... אומר לאחרים, ולא להיות במצב שהוא מעביר לאנשים אחרים דברים שעלולים להתגלות כשקריים. אליעד מתייחס לכך שזו מטרה ראויה, אך מציין שיש להבין שלא תמיד ניתן להגיע לוודאות מוחלטת. לכן, השאלה היא מה בדיוק רוצה האדם להשיג: האם להיות בטוח באופן מוחלט או פשוט לוודא שהדברים נכונים ברמה ... רוצה להגיד רק דברים נכונים במאה אחוז, אבל מגלה שאינו מסוגל להגיע לוודאות כזו. אליעד מדגיש שזה מצב לגיטימי: האדם צריך להבין את המגבלות שלו ולא לנסות להשיג וודאות מוחלטת שאין לו אפשרות להשיג. האם חייבים להגיע לוודאות מוחלטת כדי לומר שמשהו נכון? אליעד נותן ... אם אתה יודע שאתה לא סופרמן, אז אתה לא סופרמן. אין צורך להילחץ מזה, כי גם אחרים טועים ולא יודעים הכל. האם זה בסדר לומר דברים שאתה לא בטוח בהם לחלוטין? אליעד מדגיש שזו החלטה אישית: אם אתה אומר דברים ... כשאתה מטיל ספק? אליעד אומר שהדרך להימנע מלהסתבך היא להיות ישר עם עצמך. אין טעם להעמיד פנים שאתה יודע הכל. המטרה היא להיות ישר עם עצמך ולהודות כשאינך יודע בוודאות מוחלטת. אם אתה באמת רוצה לחיות כאיש אמת, תהיה ישר עם עצמך לגבי מה שאתה יודע ומה שאינך יודע. מה הפתרון לבעיה של חוסר וודאות מוחלטת? אליעד מציין שני פתרונות אפשריים: או שתשלים עם כך שאינך יכול לדעת הכל בוודאות מוחלטת ותסתפק בידיעה חלקית, או שתשאף ... לבדוק מה נכון לו ומה לא. אליעד מסכם בכך שאדם צריך לקבל את זה שהוא לא יכול לדעת הכל תמיד בוודאות, ושזה לא חייב להפריע לו לדבר עם אנשים או לחיות חיים טובים. עליו להחליט האם חשוב לו יותר להיות ישר עם ... לא בדוקים ולשלם מחיר של בלבול או ספק. בסופו של דבר, המטרה היא להגיע לאמת עד כמה שניתן, ולהיות ישר וכנה עם עצמך לגבי מה שאתה כן או לא יודע בוודאות. איך להגיע לוודאות מוחלטת? הטלת ספק באמיתות איך להיות איש ...

... היא לגבי הרצון האנושי - מה קורה כאשר אדם רוצה משהו מאוד חזק, האם הרצון הזה יגרום לו להשיג את הדבר, או להיפך, דווקא יכשיל אותו? אליעד מסביר שאין באמת נוסחה מוחלטת לעניין. לעיתים הרצון החזק יכול להוביל להצלחה, כי הוא יוצר מוטיבציה גבוהה שגוברת על הפחדים והקשיים, ולעיתים הרצון החזק גורם בדיוק להפך - ... אקראיות אמיתית. הוא מתאר מצב שבו דמות מצוירת קורעת נייר. הצופה מניח שהנייר קרוע כי הדמות קראה אותו, אך למעשה, המציאות היא אחרת לחלוטין - האנימטור הוא זה שהחליט מראש שהנייר יהיה קרוע, ללא קשר לסיבתיות שהצופה מניח. אליעד מציין שהמציאות שלנו יכולה להיות דומה לכך, אנחנו מניחים סיבתיות, אבל ייתכן ... התרחש, אנחנו מייצרים הסבר הגיוני וסיבתי. הוא טוען שהמציאות מתנהגת באופן דומה לסרט מצויר: מה שקובע את הפריים הבא הוא לא מה שקרה בפריים הקודם, אלא הרצון וההחלטה של במאי המציאות. האדם חושב שהאירוע בפריים הבא הוא תוצאה של האירוע הקודם, אבל למעשה, זו רק פרשנות שהמוח עושה לאחר שהדברים כבר ... המיידיות. אליעד טוען שאין נוסחה שתעבוד ב - 100% מהמקרים. אמנם יש חוקיות יחסית: ברוב המקרים, אם אדם יהיה נחמד יותר, הוא יהיה יותר אהוד. אבל גם זה לא מוחלט, אלא ממוצע סטטיסטי בלבד. הוא מדגיש שהסיבה שאנחנו מחפשים חוקיות או נוסחה היא הרצון שלנו בוודאות ושליטה, אך בפועל, אין ודאות מוחלטת, והמציאות תמיד כוללת גם אלמנטים אקראיים. לכן, כאשר אדם שואל איך לדעת אם פעולה מסוימת תוביל אותו להצלחה או לכישלון, התשובה האמיתית היא שאי אפשר לדעת בוודאות מראש, אלא רק להבין בדיעבד מה קרה ולמה. מהו הקשר בין עבודה לשכר - סיבתיות או החלטה מראש? אליעד מתאר מצב שבו אדם עובד כל החודש ובסוף מקבל משכורת. האדם חושב שהוא קיבל את הכסף כי עבד כל החודש, וזה הגיוני. אך אליעד מציע אפשרות אחרת - ייתכן שהבמאי של המציאות החליט מראש שבסוף החודש האדם יקבל כסף, בלי קשר לעבודה שלו. העבודה יכולה להיות רק הצדקה או סיפור שהאדם מספר לעצמו כדי לתת היגיון וסיבתיות למה ... ואף פעם אין לנו הוכחה אמיתית לכך שהאירועים הם סיבתיים. אולי הכל נקבע מראש, או אולי הכל אקראי לחלוטין. כל מה שנשאר לנו זה להודות בכך שאיננו יודעים את האמת המוחלטת. האם הכל אקראי? האם יש סיבתיות בעולם? דמיון מודרך והשגת מטרות איך לחזות את העתיד? בחירה חופשית או דטרמיניזם? ...

