... לחיות ולקבל החלטות ולרצות רצונות ולפעול וכולי, אם באמת יש לו ספק אמיתי, וכל שכן אם יש לו ידיעה וודאית מוחלטת שהכל אחד? והתשובה על זה, היא נסתרת מעיני האדם. כי שורש השאלה הוא, כיצד ...

... הישויות הסופיות. כי אם מצד האמת האובייקטיבית, אלוהים הוא אין סופי באופן מוחלט, אז זה אומר שיש רק אלוהים, ואכ אין ... השכל, שהנפרדות היא קיימת כנפרדות, ואעפכ היא אינה נפרדת מהאין ומההעדר המוחלט. ואלוהים האמיתי, הוא המהות האמיתית ... האמיתי. וכיצד יכול האדם לחזור ולהיות אלוהים האמיתי? תשובה על ידי אמת מוחלטת. כי כל קיומה של הנפרדות מהשלמות, הוא ... כאמת, הרי שזהו שקר שמתחזה לאמת. ועל האדם לשנוא את השקר ואת האמת שאינה מוחלטת, ולאהוב בכל נפשו ומאודו את האמת המוחלטת. ועל האדם לנקות את מחשבתו מכל ... ולא להאמין לשום דבר בעולם. וכל דבר לברר את האמת, האם הוא באמת אמת מוחלטת, שאין שום אפשרות כלשהי, אפילו לא ... לא מדויקת אפילו כחוט השערה, שאכ היא שקר שרק נראה כאמת, או שאכן זאת אמת מוחלטת באמת, שאפילו השקרן והמשוגע הגדול ... כאשר האדם מאמין במשהו וחושב שזאת האמת, בלי לזכור שזו רק אמונה. כי האמת המוחלטת, היא הדבר שכולם מסכימים עליו תמיד. ... אם מישהו יכול לא להסכים איתה, אז קיומה הוא לא נצחי ולא מחויב, והיא אינה מוחלטת . והדבר היחיד שכולם מסכימים עליו, זה ... ועל שום דבר. והכלום הזה שכולם מסכימים עליו, הוא אחדות המציאות, האמת המוחלטת. ומי שרוצה לחוות אותה, עליו לברר כל דבר באופן מוחלט. ותכף ומיד האדם יגלה באמצעות החיבור שלו אל המוחלט, ששום דבר אינו אמת מוחלטת, כי הכל אלו רק צורות של הכלום המוחלט. ועל ידי זה האדם מצליח לחבר את ... וחי בה באחדות עם האחדות. ובסיכומו של דבר: על האדם לברר ולבער באופן מוחלט, את כל המחשבות שגורמות לו לראות ...

... עצמה? כך שכל התשובות, הן תעתוע בלבד. שהן נדמות לאדם כאמת, למרות שהן כולן חסרות. ושום תשובה בעולם, לא משקפת את האמת המוחלטת. כי כל התשובות שיש בעולם, מבוססות על הטעות של האדם, שהיש והאין נפרדים זה מזה. ... כי כנל, גם כל השאלות כולן, מבוססות על הטעות, שהיש והאין נפרדים זה מזה. ובלי ההפרדה שבין היש לבין האין, יש רק אחדות מוחלטת, שבה אין שום שאלה כלל. ועל האדם להתבונן היטב בעניין הזה. ולברר ולחקור ולדרוש ... ותשובות של שקר. שהן כולן אחיזתן, בטעות הנפרדות של היש והאין. ועל ידי זה שהאדם שונא את השאלות ואת הספקות באופן מוחלט, ואוהב את הוודאות המוחלטת, ושונא את האמונה הטמאה, ואוהב באמת מוחלטת, את בירור האמת המוחלטת, על ידי זה האדם רואה שהכל מושלם ושהכל אחד ממש. ואז ורק אז, הרצון של האדם ...

... דבר לעולם. והאדם חווה רע וסבל נצחי, רק בגלל שהוא חי במציאות חלופית, שבה יש נפרדות של היש והאין. ומי שרוצה לחוות את המציאות האמיתית, הוא מוכרח על כל דבר שקורה לו, לברר באופן מוחלט, האם באמת המציאות היא אכן כך? וכאשר האדם כועס מאיזה ...

