... יותר טוב, וכיוב טעויות אחרות ובעיות אחרות. והם לא קולטים שאלוהים האמיתי, הוא מעל כל חוקיות שהיא. ומי בדיוק החליט לאלוהים שתהיה דרכו להיטיב?! או שהוא יצטרך, מקבלי הטבה?! וכיוב כל שאר השקרים שמייחסים לבורא. ואז הטועים אומרים, שכל ...

... כי בתוך האדם עצמו, יש עזות פנים וחוצפה, שהאדם מתחצף לעצמו. כי מצד האמת, האדם עצמו הוא מושלם בשלמות מוחלטת. כי האדם, הוא ישות אחת עם שלמות המציאות ממש, אלוהים ממש, שהוא המחוקק של כל המציאות כולה. ויש בתוך ... לאלוהות שבאדם ומתנגדת לרצון האלוהי של האדם. כי החלק האנושי שבאדם, הוא מתחצף לחלק האלוהי של האדם, שהוא זה שמחליט מה קורה במציאות. והאדם לא מרגיש שהוא המלך המושלם, רק בגלל החוצפה ועזות הפנים שיש לו, לשקר ולומר שיש ... שוחט פרות טמאות. כי הוא לוקח את כל האמונות והשקרים החצופים שלו, ושוחט אותם, אל מול האור של האמת המוחלטת. כי האדם בודק את הרעיונות שלו, ביחס לאמת המוחלטת. והאדם לא מפחד מהחוצפה של השקר, שלא נותן לו לשאול שאלות ולבדוק האם הוא אמת, אלא האדם לוקח את ... כל הרעיונות של עצמו, ואת כל אותן הנחות יסוד, ואת כל האמונות, ולהוציא את כולן להורג. דהיינו, לבדוק באופן מוחלט, האם זו דעה של אמת מוחלטת, או לא. וכל פרה קדושה שתמות, טוב שכך. כי עבודת האלילים של האדם, שהיא ההיאחזות של האדם ברעיונות השגויים, ... שום אחיזה לשקר כלל. ושם באמת האמיתית, האדם לא יכול לשקר את עצמו, גם אם הוא ממש רוצה. כי המוחלטות, אין לה ניגודיות והפך. ולכן לא ניתן לחשוב אחרת ממנה. והדרך של האדם להכיר ולזהות את הדמות האמיתית הנצחית ... הרע (וגם הטוב האמיתי) שיש בעולם, הוא כולו נמצא בתוך האדם, כל זמן שהוא לא תיקן את עצמו בשלמות מוחלטת שאין שלמות אחריה. כי כל זמן שהאדם לא תיקן את שורש הרע שבו, הרי שהוא כולו רע בשורשו, ביחס לטוב של השלמות המוחלטת. והרע רק מחליף את הלבושים שלו אצל האדם. והאדם מחליף רע אחד ברע אחר. אבל האדם עצמו, פועל מתוך חיבור לשורש רע. (ואעפכ, גם הרע בשורשו, הוא כולו באחדות עם הטוב המוחלט. שהוא מתגבר על הלבוש הרע, ומגלה את השורש של האחדות הטובה). וכל זמן שהאדם מחובר לשורש הרע, דהיינו, לתפישת ... של עמלק, היא האמונה והספקות. כי כאשר יש אמונה, יש ספקות. וכאשר אין שום אמונה, אלא יש רק ידיעה מוחלטת של אמת, אין שום זכר לספקות של עמלק כלל. ועל האדם להוציא להורג באכזריות את זכר עמלק. דהיינו, להשמיד ... בשורשם. ועל האדם לעשות זאת בחוצפה ובעזות פנים. כי האדם לוקח את מה שמגיע לו, שזה את ידיעת האמת המוחלטת, שהוא אלוהים האמיתי, כפי מה שראוי לאדם. כי האדם נמצא תמיד בגן עדן של ממש. ורק חוסר ההבנה של ... שהיא אבודה ונמצאת בגלות. ובכל פעם שהאדם מכה את הרע בשורשו, הוא בעצם מחבר את עצמו טוב יותר לטוב המוחלט ללא תנאים. והאדם מחייה את המלך האמיתי שהוא, כדי לחזור ולחוות את מלכותו האמיתית. כי כל זמן שהאדם לא ... בשביל מה הוא חי?! והאדם צריך לקחת