... שהוא סובל מכך שהוא פוגע באדם שהוא אוהב. כלומר, האדם פוגע בשני הצדדים בו זמנית - גם בעצמו וגם באקסית. מדוע אין פתרון מוחלט לבעיה של פגיעה ברגשות? אליעד מסביר שאין פתרון חד - משמעי לשאלה האם להמשיך או לנתק קשר, משום שכל החלטה טומנת בחובה גם יתרונות וגם חסרונות. למשל, אם ינתק את הקשר, יפסיק לפגוע באקסית, אך יסבול בעצמו בגלל הגעגוע או החוסר שנוצר. אם ימשיך את הקשר, הוא ייהנה אך גם ימשיך לסבול בגלל הידיעה שהוא פוגע באקסית. אליעד מבהיר שאין דרך להימנע לחלוטין מפגיעה, ולכן כל החלטה תהיה חלקית בלבד. הוא גם מסביר שהסיבה לאי היכולת למצוא פתרון מוחלט היא שהאדם בעצם רוצה להיות בשני מצבים סותרים בו - זמנית: גם להיות בקשר וגם לא לפגוע. הרצונות הסותרים האלה יוצרים תחושת תסכול מתמדת. איך להתמודד עם תחושת האשמה בפגיעה באחרים? אליעד מציע להבין ולקבל את העובדה שתמיד יהיה חיסרון כלשהו בכל החלטה. הוא מציין שהדרך להגיע לשקט נפשי היא להבין שהעולם אינו מושלם ושכל החלטה תכלול בתוכה תמיד חיסרון מסוים. כאשר האדם מבין ומקבל את המנגנון הזה של החיסרון, הוא פחות מתוסכל ופחות מרגיש אשם. במקום לחפש פתרון מושלם, עליו להבין שכל מצב הוא פשרה בין ... בכך שבכל מקרה תהיה פגיעה מסוימת ולהשלים עם כך. ההבנה הזו יוצרת רוגע נפשי, כי האדם מפסיק להילחם בבעיה ללא פתרון מוחלט. מה הקשר בין התמודדות עם אקסים לבין דמיונות וציפיות? אליעד גם מדבר על כך שהקושי להיפרד לחלוטין מהאקסית נובע מכך שהאדם נאחז בדמיונות ובציפיות. הוא מתאר מצב שבו האדם ממשיך לדבר ... לא לפגוע ברגשות של אחרים? האם אפשר לאהוב בלי לפגוע? איך להתמודד עם רגשות אשמה? איך להשתחרר מדמיונות על זוגיות? למה כל החלטה פוגעת במישהו? האם יש פתרון מושלם לזוגיות? ...

מוחלטות, יחסיות, איך להגיע למוחלט? איך להיות מוחלט? איך להיות החלטי? איך להתקדם למוחלט? חשיבה אבסולוטית, חשיבה יחסית, חשיבה מוחלטת, חשיבה קיצונית, איך להיות קיצוני? מהם המושגים של מוחלטות ויחסיות? כיצד להגיע למוחלט? ההרצאה עוסקת בניתוח של מושגי מוחלטות ויחסיות, כיצד לחשוב בצורה מוחלטת, איך להיות החלטי ואיך להתקדם לכיוון מוחלט. אליעד מסביר את ההבדל בין חשיבה מוחלטת וחשיבה יחסית, ומדגיש את הקשר בין התכונות האישיות לבין הדרך להגיע למצב של מוחלטות. מהי חשיבה מוחלטת? חשיבה מוחלטת מתייחסת ליכולת לחשוב בצורה מוחלטת, ללא ספקות או ערעורים. מדובר בדרך בה אתה מתמודד עם המציאות באופן מוחלט, כלומר, כל דבר מתבצע ללא תלות במצבים אחרים, בלי חישובים יחסיים. זהו מצב בו אתה לא משנה את עמדתך או החלטתך לפי גורמים חיצוניים. כל החלטה או מחשבה שאתה מקבל היא מוחלטת ובלתי תלוית בשום דבר אחר. מה ההבדל בין חשיבה מוחלטת לחשיבה יחסית? חשיבה יחסית היא חשיבה שמשתנה לפי המצבים והנסיבות. לדוגמה, כאשר אתה מחליט אם להיות כעסן או רגוע, אתה מתחשב בסביבה ובנסיבות. חשיבה מוחלטת, לעומת זאת, היא ללא תלות במצב החיצוני. אתה פועל בצורה מוחלטת לפי מה שמובן לך כאמת, ולא משנה אם תנאי הסביבה תומכים בכך או לא. המטרה היא להגיע לנקודה בה אתה לא תלוי בשום תכונה או שינוי חיצוני כדי להרגיש או לפעול. איך אפשר להגיע למוחלט? הדרך להגיע למוחלט היא על ידי הבנה כי כל דבר בחיים, אם הוא לא מוחלט, הוא לא שייך למוחלטות האמיתית. עליך לבחור צד ולהישאר בו, בלי להיסחף אחרי מחשבות או רגשות שסותרים את הצד שהחלטת עליו. לדוגמה, אם

