להגיע למוחלט באמצעות היחסי, אמת מוחלטת, אמת יחסית, חיפוש האמת, חיפוש עצמי, חקירה עצמית, התבוננות פנימית, התבוננות עמוקה, התבוננות נפשית, מוחלטות, יחסיות האם אפשר להגיע לאמת מוחלטת באמצעות חקירה יחסית? כדי להבין לעומק כיצד אפשר להגיע לאמת מוחלטת מתוך האמת היחסית, אליעד כהן מסביר שעלינו קודם כל להבין את ההבדל בין אמת מוחלטת לאמת יחסית. אמת יחסית היא כל תשובה או מסקנה שהגענו אליה במסגרת החשיבה, והיא איננה מחויבת אלא תלויה בהנחות מוקדמות ובפרספקטיבות שונות. לעומתה, האמת המוחלטת היא האמת שאין אפשרות לערער עליה, האמת המחויבת שאינה תלויה בשום דבר. אליעד מסביר כי כאשר אדם מתחיל לחקור נושא מסוים, כל מסקנה שאליה הוא מגיע תהיה יחסית ולא מוחלטת. למשל, אם אדם חוקר את סיבת הסבל ומגיע למסקנה שהסבל נגרם בגלל רצון או הבדל בין טוב לרע - אלו עדיין יהיו מסקנות יחסיות, כיוון שהן תלויות בנקודת מבט ספציפית, ולא ניתן לחייב אותן כנכונות במובן מוחלט. מהי הדילמה שעולה בחיפוש האמת המוחלטת? אליעד מציין כי עולה דילמה משמעותית: אדם המחפש את האמת המוחלטת עלול להרגיש שהוא לעולם לא יוכל להשיג אותה דרך השכל, מפני שהשכל עצמו הוא כלי מוגבל שמספק תמיד רק מסקנות יחסיות. האדם מרגיש שבכל פעם שהוא מנסה להגיע לתשובה מוחלטת, הוא נתקל במחסומים של יחסייות, ואינו מצליח לחייב תשובה כלשהי באופן מוחלט. כאן אליעד מעלה שאלה נוספת: האם בכלל יש טעם לחקור את האמת היחסית אם המטרה שלנו היא להשיג את האמת המוחלטת? הוא מדגיש כי יש אנשים שחושבים שזו שאלה פרקטית, אך למעשה זו שאלה פילוסופית מהותית. הוא מדגים כי שאלה פרקטית רגילה היא למשל מה להגיד לבוס כדי להתקבל לעבודה, לעומת שאלות כמו האם חקירה יחסית תביא אותי לאמת מוחלטת?, שהיא עמוקה יותר ולא פשוטה לפתרון בעזרת כלים פרקטיים רגילים. מדוע האדם מתקשה להגיע לאמת מוחלטת? הסיבה העיקרית שאדם מתקשה להגיע לאמת מוחלטת דרך החקירה השכלית היא שבסופו של כל תהליך שכלי מגיעים לתשובות יחסיות בלבד. כל תשובה שכלית, לפי אליעד, ניתן ... האדם לא יוכל עוד להתקדם, כי לכל תשובה יש המשך אינסופי. בדיוק כך, השכל לעולם לא יוכל לספק תשובה מוחלטת, אלא רק להראות שמה שהוא מצא עד כה הוא יחסי. אליעד מסביר כי האדם לא יכול להיות בטוח שהחקירה השכלית תוביל אותו בסופו של דבר לתשובה המוחלטת, בדיוק כפי שאדם לא יכול להיות בטוח שאם הוא יסתכל על שולחן במשך זמן ארוך מאוד, בסופו של דבר משהו ישתנה בו. לכן, השכל אינו הכלי האידיאלי כדי להגיע לאמת המוחלטת. מה הפתרון שמציע אליעד כהן לקושי זה? אליעד מציע פתרון מעניין מאוד: הדרך