... לאהבתו, בטענה שהוא עושה זאת דווקא כי הוא אוהב אותה. על ידי פירוש כזה של כל אירוע, היא מחזקת בתוכה את האמונה שהילד אוהב אותה באופן מוחלט. מתי הכי קשה לשכנע את עצמך במשהו? האתגר הגדול ביותר בשכנוע עצמי, לפי אליעד, הוא במקרים בהם החושים או ההיגיון מראים באופן ברור שהאמונה שאתה מנסה ... האמונות שלנו, כולל אלו שמבוססות על החושים, הן למעשה תוצאה של הרגל. אנחנו מאמינים בחושים שלנו רק כי התרגלנו להאמין להם. אם היינו מחליטים פעם אחת לא להאמין לחושים או להתעלם מהם, אז גם האמינות שלהם היתה מתערערת. כל אמונה שלנו הופכת לאמת רק כי אנו פועלים לפיה. אם נחליט להתנהג בצורה אחרת לגמרי, האמונה הקיימת תחלש וייתכן שאמונה חדשה תתפוס את מקומה. מה המשמעות של שכנוע עצמי בחיים הפרקטיים? במובן הפרקטי, אליעד מסביר שאנשים רבים מחליטים משהו באופן מודע או לא מודע, ואז משכנעים את עצמם שההחלטה הזו נכונה באופן מוחלט. דוגמה לכך היא אנשים דתיים או קנאים בכל תחום, שמתחילים מהחלטה מסוימת ואז מתנהגים ופועלים כאילו היא האמת היחידה והמוחלטת. על ידי פעולות חוזרות ונשנות שמבוססות על החלטה מסוימת, ההחלטה הזו הופכת אצלם לאמת בלתי מעורערת. בשורה התחתונה, השיטה שאליעד כהן מציע לשכנוע עצמי מבוססת על פעולות עקביות התואמות את האמונה הרצויה, תוך ...