... לו מטרות רחוקות יותר שדורשות התמדה וניהול נכון של המשאבים. המשאבים הללו הם, כפי שמסביר אליעד, לא בלתי מוגבלים, כך שבסופו של דבר, כל החלטה שאנחנו עושים דורשת ויתור על משהו אחר. הקונפליקט בין מטרות מיידיות למטרות רחוקות הדבר הראשון שצריך להבין, לפי אליעד, הוא שהמטרות הקטנות והמיידיות (כגון קנייה של ... לא היו מוגבלים, אז כמובן שהיינו יכולים להשיג גם את המטרות הקטנות וגם את המטרות הרחוקות. אך מכיוון שהמשאבים מוגבלים, אנו צריכים להחליט לאן להקצות את האנרגיה שלנו - האם להשקיע במטרה המיידית והקלה או במטרה הרחוקה והמורכבת. הדרך שבה אנחנו מקבלים החלטות על פי אליעד, המוח שלנו עושה חישוב של איזה מטרה תגרום לנו להרגיש טוב יותר בטווח הקצר או הארוך. אליעד הסביר, כי בסופו של דבר כל החלטה שלנו מבוססת על שאלה אחת פשוטה: איפה אני אראה יותר טוב - בהשגת המטרה המיידית או בהשגת המטרה הרחוקה? ההחלטה הזאת אינה תלויה תמיד בהיגיון, אלא במוטיבציה הפנימית שלנו. כאשר המטרה הקטנה מספקת לנו תוצאה מיידית (כמו אוכל טעים או פעילות משמחת), המוח שלנו ייטה לבחור בה, על אף ... כדי לא להתפתות להנאות המיידיות. הצורך להרגיש טוב: המטרה הכללית אליעד מציין שיש לנו תמיד מטרה כללית אחת: אני רוצה להרגיש טוב. כל החלטה שאנו מקבלים נבחנת דרך המשקפיים של המטרה הזו. איך אני מרגיש עכשיו? איך אני ארגיש בהמשך? אם אדם לא מצליח להרגיש טוב במציאות הנוכחית, הוא עלול לבחור במטרה הקטנה יותר, ... סכום כסף גדול או להשקיע בדיאטה לטווח הארוך. 3. הצורך להרגיש טוב - זו המטרה הכללית ביותר, שאותה אנחנו תמיד בודקים כשאנחנו צריכים להחליט בין מטרות שונות. השאלה היא, איזה מטרה תגרום לנו להרגיש טוב יותר, בטווח הקצר או הארוך? איך נקבל החלטה בין המטרות? על פי אליעד, אם המטרה הקטנה מביאה לנו הנאה מידית, אבל המטרה הגדולה צפויה להביא לנו יותר תועלת בטווח הארוך, אנחנו נבחר במטרה הגדולה אם נוכל לשכנע את ... בדרך האמירה שהכי נוחה לו, שהיא בדרך כלל הדרך הקלה והכמובן הנוחה. מהו הלקח הסופי? הלקח הכללי מתוך ההרצאה הוא שאין דרך מושלמת - כל החלטה כרוכה בסבל כלשהו, ואין דרך לחמוק מהתוצאות. גם כשאנחנו בוחרים במטרות מיידיות, אנחנו עדיין משלמים על כך במחיר עתידי, וכשאנחנו בוחרים במטרות רחוקות, אנו משקיעים הרבה ... חסרונות במטרות הקטנות כדי להניע את עצמנו לכיוון הנכון. מטרות ויעדים בחיים איך ליצור מוטיבציה? הצבת מטרות רחוקות מניפולציות פנימיות ההחלטות בחיים ובחירה במטרות ש: אז השאלה שלי זה איך לגרום לעצמי לפעול עפ בוא נקרא לזה מטרות