... החיים? אליעד מציג רעיון עמוק, שבו האדם הוא כמו אלוהים שמשחק עם עצמו. כלומר, האדם בורא את הדמויות, בוחר את התחושות
ומחליט על חוקי המשחק. אך כדי שהמשחק יהיה אפשרי, הוא חייב לשכוח שהוא אלוהים ולשחק בדמויות שונות, גם חלשות או סובלות, כאילו הן האמת
המוחלטת . להיות אלוהים זה גם לבחור להיות לא אלוהים. עצם הבחירה הזאת, אפילו בדמות חלשה, ... מעלה רעיון עמוק נוסף: ברמה המהותית, האדם הוא כמו אלוהים שמשחק עם עצמו. הוא זה שבורא את הדמויות, שבוחר את התחושות,
ושמחליט מה נכון ומה לא. אבל כדי לשחק - הוא צריך לשכוח את זה. המשמעות של להיות אלוהים ... אדם מזהה שהוא פועל מתוך כפייה - הוא יכול להתחיל להטיל בזה ספק, ולבחור מחדש. ברגע שהוא מבין שהוא משחק - הוא יכול
להחליט לשחק אחרת. השאלה האמיתית היא תמיד: מה אני באמת רוצה להרגיש? , ולמה אני חושב ... הוא מציע כי עלינו לשאול את עצמנו את השאלה כיצד אנחנו בוחרים לשחק את המשחק. כל דמות שאנחנו בוחרים לקחת על עצמנו, כל
החלטה שאנחנו מקבלים - כל אלו הם חלק מהתחושות שגורמות לנו להרגיש או לא להרגיש ... הדמויות שנטול, את תחושותינו, ואת הדרך בה נבחר להתמודד עם המציאות. הוא ממליץ להיות מודע לאופי המשחק ולא לשכוח שהרבה
מההחלטות שאנחנו מקבלים, ובעיקר התחושות שאנחנו חווים, הן לא בהכרח תוצאה של בחירות ...