל כשהוא מרגיש צורך. הוא יפסיק לאכול רק אם לא יוכל יותר פיזית, אם ייגמר האוכל, או אם תהיה לו סיבה מאוד חזקה להפסיק (למשל סכנת חיים).
  • לעומת זאת, אדם רזה או אנורקטי נוקט בגישה ההפוכה: הוא לא אוכל בכלל אלא אם כן תהיה לו סיבה מספיק חזקה לאכול. אם אין לו הוכחה לכך שהוא חייב לאכול, הוא לא ייגע באוכל.
שינוי גישת האכילה

אם אדם שמן רוצה להיות רזה, עליו לאמץ את הגישה ההפוכה לזו שהוא רגיל אליה. כלומר, במקום לאכול מתוך רצון סתמי ("כי בא לי"), עליו להכניס לעצמו כלל חדש: "אני אוכל רק אם יש לי סיבה טובה לכך". בכל פעם שהוא רוצה לאכול, עליו לשאול את עצמו: "האם אני חייב לאכול עכשיו?" ואם אין לו סיבה משכנעת - פשוט לא לאכול.

העברת נטל ההוכחה מהפסקה לעשייה

כדי לרדת במשקל, אדם שמן צריך להזיז את נטל ההוכחה מהפסקת האכילה לעשיית האכילה. כלומר:
  • במקום ההרגל של "אני אוכל כי בא לי", יש להפוך את החשיבה ל - "אני אוכל רק אם יש לי סיבה ממשית".
  • כלומר, אם אדם מרגיש רצון לאכול, זה לא אמור להיות מספיק. עליו לבחון האם יש לו הכרח אמיתי לאכול.
  • אם אין הצדקה, עליו לוותר על הארוחה.
סיכום והשלכה לחיים

הגישה שהוצגה כאן לא מתייחסת רק לאכילה, אלא לכל פעולה בחיים. יש אנשים שפועלים מתוך דחפים, ויש כאלה שלא פועלים כלל אלא אם כן הם מוכרחים. שינוי החשיבה לגבי נטל ההוכחה יכול לעזור לאדם לשנות את ההרגלים שלו, בין אם מדובר בהרגלי אכילה, עבודה, לימוד, או כל תחום אחר.
עכשיו יש סרט שנקרא?

ש: השמן והרזה.

אליעד: השמן והרזה עד כאן הבנו יפה עכשיו יש מושג שנקרא נטל ההוכחה מה זה נטל ההוכחה נטל ההוכחה זה נגיד שמישהו אומר יש אלוהים ומתווכחים יש אלוהים או אין אלוהים עכשיו יש שאלה מי צריך להוכיח האם זה שאומר אין אלוהים צריך להוכיח שאין או זה שאומר יש אלוהים צריך להוכיח שיש מי צריך להוכיח.

ש: שניהם.

אליעד: לא יודע יש וויכוח אז הדתי אומר לך אתה אומר שאין תוכיח שאין האתאיסט אומר לו אתה אמור שיש תוכיח שיש מי מהם צודק שאלה אחרת זה לא נושא השיחה עכשיו נטל ההוכחה פירושו מי צריך להוכיח אני צריך להוכיח שאין אתה צריך להוכיח שיש מי צריך להוכיח אוקי, עכשיו איך זה קשור לפרשה שלנו אז יש דבר שנקרא עם סיבה ובלי סיבה תכף תבינו איך זה קשור לנטל ההוכחה יש כמה דפוסים של התנהגות בחיים יש בן אדם שאומר אני עושה דברים בלי סיבה מה הכוונה עושה דברים בלי סיבה זה לא בכלל בלי סיבה הוא לא הולך ברחוב ואומר קוקוריקו בלי סיבה הכוונה בא לי זאת הסיבה למה עשית כי בא לי מה הסיבה שעשית כי בא לי זאת אומרת היה לו רצון לעשות מבחינתו עלה בדעתו לקשקש קשקש על השולחן אתה שואל אותו למה קשקשת הוא אומר כי זה מה שבא לי, ילד קטן לפי מה ילד קטן עושה דברים לפי מה שבא לו הוא בא לו הוא עושה הוא לא בא לו לא עושה אין לו איזה שיקולים וחישובים הוא עושה מה שבא לו עושה הוא עושה עד כאן הבנו.

זאת אומרת שיש לו רצון והוא מקשיב לרצון שלו והוא פועל עם סיבה אבל זאת לא באמת סיבה הסיבה היא כי בא לו אין סיבה מעבר לזה זה בא לי כי ככה בא לי, אוקי אז ככה בן אדם שעושה דברים בלי סיבה מה הכוונה עושה דברים בלי סיבה הכוונה בלי סיבה מספקת זאת אומרת הוא עושה מה שבא לו איך שבא לו כמה שבא לו כי בא לו עכשיו הבן אדם הזה מתי הוא יפסיק לעשות דברים כאשר תהיה סיבה לא לעשות אותם הוא אומר אני קם בבוקר ועושה מה שבא לי הוא אומר לעצמו מה בא לי לעשות ואני עושה איך תדע מה לעשות במשך היום אני עושה מה שבא לי כל מה שבא לך הוא אומר כל מה שבא לי חוץ מהדברים שאני לא יכול לעשות זה טיפוס אחד טיפוס אחר אומרים לו איך תדע מה לעשות במשך היום הוא אומר תראה אני לא עושה שום דבר אני בבוקר כשאני קם מה אני עושה ממשיך לישון אז אומרים לו מה אתה עושה כל היום הוא אומר אני עושה רק מה שאני חייב לעשות אם אני חייב מרגיש שאני חייב לא יכול לא לעשות עושה לא חייב לא עושה לא משנה אין דבר כזה בא לי אני לא בא לי לעשות כלום אני בא לי למות לא רוצה שום דבר רק רוצה למות לא רוצה שום דבר בכלל אם אני חייב אני עושה לא חייב לא עושה.

זה הבנת קודם כל את שני הטיפוסים עכשיו איך זה קשור לנטל ההוכחה כשאתה רוצה לעשות פעולה האם אתה צריך סיבה לעשות אותו או צריך סיבה להפסיק אותה זה כמו בנטל ההוכחה האם ההוכחה היא על הפעולה או על ההפסקה של הפעולה אם מישהו אומר אני עושה כי בא לי אז נטל ההוכחה נמצא על להפסיק בשביל להפסיק צריך סיבה ה - להפסיק צריך להביא הוכחה שצריך אבל על לעשות לא צריך להוכיח נטל ההוכחה השני אומר לא אני לא עושה כלום ה - default שלי זה לא לעשות בשביל לעשות צריך להוכיח תוכיח לי שאני צריך לעשות אחד אומר אתה תוכיח לי שאני צריך לעשות אם לא אני לא עושה זה השני הראשון אומר לו לא אני עושה מה שבא לי אתה תוכיח לי שאני צריך להפסיק ורק אז אני אפסיק נטל ההוכחה על להפסיק הראשון אומר נטל ההוכחה על להפסיק השני אומר נטל ההוכחה על לעשות, זה היה מסובך עד כאן אני לא בודק מה הבנת כי זה משהו אחר.

