... תוכי, איך נוצר רצון? לחקור רצון, סיבת הרצון למה אתה רוצה לקנות תוכי? הרצון לקנות תוכי יכול להיראות כמו החלטה פשוטה, אבל לפי אליעד כהן, אם נכנסים לעומק ומנסים להבין את מהות הרצון הזה, ניתן לגלות דברים עמוקים ומעניינים ...

... כל פעולה. גם בשש - בש, יש צורך לחשוב על כל סיכון אפשרי ולהבין את הסיכויים וההסתברויות לפני קבלת החלטה. איך משחקים יכולים לפתח את השכל? בהמשך, אליעד מציין את משחקי השחמט כדוגמה מצוינת לפיתוח השכל. השחמט עוזר לאדם ...

... אלוהית. ניתן להבין כי יש מקום לדיון האם פעולות רוחניות, כמו שמירת מצוות או יראת שמיים, הן תוצאה של החלטה עצמית או שהן נתונות להכוונה עליונה. כאשר אדם פועל מתוך אמונה, הוא עשוי להתעורר לשאלה - האם יש לו ... כל ההרצאה, נדונה השאלה האם יש בעיה בהגדרה של מהות האמת, במיוחד כאשר מדובר במשפטים סותרים כמו אין אמת מוחלטת. המשפט הזה מוביל לפסיכולוגיה של דיבור והשפעת המילים על האדם. הצגת סתירות בחיי היום - יום ובחשיבה לוגית מעלה ...

... או שמדובר בתכונה קבועה שלא ניתן לשנות אותה. עלתה דוגמה של אדם שהיה מטופל בריטלין עד כיתה ז, ואחרי שהחליט להפסיק לקחת את התרופה, בתחילה לא הצליח להתרכז כלל, אך בהמשך הצליח ללמוד לשלוט בזה בהדרגה. מכאן עולה הטענה ... הוא מיד מתרכז בסכנה ואין לו בעיה של ריכוז, כי התועלת בבריחה ברורה וגדולה מכל מחשבה אחרת. האם אפשר להחליט באופן מודע לשפר את הריכוז? יש טענה לפיה אפשר לשפר ריכוז באופן מודע על ידי שכנוע עצמי שהדבר הלא ... באמת יש לאדם הפרעת קשב או שהבעיה נמצאת בסביבה? אליעד מעלה ביקורת על כך שמערכת החינוך, המורים וההורים לפעמים מחליטים שלילד יש הפרעת קשב, כאשר ייתכן שהבעיה בכלל היא במורה שלא מצליח לעניין את הילד או לא מלמד בצורה ... מכים אותו עד שיאמר רוצה אני, שמראה כיצד ניתן להפוך מצב רצוי או לא רצוי בהתאם לכוחו של מי שמחליט. באותה מידה, ניתן לומר שהמורה הוא זה שאינו מרוכז בתלמיד ובצרכים שלו. כיצד ניתן בכל זאת לשפר את יכולת ... ובשמירה על חייו. אין כאן בעיית ריכוז, ישנו צורך חזק שדוחף את תשומת הלב למקום אחד. אז האם ניתן להחליט לשפר ריכוז, או שהדבר תלוי באינטרס הפנימי? יש הטוענים שאם האדם רוצה בכנות לשפר את הריכוז, הוא צריך למצוא ... ההשלכות השליליות אם לא יצליח להתמקד בו. אולם, עלתה השאלה למה בכלל לעשות זאת אם המוח באופן טבעי מקבל החלטה מושכלת שדבר אחר עדיף לו כרגע. לעיתים, הרצון להשתפר בלימודים לא מספיק חזק בהשוואה לתועלת שמגיעה ממחשבות על משחקים ... ממליצים לאנשים להפחית ממתקים או מאכלים גורמי נפילה באנרגיה, כדי שהגוף לא ייכנס לטלטלות שיפריעו לשהות בריכוז רציף. מי מחליט למי יש הפרעת קשב ואיך מושפעים מכך? כאן עולה ביקורת: לעיתים החברה, המורים, או ההורים בוחרים להגדיר את הילד ... אינו מרוכז מספיק כדי לראות שאלה הם הצרכים האמיתיים של התלמיד. מאחר שהמורה או המאבחן הם בעלי הסמכות, הם שמחליטים איך להגדיר את המצב. הדוגמה הקיצונית: רוצה אני והכפיה החיצונית נזכרה דוגמה: ישנו רעיון הלכתי ישן שאומר מכים אותו ... לא? ש: כן. אליעד: כן אוקי למה אתה חושב? ש: כי אני הייתי עם ריטלין עד כיתה ז ואז החלטתי שאני לא לוקח יותר ובהתחלה לא הייתי מרוכז בכלל לא הצלחתי ולאט לאט שלטתי בזה. אליעד: אחלה עכשיו השאלה ... שלא מבין אפשר לגלגל את זה על מי שרוצים בקיצור יכולים לגלגל את זה אצל מי שרוצים. עכשיו מי מחליט למי יש בעיית קשב וריכוז למי שיש יותר כוח להחליט את זה מאחר שההורה או המורה הוא בשלטון הוא מחליט שהילד לא יכול להתרכז זה הכל אבל אם זה היה הפוך הילד היה אומר אתה לא מתרכז אתה לא ...