העל או רצונות שלי לטווח הרחוק, ולא עפ הרצונות המידיים שעולים בכל רגע נתון. ... תלוי אם הוא מוציא את המשאבים שלו על המטרה הזאת ולא אחרת? ש: כמה שהוא חווה שזה חסר לו. אליעד: שניהם חסרים לו. במה זה תלוי? מה החוק שיחליט האם הוא יוציא את המשאבים שלו, הנפשיים, הרגשיים, על המטרה הקרובה או על המטרה הרחוקה יותר? ר: כמה הוא נואש. אליעד: כמה הוא נואש למה? הוא נואש לשני הדברים. כמה הוא רוצה מה? ... גדולות, אבל יש עוד מטרה אחרת שצריך לקחת אותה בחשבון, שקוראים לה אני רוצה להרגיש טוב, זה המטרה הכללית. עכשיו, המוח שלך - איך הוא מחליט האם להשקיע במטרה הקטנה של עכשיו ואז זה ידפוק את המטרה הגדולה? איך הוא מחליט? לפי המטרה הנוספת בכלל, יש לך מטרה אחת שהיא חשובה יותר מכל המטרות שקוראים למטרה להרגיש טוב. יש לך מטרות קטנות, יש לך מטרות גדולות, רחוקות יותר שדורשות יותר התמדה ויש מטרה ... טוב. ואז המוח שלך עושה שיכלול: איפה יש לי סיכוי יותר גדול שאני ירגיש יותר טוב, האם במטרה הזאת או המטרה הזאת. ולפי זה בסוף אתה מחליט, קודם כל תבין לפי מה אתה מחליט שזה יהיה על המטרה הקטנה או על הגדולה. לפי המטרה הנוספת, השלישית, שהיא להרגיש טוב. אתה כאילו בודק איפה להשקיע את המשאבים לפי המטרה הכללית. מה הבנת אותי, עד כאן? אחר - כך ... שיוצא. 2) להפסיק להסתלבט, ללכת ללמוד וכו בשביל איזה מטרה רחוקה יותר. ש: כן. אליעד: אוקיי, אז מה אתה מבין בעצם? שלפי מה בסוף אתה מחליט? מה אתה רוצה? אתה רוצה להסתלבט בבוקר.. תתרכז טוב טוב בשאלה, להסתבלט בבוקר או לעשות תואר ראשון וכו, לפי מה אתה מחליט בסוף? מה אתה רוצה, את זה או את זה? ש: לפי המציאות, מה שקונה זה הטוב המיידי, עד עכשיו.. אליעד: לא. אוקיי, אבל מה אתה רוצה יותר? כאילו מה אתה באמת רוצה? בוא ננסח את זה ... הרבה ואז תחיה יותר ואז תוכל לבזבז. אם לא תבזבז היום תוכל לבזבז מחר, כל מיני מחשבות כאלה. אוקיי, אז מה זה בעצם אומר? שמה יגרום לך להחליט שאני רוצה לקום וללכת למצוא עבודה מסודרת ולימודים? עי שהדברים הקטנים יתנו לך פחות הנאה, ותהיה משוכנע שהדברים הגדולים יתנו לך הנאה מאוד גדולה. אתה הבנת את החשיבה? ש: כן, ... הדברים, אתה תשקיע יותר במטרות הגדולות. ש: אוקיי. אליעד: יפה. עכשיו מה צריך לעשות? מה האמת? במה עדיף להשקיע בזה או בזה? ש: האמת המוחלטת? אליעד: כן. מה האמת המוחלטת? ש: שלא משנה. אליעד: יפה! לא משנה. עכשיו, מה האמת המוחלטת שיותר טוב, המטרות הגדולות או הקטנות? תשובה: בכל אחד יש יתרונות וחסרונות. ופה נכנסת לעניין החשיבה היחסית, זאת אומרת שפה אתה צריך להתחיל לשקר קצת. זה אומר שעל המטרות ... לך להתבטל, תתבטל, ימאס לך להתבטל תעשה משהו אחר, זאת האמת. עכשיו, אתה אומר לא בא לי על האמת הזאת. אני רוצה למצוא במה אני לא בסדר ולהחליט שאני צריך לשנות את עצמי, סבבה אז תשקר עוד קצת. אם אתה כבר משקר שאתה לא בסדר אז תשקר שאתה עוד קצת לא בסדר ואז תהיה לך מוטיבציה לשנות את עצמך. אם אתה נצמד לאמת אין הבדל.. ...

