... דוגמאות רבות, ביניהן דוגמה שבה אדם אומר שהוא לא בטוח שיש שולחן מולו. לכאורה, אם האדם באמת היה בספק מוחלט, הוא לא היה זז לשום כיוון, כי כל אפשרות הייתה שווה לאחרת בדיוק. אבל בגלל שהאדם זז, סימן שהוא לא באמת נמצא בחוויה של ספק אמיתי, הוא לא באמת נמצא במקום של חוסר וודאות מוחלטת. הוא רק אומר שיש לו ספק, אבל בפועל הוא משקר לעצמו, ולכן הוא לא יכול להגיע לאמת. איך לשאול ... נמצאת בתוכו והוא יקבל את התשובה. מהו רצון אינסופי לפי אליעד? אליעד מסביר כי על מנת להשיג את האמת המוחלטת, האדם זקוק לרצון אינסופי. רצון אינסופי פירושו רצון שאינו מוגבל על ידי רצונות נוספים. כל עוד האדם רוצה דברים ... המציאות. כאשר אדם רואה סרט מצויר, הוא יודע שמה שהוא רואה אינו אמיתי, ולכן הוא לא לוקח אותו ברצינות מוחלטת. אליעד מציע לקחת את הפרספקטיבה הזו ולהחיל אותה על החיים עצמם: להסתכל על האירועים בחיים כאילו מדובר בסרט מצויר. ... תברחי יהיה יותר גרוע. האדם אף פעם לא פועל בתוך 50% ו - 50%, כשזה אחד אצלך, כשזה בהשתוות מוחלטת אתה לא עושה כלום. אתה במצב סטטי. הרצון של האדם משקף את זה שהוא לא ב - 50% 50%. ... עובדים וגורמים לחתול לטפס על העץ. מה אלוהים חושב? מה עובר לאלוהים בראש? או מה עבר לחתול בראש כשהוא החליט לטפס על העץ? תנסה להבין כל דבר, ומה אתה לומד מזה. מישהו שיקר מישהו, למה הוא שיקר, ואיך אני ... להיות שזה גם יש וגם אין? זאת למעשה התשובה, זה גם יש וגם אין. שאלה: האם אין שום דבר מוחלט? אליעד: השום דבר הוא המוחלט, למעשה השאלה היא התשובה. אחר נוצרה דמות בדיוק כמו גק, איך נוצרה הדמות הזאת? על יד זה שהוא כועס ... מנוצח שלו עצמו? בגלל התפיסה שלו את עצמו, בגלל הכעס שלו על עצמו. למעשה האויב לא קיים, בסוף שהוא החליט שהוא לא נלחם, לא היה אויב. גק אמר לאויב שלו, שהוא עצמו, אתה לא אמיתי, והוא ענה, אני אמיתי, ... שהוא הבין אותם. הכוונה היא שהוא לא מוכן להתאמץ, עד שהוא יבין למה צריך להתאמץ. כך אותי לדוגמה, אני החלטתי שאני לא מתאמץ יותר עד שאבין. הגוף צריך אוכל, אז הגוף הלך לאכול. למשל שב ותחליט אני לא אוכל, תראה שהגוף יקום וילך לאכול. הכוונה היא שאפילו שאתה אוכל, אל תהיה שם, אל תהיה נעול, ...

