צמחונות, להיות צמחוני, אכילת בשר, קניבליזם, קניבלים, אכזריות, לחיות כמו חיה, רגשות של צמחים, רגשות של דומם

... אחר. כדוגמה, הוא מתאר מצב שבו אדם נמצא ברכב ביום חם, ומתלבט אם להדליק מזגן או לא. אם האדם מחליט להדליק את המזגן, לכאורה הוא לא מקבל את המציאות של החום הקיים ברכב. מצד שני, אם האדם בוחר שלא ... הוא זז ומשנה את תנוחתו, אז הוא לא מקבל את המציאות של הכאב. מכאן מגיעה התובנה שכל פעולה או החלטה שנלקחת תמיד כוללת אי - קבלה של חלק אחר מהמציאות. למה אי אפשר באמת להכיל את כל המציאות בבת ... מתוך המקום הזה האדם חווה חופש אמיתי, מכיוון שהוא כבר אינו פועל מתוך פחד או העדפה, אלא מתוך שוויון מוחלט. איך אפשר להבין את הבחירה מנקודת המבט של האחדות והנפרדות? אליעד מדבר על מושג האחדות והנפרדות, ואומר שהמציאות בחרה ... בדבר אחד ולא באחר, צריך להעמיק בהבנת המושג של נפרדות מתוך אחדות. הוא נותן כדוגמה את השאלה למה אלוהים החליט לברוא את העולם, ומבהיר שזו למעשה אותה שאלה ששואלת לפי מה האדם בוחר. אליעד מציין כי בסופו של דבר, ...

... רצון משותף או פשרה שתהפוך את שני הרצונות לנקודה אחת של הסכמה. האם פתרון הבעיה תמיד חייב להוביל לאחדות מוחלטת? לפי אליעד, בסופו של תהליך תמיד חייבת להיות נפרדות מסוימת כי לא ניתן לקיים אחדות מוחלטת ללא שום הבחנה. תמיד תהיה נקודה שבה צריך לקבל החלטה מסוימת שהיא סוג של צמצום. אבל המפתח הוא לזהות בצורה ברורה ומדויקת מהו הצמצום המינימלי שצריך לעשות כדי לפתור ...

... או לעמוד מבוססת על בחירה חופשית או שמא היא נובעת ממניעים פיזיים ומחשבתיים, כלומר, האם יש לאדם שליטה מלאה בהחלטותיו היומיומיות או שהוא מונע על ידי נוחות ותחושות פנימיות. השיחה נפתחת בשאלה פשוטה: למה אתה יושב כרגע? שהופכת לאמצעי ... הקיימת. זאת אומרת, הבחירה החופשית קיימת בתיאוריה, אך בפועל היא מוגבלת על ידי המחשבות וההרגשות הפיזיות של האדם. כל החלטה, גם אם היא נראית כחופשית, עשויה להיות תוצאה של הרגלים או מחשבות פנימיות שמשפיעות על ההחלטה. לאורך השיחה, הדובר מציין שתחושת הבחירה קיימת, אך היא לעיתים נתפסת כהחלטה אוטומטית, המנוהלת על ידי הרגשות והמחשבות. אדם יכול לבחור בין אפשרויות שונות, אבל הבחירה עשויה להיות נתונה להשפעה של ... הבחירה החופשית של האדם במצבים יומיומיים, תוך התמקדות בשאלה הפשוטה: למה אתה יושב כרגע? השיחה עוסקת בשיקולים שמנחים את ההחלטות של אדם לבחור לשבת ולא לעמוד, ובמהות הבחירה החופשית עצמה. הדיון מתחיל בכך שהשואל מבקש להבין אם ההחלטה לשבת נובעת מבחירה חופשית או שמא היא תוצאה של מצב גופני או מחשבתי. השואל מעלה את השאלה אם יש ... מחייבת את האדם לשבת, או שהוא יכול להתנגד לה? הנמען משיב כי הוא יכול לבחור לעמוד, אף שברור לו שההחלטה לעמוד תביא עמה חוויית חוסר נוחות. השיחה בודקת אם אדם בוחר בעשייה מסוימת רק כי היא נראית לו נוחה ...

