... את כל הקופה! והעניין הוא, כי כאשר האדם מחפש את האמת המוחלטת, הוא בעצם כאילו מהמר על הכל. כי כל הדברים שבעולם, כולם נעלמים, אל מול המוחלט. משום, ששום דבר אינו מוחלט. וממילא, כאשר האדם נצמד אל המוחלט, הוא כאילו מהמר על הכל. וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה, ... לא אמיתית. כי אני חושב משמע אני קיים, זו כמובן שטות מוחלטת. משום, שההיקש הלוגי, הוא עדיין ללא הטלת ספק, בלוגיקה ... האנושית עצמה. וכאשר האדם רוצה להיות בטוח באופן מוחלט במשהו, עליו להטיל ספק אמיתי בכל הדברים. כי בלי להטיל ... יותר והוא מכיל, גם את השכל האנושי, כחלק ממנו, אך לא כמוחלט. וכאשר האדם מטיל ספק באמת, בהכל, כדי לראות מה הדבר המוחלט שיישאר אחכ, ממילא הוא כאילו מהמר על הכל. כי אם השכל ... זמנית. שרק זוהי, הטלת ספק באמת. ואז האדם, קופץ אל המוחלט. שהאדם מנסה להבין מהי האמת, האם באמת הוא קיים? ומיהו? ... וזהו המבחן של האדם, האם באמת הוא רוצה לדעת את האמת המוחלטת. שלשם כך צריך האדם, שיהיה לו רצון מוחלט לדעת את האמת. וכל זמן שיש לאדם עוד איזה רצון, מלבד לדעת את האמת, הרי שהוא לא באמת מוחלטת, רוצה את האמת המוחלטת. ואז ממילא, הוא נשאר בשקר של הנפרדות. ויש שחושבים, ... גם את קיומו העצמי, תמורת ידיעת האמת. וכאשר האדם באמת מוחלטת, רוצה את ידיעת האמת, ומוכן להשליך את עצמו לרפש ובוץ, ... בצורה שנראית כלא שכלית ומשוגעת, אז הוא זוכה להשגת המוחלט, שזוכה להבנת השכל שמעל השכל. ועל ידי זה שהתודעה של ... שהאדם עדיין לא שב להיות מה שהוא באמת, דהיינו, כלום מוחלט, אין לאדם שום הוויה כלל. כי האדם מפחד לאבד את קיומו ...

... כל זמן שהאדם עצמו לא הגיע אל האמת המוחלטת, הרי שהשכל של האדם פגום, והאדם לא יכול ... בוודאי שכל זמן שהאדם לא יודע מהי האמת המוחלטת, הרי שהוא אינו יכול לדעת עדיין, מהי האמת שאינה מוחלטת . משום שאין לו ביחס למה להשוות, את האמת שאינה מוחלטת. וזה בעצם אומר, שכל זמן שהאדם עצמו הוא לא ... מורה רוחני, ועל האדם להתחיל לאמת באופן מוחלט, את כל מה שהוא חושב ויודע וכולי. עד אשר ...

... מאמין במשהו שהוא אכן האמת, אלא שהאדם עצמו, לא יודע באופן מוחלט שאכן זו האמת. וזהו השקר החמור יותר, שהוא מונע מהאדם להתאחד עם האמת. כי כאשר האדם מבין שהוא כלל לא בטוח בדבר, אז הוא מברר ... לעצמו שהוא בטוח באיזה דבר, כל זמן שהוא לא באמת בטוח באופן מוחלט בשלמות שאין שלמות אחריה, שאכן הדבר הוא כך. וכל זמן שיש לאדם אפילו ספק קל שבקלים מהי האמת, על האדם לדעת שמנקודת המבט שלו, ... יותר לאמת. וזאת כמובן השגיאה, של זה שאינו מבין מהי אמת מוחלטת . ולמרות שבעולם שלנו של הנפרדות, האדם חי לפי הסתברות, כגון לדוגמה שהאדם מניח שלא מסתבר שהתקרה תיפול על ראשו וכיוב, למרות ... יש מערכת חוקים אחרת, שהיא חייבת להיות מדויקת ב 100% באופן מוחלט. וכאשר מסתבר לאדם ב 99% שהדבר הוא כך, ורק 1% שהדבר הוא אחרת, על האדם לפקוח את עיניו ולהבין, שאין שום משמעות כלשהי, לכך ... את נפשו שלא לומר שהוא בטוח בדבר, שהוא אינו בטוח בו באופן מוחלט. ועל האדם להבין את האמת, שתמיד יכול להיות שהוא טועה. ושהסיכוי שהשכל האנושי טועה, הוא זהה בדיוק לסיכוי שהשכל צודק. וכאשר ...

