... יש הבדל אמיתי בין חי, דומם, צומח ומדבר? אליעד מסביר כי מנקודת מבט מוחלטת, אין הבדל אמיתי בין בני אדם, בעלי חיים, צמחים או אפילו עצמים דוממים. הכל בעצם עשוי מאותו הדבר. ההבדל היחידי הוא בדרך הביטוי של הדבר האחד הזה. הוא ... קיים, אלא גם הכל לא קיים, וגם שני הדברים נכונים בו - זמנית ובאופן מוחלט . מי שחווה את ההבנה הזו באמת, לא חווה שום סבל או אושר, כי הכל הופך לדבר אחד רצוף ובלתי ניתן להפרדה. ההבדלים הם רק לשם המשחק, לשם חוויית ההנאה מהדרך, ... תלוי בסיבות חיצוניות לתחושת הטוב שלו. מי שבאמת מרגיש שלמות ואהבה מוחלטת כלפי המציאות, אינו זקוק להגיד סליחה, תודה או בבקשה, כיוון שאין שום שינויים במצב רוחו ובחוויה שלו. כאשר הכל טוב, אין צורך להודות, להתנצל או לבקש. מי שצריך להגיד מילים אלו, הוא בעצם מסכן, משום שהוא אינו חווה את הרצף המוחלט של האחדות. מדוע אנשים בוכים בהלוויה? כאשר אנשים בוכים על מותם של אנשים אחרים, הם לא באמת בוכים על המת אלא על עצמם, על התחושה שהם נשארו לבד או איבדו ...

... הוא האישה. הרעיון הוא שאין חלוקה מוחלטת, כי לכל דבר בעולם יש תכונות של חוזק וחולשה, השפעה ומושפעות בו זמנית. כדוגמה נוספת ... שאין שום תכונה רגשית שהיא באופן מוחלט נשית או גברית. הוא מוסיף שלמעשה כל אחד מאיתנו, בכל רגע נתון, חווה רגשות אחרים ... הרגשות זהה בכולם. למה אין הגדרה מוחלטת לגבר ואישה? ניתן להסתכל על גבר ואישה כהגדרות שמסמלות חוזק וחולשה, השפעה והיות ... כמשפיע. בסופו של דבר, אין חלוקה מוחלטת המפרידה בבירור בין גבר לאישה, כי בכל אדם קיימות מגוון תכונות ודרכי הסתכלות. מהי ...

... מה הייעוד של מימוש הפוטנציאל הזה. וכך אפשר להמשיך ולשאול בלי סוף, ואף פעם לא נגיע לתשובה סופית. אם לכל סיבה אפשר לשאול מה הסיבה שלה, אז למעשה אין שום סיבה אמיתית מוחלטת לקיום. האם אפשר שהמציאות לא תהיה קיימת? לדבריו, גם קיום המציאות אינו מחויב. עצם העובדה שאפשר לחשוב שהעולם לא יהיה קיים מוכיח שהוא אינו חייב להיות קיים. הכל יכול להיעלם ברגע אחד, ולכן אפילו לקיום עצמו אין סיבה מוחלטת . מה הבעיה בלחשוב שלחיים יש ייעוד מוגדר? אליעד מדגים שאם נאמר שלחיים יש ייעוד, אנחנו עומדים בפני שאלה קשה: מה קורה אחרי שמשיגים את הייעוד? הוא מדגים זאת עם אדם שהגיע לגן עדן אחרי ... רגועה ושלמה כי הוא מבין את אחדות ההפכים. האם לחפש משמעות בכל דבר או בשום דבר? אליעד טוען שכל מי שילך עד הסוף עם החיפוש שלו אחר משמעות יגיע למצב שאין שום משמעות מוחלטת לכלום, כי כל דבר מוביל לעוד דבר, או שהוא מוביל לשום דבר. מצד שני, מי שילך עד הסוף עם האמונה שאין משמעות יגיע למצב שבו לכל דבר יש משמעות מלאה, כי כל דבר הוא משמעות בפני עצמו. כיצד ...