ש: לי יש שאלה למה פה נטל ההוכחה על זה וזה פה נטל ההוכחה על זה?

אליעד: מה זה נטל ההוכחה אחד אומר אני עושה מה שאני רוצה ככה בא לי לא צריך להוכיח הוכחות, מתי אני אפסיק.

ש: אוקי אז הוא יכול להפסיק כי בא לו.

אליעד: נכון אם לא בא לי אני אפסיק.

ש: אז איפה נטל ההוכחה?

אליעד: שנייה אבל מתי אני אפסיק בטוח אם תוכיח לי שאני צריך להפסיק אז גם אם בא לי אני אפסיק, זאת אומרת הוא אומר אני עושה מה שבא לי בא לי אני עושה לא בא לי אני לא עושה אבל מתי יבוא לי ואני לא אעשה אם תוכיח לי שאני לא יכול לעשות את זה והשני אומר תקשיב אני לא עושה כלום בחיים האלה בא לי לא בא לי לא אכפת לי אני לא עושה כלום תוכיח לי שאני חייב לעשות אני אעשה לא תוכיח לי אני לא עושה. עכשיו איך זה קשור לאכילה אז בשמן וברזה יש את אותו הדבר השמן מה אומר אני אוכל כי בא לי למה אתה אוכל למה לא בא לי אני אוכל עכשיו ברור שאם הוא אוכל יש לו רצון למה אוכל כי הוא רוצה למה הוא רוצה כי בא לי בא לי לאכול ולמה אתה אוכל את זה כי בא לי מה זאת אומרת בא לי עושה לי כייף בא לי לאכול אבל למה אתה אוכל את זה לא יודע פשוט בא לי למה אני צריך סיבה בא לי אני אוכל, עכשיו בן אדם שמן גם הוא לא אוכל עד שהוא מת מתי השמן מפסיק לאכול או כשנגמר האוכל בצלחת או כשהוא לא יכול לאכול יותר או כשמשהו או כשהוא אומר טוב אם אני אוכל יותר אני כבר אמות לא יכול לאכול יותר מפסיק זאת אומרת הוא אוכל כשבא לו למה הוא אוכל כי בא לו מתי הוא מפסיק לאכול כשבא לו או כשאי אפשר להמשיך.

לעומת זאת בן אדם אנורקטי נגיד הוא הפוך מה הוא עושה הוא אומר אני לא אוכל בכלל למה אתה לא אוכל לא בא לי לא רוצה לאכול לא אוכל כלום מתי הוא אוכל כשהוא חייב לאכול טוב אין מה לעשות חייב לאכול טוב נאכל, עכשיו מה באתי להגיד פה בסיפור עד כאן אתה הבנת אתה חושב שהבנת מה שדיברנו או שיש לך ספק עם מה שדיברנו עד כה.

ש: רגע אנורקטי התעורר רצון בו והוא אומר עד שתוכיח לי אני לא אוכל.

אליעד: מה זה אומר מתעורר הרצון האנורקטי?

ש: כן מצד מתעורר לו רצון לאכול וכל אחד יגיד אחרת ובעצם מה ההבדל.

אליעד: השאלה האם זה שבא לי זאת סיבה או לא סיבה.

ש: לא יודע אני רוצה להבין בהקשר למה שדיברנו.

אליעד: לשתיהם מתעורר רצון לאכול לכן אז האנורקטי אומר אז לא צריך עזוב אתה חייב לא עזוב לא צריך השמן אומר כן בוא נאכל.

ש: האנורקטי אומר התעורר לו רצון השני אומר התעורר לו רצון אני לא אוכל עד שאני אראה שיש סיבה מוצדקת.

אליעד: אם אני לא חייב לאכול אני לא אוכל הראשון אומר אני אוכל כי בא לי אני אפסיק רק אם אני לא אוכל להמשיך האנורקטי אומר אני לא אוכל אף פעם עזוב אותי לא רוצה לאכול אני אוכל רק אם אני חייב. עכשיו מה אני בסך הכל אמרתי אמרתי אתה שמן כן אתה רוצה להיות רזה כן שים לב איך אתה חי שים לב שאתה אוכל סתם ואתה מפסיק כשאין לך ברירה אלא להפסיק תעשה הפוך תגיד לעצמך מהיום בהנחה שאתה רוצה להיות רזה תגיד לעצמך מהיום אני לא אוכל יותר סתם מבחינתי כל פעם שתרצה לאכול תגיד למה אני חייב לאכול לא אז תפסיק זה הכל זה כל מה שאמרתי שים לב שכרגע אתה אוכל כי בא לך ואתה מפסיק כי אתה חייב אז תגיד לעצמך כל פעם שיבוא לך לאכול תשנה את הפקודה כשבא לך לאכול תגיד למה למה אני אוכל אל תאכל סתם ותפסיק כשאתה חייב אל תאכל בכלל תאכל רק כשאתה חייב זה הכל.

אתה הבנת את זה האם זה כדאי לא יודע מומלץ לא יודע אני בעד לא יודע רק אמרתי אם אתה רוצה זה מה שצריך בהנחה שזאת הבעיה שלך שאתה אוכל סתם, הבנת את זה אתה הבנת את זה?

ש: כן מתעורר לו רצון לאכול אצל שניהם מתעורר רצון לאכול.

אליעד: כן השמן הרזה לא מעניין אותי הרזה הוא לא נושא השיחה אתה צודק נכון הוא לא נושא השיחה עכשיו השמן התעורר לך רצון לאכול יפה אז ביומיום אתה אוכל למה כי אני רוצה לאכול אומר לך אדוני אין יותר אני אוכל כי אני רוצה לאכול אין נגמר אוכל כי רוצה לאכול אתה חייב לאכול אתה צריך להוכיח שאתה צריך לאכול אם אתה לא מסוגל להוכיח שאתה חייב לאכול אל תאכל תוכיח אתה יכול להוכיח שאתה חייב לאכול לא אם לא אל תאכל זה מה יש.

ש: זאת אומרת עצם זה שאני מרגיש צורך לאכול אל תקבל את זה כסיבה מוצדקת זה בעצם מה שאתה אומר לו?

אליעד: לא אם הוא מרגיש צורך שיאכל אצל השמן הוא לא מרגיש צורך לאכול הוא מרגיש רצון לאכול בא לו לאכול.

ש: אז משחקים עם אותם מילים.

אליעד: כן משחקים מה לעשות משחקים.

ש: מה?

אליעד: משחקים כן.

ש: לא יש לו דחף לאכול נכון.

אליעד: כן תשוקה אפילו לא תשוקה בא לו לאכול והוא אוכל אין תשוקה בא לו הוא אוכל זאת לא תשוקה בא לו והוא אוכל לא צורך בא לו והוא אוכל מה אני אעשה בוא נאכל אז הוא אוכל אין לא מסתבך כל כך הרבה הוא רוצה עושה לא רוצה לא עושה בא לו לאכול והוא אוכל זה הכל.

