... יכולה להיות לאדם בחירה חופשית חלקית? אליעד דן בנושא מורכב ביותר: האם קיימת בחירה חופשית חלקית או שהבחירה היא מוחלטת - או שקיימת או שלא קיימת בכלל. מרבית האנשים חושבים שהם יכולים לבחור בחלק מהדברים ובחלק לא. לדוגמה, אדם לא יכול להחליט אם הבניין שמולו יעמוד או לא, או אם השמש תזרח, אך מרגיש שהוא כן יכול להחליט מה לעשות עם עצמו: אם ללכת או לעצור, אם לדבר או לשתוק. לפי התפיסה הרווחת, זו בחירה חופשית חלקית - בחירה חלקית בדברים מסוימים וחוסר בחירה מוחלט בדברים אחרים. אליעד מעמיק בשאלה הזאת מכיוונים שונים ומסביר מדוע, למעשה, לא יכולה להיות בחירה חופשית חלקית. הוא מעלה ... קיים משהו חיצוני שקובע לך במה תוכל לבחור ובמה לא, פירושו שאין לך כלל בחירה, כי משהו אחר כבר החליט עבורך מה נמצא בגבולות האפשרי ומה מחוצה לו. אם אתה הוא זה שקובע מה אפשרי ומה לא אפשרי עבורך, ... דברים יהיו נתונים לבחירתך ואילו לא. אליעד מדגים זאת באמצעות דימוי פשוט: נניח שאתה אצבע ביד. האם האצבע יכולה להחליט לאן לזוז? אולי היא יכולה להחליט להתכופף מעט, אך האם היא יכולה להחליט על עצם מיקומה בתוך החלל? אם האצבע רואה עצמה כישות נפרדת מהגוף, היא תחשוב שיש דברים שהיא יכולה לבחור ויש דברים שלא. אבל האצבע אינה נפרדת מהגוף: הגוף הוא שמחליט עבורה. באותו אופן, אם האדם הוא חלק ממציאות רחבה יותר, גוף גדול כלשהו, אז או שהוא לא בוחר דבר כלל, או שהוא עצמו כל הגוף, ולכן הוא בוחר את הכל באופן מוחלט. האם הבחירה היא חוויה סובייקטיבית בלבד או אמת אובייקטיבית? אליעד מבחין חד משמעית בין חוויית בחירה לבין אמת אובייקטיבית. ... קודמים. לכן, התחושה אני בחרתי הופכת לבעייתית, כי אם הבחירה מבוססת על סיבתיות - סיבה ותוצאה - אזי גם ההחלטה שאתה עושה תלויה באינסוף גורמים קודמים, וכבר לא אתה זה שבחר אותה באמת. האם אפקט הפרפר מראה שאין באמת ... הקשרים המדויקים בין דברים אינה מעידה בהכרח על כך שהכל הוא סיבתי לחלוטין. העובדה שלא ניתן להוכיח קשר סיבתי מוחלט בין כל האירועים, לא מעידה בהכרח שהקשרים הללו לא קיימים, אך גם לא מאפשרת לאדם להיות בטוח שהכל נקבע ... כל מה שמתרחש נקבע מראש או אקראי לחלוטין, או שהאדם הוא המקור לכל הבחירות ביקום - ואז הבחירה היא מוחלטת על הכל, כולל הדברים שאינם מודעים לו. המסקנה הסופית שאליעד מציג היא פשוטה וברורה: לא יכולה להיות בחירה חופשית ...

... לו דברים שלכאורה הוא בחר בהם, ומצד שני, קורים לו דברים המנוגדים לרצונו, ולכן נדמה לו שאין לו שליטה מוחלטת. אך באמת, האני הגדול יותר - זה שחולם - הוא זה שמחליט על כל פרט ופרט בחלום, כולל תחושת הבחירה או היעדר הבחירה של האדם שחולם. האם אנחנו באמת נפרדים משאר ... ביטוי בלבד של מחשבת החולם. דוגמה לכך היא סרט מצויר כמו תום וגרי: לגרי אין בחירה חופשית כי הבמאי מחליט עבורו הכל, כולל התנהגותו. כך גם האדם בחלום - הוא חושב שיש לו אישיות משלו, אבל באמת זו אשליה, ... אינו קיים כלל, ולכן הוא למעשה הכל - המציאות עצמה. ולכן, אין הבדל אמיתי בין לומר יש לי בחירה מוחלטת לבין לומר אין לי בחירה בכלל, כי בשני המקרים האדם הוא הכל. האם יש משמעות אמיתית לקיום שלנו? אם ... סיבה. אם אלוהים חי ללא משמעות, גם לאדם אין סיבה אמיתית לקיום. אך דווקא ההבנה הזו, שאין שום משמעות מוחלטת, משחררת את האדם מחיפוש משמעות ונותנת לו תחושה של משמעות אינסופית דווקא בגלל שאין לה הגדרה מוגבלת. האדם זקוק ...

