... כמה שיותר, כך האדם סובל יותר מחרדות ומפחדים. והעניין הוא, שבעולם שלנו, יש גם טוב וגם רע. ומבחינה אובייקטיבית ומוחלטת, בעולם שלנו, אין טוב או רע. אלא הכל שווה בדיוק באותה המידה ממש. כי הטוב והרע, הם ביחס לרצון ... אל תוכו. אל תוך הסיבה שבגללה הוא רוצה להרגיש רק טוב ולא גם רע. ואל תוך המנגנון של האדם, שמחליט לו, מהו טוב ומהו רע. ועל האדם לשאול את עצמו בכנות ובלב שלם, למה אני רוצה להרגיש רק טוב? והאם להרגיש רע, זה ככ רע? והאם הדבר הרע שאני מפחד ממנו, האם הוא באמת רע? ומי החליט שהוא רע? וכולי. ועל ידי ההתבוננות הזאת לעומקה, האדם מגיע לנקודת מבט אובייקטיבית, שאין בה שום טוב או רע, ...

... (אוטוסוגסטיה / סוגסטיה עצמית), שהוא כן יצליח לעמוד מול קהל ולדבר לפני קהל. והאדם לא באמת הפסיק לגמרי ובאופן מוחלט לפחד מהקהל. אלא, שהפחד של האדם לטעות ולהיכשל עדיין קיים. אלא, שהאדם עכשיו אחרי הטיפול הפסיכולוגי, הוא מאמין בעצמו ... לי לבית (פחד מגנבים) / אם יקרה לי הגרוע מכל (חרדה כללית), האם באמת המציאות תהיה ככ רעה? ומי החליט שזה ככ רע? ולמה אני ככ מתעקש שהמציאות תהיה דווקא כך ולא אחרת? האם זה מוצדק? האם זה הכרחי, ... לי זה כן משנה? וכולי. והשאלות האלו, מובילות את האדם להבין, שבשורה התחתונה, שום דבר לא באמת משנה מבחינה מוחלטת. ונכון שהדברים כן משנים מבחינה יחסית. ומבחינה יחסית, זה כן משנה שהאדם יהיה בריא, ושהאדם יאכל כדי לא להיות רעב, ושהאדם יברח מאש וכולי. אבל מבחינה מוחלטת, שום דבר לא באמת משנה. וההבנה הזאת, היא ורק היא, משחררת את האדם, ומסייעת לו להתמודד עם החרדות וההפרעות הנפשיות שיש לו. וההבנה של האדם, שמצד האמת המוחלטת, הכל אחד. דהיינו, שאין טוב או רע, אלא הכל שווה באותה המידה ממש, ההבנה הזאת, טובה יותר מכל התרופות ...

... מהנחות בסיסיות שיש לאדם על מה צריך או לא צריך לקרות. ברגע שהאדם מצליח להגיע להבנה שהפחד שלו אינו מוחלט אלא נובע מציפייה שהוא יצר בעצמו, הוא יכול להשתחרר מהכאב הנלווה אליו. מה המשמעות של להסתכל על הבגידה בצורה ... למקום פנימי שבו לא משנה לך אם יבגדו בך או לא. לדבריו, המקום הזה הוא מצב תודעתי של שוויון מוחלט או שקט פנימי, שבו האדם מבין שהאושר הפנימי שלו לא תלוי בשום דבר חיצוני, כולל בגידה או נטישה. כאשר ... - להישאר לבד. האדם חייב לשאול את עצמו שוב ושוב למה הוא כל כך חושש מהבגידה, ולמה הוא בכלל החליט שבגידה היא דבר רע. לדבריו, החקירה העמוקה הזו מביאה את האדם למצב של הבנה עמוקה יותר של הפחד, וגורמת ...

... תלוי ברצון העצמי שלו. והאדם לא תלוי בשום דבר בעולם, מלבד ברצון העצמי שלו עצמו. ומי שבסופו של דבר מחליט מה האדם יעשה, או מה האדם ירגיש וכיוב, זה אך ורק הרצון העצמי של האדם. כי האדם קיים, עם ... את מה שהוא רוצה יותר. ואין הכוונה לומר, שהאדם רוצה את כל מה שהוא עושה בלב שלם. אלא, שהאדם בהחלט רוצה יותר את מה שהוא עושה, מאשר את מה שהוא בוחר שלא לעשות. והאדם מחויב לדבר אחד ויחיד, והוא ...