היחידה להשיג אמת מוחלטת היא להגיע לוודאות מוחלטת שהאדם אינו יכול להשיג אמת מוחלטת באמצעות חקירה שכלית יחסית. כלומר, עצם ההבנה והוודאות שהחקירה היחסית לא יכולה להביא את האדם לתשובה מוחלטת, היא בעצמה אמת מוחלטת. הוא מסביר שכאשר האדם מגיע להבנה זו בוודאות מוחלטת - הוא כבר השיג את המוחלט, מפני שהוא יודע באופן מוחלט את מגבלות השכל ואת מגבלות החקירה היחסית. אליעד מתאר מצב שבו האדם צריך להיות משוכנע לחלוטין וללא ספק בכך שהוא לא יכול להגיע למוחלט דרך השכל, ואז להפסיק לנסות למצוא את המוחלט בצורה שכלית. במילים אחרות, כאשר האדם באמת מבין שהחקירה השכלית לעולם לא תוביל אותו למוחלט, זוהי הנקודה שבה הוא משיג את המוחלט - כי הוא הגיע לידיעה מוחלטת לגבי מגבלות התהליך היחסי. איך מתמודדים עם הספק וחוסר הוודאות במהלך החקירה? אליעד מבהיר גם כיצד להתמודד עם מצבים ... בכך שהוא לא בטוח, אז גם זו נקודת התחלה חשובה לחקירה. בכל מקרה, ההגעה לנקודה שבה האדם מודה באופן מוחלט שאינו יודע, יכולה להיות השלב המכריע בתהליך חיפוש האמת. אליעד גם מציין שהאדם יכול להחליט להפסיק את החקירה שלו אם הוא באמת משוכנע שאין תשובות מוחלטות בחקירה יחסית, וכך האדם למעשה הגיע כבר למוחלט - לידיעה שהשכל היחסי אינו הכלי להשגת האמת המוחלטת. מה לעשות אם אדם לא בטוח בכלל בדרכו? אם אדם מרגיש שהוא לא בטוח כלל, אליעד מציע פשוט להודות בכך באופן ברור. האדם לא חייב להיות בטוח שהוא מצא את הדרך, אלא רק להיות מודע באופן מוחלט לכך שהוא לא בטוח. עצם ההכרה בחוסר הביטחון יכולה להיות התחלה טובה לחיפוש משמעותי, כי כאשר האדם מודע לחלוטין שהוא לא יודע - הוא כבר הגיע לנקודת המוחלט של חוסר הידיעה. מה המשמעות המעשית של כל התובנות האלו? התובנות שאליעד מספק על המוחלט והיחסי הן לא רק תאורטיות אלא גם מעשיות. הוא מבהיר שהמטרה בסופו של דבר היא להגיע למצב תודעתי שבו ...

התאבדות, למה לא להתאבד, למה אנשים מתאבדים, התאבדות רוחנית, איך להתאבד, איך לא להתאבד, התאבדויות, קדושת החיים, לשמור על הבריאות, הארה רוחנית, חיים ומוות, ההתאבדות של אלוהים

... גילה שהפחד שלו לא היה מהמעלית עצמה אלא מתחושת החרדה שהוא חווה כשהוא מתקרב למעלית או חושב עליה. הוא החליט להתמודד עם הפחד על ידי חשיפה מבוקרת. הוא התקרב למעלית, נכנס פנימה בכוונה תחילה, ועל אף שלחץ הדם שלו ... יש לאין, בין אני ללא אני, ובין טוב לרע. ברגע שאדם מגיע לתפיסה הזו, הוא חווה מצב של חופש מוחלט מסבל, מפני שהסבל מבוסס על ההפרדות הללו. התהליך הזה דורש חקירה פנימית מתמשכת, כנה ומדויקת מאוד, שבה האדם אינו ...