... להעביר היא שהאדם החכם כביכול נמצא כל הזמן בניסיון להוכיח לעצמו שהוא צודק. ברגע שאדם מנסה להיות בטוח באופן מוחלט במשהו - למשל, שהוא אכל ארוחת בוקר - הוא מתחיל להטיל ספק ולחקור עד לרמה שבה הוא מגיע לאי - ודאות מוחלטת. מה קורה כאשר מנסים לדעת משהו באופן מוחלט? אליעד מסביר את התהליך כך: אדם יכול להיות בטוח בדבר פשוט כמו שאכל ארוחת בוקר, אך אם הוא יחליט לחפש את הוודאות המוחלטת לגבי זה, הוא יתחיל לשאול את עצמו שאלות כגון האם באמת אכלתי?, אולי אני רק מדמיין?, וכך הלאה. כשהוא חוקר מספיק עמוק, הוא מגלה שהוא אינו יכול לדעת בוודאות מוחלטת שאכן אכל. וכאשר הוא מגיע לתחתית הבדיקה, לתוך אי - הידיעה המוחלטת, מתרחשת התנתקות מוחלטת מכל ידע. בנקודה הזו האדם לא יודע שום דבר, אין לו שום חוויה מוגדרת או זיכרון מוגדר. כשהוא חוזר ... ABC הייתה מורכבת, ופעם שנייה קלה יותר משום שכבר היה רשימו מהחוויה הקודמת. מהו מצב של אי - ידיעה מוחלטת וכיצד הוא משפיע על התודעה? אליעד מתאר מצב שבו האדם מגיע למצב מוחלט של לא יודע כלום. במצב כזה אין שום זהות, אין שום ידיעה, אין שום תחושה מוגדרת. אבל כשהאדם חוזר ... ברורה של מה שקרה. הוא יודע שדברים מסוימים קרו, אך הוא זוכר זאת מתוך מקום של אי - ידיעה מוחלטת. כלומר, לאחר שחווה את מצב האי - ידיעה, האדם יכול לחוות את המציאות ממקום חדש לגמרי. אליעד מדגיש שכדי להגיע למצב של אי - ידיעה מוחלטת, האדם צריך לבדוק כל דבר לעומק ולשאול על כל דבר: האם זה באמת כך?, האם זה באמת קורה?. הבדיקה האינטנסיבית הזו מובילה בסופו של דבר למצב של לא יודע מוחלט, שם האדם מאבד את כל נקודות האחיזה בתודעה. כיצד ההתבוננות על העצמי מובילה למסה קריטית של הבנה? אליעד מתאר ... כבר לא מזדהה עם שום דבר, לא עם האני ולא עם המציאות שהוא תופס. כל ניסיון לאחוז במשהו ברור ומוחלט מתפורר לחלוטין. מה משמעות הרשימו - הרושם שנשאר מחוויית האי - ידיעה? אליעד מסביר שהרשימו הוא הרושם שנותר בתודעה לאחר שהאדם עבר את חוויית האי - ידיעה המוחלטת. הוא מדגים זאת באמצעות דוגמה של למידת ABC: בפעם הראשונה שלומדים משהו, הוא קשה, אך בפעם השנייה הוא קל יותר, כי נותר רשימו מהפעם הראשונה. באופן דומה, האדם שחוזר ממצב של אי - ידיעה מוחלטת מביא איתו את הרושם או הזיכרון של החוויה הזו, וכך משתנה תפיסתו לגבי דברים שכבר הכיר קודם. הרשימו הזה ... להבין את המציאות באופן חדש ושונה, מתוך מודעות לכך שהכל אינו וודאי כפי שחשב קודם לכן. מהי אי ידיעה מוחלטת? כיצד מגיעים להבנה מוחלטת? מהו רשימו? האם החוויה נוצרת או מתרחשת? מהי מסה קריטית של התודעה?

