... כוח רצון להילחם בבעיות האמיתיות שיש בעולם, אז הוא בחר להמציא איזה תיאוריה, שלוקחת נקודת מבט אפשרית והופכת אותה למוחלטת ומחויבת וכולי... מה שכל כך מתסכל עבורי, כשאני נוסע ברחבי המדינה ועושה בסביבות 250 הרצאות בשנה לפני כ 7,500 ... לא עושים כלום, אלא רק מדברים? זאת אכן האמת? וממתי לקחת רעיון שיכול להיות נכון ולהתייחס אליו כל אמת מוחלטת ולהילחם למענו, ממתי זה הפך את העולם למקום טוב יותר? והאם גארי יורופסקי, יכול להיות שאתה רצית להרגיש שאתה ... זו ההגדרה של מס שפתיים. בדכ אנשים מוקיעים זוועות במקום אחר, כשהם לא יכולים לעשות שום דבר בנידון. זה בהחלט לא הופך את זה למס שפתיים. אבל טבעונות, הנה ההזדמנות לקיים הלכה למעשה את רעיונות החמלה שמשמיעים לנו בכל ... טובה עבורך? צריך גם שוחד? ברצינות, מה הטיעון נגד גרימת כמות הנזק המינימלית? חוסר נוחות? אדישות? אפתיות? אנוכיות? מי החליט שזה נזק? ומי החליט שצריך לנסות לגרום לכמות הנזק המינימלית? ומי החליט שנוחות זאת לא סיבה מספיק טובה, כדי לא לנסות לגרום לכמות הנזק המינימלית? ומי החליט שעוצרים דווקא כאן? האם בכל התחומים בחיים אתה מתנהג ככה? מה עם הסבל שאתה גורם לבני אדם אחרים במשך ... למה שלא תלך עד הסוף? קודם היית נגד פשרות, לא? אז מה פתאום אתה מדבר על נזק מינימלי? מי מחליט מהו המינימום ההכרחי? אתה גארי יורופסקי? להזכיר לך מה אמרת קודם על אנשים שמחליטים איזו אפליה טובה ואיזה לא? על אנשים שלא הולכים עד הסוף עם העקרונות שלהם? ולמה אתה מניפולטור גארי יורופסקי? ... אנחנו מזהמים להם את הסביבה. הורסים את שטחי המחייה שלהם. אולי זה ההפך? אולי שטחי המחייה הם שלנו? מי החליט שהם שלהם? אתה גארי יורופסקי? אתה חי בשטחי מחיה של אחרים, כי זה נזק מינימלי? אז למה שלא יהיה ... ובטבע, כאשר החיות תופשות את שטחי המחיה ונלחמות על טריטוריה אחת של השנייה, זה גם לא בסדר בעיניך? מי החליט למי שייכת הקרקע? והאם האש והמים שכאשר הם יכולים הם משתלטים על הסביבה, האם הם גם חושבים על הדברים ... שהם גם ככה חווים על ידי אכילתם בנוסף להכל? האם מישהו אמר שצריך למקסם ולהביא למקסימום את הסבל? אתה בהחלט חי בפנטזיה גארי יורופסקי, ולא בפנטזיה הטובה. זה שלא מנסים בכל הכוח לצמצם את הסבל שנגרם בעיניך, זה עדיין ... האדם מעשנים ועושים הרבה דברים שהם לא אמורים לעשות, כי זה גורם להם להנאה כזו או אחרת. אז אל תחליט לאוכלי הבשר, למה הם אוכלים בשר. ואם אתה לא מבין בני אדם, למה אתה מתיימר להבין בעלי חיים. אבל ... וכמובן, שאזכיר שעובדתית זה לא בטוח / לא נכון. יש להם מסלול מעיים קצר כדי שהם יוכלו - מי החליט שזה כדי ש? אולי בפועל הוא מתפקד ככה, אבל הוא לא תוכנן ככה, כדי ש. כי כאשר אומרים שהמנגנון ... דברים שפוגעים בבריאות שלו, כגון עישון וכיוב לדוגמה?! טפרים הם סימן היכר של הקרניבורים והאומניבורים - אולי לא? מי החליט שזה סימן ההיכר. אולי המערכת צריכה לאכול בשר, גם אם אין לה את סימן ההיכר הזה. אפשרי לומר גם: ... היא כן תעשה את אותו הדבר?! יש לנו אנזימי עיכול לפחמימות ברוק שלנו. רק להרביבורים יש אותם - מי החליט שרק להרביבורים יש אותם? יש אותם רק לאלו שאתה מגדיר אותם כהרביבורים. אבל יש אותם גם לבני האדם, שהם ...