ש: הוא לא חושב אם יש סיבה לאכול הוא פשוט אוכל.

אליעד: בא לו כי הוא אוכל הוא אוכל בא לי לאכול אני אוכל אם תגיד לו אתה לא יכול לאכול הוא יפסיק אבל אם הוא יכול לאכול למה לא הוא רוצה לאכול. הבנו את זה?

ש: שנייה בוידאו השני הדגשת יותר את הקשר בין רצון לסיבה אמרת שזה שהוא רוצה לאכול זאת לא סיבה זאת אומרת זאת סיבה אבל היא לא סיבה שבגללה כאילו פרטת את זה לא הדגשת יותר, בחלק הראשון לא הדגשת יותר את הנושא הזה של בא לי זה רצון.

אליעד: מה אתה בא להגיד בזה?

ש: אם זה רצון.

אליעד: מה אתה בא להגיד בזה אבל מה אתה רוצה להגיד אתה שואל שאלה?

ש: שעכשיו זה יותר ברור לי.

אליעד: באמת אתה רוצה שנבדוק אותך?

ש: בוידאו השני, תשאל.

אליעד: אני לא אשאל.

ש: זכותך.
ברחוב רוצה להגיד להוכיח שאלוהים לא קיים צדיקים הקשבה בן אדם מוכרח מה אתה רוצה להמשיך הבדלים להסיר אחריות אוכל איך לשמור איך לשמור על הדיאטה איך לשנות איך לשנות הרגל איך לשנות הרגלים איך רזה חושב איך שמן חושב אכילה אכילה אובססיבית אכילה כפייתית אכילה משעמום אכילה רגשית אנורקסיה בולימיה בולמיה בלי סיבה דיאטה דיאטות הוכחה הוכחות הפרעות אכילה הפרעת אכילה הרגל הרגלים הרגשה הרזיה השמנה השמנה הרזיה השמנת יתר התמכרות לאוכל התמכרות לאכילה ירידה ירידה במשקל לאכול לאכול בלי סיבה לאכול רק כשרעבים להביא הוכחות להוכיח לחשוב לחשוב כמו רזה לחשוב כמו שמן ללא סיבה לרדת במשקל לרזות לשמור לשמור על דיאטה לשמור על הדיאטה לשנות לשנות הרגל לשנות הרגלים לשנות התנהגות נטל ההוכחה סיבה סיבות עודף משקל רגש רגשות רזה חושב רעב שינוי הרגלים שינוי התנהגות שמן חושב שעמום תחושה תחושות
האם באמת אין סיבה? איך לשכנע שיש סיבה? איך לשכנע מישהו שיש סיבה? האם יש סיבה? רצון לא סיבה, רגש ללא סיבה, מחשבה ללא סיבה, פחד בלי סיבה, חרדה ללא סיבה, באסה בלי סיבה, הרגשה רעה בלי סיבה, כעס ללא סיבה
האם באמת אין סיבה? איך לשכנע שיש סיבה? איך לשכנע מישהו שיש סיבה? האם יש סיבה? רצון לא סיבה, רגש ללא סיבה, מחשבה ללא סיבה, פחד בלי סיבה, חרדה ללא סיבה, באסה בלי סיבה, הרגשה רעה בלי סיבה, כעס ללא סיבה
... באמת אין סיבה? איך לשכנע שיש סיבה? איך לשכנע מישהו שיש סיבה? האם יש סיבה? רצון לא סיבה, רגש ללא סיבה, מחשבה ללא סיבה, פחד בלי סיבה, חרדה ללא סיבה, באסה בלי סיבה, הרגשה רעה בלי סיבה, כעס ללא סיבה האם באמת אין סיבה למה שאתה מרגיש? אנשים רבים טוענים לפעמים שהם חווים רגשות או תחושות מסוימות ללא סיבה. הם מרגישים פחד, חרדה, כעס או עצב, וכאשר שואלים אותם מדוע, הם עונים: לא יודע, פשוט ככה. אליעד כהן מסביר שאין דבר כזה בלי סיבה. כל רגש, תחושה או מחשבה שמתרחשת אצל האדם, יש לה סיבה מסוימת גם אם היא נסתרת, לא ידועה או נשכחה לחלוטין. הוא מסביר שכאשר אדם טוען שמשהו קורה ללא סיבה, הוא בעצם אומר: אינני יודע את הסיבה, ולא שבאמת אין סיבה. אליעד מדגיש כי המוח של האדם מתוכנת לחפש היגיון וסיבות לכל דבר שקורה. לכן, כאשר אדם מרגיש משהו שהוא חושב שאין לו סיבה, יש לו שתי אפשרויות: הראשונה לומר אין סיבה ולהפסיק לחפש, והשנייה היא להמשיך ולחפש אחר הסיבה הנסתרת, שכרגע אינה ברורה לו. למה אנשים מעדיפים לחשוב שאין סיבה? הסיבה המרכזית לכך שאנשים מעדיפים להניח שאין סיבה, היא מפני שזה קל יותר מאשר להתמודד עם חיפוש סיבה לא ידועה. לחפש סיבות זה תהליך מעייף שדורש מאמץ, זמן וכאב נפשי לעיתים. לכן, האדם יעדיף לעיתים לוותר מראש ולקבוע שהתחושה או המחשבה פשוט קיימת ללא סיבה, וכך הוא פוטר את עצמו מן הצורך לחפש ולהתעמק. אך אליעד מסביר שיש כאן בעיה גדולה: כאשר אדם אומר על עצמו אני מרגיש כך ללא סיבה, הוא בעצם מתייג את עצמו כמשוגע. כי מהו שיגעון אם לא לבצע פעולות או להרגיש רגשות ללא סיבה הגיונית ברורה? אדם שהולך ברחוב וצועק הצילו! ללא
הסוד של הסיבה הראשונה - מהו הסוד של הסיבה הראשונה של כל הסיבות? חלק 1
... של הסיבה הראשונה - מהו הסוד של הסיבה הראשונה של כל הסיבות? חלק 1 כפי שכבר ביארתי, מי שרוצה להיות מאושר עליו להבין את כל המציאות בשלמות. ואחת מהדרכים להבין את המציאות בשלמות, היא באמצעות השאלה הבאה: מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות? וכפי שכבר ביארתי, אין אפשרות למצוא תשובה לשאלה הזאת בשכל האנושי. כי על כל תשובה נוכל להמשיך לשאול מה הסיבה של הסיבה הראשונה עצמה. ועוד ביארתי, שמי שיבין את השאלה הזאת בשלמות, הוא ממילא יקבל שכל חדש גדול יותר, שהוא השכל של המציאות. ... על ידי זה האדם מקבל שכל חדש וכולי. והעניין הוא, כי לכאורה יש דרך מאוד פשוטה להשיב על השאלה של מהי הסיבה הראשונה. ואחת התשובות האפשריות היא, שאפשר אולי לומר שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות, אלא שאכן תמיד לכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. ואכ ממילא אין צורך למצוא את הסיבה הראשונה כי אין סיבה ראשונה. ועוד דרך מילוט אפשרית היא, שאפשר לומר שלכל סיבה יש סיבה, אבל יש נקודת עצירה כלשהי, שבה יש סיבה כלשהי, שהיא אין לה סיבה. ואפשר לומר, שלא לכל סיבה יש סיבה. ושאכן כאשר חוזרים אחורה ברצף של הסיבה תוצאה, אז אכן מגיעים לנקודה שבה באמת יש סיבה, שהיא עצמה אין לה סיבה. וממילא השאלה של מהי הסיבה הראשונה, השאלה הזאת מבוטלת. כי אפשר לומר שיש סיבה, שאכן אין לה סיבה אחרת שקודמת לה. ונמצא אם כן, כי יש לנו שתי דרכי מילוט מהשאלה של מהי הסיבה הראשונה. ודרך המילוט השכלית והלוגית הראשונה, היא לומר שאין נקודת עצירה של סיבה ראשונה. אלא לכל סיבה יש סיבה עד אין סוף ללא נקודת התחלה. ודרך מילוט שנייה היא לומר שלא לכל