... איך להתמיד, שינוי הרגלים, גאווה עצמית, גאווה אמיתית, משחק הנפרדות, חופש הבחירה, להסתכל מבחוץ איך אפשר לשלוט בעצמך ולהתמיד בהחלטות לאורך זמן? רוב בני האדם מתקשים בשליטה עצמית ובהתמדה בהחלטות שלהם. אליעד מסביר לעומק מדוע קשה להתמיד בהחלטות, כמו למשל החלטה לאכול בריא. הדוגמה שאליעד נותן היא אדם שמחליט לאכול בריא, אך לאחר זמן קצר, נכנע לפיתוי של אכילת משהו לא בריא, או עישון סיגריה, ומאבד שליטה. האדם הזה מנסה להתמיד בהחלטתו, אבל בכל פעם מוצא את עצמו נשבר מחדש, ומתמודד עם תחושות של אשמה, אכזבה או תסכול מכך שאינו מצליח לשמור על עקביות. למה קשה להתמיד בהחלטות לאורך זמן? אליעד מסביר שהסיבה לכך היא שהרצון של האדם משתנה כל הזמן, וזו הסיבה לקושי להתמיד בהחלטות. הוא מדגיש נקודה חשובה: העובדה שהרצון משתנה אינה אומרת שאין לאדם שליטה על הרצון. ניתן לשלוט ברצון, אך האדם ... שהאדם נמצא בתוך משחק הנפרדות, שבו הוא חווה עצמו כנפרד וכמי שאינו שולט בכל רצונותיו. הוא מדגים זאת באדם שמחליט לאכול בריא, מצליח לזמן קצר, נכשל שוב ושוב, נכנס לעצבות או לדיכאון בשל כך, וחוזר למצב שבו הוא שוב ... האופציות שוות מבחינה ערכית. הוא מוסיף כי רק כאשר האדם מבין שהכל שקול, הוא יכול לבחור באמת מתוך חופש מוחלט, ולא מתוך אילוץ פנימי. מה הקשר בין גאווה עצמית לשליטה עצמית? אליעד מציג את הרעיון של גאווה אמיתית ככלי ... בשינוי הרגלים הוא להבין שכל האפשרויות הן טובות ורעות במידה שווה, וכך להגיע למצב שבו האדם בוחר מתוך חופש מוחלט. הוא מדגים זאת שוב באמצעות הדוגמה של אכילה בריאה לעומת לא בריאה, ומסביר שכדי שהאדם יצליח להתמיד בבחירתו, הוא ... מתוך חופש אמיתי, ולא מתוך כפייה פנימית או פחד. רק כך הוא יוכל להשיג עקביות אמיתית לאורך זמן ולהתמיד בהחלטותיו ללא מאבק פנימי. איך להשיג שליטה עצמית? איך לשנות הרגלים בצורה עקבית? מה זו גאווה אמיתית? מהו משחק הנפרדות? כיצד לקבל החלטות בצורה נכונה? איך להסתכל על דברים מבחוץ? למה הרצון משתנה כל הזמן?

... אחר, הרי שלא קיימת שום תכלית. מה יקרה אם תפסיק לעשות פעולות שאין להן תכלית ברורה? אליעד מסביר שאם תחליט לעשות רק דברים שיש להם מטרה מוגדרת וברורה לחלוטין, באופן פרדוקסלי תגלה שאין בעצם סיבה לעשות שום דבר. הוא ... לפעולות, היא זו שמאפשרת את משחק החיים, את משחק הנפרדות ואת המשך הקיום היומיומי. מהי הפרדוקסליות של ההתקרבות לאמת מוחלטת? אליעד מציין מצב שבו אדם רוצה להתקרב אל האמת המוחלטת. הוא אומר שכאשר אדם מנסה להתקרב לאמת הזו, נוצרת תחושה פרדוקסלית של התקרבות והתרחקות בו זמנית. כל התקרבות לנקודה ... יכול להיות במודעות לכך שאין הבדל אמיתי בין עשייה לאי - עשייה. מצב זה מאפשר לו לפעול מתוך חופש מוחלט, בלי להיות תלוי בתוצאות, וכך ליהנות מהחיים בצורה עמוקה יותר. לסיכום, אליעד כהן מדגים כיצד הבנת התכליתיות העמוקה של החיים, והמודעות לכך שאין שום תכלית מוחלטת ושכל העולם הוא משחק של נפרדות, מאפשרת לאדם לחיות חיים מלאים, חופשיים ומאושרים יותר. התובנה שאין הבדל בין מצבים ...

