... הזוג. אליעד מסביר שהגישה הנכונה היא להבין מראש שתמיד יהיו חסרונות בכל אדם ובכל קשר זוגי. אם מחפשים שלמות מוחלטת, התוצאה תהיה תמיד אכזבה. האם אפשר להיפטר לחלוטין מהחסרונות בזוגיות? לפי אליעד, אין דרך להיפטר לחלוטין מהחסרונות בזוגיות. כאשר ... עלולים להיראות כחסרונות במצבים מסוימים. לדוגמה, אדם עשיר יכול להיראות חומרני, ואדם מושך מדי עלול להיראות שטחי. אין יתרון מוחלט שאין בו צד שלילי, לכן אסור לצפות שהיתרונות יכסו על החסרונות באופן מוחלט. מה לעשות כאשר הרצונות של בני הזוג שונים? כששני אנשים נפגשים ולכל אחד מהם רצונות שונים (למשל אחד רוצה ... ולבחון את האפשרות הזו בלי להניח שהיא בהכרח נכונה. עצם הבדיקה מאפשרת להירגע, להבין את המצב בצורה ברורה יותר, ולהחליט באופן שקול האם להמשיך בקשר. האם אפשר להגיע להחלטה מוחלטת לגבי זוגיות? אליעד מבהיר שאין החלטה מוחלטת או נכונה אבסולוטית בנושא של זוגיות. אם מישהו מחפש תשובה חד - משמעית וודאית לגבי האם להישאר לבד או להיכנס לזוגיות, הוא לעולם לא ימצא אותה. כל החלטה שנלקחת כוללת בתוכה אי - ודאות. לכן, המטרה היא לא לחפש את ההחלטה המושלמת אלא ללמוד איך להיות שלם עם ההחלטה שמתקבלת. איך להרגיש שלמים עם ההחלטה לגבי בן זוג? אליעד מדגים כי תחושת השלמות לגבי ההחלטה קשורה ליכולת לראות שהמצבים השונים לא באמת שונים בצורה משמעותית. למשל, לחיות לבד או בזוגיות יכול להיות בעל משמעות ... חדשים ויוכל ליהנות מהקיים. איך להתמודד עם חסרונות בזוגיות? האם אפשר למצוא בן זוג מושלם? איך להרגיש שלמים עם החלטה בזוגיות? למה תמיד רוצים את מה שאין? איך להפסיק לחפש זוגיות אחרת? איך מתאמנים על ריכוז בזוגיות? איך להפסיק ...

... עושה זאת. כיצד אפשר להתגבר על הספקות הפנימיים? אליעד עוסק גם בשאלות שמתעוררות כשיש ספקות פנימיים בנוגע לפעולות או החלטות. לדוגמה, הוא מציין את הצורך להתמודד עם הקונפליקטים שבין השכל והרגש. לעיתים, כאשר אדם חווה ספקות, השכל עלול להתערב ... להיחלץ מהספקות היא לא בהכרח דרך השכל בלבד, אלא גם על ידי הבנה שהלב והרגש יכולים להוביל את האדם להחלטות נכונות אם הוא מקשיב להם בצורה כנה. האם אפשר למצוא תשובה לשאלות פרדוקסליות? אליעד מדבר גם על שאלות פרדוקסליות, שאלות שמובילות לשיח אינסופי ולחוסר תשובה מוחלט. דוגמה כזו היא השאלה למה אני רוצה משהו? על פי אליעד, כאשר אדם שואל את עצמו שאלה כזו, הוא ... האמת שלך, תביא אותך למקום שבו תוכל להיות נאמן לעצמך. כיצד השכל והלב משפיעים על הדרך בה אנחנו מקבלים החלטות? אליעד מדבר על הצורך לקבל החלטות שכוללות גם את השכל וגם את הרגש, אך לא להתבלבל ביניהם. הוא מסביר שכאשר אנו מתמודדים עם החלטה, חשוב שנקבל את כל הגורמים בתמונה: השכל, הרגש והמצפון. כל אחד מהם תורם את חלקו להחלטה, אך יש להימנע מלהתעלם מאחד מהם. החלטה שנעשית רק מתוך רגש עלולה להיות לא נכונה בטווח הארוך, וכך גם החלטה שמבוססת רק על השכל. לכן, יש להבין את הפערים בין השניים ולהתמודד עם אותם אתגרים בתשומת לב מלאה. מה ...