הסוד של הסיבה הראשונה - מה יש מאחורי ולפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות? האם יש סיבה לכל דבר?
... של הסיבה הראשונה - מה יש מאחורי ולפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות? האם יש סיבה לכל דבר? כפי שכבר ביארתי, מי שרוצה לחיות טוב באמת, עליו להבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי לכל דבר בעולם יש סיבה כלשהי. ויש סיבה אחת ראשונה לכל הסיבות. וגם היא עצמה יש לה עוד איזה סיבה ראשונה וכך הלאה. ומי שרוצה לאהוב את המציאות וליהנות ממנה, עליו לגלות את הסיבה הראשונה של כל הסיבות , עד שהאדם יגיע להזדהות רגשית עם הסיבה הראשונה, וממילא עם כל התהליך כולו. דהיינו, שעל האדם להגיע במחשבה שלו, אל מה שהיה לפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות. ולהסתכל על התהליך של כל האירועים כולם מנקודת מבט של לפני הסיבה הראשונה. כי על ידי זה שהאדם מסתכל על כל האירועים כולם מחוץ לכל האירועים כולם, ועל ידי זה שהאדם מבין את השורש של הסיבה הראשונה, על ידי זה יש הזדהות רגשית ושכלית מוחלטת בין האדם לבין כל האירועים של המציאות. כי כל האירועים הם תוצאה ישירה ומוכרחת של סיבה ראשונה אחת. ואם האדם מבין את הסיבה של הסיבה הראשונה, ממילא הוא מבין את סיבת כל האירועים, וחי איתם בשלום. וכאן ניתן מספר נקודות למחשבה, שיעזרו לאדם כאשר הוא מחפש את השורש של הסיבה הראשונה של כל הסיבות. וכאשר האדם מחפש ומנסה להבין מהי הסיבה הראשונה, וכאשר האדם מנסה להעלות השערות שונות לגבי הגדרתה של הסיבה הראשונה, על האדם להתבונן יותר לעומק, ולנסות לשאול את עצמו, מפני מה בכלל קיימת סיבה ראשונה. כי כפי שכבר ביארתי, כל סיבה ראשונה שאותה יגדיר האדם, תמיד יהיה ניתן לשאול מה הסיבה שלה עצמה. וכאשר האדם שם לב לכך שבעצם על כל סיבה שלא ניתן, תחזור השאלה מה הסיבה של הסיבה הזאת עצמה, ממילא יש לרדת לשורש השאלה, שהוא מפני מה בכלל יש
בכי ללא סיבה, לבכות בלי סיבה, איך נוצר צורך לבכות בלי סיבה? למה אני רוצה לבכות בלי סיבה? איך נוצר בכי? סוגים של בכי, למה אני בוכה כל הזמן? לא יודע למה אני בוכה, למה אני בוכה בלי סיבה? איך לעצור בכי? לבכות ללא סיבה, הדחקה
בכי ללא סיבה, לבכות בלי סיבה, איך נוצר צורך לבכות בלי סיבה? למה אני רוצה לבכות בלי סיבה? איך נוצר בכי? סוגים של בכי, למה אני בוכה כל הזמן? לא יודע למה אני בוכה, למה אני בוכה בלי סיבה? איך לעצור בכי? לבכות ללא סיבה, הדחקה
... ללא סיבה, לבכות בלי סיבה, איך נוצר צורך לבכות בלי סיבה? למה אני רוצה לבכות בלי סיבה? איך נוצר בכי? סוגים של בכי, למה אני בוכה כל הזמן? לא יודע למה אני בוכה, למה אני בוכה בלי סיבה? איך לעצור בכי? לבכות ללא סיבה, הדחקה למה אנשים בוכים בלי סיבה? בכי ללא סיבה הוא מצב שבו אדם מוצא את עצמו בוכה בלי סיבה ברורה ובלי שהוא מצליח להבין מדוע הוא עושה ... האפשריים לבכי? אליעד כהן מסביר שקודם כל יש לחלק את הגורמים לבכי לשני סוגים עיקריים: סיבות פיזיות וסיבות רגשיות. סיבה פיזית: בכי שנובע מגירוי פיזי ישיר, כמו למשל ... שגרמו לו להיראות כאילו הוא באמת בוכה. דוגמה זו ממחישה באופן ברור כיצד בכי יכול להיגרם מסיבה פיזית ללא כל רגש מעורב. סיבה רגשית: בכי יכול לנבוע מרגשות חזקים של שמחה ... במיוחד, אלא נוטים יותר לבכות בגלל עצב או קושי רגשי כלשהו. למה אני מרגיש צורך לבכות בלי סיבה ברורה? אליעד כהן מסביר כי בכי ללא סיבה ברורה, במיוחד כאשר האדם מרגיש שהוא בוכה בלי ... הוא מדחיק. כאשר האדם מדחיק רגש או בעיה, הוא בעצם מסרב להכיר באופן מודע ברגש השלילי או בסיבה האמיתית לעצב שלו, ואז הרגש יוצא בצורה בלתי ... מה שמפריע לו באמת, הוא ירגיש הקלה משמעותית, מה שיפסיק באופן טבעי את הצורך שלו בבכי ללא סיבה. לסיכום, בכי בלי סיבה אינו באמת חסר סיבה, מדובר בסימן לכך שישנה סיבה רגשית שהאדם פשוט לא מודע לה או מדחיק אותה. הדרך להפסיק בכי כזה היא התמודדות ישירה ואמיתית עם מקור ההדחקה. למה אני בוכה בלי סיבה? הדחקה רגשית ובכי איך לעצור בכי ללא סיבה? למה אני מרגיש עצוב? איך להפסיק להדחיק ... הדמעות מעצמן? לא יודעת למה אני בוכה, למה אני לא יכולה להפסיק לבכות? למה בוכים בלי סיבה? למה אנשים בוכים? הדחקה רגשית, הדחקה ובכי, ... למה מישהו בוכה? ממה נובע צורך לבכות? למה אני מרגיש צורך לבכות? איך להפסיק לבכות בלי סיבה? איך להפסיק לבכות מכל דבר? איך להתגבר על בכי? לבכות ללא סיבה, בכי בלי סיבה, רצון לבכות בלי סיבה
מה לעשות כשלא יודעים? לא יודע למה, מבוי סתום, מצליח להבין את עצמי, לא מבין את עצמי, לחץ בלי סיבה, מועקה בלי סיבה, עצבני בלי סיבה, עצבות בלי סיבה, דיכאון ללא סיבה, בכי ללא סיבה, עצבנות ללא סיבה