... באמת האדם כועס, ואיך ניתן להשתחרר לחלוטין מהכעס? אליעד כהן מסביר בשיחה זו את עומק מנגנון הכעס והדרך לשחרור מוחלט ממנו. תחילה הוא מדגיש שהבעיה האמיתית אינה בעצם הכעס, אלא בכך שהאדם אינו רוצה את הכעס שלו. לדוגמה, אדם ... בוחר אפילו את העובדה שהוא קיים, את המחשבות שלו, את הרגשות שלו ואת הרצונות שלו. הוא למעשה מופעל באופן מוחלט על ידי המציאות. כדי להבין זאת, אליעד מציע דוגמה של דמות בתוך חלום. הדמות בתוך החלום חושבת שהיא עושה ... שלו הוא תוצר של אותה מציאות בדיוק. אליעד מדגים זאת בדוגמה של דמות חלומית שמישהו מפעיל. הדמות לא באמת מחליטה כלום, כך גם האדם לא מחליט מה הוא רוצה או לא רוצה. הוא מופעל כל רגע על ידי המציאות, ולכן עליו להבין שהוא המציאות עצמה. ... המציאות עצמה, הוא לא סובל משום דבר, כי הכל כרצונו - כולל הכעסים, הרצונות, והסבל לכאורה. הכל הוא בחירתו המוחלטת של האדם במצבו האמיתי, שהוא המציאות עצמה. כיצד לחוות את עצמי כאלוהים ולשחרר את הכעס לחלוטין? אליעד מסביר שהמטרה ... היה המציאות עצמה, והוא זה שיוצר את הכל - כולל את הכעס והסבל שלו. במצב הזה, הוא יחווה שלמות מוחלטת, לא יכעס, ולא יסבול עוד לעולם. איך להשתחרר לחלוטין מהכעס? האם אני באמת בוחר את הרצון שלי? איך להכיל ... שקורה בחיים שלך. אז למעשה, אם המנגנון של הרצון גורם לך לרצות את המציאות אז טוב לך, ואם הוא מחליט שלא תרצי את המציאות, אז את סובלת. זה בכלל לא משנה מה את עושה ולא משנה מה יש לך. ...

... ללכת נגד השכל המקובל, ולחקור דווקא את מה שנחשב שטויות. מדוע עליסה רוצה עולם הפוך ומה זה מסמל? עליסה מחליטה שהעולם שלה יהיה עולם הפוך, שבו כל כן יהפוך ללא וכל מה שאמור להיות הגיוני, יהיה לא הגיוני. אליעד ... החיים למסע פנימי של גילוי עצמי מתמשך. למה אלוהים ברא את העולם? איך לחוות אחדות ביום יום? איך לקבל החלטות כשהכל טוב? מהי משמעות הסרט עליסה בארץ הפלאות? מה לעשות כשאני לא יודע מי אני? איך להתמודד עם מכשולים ... הארנב, שזה משל לאדם שמנסה להבין את הבריאה לפי השכל של אלוהים. כמו אם הייתי אלוהים, איך הייתי מקבלת החלטות? נסי לחשוב מהעיניים של אלוהים, מה האינטרס שלי לברוא את העולם? ואז עליסה אוכלת עוגייה ושוב היא נעשית גדולה ...

... אדם יכול להפסיק לסבול באמת? אליעד מציע דרך לצאת מהסבל: להפסיק לחפש את האמת. הוא אומר שהאדם יכול פשוט להחליט שהוא לא מחפש שום דבר, וכך לא תהיה לו בעיה עם שום דבר שקורה. כאשר האדם מחפש את האמת, ... מרוצה מהמציאות שלו כרגע, כי תמיד יש לו תמונה בראש של מציאות אחרת, נכונה יותר. אך אם הוא היה מחליט שהמציאות כפי שהיא כרגע היא כבר בסדר, היה מפסיק לסבול. האם אפשר להיות שלם עם הרצונות שלך? אליעד מתייחס ... שהכל מושלם, אז נשאלת השאלה למה הוא ממשיך לפעול כדי לשנות את המציאות. אם האדם באמת היה חווה שלמות מוחלטת בכך שהוא רעב, הוא לא היה הולך לאכול, כי השלמות היתה מספקת אותו לחלוטין. לכן, אם האדם פועל - ... כדי שתאכל, אבל השאלה היא מה אתה חווה? להבין מה באמת אתה מרגיש. ואני טוען שאם היית חווה שלמות מוחלטת, אז לא היית הולך למלא את החסר של הרעב. שאלה: זה לא משנה. אם אני רעב או לא רעב, ... אני לא שולטת עליו. אליעד: אם את לא שולטת אז אין פיתרון. אבל את כן שולטת. אם היית חווה במוחלטות שאת לא שולטת בכלל, אז לא היית שואלת שאלה, והיית רגועה לגמרי, כי היית בחוויה שאת לא יכולה לשנות, ... מבינים בסוף שאין הבדל בין בעיה ללא בעיה, אתם עוברים ממקום מוגדר למקום לא מוגדר. על ידי החיפוש אחר המוחלט אתה עובר ללא מוגדר. ואם זה לא מוגדר, אז אין שום בעיה. שאלה: אני כבר כל כך רגילה למצוא ... אל תסכים לסבול בכלל, אם אתה אומר שאתה מוכן לסבול קצת, אז אתה נופל בפח של הסבל. האמת היא מוחלטת, אם כואבת לך הרגל, ואת שואלת למה כואבת לי הרגל, אם את חושבת שזה רע, ומחפשת סיבות למה זה ... יהיה קיים כרגע? תדעו לכם, שלפני המפץ הגדול, היה חייזר שקראו לו כלום, יום אחד ימאס לו מכולם, והוא יחליט להשמיד הכל, ואז בשנייה אחת אין כלום. בשנייה אחת יש רק כלום. הוא יעשה כיבוי, לכל המחשבות, המחקרים, לכל ...