... שכן אם יש לנו גאווה, אנו מאמינים שלא ראוי שיקרו דברים נגד רצוננו. לעומת זאת, מי שיש לו ענווה מוחלטת ואינו רואה עצמו כמשהו בעל חשיבות כלל, לא ירגיש סבל, כי הוא לא מתנגד למציאות. מה הקשר בין תפיסת העצמי לבין הסבל? אליעד מסביר שאם הייתה לאדם גאווה מוחלטת (100%) והוא היה חושב שהוא אלוהים, הכל היה מתרחש בהתאם לרצונו, ולכן לא היה יכול לחוות שום סבל. מנגד, אם הייתה לו ענווה מוחלטת (100%) והוא היה מרגיש שהוא כלום, אזי לא היה לו שום רצון מנוגד למציאות, ולכן גם במקרה כזה לא ... פעם שמשהו מתרחש נגד רצונו. כיצד הגדרת העצמי משפיעה על תחושות האדם? אליעד מציג שני מצבי קיצון שמובילים לשלווה מוחלטת: מצב של גאווה מוחלטת - האדם מאמין שהוא הכל, ולכן כל מה שקורה מתאים לרצונו והוא מאושר תמיד. מצב של ענווה מוחלטת - האדם מאמין שהוא כלום, ולכן אין לו רצון שמתנגד למציאות והוא מאושר תמיד. אך כאשר האדם אומר לעצמו ... עלבון ופגיעה בגאווה? אליעד מדגים את הנושא באמצעות דוגמה של אדם שיורקים עליו. אם האדם חושב שהוא הכל (גאווה מוחלטת), אז הוא ירגיש שהמצב תמיד בשליטתו, ולכן לא יחווה סבל או עלבון. לעומת זאת, אם הוא חושב שהוא כלום (ענווה מוחלטת), גם אז הוא לא ייפגע, כי אין לו אגו שיפגע. הבעיה מופיעה כאשר האדם אומר לעצמו לא מתאים לי שירקו עליי, כלומר, הוא לא מקבל את המציאות. זה קורה כאשר האדם לא החליט אם הוא הכל או כלום. כיצד גאווה חלקית יוצרת סבל? אליעד מבהיר כי הגאווה עצמה אינה הבעיה, וגם הענווה ... חשוב, נוצרת התנגדות מתמדת בין הרצון לבין המציאות. התנגדות זו היא שורש הסבל. לפיכך, כדי להימנע מסבל, האדם צריך להחליט: או שהוא מקבל את המציאות לגמרי (אני כלום) או שהוא מרגיש שליטה מלאה עליה (אני הכול). למה קשה לאדם ... מציין קושי נוסף והוא שאפילו כשאדם אומר שהוא כלום, עצם האמירה שהוא כלום כבר הופכת אותו למשהו. כלומר, אדם שמחליט שהוא כלום באמת, לא ירגיש צורך להגדיר את עצמו בשום דרך. עצם ההגדרה מצביעה על כך שעדיין יש לאדם תפיסה עצמית מסוימת. מהי הדרך לפתרון הסבל על פי אליעד כהן? הפתרון שאליעד מציע הוא להחליט בצורה ברורה בין שתי אפשרויות: או לקבל את המציאות במלואה, ללא שום התנגדות, מה שמוביל לאושר ללא תנאי (ענווה מוחלטת). או לחוות שליטה מוחלטת במציאות ולראות בה כל מה שקורה כרצון אישי, שגם מוביל לאושר ללא תנאי (גאווה מוחלטת). הבעיה נותרת רק במצב שבו האדם אינו בוחר בצורה חד - משמעית, ונשאר בתפיסת ביניים. איך להיפטר מגאווה? למה ...

