... כהן מדגיש בהקשר של הפגנות הוא שאסור לפגוע באזרחים. המפגינים יוצאים להפגין משום שרע להם, והם רוצים לשנות את ההחלטות של מקבלי ההחלטות. עד כאן, הכל בסדר גמור. אך הבעיה מתחילה כאשר מפגינים פוגעים באנשים חפים מפשע, או אפילו חוסמים כבישים ופוגעים ... יאבדו את התמיכה הציבורית. במצב כזה, כל מטרת ההפגנה לא מושגת, כיוון שמלכתחילה מטרת ההפגנה הייתה לשכנע את מקבלי ההחלטות לשנות את החלטותיהם, והתנגדות אזרחית מקטינה את ההשפעה של המחאה. כדוגמה הוא מציין פגיעה בחנויות, לכלוך, שבירת תחנות אוטובוס או שריפת פחי ... באמת רוצה לחיות במדינה ללא משטרה. לכן, הפגיעה בשוטרים לא מוצדקת ולא מקדמת שום מטרה מועילה. איך לגרום למקבלי ההחלטות לשנות את ההחלטות שלהם? אליעד כהן מסביר שהדבר היחיד שבאמת משפיע על מקבלי ההחלטות הוא האיום על השלטון שלהם. מקבלי ההחלטות אינם מתעניינים בנזקים שהמפגינים עושים לסביבה או לאזרחים אחרים, והם לא מוטרדים אם המפגינים ישרפו את העיר או ישברו ... לתת את אשתם לנהל את המדינה. לכן, המחאה צריכה להיות מכוונת באופן ישיר כלפי מי שבידיו הכוח הפוליטי לקבל החלטות, ולא לפגוע באזרחים או בשוטרים שאין להם השפעה אמיתית על קבלת ההחלטות. למה חסימת כבישים ומחאות אלימות פוגעות במטרה? אליעד כהן חוזר ומדגיש שלחסום כבישים או לנהוג באלימות לא יעזור למטרה ... לבעיה, ולא נגד אלו שאינם קשורים לכך. לסיכום, אליעד כהן מציע למפגינים לפעול באופן ממוקד ואסטרטגי, לפנות ישירות למקבלי ההחלטות, ולהימנע מפגיעה באזרחים חפים מפשע, בשוטרים או ברכוש ציבורי, וזאת כדי שהמחאה תהיה יעילה ומשפיעה באמת. איך לארגן הפגנה ...

... רחבה יותר כמו להגדיל את המכירות. לא אומרים לו בדיוק כיצד לעשות זאת, אלא מגדירים את התוצאה הנדרשת והוא מחליט על הדרכים להשיגה. מנהל בכיר אחראי ליעדים כלליים יותר, כמו הגדלת רווחיות המחלקה או הארגון. כאן כבר יש צורך ... אותן בלי הרבה חשיבה או אחריות רחבה, כדאי לך להישאר פועל. בתפקיד כזה אין צורך בחשיבה אסטרטגית או בקבלת החלטות מסובכות. אם אתה מעוניין לקחת יותר אחריות, להחליט בעצמך על הדרכים לפעולה, ויש לך את הרצון והיכולת להסתכל על התמונה הכללית ולקבל החלטות מורכבות, כנראה שמתאים לך תפקיד של מנהל. איך לנהל מנהלים בארגון? כאשר אתה ממנה מנהלים או אחראי על מנהלים ... צריכים לשפר את הרווחיות, ולמנכל תיתן את ההנחיה הכי כללית, אנחנו רוצים שהחברה תצליח ותרוויח כמה שיותר. המנהל הבכיר יחליט בעצמו על הדרכים והאסטרטגיות המתאימות להשגת יעדים אלו. דוגמה מפורטת להמחשת ההבדל - רובוט מול מנהל ניתן לדמות את ... בין רובוט בסיסי לרובוט מתקדם. רובוט פשוט מתוכנת לבצע משימות מוגדרות במדויק. אין לו חשיבה עצמאית והוא אינו יכול להחליט כיצד לפעול. רובוט זה הוא כמו הפועל בארגון, שמקבל הנחיות ברורות ומדויקות. הוא לא חושב על