... ברצון והופכים אותו למשמעותי יותר? לפי אליעד כהן, הדרך להגביר את הרצון איננה לשקר לעצמך שהדבר חשוב, אלא להכיר בכך שכל החלטה שלנו נובעת מרצון פנימי. אם אדם רוצה שמשהו יהיה חשוב, הוא יכול להחליט שהוא חשוב, פשוט משום שהוא החליט כך. לדוגמה, הוא מציין שבחיים היומיומיים אנשים משקרים לעצמם במגוון דרכים: כאשר הם הולכים לאכול, הם אומרים לעצמם שזה חשוב לאכול, למרות שבפועל הם לא ... בכך הוא מדגים שרוב בני האדם כבר רגילים לרמות את עצמם בדברים רבים. אליעד מבהיר שאדם יכול לשלוט ברצונו, בכך שהוא יכול להחליט שמשהו משנה או לא משנה. אם אדם מחליט שמשהו משנה לו, הוא יכול גם לקבוע האם זה טוב או רע עבורו. הוא מעלה את הנקודה שבסופו של דבר כל שיקול שנעשה בחיים הוא סובייקטיבי, ולכן אין באמת סיבה ... להיות חשוב יותר מאחר. מהו הפחד לאבד את חופש הבחירה בין משמעות לחוסר משמעות? המשתתפת בדיון מציינת שהיא חוששת שברגע שתחליט שמשהו הוא בעל משמעות עבורה, היא תאבד את החופש ליהנות מהאפשרות השנייה - שהיא חוסר המשמעות. אליעד מסביר לה שהפחד הזה נובע מכך שהיא חושבת שיש הבדל מהותי ... מאתגר את התפיסה הזו ומסביר שבסופו של דבר, ההבדל הזה הוא שרירותי לחלוטין ונובע אך ורק מבחירתה. לדוגמה, הוא אומר שאם היא תחליט שלימודי הדוקטורט הם חשובים, היא מיד יוצרת משמעות, ובאותה מידה היא יכולה להחליט שזה לא חשוב ואז לאבד את המשמעות. אליעד מדגיש שהבעיה המרכזית שלה היא לא בהחלטה עצמה, אלא בתחושה שהרצון שלה כביכול נשלט על ידי משהו חיצוני לה, ולא נמצא תחת שליטתה המוחלטת. איך יוצאים מהמעגליות של משחק הרצון? אליעד כהן מתייחס לתופעה שבה אדם מסתובב במעגל אינסופי של רצונות: הוא רוצה משהו, אחר כך מחליט שזה לא חשוב, ואז שוב מחפש משמעות בדברים חדשים, וחוזר חלילה. הוא משווה זאת לעכבר שמסתובב סביב הזנב שלו - כל פעם שהאדם משיג את רצונו, הוא מיד מייצר רצון חדש לרדוף אחריו. אליעד מבהיר שהפתרון הוא להבין לעומק מדוע מלכתחילה האדם מחליט שמשהו הוא משנה או לא משנה. הוא טוען שכאשר מבינים את ההבדל היסודי בין קיום לבין אי - קיום, אפשר לראות שבסופו של דבר אין הבדל אמיתי בין הדברים. האדם מחליט מה חשוב או לא חשוב פשוט כי הוא החליט כך, ללא סיבה רציונלית אמיתית. הוא גם מסביר שבשורש העניין, האדם אינו יכול להבין את הרגע הראשוני שבו הוא החליט שיש בכלל הבדל בין משמעות לחוסר משמעות, מכיוון שלפני ההבדלה הזו לא היה קיים כלום, לא הייתה תודעה, ולא היה מי שיקבל את ההחלטה . לדבריו, זוהי שאלה שאין לה תשובה הגיונית, וכדי להגיע לשלווה פנימית אמיתית, צריך להבין את הפרדוקס העמוק הזה ולהגיע למצב שבו מפסיקים להבדיל באופן ... דמיוני ולא אמיתי. אליעד מסביר שהשחרור האמיתי מרצון הוא להבין שהכל, כולל הרצון עצמו, הוא יצירה אישית. לא קיימת משמעות מוחלטת - הכל יחסי להחלטותיו של האדם, וכשהאדם מבין זאת באמת, הוא משתחרר לחלוטין מהסבל והקונפליקטים הכרוכים במשחק הרצון. איך לשלוט ברצון? כיצד ליצור משמעות בחיים? מהו משחק הרצון? איך להפוך לא משנה למשנה? האם אפשר להשתחרר מהרצונות? למה קשה לקבל החלטות? איך לצאת ממעגל האושר והסבל? ...

... על מוטיבציה, הוא צריך למצוא תועלת מיידית בדרך אל המטרה הגדולה. לדוגמה, כשאדם מנסה לפתח את שכלו, הוא יכול להתמקד בכך שכל החלטה קטנה במהלך היום הופכת לטובה יותר בזכות החשיבה שהוא מפתח, וכך הוא מרגיש תועלת מיידית מהפעולה שהוא עושה. כדי לפתח את השכל, אליעד מסביר שעל האדם לשאול את עצמו ... אולי לא? ככל שהוא יבחן דברים בצורה זו, השכל שלו יתפתח יותר ויותר, ועם הזמן יגיע להישגים גדולים. אפילו אם לא יגיע לשלמות מוחלטת, הוא עדיין הרוויח כי השכל שלו התחזק והיכולת שלו לקבל החלטות השתפרה משמעותית. איך לא להתייאש ממטרות ארוכות טווח? התשובה שאליעד מציע לחוסר המוטיבציה והייאוש ממטרות ארוכות טווח, היא תמיד למצוא ולראות את התועלת הקטנה ... או שכלית, ייתכן שהוא לא יהפוך לאלוהים או לא ישיג מטרה גדולה מאוד, אבל הוא בכל מקרה יתפתח ויהפוך חכם יותר ומיומן יותר בהחלטות בחייו. איך ליצור מוטיבציה עצמית? איך להשיג מטרות ארוכות טווח? איך לא להתייאש ממטרות גדולות? איך לשתול מחשבה חיובית? איך להתמיד בדיאטה ובספורט? איך ליצור ...