מה לעשות כשלא יודעים? לא יודע למה, מבוי סתום, מצליח להבין את עצמי, לא מבין את עצמי, לחץ בלי סיבה, מועקה בלי סיבה, עצבני בלי סיבה, עצבות בלי סיבה, דיכאון ללא סיבה, בכי ללא סיבה, עצבנות ללא סיבה
... את עצמי, לא מבין את עצמי, לחץ בלי סיבה, מועקה בלי סיבה, עצבני בלי סיבה, עצבות בלי סיבה, דיכאון ללא סיבה, בכי ללא סיבה, עצבנות ללא סיבה מה לעשות כשמגיעים למבוי סתום בחקירה עצמית? אליעד כהן מסביר ... וההתנסויות שלו, מבלי להתייחס לסיבות שעדיין לא ידועות לו. לדוגמה, אדם שרוצה להבין למה הוא מעשן ... למשל, אם מישהו אומר אני עצבני בלי סיבה, עליו לחקור מה בדיוק הוא חש, מה בדיוק הוא מרגיש באותו רגע ... כגון לחץ, מועקה או דיכאון בלי סיבה, עליו לתאר בפירוט מקסימלי את החוויה שלו: מתי היא מתרחשת, ... לפתרון. למה אני מרגיש מועקה בלי סיבה? איך מתמודדים עם לחץ ללא סיבה? מה לעשות כשלא מבינים את עצמנו? איך לצאת ממבוי סתום בחקירה עצמית? איך לזהות סיבות לפחד לא מוסבר? מדוע כדאי לפרק בעיות לחלקים קטנים? ...
בחירה חופשית, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מסובב הסיבות, סיבה מחויבת, סיבה אפשרית, דטרמיניזם, אקראיות, חופש הבחירה, חוקי הפיזיקה, חוקי הטבע, סיבה אמיתית, הסיבה הראשונה, לכל דבר יש סיבה
בחירה חופשית, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מסובב הסיבות, סיבה מחויבת, סיבה אפשרית, דטרמיניזם, אקראיות, חופש הבחירה, חוקי הפיזיקה, חוקי הטבע, סיבה אמיתית, הסיבה הראשונה, לכל דבר יש סיבה
... חופשית, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מסובב הסיבות, סיבה מחויבת, סיבה אפשרית, דטרמיניזם, אקראיות, חופש הבחירה, חוקי הפיזיקה, חוקי הטבע, סיבה אמיתית, הסיבה הראשונה, לכל דבר יש סיבה מהי סיבתיות ואיך היא קשורה ... השני. לדוגמה, אם יש לך תנאים מסוימים (כמו גשם שירד) זה עשוי לגרום לאירועים נוספים לקרות (כמו שהגשם ירד בגלל תפילה). אך חשוב להבין, לא תמיד קיים קשר חד משמעי של סיבה ותוצאה - לפעמים מדובר על קשר אקראי ולא תמיד על קשר סיבתי. מה ההבדל בין סיבה מחייבת לבין סיבה אפשרית? סיבה מחייבת היא סיבה שבלעדיה, הדבר השני לא יקרה. לדוגמה, אם מישהו לא עובד, לא יהיו לו הכנסות. מצד שני, סיבה אפשרית היא סיבה שיכולה לאפשר התרחשות של אירוע מסוים, אך לא בהכרח תגרום לו לקרות. לדוגמה, אם אתה נמצא במקום מסוים, זה לא בהכרח אומר שתפגוש שם אנשים. הקשר בין סיבה ותוצאה דורש תמיד את השאלה ... מציגה את הדילמה של האם כל דבר שקורה הוא סיבתי או אקראי. מצד אחד, אם כל דבר הוא סיבתי, אז לא תהיה לנו שום בחירה חופשית. כל מה שקרה היה חייב לקרות לפי שרשרת של סיבות. מצד שני, אם הדברים הם אקראיים, אז אין שום סיבה מוחלטת שמחייבת את ההתרחשות. מדובר כאן בקו גבול בין סיבתיות לבין אקראיות, כשהשאלה הגדולה היא האם אכן ניתן למצוא קשר ישיר בין סיבה לתוצאה או שהדברים קורים פשוט במקרה. האם כל דבר קורה מתוך סיבה ראשונה? דבר מרכזי בהבנת הסיבתיות הוא השאלה האם כל דבר בעולם הוא תוצאה של סיבה ראשונית. לדוגמה, אם אתה קם בבוקר כדי לעבוד, זה לא בהכרח אומר שעשית את זה מתוך סיבה אחת - יכול להיות שזה מבוסס על הרבה סיבות קטנות שונות שמובילות לכך שתפעל בדרך מסוימת. השאלה המהותית היא האם יש סיבה אחת מוחלטת וראשונית לכל דבר שקורה, או האם הדברים הם תוצאה של סדר של סיבות קטנות ושרשרת אירועים. מה הקשר בין סיבתיות לחופש הבחירה? במבט פילוסופי, יש קשר הדוק בין סיבתיות לבין חופש הבחירה. אם כל דבר שקרה הוא תוצאה של סיבה קודמת, אז אולי אין לנו בכלל בחירה חופשית - כל הבחירות שלנו עשויות להיות תוצאה של סיבות שנמצאות מחוץ לשליטתנו. מצד ... שבלתי ניתן לשנות. האם חוקי הפיזיקה והטבע משפיעים על הסיבתיות? החוקיות של פיזיקה וטבע מציינת כי כל אירוע פיזי או טבעי, קורה על פי חוקי הטבע והפיזיקה, שלפיהם סיבה ותוצאה מחויבות להתקיים. אם כל דבר פיזי נגרם על ידי סיבה קודמת וקשור לחוקים טבעיים, השאלה שמועלת היא: האם אנחנו יכולים להשפיע על כך? האם כל פעולה שלנו נגרמת גם היא מהחוקיות הפיזיקלית? מהו חוק הסיבה הראשונה? החוק של הסיבה הראשונה מדבר על רעיון כי לכל דבר בעולם יש סיבה ראשונית, שהיא ההתחלה לכל ...
איך לא להרגיש רע בלי סיבה? איך לא להרגיש רע בלי היגיון? איך לא לעשות דברים בלי סיבה? איך לא לסבול בלי סיבה? איך לא לרצות בלי סיבה? איך לעשות דברים עם סיבה? נטל ההוכחה
איך לא להרגיש רע בלי סיבה? איך לא להרגיש רע בלי היגיון? איך לא לעשות דברים בלי סיבה? איך לא לסבול בלי סיבה? איך לא לרצות בלי סיבה? איך לעשות דברים עם סיבה? נטל ההוכחה
