הספר להיות אלוהים - עולם החלומות האמיתי, פיצול אישיות, חלום או מציאות, דמיון או מציאות, שינה, חלומות, חלק 5

... סיבה ותוצאה, סיבה לכל דבר האם יכולה להיות לאדם בחירה חופשית חלקית? אליעד דן בנושא מורכב ביותר: האם קיימת בחירה חופשית חלקית או שהבחירה היא מוחלטת - או שקיימת או שלא קיימת בכלל. מרבית האנשים חושבים שהם יכולים לבחור בחלק מהדברים ובחלק לא. לדוגמה, אדם לא יכול להחליט אם הבניין שמולו יעמוד או לא, או אם השמש תזרח, אך מרגיש שהוא כן יכול להחליט מה לעשות עם עצמו: אם ללכת או לעצור, אם לדבר או לשתוק. לפי התפיסה הרווחת, זו בחירה חופשית חלקית - בחירה חלקית בדברים מסוימים וחוסר בחירה מוחלט בדברים אחרים. אליעד מעמיק בשאלה הזאת מכיוונים שונים ומסביר מדוע, למעשה, לא ... לא. מי באמת קובע מה האדם יכול לבחור ומה לא? אם קיים משהו חיצוני שקובע לך במה תוכל לבחור ובמה לא, פירושו שאין לך כלל בחירה, כי משהו אחר כבר החליט עבורך מה נמצא בגבולות האפשרי ומה מחוצה לו. אם אתה הוא זה שקובע מה אפשרי ומה ... שהרי אתה עצמך קבעת מראש אילו דברים יהיו נתונים לבחירתך ואילו לא. אליעד מדגים זאת באמצעות דימוי פשוט: נניח שאתה אצבע ביד. האם האצבע יכולה להחליט לאן לזוז? אולי היא יכולה להחליט להתכופף מעט, אך האם היא יכולה להחליט על עצם מיקומה בתוך החלל? אם האצבע רואה עצמה כישות נפרדת מהגוף, היא תחשוב שיש דברים שהיא יכולה לבחור ויש דברים שלא. אבל האצבע אינה נפרדת מהגוף: הגוף הוא שמחליט עבורה. באותו אופן, אם האדם הוא חלק ממציאות רחבה יותר, גוף גדול כלשהו, אז או שהוא לא בוחר דבר כלל, או שהוא עצמו כל הגוף, ולכן הוא בוחר את הכל באופן מוחלט. האם הבחירה היא חוויה סובייקטיבית בלבד או אמת אובייקטיבית? אליעד מבחין חד ... אירועים אינסופי שנובע מאינסוף גורמים קודמים. לכן, התחושה אני בחרתי הופכת לבעייתית, כי אם הבחירה מבוססת על סיבתיות - סיבה ותוצאה - אזי גם ההחלטה שאתה עושה תלויה באינסוף גורמים קודמים, וכבר לא אתה זה שבחר אותה באמת. ... על דבר אחר, ומדגיש שאי - ידיעת הקשרים המדויקים בין דברים אינה מעידה בהכרח על כך שהכל הוא סיבתי לחלוטין. העובדה שלא ניתן להוכיח קשר סיבתי מוחלט בין כל האירועים, לא מעידה בהכרח שהקשרים הללו לא קיימים, אך גם לא מאפשרת לאדם ... ברמה העמוקה. או שאין בחירה בכלל - ואז כל מה שמתרחש נקבע מראש או אקראי לחלוטין, או שהאדם הוא המקור לכל הבחירות ביקום - ואז הבחירה היא מוחלטת על הכל, כולל הדברים שאינם מודעים לו. המסקנה הסופית שאליעד מציג היא פשוטה ...

... דברים המנוגדים לרצונו, ולכן נדמה לו שאין לו שליטה מוחלטת . אך באמת, האני הגדול יותר - זה שחולם - הוא זה שמחליט על כל פרט ופרט בחלום, כולל תחושת הבחירה ... מצויר כמו תום וגרי: לגרי אין בחירה חופשית כי הבמאי מחליט עבורו הכל, כולל התנהגותו. כך גם האדם ... עצמה. ולכן, אין הבדל אמיתי בין לומר יש לי בחירה מוחלטת לבין לומר אין לי בחירה בכלל, כי בשני ... אמיתית לקיום. אך דווקא ההבנה הזו, שאין שום משמעות מוחלטת, משחררת את האדם מחיפוש משמעות ונותנת לו ...

