... גם אחרים טועים ולא יודעים הכל. האם זה בסדר לומר דברים שאתה לא בטוח בהם לחלוטין? אליעד מדגיש שזו החלטה אישית: אם אתה אומר דברים שאתה לא בטוח בהם לגמרי, חשוב להבין שיש בזה סיכון מסוים. מצד אחד, חשוב ... לא יכול לדעת הכל תמיד בוודאות, ושזה לא חייב להפריע לו לדבר עם אנשים או לחיות חיים טובים. עליו להחליט האם חשוב לו יותר להיות ישר עם עצמו לגבי מה שהוא יודע או להמשיך להגיד דברים לא בדוקים ולשלם ...

... נייר. הצופה מניח שהנייר קרוע כי הדמות קראה אותו, אך למעשה, המציאות היא אחרת לחלוטין - האנימטור הוא זה שהחליט מראש שהנייר יהיה קרוע, ללא קשר לסיבתיות שהצופה מניח. אליעד מציין שהמציאות שלנו יכולה להיות דומה לכך, אנחנו מניחים ... שהמציאות מתנהגת באופן דומה לסרט מצויר: מה שקובע את הפריים הבא הוא לא מה שקרה בפריים הקודם, אלא הרצון וההחלטה של במאי המציאות. האדם חושב שהאירוע בפריים הבא הוא תוצאה של האירוע הקודם, אבל למעשה, זו רק פרשנות שהמוח ... אפשר לדעת בוודאות מראש, אלא רק להבין בדיעבד מה קרה ולמה. מהו הקשר בין עבודה לשכר - סיבתיות או החלטה מראש? אליעד מתאר מצב שבו אדם עובד כל החודש ובסוף מקבל משכורת. האדם חושב שהוא קיבל את הכסף כי עבד כל החודש, וזה הגיוני. אך אליעד מציע אפשרות אחרת - ייתכן שהבמאי של המציאות החליט מראש שבסוף החודש האדם יקבל כסף, בלי קשר לעבודה שלו. העבודה יכולה להיות רק הצדקה או סיפור שהאדם מספר ...

... שמבוססות על החושים, הן למעשה תוצאה של הרגל. אנחנו מאמינים בחושים שלנו רק כי התרגלנו להאמין להם. אם היינו מחליטים פעם אחת לא להאמין לחושים או להתעלם מהם, אז גם האמינות שלהם היתה מתערערת. כל אמונה שלנו הופכת לאמת רק כי אנו פועלים לפיה. אם נחליט להתנהג בצורה אחרת לגמרי, האמונה הקיימת תחלש וייתכן שאמונה חדשה תתפוס את מקומה. מה המשמעות של שכנוע עצמי בחיים הפרקטיים? במובן הפרקטי, אליעד מסביר שאנשים רבים מחליטים משהו באופן מודע או לא מודע, ואז משכנעים את עצמם שההחלטה הזו נכונה באופן מוחלט. דוגמה לכך היא אנשים דתיים או קנאים בכל תחום, שמתחילים מהחלטה מסוימת ואז מתנהגים ופועלים כאילו היא האמת היחידה והמוחלטת. על ידי פעולות חוזרות ונשנות שמבוססות על החלטה מסוימת, ההחלטה הזו הופכת אצלם לאמת בלתי מעורערת. בשורה התחתונה, השיטה שאליעד כהן מציע לשכנוע עצמי מבוססת על פעולות עקביות התואמות ...