... הרצון, ומאפשרת לאדם לקבל החלטה שלא לאכול את העוגה מתוך הבנה שהוא לא בטוח לחלוטין שזה מה שהוא רוצה. איך מתמודדים כשהמוח משתמש בשיטה הזו לרעה? אליעד מסביר שהמוח שלנו לפעמים ... למנוע מאיתנו לפעול או לקבל החלטות. לדוגמה, אם אדם רוצה להתחיל עסק חדש או לעשות פעולה מסוימת, המוח יכול לשאול: אתה בטוח שאתה רוצה להקים עסק? אתה בטוח שאתה לא תתחרט על כך?. ... למרות הספק. מה ההבדל בין החלטה שמבוססת על ודאות לבין החלטה שמבוססת על רוב יחסי? אליעד מסביר בצורה מאוד מפורטת את ההבדל בין שתי דרכים לקבל החלטות: הדרך הראשונה מבוססת על ודאות מוחלטת - האדם עושה פעולה רק אם הוא בטוח ב - 100% שהוא רוצה אותה. הדרך השנייה והנכונה יותר לפי אליעד היא קבלת החלטה לפי רוב יחסי - האדם פועל לפי מה שהוא חושב שנכון לו יותר, אפילו אם ההפרש הוא רק אחוז בודד לטובת אותה הפעולה. לדוגמה, אדם בדיאטה שמחליט לאכול עוגה אינו חייב להיות בטוח לחלוטין שזה מה שהוא רוצה, אלא מספיק שהוא חושב יותר שהוא רוצה לאכול מאשר לא רוצה. באופן דומה, אם אדם פוטר מעבודתו ... להפסיק להרגיש רע באופן מוחלט. מה המשמעות של ביטחון מלא מבחינה לוגית? מבחינה לוגית, אליעד מבהיר באופן חד משמעי שאין שום דבר מוחלט בעולם. כל אמירה שתבחן אותה עד הסוף תתפרק, כי אף אחד לא יכול להיות בטוח בשום דבר במאה אחוז. ברגע שמכניסים את המושג בטוח לתוך כל רעיון או מחשבה, הדבר ... את ההפך כדי שהפעולה או ההחלטה יהיו נכונות ומוצדקות. בשורה התחתונה, אליעד כהן נותן כאן כלי פסיכולוגי חזק מאוד לשכנוע, ליצירת מוטיבציה עצמית, להתמודדות עם דילמות פנימיות ועם ... אחרת, האם אתה בוודאות מוחלטת חושב שאין סיכוי שככה וככה אוטומטית בן אדם לא יכול להיות בטוח בשום דבר ולכן זה מקל עלינו לגרום לו לחשוב את ההפך. עכשיו מה השיטה פה שעובדת, הנושא ... דבר, עכשיו לפי מה בן אדם מחליט החלטות לפי מה בן אדם מחליט מה לחשוב וכו בסופו של דבר בן אדם חושב שמשהו מסוים נכון לא בגלל שהוא בטוח שזה נכון אלא בגלל שהוא יותר חושב שזה נכון מאשר שהוא חושב שזה לא נכון. זאת ... את העוגה בסוף אם הוא יחליט לאכול את העוגה זה לא בגלל שהוא בטוח שהוא רוצה לאכול את העוגה זה בגלל שהוא באופן יחסי יותר רוצה לאכול את העוגה מאשר לא רוצה לאכול אותה. אוקי זאת אומרת ההחלטות בסופו של דבר מתקבלות לאו דווקא לפי ביטחון של 100% אחוז אלא לפי ביטחון של אחוז אחד יותר מאשר ההפך ולכן כששואלים בן אדם לדוגמה בן אדם נגיד ... שימו לב יש שתי דרכים לקבל החלטה דרך אחת אומרת אני יותר רוצה את זה ולכן אני עושה את זה דרך שניה אומרת אני בטוח שאני רוצה את זה ולכן אני עושה את זה, אוקי כששואלים בן אדם האם ... לו אתה צריך לקבל את ההחלטה רק אם אתה בטוח שככה וככה אבל זה לא בהכרח נכון. עכשיו אותו דבר מי שהבין את מה שאמרתי אז ככה בעצם גם אפשר להתגונן מהדבר הזה נגיד שמישהו מה אתה ... לרעה מה זאת אומרת לרעה מי החליט שזה לרעה אבל בהנחה שהבן אדם רוצה לעשות משהו אז כל פעם שהוא בא לעשות משהו אם המוח אומר לו אתה בטוח שאתה רוצה לעשות את זה, אתה בטוח שלא תתחרט אין ... אז מה אם אני לא בטוח מי החליט שאני צריך להיות בטוח. זה נקרא נטל ההוכחה על פי הנטל, אוקי אז מה שבעצם הבנו בוא נסכם את העניין הנושא הוא די פשוט שום רעיון בעולם בן אדם לא יכול ... לא רוצה לבוא איתכם אז איך נחליט. אוקי בקיצור יש פה המון היבטים וצריך לזכור כל דבר מוחלט לא יכול להתקיים ולכן הבטוח הזה לא יכול להתקיים ולכן כשמצמידים בטוח למשהו המשהו מתפרק או וודאות של 100% ביחס לכל דבר הדבר הזה מתפרק וצריך לשים לב לא ...

