... גדולה יותר. וממילא, האדם תמיד רחוק מההצלחה, והמירוץ אחרי ההצלחה, הוא מירוץ חסר תכלית. ויש מי שיאמר, שעדיין כדאי לאדם להצליח כמה שיותר. כי ככל שהאדם מצליח יותר, כך הוא קרוב יותר להצלחה המלאה. אבל, זו כמובן שטות
מוחלטת. כי מאחר שלמירוץ אחרי ההצלחה (כפי מה שהיא ... לבין מה שאני רוצה, האם הוא בכלל תלוי במה שאני רוצה להשיג, או שמא הוא תלוי בכלל במשהו אחר? וכאשר האדם מתבונן על העניין הזה היטב, הוא יבין, שאין שום קשר, בין מה שהוא רוצה להשיג, לבין האושר שלו (באופן יחסי יש, באופן
מוחלט אין). כי האושר, הוא תוצאה, של הקטנת הפער, ... ועדיין הוא רוצה להצליח, הרי שהוא עדיין לא הגיע להצלחה שלמה. וכאשר האדם מגיע אל ההצלחה האמיתית, הדבר הזה בא לידי ביטוי, בכך שהוא מפסיק לרצות להצליח. ושיא ההצלחה שהאדם יכול להשיג אותו, זה להפסיק לרצות להצליח באופן
מוחלט. ואעפכ, גם הוא יכול לרדוף אחרי ההצלחה ... אך לא כדבר שהוא מחויב המציאות. וכאשר מסתכלים על אדם שנכשל ושלא רוצה להצליח בצורה מזלזלת ובבוז, הרי שעל האדם להבין, שמה שהוא באמת רוצה, זה להגיע למצב, שהוא עצמו יפסיק לרצות להצליח. כי מהות המרדף אחרי ההצלחה
המוחלטת, היא המרדף אחרי הפסקת הרצון להצליח באופן
מוחלט. וכאשר האדם, לא רוצה להצליח והוא סובל מסיבה כלשהי, הרי שזה אך ורק בגלל שעדיין יש לו, טיפה של רצון להצליח. כי אם אין לאדם שום רצון להצליח, על ידי זה הוא נחשב למצליחן אמיתי. ומצליחן אמיתי, הוא זה שהצליח לקבל פטור, מהרצון שלו להצליח. שהוא חווה הצלחה
מוחלטת, מכך שהוא חווה חוסר הצלחה ומכך שהוא רוצה ... הפסקת הרצון להיות מאושר. כי מה שהאדם באמת רוצה, זה להפסיק לרצות להיות מאושר. וכאשר האדם אומר שהוא רוצה להיות מאושר, מה שהוא באמת רוצה, זה להפסיק לרצות להיות מאושר. כי מי שהוא מאושר באמת, הוא כבר לא מחפש את האושר
המוחלט. אלא, הוא מחפש רק את האושר היחסי. ואצלו, ... יוכל להגיע למצב, שבו זה יהיה כמו האמת עצמה שנובעת מעצמה, ושהיא אינה תלויה בצורת המחשבה של האדם. והדרך להפסיק לרצות להצליח והדרך להפסיק לרצות להיות מאושר, היא על ידי הבנת המציאות. כי בכל דבר שיש בעולם, יש בו שלמות
מוחלטת. ורק מי שרואה את כל החלקים של המציאות, ...