מוטיבציה, נפרדות מתוך אחדות, אפתיות, משמעות חלקית, משמעות מוחלטת, משמעות יחסית, אין תשובה מוחלטת, שאלה יחסית מדוע עדיין קיים קונפליקט פנימי גם לאחר השגת שקט? בתחילת הדברים, מתואר מצב שבו אדם חווה שקט ... הוא נותן דוגמה למצב שבו אדם חייב לבחור בין לאכול או לא לאכול. מצד אחד, האדם יודע שאין משמעות מוחלטת לשום דבר, ומצד שני, עדיין קיימת בו התפיסה היחסית שמעדיפה לאכול כי זה טוב יותר. הדואליות הזו לא חייבת ... לאדם לבחור בנפרדות ממקום שלם ושליו, מתוך הבנה שגם האחדות וגם הנפרדות נכונות בו זמנית. האם ההבנה שאין משמעות מוחלטת מובילה לאפתיות? נקודה חשובה נוספת שאליעד מדגיש היא העובדה שההכרה בכך שאין משמעות מוחלטת לא מובילה בהכרח לאפתיות או אדישות. דווקא כאשר האדם מבין בצורה עמוקה שבמובן המוחלט הכל חסר משמעות, הוא יכול לבחור לחיות את חייו עם משמעות יחסית מלאה יותר. זאת משום שהוא כבר לא כבול לפחד מפני טעויות או כישלונות, והבחירות שלו הופכות להיות קלילות יותר ושלמות יותר. מה ההבדל בין משמעות מוחלטת למשמעות יחסית? ההרצאה מדגישה את ההבדל בין משמעות מוחלטת לבין משמעות יחסית: משמעות מוחלטת - מצב שבו הכל שווה ואין הבדל אמיתי בין טוב לרע, בין פעולה לאי - פעולה, או בין הצלחה לכישלון. משמעות יחסית - מצב שבו האדם חי מתוך בחירה בעולם של דואליות ונפרדות, ומעניק חשיבות לפעולות, להחלטות, ולתוצאות מתוך פרספקטיבה אישית ויחסית. אליעד מדגיש שאין סתירה בין השתיים, להיפך, ההבנה של המשמעות המוחלטת מאפשרת לחוות את המשמעות היחסית בצורה עמוקה ומלאה יותר. מדוע קשה לאדם להכיל בתוכו את שני המצבים? הקושי העיקרי של האדם, לפי אליעד, נובע מהעובדה שהוא מתקשה להכיל את הסתירה לכאורה בין האחדות המוחלטת לבין הצורך לפעול בעולם הנפרדות. האדם מרגיש מנוטרל כאשר הוא מבין שהכל אחד ואין הבדל בין טוב לרע, אך במקביל הוא עדיין מרגיש דחף לפעול. הסתירה הזו יוצרת אצלו קושי לקבל החלטות, משום שהוא אינו בטוח במאת האחוזים שאין שום משמעות מוחלטת או שיש משמעות מוחלטת. כיצד ניתן להתמודד עם הקושי הזה? התשובה שאליעד מציע היא להתבונן עמוק יותר פנימה אל שורש השאלות וההנחות. כאשר ... לעומק את ההנחות שמובילות לשאלות שלו, הוא מגיע להבנה שכל השאלות הן יחסיות וסובייקטיביות. ההכרה בכך ששום שאלה אינה מוחלטת מאפשרת לו לחיות עם הסתירות הפנימיות בשלום ולפעול בעולם בלי להרגיש את הסתירה כבעיה. האם חייבים להגיע למצב של חוסר רצון מוחלט? אליעד מסביר שהמטרה אינה להגיע למצב שבו לא רוצים שום דבר, אלא להגיע למצב שבו הרצון או חוסר הרצון ... האחדות יכול לרצות או לא לרצות, לעבוד או לא לעבוד, ולהישאר שקט ושלם בכל מצב שהוא בוחר. לסיכום, ההבנה המוחלטת שהכל הוא אחד ושאין משמעות מוחלטת אינה גורמת לאפתיות, אלא מאפשרת לאדם לחיות חיים מלאים יותר, מתוך בחירה מודעת ושלמה בין האפשרויות השונות שמציע העולם. מהי משמעות מוחלטת? איך להכיל סתירות פנימיות? האם הכל באמת חסר משמעות? איך להתמודד עם חוסר רצון מוחלט? מדוע קשה לקבל החלטות? האם הבנת האחדות מובילה לאפתיות?