... דבר מהעצם. יום אחר יום אחר יום... - עובדתית יש אנשים שעושים את זה. אז מה זה אומר? ומי החליט שככה זה אמור להיות? ומה הקשר של אנשים רוצים להיות אוכלי בשר אמיתיים - אף אחד לא רוצה להיות ... יותר בקלות מאשר הטורפים בטבע, ביחס למשאבים וליכולות שלהם. למה לאריה מותר להשתמש ביכולות שלו, ולבן אדם לא. מי החליט? ובפועל, בן אדם צד חיות יותר בקלות, מאשר חיה טורפת. והאדם, הוא מלך החיות. ולכן מותר לו לאכול את ... לאכול בשר, מאשר שילדים אוהבים לאכול ירקות. כפי שידוע בחינוך הילדים, לכל מי שמגדל ילדים. ובפועל, לבני אדם יש בהחלט אינסטינקטים קרניבוריים ואומני בוריים, שהם ביכולת שלהם לצוד עם עזרים וכולי. וזה לא חייב להיות בדיוק כמו אצל החיות. ... וצמח. אבל כשאנחנו צורכים מה שהולך, מה שעף ומה ששוחה, זה לא נורמלי למה זה לא נורמאלי? כי את החלטת? וזה שאריות צדים בעלי חיים, זה כן נורמאלי? מהיכן אתם חושבים שמחלות מגיעות? ברוקולי? אספרגוס? כרוב? עלי קולארד? אוכמניות? ...

... לא גארי יורופסקי, לא סומכים עליך. יש לך חשיבה עקומה עם מסקנות עקומות, לא סומכים עליך. ולו רק משום שבהחלט ניסינו לאכול חלק מהמאכלים האלו, והם בהחלט לא טעימים / מזינים וכולי, כמו הדבר האמיתי. עכשיו, למרבה הצער, טימאנו את המוצרים האלה אף אחד לא טימא ... שזה לא דוחה עבור האריה לאכול את החלקי גוף של בעל החיים. אם זה דוחה אותך, זו זכותך. אל תחליט לאנשים, מה אמור להיות דוחה אותם. ואל תשקר ותטען, שאנשים לא צמחוניים, בגלל שמוצרי סויה דוחים אותם. יש מבין ...

... אם היא לא נעימה. אלו חוקי החיים וחוקי הטבע. וכן, זה לגיטימי גם שבני האדם ינסו להיות יותר מוסריים ויחליטו על חוק צער בעלי חיים וכיוב, שימנע דברים כאלו, אבל אעפכ, צריך להבין מה עומד מאחורי ההתנהגות הזאת, שבדכ ... ועדשים, וזרעים. ועוד איך שמוותרים גארי יורופסקי. אם אתה לא מרגיש שאתה מוותר על כלום, אז בכיף. אבל אתה בהחלט מוותר על היכולת שלך לאכול בשר וחלב. ובפועל, כנל, אם באמת היה יותר קל לבני האדם לצרוך תחליפי בשר ... / תזונתיים / טעמים / נוחות וכיוב, הם היו עושים זאת גם בלי ההרצאה שלך גארי יורופסקי. בפועל הטבע החליט, שהאדם יאכל וישתה בשר וחלב, בדיוק כמו מימי ראשית האנושות ועד ימינו אלה... אני רוצה להודות לכולם על ההקשבה ... ומה הוא עונה, שאותם אנשים מקבלים שכר הוגן. באמת גארי יורופסקי? הוגן בעיני מי? היית מוכן לעבוד שם? מי מחליט מה הוגן? ומי החליט שצורת ההתאכזרות העיקרית בעולם היא מה שאנחנו עושים לבעלי החיים? ולמה שנזכור את זה, אם זה בכלל לא נכון ... שאתה אקטיביסט ולא אנרכיסט, הלא כן? אם האמונה שלך שכדי ליצור שינוי משמעותי, אתה חייב להפר את החוק, אז בהחלט אתה מסוכן יותר לחברה, יותר מפושעים רגילים. ובגלל זה מגרשים ועוצרים אותך, לא בגלל ששחררת כמה בעלי חיים. יש ... תשובה: אכן יש דרך כזו. אבל האם זו הדרך היחידה? והאם היא בהכרח הגיונית? והאם היא נכונה יותר? תשובה: בהחלט לא בהכרח... מה שכן, טוב עשה גארי יורופסקי שגורם לאנשים להטיל ספק במה שנראה להם כברור מאליו. וטוב עשה ...

