... אמיתי בין מהות לצורה, למרות שלעיתים אנשים נוטים להפריד ביניהן. כדי להבין זאת לעומק, הוא מסביר תחילה את המושגים עצמם: מהות היא הדבר עצמו, הבסיס
המוחלט שאינו משתנה, והצורה היא הדרך שבה הדבר הזה מתבטא או מופיע בעולם. לדוגמה, אליעד מביא את הכיסא בתור דוגמה ... הזמן בצורה כלשהי. המציאות מכילה הכל, וגם הכיסא, מבחינה מהותית, מכיל הכל, כי הוא חלק מהמציאות הכוללת. גם מבחינת זמן ומרחב, הכיסא קיים באותה צורה
מוחלטת שבה קיימת המציאות. המשמעות היא שהכיסא, למרות שנראה כצורה מוגבלת, מבטא בתוכו גם את התכונות של המציאות האינסופית
והמוחלטת. איך להבדיל או לא להבדיל בין מהות לצורה? אליעד מסביר שלא להבדיל בין מהות לצורה משמעו להתייחס לצורה כאילו היא עצמה המהות, וכאילו היא קיימת באופן
מוחלט. המשמעות של הדבר הזה היא לראות שהצורה היא
מוחלטת בדיוק כמו המהות. הצורה לא פחות קיימת מהמהות, וגם הצורה יכולה להיחשב לקיום
מוחלט שאינו משתנה. אדם שרוצה להבין זאת לעומק, צריך לנסות לחשוב באופן שונה על דברים שהוא רגיל לראות כלא
מוחלטים. הדרך לעשות זאת היא לשאול שאלות יסודיות על הצורה: האם הצורה הזו באמת לא
מוחלטת? אולי דווקא הצורה היא המחויבת, והיא קיימת באופן הכרחי? אליעד מציע לחשוב בצורה הפוכה גם על המהות, לשאול אם ייתכן שהמהות עצמה לא
מוחלטת. לכאורה, השכל טוען שלא יכול להיות שהמהות איננה מחויבת, כי המהות היא מה שנותר כאשר כל דבר אחר נעלם. אבל אליעד מציע לבדוק זאת ברצינות, ולשאול את עצמך שוב ושוב: מי אמר שהמהות חייבת להיות
מוחלטת? האם יש סיכוי שאפילו המהות איננה מחויבת? איך אפשר למצוא תכונות של מהות בתוך צורה? אליעד כהן מסביר ... בתוך הצורה. כאשר אדם מתבונן בצורה כלשהי, הוא צריך לנסות לזהות בה את התכונות של המהות. למשל, הוא צריך להסתכל על הצורה ולהתייחס אליה כאילו היא
מוחלטת, כאילו היא קיימת תמיד וכאילו היא אינה משתנה לעולם. לדוגמה, אם מישהו מתבונן על עצם כלשהו, נגיד שולחן או כיסא, הוא צריך לנסות ולראות את
המוחלטות של העצם הזה. עליו לשאול את עצמו: האם השולחן הזה יכול לא להיות קיים? האם הוא קיים באופן יחסי או באופן
מוחלט? כאשר הוא עושה זאת, הוא מגלה שהתכונות שנראות לו בדרך כלל כקשורות רק למהות
המוחלטת (כמו אינסופיות, קיום תמידי
ומוחלטות), נמצאות בצורה הזאת באופן
מוחלט לא פחות מהמהות עצמה. איך יוצרים אחדות בין ההפכים של מהות וצורה? אליעד כהן מדגיש שוב ושוב שהדרך היחידה להגיע לאחדות בין המהות לצורה היא לצאת מהשכל. השכל בדרך כלל אומר שהמהות
מוחלטת והצורה יחסית, אבל כדי באמת לחבר בין שני הצדדים האלה, חייבים לבדוק ברצינות את ההנחות הבסיסיות שהשכל מסתמך עליהן. אדם צריך לשאול את עצמו שאלות הפוכות, כדי לערער על תפיסות היסוד שלו. למשל, עליו לשאול: מי אמר שהמהות
מוחלטת? אולי המהות בכלל אינה
מוחלטת ואינה קיימת תמיד? מצד שני, אולי דווקא הצורה היא
המוחלטת, והיא זו שקיימת תמיד באופן הכרחי? באופן הזה, האדם מגיע למצב שהוא לא יכול להבדיל באמת בין מהות לצורה, כי הוא מגלה שהתכונות של המהות נמצאות בכל צורה באופן
מוחלט, והתכונות של הצורה יכולות להיות
מוחלטות בדיוק כמו המהות. התהליך הזה מחייב לצאת מהשכל, כיוון שההבנה הזאת סותרת לכאורה את ההיגיון הפשוט. מה הם ... בעצם אחד. מה ההבדל בין מהות לצורה? איך למצוא תכונות של מהות בצורות? מהי אחדות ההפכים? איך לצאת מהשכל? האם המהות מחויבת? האם צורה יכולה להיות
מוחלטת?