... לא להרגיש רע בלי סיבה? איך לא להרגיש רע בלי היגיון? איך לא לעשות דברים בלי סיבה? איך לא לסבול בלי סיבה? איך לא לרצות בלי סיבה? איך לעשות דברים עם סיבה? נטל ההוכחה איך להפסיק להרגיש רע בלי סיבה ברורה? אליעד כהן מסביר כיצד אדם יכול למנוע מעצמו תחושות שליליות ורצונות חסרי היגיון על ידי הרגל פשוט אך משמעותי: לא לעשות דברים בלי סיבה. אדם לעיתים מרגיש רע מכיוון שיש לו רצון שלא מתממש. כאשר אדם רוצה משהו וזה לא קורה, נוצר בו תסכול ותחושה רעה. הפתרון שאליעד מציע הוא ללמד את המוח שלנו לפעול באופן מסודר, תמיד עם סיבה ברורה ומוגדרת. ברגע שניצור הרגל שבו איננו פועלים ללא סיבה ברורה, המוח מתרגל שלא לפתח רצונות ללא סיבה. כתוצאה מכך, נחסוך מעצמנו סבל מיותר ותחושות שליליות שאין להן בסיס אמיתי. למה להפסיק לעשות דברים בלי סיבה? אליעד מביא דוגמה מפורטת להשוואה בין שני סוגי אנשים: אדם הראשון אומר לעצמו שכל דבר שהוא רוצה לומר או לעשות - הוא יעשה, אלא אם הוא מזהה סיבה טובה שלא לעשות זאת (למשל, חשש מנזק כלשהו). האדם השני מתנהג בדיוק הפוך ואומר לעצמו שהוא לא יעשה שום פעולה ולא יגיד שום דבר, אלא אם כן יש לו סיבה מוצדקת לפעול או לדבר. האדם הראשון מאפשר לעצמו לפעול או לדבר סתם, כי ככה בא לו, כל עוד הוא לא מזהה נזק או סיבה להימנע. האדם השני תמיד יחפש סיבה טובה לפני פעולה. לפי אליעד, ההתנהגות של האדם השני עדיפה בהרבה, מכיוון שהיא יוצרת סדר ודיוק מחשבתי, ומונעת בלבול רגשי והתפתחות של רצונות חסרי בסיס. איך נוצרת תחושת ריקנות וחוסר סיפוק? אליעד מסביר שכאשר האדם מרגיל את עצמו לעשות דברים סתם, ללא סיבה או בלי סיבה ברורה, הוא למעשה מלמד את המוח שלו שזה לגיטימי שדברים יקרו בלי סיבה. כך, כאשר האדם פתאום יחווה תחושה רעה, המוח יתקשה לשאול את עצמו למה הוא מרגיש כך. זאת משום שהמוח התרגל שאין צורך בסיבה ברורה. כתוצאה מכך, האדם יישאר תקוע בתוך הרגשה שלילית ללא היגיון ברור. הדוגמה של אליעד בנושא היא על אדם שמעביר ערוצים בטלוויזיה בלי סיבה, רק כי התחשק לו, או בוחר פעולות אקראיות בלי סיבה ברורה. אם מתרגלים לפעול בלי סיבה, בעתיד גם יופיעו תחושות לא נעימות ורצונות חסרי בסיס, וכך תיווצר תחושת חוסר סיפוק או אי - שקט פנימי. איך הרגל ברור של פעולה עם סיבה מפחית סבל? על מנת למנוע רגשות שליליים חסרי הסבר, אליעד מדגיש שחשוב להרגיל את עצמנו כבר בחיי היום - יום לעשות רק פעולות שיש להן סיבה ברורה ומוצדקת. אם נשאל את עצמנו תמיד למה אנו עושים פעולה כלשהי, ואם לא נמצא סיבה - פשוט לא נעשה אותה. התרגול הזה גורם למוח להפסיק לייצר רצונות סתם, וכך באופן טבעי נפסיק להרגיש רע ללא היגיון ברור. לדברי אליעד, אם האדם יתרגל מספיק זמן לעשות רק דברים עם סיבה ברורה, הוא ימצא שבעתיד יהיה לו קל יותר להשתחרר מתחושות שליליות או רצונות חסרי בסיס. ברגע שיעלה רצון חסר סיבה, האדם יזהה בקלות שהרצון הוא מיותר, וכך לא ייצמד אליו, וכתוצאה מכך לא יסבול. מה לעשות כדי למנוע רגשות שליליים ורצונות חסרי בסיס? ההמלצה המעשית של אליעד היא ליצור הרגל ברור: לפני כל פעולה, לשאול: מה הסיבה שאני עושה את זה? אם אין סיבה ברורה, פשוט להימנע מהפעולה. כך נוצר הרגל שימנע בעתיד תחושות לא נעימות ורצונות לא מוצדקים. לדברי אליעד, ככל שהאדם יקפיד על הכלל הפשוט הזה, כך הוא יפחית משמעותית את הסבל שלו בחיי היום - יום, וייצור בסיס נפשי יציב ורגוע יותר. איך לא להרגיש רע בלי סיבה? למה אנשים מרגישים רע ללא
סיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי
סיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי
... סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי מה הקשר בין סיבה לתוצאה כשאתה שואל שאלות? אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית של סיבתיות ואקראיות, ובוחן לעומק את ... שאנחנו שואלים. הוא מסביר שהמוח האנושי, בכל פעם שהוא שואל שאלה, מניח מראש הנחות מסוימות לגבי סיבה ותוצאה. אליעד מדגים כי בכל שאלה שאנחנו שואלים יש הנחות סמויות לגבי קשר סיבתי, והנחות אלו הן ... כל שאלה או כל פעולה שאנחנו עושים. לדוגמה, כשאתה שואל למה משהו קרה?, אתה מניח מראש שיש קשר של סיבה ותוצאה בין הדברים. למשל, אם אתה שואל למה מישהו הולך לאכול, התשובה כי הוא רעב היא תשובה סיבתית - הוא הולך לאכול בגלל סיבה מסוימת שיצרה את הפעולה. התהליך הזה של סיבתיות מלווה אותנו כמעט בכל מחשבה. אפילו שאלות פשוטות ביותר מבוססות על הנחה שיש סיבה מסוימת שקודמת לתוצאה מסוימת. אך אליעד מדגיש שיש הבדל בין סוגי שאלות שונות, כמו האם יש משהו? לעומת למה יש משהו?. השאלה למה? היא סיבתית באופן מובהק, כי אתה שואל על הסיבה לקיום דבר מסוים או לפעולה כלשהי. לעומת זאת, כשאתה שואל האם יש פה משהו?, אתה לא בהכרח שואל שאלה סיבתית ברורה, כי השאלה אינה דורשת בהכרח סיבה. לכאורה זו שאלה אקראית, כי היא לא מניחה שיש סיבה ברורה לקיום של משהו, אלא בודקת קיום בלבד. אך לאחר בחינה עמוקה יותר, אליעד מסביר שגם שאלת האם? כוללת הנחה סמויה של סיבתיות. לדוגמה, כאשר אתה שואל האם יש פה פיל?, כביכול אינך מתייחס לסיבה ולתוצאה, אך למעשה, מתחת לפני השטח אתה מניח שיש סיבה או מבנה מסוים, שדרכו תוכל לדעת אם יש פיל או אין פיל. כלומר, בעצם השאלה קיימת הנחה מוקדמת לגבי ... שאלה בלי הנחה מוקדמת של קשר סיבתי. הוא מדגים שאפילו שאלות פשוטות ביותר דורשות תפיסה בסיסית של סיבה ותוצאה כדי שהן תהיינה מובנות. למשל, כשאדם שואל למה הלכת לשם?, כדי להבין את השאלה הוא חייב מראש להניח שיש סיבה למעשה ההליכה. ללא ההנחה שיש סיבה, השאלה עצמה הופכת להיות חסרת משמעות עבור השומע. עם זאת, אליעד מדגיש כי זהו רק צד אחד של ... שום שאלה, כי שום דבר לא יכול להשתנות ממילא. מצד שני, אם נניח שהכל אקראי לחלוטין ואין שום סיבה לכלום, אז שוב, גם