... אך גם חסרונות. אם הורים שואלים את הילד לאן הוא רוצה ללכת, הם יכולים להרגיש שהם מכבדים אותו, אך ההחלטה הזו גם יוצרת חסרונות - הילד עלול להרגיש שכל דבר אפשרי וכל זמן הוא זמן פנוי. האם כל פתרון ... או חיסרון בשיטות החינוך השונות? יש יתרונות וחסרונות לשיטות חינוך שונות. לדוגמה, במקרים של ילדים או טיפול בילדים, כל החלטה שההורה מקבל יכולה להיתקל במצבים שבהם יש צורך להתפשר. יש הורים שמנסים להימנע להיכנס לדינמיקה בעייתית, אך לעיתים כל החלטה שנראית כפתרון יעיל, יכולה להוביל לבעיות נוספות שיכולות להתבטא בעתיד. איך להבין את עצמך לפני שיכולים להבין אחרים? ההבנה ... הדרך שבה אדם חושב או פועל, אנחנו חייבים להבין קודם כל את עצמנו ואת המניעים האישיים שלנו. האם כל החלטה שגורמת לנו להרגיש טוב יכולה להוביל להשלכות לא טובות? לעיתים קרובות, החלטות שנראות נכונות ונותנות תחושה טובה, אינן בהכרח הנכונות לאורך זמן. על פי אליעד, החיפוש אחרי פתרונות מיידיים או קלים ...

... מחשבה שזה יקנה להם ביטחון או תחושת ודאות לגבי העתיד, אך למעשה אין באמת אפשרות להבטיח שום דבר באופן מוחלט. הוא מדגיש שבחיים האלו, אין שום ביטוח אמיתי מלבד ההבנה העמוקה והפנימית שכל המציאות היא משחק אחד גדול. כל ... מהעתיד וההשלכות האפשריות שלו מספיק גדול כדי להצדיק את המאמץ והסבל העכשווי. האם יש ביטוח אמיתי שיכול לתת ביטחון מוחלט? אליעד מדגיש שאין שום דבר בעולם שיכול להבטיח ביטחון מוחלט. הדבר היחיד שאפשר להבטיח הוא שאתה חי במציאות של משחק. אם תבין ותזכור שהכל משחק, אז לא תצטרך שום ... לבטח את עצמו נגד דברים שאי אפשר באמת להבטיח נגדם שום דבר. איך לבחור האם לעשות ביטוח או לא? ההחלטה אם לעשות ביטוח או לא, לפי אליעד, היא החלטה שמבוססת רק על שיקולי סבל. כל אחד עושה חשבון עם עצמו מה גורם לו יותר סבל: הפחד מפני עתיד לא ברור, או המאמץ והעלות העכשווית של הביטוח. זוהי החלטה אישית לחלוטין ואין לה תשובה נכונה אובייקטיבית. הבחירה אם לעשות ביטוח או לא היא תמיד אישית ותלויה בהערכת סבל ... לו לסבול קצת עכשיו, כלומר, לשלם כסף, על מנת להפחית את הסיכון העתידי והחרדה הכרוכה בו, אז עבורו זו החלטה טובה. לעומת זאת, אם הוא חושב שהסבל בתשלום הכסף היום גדול יותר מהסבל שהוא עלול לחוות בעתיד אם יקרה משהו רע, אז לא כדאי לו לקנות ביטוח. למה אנשים ממשיכים לחפש ביטוח למרות ההבנה שאין ביטוח מוחלט? אליעד מסביר כי אנשים חיים בקונפליקט פנימי: מצד אחד הם מבינים שגם אם יפתרו בעיה אחת, ייווצר חיסרון אחר ... באמת שאתה מוגן לגמרי. עם זאת, זאת אשליה הכרחית בשביל אנשים שזקוקים לתחושת ביטחון כדי לתפקד בחיים. כל אחד מחליט עד כמה הוא זקוק לאשליה הזו כדי להמשיך לפעול ולהתקיים במציאות שבה אין שום דבר בטוח מלבד העובדה ששום ...