הכל טוב, הכל אחד, קבלת החלטות מתוך אחדות, הכל טוב באותה המידה, איך לקבל החלטה? איך להחליט? האם כל האפשרויות באמת טובות באותה המידה? הנושא המרכזי שאליעד כהן עוסק בו בשיחה זו הוא הרעיון שלפיו הכל טוב באותה מידה, הכל אחד, והמשמעות של קבלת החלטות מתוך אחדות. התוכן עוסק באפשרות לראות את המציאות מנקודת מבט שבה כל האופציות וההחלטות שקולות לחלוטין ואין עדיפות מהותית לאחת על פני אחרת. הרעיון המרכזי שאליעד מציג הוא שאפשר לראות את הדברים מנקודת מבט של אחדות מוחלטת, שבה כל אפשרות קיימת היא טובה באותה מידה וגם לא טובה באותה מידה. מה לעשות כשכל האפשרויות טובות במידה שווה? אחת השאלות המרכזיות שעולות היא איך לקבל החלטות כאשר כל האפשרויות נראות נכונות או טובות באותה המידה. לדוגמה, אם אדם מתלבט בין מספר דרכים לפעול, וכל הדרכים נראות לו טובות ושוות באותה המידה, הוא עשוי לחוות קושי או תסכול מכיוון שאין לו דרך להחליט איזו אפשרות עדיפה. אליעד מסביר שאם באמת כל האפשרויות הן שוות בעיניך, אז באופן טבעי אין שום סיבה להעדיף אחת על פני אחרת. במצב כזה אין גם סיבה להרגיש תסכול, כי אין צורך להיאחז בשום החלטה ספציפית כאמת. איך להתמודד עם תחושת חוסר היכולת להחליט? כאשר אדם מרגיש שאין לו יכולת להחליט כי כל האפשרויות שוות, אליעד מסביר שהתחושה נובעת מכך שהאדם עדיין רגיל לחשוב במושגים של טוב ורע שגדל עליהם. ... להחזיק בטוב ולנסות להימנע מרע, ולכן קשה להם להשתחרר מההנחה הזאת ולראות שהכל שווה. השחרור מהתפיסה שיש טוב ורע מוחלטים יכול לגרום לתחושה של חופש, אך גם לחוסר ודאות לגבי איך לפעול. מה המשמעות של ראיית כל האפשרויות כשוות? ... תחושת מחויבות או לחץ לבחור באופן מסוים. למשל, אם אדם באמת חושב שכל האפשרויות טובות באותה מידה, הוא יכול להחליט פעם לפעול בדרך אחת, ופעם לפעול בדרך אחרת, מבלי להרגיש סתירה פנימית או חרטה. האם חייבים להחליט כאשר כל האפשרויות פתוחות? אליעד מדגיש שלא חייבים כלל להחליט. אם באמת כל האפשרויות שוות, ניתן להישאר במקום ולא לבחור כלל. אם אדם מרגיש שכל האופציות פתוחות בפניו באופן שווה, ולא קיימת עדיפות ברורה לאחת מהן, אין צורך להתעקש על החלטה מסוימת. במקרה כזה, להישאר במצב הקיים הוא פתרון טבעי לא פחות מאשר לבחור פעולה מסוימת. אליעד מסביר שגם לא להחליט זו בחירה, והיא שקולה בדיוק כמו כל החלטה אחרת, מאחר ואין באמת הבדל מהותי ביניהן. למה קשה להרגיש בנוח עם חוסר החלטה? אחת הסיבות שאנשים מתקשים להרגיש בנוח עם מצב של אי - החלטה היא שהם רגילים לחיות מתוך תכנון מסוים, מתוך