... היומיומית, שבהן ברור שהמהירות כשלעצמה אינה הבעיה העיקרית. האם עונשים על נהיגה מהירה מוצדקים? אליעד מסביר כי לאחרונה התקבלה החלטה להחמיר משמעותית את הענישה על נהגים שנתפסים במהירות כפולה מהמותר. לדוגמה, אדם שנסע במהירות של 100 קמש במקום שבו ... לכביש, גם במהירות של 20 קמש יכולה להתרחש תאונה קטלנית. לכן הטענה שדווקא מהירות גבוהה יוצרת סיכון מיוחד אינה מוחלטת. הוא מציע שבמקום להגדיר ענישה לפי המהירות בלבד, ראוי להגדיר אותה לפי מידת הסיכון האמיתי שיצר הנהג בנסיבות הספציפיות של המקרה. כיצד צריך להתייחס לחוקי המהירות? אליעד מציע שחוקי המהירות צריכים להיות המלצה ולא חובה מוחלטת. לדבריו, החוקים נקבעו במטרה להגן על הציבור, אך אם נסיבות הנסיעה אינן מסוכנות, אין סיבה לאכוף אותם באופן קיצוני. ...

... לטיפול בבעיות, לפעול לפי אינטואיציה, לפעול לפי מה שמרגיש, איך לדעת מה לעשות? איך לדעת מה נכון? לדעת מה להחליט, קבלת החלטות לפעול לפי נוסחה או לפי תחושה: מהי הדרך הנכונה לקבל החלטות? אנשים נתקלים בחיים במצבים מגוונים של קבלת החלטות, בהם לעיתים הם יודעים להתמודד בצורה טובה, ולעיתים נלחצים ומתקשים. אליעד כהן מתמקד בשאלה כיצד ניתן לצמצם את הפער ... עובדים בדרך הזו. הנוסחה היא אמצעי לפתרון, לא להסבר תיאורטי או פילוסופי. איך מיישמים את הגישה של נוסחה בקבלת החלטות בחיים? אליעד מציע גישה מעשית לפיתוח נוסחאות אישיות לקבלת החלטות. כאשר האדם נתקל בבעיה והוא מצליח להתמודד איתה, עליו לעצור ולשאול את עצמו: מהי הנוסחה המדויקת שבה השתמשתי כאן? ... האישית דורש מאמץ, אך התוצאה הסופית היא יכולת להתמודד בצורה יציבה ואפקטיבית עם אתגרים שונים לאורך החיים. איך לקבל החלטה נכונה? קבלת החלטות לפי נוסחה התמודדות עם בעיות מורכבות איך לפתח נוסחה אישית לקבלת החלטות? לפעול לפי אינטואיציה או לפי שיטה?

... מה שיש מספקת תחושה של חופש פנימי. האם יש קשר בין תרגול זה לבין הבחירות היומיומיות שלנו? כן, כל החלטה שאנחנו מקבלים עשויה להיות מושפעת מהגישה שלנו כלפי המציאות. אם אדם פועל מתוך תחושת חובה או רצון תמידי, הוא ...

... מבחינת תחושותיו ומחשבותיו האישיות. הנחות יסוד חיצוניות הן התפיסות וההבנות שלנו לגבי העולם שמסביבנו, וכיצד הן משפיעות על קבלת ההחלטות שלנו. בתהליך ניתוח בעיה או חיפוש פתרון, חשוב לשאול את השאלות הנכונות שמבוססות על הנחות היסוד האלה, ולוודא אם ... שאלות מסוג זה לא רק שמקדמות אותנו בדרך, אלא גם עוזרות להעמיק בניתוח הנחות היסוד של כל פעולה או החלטה. לדוגמה, כששואלים למה אני הולך לאכול במקום לעשות שיעורים? צריך לשאול שאלה זו מחדש, ולבחון את הנחות היסוד של ... העולם, תוך חקירת ההנחות היסוד שעליהם אנחנו מבססים את פעולותינו, ומה ההשפעה של השינוי בתפיסת העולם על תהליך קבלת ההחלטות שלנו. איך מנתחים תהליך? מהן הנחות יסוד פנימיות וחיצוניות? איך להעמיק בשאלות נכונות? איך לשפר את היכולת להנחות פתרון? ...