את מה שמגיע לו ובצדק, שזה את הבנת תכלית חייו ומעשיו באופן מוחלט. עד שהאדם חוזר ומגלה ורואה את האמת, שהוא שלם בשלמות אמיתית, המלך האמיתי, ושהכל נעשה כרצונו תמיד. ועל ידי ... אותה הדמות יפלו ויושמדו כולם. שזהו בעצם התהליך של בירור האמת עד הסוף. ואחרי שהאדם מנסה בכל כוחו בשלמות מוחלטת, להשמיד את הישות הזאת, ואעפכ הוא רואה כי הוא לא מצליח להשמיד אותה, אז האדם יודע שהישות הזאת שקיומה הוא נצחי, היא אכן האמת המוחלטת שאותה לא ניתן להשמיד. ולנסות להשמיד בכל הכוח את הרעיון ואת השכל, פירושו שעל האדם לחזק את עצמו במצח ... את ההפך של הרעיון הזה. ואם האדם מצליח לחשוב את ההפך של הרעיון הזה, הרי שהרעיון הזה הוא לא מוחלט, והרי שהוא עצמו שקר, שקיים בלי סיבה. והדרך לחשוף את השקרים, שקיימים בעזות פנים בלי סיבה, היא על ידי ... את ההפך שלהן, גם בלי שכל ובלי סיבה, על ידי זה כל השקרים כולם נופלים, והאדם מגיע אל האמת המוחלטת, ששם אין לאדם שום יכולת בחירה לשקר כלל. כי כאשר האדם מגיע אל המוחלט, אז הוא רואה שהוא לא יכול לשקר כלל, גם לא בלי סיבה ובלי שכל. וזה משום, שהמוחלט הוא נמצא לפני כל הדברים, ואין שני לו שמקביל אליו ושונה ונפרד ממנו. ומשום כך, לא ניתן לחשוב אחרת ... עדיין מחובר לשורש של הרע, שהוא שורש הנפרדות. אלא, שאז האדם מחובר עמוק יותר, מאשר שורש הנפרדות והרע, אל המוחלט והאחדות, שהוא עצמו השורש של שורש הרע והנפרדות. וכאשר האדם מחובר לשורש הראשון, אז הכל אחד ויש שלום אמיתי. ... האדם תמיד מחובר אל האחדות, שהיא שורש הכל. וגם כאשר האדם כולו רע, עדיין הוא כולו באחדות עם הטוב המוחלט, שאינו תלוי בצורה כלשהי. אלא, שהאדם לא חווה את זה. ועל ידי הבנת הדבר על בוריו באמת, על ידי ...

... למציאות שלנו, היא לא יותר או פחות אמיתית, מאשר המציאות שלנו. אלא, היא מציאות שקיימת במקביל בו זמנית, באחדות מוחלטת, עם המציאות שלנו. וגם המציאות של החלום קיימת, וגם המציאות שמחוצה לה קיימת, והכל אמיתי באותה המידה ממש. ולהסתכל ... והאדם נופל אל תוך חלום של עצמו, שבו האדם נמצא כרגע ממש. ואיך נוצר החלום שלנו? ואיך מתוך אחדות מוחלטת שאין שם שום תודעה עצמית כלל (כי הכל אחד ממש), איך משם נוצרת מעין מחשבה שחושבת ומהווה את המציאות שלנו? ומה הסיבה, לכך שהדבר הזה קורה? ומי מחליט מתי האדם יתעורר? וכולי. והתשובה לכל השאלות האלו, היא, שהכל אחד. והעניין הוא, כי השאלות האלו, שורשן הוא השאלה: ... לגמרי, שהיא באמת מתרחשת בעולם מקביל לעולם שלנו. כי למרות שבמציאות שלנו, האירועים האלו לא באמת מתרחשים, הרי שהם בהחלט כן מתרחשים, ביקומים שמקבילים ליקום שלנו. וכפי שכבר ביארתי עניין זה, שכל אפשרות קיימת וקורת בו זמנית וכולי. וכאשר ... כאשר יש ידיעה של אמת, אין שום אמונה כלל. ומי שרוצה להתעורר, עליו לשנוא את האמונה, ולחפש את האמת המוחלטת. שעל ידי זה, הדמיון נעלם, והאדם עולה מהדמיון, אל השכל האמיתי, שהוא תפישת האחדות כנל.