ציפייה או מתוך סדר יום קבוע ומובנה. חוסר היכולת לקבל החלטה מוביל אותם לתחושה של חוסר ביטחון. עם זאת, כאשר אדם מבין באמת שכל האפשרויות שקולות ואין משהו שהוא טוב יותר או רע יותר בצורה מוחלטת, הוא משתחרר מן הצורך לקבל החלטה בכוח ומתחיל לראות את החיים כמשהו דינמי, משתנה, וחופשי לחלוטין מהגדרות נוקשות. מהי הדרך להשתחרר מצורך להחליט? אליעד ממליץ על ראיית החיים באופן פתוח, מתוך הבנה שהרצונות, ההעדפות, וההחלטות מתהווים כל הזמן ללא שליטה מוחלטת מצד האדם. הוא מדגים זאת באמצעות פעולות פשוטות כמו ישיבה או עמידה: אדם עושה פעולות אלו משום שהוא רואה ... אין שום הבדל מהותי או אבסולוטי בין הפעולות הללו. כשמבינים זאת, קל יותר להשתחרר מהצורך בשליטה מלאה או בקבלת החלטות מושלמת. מהי התוצאה של קבלת כל האפשרויות כשוות לחלוטין? כאשר אדם מבין ומאמץ לחלוטין את הרעיון שכל האפשרויות שוות באותה מידה, הוא מגיע למצב של קלילות, חופש פנימי, והשתחררות מהתלות בהחלטות חיצוניות. אין יותר דאגה לגבי מה להחליט, כי מבינים שלא משנה באמת מה מחליטים, הכל טוב באותה המידה. אליעד מתאר מצב זה כמצב אידיאלי שבו אדם אינו מוטרד משום החלטה ואינו חושש להחמיץ דבר. איך לקבל החלטות? מה עושים כשכל האפשרויות טובות? האם הכל באמת אחד? איך להתמודד עם חוסר החלטיות? מה המשמעות של אחדות מוחלטת?

... או רוצה להתחיל בדרך חדשה של התפתחות אישית ורוחנית, הוא יפגוש מיד קשיים רבים. הוא מתאר מצב שבו אדם מחליט להתחזק, להתחבר לאמת או להתקרב למציאות גבוהה יותר, אבל בדיוק כשהוא מתחיל לנסות להתקדם, פתאום נדמה לו כאילו העולם ... חלק בלתי נפרד מהתהליך. איך מתמודדים עם פחד הגשר הצר? אליעד כהן מחדד את המסר של רבי נחמן: עליך להחליט האם לעבור על הגשר למרות הפחד, או להישאר מאחור. אבל אם החלטת שאתה עובר את הגשר, תעשה את זה בכל מצב, גם עם הפחד. אל תתלבט כל הזמן אם לפחד או לא לפחד. אם החלטת לעבור - תעבור גם עם הפחד. אם החלטת שלא לעבור - אל תעבור ואל תתחרט על כך. הבעיה הגדולה היא לא עצם הפחד אלא חוסר ההחלטה והספקות שמלווים אותך בדרך. לכן הדגש הוא על החלטה נחושה. האם הדרך חשובה יותר או התוצאה? אליעד כהן מסביר שלפעמים אנשים מייחסים חשיבות יתרה לדרך עצמה. הם אומרים ... שאין משמעות אמיתית לדרך בפני עצמה, אלא רק לאופן שבו אתה מתייחס אליה ולמידת הנחישות שלך במהלכה. בין אם החלטת להישאר במקום, ובין אם החלטת להתקדם - תעשה זאת בהחלטה ברורה וחזקה, ואל תחיה בספק מתמיד. כל העולם כולו גשר צר מאוד? ירידה רוחנית לצורך עליה? איך להתמודד עם ...