... הזה. כל ניסיון לענות על השאלה למה מוביל לשאלה נוספת, ללא סוף, ולכן, במובן עמוק, אי אפשר למצוא סיבה מוחלטת לקיום. אליעד ציין שבסופו של דבר אפשר להגיע למסקנה שגם הקיום עצמו אינו מחויב, כי המציאות כולה יכולה להיעלם בכל רגע. עצם העובדה שאפשר לדמיין שהמציאות תפסיק להתקיים מוכיחה שקיומה אינו מחויב. לכן אין תכלית מוחלטת לקיום, ואם כך, גם לחיי האדם לא יכולה להיות תכלית מוחלטת. האם האדם בכלל בוחר מה לעשות? נקודה נוספת שאליעד העלה היא שהשאלה על ייעוד החיים מניחה שהאדם בוחר ומחליט מה לעשות. למשל, כשכוס מים עומדת על השולחן, לכאורה יש לה ... הסופית לגבי תכלית החיים? בסוף, אליעד הציג תשובה פרדוקסלית לשאלה על תכלית החיים: מצד אחד, אין ייעוד מוחלט כי העולם חסר סיבה מוחלטת. מצד שני, אם אין תכלית מוחלטת, אז המשמעות של כל רגע ורגע בחיים הופכת להיות התכלית של עצמה. כלומר, האדם צריך לחיות כל רגע בחייו כאילו הרגע עצמו הוא הייעוד, בלי לחפש שום ייעוד מעבר לכך. אם האדם עושה כל פעולה רק לשם הפעולה עצמה (אוכל כדי לאכול, הולך כדי ללכת), הוא למעשה משיג את האושר המוחלט, את המצב שבו הוא לא מחפש עוד דבר. אליעד סיכם שכאשר אדם מבין לעומק שלמציאות אין תכלית סופית, הוא מגיע לשלווה מוחלטת כי הוא מפסיק לשאול למה זה קורה? ומקבל את המציאות כמו שהיא, מתוך הבנה שכל דבר שקורה, קורה בדיוק כפי שהוא אמור לקרות. האם יש לאדם ייעוד בחיים? מה תכלית הקיום? האם יש ...

... שאלות ובאותו זמן לחוות את האין - שאלה, כלומר, להרגיש שאין הבדל בין האפשרויות השונות. מה ההבדל בין מצב של תשובות לשאלות לבין מצב של היעדר שאלות מוחלט? אליעד מסביר הבדל מהותי בין שני המצבים הללו: מצב שבו לאדם יש תשובות לכל השאלות הוא מצב שבו הוא עדיין בתפיסת נפרדות, כי עדיין קיימות שאלות ותשובות ברורות. לדוגמה, אדם ששואל מה התכלית? ועונה לעצמו אין תכלית עדיין נמצא במסגרת שאלה - תשובה. לעומת זאת, מצב של היעדר שאלות מוחלט, כפי שאליעד מתאר, הוא מצב של היעדר שכלי מוחלט, מצב שבו אין כלל יכולת להבחין בין אפשרויות שונות. האדם לא שואל האם יש בחירה חופשית או לא, כי מבחינתו היש והאין מאוחדים, אין הבדל בין הדברים השונים, והוא לא חווה ... לשאלת כל השאלות - החיבור של ההפכים. המשך לחקור עד שהשאלה עצמה תהפוך לתשובה. חווה שלמות של אין - שאלה לצד אינסוף שאלות בו - זמנית. זוהי הדרך לשלמות מוחלטת, שבה האדם מגיע להבנה מלאה ועמוקה של המציאות, ויכול לחיות חיים טובים בהרמוניה מוחלטת . איך מגיעים לשלמות השכל? מה המשמעות של שאלת כל השאלות? האם יש בחירה חופשית או אין בחירה חופשית? איך להיפטר מהשכל? מה הקשר בין שאלות לתשובות? איך לחוות אחדות ...