... והמציאות כולה. הוא טוען כי הסיבה האמיתית לרגשות האשמה היא שהאדם מזדהה עם האני הנפרד שלו ולא עם האחדות המוחלטת. האדם תופס את עצמו כישות נפרדת ולכן מרגיש אחריות אישית למעשיו. כאשר האדם מזדהה עם הנפרדות שלו, הוא מרגיש אחראי לאירועים שליליים שקרו בגלל החלטותיו האישיות, וכך מתעוררים בו רגשות אשמה. אליעד כהן מוסיף שהבעיה העיקרית נמצאת בנפרדות עצמה. אם האדם מזהה את עצמו ... עם הנפרדות יוצרת רגשות אשמה. אם אדם חווה הזדהות רק עם החלק הנפרד שלו, הוא תופס את עצמו כאחראי להחלטותיו בלבד. לדוגמה, אם מישהו רוצח אדם אחר, האדם לא יחוש אשמה אלא אם יחשוב שהאירוע קשור אליו אישית. האדם ... אחראי לכל הטוב, מבין בהכרח שהוא גם אחראי לכל הרע, אך הוא לא מרגיש אשמה חלקית ואישית, אלא אחראיות מוחלטת כחלק מהמציאות השלמה. אליעד כהן נותן דוגמה נוספת: אם אישה מסוימת חווה אשמה על אירוע טראגי כמו רצח, והיא ... גדולה יותר מתחושת האחריות שלה על הטוב, סימן שהיא מזדהה רק חלקית, רק עם הנפרדות, ולא באמת עם המצב המוחלט של להיות אלוהים. מדוע יש מחיר להנאה מנפרדות? אליעד כהן מתאר שהאדם שרוצה ליהנות מדברים מוגדרים (נפרדות), חייב לשלם ... ולאשמה. אליעד מדגיש את הרעיון שברגע שאדם נהנה מצורה ספציפית, הוא מאבד את ההנאה השלמה שבאה מהמצב של אחדות מוחלטת, שבו אין טוב ורע, ואין צורך ברגשות אשמה. ההנאה מהנפרדות היא תמיד מוגבלת, ותמיד כרוכה במחיר של תחושת חיסרון ... לזהות שהוא עצמו אלוהים, ושהוא זה שיוצר הכל. במצב זה, אין משמעות לאשמה האישית כי אין באמת טוב ורע מוחלטים. רק תפיסת האחדות המוחלטת משחררת את האדם מהסבל של רגשות אשמה. אליעד מדגיש שוב, שכל עוד האדם מזדהה עם האני הנפרד, הוא בהכרח ...

חיפוש האמת / להטיל ספק באמת - מהו חיפוש האמת המוחלטת באמת? ובו יתבאר כיצד באמת לחפש את האמת? ומהו חיפוש אמת מוחלטת באמת? ומי שרוצה לדעת את האמת המוחלטת, דהיינו, לדעת ידיעה אחת מוחלטת של אמת מוחלטת, שהיא יציבה ונצחית ושעליה האדם יכול להישען ולבנות את כל עולמו, עליו לחפש את האמת המוחלטת והאובייקטיבית של המציאות. והדרך היחידה של האדם לגלות את האמת המוחלטת, היא אך ורק על ידי זה שהאדם מטיל ספק מוחלט, בכל דבר ודבר. כי כל זמן שהאדם לא מטיל ספק באופן מוחלט בכל דבר, הוא לא באמת יכול להיות בטוח באופן מוחלט, בשום דבר. ולהטיל ספק, פירושו שעל האדם לקחת את כל מה שהוא יודע, אפילו את ידיעת עצמו, דהיינו, את עצם זה שהאדם יודע שהוא עצמו קיים. ועל האדם להיות איש אמת מוחלטת, ולהטיל ספק באופן מוחלט, ולשאול את עצמו, האם באמת אני קיים? האם באמת הדבר שאני ככ בטוח בו, האם הוא אמת או שקר? ... ובהנחות יסוד שקריות. וגם אם כל השכל שבעולם, אומר אמת כלשהי, הלב של האדם יודע ומרגיש, שזאת לא אמת מוחלטת, והאדם עדיין חי עם הספקות שנמצאים בליבו. כי הלב של האדם מזהה את השקר, שהוא האמת השקרית, שכל קיומה ... ולכן, כל זמן שהאדם מנסה להבין את המציאות רק עם השכל שלו, הרי שכל המסקנות של האדם, הן לא מוחלטות. מאחר שכל קיומן תלוי באמונה של האדם, שהשכל שלו הוא אכן אמת. ואין לאדם ברירה, אלא לנסות ולחפש משהו