... בכפייה האם עדיף להיפרד או שייפרדו ממך? אנשים מתמודדים עם פרידות זוגיות במגוון דרכים, והשאלה המרכזית היא האם עדיף להיות הצד שמחליט להיפרד או הצד שנפרדים ממנו. במבט ראשון, רוב האנשים יעדיפו להחליט בעצמם על הפרידה כי כך הם חווים שליטה ובחירה חופשית. כאשר האדם מחליט בעצמו להיפרד, הוא מרגיש שהמציאות לא נכפית עליו. לעומת זאת, אם נפרדים ממנו, הוא חש דחוי ופגוע, כיוון שההחלטה נכפתה עליו ולא הייתה שלו. לדוגמה, אליעד כהן מציג מקרה מתוך הסדרה סיינפלד, שבו גורג מחליט להיפרד מבת זוגו. כאשר הוא מגיע לדבר איתה על כך, היא מקדימה אותו ומודיעה שהיא רוצה להיפרד ממנו. במצב זה, גורג מרגיש שהוא מאבד שליטה ומנסה למנוע את הפרידה, אפילו שזו הייתה כוונתו המקורית. הוא מסביר לגרי שהוא לא יכול להיפרד ממנה אחרי שהיא זו שהחליטה לעזוב אותו, ולכן הוא מחליט להישאר איתה רק כדי שיוכל להיפרד ממנה בעצמו בעתיד, וכך להחזיר לעצמו את תחושת השליטה. אך האם זה תמיד נכון שהאדם יעדיף להיות הצד שמחליט להיפרד? לא בהכרח. קיימים מצבים שבהם אנשים מעדיפים שיפרדו מהם, ולא שהם יחליטו על כך בעצמם, וזאת מכמה סיבות: כאשר הם מתקשים לקבל החלטות - אנשים מסוימים חווים קושי רב בקבלת החלטה רגשית מורכבת כמו פרידה. במקרה זה, הם מעדיפים שמישהו אחר יקבל את ההחלטה במקומם. כך הם פטורים מתחושת האחריות ומהקושי של קבלת ההחלטה. כאשר הם רוצים להימנע מחרטה - אנשים עשויים לחשוש שיתחרטו על ההחלטה שלהם בעתיד, ולכן מעדיפים שהצד השני יחליט על הפרידה. כך, הם יכולים לומר לעצמם שזו לא הייתה החלטתם, וכך להפחית את תחושת האשמה והחרטה. כאשר הם לא רוצים לפגוע בצד השני - יש אנשים שחוששים לפגוע בצד השני, ולכן מעדיפים שהצד השני יקבל את ההחלטה לפרידה. למה אנשים מעדיפים שיפטרו אותם ממקום העבודה במקום להתפטר בעצמם? אליעד כהן מסביר את התופעה שבה עובדים לא מרוצים ... אך אינם מתפטרים בעצמם אלא מעדיפים לפעול באופן שיגרום למעסיק לפטר אותם. זאת מאחר שהם חוששים מתחושת החרטה או מהפחד להתחרט על ההחלטה. העובד עלול להתחיל לזלזל בעבודתו, לאחר לעבודה או לבצע טעויות מכוונות, במטרה שההחלטה לעזוב לא תהיה שלו, וכך להימנע מתחושת האשמה או מהצורך להתמודד עם חוסר ודאות כלכלית. למה אנשים שנפרדים מהם מרגישים ... מספיק מאמצים בשימור הקשר או לא הייתה מוכנה להשתנות כדי לשפר אותו, היא בעצם גם זרקה אותו בכך שגרמה לו להרגיש רע עד כדי כך שהוא החליט לעזוב. אליעד נותן דוגמה של בחורה שהחבר שלה עזב אותה עקב התפרצויות זעם שלה. הוא מסביר כי אם היא הייתה באמת רוצה לשמור על ... עצמו דחה את המציאות. האדם לא השקיע את כל המאמץ שהיה יכול להשקיע כדי להשיג את מה שרצה, ובכך למעשה ויתר על המציאות. מתי הפרידה היא החלטה הדדית? הפרידה, לטענת אליעד כהן, היא כמעט תמיד החלטה הדדית, גם אם היא לא התרחשה באופן מפורש. לרוב שני הצדדים תרמו לפרידה