... היש והאין הם אחד ממש. והשאלה הנשאלת היא, נניח שאכן בירור שכלי מוביל למסקנה שהכל אחד ממש. אעפכ, איך יכול האדם להיות בטוח באופן מוחלט שהכל אחד ממש? הרי אי אפשר להיות בטוח בשום דבר באופן מוחלט, כל זמן שנכונות הדבר, נובעת מהשכל. כי השכל טועה ומטעה וכולי. אז כיצד ניתן לסמוך עליו, לגבי האחדות של המציאות? והתשובה היא, שבאמת לא ... ורק המצוי הראשון הוא מחויב, והוא חסר כל צורה. ואז כאשר האדם נמצא בנקודה הגבוה ביותר של השכל, אז האדם שואף לדעת ולהשיג את המוחלט באמת, בלי להיות תלוי בשכל. ואז האדם עוזב את השכל, דהיינו, מפסיק לגמרי להשתמש בשכל שלו. ולא שהוא משתמש בו באופן חלקי, אלא שהאדם מפסיק ... שמחוץ לשכל, שניהם מעידים על כך שהכל אחד. ובכל פעם ופעם שהאדם מתבונן על המציאות, בין אם זה בשכל או בלי שכל, ובתנאי שזה באופן מוחלט עם השכל או באופן מוחלט בלי השכל, בשניהם האדם חווה את המוחלט, שהכל אחד ממש. ונוסיף, כי כל אי שימוש בשכל באופן חלקי, שורשו בכך, שכאשר הכל אחד ממש, שזאת מהות ההעדר המוחלט של השימוש בשכל, אז כאשר הכל אחד ממש, ממילא אין שום משמעות לשימוש בשכל. וזהו שורש השימוש החלקי בשכל. שהחלק של אי השימוש בשכל, שורשו, הוא ...

... לבין האין. דהיינו, בין הנפרדות (יש), לבין האחדות (אין). ובגלל ההפרדה הזאת, נדמה לאדם שהאחדות לא קיימת כלל, ושאחדות פירושו ההעדר המוחלט של הנפרדות. כי הרי האחדות מנוגדת לנפרדות, ואכ אחדות פירושו העדר מוחלט. ומשום כך נדמה לבני האדם, שהחכם האמיתי המציאות, הם מציאות של נפרדות. כי אחדות, היא העדר מוחלט של נפרדות. והחכם האמיתי המציאות, הם בתוך נפרדות של זמן ומקום, ואכ גם הם בנפרדות ממש, שהיא נפרדת מהאין המוחלט שהוא האחדות. והאדם אינו מבין שזה הכל רק מחמת טעות מחשבתו, שנדמה ... ישות אחת ממש. וכאשר האדם עוד לא הגיע אל האחדות האמיתית, נדמה לו, שלהגיע לאחדות, פירושו שהוא ייעלם לגמרי. כי באחדות, שהיא ההעדר המוחלט, אין שום תודעה עצמית כלל. וזו אכן האמת, אלא שזו אמת חלקית בלבד. ... עדיין קיימת, והעולם עדיין קיים, והנפרדות עדיין קיימת, והכל קיים כרגיל ממש. אלא, ששם, הקיום הנפרד, הוא זהה לגמרי להעדר הקיום המוחלט . והוא נגד השכל, ואעפכ הוא כך. כי מהות צורת הנפרדות וצורת ...

... שהוא יכול לגרום לעצמו לחשוב שהוא לא באמת יכול, למרות שהוא כל יכול. והאדם טועה ואומר שהוא לא יכול, רק כדי לנסות להסיר מעצמו את האחריות. והאדם הוא טועה. כי אם האדם היה בטוח באופן מוחלט שהאחריות היא לא עליו כלל, כגון שהאדם היה בטוח באופן מוחלט שאין לו שום בחירה חופשית כלל, והאדם היה בחוויה ...

... הוא האמת עצמה. כי אלוהים, הוא זה, שקיומו נצחי ומחויב, שזאת בעצם האמת המוחלטת, שהיא ורק היא קיומה מחויב וממילא גם ... בעצם נקודת האלוהים, שם אין שום ספקות ושום חוסר וודאות כלל. כי בנקודת האמת המוחלטת, הכל ברור כשמש, שמאירה באור של שכל ... אלוהים, עליו לשנוא את חוסר הידיעה של עצמו, ולשנוא את חוסר ה - וודאות המוחלטת שלו. כי האדם חי חיים שלמים, בלי ששום דבר ברור לו באמת. ואף אחד בעולם, לא ברור לו שום דבר באמת מוחלטת, ואפילו לא דבר אחד. כי בעולם שלנו, אין שום דבר שהוא וודאי. ואי אפשר לדעת שום דבר באופן מוחלט. כי בידיעת המוחלט, היודע והידוע והידיעה מתאחדים, ... ידיעה של נפרדות כלל. כך שהאדם לא באמת יודע ולא באמת מבין שום דבר בוודאות מוחלטת. אבל ממשיך לחיות את חייו, בלי להבין ...

... הם שתי צורות שונות של ישות אחת ומהות אחת. וגם לא להיות קיים, כאשר העדר הקיום שלך, נפרד מהקיום שלך, גם זה עדיין נחשב לקיום, שמוגדר על ידי ההפך והניגוד שלו. והעדר הקיום המוחלט, הוא ההבנה שגם רק יש וגם רק אין וגם רק יש ואין וגם אין יש ואין אין, והכל אחד ממש. שזהו המקום שבו היש והאין מאבדים את המשמעות שלהם ...

... עצה בעולם באשר היא, מלבד העצה של להיות איש אמת באמת, כל עצה, היא תמיד של טעות. ויש רק עצה אחת ויחידה, והיא להיות איש אמת מוחלטת . דהיינו, שהאדם יפסיק לחשוב על דבר שהוא אמת, אם הוא לא באמת אמת באופן מוחלט. ועל ידי זה האדם מגלה שהכל אחד, וחי חיים טובים באמת. ...