... שהדרך להפסיק לסבול היא להבין את מקור הסבל ולהתמודד איתו. הוא מציע שני פתרונות עיקריים: לקבל את המציאות באופן מוחלט, ולא להתנגד לה בשום צורה. במצב כזה האדם אומר לא אכפת לי מה קורה לי, לא אכפת לי אם ... תביא. האדם במצב הזה לא סובל, כי הוא מיישר קו עם הרצון של המציאות. הדרך ההפוכה: שהאדם ישלוט באופן מוחלט ברצון שלו ויאמר לא אכפת לי מה המציאות רוצה, אני אלוהים של עצמי, ואני אחליט שאני רוצה את מה שקורה. האדם במקרה הזה משנה בכוח את הרצון שלו כך שהוא רוצה את האירוע שמתרחש, ... באופן מלא עם רצון המציאות (לקבל את מה שקורה בלי התנגדות), או להזדהות באופן מלא עם הרצון האישי שלו ולהחליט שהוא רוצה בדיוק את מה שהמציאות מביאה. אליעד מדגיש שאין חובה להבין למה המציאות רוצה משהו, מה שחשוב הוא להחליט אם אתה הולך עם רצון המציאות או מתנגד לה. האם אפשרי לרצות ולא לרצות בו זמנית? כן, אליעד מסביר ... וגם באובדן שליטה בו זמנית? בסיום ההרצאה, אליעד מדגיש את החשיבות של להיות גם וגם: גם במצב של שליטה מוחלטת וגם במצב של אובדן שליטה מוחלט. הוא מסביר שלהיות אלוהים זה להיות גם בשליטה מוחלטת על הרצונות שלך וגם באובדן שליטה מוחלט שבו אתה מקבל את המציאות ללא כל התנגדות. במצב כזה האדם יכול לבחור כל רגע באיזו תודעה להיות: בשליטה מוחלטת או בקבלה מוחלטת של המציאות. איך להפסיק לסבול? ליהנות מהסבל רצון המציאות להזדהות עם הסבל האם אפשר לא לרצות דבר ולהיות מאושר?

אמת, אובייקטיביות, סובייקטיביות, אמת אובייקטיבית, אמת סובייקטיבית, אמת בלתי תלויה, אמת מחויבת, אמת מוחלטת ובו יתבאר העניין של אובייקטיביות וסובייקטיביות. ויתבאר, מהי אמת אובייקטיבית ומהי אמת סובייקטיבית? והאם באמת יש בעולם משהו שהוא ... כאשר האדם חושב על משהו שהוא אמיתי, והוא באמת כך, הרי שהדבר הוא אובייקטיבי. ונחדד: אמת אובייקטיבית = אמת מוחלטת = אמת אחת = אמת מחויבת = אמת בלתי תלויה - וזאת, לעומת אמת סובייקטיבית = אמת יחסית = הרבה אמת = אמת אפשרית = אמת תלויה. כי אמת אובייקטיבית, יש רק אחת כזו. וזו אמת מוחלטת, שהיא נכונה באופן מוחלט, ושמחויב שהיא נכונה ושהיא אינה תלויה במתבונן בה. אבל אמת סובייקטיבית, היא אמת יחסית, ביחס למתבונן בה. וממילא יש ... עומד מולו כרגע, או את הצד שאותו אני מעדיף לראות וכיוב. וככל שהאדם יותר אובייקטיבי, כך הוא יכול לקבל החלטות מדויקות יותר ונכונות יותר וכיוב. כי הוא רואה את כל התמונה כולה. והאינטרס האישי שלו, לא גורם לו לא ... להתאים את עצמו למציאות טוב יותר. כי האמת של המציאות, היא האמת האובייקטיבית באמת. כי בסופו של דבר, מי שיחליט מהי האמת, זאת תהיה אך ורק המציאות. ומי שלא רואה את האמת האובייקטיבית, הוא בעצם חי בסוג של יקום ... שממילא, אין אצלו טוב או רע. וכנל, הוא אפילו לא יכול לדעת שום דבר בוודאות. עד כדי חוסר ידיעה מוחלט. ומי שרוצה להגיע לנקודת מבט אובייקטיבית לגמרי בשלמות, עליו להיצמד אל האמת האובייקטיבית שלו, בשלמות מוחלטת. דהיינו, שעל האדם להיצמד כמה שהוא יכול בכל כוחו, אל מה שהוא מבחינה סובייקטיבית, חושב שזאת האמת האובייקטיבית שלו. ...