בכך שלא היו מוכנים להתפשר או להשתנות. לכן, כאשר ... השאלה האם להיפרד או שייפרדו ממך תלויה בנסיבות האישיות ובאופי האדם. יש מי שיעדיפו את תחושת השליטה ויש מי שיעדיפו להימנע מקבלת החלטה קשה, מחרטה או מאחריות. התמודדות עם פרידה בחירה חופשית בקשרים זוגיים רגשות של דחייה בזוגיות איך להימנע מחרטה אחרי פרידה האם להתפטר או לחכות שיפטרו אותי? העדפה בפרידה - להיפרד או שייפרדו ממך? השאלה המרכזית היא האם אדם מעדיף להיות זה שמחליט להיפרד או שהוא מעדיף להיות זה שנפרדים ממנו. במבט ראשון, נראה שאנשים מעדיפים להיות אלה שנפרדים, כי כך הם חווים בחירה חופשית - הם מרגישים שהם אלה שהחליטו על הפרידה ולא שההחלטה נכפתה עליהם. דוגמה מסיינפלד - גורג שרצה להיפרד גורג מחליט להיפרד מחברה שלו, אך כשהוא בא לעשות זאת, היא מקדימה אותו ואומרת לו שהיא רוצה להיפרד ממנו. ברגע זה, גורג מתהפך רגשית ואומר לה ... להיפרד!, אף על פי שזו הייתה כוונתו מלכתחילה. לאחר מכן, כשהוא מספר זאת לגרי, הוא מסביר שהוא לא יכול להיפרד ממנה אחרי שהיא זו שהחליטה להיפרד ממנו - הוא רוצה להיות זה שמחליט ולא שהיא תכתיב לו את המציאות. האם תמיד אדם מעדיף להיות זה שמחליט להיפרד? לכאורה, אם אדם מ

... של התלות והחרדה טרם נפתרה. הנקודה המרכזית לפי אליעד היא ללמוד להתמודד עם הרגעים הספציפיים שבהם האדם מרגיש רע וחש צורך בתמיכה. דווקא במצבים אלה, האדם חייב להחליט להתמודד לבד, ובכך הוא לומד להרגיש טוב עם עצמו ... ובדידות. מהו הצעד הראשון והחשוב ביותר? אליעד מדגיש שהצעד הראשון הוא פשוט להיות מודעים ולזהות את הרגעים שבהם מתעוררת התלות הרגשית. ברגע שאדם מודע לכך, עליו להחליט באופן מודע לא לפנות לבן הזוג בכל פעם שהוא מרגיש רע או בודד. עצם ההחלטה והמודעות יוצרות שינוי משמעותי ומובילות ... של אובססיה, תלות, קנאה וחרדה בזוגיות, מה שיכול להוביל לכך שהוא יכביד על בן הזוג ויתקשה לשמור על הקשר. כלומר, בהתחלה חשוב ללמוד להרגיש טוב עם עצמך לפני שמקבלים החלטה להיות בזוגיות. מה לעשות כדי ללמוד להרגיש ... הוא יהיה אובססיבי יהיה תלותי יהיה קנאי יהיה חרדתי ישגע את הבן אדם השני שהבן אדם השני ישלח אותו לעזאזל. עכשיו מפה לשם משם לפה הבן אדם רוצה להתנסות הוא אמר אני החלטתי החלטה אני עכשיו רוצה למצוא דרך להרגיש טוב לבד, ... שנתנו פה התשובות היו נכונות התשובות היו הוא צריך לפתח תחביבים צריך ללמוד לעשות דברים לבד וכו, אוקי אבל אני אחדד עוד דבר דבר שאני רוצה לחדד זה שהבן אדם צריך להחליט החלטה שבמשך היום כאשר הוא מרגיש צורך ליצור קשר ... מרגישה בודדה ואז היא מתקשרת לבן זוג שלה שולחת הודעה מתקשרת מה קורה מה שזה לא יהיה, אוקי למה כי בן אדם מרגיש צורך בקשר עם הבן זוג או בת זוג מה שצריך לעשות זה להחליט החלטה מעכשיו למשך שבוע שבועיים לא משנה מה להחליט החלטה אם הבת זוג נגיד פונה אלי אני עונה לה עונה ...