... אותו למשמעותי יותר? לפי אליעד כהן, הדרך להגביר את הרצון איננה לשקר לעצמך שהדבר חשוב, אלא להכיר בכך שכל החלטה שלנו נובעת מרצון פנימי. אם אדם רוצה שמשהו יהיה חשוב, הוא יכול להחליט שהוא חשוב, פשוט משום שהוא החליט כך. לדוגמה, הוא מציין שבחיים היומיומיים אנשים משקרים לעצמם במגוון דרכים: כאשר הם הולכים לאכול, הם אומרים לעצמם שזה ... שרוב בני האדם כבר רגילים לרמות את עצמם בדברים רבים. אליעד מבהיר שאדם יכול לשלוט ברצונו, בכך שהוא יכול להחליט שמשהו משנה או לא משנה. אם אדם מחליט שמשהו משנה לו, הוא יכול גם לקבוע האם זה טוב או רע עבורו. הוא מעלה את הנקודה שבסופו של ... חשוב יותר מאחר. מהו הפחד לאבד את חופש הבחירה בין משמעות לחוסר משמעות? המשתתפת בדיון מציינת שהיא חוששת שברגע שתחליט שמשהו הוא בעל משמעות עבורה, היא תאבד את החופש ליהנות מהאפשרות השנייה - שהיא חוסר המשמעות. אליעד מסביר לה ... הזו ומסביר שבסופו של דבר, ההבדל הזה הוא שרירותי לחלוטין ונובע אך ורק מבחירתה. לדוגמה, הוא אומר שאם היא תחליט שלימודי הדוקטורט הם חשובים, היא מיד יוצרת משמעות, ובאותה מידה היא יכולה להחליט שזה לא חשוב ואז לאבד את המשמעות. אליעד מדגיש שהבעיה המרכזית שלה היא לא בהחלטה עצמה, אלא בתחושה שהרצון שלה כביכול נשלט על ידי משהו חיצוני לה, ולא נמצא תחת שליטתה המוחלטת. איך יוצאים ... של משחק הרצון? אליעד כהן מתייחס לתופעה שבה אדם מסתובב במעגל אינסופי של רצונות: הוא רוצה משהו, אחר כך מחליט שזה לא חשוב, ואז שוב מחפש משמעות בדברים חדשים, וחוזר חלילה. הוא משווה זאת לעכבר שמסתובב סביב הזנב שלו ... משיג את רצונו, הוא מיד מייצר רצון חדש לרדוף אחריו. אליעד מבהיר שהפתרון הוא להבין לעומק מדוע מלכתחילה האדם מחליט שמשהו הוא משנה או לא משנה. הוא טוען שכאשר מבינים את ההבדל היסודי בין קיום לבין אי - קיום, אפשר לראות שבסופו של דבר אין הבדל אמיתי בין הדברים. האדם מחליט מה חשוב או לא חשוב פשוט כי הוא החליט כך, ללא סיבה רציונלית אמיתית. הוא גם מסביר שבשורש העניין, האדם אינו יכול להבין את הרגע הראשוני שבו הוא החליט שיש בכלל הבדל בין משמעות לחוסר משמעות, מכיוון שלפני ההבדלה הזו לא היה קיים כלום, לא הייתה תודעה, ולא היה מי שיקבל את ההחלטה. לדבריו, זוהי שאלה שאין לה תשובה הגיונית, וכדי להגיע לשלווה פנימית אמיתית, צריך להבין את הפרדוקס העמוק הזה ולהגיע ... שהשחרור האמיתי מרצון הוא להבין שהכל, כולל הרצון עצמו, הוא יצירה אישית. לא קיימת משמעות מוחלטת - הכל יחסי להחלטותיו של האדם, וכשהאדם מבין זאת באמת, הוא משתחרר לחלוטין מהסבל והקונפליקטים הכרוכים במשחק הרצון. איך לשלוט ברצון? כיצד ליצור משמעות בחיים? מהו משחק הרצון? איך להפוך לא משנה למשנה? האם אפשר להשתחרר מהרצונות? למה קשה לקבל החלטות? איך לצאת ממעגל האושר והסבל?

... צריך למצוא תועלת מיידית בדרך אל המטרה הגדולה. לדוגמה, כשאדם מנסה לפתח את שכלו, הוא יכול להתמקד בכך שכל החלטה קטנה במהלך היום הופכת לטובה יותר בזכות החשיבה שהוא מפתח, וכך הוא מרגיש תועלת מיידית מהפעולה שהוא עושה. כדי ... יגיע להישגים גדולים. אפילו אם לא יגיע לשלמות מוחלטת, הוא עדיין הרוויח כי השכל שלו התחזק והיכולת שלו לקבל החלטות השתפרה משמעותית. איך לא להתייאש ממטרות ארוכות טווח? התשובה שאליעד מציע לחוסר המוטיבציה והייאוש ממטרות ארוכות טווח, היא תמיד ... לא יהפוך לאלוהים או לא ישיג מטרה גדולה מאוד, אבל הוא בכל מקרה יתפתח ויהפוך חכם יותר ומיומן יותר בהחלטות בחייו. איך ליצור מוטיבציה עצמית? איך להשיג מטרות ארוכות טווח? איך לא להתייאש ממטרות גדולות? איך לשתול מחשבה חיובית? ...

... משנה או לא משנה?. השאלה הזו נכנסת ללולאה אינסופית של ספק, וממחישה את הטענה של אליעד כהן - כל החלטה שאנחנו עושים מלווה בתחושה של ספק תמידי. הוא מדגים שהתחושה שמשהו משנה או לא משנה, למעשה אינה מבוססת על ... מאוד, אך בו זמנית ירגיש שזה לא משנה בכלל. זהו מצב של חופש מוחלט בו האדם אינו מוגבל בתחושותיו ובהחלטותיו. מה צריך לעשות בפועל כדי להגיע להבנה שאין הבדל? אליעד מדגיש שאין שום פעולה פרקטית שאפשר לעשות כדי להגיע ...