... ויש אחרים שלא הקשיבו כלל והצליחו. לפיכך, הוא מדגיש שלסימנים אין משמעות מוחלטת וחד - משמעית. האם באמת קיימת תכלית סופית שאליה ... בין אם הוא נעים או לא נעים, הוא בעל משמעות שלמה בפני עצמו. האם קיימת משמעות מוחלטת במציאות? אליעד מסביר שלדבר עצמו יש משמעות מוחלטת, בלי קשר למה שיקרה אחריו. הוא מדגים זאת באירוע ... שיקרה לאחר מכן, אלא עצם שבירת הרגל הוא התכלית של האירוע. אם אדם יחפש משמעות מוחלטת בכל דבר, הוא יגיע לכך שכל רגע הוא בעל משמעות מוחלטת, כי הוא לא תלוי בשום דבר אחר. כך, לדבריו, ... משמעות? מה המשמעות של אירועים בחיים? איך להגיע לתכלית החיים? האם יש משמעות מוחלטת?

... את התודעה האנושית, את הרצון, ואת תחושת הנפרדות. רק גלולת אמת שתאפשר לאדם להבין את אחדות המציאות באמת, ולהיעלם לחלוטין בתוך האחדות, יכולה לפתור את בעיית הרצון. אליעד מציין שכאשר אדם מגיע להבנה מוחלטת של האחדות, הוא יכול להעלים את הרצון העצמי שלו ולהרגיש טוב באמת. עם זאת, גם אז האדם יכול לשוב ולשחק את משחק הרצון והנפרדות בעולם, פשוט מתוך בחירה מודעת. האם בכלל צריך לפתור את בעיית הרעב באפריקה? אליעד כהן מעלה נקודת מבט פרדוקסלית נוספת: למעשה, אין צורך אמיתי לפתור את בעיית הרעב באפריקה, כי פתרון מוחלט של הבעיה ידרוש את ביטול הרצון עצמו, וביטול הרצון יוביל לכך שלא יהיה עולם בכלל. המציאות קיימת בזכות הדינמיקה הזאת בין הרצון ...