... שכן יש סיבה, אלא משום שהלב של האדם יודע, שהאדם לא באמת יודע בוודאות מוחלטת, שמנקודת מבט אובייקטיבית אין סיבה, גם אם זה היה נכון, כל שכן כאשר זו לא האמת של המציאות. כי למציאות ... הדברים בצורה אחרת, הוא שקר. כי כל זמן שהאדם לא יודע דבר אחד בוודאות מוחלטת, דהיינו, כל זמן שהאדם לא מגיע אל האמת המוחלטת, הרי שהאדם עדיין לא באמת יודע שום דבר, בשום נושא שהוא בעולם. כי אי אפשר לדעת שום דבר באמת, בלי שהאדם יודע את מהות המציאות באמת. כי בלי המוחלט, אין שום משמעות לאמת ולידיעה כלשהי. ומי שרוצה להתקדם, הוא לא צריך ליפות ולא צריך לכער את המציאות, ... עצמו שאין לו ספק, כאשר כן יש לו ספק, הוא בסופו של דבר, זוכה לידיעת המוחלט. כי האדם מפחד לחיות בחוסר ידיעה. וזה משום שנדמה לאדם שכאשר הידיעה שלו נעלמת, אז עלול לקרות לו דבר ... משקר את עצמו סתם כך בלי שום סיבה, וחושב שהנפרדות שלנו היא האמת המוחלטת . והשקר הלא מודע הראשון, הוא בלי סיבה, כי בלי שקר אין פחד. ובלי פחד, אין שום סיבה לשקר. כך שהשקר ... האדם מגלה שאלה חדשה, שבאמת אין לה שום תשובה כלל. כי האדם מגלה באופן מוחלט, שהיש הוא אין והאין הוא יש. וכיצד אפשרי הדבר? ולשאלה הזאת, אין שום תשובה כלל. כי השאלה הזאת שהיא ...

... חיובית, היא שקר שהאדם משקר את עצמו לרעתו. כי חשיבה חיובית, היא שקר שאומר שלא הכל טוב באופן מוחלט, ועדיין יש קיום לרע וכולי. וכל שקר, הוא לרעת האדם. ולמה האדם משקר את עצמו? כי הוא לא מספיק משתמש בשכל שלו. אבל יש כאן ... הם אחד, אז אין שום שאלה כלל. אבל כדי להבין את התשובה הזאת, לשם כך על האדם לשאול באמת ובאופן מוחלט, איך זה יכול להיות שהיש והאין הם אחד. וכל זמן שלא ברור לאדם באופן מוחלט שאלת חיבור ההפכים, דהיינו, כל זמן שנדמה לאדם שאולי ההפכים הם לא אחד ממש, הרי שהוא לא שואל את השאלה באמת, ולכן הוא לא ...

... עוזר לאדם לצאת מהצינוק הזה, על ידי ידיעת האמת שהכל אחד. והאדם מטעה את עצמו, שאין אפשרות שהוא יצא מהכלא שלו. וזהו שקר, כי האדם לא באמת יודע, בוודאות מוחלטת שאין וודאות אחריה, שהוא לא יכול לצאת מהצמצום שלו. אבל האדם אומר, שהוא לא יכול לצאת מהצמצום שלו, למרות שהוא ...