... תוכל להיות יותר חכם. זה דברים עקרוניים. בנושא של ההתפתחות אישית זה קורה מעצמו למה מעצמו? כי בן אדם מחליט החלטה נגיד, מעכשיו אני לא כועס יש דברים שמכעסים אותו ואז פתאום הרבה דברים מכעסים אותו כך שנוצר אתגר גדול. ...

... עצמי יכול להיות מועיל? אליעד כהן מסביר שכאשר לאדם יש חוסר ביטחון עצמי, הוא מטיל ספק בכל פעולה או החלטה שהוא מבצע. אדם שחסר ביטחון יתהה בכל רגע נתון: האם זה טוב? אולי אפשר אחרת? אולי אני טועה? בעקבות ... את הפעולות שלו לעומק ויחפש דרכים להשתפר כל הזמן. לעומת זאת, אדם בעל ביטחון עצמי גבוה מדי, שאינו מפקפק בהחלטותיו ובמחשבותיו, עלול לא להתקדם ולא להשתפר, כיוון שהוא בטוח מדי בעצמו ולא שואל שאלות לגבי מה שהוא עושה. לדוגמה, ... טוב לא להעריך את עצמך? האם שנאה עצמית יכולה להועיל? למה ביטחון עצמי גבוה מדי מזיק? איך מטילים ספק בהחלטות? האם כדאי להעריך את עצמי פחות?

... להודות שאני לא מספיק טובה בזוגיות, זו הודאה בקיומו של חיסרון עצמי. לפי אליעד, עדיף להכיר בחסרונות הללו ולקבל החלטה אמיצה של פרידה או פיטורים, מאשר להמשיך לחיות בהכחשה. לסיכום, אליעד כהן מסביר בצורה ברורה שהעובדה שיש לנו חסרונות ...

... שאלות נפרדות לחלוטין: שאלת האשמה ושאלת ההתאמה. אליעד כהן מדגיש כי קיימות שתי שאלות ברורות ונפרדות שיש לשאול כאשר מחליטים לגבי אדם אחר, בין אם זה עובד, חבר או בן זוג: האם האדם אשם בבעיה או בהתנהגות שלו? האם ... הסיבה לכך היא אובייקטיבית או שאינה באשמתו, עדיין יכול להיות לא מתאים לתפקיד. על המנהל להבין שמותר לו לקבל החלטה לפטר עובד על בסיס התאמה ולא על בסיס אשמה. מדוע אנשים נוטים לבלבל בין אשמה להתאמה? אליעד כהן מסביר ... לסבול ממנה. באותה מידה, עובד שאינו מבצע את תפקידו כראוי או אדם שפוגע בנו לא חייב להיות אשם כדי שנחליט שאינו מתאים לנו. האם אפשר לא להאשים אך עדיין להחליט לסיים קשר או לפטר עובד? אליעד כהן מציג דוגמה נוספת כדי לחדד את הנקודה: אם מנהל מבין שהסיבה לכך ... לא אומר שצריך להשאיר את העובד בתפקיד שאינו מתאים לו. יתכן כי המנהל יבין שהמצב נגרם באשמתו ובכל זאת יחליט שהעובד לא מתאים לתפקיד. כלומר, שאלת ההתאמה לתפקיד היא נפרדת לחלוטין משאלת האשמה. דוגמה נוספת שמציג אליעד היא מערכת ... אם בן הזוג בוגד, ואנו מבינים כי נסיבות חייו גרמו לו לכך, ניתן להבין שהוא לא אשם במעשה ועדיין להחליט לעזוב את הקשר. הסיבה לכך היא שיש הבדל ברור בין לא להאשים את האדם לבין להחליט אם מתאים לנו להמשיך להיות איתו. ההחלטה אם להיפרד או לא תלויה בהתאמה ולא באשמה. אליעד מוסיף כי אנשים עושים לפעמים מניפולציה עצמית, כשהם חושבים אני ... מצב שבו החולצה מושלמת לגמרי, רק שאינה מתאימה למזג האוויר או לאירוע, ואז למרות שאין בה שום פגם, עדיין נחליט לא להשתמש בה. המוח נוטה לערבב בין פגם להתאמה באופן אוטומטי ושגוי. האם לדון אנשים לכף זכות מחייב להשאירם בחיינו? אליעד כהן מסביר שמותר ואפילו חשוב לדון אנשים לכף זכות ולהבין שהם לא אשמים בהתנהגותם, אך גם מותר להחליט שהם לא מתאימים לנו. הוא נותן דוגמה קיצונית: מחבל שרוצה לפגוע בנו - המחבל עצמו אינו אשם שכן חונך ... ואומר שמדובר בשתי שאלות נפרדות לחלוטין: האם האדם אשם? האם האדם מתאים לי? לא צריך להתבלבל ביניהן, ויש לקבל החלטות על בסיס התאמה גם אם אין שום אשמה. מתי לפטר עובד? איך לדעת אם אדם מתאים לי? האם להיפרד ...