גם וגם, בו זמנית, מצא את ההבדלים, לדעת שום דבר, החושים, השכל האנושי, מחוץ לשכל האנושי, באופן מוחלט, יחסי או מוחלט, דבר והיפוכו האם אפשר להבין את המציאות בצורה מוחלטת ולמה זה משנה? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה בהרצאה היא: האם קיים הבדל אמיתי בין מצבים שנראים לנו כהפכים מוחלטים, או שמא ההבדל קיים רק בהגדרה ובשם שאנחנו מעניקים להם? הוא נותן את הדוגמה של הבנת המציאות המוחלטת מול אי - הבנת המציאות המוחלטת. לכאורה מדובר בשני מצבים מנוגדים, אבל בפועל, כאשר מנתחים אותם עד הסוף, מגלים שאין ביניהם שום הבדל ממשי. אדם שמבין את המציאות באופן מוחלט אינו שואל שאלות, בדיוק כמו אדם שאינו מבין דבר. שניהם נמצאים במצב של שתיקה פנימית וחוסר שאלות. השאלה המתבקשת ... מבין או לא, אתה רואה הבדל בין אדם מבין לאדם שאינו מבין. אך אם היית נמצא באחד מהקצוות באופן מוחלט, לא היית רואה הבדל כזה. האם יש הבדל בין אמונה מוחלטת לידיעה מוחלטת? אליעד כהן ממשיך לבחון את ההבדלים לכאורה בין מצבים נוספים, למשל: בין אמונה מוחלטת לידיעה מוחלטת. לכאורה, יש הבדל גדול בין שני המצבים האלה - כשאתה יודע משהו באופן מוחלט, אתה לא צריך להאמין בו, וכשאתה מאמין באופן מוחלט, אתה לא צריך לדעת. אך כאן שוב מתגלה אותו פרדוקס: כשאתה מגיע להבנה מוחלטת, גם אם זו אמונה וגם אם זו ידיעה, אין לך עוד צורך בשום דבר חיצוני ואין לך שאלות נוספות. ... בין המושגים. איך לדעת אם שני דברים הם באמת שונים? אליעד מציע לחקור את הדברים ברמה הכי בסיסית: לפני שמחליטים אם שני דברים דומים או שונים, צריך להגדיר באופן ברור מהו יש ומהו אין. הוא נותן דוגמה של שני ... אך מצד שני אפשר לומר שהם שונים, כי הרי מדובר בשני כיסאות פיזיים נפרדים. השאלה היא: לפי מה אתה מחליט אם משהו קיים או לא קיים? לפי החושים או לפי השכל? החושים יכולים להראות לך דברים בצורה אחת, אך השכל יכול להחליט לפרש אותם אחרת. לדוגמה, אם אתה רואה שני עצמים באותו מקום ובאותו זמן, השכל שלך יחליט באופן אוטומטי שמדובר בעצם אחד בלבד, כי אחרת הדבר לא מסתדר מבחינה לוגית. אליעד מדגיש שהשכל תמיד יהיה זה שמחליט איך להתייחס למה שהחושים אומרים. האם השכל יכול לדעת משהו באופן מוחלט? נקודה נוספת שאליעד כהן מדגיש היא שהשכל האנושי לעולם לא יכול להיות בטוח בשום דבר באופן מוחלט, מכיוון שהמנגנון שלו עצמו הוא יחסי ומוגבל. כל מה שהשכל יכול לדעת, בסופו של דבר, הוא רק משהו באופן ... ואין ספק, כי אין בכלל שום הגדרה. הוא לא אומר שבמקום הזה אדם בהכרח שותק, אלא שאדם שהגיע להבנה המוחלטת הזאת פועל או לא פועל לא מתוך החלטה, אלא מתוך ספונטניות מוחלטת שאינה קשורה כלל להכרה הרגילה. כיצד אפשר לחוות שני הפכים בו זמנית? אליעד מדגיש שאם אדם ילך עד הקצה של כל דבר, הוא יגיע למצב שבו התודעה שלו יכולה לחשוב שני הפכים מוחלטים באותו רגע ובאותה נקודה. זו תודעה חדשה, שחושבת גם דבר וגם את ההיפוך שלו באותה עת. האדם הרגיל לא ... לעשות זאת, כי תודעתו מוגבלת לחשיבה לינארית של או - או. לכן הדרך להגיע לכך היא על ידי הליכה מוחלטת לאמת - לבדוק כל דבר ולא להסתפק בתשובות חלקיות. בסופו של התהליך, כאשר האדם מגיע להבנה אמיתית של המוחלט, התודעה שלו משתחררת לגמרי מההגבלות של השכל והחושים, ואז הוא יכול לראות את הדברים מנקודת מבט מוחלטת שבה אין סתירה בין דבר להיפוכו. האם הבנה מוחלטת מבטלת פעולה בעולם? לסיום, אליעד מבהיר שאדם שהגיע להבנה מוחלטת לא מפסיק בהכרח לפעול בעולם. להיפך, דווקא מי שבאמת לא יודע שום דבר אינו בהכרח שותק או מפסיק לפעול, אלא הוא יכול לפעול מתוך מקום שאינו כפוף להחלטות שכליות או חושיות. במצב כזה האדם פועל מתוך חוויה ישירה וספונטנית של המציאות, בלי שום מנגנון שמגביל אותו. האם יש הבדל בין אמונה לידיעה? האם אפשר לדעת משהו באופן מוחלט? איך להגיע להבנה מוחלטת של המציאות? מה ההבדל בין אמת יחסית לאמת מוחלטת? מהי חשיבה בו זמנית של דבר והיפוכו? כיצד להשתחרר מהגבלות השכל והחושים? האם אפשר לחוות שני הפכים בו זמנית?