... שהוא צודק. ברגע שאדם מנסה להיות בטוח באופן מוחלט במשהו - למשל, שהוא אכל ארוחת בוקר - הוא מתחיל להטיל ספק ולחקור עד לרמה שבה הוא מגיע לאי - ודאות מוחלטת. מה קורה כאשר מנסים לדעת משהו באופן מוחלט? אליעד מסביר את התהליך כך: אדם יכול להיות בטוח בדבר פשוט כמו שאכל ארוחת בוקר, אך אם הוא יחליט לחפש את הוודאות המוחלטת לגבי זה, הוא יתחיל לשאול את עצמו שאלות כגון האם באמת אכלתי?, אולי אני רק מדמיין?, וכך הלאה. כשהוא חוקר ... עמוק, הוא מגלה שהוא אינו יכול לדעת בוודאות מוחלטת שאכן אכל. וכאשר הוא מגיע לתחתית הבדיקה, לתוך אי - הידיעה המוחלטת, מתרחשת התנתקות מוחלטת מכל ידע. בנקודה הזו האדם לא יודע שום דבר, אין לו שום חוויה מוגדרת או זיכרון מוגדר. כשהוא חוזר למצב ... רשימו מהחוויה הקודמת. מהו מצב של אי - ידיעה מוחלטת וכיצד הוא משפיע על התודעה? אליעד מתאר מצב שבו האדם מגיע למצב מוחלט של לא יודע כלום. במצב כזה אין שום זהות, אין שום ידיעה, אין שום תחושה מוגדרת. אבל כשהאדם חוזר מהמצב הזה ... קרו, אך הוא זוכר זאת מתוך מקום של אי - ידיעה מוחלטת. כלומר, לאחר שחווה את מצב האי - ידיעה, האדם יכול לחוות את המציאות ממקום חדש לגמרי. אליעד מדגיש שכדי להגיע למצב של אי - ידיעה מוחלטת, האדם צריך לבדוק כל דבר לעומק ולשאול על כל דבר: האם זה באמת כך?, האם זה באמת קורה?. הבדיקה האינטנסיבית הזו מובילה בסופו של דבר למצב של לא יודע מוחלט, שם האדם מאבד את כל נקודות האחיזה בתודעה. כיצד ההתבוננות על העצמי מובילה למסה קריטית של הבנה? אליעד ... המציאות שהוא תופס. כל ניסיון לאחוז במשהו ברור ומוחלט מתפורר לחלוטין. מה משמעות הרשימו - הרושם שנשאר מחוויית האי - ידיעה? אליעד מסביר שהרשימו הוא הרושם שנותר בתודעה לאחר שהאדם עבר את חוויית האי - ידיעה המוחלטת. הוא מדגים זאת באמצעות דוגמה של למידת ABC: בפעם הראשונה שלומדים משהו, הוא קשה, אך בפעם השנייה הוא קל ... באופן דומה, האדם שחוזר ממצב של אי - ידיעה מוחלטת מביא איתו את הרושם או הזיכרון של החוויה הזו, וכך משתנה תפיסתו לגבי דברים שכבר הכיר קודם. הרשימו הזה ... אינו וודאי כפי שחשב קודם לכן. מהי אי ידיעה מוחלטת? כיצד מגיעים להבנה מוחלטת? מהו רשימו? האם החוויה נוצרת או מתרחשת? מהי מסה קריטית של התודעה? ...