המטרה, אלא מבצע את מה שהוגדר מראש. לעומת זאת, רובוט מתקדם עם אינטליגנציה מלאכותית מסוגל להחליט החלטות עצמאיות בהתאם למטרה שהוגדרה לו. לדוגמה, רובוט חכם שמקבל משימה כללית, כמו למצוא חתולים בתמונות, יצטרך בעצמו לחשוב איך ... ואסטרטגית. ככל שהמנהל בכיר יותר, עליו לחשוב פחות על הפרטים הקטנים, ולהתמקד יותר בתמונה הכוללת. המנהל הבכיר חייב לדעת להחליט מה חשוב ומה פחות חשוב, איפה להשקיע משאבים ואילו אסטרטגיות הן הכי נכונות לארגון. לעומת זאת, הפועל חייב להתמקד ... עליך למכור 20 יחידות ביום. - מוגדרות לו פעולות ברורות. מנהל צוות: אנחנו צריכים להגדיל את המכירות. - הוא מחליט איך לבצע זאת. מנהל מחלקה: המטרה היא להגדיל את הרווחיות. - יש לו חופש לבחור באילו אסטרטגיות להשתמש. מנכל: ... הרובוט הוא כמו פועל - הוא מקבל הוראות מפורטות ופועל בהתאם. ככל שרובוט מתקדם יותר, כך הוא נדרש לקבל החלטות בעצמו ולחשוב, בדיוק כפי שמנהל בכיר נדרש לחשוב ולא לפעול רק לפי הוראות. לסיכום המנהל אחראי על התוצאה, הפועל ...

... שני, הרגש מציע פתרון שונה, המבוסס על תחושות, אינטואיציות ורגשות. כאשר השכל והרגש מסכימים ביניהם, האדם חש שלמות וביטחון בהחלטותיו. אך כאשר הם לא מסכימים, נוצר מתח פנימי, חוסר וודאות, ספקות ומצפון לא שקט. לדוגמה, אדם עשוי להבין בשכלו ... בספק ואינו יודע מה יקרה לו בעתיד, הוא חווה מתח וסבל. ספק יכול להתבטא בשאלות כמו האם עשיתי את ההחלטה הנכונה?, מה יקרה לי אם אטעה? או מה עדיף, מה שהשכל אומר או מה שהרגש אומר?. בכל רע שאדם ... מציע פתרון אחד והרגש מציע פתרון אחר. מהו הפתרון לקונפליקט זה? איך ניתן למצוא פתרון שבו השכל והרגש שותפים להחלטה? ההסבר המרכזי של ההרצאה הוא שהאדם מקבל החלטות באמצעות שני כוחות: השכל והרגש. השכל הוא כוח רציונאלי שמתכנן ומקבל החלטות מבוססות על חשיבה וניתוח, בעוד הרגש הוא חלק לא רציונאלי, שמניע את האדם לפי תחושותיו הפנימיות. כאשר השכל והרגש מסכימים על דבר מה, יש הרגשה של שלמות, כיוון שההחלטה נתפסת כמאוזנת ונכונה. אולם, לעיתים יש מצב שבו השכל והרגש לא מסכימים. בשלב כזה, האדם מתחיל לחוות קונפליקט פנימי ... בהרצאה זו נענה על השאלה, מה עושים כאשר השכל והרגש אינם מסכימים ביניהם, מהו הקונפליקט? ומהו הפתרון? האדם מקבל החלטות לפי שני כוחות: כוח השכל וכוח הרגש. שילוב של שניהם יחד. מה שאדם חושב ומה שאדם מרגיש שהוא צריך לעשות. השילוב של ההחלטה השקולה של השכל והרגש. אם הרגש והשכל מסכימים על ההחלטה, אזי הוא מסכים. וחש תחושת שלמות. יש מצבים בחיים, שהאדם חווה סוג של קונפליקט בין השכל לרגש. שהשכל אומר ... שם טוב יותר משם? למה חושב כך? כשהוא שם, רוצה להיות פה וכשהוא פה רוצה להיות שם. אני יכול להחליט, שעכשיו ארצה את מה שיש לי, אז הוא הכי מאושר. האדם צריך לגלות את השורש של הרצון שלו, מאיפה ...