... זאת, גם ההבחנה בעברית בין לשון זכר לנקבה (לדוגמה אחד או אחת) אינה מחויבת מבחינה אובייקטיבית, ואין באמת היגיון מוחלט מאחורי ההחלטה למה בעברית קיימת ההבחנה הזו, בעוד שבאנגלית you מתייחס לכל האנשים ללא הבדל מין או מספר. האם אדם שאינו ... מתארות את העולם בדרכים שונות. לדעתו, השפה היא בעצם כלי המשרת צרכים חברתיים ותרבותיים, ואין באמת חובה אובייקטיבית או מוחלטת לכך שהמילה בעברית תהיה דווקא שולחן ובאנגלית דווקא table. אלה פשוט הסכמות חברתיות שהתקבעו לאורך זמן. עוד דוגמה שאליעד ... כללי הדקדוק, השפה הנכונה והמוסכמות הלשוניות הן כלים לשמירת הנפרדות, אבל ברמה העמוקה ביותר אין להן משמעות אמיתית או מוחלטת, אלא רק יחסית וחברתית. למה חשוב לדבר נכון? האם דקדוק הוא הכרחי? מה ההבדל בין עברית לאנגלית? האם שפה ...

חוויית האחדות, קבלת החלטות מתוך אחדות, בחירה מתוך אושר, בחירה מתוך איך הבדל, מהו אושר מוחלט? אין הבדל בין יש לאין מהי חוויית האחדות ומה הקשר לקבלת החלטות? אליעד כהן מסביר בהרצאתו לעומק על מהי חוויית האחדות, איך היא משפיעה על קבלת החלטות, וכיצד ניתן לחיות מתוך הבנה שאין הבדל אמיתי בין טוב לרע, בין יש לאין, או בין פעולה לאי - ... אחד. אבל אז עולה מיד השאלה: אם אין הבדל בין שום דבר לשום דבר אחר, איך האדם ממשיך לקבל החלטות ביום - יום? אליעד מתאר מצב שבו האדם חי מתוך הבנה שאין הבדל בין שום דבר לשום דבר, אך ... האחדות באמצעות דוגמאות פרקטיות, למשל אדם ששואל את עצמו בבוקר אם לשתות קפה או תה. ברגע שאותו אדם מנסה להחליט, הוא נתקל בפרדוקס: אם באמת אין הבדל בין קפה לתה, אז למה בכלל לשתות משהו? למה לא פשוט לא ... אליעד הוא להיכנס לעומק השאלה: האם יש הבדל או שאין הבדל? הוא לא ממליץ לאמץ עמדה חד - צדדית ולהחליט שאין הבדל רק מתוך רצון להרגיש טוב, כי החלטה כזו לא תחזיק לאורך זמן. אם האדם רק יגיד אין הבדל, הוא לא יצליח להחזיק בגישה הזו בצורה עקבית, ... זה דבר בלתי אפשרי, כי עצם המושג משהו מכיל בתוכו ניגוד והפכים, ולכן לא ייתכן שדבר מסוים יהיה שלם ומוחלט לחלוטין. הוא מביא כדוגמה מישהו ששואל שאלה כדי להבין כיצד הוא יחיה אם יגיע למצב שבו אין הבדל. האדם ... מסוימת שאין באמת הבדל, אך עדיין לא מצליח לקבל תשובה מלאה כי הוא רוצה לחוות מצב של אחדות באופן מוחלט, דבר שאליעד טוען שהוא בלתי אפשרי ברמה התפיסתית, כי כל תפיסה מכילה בתוכה גם את ההפך שלה. למה אי ... שבו שום דבר לא ישנה להם. כאן הוא מצביע על הקונפליקט הפנימי של האדם, שרוצה גם משמעות וגם חופש מוחלט ממשמעות. הוא מסביר שאם האדם באמת יבדוק את השאלות הללו עד הסוף, הוא יגיע למצב שבו הוא כבר לא יודע כלום - לא במובן של חוסר ידע מוחלט, אלא במובן שהוא משתחרר מהצורך להכריע בין אפשרויות. לכן הוא ממליץ לא לחפש החלטה סופית, אלא לבדוק כל שאלה פנימית לעומק ולראות מה האמת באמת, בלי לנסות להיאחז בתשובה שמרגישה טוב יותר או רע פחות. לדבריו, האמת אינה משהו שאפשר לאחוז בו, אלא מצב תודעה שבו האדם חי בלי תלות בהחלטות, אך עדיין פועל מתוך התודעה הזו בצורה חופשית וטבעית. מהי חוויית האחדות? איך אפשר לבחור כשאין הבדל? האם יש משמעות מוחלטת? איך להגיע לאושר מוחלט? האם קיימת תשובה מוחלטת? מהו אושר מוחלט? האם יש הבדל בין יש לאין?