... ויכול להיות גם, שכולם טועים. וגם אם זה לא יכול להיות שכולם טועים תמיד, הרי שצריך לאמת ולוודא את העניין הזה באופן מוחלט. וזה אפשרי, רק על ידי בירור האמת באופן מוחלט. ועוד נוסיף ונאמר, כי מצד האמת ...

... שבו הכל אחד ממש, אז ההבנה הראשונה שהוא מבין, היא ההבנה של אחדות המציאות. שהאדם מבין את מהותה של מהות המציאות. והאדם מבין מהו אלוהים, ומהו מחויב המציאות, הלא היא האמת המוחלטת וכולי. והשלב השני והאחרון בשכל של האחדות, הוא השלב, שבו בחינת ...

... להיות מה שהוא היה, לפני שהוא היה. דהיינו, חוזר לא להיות. או במילים אחרות, חוזר להיות כלום אמיתי, ללא שום תודעה עצמית כלל. כי כל השיטות שיש בעולם, איך להתמודד עם פחדים, הן כולן טעות מוחלטת, מלבד הדרך שמוזכרת כאן, שהיא, שעל האדם ...

... יודע את האמת המוחלטת ואת הטוב האמיתי ובו יתבאר, כי הלב של האדם, דהיינו, פנימיות האדם, שכוללת בתוכה גם את הלב של השכל, דהיינו, את הנקודה הפנימית, שמחייה את השכל של האדם, היא יודעת ומכירה ... ההפכים וכולי. ובלי שהייתה לאדם נקודת ייחוס מוחלטת של הטוב האמיתי, בלי זה לא הייתה אצל האדם חוויית טוב ורע בכלל. כי בלי נקודת ייחוס למוחלט, שהאדם מודע לו בעומק פנימיות מחשבתו, בלעדיה לא היה אצל האדם טוב ורע בכלל. וכיוב לגבי האמת והשקר. שכל חוויית האמת והשקר של האדם, היא רק משום שהאדם בתוכו מכיר את האמת המוחלטת. כי אם האדם לא היה קשור בשום צורה שהיא לאמת המוחלטת, גם לא בפנימיות מחשבתו ושכלו, הרי שממילא לא היה אצל האדם מושג של אמת ושקר כלל. כי האמת והשקר, הם ביחס למוחלט. ובלי המוחלט, אין שום אמת ושקר יחסי. והטועים אומרים, שהם יודעים באופן מוחלט, ששום דבר אינו מוחלט, ושאי אפשר להבין את המוחלט. והם כמובן טועים. כי אם האדם היה בטוח באופן מוחלט, בכך ששום דבר אינו מוחלט, ממילא מושג האמת והשקר היו נעלמים אצלו. וכיוב, שאם האדם היה בטוח באופן מוחלט, שאי אפשר לדעת את המוחלט, דהיינו, לדעת את האמת, ממילא גם אז האמת והשקר היו נעלמים אצלו (ואז ממילא הוא גם לא היה מבדיל בין טוב לרע וכולי). כי אם אי אפשר לברר את האמת המוחלטת שהכל מיוחס אליה, אז אין שום משמעות לאמת ושקר. והטועים צריכים תמיד לזכור, שאם אי אפשר לדעת שום דבר באופן מוחלט, אז גם אי אפשר לדעת באופן מוחלט, שאין אמת מוחלטת. או לדעת באופן מוחלט, שאי אפשר להבין את האמת, באופן מוחלט. ובסיכומו של דבר, על האדם להבין ששורש תחושת החיסרון שלו, הוא משום שהוא מכיר בתוכו את המוחלט ואת הטוב האמיתי. ועל ידי זה שהאדם מתבונן אל תוכו פנימה, הוא מגלה את האחדות של המציאות, וחוויית הנפרדות נעלמת, ומגיע הטוב האמיתי. ...