... תפיסה זו, אם מישהו אינו רוצה אותך, אין לך סיבה להרגיש שיש בך בעיה, משום שאין קשר בינך לבין ההחלטה של האחר. הרצון שלו אקראי לחלוטין. אליעד מדגיש שבמצב כזה, גם מי שכן רוצה אותך עושה זאת מסיבות אקראיות, ... להסיר אחריות ולהאשים את האדם השני שהוא אינו מבין מספיק. לפי אליעד, שתי האפשרויות הן הגיוניות ותקפות, ואין אמת מוחלטת שתכריע בין שתיהן. הוא מדגיש את הגמישות בבחירה האישית: אם אתה רוצה להרגיש שליטה מלאה ולקחת אחריות, אתה יכול לומר שכל הסיבה היא אתה. לעומת זאת, אם אתה מעדיף להרגיש פחות שליטה או פחות אחריות, אתה יכול להחליט שהבעיה אצל האדם השני. שתי האפשרויות נכונות, והבחירה היא לחלוטין בידיך. מה האמת - המציאות אקראית או סיבתית? לבסוף, אליעד מסכם שאין אמת מוחלטת לגבי השאלה אם המציאות אקראית או סיבתית. זו החלטה אישית שמושפעת מהדרך שבה האדם בוחר לראות את העולם ואת הסיטואציות שהוא נמצא בהן. הוא לא מציג הכרעה חד - משמעית, אלא מעביר את ההחלטה לידיו של המאזין, בהתאם למה שנוח או מתאים לו להאמין. אליעד מדגיש שוב כי אין שום דבר מוחלט או אובייקטיבי בהחלטה האם לקחת אחריות או להסיר אחריות, אלא יש רק בחירה אישית שמושפעת מרצון האדם ומהתפיסה שלו. למה לא רוצים ... חשובה: במצב סיבתי, אם לא רוצים אותך, זאת עובדה שמעידה על פגם שיש בך. לפי אליעד, אין כאן תשובה מוחלטת לגבי מה נכון, אלא שזה תלוי בהשקפה ובבחירה שלך. בסופו של דבר, הוא אומר שהאמת תלויה באיך שאתה בוחר ... או להאשים את האחר שהוא לא מספיק מבין. לדבריו, האמת היא ששני ההסברים נכונים באותה מידה, ואין אחד שהוא מוחלט או עדיף על השני. אליעד מדגיש שבסופו של דבר, הבחירה אם לקחת אחריות או להסיר אחריות תלויה ברצון שלך ... מה שבא לך כאילו יש היגיון בשניהם זאת התשובה. ש: מאיזה? אליעד: מה אתה אומר, שניהם נכונים אין בזה מוחלט שניהם נכונים יש היגיון בלהגיד שאתה לא ידעת להסביר מספיק טוב ויש היגיון בלהגיד שהוא לא הבין אותך שניהם ...

... אחרים אז הוא גם לא יכול להגיד פרויקטים אחרים, ואז הוא יכול להגיד לדוגמה כן אבל זאת לא רק החלטה שלי ואז אנחנו קודם כל נבדוק מה המבנה הארגוני שהוא יגיד אני מחליט על הכל ובקיצור כל תשובה שהוא יכול לתת אנחנו מראש ננטרל לו אותה נסנדל אותה, כמו נגיד גנב או ... כסף ונגיד שאתה יכול להוכיח שיש לו כסף, נניח שאתה יכול להוכיח שיש לו כסף ונניח שההוכחה הזאת היא מוחלטת שלא ניתן לסתור אותה במקרה כזה יש היגיון להגיד שאין בעיה אם תגיד לו את זה לפני או אחרי, ... נגיד לו אני מעלה לך את המחיר ואז הוא יגיד לא אין לי כסף ואז אני אביא לו הוכחה מוחלטת שיש לו כסף לא צריך מראש. העניין הוא שבהרבה מאוד מקרים או ברוב המקרים או בכל המקרים בדרך כלל ... הוא לא ירצה לחזור בו כל מיני תירוצים אחרים אבל אם יש לך דבר שאתה יכול להוכיח אותו באופן מוחלט שהוא נכון אז זה לא משנה תגיד אותו לפני תגיד אחרי זה אין לזה משמעות. הבנו?