... לייצר הוכחות לשני הכיוונים באופן שווה. בכך הוא הדגיש שהשימוש בשכל יכול להיות מניפולטיבי, ולכן אין לסמוך עליו באופן מוחלט להוכחת אמיתות קיומיות. האם ניתן להאמין באלוהים בלי שלימדו אותך על קיומו? אחד המשתתפים העלה שאלה לגבי האפשרות להאמין ... הללו? הוא הציג את התפיסה שהמדע יכול להסביר את חוקי הטבע במונחים פיזיקליים ומתמטיים, אך לא יכול לתת הסבר מוחלט מדוע חוקי הטבע פועלים דווקא בצורה הזו ולא אחרת. בנקודה זו הוא הסביר שהמדענים עצמם מסכימים שחוקי הפיזיקה נוצרו ... מצוות או מסורות מסוימות, במקום לפעול באופן אוטומטי לפי מה שאחרים עשו לפניו. לדעתו, אדם חייב לחשוב באופן עצמאי, להחליט בעצמו, ולפעול לפי ההיגיון והצרכים שלו ולא לפי המסורת בלבד. אליעד סיכם את המפגש בכך שהמטרה העיקרית הייתה לעורר ...

פנטזיות בריחה, לטוס להודו, רוצה להיות שם, להחליף מקום עבודה, להתפטר מהעבודה, האם יש בעיה, אולי אין בעיה, שחרור רגשי, להפסיק לסבול, איך להיות מאושר, אושר בחיים, פתרון בעיות, להתאבד, להתמודד

... מסביר שכל מה שקורה בעולם קורה באופן טבעי ואוטומטי, כחלק מתנועת החלקיקים עצמם. המציאות מתנהלת מעצמה ואין מישהו מבחוץ שמחליט או מכוון אותה. איך החלקיקים מתארגנים לצורות מוגדרות אם אין אלוהים? אליעד נותן דוגמה מוחשית ופשוטה: כשזורקים כדור, הכדור נעצר מעצמו בגלל חוקי הטבע והחיכוך עם הרצפה, ואין צורך במישהו שיחליט שהכדור יעצור. באותו אופן, כל החלקיקים ביקום זזים ללא התחלה וללא סוף, במשך אינסוף זמן, וכשהם זזים הם יוצרים ... לנוע בדרך אחת ולא אחרת אינה נכונה. התנועה תמיד הייתה קיימת, ולכן אין נקודת התחלה שמצריכה סיבה מיוחדת או החלטה. אין אלוהים שהחליט על התנועה הראשונית כי התנועה לא התחילה לעולם, היא תמיד קיימת. האם אפשר להוכיח שיש גורם חיצוני שמחליט על המציאות? אליעד מסביר בצורה ברורה שאין הוכחה או אפילו סיבה לחשוב שיש מישהו שמנהל את הדברים. כאשר מישהו טוען שיש אלוהים או כוח עליון, אליעד שואל מייד: ומי מחליט מה אלוהים רוצה? ואם יש מי שמחליט מה אלוהים רוצה, אז מי מחליט מה הוא רוצה, וכך הלאה. לכן, הטענה שיש כוח עליון יוצרת שרשרת אינסופית של שאלות שלא מובילות לתשובה אמיתית. ... כלום. כשאנו חוקרים לעומק מה זה שולחן? או מה זה חלקיק?, נגיע למסקנה שברמה הכי עמוקה הכל חסר משמעות מוחלטת ואין לו קיום ממשי. הגישה הזאת מובילה להבנה עמוקה יותר, שמבטלת את כל השאלות על מי מנהל את העולם ...

... מסביר שכדי לדעת אם השכל מוגבל, האדם צריך תחילה להבין את מהות השכל עצמו. הוא נותן דוגמה לכך שאם נחליט שהשכל הוא יכולת התפיסה באמצעות החושים בלבד, כמו הראייה או השמיעה, אז ברור שהשכל הזה יהיה מוגבל, מכיוון שהוא ...