... משנה בכלל שזה משנה או לא משנה?. השאלה הזו נכנסת ללולאה אינסופית של ספק, וממחישה את הטענה של אליעד כהן - כל החלטה שאנחנו עושים מלווה בתחושה של ספק תמידי. הוא מדגים שהתחושה שמשהו משנה או לא משנה, למעשה אינה מבוססת על אמת מוחלטת, אלא על אמונה אישית בלבד. מדוע אנשים מתלבטים האם משהו משנה או לא? אליעד מסביר כי אנשים כל הזמן מתלבטים, למשל ... לכך היא מצב שבו האדם יגיד לעצמו שמשהו משנה מאוד, אך בו זמנית ירגיש שזה לא משנה בכלל. זהו מצב של חופש מוחלט בו האדם אינו מוגבל בתחושותיו ובהחלטותיו. מה צריך לעשות בפועל כדי להגיע להבנה שאין הבדל? אליעד מדגיש שאין שום פעולה פרקטית שאפשר לעשות כדי ... הבין את ההבנה המדוברת. מי שהבין באמת, מבין שאין הבדל בין פעולה לאי - פעולה, והוא חווה את המציאות בשלמות מוחלטת. מהי המסקנה הסופית של ההרצאה? אליעד מסכם בכך שהמסקנה היחידה שניתן להגיע אליה באופן מוחלט היא שהכל פתוח לספק. אי אפשר באמת לדעת האם משהו משנה או לא משנה, האם יש הבדל או אין הבדל. היכולת לחיות עם הספק ... שאין הבדל, אין לך צורך לשנות דבר בחיים שלך. אתה ממשיך לעשות את אותם דברים, אך התחושה הפנימית היא של חופש מוחלט. האם זה משנה או לא משנה? מהי אחדות אמיתית? איך לחוות שאין הבדל בין יש לאין? מה המשמעות של משנה לי? איך להתמודד ...

... שבו תמיד אחרי שקיבלו אוכל שוב הרגישו רעב. הוא מסביר שעד שאדם לא מגיע להבנה מוחלטת (שלמות רוחנית), תמיד ישוב וירגיש את החסרונות וירצה להתקדם הלאה. אך במצב של שלמות אמיתית, ... זה דברים עקרוניים. בנושא של ההתפתחות אישית זה קורה מעצמו למה מעצמו? כי בן אדם מחליט החלטה נגיד, מעכשיו אני לא כועס יש דברים שמכעסים אותו ואז פתאום הרבה דברים מכעסים אותו כך ... הוא אומר לעצמו מספיק לי. אני הבנתי. אני סבבה לי. אבל מה לעשות עד שהוא לא יגיע למוחלט מתישהו הוא יהיה רעב שוב. יש מוחלט אם הגעת אליו אתה לא יכול להיות יותר רעב. למה אתה לא יכול להיות יותר רעב? כי בשלמות אתה לא ...

... ומועילים. איך חוסר ביטחון עצמי יכול להיות מועיל? אליעד כהן מסביר שכאשר לאדם יש חוסר ביטחון עצמי, הוא מטיל ספק בכל פעולה או החלטה שהוא מבצע. אדם שחסר ביטחון יתהה בכל רגע נתון: האם זה טוב? אולי אפשר אחרת? אולי אני טועה? בעקבות שאלות אלו, הוא יבחן את הפעולות שלו לעומק ויחפש דרכים להשתפר כל הזמן. לעומת זאת, אדם בעל ביטחון עצמי גבוה מדי, שאינו מפקפק בהחלטותיו ובמחשבותיו, עלול לא להתקדם ולא להשתפר, כיוון שהוא בטוח מדי בעצמו ולא שואל שאלות לגבי מה שהוא עושה. לדוגמה, אם אדם חסר ... את מה שהוא שונא בעצמו, ואהבה עצמית שתאפשר לו לקבל את עצמו גם כשהוא לא מושלם. הוא מסביר שהאדם צריך להגיע למצב של אהבה עצמית מוחלטת שבה הוא מקבל את עצמו כפי שהוא, גם אם הוא לא מושלם, אך גם לגלות חוסר ביטחון עצמי מספיק בשביל להטיל ספק כל הזמן במה שהוא עושה, ... מה טוב בשנאה עצמית? למה טוב לא להעריך את עצמך? האם שנאה עצמית יכולה להועיל? למה ביטחון עצמי גבוה מדי מזיק? איך מטילים ספק בהחלטות? האם כדאי להעריך את עצמי פחות? ...