מוחלט, שקיומו לא יהיה רעוע כמו עלה נידף. וזה אפשרי רק אם האדם מחפש את האמת באשר היא, בלי להיות תלוי בחישובים לוגיים ושכליים כלשהם. כי מנקודת מבט של חשיבה אובייקטיבית ומוחלטת, אין שום משמעות בשום צורה שהיא, לשום מסקנה לוגית. כי הלוגיקה כולה, היא אמונה של בני האדם. וגם האתאיסטים ... העונש של האדם. וכל זמן שהאדם קשור בצורה כלשהי לאמונה כלשהי, זה עצמו העונש שלו. כי האמונה והריחוק מהאמת המוחלטת, היא עצמה העונש. ויש טועים שחושבים שהכוונה היא, שהאדם צריך להאמין במשהו נגד השכל. דהיינו, להפסיק להשתמש בשכל ולחשוב ... שהוא נגד השכל, או כל אמונה שהיא. כי מהותה של האמונה, היא השקר של הריחוק של האדם מידיעת האמת המוחלטת. כי כאשר יש ידיעה של האמת המוחלטת, אין שום אמונה כלל. וכל בני האדם נמצאים בתחושת חיסרון תמידי, של הקיום העצמי הנפרד של עצמם, שהוא שורש ... האדם חסר את השלמות שנפרדת ממנו, רק משום שיש לאדם אמונה כלשהי, שהשלמות נפרדת מהחיסרון. ומי שרוצה את האמת המוחלטת ורוצה למצוא מרגוע לנפשו, עליו לנסות לחפש את האמת באשר היא, בלי שקיומה יהיה תלוי בשכל ובהיגיון ובסיבה כלשהי. ... אחת. ובפועל זה אומר, שעל האדם לקחת כל דבר שהוא בטוח בו, ולשאול את עצמו, האם זו אכן אמת מוחלטת? או שמא כל האמת הזאת, עומדת על כרעי תרנגולת של אמונה ושקר כלשהם? ועל האדם לנסות לשקר. והכוונה היא, ... האדם לקחת כל דבר שהוא וכל אמת שהיא, ולנסות לשקר ולנסות להטיל ספק באמת ולשאול את עצמו, אולי ההפך המוחלט הוא הנכון? ואולי זאת לא כל האמת? ואולי יש עוד אמת אחרת נוספת? ומי החליט שהאמת היא אחת? ואולי יש יותר מאשר אמת אחת? ואולי דווקא מה שנדמה לי לאמת, אולי דווקא זהו שקר, ... האמת. וכל זמן שהאדם מסוגל לחשוב, על ההפך של האמת שלו, הרי שהאדם עדיין לא הבין ולא יודע את המוחלט. כי במוחלט אין שום הפך כלל, ולכן הוא מוחלט. והמציאות מכילה בתוכה את כל האפשרויות כולן. וגם אם השכל של האדם, אומר לו שאפשרות אחת היא נכונה יותר ... החכם אומר שהדבר אינו אפשרי, כי תמיד יהיו לאדם ספקות. ולכן אין לאדם ברירה, אלא לנסות לחפש את האמת המוחלטת, ולשאול את עצמו, האם באמת זאת אמת מוחלטת, ואולי דווקא השכל הוא טועה, ודווקא ההיפוך של השקר שנראה כשקרי, אולי דווקא הוא הנכון?! ועל האדם לנסות לשקר. ... כי גם זה הוא שקר, אלא על האדם לשאול את עצמו, אולי השכל טועה, ואולי דווקא מה שנראה כשקר מוחלט, אולי דווקא הוא האמת?! כי לאדם נדמה שיש אמת אחת, אבל מצד אחדות המציאות, הכל אמת מוחלטת. וכאשר האדם מתבונן בעניין הזה, הוא מיד מבין שאין לו במה להיאחז. כי שום ידיעה של האדם, היא לא באמת מוחלטת. וכיצד יוכל האדם למצוא איזה דבר מוחלט, שלא יהיה ניתן לשקר לגביו? וכיצד יכול האדם לאחוז באמת, בלי השכל שלו? והעניין הוא, שהאדם לא יכול לאחוז באמת, באופן ישיר. כי כל אחיזה, היא הגדרה. וכל הגדרה, היא אינה מוחלטת, כי יש שונה ממנה. והדרך של האדם להשיג את האמת המוחלטת, היא על ידי זה שהאדם שולל את כל האמונות כולן, שאז ממילא האדם מתחבר לדבר המוחלט היחיד, שהוא חסר כל הגדרה, ולכן אין לו שום הפך כלל. שזוהי ידיעה עקיפה / ידיעה על דרך