... ביותר היא אמונה, בדיוק כמו כל אמונה דמיונית אחרת. לדוגמה, המשפט המפורסם של דקארט אני חושב משמע אני קיים, נשמע לוגי ומוחלט, אך למעשה גם הוא מתבסס על אמונה. כי הטענה אני קיים נשענת על ההנחה אני חושב. כלומר, הטענה אני קיים היא לא ודאית בפני עצמה, אלא מותנית במשהו אחר, ולכן היא בגדר אמונה. אדם לא באמת יכול להוכיח באופן מוחלט שהוא קיים או שהוא חושב. אם אדם לא יכול להוכיח בוודאות שהוא קיים, ודאי שלא יוכל להוכיח שהוא חושב. מהו השקר הגדול של הסתמכות על השכל? אליעד טוען כי הטעות הנפוצה ביותר, שבה נופלים כל האנשים - כולל חכמים גדולים - היא להאמין שהשכל שלהם הוא מדד לאמת מוחלטת. הם מאמינים שאם השכל לא מסוגל להבין או להכיל משהו, אז הוא כנראה לא קיים. לדבריו, כל אחד ואחד הוא למעשה עובד אלילים, והאליל הגדול ביותר הוא השכל עצמו. למה מדובר בשקר? כי האדם מסתמך על השכל כמשהו מוחלט, בעוד שאין שום דבר בעולם שאפשר להיות בטוח בו במאת האחוזים באמצעות השכל או באמצעות כל אמונה אחרת. עצם העובדה שהאדם מאמין בשכלו, חושף אותו לפחד לאבד את האמונה בשכל, ... לפי אליעד, האדם צריך אמונה דווקא כדי לשקר, כלומר, כדי לחיות בעולם של נפרדות. אדם שישתמש בשכלו במאה ואחד אחוזים באופן מוחלט יגיע להבנה שהכל אחד, שאין שום משמעות ללוגיקה, לרצונות, לטוב או לרע. במצב כזה האדם לא יוכל לחיות כלל, כי כל המשמעות של החיים תלויה בהבחנה בין טוב לרע, בין מה שהוא ... סוג של טיפשות הכרחית שנועדה לאפשר לאדם להשתתף במשחק החיים. איך השימוש באמונה הוא בעצם משחק? אדם שמשתמש בשכלו באופן מוחלט מבין שהכל הוא אחד ובלתי מוגדר. מנקודת מבט כזו, הוא לא מפחד משום דבר, כי הוא מבין שאין באמת הבדל בין טוב לרע. לכן, דווקא מתוך הבנה עמוקה זו, האדם בוחר להשתמש באמונה ... ללא השקר הזה, לא יהיה שום מניע לפעולה, לא תהיה דינמיקה, לא תהיה משמעות. האם אפשר לחיות ללא פחד? אליעד מדגיש שבאופן מוחלט, ברגע שהאדם מבין באמת שכל המציאות היא אחת ובלתי מוגדרת, אין לו שום פחד. כי פחד קיים רק כשיש אמונה, רק כשיש ספק. ברגע שהאדם יודע משהו באופן ודאי ומוחלט, הפחד נעלם לגמרי. אבל בעולם המעשי, כדי לפעול, כדי להשתתף במשחק החיים, האדם חייב ליצור לעצמו פחדים ורצונות. ולכן, אף שבאופן מוחלט אין צורך בפחד ובאמונה, האדם בוחר להאמין ולפחד כדי לשחק, כדי לתת משמעות לחייו. סיכום והמלצה סופית אליעד כהן מסכם את הרעיון המרכזי: המשפט מי שמאמין לא מפחד את האמונה ... השקר של השכל? האם אני חושב משמע אני קיים הוא משפט נכון? האם יש אפשרות לחיות ללא אמונה? האם אפשר לדעת משהו בוודאות מוחלטת? עכשיו אני רוצה לספר בדיחה, והיא הולכת ככה: יש אותה בשיר: מי שמאמין לא מפחד, את האמונה לאבד כלומר, מי שמאמין לא מפחד משום דבר, לא מפחד לאבד כלום וזו הבדיחה הטובה ... מפחד לאבד את האמונה. ואם אדם יתבונן כל הפחדים שבעולם שורשם באמונה, ל האמונה נובעים מהאמונה ואם אדם ידע משהו בוודאות מוחלטת, הוא לא יפחד לעולם, אם אדם יודע משהו באופן מושלם גם אם זה קשה, הוא לא יפחד. ברגע שאדם מאמין שיהיה טוב, הוא יפחד מההפך, כל עוד הוא מאמין בדבר מסוים יהיה לו פחד וזו ...

... היכולת לייעץ ולעזור לאנשים, בעיקר במקרים של חרדות, פחדים ופוביות. הוא מדגיש שייעוץ טוב אינו רק לתת עצה כללית, אלא קודם כל לחוות באופן מוחלט את המצב הרגשי, הפחדים, והחרדות של האדם המבקש עזרה, ורק לאחר ... להבין איך הוא חושב, ולמצוא את הדרך להוביל אותו מתוך החשיבה שלו אל החשיבה הרצויה. לדוגמה, הוא אומר שאם מישהו חושב שיש לו בחירה חופשית מוחלטת, אפשר לעזור לו באמצעות האמונה הזאת, ואם הוא חושב שאין לו ... כדי לעזור לו לפתור את הבעיה שלו. מהו המפתח לייעוץ אישי מוצלח? המפתח לייעוץ מוצלח, לפי אליעד, הוא להיכנס לנעליים של האדם האחר בצורה מוחלטת, להיות מסוגל ממש לחוות את כל הרגשות והקשיים שלו, ולאחר מכן ...