... על ידי דברים אחרים, ובלעדיהם הוא אינו קיים. למה בכלל יש רצונות והעדפות? אליעד מביא דוגמה פשוטה על אדם שמחליט לצאת עם מישהי מסוימת ומרגיש טוב, אבל אם היה יוצא עם מישהי אחרת היה מרגיש רע. הוא שואל: איך האדם מחליט מה טוב לו ומה רע לו? התשובה הפשוטה היא שהאדם לא באמת מחליט - הרצון נובע מתוך תחושה שיש דבר אחד טוב יותר מדבר אחר. ולמה דבר אחד נתפס כטוב יותר? בגלל ... הוא אינו רואה את התמונה השלמה, כלומר, את האחדות. מה הקשר בין אחדות ונפרדות? אליעד מדגיש את הרעיון שבאחדות המוחלטת אין כל הגדרה, אין נפרדות ואין אפילו מושג של הכל. לדבריו, אם היה קיים דבר כזה הכל, זו כבר הייתה נפרדות, כי אז קיים הכל לעומת מה שהוא לא הכל. במצב של אחדות מוחלטת אין ידיעה, כי ידיעה יוצרת נפרדות - מי שיודע והדבר שהוא יודע. באחדות מוחלטת אין אפילו את מי שיידע את עצמו. איך נוצרת ידיעה מתוך אי - ידיעה? אליעד מציג בעיה נוספת: איך ... כלום קודם, איך נוצרה הידיעה הראשונה? הוא אומר שבדיוק זאת השאלה העמוקה ביותר: איך מתוך האחדות (או אי הידיעה המוחלטת) נוצרת נפרדות (ידיעה של שני דברים שונים)? אין על זה תשובה הגיונית, כי הלוגיקה עצמה בנויה על ההנחה שיש נפרדות מלכתחילה. האם אפשר להגיע לתשובה מוחלטת? אליעד מסביר שכל תשובה שמקבלים בנפרדות רק מובילה לעוד שאלה. הוא מדגיש שאם יש תשובה תמיד תהיה שאלה נוספת כמו למה זה כך?, ולכן לעולם לא תתקיים תשובה מוחלטת במסגרת הנפרדות. מנקודת מבטו של אליעד, רק באחדות המוחלטת השאלה מתבטלת לחלוטין. כשהכל אחד, אין שום משמעות לשאלות ולתשובות. האם באמת מחויב שתהיה נפרדות? אחד המשתתפים מעלה טענה ... שהיא בנויה עליה, במקום לנסות למצוא תשובות בתוך המסגרת של הנפרדות עצמה. איך נוצרת נפרדות מתוך אחדות? מהי אחדות מוחלטת? איך נוצר יש מאין? האם נפרדות היא מחויבת? למה אין תשובה מוחלטת בנפרדות? מה ההבדל בין אפשרי למחויב? איך לצאת מתחושת המחויבות בנפרדות?

... התאבדות תודעתית, ולא פיזית. לפי אליעד, בכל רעיון, אפילו הרעיון של התאבדות פיזית, מסתתרת איזושהי אמת עמוקה. מדוע אלוהים החליט להתאבד ולהפוך לבני אדם? אליעד מציג את הרעיון שההתאבדות הגדולה ביותר הייתה זו של אלוהים, שהחליט להעלים את עצמו ולהפוך את עצמו לישויות נפרדות, כדי לחוות את המציאות מתוך מוגבלות ונפרדות. הוא מסביר שההתאבדות של אלוהים פירושה שאלוהים החליט לוותר על המושלמות שלו, על הידיעה המוחלטת ועל השלווה המוחלטת, ויצר עולם של הפרדה, של חוסר ודאות, ושל סבל. ההיגיון מאחורי ההתאבדות הזו הוא שאלוהים רצה לחוות משהו שלא ניתן לחוות כשאתה נמצא במצב של שלמות מוחלטת. מדוע בני אדם רוצים להתאבד? אליעד מסביר שבן אדם רוצה להתאבד כי הוא לא יכול להתמודד עם הסבל או ... לשלוט על המציאות, והוא מוכן לקבל כל תוצאה. ההתאבדות האמיתית, לפי אליעד, אינה פעולה פיזית, אלא מצב של כניעה מוחלטת למציאות. כל רצון או העדפה הוא סוג של התאבדות מכיוון שהוא מצמצם את החופש של האדם. לדוגמה, אליעד מסביר ...