השלילה, ... כי הוא מפחד להשתגע, הוא נשאר משוגע, וסובל כאן מהספקות של עצמו. והמשוגע, הוא זה שאינו יודע את האמת המוחלטת. שאינו מבין שהכל מושלם, ושהוא שלמות אמיתית, אלא הוא חושב שהוא עבד נרצע... ולא יעזור לאדם מאומה, הלב של האדם מרגיש ויודע את האמת, שבלי אמת מוחלטת, אין שקט נפשי ויש סבל של הספקות של האדם, בעולם של הטוב והרע. ומי שרוצה להיות חכם אמיתי ורוצה ... וזה שהאדם מתכחש אליה, זה לא משנה ולא ישנה אותה. וכל זמן שהאדם קיים בעולם, בלי לדעת את האמת המוחלטת, הוא חוטף מכות מכל הצדדים. כי בכל פעם המציאות באה וטופחת על הפנים של האדם, שהוא רחוק מהבנת המציאות באמת, ולכן האדם סובל. וכיצד יבין האדם את המציאות באמת, בלי לדעת את האמת המוחלטת?! והאדם מפחד, סתם וללא סיבה. כי אף אחד בעולם, לא יודע למה הוא באמת מפחד. וכל מי שהוא מפחד ... ולהפוך את הידיעה הזאת, ולבדוק האם ניתן לעקור אותה. וכל ידיעה שניתן לעקור אותה, הרי שהיא לא הידיעה הראשונה והמוחלטת. וכאשר האדם עוקר את כל הלבושים החיצוניים, אז בסופו של דבר האדם מגיע אל השורש האחרון, שהוא חסר כל ... הוא רואה עם השכל שלו, שהכל אחד. דהיינו, כל השכל כולו, אומר שהכל אחד. ומאחר שהאדם מחפש את האמת המוחלטת, עכשיו עליו לנסות להבין את המציאות, גם בלי השכל וגם עם ההיפוך של חוקי השכל. וכאשר האדם מנסה להתבונן ...

... משום שהלב של האדם בטוח שכן יש סיבה, אלא משום שהלב של האדם יודע, שהאדם לא באמת יודע בוודאות מוחלטת, שמנקודת מבט אובייקטיבית אין סיבה, גם אם זה היה נכון, כל שכן כאשר זו לא האמת של המציאות. כי למציאות שלנו בהחלט יש סיבה, אלא ששם בשורש המציאות, שם המושג סיבה יש לו משמעות אחרת מיוחדת, שזה כמובן נושא בפני עצמו. ... בוודאות. וכל ניסיון להציג את הדברים בצורה אחרת, הוא שקר. כי כל זמן שהאדם לא יודע דבר אחד בוודאות מוחלטת, דהיינו, כל זמן שהאדם לא מגיע אל האמת המוחלטת, הרי שהאדם עדיין לא באמת יודע שום דבר, בשום נושא שהוא בעולם. כי אי אפשר לדעת שום דבר באמת, בלי שהאדם יודע את מהות המציאות באמת. כי בלי המוחלט, אין שום משמעות לאמת ולידיעה כלשהי. ומי שרוצה להתקדם, הוא לא צריך ליפות ולא צריך לכער את המציאות, אלא ... בספק, ושאינו מטעה את עצמו שאין לו ספק, כאשר כן יש לו ספק, הוא בסופו של דבר, זוכה לידיעת המוחלט. כי האדם מפחד לחיות בחוסר ידיעה. וזה משום שנדמה לאדם שכאשר הידיעה שלו נעלמת, אז עלול לקרות לו דבר ... שורשו בשקר הראשון של האדם, שהאדם משקר את עצמו סתם כך בלי שום סיבה, וחושב שהנפרדות שלנו היא האמת המוחלטת. והשקר הלא מודע הראשון, הוא בלי סיבה, כי בלי שקר אין פחד. ובלי פחד, אין שום סיבה לשקר. כך ... האהבה ובמסירות נפש של ממש. והאמת פירושו, שהאדם לא ישקר את עצמו כלל. ובפועל זה אומר, כי על האדם להחליט בהחלטה נחושה, שהוא לא משקר את עצמו כלל, ואם אין לו תשובה לאיזו שאלה, אז הוא לא משקר את עצמו ... ידי זה בסופו של דבר האדם מגלה שאלה חדשה, שבאמת אין לה שום תשובה כלל. כי האדם מגלה באופן מוחלט, שהיש הוא אין והאין הוא יש. וכיצד אפשרי הדבר? ולשאלה הזאת, אין שום תשובה כלל. כי השאלה הזאת שהיא ...