... כרע, הוא מרגיש רע. לכן, אדם שרוצה באמת להרגיש טוב, חייב לבדוק עם עצמו באופן יסודי ומעמיק: איך הוא החליט מהו טוב ומהו רע? מה קורה כשהאדם מתבלבל בין טוב לרע? אליעד כהן מסביר שהרבה פעמים אנשים לא באמת ... איך לבדוק לעומק מה טוב ומה רע? הדרך שאליעד מציע היא להתחיל לברר באופן אישי ועמוק מאוד לפי מה החליט האדם מה טוב ומה רע. לדוגמה, אפשר לקחת מקרה שאדם חושב בוודאות שהוא טוב, כמו לידת תינוק, ומקרה אחר ... חושב בוודאות שהוא רע, כמו רצח, ולשאול את עצמו: למה זה נחשב לטוב וזה נחשב לרע? מה המקור של ההחלטה הזאת? על ידי חקירה זו האדם מגלה במהרה שהסיבה שמשהו טוב בעיניו היא פשוט כי הוא רוצה אותו, והסיבה שמשהו רע בעיניו היא כי הוא לא רוצה אותו. כך מתברר שההחלטה על טוב ורע נובעת מהרצון האישי של האדם ולא מאיזושהי אמת אובייקטיבית שקיימת במציאות עצמה. מה קורה כשמגיעים להבנה ... עצמו מדוע הוא חושב כך. לדוגמה, אדם יכול לומר האם רצח זה רע? האם לידה זה טוב? ולבדוק למה החליט זאת. הוא יגלה במהרה שהסיבה שדבר מסוים טוב לו היא בגלל הרצון שלו שהדבר יקרה, והסיבה שדבר מסוים רע לו היא בגלל הרצון שלו שהדבר לא יקרה. השאלה המעמיקה יותר היא מי החליט שאני רוצה את זה ולא רוצה את זה? כך מתגלה שהחלטותיו לגבי טוב ורע הן סובייקטיביות ותלויות ברצון האישי שלו בלבד. מהי התוצאה הסופית של ההבנה העמוקה של טוב ורע? ... מן הסתם חושב שרע לו ויהיה לו רע. ומי שרוצה להרגיש טוב באמת, עליו לברר עם עצמו לפי מה החליט שזה טוב וזה רע. ומה אם אדם איבד את חוש הכיוון של מה זה טוב ומה זה רע. וכפי ... היה יודע מה טוב, מה רע אבל את זה כל אחד צריך לבדוק עם עצמו. תינוק נולד לדוגמה, מי החליט שאתה אמור להרגיש או לחשוב שזה דבר טוב שאדם יבדוק עם עצמו, מה טוב מבחינתו, מנקודת האמת הפנימית שלו ... את הטוב אחרת. לקחת מקרים שבטוח מבחינתו שזה טוב, וזה בטוח מבחינתו כרע. ואז עליו לבדוק לעומק מהיכן נובעת ההחלטה שזה טוב וזה לא טוב, והוא יראה שזה נובע מצד הרצון שלו שזה יהיה נראה כטוב ודבר אחר כרע, ...