... מילוי עשוי להעריך זאת יותר. יחד עם זאת, אליעד מסביר שהשאלה הזו מורכבת ואין לה תשובה אחת ברורה או מוחלטת. הוא נותן דוגמה נוספת על אדם שננשך על ידי כלב בעבר ופוחד עכשיו מכלבים, לעומת אדם שמעולם לא ננשך ... שתקרה שוב. לכן, גם כאשר הטראומה נגמרה, הוא עלול להמשיך לפחד ולהימנע ממצבים דומים. אליעד מבהיר שבפועל, האדם יכול להחליט שהוא רוצה לא רק להפסיק לפחד אלא גם למחוק את עצם זיכרון הטראומה לגמרי. אבל כאן עולה פרדוקס מעניין: ... כיצד יגיב להפסד. כיצד המוח יוצר פחד וכיצד ניתן לשנות זאת? אליעד מבהיר שכל הפחדים והחסרונות הם יחסיים ולא מוחלטים. הוא טוען שכל המחשבות על פחד או טראומה הן תלויות באדם עצמו, וכי הפחדים הם תולדה של מחשבות, שהאדם ... חייב להגיע לנקודה הפנימית ביותר שבה המחשבות עדיין לא נוצרו, לפני עצם הפוטנציאל של המחשבה. רק שם נמצאת השלווה המוחלטת, המקום שאין בו שום חסרונות או פחדים. איך משתחררים מטראומה? כיצד עובד מנגנון הרצון? האם אפשר לשכוח זיכרונות רעים? ...

... מתהליך מתמיד של רצוא ושוב, וכל פעולה או מחשבה שלנו מכילה בתוכה גם את האפשרות ההפוכה לה. למשל, כשמישהו מחליט לאכול, מיד עולה בתוכו מחשבה שאולי עדיף לא לאכול. התהליך הזה מתרחש בכל תחום בחיים ומייצר מורכבות פנימית בלתי ... של התבטלות לאין סוף אין שום הבדל בין טוב לרע או בין רצון לחוסר רצון. זה מצב של אחדות מוחלטת, שבו כל ההגדרות הרגילות מתבטלות. כדי להגיע למצב הזה, האדם חייב לעבור קודם תהליך של רצוא ושוב. אי אפשר להישאר כל הזמן במצב של אחדות מוחלטת (רצוא), ולכן חייבים לחזור שוב למציאות היום יום (שוב). אך למרות החזרה, תמיד נשאר רשימו מהאחדות המוחלטת, וכך האדם זוכר שהמציאות היא הרבה יותר עמוקה ממה שנראה לו. האם אפשר לזכור משהו שמעולם לא ידענו? אחת ... אך במציאות הגבוהה יותר זה אפשרי. הוא נותן דוגמה לכך שהמציאות עצמה מלאה בפרדוקסים לא הגיוניים (כמו איך מכלום מוחלט נוצר משהו), ובכל זאת הם קיימים. כך גם האדם יכול לזכור משהו שמעולם לא חווה או ידע באופן מודע. ... אצל הצדיק האמיתי, עיקר הקושי הוא ההפך: קשה לו דווקא להתחבר למציאות של ההבדל, כי הוא חי את האחדות המוחלטת כל הזמן. לצדיק יש רשימו קבוע של האחדות ולכן הוא תמיד יודע שההבדלים שהאדם הרגיל חווה אינם אמיתיים באמת. ההבדל הזה מוביל לכך שלצדיק קשה יותר להיות במציאות הרגילה, כי הוא רואה שהכל חסר משמעות מוחלטת. הצדיק האמיתי הוא אדם שחי מתוך ידיעה פנימית עמוקה שאין באמת הבדל בין כלום לשום דבר, וזה מאפשר לו ... יכולים לחסוך, אבל לא מתוך תחושת לחץ או חרדה, אלא מתוך הבנה פנימית עמוקה. אליעד מסביר שאין תשובה אחת מוחלטת לשאלה כיצד להתייחס לכסף, כי כל אחת מהגישות מתאימה לאנשים שונים ברמות תודעה שונות. מהו הקושי האמיתי של הצדיק? ...