... עובדים, קבלת החלטות בחיים, איך לראיין עובד? איך לדעת שהעובד מתאים לתפקיד? איך לקבל החלטות טובות? איך לדעת שההחלטה טובה? איך להתראיין נכון? איך לשאול שאלות בראיון? מה לשאול בראיון? איך להתכונן לראיון? להגדיר במדויק, לגייס עובדים איך לראיין עובד ... חוסר ההתאמה שלו, ייתן תשובות כלליות ולא מוגדרות. לכן, מועמד שמעוניין להצליח בראיון צריך להגדיר היטב ולספק תשובות מפורטות. איך לקבל החלטות טובות בחיים בכלל? אליעד כהן מדגיש שמה שנכון לגבי ראיונות עבודה נכון גם לכל החלטה אחרת בחיים. כל החלטה היא סוג של ראיון עבודה עם עצמך או עם האפשרויות שיש לך. אם אתה רוצה לקבל החלטה טובה - בין אם מדובר בקניית טלוויזיה או בחירת קריירה - עליך להגדיר בדיוק מה הצרכים והרצונות שלך בצורה ספציפית ומדויקת ככל האפשר. ... כך יהיה קל יותר לבחור את המוצר המתאים ביותר. כשאתה מגדיר באופן מדויק מה אתה צריך, אתה מצמצם את האפשרויות שלך ומגביר את הסיכוי שתקבל החלטה טובה שמתאימה בדיוק לצרכים שלך. הדבר נכון לגבי כל החלטה, בין אם מדובר בגיוס עובד, בבחירת עבודה או בהחלטה אישית אחרת. מהי המהות המרכזית של ההרצאה? המהות המרכזית בהרצאה של אליעד כהן היא שהמפתח להצלחה בגיוס עובדים, בראיונות עבודה, ובהחלטות בחיים בכלל, הוא הגדרה מדויקת וספציפית של מה שרוצים להשיג. כאשר יודעים להגדיר במדויק את הצרכים, קל יותר לזהות אם האדם או המוצר מתאים או לא מתאים, ולהימנע מטעות שעלולה להיגרם מאמירות כלליות ומעורפלות. לסיכום, ההרצאה מדגישה שהגדרה מדויקת ופרטנית היא הכלי המרכזי לקבלת החלטות טובות ולזיהוי התאמה בין המועמד לתפקיד או בין המוצר לצורך שלך. איך לראיין עובד? איך לקבל החלטות טובות? מה לשאול בראיון עבודה? איך לדעת שהעובד מתאים? איך להתכונן לראיון? איך להגדיר צרכים בצורה מדויקת? איך לזהות אם מישהו משקר? ...

... הוא עלול להרגיש ניכור ואי - נוחות, מה שיכול להוביל לחוסר אמון. 4. קבלת החלטה קשה יותר - לקוח שלא מבין את היתרונות של המוצר לא יוכל לקבל החלטה מושכלת. איך לוודא שהלקוח מבין אותך? כדי לוודא שהלקוח מבין את המידע שאתה מספק, יש כמה דרכים: 1. בדוק את רמת הידע של הלקוח - לפני שתשתמש במונחים ... מהשנייה, אבל אם הלקוח לא מבין את המושגים הללו, ההסבר לא יעזור לו לקבל החלטה. מדוע השימוש במונחים לא מוכרים בעייתי? הלקוח לא מבין אותך - אם המונחים אינם מוכרים לו, הוא לא יידע להעריך את היתרון של המוצר שלך. הלקוח מתבייש לשאול ... - אם אתה משתמש בשפה שהוא לא מבין, הוא עלול להרגיש שאינך מבין אותו. קבלת החלטה קשה יותר - לקוח שלא מבין את היתרונות לא יוכל לקבל החלטה מושכלת. כיצד לוודא שהלקוח מבין אותך? בדוק את רמת הידע שלו - לפני שאתה משתמש במושגים מקצועיים, שאל את הלקוח: אתה מכיר את ההבדל בין Full HD ל - HD ... שלא מבין את המושגים עשוי לסמוך עליך יותר. המסקנה בסופו של דבר, עליך להחליט מה המטרה שלך: אם אתה רוצה שהלקוח יבין אותך - דבר בשפה שהוא מכיר. אם אתה רוצה להישמע חכם - השתמש במושגים טכניים. אם אתה רוצה ליצור אפקט של יוקרה - הענק ...