... אליעד מסביר שיש כמה סוגים של הזדהויות שאדם מייחס לעצמו, כגון רכוש, גוף, מחשבות ותודעה. מנקודת המבט של האחדות המוחלטת, אין בכלל משמעות לשאלה מי זה עצמך?, כי ברמה הגבוהה ביותר אין שם קיום נפרד ואין שם אהבה או ... בין מכוער ליפה - כלומר, יחזור לתפיסת האחדות, שבה אין שום שיפוט ושום מחויבות חברתית - אזי הוא יוכל להחליט מחדש מה הוא חושב על המראה שלו, מתוך בחירה חופשית אמיתית. מה הקשר בין בחירה חופשית אמיתית לאהבה עצמית? ... יכול לבחור האם לאהוב את עצמך או לשנוא את עצמך, האם לראות משהו כטוב או רע, וזאת מתוך חופש מוחלט. איך אפשר לאהוב את הרע בעצמך? כדי לאהוב את הרע בעצמך, אליעד מסביר שיש לחזור קודם כל למצב של אחדות מוחלטת, מצב שבו האדם לא יודע אם משהו הוא באמת טוב או רע באופן מוחלט. מתוך אותה נקודת אפס, שבה אתה לא יודע להבדיל בין טוב לרע, אתה יכול לחזור ולבחור מחדש האם לראות ... האם באמת קיימת אהבה ללא תנאים? אליעד מציין כי אהבה ללא תנאים יכולה להתקיים רק מתוך מצב של הבנה מוחלטת שאין הבדל בין טוב לרע, יפה או מכוער. אדם יכול להגיע לכך רק כאשר הוא מפסיק להחזיק בשיפוטים ובמחשבות ...

... כל לעצור ולהבין את המצב - להכיר בכך שהקפיצה משאלה לשאלה יוצרת את הבעיה. כדי לצאת מהלופ, האדם צריך להחליט שכל מעבר לשאלה הבאה יעשה רק לאחר שפתר לחלוטין את השאלה הנוכחית. אם הוא מוצא שהשאלה תלויה בדבר אחר, ... בראש? אליעד מציג שיטה פשוטה כדי להשתחרר מכל השאלות והבלבול: האדם צריך למצוא משהו אחד שהוא בטוח בו באופן מוחלט. אם אדם יחפש משהו שבו הוא בטוח במאה אחוז, ולא יהיה לו ספק כלל לגביו, הוא יגלה שאין דבר ... רוצה? הוא יראה שתמיד קיים ספק כלשהו. ככל שהאדם יעמיק בכך יותר, הוא יגיע למצב של אי - ודאות מוחלטת. הוא נותן דוגמה: נניח שאדם מגיע לסופרמרקט עם תקציב מוגבל ורשימת קניות. הוא לא יודע מה לקנות קודם. הפתרון ... לצאת מכל השאלות, על האדם להשתחרר מכל הנחות היסוד שלו, ולהטיל בהן ספק עמוק. רק כאשר האדם מטיל ספק מוחלט בכל הנחות היסוד שלו, כל השאלות שלו נעלמות. לדוגמה, אם אדם שואל למה אני חי?, הוא מניח שיש משמעות ... אך אם יטיל ספק בהנחת היסוד שיש בכלל משמעות, השאלה תתפרק ותיעלם מאליה. מהו מצב של אי - ידיעה מוחלטת, ולמה הוא מוביל? המצב שבו האדם מגיע להבנה שהוא באמת אינו יודע דבר בוודאות, מכונה על ידי אליעד מצב של אי - ידיעה מוחלטת. במצב זה, אין יותר שאלות, כי האדם מבין שאין תשובה שהוא יכול להיות בטוח בה באופן מוחלט. לדברי אליעד, זהו פתרון מוחלט וסופי לבעיית השאלות והבלבולים. האדם מפסיק להתייסר בשאלות, כי הוא מגיע להבנה שאין אפשרות לדעת שום דבר בוודאות מוחלטת. אליעד מדגיש שחשוב שהאדם יהיה כנה ואמיתי עם עצמו - ברגע שהוא יאמר לעצמו: אני לא מוכן לחשוב או לקבל שום מחשבה שאינה אמת מוחלטת, הוא יראה שהוא למעשה לא יכול לאחוז בשום מחשבה. כל מחשבה שלו יכולה להתהפך, ואז כל הלופים המחשבתיים ייפסקו. ... עד כדי כך שמציף את המלונות, כך גם המחשבות מציפות