... כשאדם מתלבט בין שתי אפשרויות, הוא תמיד יחשוב שיש משהו טוב יותר שהוא יכול לקבל. זה לא תמיד יוביל להחלטה שלמה, אלא לדאגות ולחוסר שקט פנימי. לכל החלטה יש גם צדדים טובים וגם צדדים רעים, ולכן ההתלבטות תמיד קיימת. איך לזהות את הצרכים האמיתיים שלנו בזוגיות? בהמשך ... לסמוך על בן הזוג ולהרגיש איתו בטוחים למד את הצרכים שלך, הבן את מהות המחשבות שלך, ותוכל לקבל את ההחלטות הנכונות יותר בחיים ובזוגיות. אהבה זוגית תקשורת זוגית התלבטויות בזוגיות אהבה עצמית כנות בזוגיות

... של ישות אחרת, כמו כלב לדוגמה. אליעד מסביר שאם אכן חיינו הם חלום של כלב, המשמעות היא שכל המעשים, ההחלטות והתחושות שלנו הם למעשה החלטותיו של הכלב החולם, ולכן אין משמעות אמיתית ועמוקה למה שאנחנו עושים. אליעד נותן דוגמה נוספת - אם היינו חלום ... שלנו. הרעיון הזה מדגים באופן ברור כי האדם אינו באמת בעל שליטה על המציאות, וכי כל תחושת שליטה או החלטה היא למעשה מדומה. עם זאת, אליעד ממשיך ומסביר שההבנה הזאת יכולה להוביל לשלווה פנימית גדולה, משום שאם אין לך ... תלויים בו. אך אליעד גם מעורר שאלות נוספות - אם האדם הוא עצמו הכלב החולם, אז הוא למעשה זה שמחליט הכל. ואם כך הדבר, המשמעות של זה היא שהאדם הוא גם החולם וגם הנחלם בו - זמנית. כלומר, הוא ... שבו האדם נמצא בו - זמנית גם בגן עדן וגם בגיהנום. חצי אחד שלו כבר מרגיש שלמות, אושר ושקט מוחלט (גן עדן), ואילו החצי השני מרגיש סבל, כאב, חוסר סיפוק וחוסר מנוחה (גיהנום). האדם נקרע בין שני הקצוות הללו, ...

... שאי אפשר יותר. כלומר, עד הנקודה שבה אתה יכול להגיד באופן ברור וישיר שאתה שלם עם כל פעולה או החלטה שקיבלת, ואין בך ספקות או שאלות נוספות. אליעד נותן את הדוגמה של מישהו ששואל מה זה להגיד את האמת? ... לוקחים את עצמם ברצינות מלאה היא משום שיש להם פחדים וספקות, והם אינם מוכנים לשלם את המחיר של האמת המוחלטת. אליעד נותן דוגמאות רבות לכך שאנשים מדברים מתוך הרגל, מתוך חיקוי, או מתוך רצון להימנע מאי נוחות. הוא מציג ...