... אין סיבה שלא לרצות להביא ילדים לעולם. בדיוק כמו כל החלטה אחרת בחיים, זו החלטה של תהליך אישי שבו כל אדם בוחר את הדרך שלו. אליעד טוען שזו חוויה נוספת בחיים, כמו כל חוויה אחרת: למשל, יש אנשים שבוחרים ... ולטייל, ויש גם את אלו שבוחרים להקים משפחה. כל אחד מההחלטות האלו מהווה משחק או חוויה חדשה שהאדם יכול לחוות בחיים. האם להביא ילדים זה משחק? הוא מציין כי כל אחת מההחלטות הללו היא כמו משחק. יש לו יתרונות, חסרונות, מחירים, אבל הוא חלק מהחיים. כמו שמישהו יכול לבחור לשחק את משחק העושר, זוגיות, ... טוב עם עצמו, מי שחי חיים מלאים בעניין והנאה, יכול בהחלט לבחור להביא ילדים, זהו בהחלט החלטה לגיטימית. לסיכום: אליעד מסביר שההחלטה אם להביא ילדים או לא היא החלטה אישית, והיא קשורה לעולם הפנימי של כל אדם. אם אדם מרגיש שזו חוויה שהוא רוצה לחוות, אם הוא מצליח לראות את החיים כמשחק, אם הוא ... סבל. אבל אפשר וכדאי להבין שהחיים הם לא בהכרח סבל מוחלט. לפעמים אדם חווה קושי, ולפעמים חווה הנאה, אבל אם התחושה היא של סבל כללי, מומלץ לאדם כזה לנסות להבין את עצמו טוב יותר ולעבוד על כך ... עליות וגם ירידות. כשמבינים שהחיים אינם בהכרח סבל מוחלט, והם כוללים גם הנאה, אפשר לשנות את נקודת המבט: לא מפחדים יותר להפיל ילדים לתוך סבל, כי מבינים שבעצם זו התנסות ומשחק שיש בו גם ... בו. זה לא מחייב, אבל זה לגיטימי באותה המידה כמו כל החלטה אחרת שהאדם מקבל בחייו. בסופו של דבר, האדם מחליט מה הוא רוצה לעשות עם הזמן והמשאבים שלו, ולגדל ילדים יכול להיתפס כעוד מסע התפתחות וחוויה. תחשבו על זה, ושיהיה בהצלחה. למה להביא ...

... הלקוח. והלקוח מנסה שתעזור לו לקבל החלטה, למה שהוא ירכוש דווקא את המוצר שלך ודווקא עם היתרונות שיש למוצר שלך ושהוא לא ירכוש מוצרים אחרים שיש בהם יתרונות וחסרונות אחרים. ... אחרות, הלקוח מבקש ממנו שתעזור לו להחליט, למה שהוא ירצה דווקא את היתרונות שלך למרות החסרונות שלך, ביחס לשאר האפשרויות שיש לו במקומך. יכול גם להיות שאותו לקוח מראיין מנסה לעזור לעצמו לקבל החלטה ולכן הוא מנסה למצוא בידול בינך לבין אחרים. פירוש: יתכן שהוא חושש לקבל אותך לעבודה לרכוש דווקא ממך, כי הוא חושש שאחר כך מישהו אחר ... הוא יקבל עליך עוד מידע ויוכל לקבל החלטה אם לגייס דווקא אותך ולרכוש דווקא ממך. יתכן גם שאתה מחפש עבודה בתור איש מכירות שאז רוצים לראות איך אתה מוכר את עצמך ואיך אתה גורם ... אחרות, יש 2 דרכים איך הלקוח יכול לקבל החלטה לרכוש ממך. אפשרות 1 - שהוא חייב למצוא לעצמו סיבה למה אתה יותר טוב מאחרים. אפשרות 2 - שהוא חייב להבין שאתה לא פחות טוב מאחרים. ... הכי טובה. אבל מצד האמת לקוח יכול לקבל החלטה לרכוש ממך, גם אם אתה לא הכי טוב אלא גם אם אתה רק מספיק טוב עבורו. ולכן לא תמיד התשובה חייבת להיות סוג של בידול במה אתה יותר טוב ... גם אני הייתי שמח לדעת, למה שאני אחליט לעבוד דווקא אתכם ולא במקום אחר?. או למה שאני ארכוש דווקא ממך?. תשובה: למה שאני אמכור דווקא לך, למה שאני אתן שירות דווקא לך. לסיכום: ...