... אחד ואין שום הבדל מהותי בין שום דבר לדבר אחר, הרי שלא קיימת שום תכלית. מה יקרה אם תפסיק לעשות פעולות שאין להן תכלית ברורה? אליעד מסביר שאם תחליט לעשות רק דברים שיש להם מטרה מוגדרת וברורה לחלוטין, באופן פרדוקסלי תגלה שאין בעצם סיבה לעשות שום דבר. הוא נותן דוגמה ... לכך שאין שום תכלית אמיתית לפעולות, היא זו שמאפשרת את משחק החיים, את משחק הנפרדות ואת המשך הקיום היומיומי. מהי הפרדוקסליות של ההתקרבות לאמת מוחלטת? אליעד מציין מצב שבו אדם רוצה להתקרב אל האמת המוחלטת. הוא אומר שכאשר אדם מנסה להתקרב לאמת הזו, נוצרת תחושה פרדוקסלית של התקרבות והתרחקות בו זמנית. כל התקרבות לנקודה ... עצמה. כלומר, בכל רגע נתון של עשייה, האדם יכול להיות במודעות לכך שאין הבדל אמיתי בין עשייה לאי - עשייה. מצב זה מאפשר לו לפעול מתוך חופש מוחלט, בלי להיות תלוי בתוצאות, וכך ליהנות מהחיים בצורה עמוקה יותר. לסיכום, אליעד כהן מדגים כיצד הבנת התכליתיות העמוקה של החיים, והמודעות לכך שאין שום תכלית מוחלטת ושכל העולם הוא משחק של נפרדות, מאפשרת לאדם לחיות חיים מלאים, חופשיים ומאושרים יותר. התובנה שאין הבדל בין מצבים שונים ...

... נפרדות מתוך אחדות, אפתיות, משמעות חלקית, משמעות מוחלטת, משמעות יחסית, אין תשובה מוחלטת, שאלה יחסית מדוע עדיין קיים קונפליקט פנימי גם לאחר ... אינה מבטלת את הצורך בבחירה. הוא נותן דוגמה למצב שבו אדם חייב לבחור בין לאכול או לא לאכול. מצד אחד, האדם יודע שאין משמעות מוחלטת לשום דבר, ומצד שני, עדיין קיימת בו התפיסה היחסית ... אחדות מאפשרת לאדם לבחור בנפרדות ממקום שלם ושליו, מתוך הבנה שגם האחדות וגם הנפרדות נכונות בו זמנית. האם ההבנה שאין משמעות מוחלטת מובילה לאפתיות? נקודה חשובה נוספת שאליעד מדגיש היא העובדה שההכרה בכך שאין משמעות מוחלטת לא מובילה בהכרח לאפתיות או אדישות. דווקא כאשר האדם מבין בצורה עמוקה שבמובן המוחלט הכל חסר משמעות, הוא יכול לבחור לחיות את חייו עם משמעות ... שהוא כבר לא כבול לפחד מפני טעויות או כישלונות, והבחירות שלו הופכות להיות קלילות יותר ושלמות יותר. מה ההבדל בין משמעות מוחלטת למשמעות יחסית? ההרצאה מדגישה את ההבדל בין משמעות מוחלטת לבין משמעות יחסית: משמעות מוחלטת - מצב שבו הכל שווה ואין הבדל אמיתי בין טוב לרע, בין ... - פעולה, או בין הצלחה לכישלון. משמעות יחסית - מצב שבו האדם חי מתוך בחירה בעולם של דואליות ונפרדות, ומעניק חשיבות לפעולות, להחלטות, ולתוצאות מתוך פרספקטיבה אישית ויחסית. אליעד מדגיש שאין סתירה בין השתיים, להיפך, ההבנה של המשמעות המוחלטת מאפשרת לחוות את המשמעות היחסית בצורה עמוקה ומלאה ... להכיל בתוכו את שני המצבים? הקושי העיקרי של האדם, לפי אליעד, נובע מהעובדה שהוא מתקשה להכיל את הסתירה לכאורה בין האחדות המוחלטת לבין הצורך לפעול בעולם הנפרדות. האדם מרגיש מנוטרל כאשר הוא מבין שהכל אחד ואין הבדל בין טוב לרע, אך במקביל הוא עדיין מרגיש דחף לפעול. הסתירה הזו יוצרת אצלו קושי לקבל החלטות, משום שהוא אינו בטוח במאת האחוזים שאין שום משמעות מוחלטת או שיש משמעות מוחלטת. כיצד ניתן להתמודד עם הקושי הזה? התשובה שאליעד מציע ... חוקר לעומק את ההנחות שמובילות לשאלות שלו, הוא מגיע להבנה שכל השאלות הן יחסיות וסובייקטיביות. ההכרה בכך ששום שאלה אינה מוחלטת מאפשרת לו לחיות עם הסתירות הפנימיות בשלום ולפעול בעולם בלי להרגיש את הסתירה כבעיה. האם חייבים להגיע למצב של חוסר רצון מוחלט? אליעד מסביר שהמטרה אינה להגיע למצב שבו לא רוצים שום ... אדם שמבין באמת את האחדות יכול לרצות או לא לרצות, לעבוד או לא לעבוד, ולהישאר שקט ושלם בכל מצב שהוא בוחר. לסיכום, ההבנה המוחלטת שהכל הוא אחד ושאין משמעות מוחלטת אינה גורמת לאפתיות, אלא מאפשרת לאדם לחיות חיים מלאים יותר, מתוך בחירה מודעת ושלמה בין האפשרויות השונות שמציע העולם. מהי משמעות מוחלטת? איך להכיל סתירות פנימיות? האם הכל באמת חסר משמעות? איך להתמודד עם חוסר רצון מוחלט? מדוע קשה לקבל החלטות? האם הבנת האחדות מובילה לאפתיות? ...