כאן אין שום טעם לפעול, משום שאין קשר ברור בין פעולות לתוצאות, וכל דבר יכול לקרות בכל רגע ללא קשר לפעולה שלנו. מדוע צריך להניח שיש סיבה ושאין סיבה בו - זמנית? אליעד טוען שהמוח האנושי מתפקד מתוך שילוב של שני ההפכים האלה בו זמנית: הוא מניח גם ... משני ההיבטים יחדיו. הוא מדגים זאת באמצעות דוגמה על רובוט או מחשב: נניח שיש במחשב מנגנון של סיבה ותוצאה שניתן להדליק או לכבות. אליעד שואל: אם ננטרל את האפשרות של סיבה ותוצאה, האם המחשב עדיין יוכל להבין שאלות? התשובה היא לא. כי ההבנה של שאלה מחייבת מראש תפיסה של קשר בין סיבה לתוצאה. זאת ועוד, אליעד מוסיף שגם כשאנחנו טוענים שאין סיבה לשום דבר, זו כבר הנחה סיבתית - כי ההחלטה להאמין שאין סיבה לשום דבר היא בעצמה בעלת סיבה מסוימת. זה מוביל לתובנה עמוקה יותר, שכל דבר בעולם כולל בתוכו גם סיבתיות וגם אקראיות, כי אלו ... מניח שאם יאכל, לא יהיה רעב, כלומר, שיש סיבתיות. אבל בו זמנית, הוא יודע שאולי הפעולה לא תצליח מסיבה אקראית כלשהי. אליעד מדגיש שהמוח מחויב להחזיק בשתי הנחות אלה, גם כשהאדם אינו מודע לכך. למה ... ההכרה בשני ההיבטים הללו הכרחית להבנת המציאות והקיום. מה זה סיבתיות? האם הכל סיבתי? האם יש סיבה לכל דבר? מהי אקראיות? מה ההבדל בין סיבתיות לאקראיות? למה דברים קורים? מהי סיבתיות וכיצד היא משפיעה על השאלות שאנחנו שואלים? ההרצאה עוסקת בנושאים של סיבתיות, סיבה ותוצאה, ובאופן בו הם משפיעים על תפיסתנו את העולם. אליעד כהן מציע לגזור את רעיון הסיבתיות מתוך ... שאנחנו שואלים מונעת מתוך תפיסת סיבתיות. למשל, כששואלים למה זה קורה?, השאלה נובעת מההנחה של סיבה ותוצאה. הוא מסביר כי כל פעולה נחשבת למבוססת על סיבתיות, אך השאלה שיכולה להתעורר היא האם באמת כל דבר יש לו סיבה, או האם יש מצבים שבהם לא ניתן למצוא
ניתוח סיבתיות - איך להבין כל דבר, איך לנתח כל דבר? איך לדעת מה לשאול? איך לחקור דברים? איך לברר מה האמת? איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 1
... איך לברר מה האמת? איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 1 בחיי היום יום, אנחנו נתקלים באירועים שונים. כאשר חלק מהאירועים נראים לנו כסיבתיים (שיש להם סיבה שגרמה להם) וחלקם כאקראיים (קרו ללא סיבה). כאשר אירועים סיבתיים, הם אירועים שנראה שיש בהם חוקיות כלשהי של סיבה ותוצאה ואירועים אקראיים הם אירועים שלא ידועה לנו הסיבתיות שלהם ושנראה שהם קורים ללא סיבה באופן אקראי. וכאן אסביר, כיצד באפשרותו של האדם, לנתח ... הסיבתית שגורמת לדבר הרע לקרות, כדי שתוכל לשנות אותו. להלן מספר דוגמאות לסיבתיות בחיי היום יום: אני כועס כי אני מאחר לעבודה. (סיבה: אני מאחר לעבודה. תוצאה: אני כועס). אני עצוב כי אין לי כסף. (סיבה: אין לי כסף. תוצאה: אני עצוב). אני עצבני כי חם לי. (סיבה : חם לי. תוצאה: אני עצבני). נכשלתי במבחן ולכן אני שונא את עצמי. (סיבה: נכשלתי במבחן. תוצאה: אני שונא את עצמי). הילדים צועקים וזה מעצבן אותי. (סיבה: הילדים צועקים. תוצאה: זה מעצבן אותי). אני כועס על אשתי כי היא לא אוהבת אותי. (סיבה: אשתי לא אוהבת אותי. תוצאה: אני כועס על אשתי). אני מפחד שלא אצליח במבחן. (סיבה: יש אפשרות שלא אצליח במבחן. תוצאה: אני מפחד ממנה). אני לבד ועצוב לי. (סיבה: אני לבד. תוצאה: עצוב לי). אני בחרדה מכך שאמות. (סיבה: יש אפשרות שאמות. תוצאה: אני בחרדה מכך). וכיוב ניתן ... בין אם היא ידועה לבן אדם ובין אם לא. והחוכמה היא, לדעת להבין את החוקיות הנכונה ולדעת לנצח את המשחק... שלב 1 - הפיכת המשפט למשפט סיבה ותוצאה: אז בשלב הראשון כאשר אנחנו מנסים לפתור בעיה כלשהי וכאשר אנחנו מנסים להתמודד עם מצב כלשהו, שלב ראשון עלינו להפוך אותו למשפט של סיבה ותוצאה כלשהי. כי אם הדבר שקורה קורה באופן אקראי, הרי ... יש לנו 2 דברים שונים. 1 - כואב לי + 2 - אני לא רוצה שיכאב לי, שלזה ביחד יש כבר משמעות שיוצרת לבן אדם תחושה של רע. ואז יש לנו סיבה ותוצאה, שהיא: סיבה: כואב לי >> תוצאה: רע לי. ובמהות: לצורה בפני עצמה אין שום משמעות, אלא ביחס לצורות אחרות. וברגע שיש 2 צורות, מחויב שהן יהיו זו אחרי זו בציר הזמן. וממילא מחויב שניתן לייחס להן חוקיות של סיבה ותוצאה. ולכן כל דבר בעל משמעות, הופך להיות בעל משמעות, רק כאשר הוא קורה ביחס לאירוע אחר, דהיינו, בתוך סיבתיות כלשהי. בכל מקרה, שלב ראשון, נסה להפוך את הסיטואציה לאירוע של סיבה ותוצאה. שלב 2 - זיהוי הסיבה והתוצאה: בשלב הזה, אנחנו צריכים לדעת לזהות, מהי הסיבה ומהי התוצאה. והדרך הפשוטה לכך, היא לבדוק, מה קרה לפני מה ומה קדם למה, בציר הזמן. ולהבין, שהסיבה קורית תמיד לפני התוצאה. הסיבה גורמת לתוצאה, התוצאה נגרמת מהסיבה. והסיבה תמיד קודמת לתוצאה. ותמיד הסיבה לפני התוצאה. לדוגמה: אני לא אוהב את עצמי כי אני משמין. ...
סיבה נכונה וסיבה לא נכונה, האם אתה עושה דברים מהסיבה הנכונה? האם אתה פועל מהסיבה הנכונה? האם ההתאהבות היא מהסיבה הנכונה? האם הזוגיות היא מהסיבה הנכונה? מהי סיבה נכונה? מהי סיבה לא נכונה? האם יש סיבה נכונה?
סיבה נכונה וסיבה לא נכונה, האם אתה עושה דברים מהסיבה הנכונה? האם אתה פועל מהסיבה הנכונה? האם ההתאהבות היא מהסיבה הנכונה? האם הזוגיות היא מהסיבה הנכונה? מהי סיבה נכונה? מהי סיבה לא נכונה? האם יש סיבה נכונה?