פחדים וחרדות - מהי חשיבה מוחלטת שמבטלת כל פחד או חרדה? ובו יתבאר, כיצד אפשר לא לפחד כלל באופן מוחלט? ומהי חשיבה מוחלטת, שמנטרלת מהאדם באופן מוחלט, את כל החרדות והפחדים באשר הם? וכפי שכבר ביארתי, הקיום של הפחד והחרדה, תלוי בקיום תפישת הטוב והרע של ... האפשרות שהוא ירגיש רע, והוא לא רוצה בכך. ורק כאשר האדם לא מבדיל בכלל בין טוב לבין רע באופן מוחלט, רק אז אין לאדם שום פחד וחרדה באופן מוחלט. והשאלה הנשאלת היא, כיצד יכול האדם להגיע למצב, שבו הוא באופן מוחלט, לא יבדיל בין טוב לבין רע, עד כדי כך שהוא יסיר מעצמו את כל הפחדים ואת כל החרדות? והתשובה היא, שהדבר אפשרי, רק על ידי חשיבה מוחלטת. והכוונה היא, שהאדם חי את חייו בצורה יחסית ולא בצורה מוחלטת. כי האדם מלא באמונות מכף רגל ועד ראש. ואמונה, היא כל דבר שהאדם לא בטוח בו באופן מוחלט. ומי שיתבונן יראה, כי האדם מלא באמונות, דהיינו, בדברים שהוא לא בטוח בהם באופן מוחלט, אלא רק באופן יחסי בלבד. וכל אדם שיש לו שכל ושהוא משתמש בשכל שלו ומקשיב לשכל שלו, יש לו אמונות. ולמה? כי גם השכל האנושי, גם הוא עצמו אמונה בלבד. ולמה? כי השכל של האדם, הוא עצמו לא מוחלט. כי השכל עצמו, יש לו את מגבלות התפישה שלו ואת החוקים שלו, שלפיהם האדם מפרש את העולם. וכל מה ... הכל נשען על הפרשנות הסובייקטיבית והאישית של האדם בלבד. ואין לאדם שום דרך בעולם לדעת שום דבר בצורה אובייקטיבית ומוחלטת. ודבר נכון בצורה מוחלטת, הוא דבר שאפילו ברמה התיאורטית הוא מוכרח להיות נכון. דהיינו, דבר, שהנכונות שלו אינה תלויה בשום דבר אחר. דבר, ... וחוסר שכל מוגדר וחוסר ידיעה מוגדרת. וכפי שכבר ביארתי את כל זה היטב לעומק, במקומות אחרים. ובכל מקרה, חשיבה מוחלטת, היא חשיבה אובייקטיבית. וחשיבה אובייקטיבית באופן מוחלט, היא חשיבה שאין בה שום הנחות יסוד כלשהן. וכאשר האדם חושב בצורה מוחלטת, דהיינו, חושב בצורה אובייקטיבית בעוצמה מוחלטת, על ידי זה מתבטלות אצל האדם כל הנחות היסוד שלו, ובכלל זה תפישת הטוב והרע של האדם, כי הרי אין שום הנחת יסוד כלשהי, באופן מוחלט. ואז ממילא אין לאדם שום פחדים או חרדות כלל. ונסביר: האדם מפחד מכך שיקרה לו דבר רע, דהיינו, האדם ... דעתו והבנתו, מה שהוא מרגיש וכולי. ומי שרוצה להשתחרר מכל הפחדים והחרדות, עליו לחשוב על מה שמפחיד אותו, בחשיבה מוחלטת. דהיינו, האדם צריך לקחת את מה שמפחיד אותו ולשאול את עצמו, האם אני בטוח באופן מוחלט ללא כל ספק אפילו לא הקטן