שליטה עצמית, יחסי או מוחלט, להקטין ראש, להגדיל ראש, רציני או לא רציני, אין טוב ורע, להבין עד הסוף, לחסוך כסף, הצבת מטרות מה המשמעות של שליטה עצמית מוחלטת ושליטה עצמית יחסית? המשמעות של שליטה עצמית מתחלקת לשני סוגים: שליטה עצמית יחסית ושליטה עצמית מוחלטת. שליטה עצמית יחסית היא מצב שבו אדם פועל בהתאם לתפיסות יחסיות, לדוגמה, האם פעולה מסוימת טובה או רעה עבורו, ... ולרצונות שלו. במצב זה, האדם עסוק כל הזמן בהערכת המציאות מנקודת מבט של יתרונות וחסרונות. לעומת זאת, שליטה עצמית מוחלטת היא ההבנה המלאה והעמוקה שבאופן מוחלט אין טוב ואין רע. במצב זה, האדם חווה תחושה אמיתית של שוויון מוחלט - כלומר, מבחינה מוחלטת, לא משנה שום דבר. לדוגמה, מבחינה יחסית אדם שואל את עצמו האם עדיף לעבוד במקום מסוים או במקום אחר, אך מבחינה מוחלטת, זה בכלל לא משנה אם האדם עובד, איפה הוא עובד או אם הוא בכלל קיים. אליעד מסביר שהמעבר משליטה יחסית לשליטה מוחלטת קשור בהבנה עמוקה ואמיתית שאין הבדל בין דברים, כי כל הבדל הוא יחסי בלבד. אם האדם מבין את זה ... הוא תמיד ימצא יתרונות וחסרונות בכל אפשרות, וכך יהיה מוטרד וחסר מנוחה. לעומת זאת, אם האדם מסתכל מנקודת מבט מוחלטת, הוא מבין שאין משמעות אמיתית לשאלה הזו - לא באמת משנה איפה הוא עובד, ואם הוא עובד בכלל. במצב הזה הוא חווה שקט נפשי מוחלט, כי אין שום חשיבות לשום דבר באופן מוחלט. עם זאת, אליעד מדגיש שרבים מבינים זאת רק באופן חלקי. הם יודעים תיאורטית שהכל שווה, אבל רגשית הם עדיין ... אליעד מסביר שלהגדיל ראש משמעותו לקחת את הדברים ברצינות רבה מדי. אדם שמגדיל ראש נוטה לשקול יתרונות וחסרונות, ומנסה להחליט מה נכון ומה לא נכון. דווקא אדם שמקטין ראש מצליח לחוות את הדברים בפחות כובד ראש ובאופן פשוט יותר, משום שהוא לא מייחס חשיבות גדולה מדי לשום החלטה או תוצאה. אליעד מציע שאם אדם באמת רוצה שקט נפשי, עליו להקטין ראש במובן הטוב, כלומר, להבין לעומק ובאופן מלא שאין באמת חשיבות מוחלטת לשום דבר. מה גורם לאנשים להמשיך להתלבט למרות שהם מבינים את רעיון האחדות? אליעד מדגים את העניין עם דוגמה ... כמו מי שהתעוררו רק חלקית - הם עדיין חווים את החלום, את הפחד, ואת הספק. למה קשה להגיע להבנה מוחלטת של האחדות? אליעד מסביר שהקושי האמיתי הוא הפחד לאבד את עצמך בתוך הכלום. האדם מפחד להגיע למצב שבו שום ... הדוגמה שאליעד נותן היא של אדם שהבין שהכל אחד, אבל לא עד כדי כך שלא אכפת לו מההשלכות של ההחלטות שלו. לכן, האדם עדיין מתלבט, כי הוא לא השלים עד הסוף עם ההבנה של האחדות. ההבדל בין להבין באופן חלקי לבין להבין באופן מוחלט הוא ההבדל בין להיות מאמין לבין יודע. מאמין עדיין מרגיש קונפליקט פנימי, ואילו מי שיודע באופן מוחלט, משתחרר לחלוטין מהספקות. מה הקשר בין חיסכון כספי, הצבת מטרות והבנה של האחדות? אליעד משווה בין שלוש גישות שונות ... כל כספם ללא חשש, חיים בביטחון שמה שיהיה יהיה. זו הגישה הבינונית. הגישה הגבוהה ביותר היא להבין באמת ובאופן מוחלט שאין שום חשיבות מוחלטת לכסף או לתוצאות הפעולות. בגישה הזו האדם לא תלוי בכלל בתוצאות של פעולותיו, כי הוא מבין שהכל שווה ואין ... ביטחון מלא שמה שיהיה יהיה, אך אליעד מדגיש שגישה זו עדיין יכולה להוביל לספק. רק הגישה השלישית, של ההבנה המוחלטת של האחדות, מובילה לשקט פנימי מוחלט. האם כדי להגיע לאחדות מוחלטת צריך להתנתק לגמרי? אליעד מסביר שלא צריך להתנתק מהמציאות כדי להגיע להבנת האחדות. להפך, המטרה היא להבין את האמת ... להבנה המלאה, הוא לא חייב לנתק קשר עם המציאות - אלא חי בתוכה מתוך ידיעה שאין לזה שום משמעות מוחלטת. איך להגיע לשקט נפשי מוחלט? מה ההבדל בין יחסי למוחלט? איך להפסיק להתלבט? האם הכל באמת אחד? מה המשמעות של שליטה עצמית מוחלטת? איך להקטין ראש בצורה נכונה?