... ייעוץ פסיכולוגי איך נוצר קיבעון מחשבתי וכיצד מטפלים בו? אליעד כהן מסביר כי קיבעון מחשבתי נוצר כשהאדם מזדהה באופן מוחלט עם דימוי או תפיסה שלילית מסוימת, כמו תחושה של כישלון, חוסר הצלחה או חוסר כסף. אדם שמרגיש שהוא לוזר ... אני לבין הכישלון. זהו תהליך שבו לא כופים על האדם להאמין שהוא מצליח, אלא קודם כל מערערים את הביטחון המוחלט שלו בהזדהות עם הכישלון. אליעד מדגים את התהליך באמצעות דוגמה של אני שולחן. כדי להבין את מושג השולחן, האדם ... מעוניין לעבוד. כשיש הגדרה מדויקת, הקונפליקט נפתר. להפחית את ההגדרה העצמית. כלומר, לוותר לחלוטין על ההכרח לעבוד. אם האדם יחליט שלא אכפת לו אם הוא עובד או לא, הקונפליקט ייעלם. להמשיך לחיות עם הסבל והקונפליקט מבלי לקבל החלטה, אבל אז האדם צריך להכיר בכך שהוא ממשיך לסבול מבחירה. לפי אליעד, רוב האנשים שסובלים מכך שהם לא יכולים להחליט, למעשה יושבים על הגדר באמצע הכביש. כלומר, הם מנסים לשמור את כל האפשרויות פתוחות, אך בפועל הם נמצאים במצב מסוכן של חוסר החלטה. או שהם צריכים לבחור צד אחד באופן ברור, או לוותר על הצורך לבחור. אי אפשר להישאר באמצע ללא סבל. ... כהן מסביר שהמטרה האמיתית של כל תהליכי ההצלחה היא להגיע למקסימום האפשרי, שהוא להיות אלוהים. זהו האידיאל של הצלחה מוחלטת ושלמה. אליעד טוען שהוא לוקח את כל תהליכי ההצלחה השונים ומנסה להגיע דרכם למטרה האולטימטיבית, להצלחה הגבוהה ביותר האפשרית. ... הבחירה הזו, הפחד יאבד מהמחויבות שלו ויהפוך להיות אפשרות אחת מתוך כמה אפשרויות. כיצד אפשר לטפל באדם המתקשה לקבל החלטות? אליעד מציע גישה ברורה לטיפול באנשים המתקשים לקבל החלטות לגבי חייהם: או שתגדיר לעצמך באופן ברור את ההחלטה שאתה מתקשה בה, ובכך תחסל את הקונפליקט. או שתפחית את הצורך להחליט ותחליט שלא להחליט בכלל, ואז הקונפליקט יעלם באופן טבעי. אם אינך מסוגל לבחור אף אחת מהאפשרויות הללו, עליך להכיר בכך שאתה בוחר לסבול את הקונפליקט ואת חוסר ההחלטה. ההסבר של אליעד מדגיש שאין פתרון קסם - כל פתרון דורש החלטה מודעת של האדם לגבי מה הוא רוצה באמת. הוא גם מדגיש שאם האדם לא יקבל החלטה, הוא צריך להבין שהוא בחר להמשיך בסבל. כיצד לזהות את מקור הבעיה בטיפול אישי ופסיכולוגי? אליעד מסביר שהבעיה המרכזית ... הוא להראות למטופל שיש עוד אפשרויות הזדהות, ושהוא יכול לבחור בזהות אחרת. המטפל לא צריך לכפות על המטופל את ההחלטה, אלא רק לחשוף בפניו את האפשרויות השונות ולעזור לו להבין שהוא מחזיק את עצמו במצב של סבל מבחירה. סיכום ... בחירה. איך להתמודד עם קיבעון מחשבתי? כיצד לטפל בפיצול אישיות? מהי האסטרטגיה הטובה ביותר להצלחה? איך מתמודדים עם חוסר החלטיות? איך להיפטר מתחושת כישלון? איך לטפל בפחדים וחוסר ביטחון?