אמת או שקר - למה לא לשקר? + התחייבות ל 100 אחוז הצלחה בשלמות מוחלטת! והעניין הוא, כי לפעמים שואל האדם את עצמו, למה לא לשקר ולמה לא לעגל קצת פינות וכיוב. ואין האדם ... רע, אלא, שהאדם לא מרגיש את זה. ואין האדם סובל, אאכ הוא משקר את עצמו. וכן, יש כאן התחייבות מוחלטת של 100% ללא שום הגבלות והגדרות ואותיות קטנות, וההתחייבות היא, שמי שלא ישקר את עצמו בכלל, התודעה שלו תחווה ... הצעה של אמת, שכל אדם בכל מקום ובכל זמן יכול לבדוק אותה. כי ההתחייבות היא שהאדם ירגיש טוב בשלמות מוחלטת, כבר כאן בעולם הזה ממש בגוף הגשמי שלו, בלי שהוא צריך לשנות שום דבר בצורת חייו, ברצונותיו, במחשבותיו וכיוב. ... אמת, דהיינו, שהאדם ידע פעם אחת לרגע אחד את האמת על עצמו, מובטח לו ב100% שהוא יחווה את השלמות המוחלטת של אלוהים בכבודו ובעצמו, גם כאן בעולם הזה בגוף הגשמי, בכל מקום ובכל זמן ובכל צורת מציאות, בלי שום ... כמו מה שהוא נראה? והאם הוא באמת ככ רע, או שאולי הוא רע, אבל לא ככ הרבה רע? ומי החליט שהדבר הוא רע? ולמה נדמה לי שהדבר הוא רע? ולמה אני לא רוצה את הדבר הזה? ולמה באמת אני ...

... שחושב שהכל אחד ממש, הוא המשוגע. כי בעיני המשוגע, החכם הגדול, הוא דווקא נדמה בעיניו למשוגע. והמציאות, היא זאת שמחליטה מיהו משוגע. כי מי שלא מבין את המציאות, הוא המשוגע. וכל זמן שיש לאדם שאלה כלשהי על המציאות, למה ... מבין ורואה שכל חוויית המציאות שלו כולה, מבוססת על אמונה סובייקטיבית אישית שלו, שלא בטוח שהיא אכן נכונה באופן מוחלט, עכשיו על האדם לברר עם שכלו, האם באמת זו הנחת יסוד נכונה באמת, שמשקפת את תמונת המציאות כפי מה ...

... רגילות כאילו הכל ברור לו?! ומי שיש לו ספק אמיתי, הוא הופך להיות כלום. ואיך הוא ממשיך לחיות ולקבל החלטות ולרצות רצונות ולפעול וכולי, אם באמת יש לו ספק אמיתי, וכל שכן אם יש לו ידיעה וודאית מוחלטת שהכל אחד? והתשובה על זה, היא נסתרת מעיני האדם. כי שורש השאלה הוא, כיצד מהאחדות נוצרה הנפרדות. שרק מי ...