... לשניהם. כאשר מתייחסים לכוח כאל ישות בעלת פוטנציאל של טוב ופוטנציאל של רע, זה אומר שבמהותו הוא מכיל את שניהם באופן מוחלט. עם זאת, אליעד מדגיש כי לומר שהכוח הוא טוב ורע באופן מוחלט הוא בעצם זהה ללומר שהוא לא טוב ולא רע, מכיוון שטוב מוחלט יחד עם רע מוחלט מבטלים זה את זה. באופן זה, התפיסה הזו מתלכדת עם האפשרות הראשונה. האם העולם וכל מה שיש בו הם רק רע? האפשרות השלישית היא לומר שהעולם הוא כולו רע מוחלט. הסיבה לכך שכל דבר במציאות הוא רע היא שכל דבר הוא נפרד ומוגבל, וכך נוצר בו חיסרון מעצם קיומו כישות נפרדת. מאחר שכל ישות נפרדת איננה שלמה, אז באופן טבעי הכל רע. לפי ... המטבע. כך יוצא שגם האינסוף מוגבל בעצם הגדרתו כאינסופי, כי עצם ההגדרה היא הגבלה. לכן, מנקודת מבט זו, הכל הוא רע מוחלט, הן השורש והן התוצאה. האם העולם הוא טוב מוחלט והכל אחד? האפשרות הרביעית וההפוכה לחלוטין, שאליעד כהן מציג, היא לומר שהכל הוא טוב מוחלט. במצב כזה, שבו הבריאה והבורא הם אחדות שלמה, אז הכל הוא טוב באופן מוחלט ואין הפרדה בין טוב לרע. אליעד מתאר כיצד ההפרדה בין טוב לרע היא שמייצרת את הרע, ולכן אם הכל הוא אחד מוחלט, אין כל מקום להפרדה כזו, ומכאן שאין מקום לרע כלל. בתפיסה הזו, הביטוי טוב דרכו להיטיב מקבל משמעות מיוחדת. כאשר הכל אחד, המשמעות של טוב איננה נפרדת מרע, אלא הטוב הוא ... המשמעות של אינסוף וסוף באחדות הטוב והרע? אליעד מדגים את הרעיון הזה באמצעות מושג האינסוף והסוף. הוא מסביר שבמציאות מוחלטת, האינסוף והסוף הם למעשה אחד, משום שההבחנה ביניהם קיימת רק בעולם של נפרדות. כאשר מבינים שהכל אחד, מתברר שאין כל מגבלה או הפרדה, ולכן קיימות אינסוף ישויות אינסופיות באופן בלתי מוגבל. במצב כזה, כל ישות היא גם אינסופית וגם סופית בו - זמנית, וזהו הביטוי העליון של האחדות ושל הטוב המוחלט. לסיכום - כיצד להבין האם הכוח טוב או רע? אליעד כהן מסכם ארבע תפיסות עיקריות: הכוח לא טוב ולא רע כי הוא מעבר לטוב ולרע. הכוח הוא גם טוב וגם רע, מה שמוביל למסקנה דומה לזו של האפשרות הראשונה. הכוח רע לחלוטין, כי כל נפרדות היא רע והכוח עצמו נפרד מתוצריו. הכוח הוא טוב מוחלט, כי הוא האחדות הכוללת הכל בתוכה ללא כל הפרדה. האפשרות הרביעית היא זו שמציגה את החיבור המוחלט בין הטוב לרע, בין הבורא לבריאה, בין הסוף לאינסוף. כאשר אדם מבין ומרגיש את האחדות הזו, הוא חווה את הטוב האמיתי והאינסופי בשלמותו המוחלטת. האם אלוהים הוא טוב או רע? האם העולם הוא טוב מוחלט? מה המשמעות של טוב דרכו להיטיב? האם הכל אחד? מה ההבדל בין נפרדות לאחדות? מהם מחויב המציאות ואפשרי המציאות? האם קיים טוב מוחלט בלי רע? הפעם אני רוצה לדבר על הכוח שמניע את העולם, האם הוא טוב או רע? והכח המניע את העולם, תיקראו לו אלוהים, היקום, או כל אחד איך שיקרא לו אפילו אפשר לקרא לו הסיבה ... מנקודת מבט מסוימת הכל אחד, כל הביטויים של ההוויה נכללים בבריאה, ואם הבריאה והבורא הם אחד ומאוחדים אז הכל טוב מוחלט, והכח שמניע את הכל טוב דרכו להיטיב, אבל גם מעצם כך שהוא עושה פעולה, הוא רע, כי צמצמנו אותו, כל הגדרה היא רעה, ההטבה היא רעה, כי הוא נפרד ומתי זה נכון טוב דרכו ...