סיבה נכונה וסיבה לא נכונה, האם אתה עושה דברים מהסיבה הנכונה? האם אתה פועל מהסיבה הנכונה? האם ההתאהבות היא מהסיבה הנכונה? האם הזוגיות היא מהסיבה הנכונה? מהי סיבה נכונה? מהי סיבה לא נכונה? האם יש סיבה נכונה? האם יש סיבה נכונה או לא נכונה לפעולות שלנו? הרצאה של אליעד עוסקת בשאלה העמוקה אם כל פעולה שלנו נעשית ממניע נכון או לא נכון. אנשים רבים נתקלים במצבים בהם הם מתלבטים על הסיבות שמניעות אותם לבצע פעולות מסוימות, כמו למשל, אם הם נמצאים בזוגיות מהסיבה הנכונה, או אם הם עובדים במקצוע מסוים מסיבות נכונות. לדבריו של אליעד, קיימת נטייה לחשוב שיש סיבות נכונות ו - סיבות לא נכונות לעשות משהו, אך הוא מעלה את השאלה: מי קובע איזו סיבה נכונה ואיזו לא? האם כל סיבה טומנת בחובה את ההגדרה של נכונה או לא נכונה? מהי סיבה נכונה ומהי סיבה לא נכונה? אליעד מציע כמה דוגמאות הממחישות את הדילמה הזו. למשל, לגבי נושא של נישואין, ניתן להגדיר סיבות נכונות להתחתן, כמו אהבה, חיבור עמוק עם בן הזוג, או הרצון להקים משפחה. מנגד, אפשר להעלות סיבות שיכולות להיחשב כלא נכונות, כמו פחד מהבדידות או לחץ משפחתי. עם זאת, השאלה היא אם אנחנו יכולים להחליט חד משמעית אילו סיבות הן נכונות ואילו לא. האם יש באמת הבדל בין סיבות שונות? האם אדם שמתחתן מאהבה בהכרח עושה את הדבר הנכון יותר מאדם שמתחתן מתוך פחד מהבדידות? ובמה נמדד ההבדל בין סיבות כאלו? האם זה באמת משנה אם אדם אוכל כי הוא רעב או כי הוא פשוט משועמם? על פי אליעד, כל פעולה שאנחנו מבצעים נובעת מרצון להרגיש טוב יותר, להימנע מבעיה או כאב. השאלה היא אם באמת יש דבר כזה סיבה נכונה ו - סיבה לא נכונה, או שמא כל סיבה יש לה את הלגיטימציה שלה, כל עוד היא נובעת מהמניע הפנימי של האדם. האם יש אמת מוחלטת בנושא? אליעד מציין כי כל פעולה שאנחנו עושים נובעת בסופו של דבר מהרצון להרגיש טוב יותר. אין סיבה אחת שניתן להגדיר אותה באופן מוחלט כנכונה, אלא כל סיבה נובעת מתוך השקפת עולם ופרספקטיבה אישית. אם כך, האם יש טעם בכלל לשאול אם הסיבה נכונה או לא? אליעד מציע שיותר חשוב להבין את עצמנו, להבין את המניעים הפנימיים ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על השמנה, ירידה במשקל, לחשוב כמו שמן, לחשוב כמו רזה, לאכול רק כשרעבים, איך שמן חושב? איך רזה חושב? אנורקסיה, נטל ההוכחה, לאכול בלי סיבה, אכילה משעמום, אכילה רגשית, איך לשמור על הדיאטה? איך לשנות הרגלים? חלק 2
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: סיבה, איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם בדידות? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? כעס ועצבים? דיכאון? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: סיבה, איך להיות מאושר ושמח? איך לשנות תכונות אופי? איך להאמין בעצמך? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להתמודד עם גירושין? איך לפרש חלומות? איך לפתח יכולות חשיבה? איך למכור מוצר ללקוחות? איך להעביר ביקורת בונה? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך ליצור אהבה? איך להיגמל מהימורים? איך להצליח בראיון עבודה? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להעריך את עצמך? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לנהל את הזמן? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לחנך ילדים? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לשפר את הזיכרון? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להצליח בזוגיות? איך לעשות יותר כסף? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לא להישחק בעבודה? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך למצוא זוגיות? איך לשתול מחשבות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לקבל החלטות ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם באמת הכל לטובה? איך להנות בחיים? האם יש הבדל בין חלום למציאות? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? למה יש רע בעולם? האם יש אמת מוחלטת? האם הכל אפשרי? האם לדומם יש תודעה? איך נוצר העולם? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש בחירה חופשית? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? למה העולם קיים? האם אפשר לדעת הכל? איך להיות הכי חכם בעולם? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה לא להתאבד? האם המציאות היא טובה או רעה? מה המשמעות של החיים? למה יש רע וסבל בעולם? איך להיות מאושר? האם יש או אין אלוהים? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? אולי אנחנו במטריקס? מי ברא את אלוהים? האם יש משמעות לחיים? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך נוצר העולם? בשביל מה לחיות ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן אישי להפרעות קשב וריכוז, מאמן פרטי, אימון אישי לביטחון עצמי בתחום סיבה - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.4453 שניות - עכשיו 07_07_2025 השעה 09:49:22 - wesi1