... אליעד מסביר שזה שהעובד לא אשם במצב, לא אומר שהוא בהכרח מתאים לתפקיד. בהחלט יכול להיות מצב שבו העובד לא מתאים לתפקיד פשוט כי המנהל לא יודע לנהל אותו. אליעד מוסיף שעדיף למנהל להודות ... הודאה בקיומו של חיסרון עצמי. לפי אליעד, עדיף להכיר בחסרונות הללו ולקבל החלטה אמיצה של פרידה או פיטורים, מאשר להמשיך לחיות בהכחשה. לסיכום, אליעד כהן מסביר בצורה ברורה שהעובדה שיש ...

... ונפרדות שיש לשאול כאשר מחליטים לגבי אדם אחר, בין אם זה עובד, חבר או בן זוג: האם האדם אשם בבעיה או בהתנהגות שלו? האם האדם מתאים למערכת יחסים, לעבודה או לתפקיד המסוים? הטעות שאנשים עושים היא לקשור את השאלות ... על המנהל להבין שמותר לו לקבל החלטה לפטר עובד על בסיס התאמה ולא על בסיס אשמה. מדוע אנשים נוטים לבלבל בין אשמה להתאמה? אליעד כהן מסביר שבדרך כלל אנשים רגילים לחשוב שאם מישהו אינו אשם, אז אין סיבה לפעול נגדו ... בנו לא חייב להיות אשם כדי שנחליט שאינו מתאים לנו. האם אפשר לא להאשים אך עדיין להחליט לסיים קשר או לפטר עובד? אליעד כהן מציג דוגמה נוספת כדי לחדד את הנקודה: אם מנהל מבין שהסיבה לכך שעובד לא עובד טוב היא שהמנהל עצמו חסר ניסיון ולא יודע לנהל היטב, העובד באמת לא אשם ... שהמצב נגרם באשמתו ובכל זאת יחליט שהעובד לא מתאים לתפקיד. כלומר, שאלת ההתאמה לתפקיד היא נפרדת לחלוטין משאלת האשמה. דוגמה נוספת שמציג אליעד היא מערכת יחסים בין חברים. אם חבר אחד פוגע בשני בלי להתכוון, הוא באמת לא ... שהוא לא אשם במעשה ועדיין להחליט לעזוב את הקשר. הסיבה לכך היא שיש הבדל ברור בין לא להאשים את האדם לבין להחליט אם מתאים לנו להמשיך להיות איתו. ההחלטה אם להיפרד או לא תלויה בהתאמה ולא באשמה. אליעד מוסיף כי אנשים עושים לפעמים מניפולציה עצמית, כשהם חושבים אני לא מאשים אותו אבל לא רוצה לדבר איתו, כאשר בפועל הם כן מאשימים. ... שאין בה שום פגם, עדיין נחליט לא להשתמש בה. המוח נוטה לערבב בין פגם להתאמה באופן אוטומטי ושגוי. האם לדון אנשים לכף זכות מחייב להשאירם בחיינו? אליעד כהן מסביר שמותר ואפילו חשוב לדון אנשים לכף זכות ולהבין שהם ... בהתנהגותם, אך גם מותר להחליט שהם לא מתאימים לנו. הוא נותן דוגמה קיצונית: מחבל שרוצה לפגוע בנו - המחבל עצמו אינו אשם שכן חונך וחי בנסיבות שגרמו לו לנהוג כך, אבל זה עדיין לא אומר שלא צריך להילחם בו או לעצור ... להתבלבל ביניהן, ויש לקבל החלטות על בסיס התאמה גם אם אין שום אשמה. מתי לפטר עובד? איך לדעת אם אדם מתאים לי? האם להיפרד ממנו? האם לסלוח לו? מה ההבדל בין אשמה להתאמה? כיצד לשפוט אנשים נכון? עכשיו יש עוד ...