... אך הוא לא בוחר את הרצון עצמו. הרצון נעשה מתוך תחושת צורך. האדם עשוי לרצות משהו, אבל לא הוא מחליט על הרצון. השאלה שמתעוררת כאן היא אם האדם יכול לבחור את מה שהוא רוצה או שמא הרצון הוא דבר ... לא תלוי בו. אבל לא רק שהרצון שלך לא תלוי בך, אלא שגם הקיום שלך לא תלוי בך. מי החליט עכשיו שאתה תשב? שאלה: נראה לי שאף אחד לא החליט. אליעד: נניח שאף אחד לא החליט, אבל האם אתה החלטת? כן. אז למה החלטת? שאלה: כי זה מה שמתאים לי ונוח לי. אליעד: אבל מי מחליט שזה מה שנוח לך? אתה עכשיו יושב מתוך רצונך, כי זה עכשיו מתאים לך, אבל מי זה שמחליט שזה מה שמתאים לך? למה אתה מחליט שזה מתאים לך? למה אתה בוחר להגיד שמתאים לך לשבת יותר מאשר לעמוד? שאלה: כי יותר נוח לי. אליעד: מי מחליט שזה יהיה לך יותר נוח? האם זה שנוח לך זה מכריח אותך לשבת? אתה יכול עכשיו לעמוד, אז מי גורם לך לשבת? הרצון שלך. ומי מחליט מה תרצה? תסתכל פנימה לתוכך, מי מחליט את מה שאתה רוצה? ההוכחה שיש אלוהים, היא הסיבה שאתה רוצה לשבת. שאלה: הנסיבות גורמות לך לרצות לשבת. אליעד: ...

... אני רוצה להיות מאושר, אך אליעד מצביע על כך שהרצון עצמו הופיע באדם באופן לא מודע. האדם לא באמת החליט או בחר בכך שיהיה לו רצון להיות מאושר. יש כאן ישות או מנגנון סמוי, היוצר את הרצונות ומחבר אותם ... פרטית ומוגבלת, וכך יוצר לעצמו אני, גוף גשמי ורצונות מוגדרים ומוגבלים. מנקודת מבט זו, האדם חווה את עצמו כאלוהים שמחליט בכוונה להפוך עצמו לישות פרטית עם רצונות ספציפיים. במצב זה האדם יכול להכיר בכך שכל הרצונות הם רצונותיו שלו ... לכך לשאול את עצמך, למה אני רוצה, את מה שאני רוצה? זה כדי שתבין שיש משהו שעושה שתהיה קיים, ומחליט שאתה שקיים, גם תרצה. תבינו את זה, זה כמו שמישהו אחר מחליט שתהיה קיים, והוא מחליט שיהיה רצון, והוא החליט לשדך ביניכם והחליט לעשות בלגן. אבל זה לא אתה, זה משהו שרוצה דרכך. אבל האדם לא מוכן לקבל את זה, הוא חושב שהוא עושה, והוא מחליט. ולכן הוא סובל. אמנם יש בזה מן האמת, כי בסוף אתה יודע שאתה אלוהים ואתה הוא זה שעושה הכל. ... וללכת איתו עד הסוף. האדם צריך להבין, שיש ישות שמחייה את התודעה, ויש ישות שמחייה את הרצון, ואותה ישות החליטה לגרום לך שתחשוב שהרצון זה שלך. אם אתה מבין את זה, אתה לא כל כך בטוח שזה הרצון שלך. ... ומחבר ביניהם. ואתה בכלל לא שייך לסיפור הזה. גם זה שאתה חושב שהרצון הוא שלך, גם את זה מישהו החליט לך. אם היית יודע את האמת, אז היית יודע שהרצון הוא בכלל לא שלך, למה? כי אם אתה מבין ...

... גם כן זה לא יצליח. עכשיו זוגיות בדיוק כמו התמדה בכל דבר אחר זה מינון מסוים שאת המינון אתה מחליט בזמן אמת לפי צורה כזו או אחרת אבל מה שחשוב להבין זה לא איך להחליט מה שחשוב להבין שאתה צריך את שניהם, זאת אומרת גם שממש רע לך לפעמים הזוגיות נבנית מזה כשממש רע ... אני בכלל לא אוהב אותה אני מוכן אפילו שהיא תסבול למעני בשביל שאני ארגיש טיפה יותר טוב. עכשיו מי יחליט בסוף מה תחשוב זאת שאלה אחרת אבל אני אומר משהו אחר בסופו של דבר הזוגיות מושתת על שני הצדדים ... בזוגיות אתה תגיד אני רוצה בהכרח שיפתרו את זה מבחוץ גם לא תעבוד הזוגיות שניהם לא יעבדו. עכשיו איך תחליט מה זה בזמן אמת אתה מחליט לפי מה שאתה מחליט אתה מחליט לפי מה שאתה מחליט, אתה מחליט לפי מה שאתה חושב לפי עלות מול תועלת מה אני רוצה יותר אני רוצה את זה או רוצה את ... את התשובה, אוקי קודם כל מה ההפך? ש: אלוהים. אליעד: למה אלוהים יצליח יותר בזוגיות? ש: כי אלוהים יכול להחליט שהוא בן אדם. אליעד: נניח לא אבל בוא אני אתן לכם את התשובה מי יצליח יותר בזוגיות ההוא שהשתחרר ...