... עצמו, האם זה בכלל טוב יותר להיות אלוהים? ועוד נקודה למחשבה והיא, אם אלוהים הוא טוב שעושה טוב, והוא החליט לעשות את האדם כנפרד ממנו, ולא כמותו ממש, הרי שזה אומר, שלהיות אלוהים זה לא ככ טוב. כי אם ... להיות אלוהים, אז למה מראש האדם הוא לא אלוהים. (ואולי אלוהים כן ברא עוד אלוהים כמותו, ורק שאר האלוהים החליטו שהם לא רוצים להיות אלוהים? וכולי). ומי שיפקח מעט את עיניו ויתבונן היטב על הדבר הזה, ירא, ה שלהיות ... גדולה יותר מאלוהים האין סופי, ומכל שאר הישויות הסופיות. כי אם מצד האמת האובייקטיבית, אלוהים הוא אין סופי באופן מוחלט, אז זה אומר שיש רק אלוהים, ואכ אין בני אדם וכולי, וזה כמובן לא אפשרי, כי האדם קיים, והוא ... האחדות, שבה אין שום הפרדה כלל. והוא נגד השכל, שהנפרדות היא קיימת כנפרדות, ואעפכ היא אינה נפרדת מהאין ומההעדר המוחלט. ואלוהים האמיתי, הוא המהות האמיתית של הכל, ששם היש והאין הם אחד ממש. ושם, כאשר התודעה של האדם מתחברת ... אלוהים האמיתי, זה עצמו נקרא להיות אלוהים האמיתי. וכיצד יכול האדם לחזור ולהיות אלוהים האמיתי? תשובה על ידי אמת מוחלטת. כי כל קיומה של הנפרדות מהשלמות, הוא שקר. ובכל מקום שהאדם מבדיל בין שני דברים, ושההפרדה הזאת נראית לאדם כאמת, הרי שזהו שקר שמתחזה לאמת. ועל האדם לשנוא את השקר ואת האמת שאינה מוחלטת, ולאהוב בכל נפשו ומאודו את האמת המוחלטת. ועל האדם לנקות את מחשבתו מכל האמונות השקריות שלו, שהן השורש של כל השקרים שנאחזים באדם, כאילו הם אמת. ... לשנוא את האמונה בתכלית השנאה, ולא להאמין לשום דבר בעולם. וכל דבר לברר את האמת, האם הוא באמת אמת מוחלטת, שאין שום אפשרות כלשהי, אפילו לא באופן תיאורטי שהיא לא מדויקת אפילו כחוט השערה, שאכ היא שקר שרק נראה כאמת, או שאכן זאת אמת מוחלטת באמת, שאפילו השקרן והמשוגע הגדול ביותר בעולם, מסכים איתה! ואפשרי לחיות בלי אמונה בכלל. דהיינו, אפשרי לחיות ולהאמין לדוגמה ... רק מאמין בכך. והבעיה היא, כאשר האדם מאמין במשהו וחושב שזאת האמת, בלי לזכור שזו רק אמונה. כי האמת המוחלטת, היא הדבר שכולם מסכימים עליו תמיד. כי אחרת, אם מישהו יכול לא להסכים איתה, אז קיומה הוא לא נצחי ולא מחויב, והיא אינה מוחלטת. והדבר היחיד שכולם מסכימים עליו, זה שום דבר. כי כולם מתווכחים רק על הצורות השונות, אבל אף אחד לא ... על כלום, כי כולם מסכימים על כלום ועל שום דבר. והכלום הזה שכולם מסכימים עליו, הוא אחדות המציאות, האמת המוחלטת. ומי שרוצה לחוות אותה, עליו לברר כל דבר באופן מוחלט. ותכף ומיד האדם יגלה באמצעות החיבור שלו אל המוחלט, ששום דבר אינו אמת מוחלטת, כי הכל אלו רק צורות של הכלום המוחלט. ועל ידי זה האדם מצליח לחבר את התודעה שלו אל אלוהים האמיתי. ואחכ האדם חוזר אל הנפרדות, וחי בה באחדות עם האחדות. ובסיכומו של דבר: על האדם לברר ולבער באופן מוחלט, את כל המחשבות שגורמות לו לראות חסרונות במציאות המושלמת שלנו, ושגורמות לו להבדיל, בין דבר אחד לבין דבר אחר. ...