מצבי רוח, שינוי רגשי, שינוי תודעתי, להחליף מקצוע, שינוי קריירה, מודעות עצמית, להיות מודע לעצמך, הזדהות רצונית

... עם חלקים שונים בתמונה המלאה. ומי שיצליח לפתח חשיבה נייטרלית, ממילא הוא יוכל לראות תמיד את כל המידע, ולקבל החלטות נכונות יותר וכולי. אבל המחשבה שאומרת, שמי שהוא נייטרלי, הוא יכול להחליט החלטות נכונות יותר, היא עצמה מחשבה שגויה. או במילים אחרות, דעה שאומרת, שחשיבה נייטרלית, יכולה לעזור לאדם בחיים, להרגיש יותר טוב, היא מחשבה שגויה. ולמה? כי יש שני סוגים של נייטרליות. ויש נייטרליות יחסית ויש נייטרליות מוחלטת. ונייטרליות יחסית, פירושה שאין לאדם הרבה אינטרסים אישיים ושאין לאדם הרבה דעות קדומות. אבל בהכרח שיש לאדם אינטרסים אישיים ... כי הוא עדיין כפוף לדעה הקדומה שלו, שהיא בעצם החוקים, שלפיהם הוא שופט את האדם. ומי שהוא יהיה בנייטרליות מוחלטת, ממילא לא תהיה לו שום דעה עצמאית כלשהי, ושום העדפה כלשהי, לגבי כל נושא שהוא בעולם. כי מקום נייטרלי ... יסוד. כי הנחת היסוד הגדולה ביותר, היא, שהשכל צודק / שהחושים צודקים וכולי. וזו כמובן אמת יחסית. אך מבחינה מוחלטת, השכל של האדם, והחושים של האדם, הם רק אמונה בלבד. כי אין שום הוכחה מוחלטת, לכך שהם נכונים. כך שמנקודת מבט כלשהי, כל מה שהאדם בטוח בו, הוא בעצם דעה מוקדמת, והנחת יסוד, שעליה ... יש לאדם אינטרס אישי כלשהו, ממילא הוא כבר לא נייטרלי ב 100%. ואפשר לומר, שהתועלת של מי שהוא בנייטרליות מוחלטת, הוא זה שאין לו שום אינטרס אישי. אבל מצד שני כשאין שום אינטרס אישי, גם אין ממש שום תועלת. ... ואין רגשות, ואין רצונות וכולי. וכדי להשתתף במשחק החיים, לשם כך צריך אינטרס אישי, שנובע מחשיבה לא נייטרלית באופן מוחלט וכולי כנל.

... משתנה כל הזמן? ואיזה חלקים ברצון העצמי של האדם נשארים קבועים ואיזה חלקים ברצון של האדם משתנים? ואיך האדם מחליט מה הוא רוצה? ומי מחליט ולמה הוא מחליט, מה האדם ירצה יותר? ואיך בכלל נוצרים אצל האדם הרצונות שלו? והאם אפשר לחיות בלי רצון בכלל? והאם באמת ...