... קובע את המציאות? אליעד ממשיך להסביר שהאדם לא תמיד קובע את מה שקורה לו. לדוגמה, אם אדם הולך ברחוב ומחליט ללכת לכיוון מסוים, הוא חושב שהוא מחליט את כיוון התנועה, אך למעשה המציאות היא זו שמובילה אותו לעשות זאת. אליעד מציע דימוי: האדם הוא כמו עט ... ולכן יש לראות בהן כיחידה אחת. הוא מציג את פרדוקס ריבוי אלוהים בו אם כל אדם הוא אלוהים ויכול להחליט את כל מה שקורה, אז כיצד יתכנו סתירות בין רצונות של אנשים שונים? הפתרון לפי אליעד הוא שמדובר בכל ... כיצד זה פותר את הסכסוך? אליעד מסביר גם את פרדוקס ריבוי האלוהים, בו אם כל אדם הוא אלוהים ויכול להחליט על המציאות, איך זה מתיישב עם העובדה שיש סתירות בין רצונות של אנשים שונים? הוא מביא את דוגמת הסכסוך ... באמת קובע שהוא ירצה? מי קובע מה תהיה התנועה הבאה שלו? לפי אליעד, האדם רק חווה את התחושה שהוא מחליט, אבל המציאות היא זו ששולטת בכל פרט ובכל רצון. מה המשמעות של להיות אלוהים? אליעד מרחיב בנושא ומסביר שכאשר ... באמת אחד? אליעד דן לעומק ברעיון שהמהות והצורה הם אחד - שאין באמת הבדל ביניהם. הוא מסביר שאם המהות מחליטה הכל, הצורה לכאורה אינה מחליטה דבר. אך אם אומרים שהמהות והצורה הן אחדות מוחלטת, אז גם הצורה מחליטה הכל. זה מוביל לפרדוקס: איך ייתכן שישנן שתי צורות או שתי ישויות שכל אחת מהן קובעת הכל? אליעד עונה ... ריבוי אלוהים ואיך הוא נפתר? אליעד מציג גם את פרדוקס ריבוי האלוהים: אם נאמר שכל אחד הוא אלוהים ויכול להחליט הכל, איך ייתכן שיש סתירה בין רצונות של שני אנשים? הוא נותן דוגמה מהסכסוך בין ישראל לחמאס: אם כל צד היה באמת אלוהים ומחליט הכל, לא הייתה מתאפשרת סתירה כזאת. הפתרון לפרדוקס הוא ההבנה שכל הישויות הן ביטויים חלקיים של אותה ישות מהותית ...