את האדם. ברגע שהאדם מסרב לקבל מחשבות שאינן אמת מוחלטת, הוא למעשה קוצר את המחשבות ומונע מהן להציף אותו. כיצד נראית החוויה של אדם שהגיע למצב של אמת מוחלטת? אדם שמגיע לאמת מוחלטת חווה סוג של פירוק או התפרקות של תפיסת המציאות שלו. אליעד מסביר שכאשר האדם מבין באמת שאין שום דבר מוחלט שהוא יודע, התודעה שלו מתפרקת. הוא מדמה זאת להכנסת משהו אינסופי לתוך כלי מוגבל, כמו תודעה של אדם. כשמשהו ... לתוך התודעה המוגבלת של האדם, התודעה מתפרקת ומתמוססת. אליעד מבהיר שזו לא חוויה של מציאת תשובה, אלא של ביטול מוחלט של השאלות, כי אין עוד דבר שבו אפשר להיות בטוח. האדם מגיע למצב של רוגע מוחלט שבו אין שאלות ואין צורך בתשובות. למה אנשים מתקשים לשמור על המצב של אמת מוחלטת? הסיבה שאנשים מתקשים להחזיק במצב של אמת מוחלטת, לפי אליעד, היא שהם עדיין מזדהים עם חלק בתוכם שרוצה משמעות או תשובות. האדם מתקשה לשחרר לגמרי את הרצון להבין, ולכן הוא ממשיך להסתבך בשאלות ובספקות. הוא מזכיר שאם האדם היה באמת מגיע לאי - ידיעה מוחלטת, הוא כלל לא היה שואל שאלות. לסיום, אליעד מייעץ לאדם שלכוד בשאלות אינסופיות להיות כן ואמיתי עם עצמו, ולנסות ללכת עד הסוף עם המחשבה: עד שאני לא בטוח במשהו באופן מוחלט, אני לא מתעסק בשום מחשבה נוספת. לדבריו, גישה זו מובילה לשחרור אמיתי וסופי מהסבל ומהבלבול. איך להשתחרר ממחשבות? מהי אמת מוחלטת? איך להפסיק לשאול שאלות? איך להפסיק לחשוב יותר מדי? איך לצאת מתסכול? מה זה מחויב המציאות? מהן הנחות יסוד?

... חיסרון בכל מצב נובעת מהמבנה הבסיסי של התפיסה והמחשבה. האדם תמיד חש חיסרון כיוון שהשכל אינו מסוגל לחוות באופן מוחלט מצב של מושלמות מוחלטת. אפילו כאשר החיים טובים יחסית, האדם תמיד יחווה שחסר לו משהו, גם אם לא במודע. הוא נותן דוגמה: אדם ... בעצם חוויה שמתווכת דרך חושים אל השכל. השכל הוא זה שקובע מה יש ומה אין. כלומר, השכל הוא זה שמחליט אם מה שהאדם רואה הוא אמיתי או לא אמיתי. אליעד ממחיש זאת באמצעות דוגמה עתידית אפשרית, שבה יתגלה שיש ... קובע זה קיים או זה לא קיים. כאשר האדם מתבונן כך, הוא מתחיל להבין שהקביעה של יש ואין איננה מוחלטת אלא יחסית ותלויית שכל. הוא מדגים: כאשר אדם אומר שהוא רואה שולחן, החושים שלו מעבירים מידע, והשכל מתרגם זאת ... של השכל לתפוס דבר והיפוכו באותו זמן. אפשר לתפוס אפור, אך אי אפשר לחשוב בו - זמנית שיש שחור מוחלט ולבן מוחלט באותה נקודה. חוסר היכולת הזו, לפי אליעד, הוא בדיוק השורש של תחושת החיסרון האנושית. האדם תמיד ירגיש חסר, כי ... המחשבות והתחושות. כשהאדם עושה זאת, הוא מתחיל להבין שתחושת החיסרון עצמה נובעת ממנגנון מחשבתי שמטבעו אינו יכול לתפוס שלמות מוחלטת. איך חיים כשמבינים את המקור של המחשבות והנפרדות? אליעד טוען שאם האדם מגיע להבנה שהחוויה של יש ואין היא ... בו חסרונות. מאיפה מגיעות המחשבות? מהי חוויית נפרדות? למה תמיד חסר משהו? מהי התבוננות פנימית? האם ניתן לחוות אחדות מוחלטת? איך המוח יוצר מציאות?