אין שכל אין דאגות, להשתיק את השכל, להפסיק להשתמש בשכל, לא להשתמש בשכל, לא לשאול שאלות, הרמוניה, לשתוק, שתיקה מוחלטת, לשאול עד הסוף, להשתמש בשכל למה עדיף לא לשאול שאלות בכלל? אחת הגישות שאליעד כהן מציג בהרצאה היא הגישה ... וסיבות יוצר חוסר הרמוניה וסבל. האדם השואל שאלות נמצא תמיד במתח פנימי, כי הוא לא באמת מצליח להגיע לתשובות מוחלטות. אליעד נותן דוגמה לכך שכאשר בן אדם שואל את עצמו למה קורה לי משהו רע? או למה החיים שלי ... כסף, ואז כשהתברר שאין מספיק כסף, היא התחילה לשאול שאלות ולהיות מתוסכלת. אליעד מציין שבמקרה כזה, היה עליה או להחליט מראש שהיא לא שואלת בכלל ופשוט מקבלת את מה שיהיה, או לחלופין לשאול מראש את כל השאלות הרלוונטיות ולוודא ... ברורים לה. אליעד נותן דוגמה נוספת מתחום הזוגיות: אם אדם לא בטוח שהוא רוצה להיות עם מישהו, הוא צריך להחליט מראש - או שהוא מפסיק לגמרי לשאול שאלות ופשוט נשאר במערכת היחסים, או שהוא שואל את עצמו את כל השאלות עד הסוף כדי להיות בטוח לחלוטין בהחלטה שלו. אם הוא רק חצי שואל, כלומר, לא מברר עד הסוף, הוא עלול להישאר מתוסכל ומבולבל. למה כדאי ללכת ... הפוכה לראשונה, אומרת שהאדם חייב לשאול שאלות ולחקור כל דבר עד הסוף. המטרה של חקירה זו היא להגיע להבנה מוחלטת של המציאות, ממש כפי שאלוהים מבין אותה. על פי גישה זו, אין דבר שקורה ללא סיבה, ועל האדם לחקור ... פשוט לקבל את המציאות כפי שהיא, בלי רצון להבין או לשנות. לשאול כל שאלה עד הסוף, עד שמגיעים להבנה מוחלטת של כל מה שקורה. במקרה זה, אין יותר ספקות ואין שאלות. אליעד מדגיש שאם האדם נמצא באמצע - הוא ... קיימת הרמוניה אמיתית עם המציאות. האם המציאות אקראית או סיבתית? בסוף ההרצאה, אליעד מסביר עוד נקודה מרכזית: על האדם להחליט האם המציאות היא אקראית או סיבתית. אם היא אקראית, אז באמת אין טעם לשאול שאלות כי אין היגיון במה ... לחקור ולשאול עד שהוא מבין את הסיבות לעומק. אליעד נותן דוגמה מתחום הכסף: אם אין לאדם כסף, הוא צריך להחליט - האם זה אקראי או שיש לכך סיבה. אם הוא מחליט שיש סיבה, עליו לברר אותה עד הסוף, ואז או שהוא יצליח לשנות את המצב, או שיבין שהמצב מחויב ולא ישאל יותר שאלות. ההרצאה מסתיימת במסר חד - משמעי: האדם חייב להחליט על אחת משתי הגישות באופן מוחלט - או שיפסיק לשאול שאלות לגמרי ויזרום עם מה שיש, או שישאל עד הסוף ויגיע לתשובות מוחלטות. כל מצב אחר רק יוביל לסבל ותסכול. למה עדיף לא לשאול שאלות? איך להשתיק את השכל? האם המציאות היא אקראית או סיבתית? איך להגיע להרמוניה מלאה? למה האדם סובל משאלות? מה יקרה אם לא אשאל שאלות? מהי הבנה מוחלטת של המציאות?