... לפי אליעד צריך להיות דרך חשיבה שונה לחלוטין: המחאה צריכה להתמקד בשינוי השורש, בשינוי שיטת החשיבה ובאופן שבו מתקבלות החלטות במדינה. הפגנה נגד משהו נקודתי כמו מחיר הקוטג או הדיור אינה יעילה, כי היא רק מזיזה את הבעיה למקום אחר. אליעד מציע למחאה ללמוד לעומק איך באמת עובדת הכלכלה ואיך מתקבלות החלטות פוליטיות. צריך להבין את המנגנון הפנימי, להבין כיצד כל חוק או החלטה משפיעים על השאר. לדעתו, הבעיה הבסיסית היא שהמנהיגים אינם מחויבים באמת לאזרחים אלא לאינטרסים האישיים והפוליטיים שלהם, ולכן הפתרון האמיתי הוא שינוי שיטת הניהול וקבלת ההחלטות ברמת השורש. מה המטרה האמיתית של המחאה? אליעד מסכם שהמטרה של כל המחאות בעולם נובעת משני מניעים בסיסיים: הפחתת ...

... מביא דוגמה פשוטה ויומיומית: כאשר אדם מרגיש רעב, הוא רוצה לאכול כי הוא לא רוצה לסבול, אך לפעמים הוא מחליט לא לאכול מתוך סיבות שונות, וכך בעצם בוחר בסבל מסוים. אליעד מסביר שהשאלה למה אני רוצה לסבול? מניחה כאילו ... חווה משהו, הוא מסביר, זה סימן שחלק מסוים בתוכו מסכים לכך ואפילו רוצה זאת. לו האדם היה מתנגד באופן מוחלט לסיטואציה, הוא לא היה יכול אפילו לדמיין אותה או לחוות אותה במחשבה שלו. אם היה מתנגד לחלוטין, היה מאבד ... ולמנוע סבל. גם אם נדמה לו שהסבל נכפה עליו, מנקודת מבט עמוקה יותר, הוא זה שמאפשר את קיומו. מי מחליט בסוף אם נסבול או נהנה? אליעד טוען שבסופו של דבר, מי שמחליט מה יקרה זה האדם עצמו, אבל לא תמיד במודע. כל בחירה וכל החלטה נובעות מכך שיש לאדם חלקים מנוגדים בתוכו. הוא מדגיש שהכל קורה כרצונו של האדם, וגם הכל נגד רצונו, מכיוון ... עצמך רק כאלוהים שעושה את הכל, לא היית יכול לחוות רגשות או קונפליקטים, כי תמיד היית מרגיש שהכל בשליטה מוחלטת שלך. האם הכל טוב או הכל רע או הכל שווה? אליעד מדגיש שברמת המציאות המוחלטת, לפני הכל, לא היה שום חיסרון או יתרון. הכל היה שלם ומושלם. אך דווקא בגלל זה, המציאות החליטה ליצור עולם שיש בו טוב ורע, כי ללא חסרונות לא היו יתרונות, וללא סבל לא הייתה משמעות לעונג. כך ...