... ותודעה. מנקודת המבט של האחדות המוחלטת, אין בכלל משמעות לשאלה מי זה עצמך?, כי ברמה הגבוהה ביותר אין שם קיום נפרד ואין שם אהבה או שנאה. רק כשאדם יורד לרמת התודעה שבה הוא מזדהה עם ... מחויבות חברתית - אזי הוא יוכל להחליט מחדש מה הוא חושב על המראה שלו, מתוך בחירה חופשית אמיתית. מה הקשר בין בחירה חופשית אמיתית לאהבה עצמית? אליעד מסביר שבחירה חופשית אמיתית קיימת רק ... משהו כטוב או רע, וזאת מתוך חופש מוחלט. איך אפשר לאהוב את הרע בעצמך? כדי לאהוב את הרע בעצמך, אליעד מסביר שיש לחזור קודם כל למצב של אחדות מוחלטת, מצב שבו האדם לא יודע אם משהו הוא באמת טוב או רע באופן מוחלט . מתוך אותה נקודת אפס, שבה אתה לא יודע להבדיל בין טוב לרע, אתה יכול לחזור ולבחור מחדש האם לראות את הדברים שהחברה הגדירה כרעים בך כדברים טובים. ... להתקיים רק מתוך מצב של הבנה מוחלטת שאין הבדל בין טוב לרע, יפה או מכוער. אדם יכול להגיע לכך רק כאשר הוא מפסיק להחזיק בשיפוטים ובמחשבות המחויבות, וחוזר למקום של אחדות. כאשר הוא ...

... לשאלה יוצרת את הבעיה. כדי לצאת מהלופ, האדם צריך להחליט שכל מעבר לשאלה הבאה יעשה רק לאחר שפתר לחלוטין את השאלה הנוכחית. אם הוא מוצא שהשאלה ... האדם צריך למצוא משהו אחד שהוא בטוח בו באופן מוחלט. אם אדם יחפש משהו שבו הוא בטוח במאה אחוז, ולא יהיה לו ספק כלל לגביו, הוא יגלה שאין ... יעמיק בכך יותר, הוא יגיע למצב של אי - ודאות מוחלטת. הוא נותן דוגמה: נניח שאדם מגיע לסופרמרקט עם תקציב מוגבל ורשימת קניות. הוא לא יודע ... שלו, ולהטיל בהן ספק עמוק. רק כאשר האדם מטיל ספק מוחלט בכל הנחות היסוד שלו, כל השאלות שלו נעלמות. לדוגמה, אם אדם שואל למה אני חי?, הוא ... השאלה תתפרק ותיעלם מאליה. מהו מצב של אי - ידיעה מוחלטת, ולמה הוא מוביל? המצב שבו האדם מגיע להבנה שהוא באמת אינו יודע דבר בוודאות, מכונה על ידי אליעד מצב של אי - ידיעה מוחלטת. במצב זה, אין יותר שאלות, כי האדם מבין שאין תשובה שהוא יכול להיות בטוח בה באופן מוחלט. לדברי אליעד, זהו פתרון מוחלט וסופי לבעיית השאלות והבלבולים. האדם מפסיק להתייסר בשאלות, כי הוא מגיע להבנה שאין אפשרות לדעת שום דבר בוודאות מוחלטת. אליעד מדגיש שחשוב שהאדם יהיה כנה ואמיתי עם עצמו - ברגע שהוא יאמר לעצמו: אני לא מוכן לחשוב או לקבל שום מחשבה שאינה אמת מוחלטת, הוא יראה שהוא למעשה לא יכול לאחוז בשום מחשבה. כל מחשבה שלו יכולה להתהפך, ואז כל ... את האדם. ברגע שהאדם מסרב לקבל מחשבות שאינן אמת מוחלטת, הוא למעשה קוצר את המחשבות ומונע