... אדם מואר, מהי הארה רוחנית, להיות אלוהים באמת, ביטול הבחירה, להכיל את הכל מה המשמעות של תשובות מתוך אחדות מוחלטת? כאשר בן אדם שואל שאלה הנובעת מבעיה, התגובה הטבעית היא לתת פתרון ברור ומוגדר. אך אליעד כהן מסביר שיש ... הנמצא במצב של אחדות לא רואה בעיה בשום מצב נתון, ולכן גם לא מחפש פתרון. למעשה, במצב של אחדות מוחלטת, האדם אפילו לא צריך לשכנע את עצמו שאין בעיה, כי מבחינתו אין מלכתחילה שום צורך בהתייחסות לבעיה. לדוגמה, אם ... החתול לא יכול לענות, מכיוון שהוא אינו מנסה להיות חתול - הוא פשוט חתול. באותו האופן, אדם שחווה אחדות מוחלטת, אינו מנסה להיות באחדות, הוא פשוט נמצא בה באופן טבעי. למה אדם מואר אינו יכול להסביר כיצד להגיע להארה? אליעד מסביר שאדם שהגיע להארה או לאחדות מוחלטת אינו יכול באמת להסביר לאדם אחר כיצד להגיע למצב זה. הסיבה לכך היא שמי שכבר מצוי באחדות לא מתאמץ ... באמת על פי אליעד כהן, אינו מצב שבו אדם מדמיין שהוא אלוהים, אלא מצב שבו האדם באמת נמצא במודעות מוחלטת לכך שהוא הכל. אלוהים לא מדמיין או מנסה להיות משהו, אלא הוא חווה את הכל באופן ישיר. כשהאדם באמת ... המשמעות של ביטול הבחירה בתהליך ההארה? ביטול הבחירה מתייחס למצב שבו האדם לא מתאמץ לחשוב בצורה מסוימת או לקבל החלטות, אלא הוא פועל מתוך הבנה עמוקה כל כך, שהבחירות קורות מעצמן באופן טבעי, ללא תחושה שיש צורך לבחור. במצב כזה האדם נמצא בזרימה מוחלטת עם המציאות, ללא מאמץ מנטלי כלל. לדוגמה, אליעד מסביר שאם אדם באמת לא יכול לחשוב שמצב מסוים הוא רע, ... בעיה, ואין לו בעיה עם זה שאין בעיה. כל מצב שהוא ימצא בו את עצמו יהיה מקובל עליו באופן מוחלט, ללא צורך לשנות או לשפר אותו. אליעד מדגיש שבמצב כזה, אפילו אם מישהו ינסה לעורר באדם המואר ספקות ויטען ... מוגדר הוא בעצם צורה של אחיזה במשהו, ניסיון להישען על רעיון או תפיסה כדי להרגיש יציבות וביטחון. אך האחדות המוחלטת היא בדיוק ההפך - היא מצב שבו אין צורך באחיזה בשום דבר, כי האדם כבר לא מרגיש איום או צורך בפתרון מוגדר. במילים אחרות, פתרון אמיתי אינו פתרון של בעיה מסוימת, אלא ביטול מוחלט של התפיסה שיש בעיה בכלל. למה מצב האחדות הוא המצב הטבעי של כל דבר במציאות? ההרצאה של אליעד מדגישה ... טבעי לחלוטין, ללא מאמץ, ללא אחיזה, וללא צורך להסביר או להצדיק את עצמו. מהי הארה רוחנית? איך להגיע לאחדות מוחלטת? ביטול הבחירה והארה רוחנית מה המשמעות של להכיל את הכל? איך להיות אלוהים באמת? האם יש תשובה מוחלטת לשאלות החיים?