ביותר, שאכן הדבר הזה שאני מפחד ממנו, שאכן הוא רע, בדיוק כמו מה ... טוב לי? ואולי בכלל אין הבדל אמיתי בין טוב לבין רע? ומה בכלל ההבדל בין טוב לבין רע? ומי מחליט שאני צריך לרצות את הטוב ולא לרצות את הרע? ומי מחליט שהדבר הזה הוא רע ושההפך שלו הוא טוב, אולי דווקא ההפך הגמור הוא הנכון? ואולי הכל נכון? ואולי אין ... היא כך או אחרת. וזה לא משנה מאומה, האם נראה לך שטוב לך, או נראה לך שרע לך. ומי שמחליט בסופו של דבר, האם טוב לך או רע לך, זאת אך ורק המציאות, שהיא, לא ממש משנה לה מה אתה חושב ומה ההעדפות האישיות שלך. וככל שהאדם מתחבר יותר לחשיבה המוחלטת, כך הוא פחות חווה את הטוב ואת הרע, וממילא הוא מסיר מעצמו את כל הפחדים באופן מוחלט. ואיך יחזק האדם אצל עצמו את החשיבה המוחלטת שלו? תשובה: על ידי אמת מוחלטת. דהיינו, על ידי זה שהאדם לוקח את כל מה שהוא יודע / חושב / מאמין / עושה / רוצה / מבין / מרגיש וכיוב, ובודק, האם ועד כמה כל הדברים האלו, הם אכן מוחלטים, או שהם יחסיים בלבד. כגון לדוגמה שהאדם חושב איזה דבר, שעל האדם לשאול את עצמו, האם אכן זאת אמת מוחלטת? האם יכול להיות שאני טועה? האם ואולי אני טועה? אולי ההפך הוא הנכון? אולי אני טועה בהכל? וכיוב שאלות ... שהוא בטוח בו, ולגרום לו להבין, שכל מה שהוא בטוח בו, זה הכל יחסי וסובייקטיבי בלבד, אך זה לא מוחלט ולא אובייקטיבי. וככל שהאדם מבין טוב יותר, שכל מחשבה ומחשבה שיש לו, וכל הבנה והבנה שיש לו, הם רק יחסיים בלבד, אך הם אינם משקפים אמת מוחלטת כלשהי, אלא הם נכונים רק באופן יחסי בלבד, ככל שהאדם מתבונן יותר בדבר הזה, כך גם משתנה כל החוויה ... האדם, לגבי כל מה שהוא רוצה, ולגבי כל מה שהוא מרגיש וכולי. וההבנה העמוקה והמלאה של האדם, שמבחינה אובייקטיבית ומוחלטת, כל מה שהוא מרגיש וחושב ורוצה, הכל יכול להיות שגוי, בדיוק באותה המידה שזה יכול להיות נכון, ההבנה הזאת, ... פחות נאחז בעצמו וברצונות והמחשבות והרגשות שלו. והאדם כאילו חי בשני עולמות במקביל. שמצד אחד האדם מחובר לאמת האובייקטיבית והמוחלטת, שבה האדם לא יודע שום דבר באופן מוחלט, ושבה האדם באופן מוחלט, יודע שום דבר. ובו זמנית האדם גם חי עפ השכל האנושי שלו, ומבדיל בין טוב לבין רע וכולי. ואז, ... לאדם מהפחד, אז הוא מתחבר למקום האמיתי ביותר והפנימי ביותר שבתוכו, למקום שבו הוא לא יודע שום דבר באופן מוחלט, המקום שבו אין טוב ורע. ושם אין לאדם שום פחד או חרדה כלשהם, וכן, שם זה באופן מוחלט.