מהן להציף אותו. כיצד נראית החוויה של אדם שהגיע למצב של אמת מוחלטת? אדם שמגיע לאמת מוחלטת חווה סוג של פירוק או התפרקות של תפיסת המציאות שלו. אליעד מסביר שכאשר האדם מבין באמת שאין שום דבר מוחלט שהוא יודע, התודעה שלו מתפרקת. הוא מדמה זאת להכנסת משהו אינסופי לתוך כלי מוגבל, כמו ... מבהיר שזו לא חוויה של מציאת תשובה, אלא של ביטול מוחלט של השאלות, כי אין עוד דבר שבו אפשר להיות בטוח. האדם מגיע למצב של רוגע מוחלט שבו אין שאלות ואין צורך בתשובות. למה אנשים מתקשים לשמור על המצב של אמת מוחלטת? הסיבה שאנשים מתקשים להחזיק במצב של אמת מוחלטת, לפי אליעד, היא שהם עדיין מזדהים עם חלק בתוכם שרוצה משמעות או תשובות. האדם מתקשה ... הוא מזכיר שאם האדם היה באמת מגיע לאי - ידיעה מוחלטת, הוא כלל לא היה שואל שאלות. לסיום, אליעד מייעץ לאדם שלכוד בשאלות אינסופיות להיות ... עד הסוף עם המחשבה: עד שאני לא בטוח במשהו באופן מוחלט, אני לא מתעסק בשום מחשבה נוספת. לדבריו, גישה זו מובילה לשחרור אמיתי וסופי מהסבל ומהבלבול. איך להשתחרר ממחשבות? מהי אמת מוחלטת? איך להפסיק לשאול שאלות? איך להפסיק לחשוב יותר מדי? איך לצאת מתסכול? מה זה מחויב ...

... מהמבנה הבסיסי של התפיסה והמחשבה. האדם תמיד חש חיסרון כיוון שהשכל אינו מסוגל לחוות באופן מוחלט מצב של מושלמות מוחלטת. אפילו כאשר החיים טובים יחסית, האדם תמיד יחווה שחסר לו משהו, גם אם לא במודע. הוא נותן דוגמה: אדם ... בעצם חוויה שמתווכת דרך חושים אל השכל. השכל הוא זה שקובע מה יש ומה אין. כלומר, השכל הוא זה שמחליט אם מה שהאדם רואה הוא אמיתי או לא אמיתי. אליעד ממחיש זאת באמצעות דוגמה עתידית אפשרית, שבה יתגלה שיש ... קובע זה קיים או זה לא קיים. כאשר האדם מתבונן כך, הוא מתחיל להבין שהקביעה של יש ואין איננה מוחלטת אלא יחסית ותלויית שכל. הוא מדגים: כאשר אדם אומר שהוא רואה שולחן, החושים שלו מעבירים מידע, והשכל ... של השכל לתפוס דבר והיפוכו באותו זמן. אפשר לתפוס אפור, אך אי אפשר לחשוב בו - זמנית שיש שחור מוחלט ולבן מוחלט באותה נקודה. חוסר היכולת הזו, לפי אליעד, הוא בדיוק השורש של תחושת החיסרון האנושית. האדם תמיד ירגיש ... זאת, הוא מתחיל להבין שתחושת החיסרון עצמה נובעת ממנגנון מחשבתי שמטבעו אינו יכול לתפוס שלמות מוחלטת. איך חיים כשמבינים את המקור של המחשבות והנפרדות? אליעד טוען שאם האדם מגיע להבנה שהחוויה של יש ... המחשבות? מהי חוויית נפרדות? למה תמיד חסר משהו? מהי התבוננות פנימית? האם ניתן לחוות אחדות מוחלטת? איך המוח יוצר מציאות? ...