... האדם פועלים לפי אותו עיקרון של העדפת הנוחות או הפעולה הקלה ביותר ברגע נתון. למה אנשים מתחרטים בערב על החלטות הבוקר? אליעד מסביר שאנשים שמתחרטים בערב על מה שלא עשו בבוקר, עושים זאת כי בערב הם רואים את הדברים מזווית שונה לחלוטין. בבוקר האדם העדיף לנוח ולא לבצע משימה כמו ללכת להתאמן, אך בערב הוא שופט את ההחלטה הזאת על סמך תוצאות אחרות, ולכן מתחרט. הוא מציע תרגיל: כשהאדם מתחרט בערב, שיקליט מסר לעצמו של הבוקר ויסביר ... באותו הרגע אתה מעדיף דווקא להתבטל או לא לבצע משימה. בדרך זו האדם יבין טוב יותר את עצמו ויקבל החלטות בצורה מודעת יותר. איך אפשר להתמודד עם דחיינות ועצלנות? כדי להתמודד עם דחיינות, אליעד מציע קודם כל להיות כן ... הדרך לבצע אותה. עוד הצעה של אליעד היא להבין שהסבל הנובע מדחיינות מתרחש רק כאשר האדם לא שלם עם ההחלטה שלו. כאשר אדם מחליט לדחות משימה, הוא צריך להיות מודע לכך שזוהי ההחלטה שהייתה נראית לו הכי טובה באותו רגע. אם הוא יהיה שלם עם ההחלטה הזאת, הוא לא יתייסר לאחר מכן. כלומר, הפתרון לדחיינות הוא לא תמיד לבצע מיד את המשימה, אלא גם ללמוד לקבל את ההחלטה לדחות אותה בלי להתחרט לאחר מכן. אליעד גם מביא דוגמה מרבי נחמן, שנהג בדיוק להפך מדחיינים רגילים: או שביצע ... הדחיינות והעצלנות היא פשוט בחירת האדם בפעולה שנראית לו הכי נעימה באותו רגע. הדרך להתמודד היא מודעות והכרה מלאה בהחלטה הזאת, והפסקת האשליה שיש בכך משהו שלילי או פסול. עצם המודעות לבחירה הרגעית כבר עוזרת לאדם לקבל החלטות בצורה נכונה וטובה יותר עבורו. איך להפסיק לדחות דברים? טיפול בדחיינות ועצלנות האם עצלנות היא בעיה אמיתית? מדוע אנו ...

... עוד פרספקטיבה בן אדם שמדחיק דברים. ש: יש לי עוד רעיון. אליעד: תני רעיון. ש: עוד סיבה למשל אדם שמחליט אני מחר בבוקר הולך סתם לדוגמה לעשות איזשהו משהו שאני מתכנן הרבה זמן משהו שקשה לי לעשות אותו ואז ... יודע על השנייה עכשיו ברגע שבן אדם מזהה בתוכו משהו שהוא לא מבין את ההיגיון שלו הרבה פעמים הוא יחליט שזה פיצול אישיות, עכשיו מה זאת אומרת זאת אומרת כמו שאת אמרת אם בן אדם נגיד יש לו אישיות ... להעשיר. אליעד: אתה לא יכול לקום בבוקר להגיד הכי חשוב לי כסף והכי חשוב לי להיות חכם אתה צריך להחליט מה חשוב לך יותר להיות חכם או עם כסף נכון אין אפשרות. יפה עכשיו רגע בוא ניתן עוד דבר ... בן אדם אומר אני רוצה לאהוב את עצמי בלי תנאים אבל אני גם רוצה שיהיה לי ככה וככה אז תחליט או שאתה קם בבוקר ואתה אומר אני עכשיו קם בבוקר ומחליט שיהיה לי כמה שיותר כסף או שאתה קם בבוקר ואתה אומר אני מחליט שלא אכפת לי אם יש לי כסף או אין לי צריך להחליט לאיזה כיוון אתה שואף להגיע לכיוון שיהיה לך טוב בלי כסף או שאתה קם בבוקר ומתאמץ שיהיה לך יותר ... את הכסף הוא היה מנסה להיות יותר חכם הוא היה נהיה יותר חכם, הוא קם בבוקר הוא היה צריך להחליט אני קורא ספר ומנסה להיות יותר חכם או שאני מנסה להרוויח עוד כמה שקלים נכון צריך לבחור מה אתה ... רק לעשות כסף אז היה לו עוד יותר כסף, הכיוון הוא אחר תסתכלי בן אדם משקיע אנרגיה אתה צריך להחליט איפה אתה משקיע את האנרגיה שלך בן אדם יכול ללמוד גם דוקטור לפיזיקה וגם ללמוד רפואה אתה צריך בסוף להחליט או זה או זה בסוף אתה מצטמצם אתה לא יכול להגיד אני רוצה גם וגם. ש: יכול להיות גם ...