... שהדרך להפסיק לסבול היא להבין את מקור הסבל ולהתמודד איתו. הוא מציע שני פתרונות עיקריים: לקבל את המציאות באופן מוחלט, ולא להתנגד לה בשום צורה. במצב כזה האדם אומר לא אכפת לי מה קורה לי, לא אכפת לי אם ... תביא. האדם במצב הזה לא סובל, כי הוא מיישר קו עם הרצון של המציאות. הדרך ההפוכה: שהאדם ישלוט באופן מוחלט ברצון שלו ויאמר לא אכפת לי מה המציאות רוצה, אני אלוהים של עצמי, ואני אחליט שאני רוצה את מה שקורה. האדם במקרה הזה משנה בכוח את הרצון שלו כך שהוא רוצה את האירוע שמתרחש, ... באופן מלא עם רצון המציאות (לקבל את מה שקורה בלי התנגדות), או להזדהות באופן מלא עם הרצון האישי שלו ולהחליט שהוא רוצה בדיוק את מה שהמציאות מביאה. אליעד מדגיש שאין חובה להבין למה המציאות רוצה משהו, מה שחשוב הוא להחליט אם אתה הולך עם רצון המציאות או מתנגד לה. האם אפשרי לרצות ולא לרצות בו זמנית? כן, אליעד מסביר ... וגם באובדן שליטה בו זמנית? בסיום ההרצאה, אליעד מדגיש את החשיבות של להיות גם וגם: גם במצב של שליטה מוחלטת וגם במצב של אובדן שליטה מוחלט. הוא מסביר שלהיות אלוהים זה להיות גם בשליטה מוחלטת על הרצונות שלך וגם באובדן שליטה מוחלט שבו אתה מקבל את המציאות ללא כל התנגדות. במצב כזה האדם יכול לבחור כל רגע באיזו תודעה להיות: בשליטה מוחלטת או בקבלה מוחלטת של המציאות. איך להפסיק לסבול? ליהנות מהסבל רצון המציאות להזדהות עם הסבל האם אפשר לא לרצות דבר ולהיות מאושר?

... עם חלקים שונים בתמונה המלאה. ומי שיצליח לפתח חשיבה נייטרלית, ממילא הוא יוכל לראות תמיד את כל המידע, ולקבל החלטות נכונות יותר וכולי. אבל המחשבה שאומרת, שמי שהוא נייטרלי, הוא יכול להחליט החלטות נכונות יותר, היא עצמה מחשבה שגויה. או במילים אחרות, דעה שאומרת, שחשיבה נייטרלית, יכולה לעזור לאדם בחיים, להרגיש יותר טוב, היא מחשבה שגויה. ולמה? כי יש שני סוגים של נייטרליות. ויש נייטרליות יחסית ויש נייטרליות מוחלטת. ונייטרליות יחסית, פירושה שאין לאדם הרבה אינטרסים אישיים ושאין לאדם הרבה דעות קדומות. אבל בהכרח שיש לאדם אינטרסים אישיים ... כי הוא עדיין כפוף לדעה הקדומה שלו, שהיא בעצם החוקים, שלפיהם הוא שופט את האדם. ומי שהוא יהיה בנייטרליות מוחלטת, ממילא לא תהיה לו שום דעה עצמאית כלשהי, ושום העדפה כלשהי, לגבי כל נושא שהוא בעולם. כי מקום נייטרלי ... יסוד. כי הנחת היסוד הגדולה ביותר, היא, שהשכל צודק / שהחושים צודקים וכולי. וזו כמובן אמת יחסית. אך מבחינה מוחלטת, השכל של האדם, והחושים של האדם, הם רק אמונה בלבד. כי אין שום הוכחה מוחלטת, לכך שהם נכונים. כך שמנקודת מבט כלשהי, כל מה שהאדם בטוח בו, הוא בעצם דעה מוקדמת, והנחת יסוד, שעליה ... יש לאדם אינטרס אישי כלשהו, ממילא הוא כבר לא נייטרלי ב 100%. ואפשר לומר, שהתועלת של מי שהוא בנייטרליות מוחלטת, הוא זה שאין לו שום אינטרס אישי. אבל מצד שני כשאין שום אינטרס אישי, גם אין ממש שום תועלת. ... ואין רגשות, ואין רצונות וכולי. וכדי להשתתף במשחק החיים, לשם כך צריך אינטרס אישי, שנובע מחשיבה לא נייטרלית באופן מוחלט וכולי כנל.

... משתנה כל הזמן? ואיזה חלקים ברצון העצמי של האדם נשארים קבועים ואיזה חלקים ברצון של האדם משתנים? ואיך האדם מחליט מה הוא רוצה? ומי מחליט ולמה הוא מחליט, מה האדם ירצה יותר? ואיך בכלל נוצרים אצל האדם הרצונות שלו? והאם אפשר לחיות בלי רצון בכלל? והאם באמת ...