... תשובה לא מוגדרת, אדם מואר, מהי הארה רוחנית, להיות אלוהים באמת, ביטול הבחירה, להכיל את הכל מה המשמעות של תשובות מתוך אחדות מוחלטת? כאשר בן אדם שואל שאלה הנובעת מבעיה, התגובה הטבעית היא לתת פתרון ברור ומוגדר. אך אליעד כהן מסביר שיש פרספקטיבה אחרת לגמרי: תשובה ... שבו האדם כלל לא מזהה בעיה. אדם הנמצא במצב של אחדות לא רואה בעיה בשום מצב נתון, ולכן גם לא מחפש פתרון. למעשה, במצב של אחדות מוחלטת, האדם אפילו לא צריך לשכנע את עצמו שאין בעיה, כי מבחינתו אין מלכתחילה שום צורך בהתייחסות לבעיה. לדוגמה, אם חתול נשאל כיצד אפשר לחשוב כמו חתול, החתול לא יכול לענות, מכיוון שהוא אינו מנסה להיות חתול - הוא פשוט חתול. באותו האופן, אדם שחווה אחדות מוחלטת , אינו מנסה להיות באחדות, הוא פשוט נמצא בה באופן טבעי. למה אדם מואר אינו יכול להסביר כיצד להגיע להארה? אליעד מסביר שאדם שהגיע להארה או לאחדות מוחלטת אינו יכול באמת להסביר לאדם אחר כיצד להגיע למצב זה. הסיבה לכך היא שמי שכבר מצוי באחדות לא מתאמץ להגיע אליה, ולכן אינו מודע כלל לדרך ... באמת? הרעיון של להיות אלוהים באמת על פי אליעד כהן, אינו מצב שבו אדם מדמיין שהוא אלוהים, אלא מצב שבו האדם באמת נמצא במודעות מוחלטת לכך שהוא הכל. אלוהים לא מדמיין או מנסה להיות משהו, אלא הוא חווה את הכל באופן ישיר. כשהאדם באמת אלוהים, הוא כבר לא מנסה להיות מאושר, ... מאמץ או מחשבה. מה המשמעות של ביטול הבחירה בתהליך ההארה? ביטול הבחירה מתייחס למצב שבו האדם לא מתאמץ לחשוב בצורה מסוימת או לקבל החלטות, אלא הוא פועל מתוך הבנה עמוקה כל כך, שהבחירות קורות מעצמן באופן טבעי, ללא תחושה שיש צורך לבחור. במצב כזה האדם נמצא בזרימה מוחלטת עם המציאות, ללא מאמץ מנטלי כלל. לדוגמה, אליעד מסביר שאם אדם באמת לא יכול לחשוב שמצב מסוים הוא רע, הוא כבר לא יצטרך להתאמץ לחשוב ... או לא בסדר. אין לו בעיה עם זה שיש בעיה, ואין לו בעיה עם זה שאין בעיה. כל מצב שהוא ימצא בו את עצמו יהיה מקובל עליו באופן מוחלט, ללא צורך לשנות או לשפר אותו. אליעד מדגיש שבמצב כזה, אפילו אם מישהו ינסה לעורר באדם המואר ספקות ויטען שהוא חי בהכחשה, לא תהיה לכך ... מציין שכל פתרון מוגדר הוא בעצם צורה של אחיזה במשהו, ניסיון להישען על רעיון או תפיסה כדי להרגיש יציבות וביטחון. אך האחדות המוחלטת היא בדיוק ההפך - היא מצב שבו אין צורך באחיזה בשום דבר, כי האדם כבר לא מרגיש איום או צורך בפתרון מוגדר. במילים אחרות, פתרון אמיתי אינו פתרון של בעיה מסוימת, אלא ביטול מוחלט של התפיסה שיש בעיה בכלל. למה מצב האחדות הוא המצב הטבעי של כל דבר במציאות? ההרצאה של אליעד מדגישה שהאחדות אינה מצב מיוחד שיש להשיג, ... שבו האדם חי באופן טבעי לחלוטין, ללא מאמץ, ללא אחיזה, וללא צורך להסביר או להצדיק את עצמו. מהי הארה רוחנית? איך להגיע לאחדות מוחלטת? ביטול הבחירה והארה רוחנית מה המשמעות של להכיל את הכל? איך להיות אלוהים באמת? האם יש תשובה מוחלטת לשאלות החיים? ...