למי להאמין? אמונה עצמית, לא להאמין לעצמך, כן להאמין לעצמך, להטיל ספק, להגיע לוודאות, הגנב הנאמן, חוקי הלוגיקה, אמת מוחלטת, אמת יחסית, אמת אובייקטיבית, אמת סובייקטיבית למי אפשר באמת להאמין? הרעיון המרכזי שאליעד כהן מסביר הוא שלעולם אינך יכול להאמין באופן מוחלט לאף גורם, אפילו לא לשכל של עצמך. ההסבר מתמקד במשל מפורסם מהספר להיות אלוהים, המכונה הגנב הנאמן. מה זה ... כולל בעצמו. מצד שני, גם פעולת הטלת הספק נעשית באמצעות השכל, מה שמחזיר אותנו לנקודת ההתחלה ללא יכולת הכרעה מוחלטת. למה להגיע לוודאות זה בלתי אפשרי? אליעד מסביר שברמה המוחלטת, בלתי אפשרי להגיע לוודאות מוחלטת באמצעות השכל. ביום - יום אפשר להסתמך על השכל באופן יחסי, כי זו הדרך להתנהל במשחק החיים, אך מי שמחפש אמת מוחלטת, חייב להבין שכל מסקנה שאליה הגיע דרך השכל היא מוגבלת ומעגלית. לדוגמה, אם נשווה בין החלטה שהתקבלה אחרי בדיקה שכלית לבין החלטה אקראית לחלוטין, נראה כי מבחינה אובייקטיבית, גם ההחלטה השכלית איננה אמיתית יותר. הסיבה לכך היא שהמסקנה שהשכל מגיע אליה תמיד מבוססת על ההנחה שהשכל צודק. ההנחה הזאת ... מחשב נותן תשובה אקראית, בעוד השכל נותן תשובה הגיונית. רוב האנשים יבחרו בתשובה ההגיונית. אבל מי שרוצה להגיע לאמת מוחלטת, מבין שבאופן מוחלט אין באמת הבדל בין התשובה האקראית לתשובה השכלית. התשובה השכלית מבוססת על האמונה שההיגיון שלנו אמיתי יותר מאשר החלטה אקראית. אך האמונה הזאת, שוב, מבוססת רק על השכל עצמו, שאי אפשר להוכיח את תקפותו המוחלטת. אז מהי האחדות השקרית שאליה מגיעים אנשים? האחדות השקרית מתארת מצב שבו האדם מגיע למסקנה שאי אפשר להאמין לשכל ... עמוקה יותר תוביל למצב שבו האדם מקבל את חוסר היכולת להגיע לוודאות, ולכן הוא לא אוחז בשום דעה באופן מוחלט, אפילו לא בדעה שאומרת שאין וודאות. בכך הוא יכול להמשיך ולשחק את משחק החיים בלי להאמין לשום דבר באופן מוחלט, כולל להטלת הספק עצמה. מה הפתרון המעשי לחיים? אליעד מציע גישה מעשית שבה ביום - יום אפשר להאמין לשכל ולהשתמש בו כדי לקבל החלטות, אבל מי שרוצה להתקרב לאמת המוחלטת חייב להבין שגם השכל, גם ההיגיון וגם ההטלת ספק עצמה אינם יכולים לספק ודאות מוחלטת. ולכן, אדם יכול לבחור להאמין או לא להאמין כרצונו, מתוך הבנה שאין כאן אמת מוחלטת שאפשר להיאחז בה. הגנב הנאמן האם אפשר לסמוך על השכל? איך להגיע לוודאות מוחלטת? אמת יחסית מול אמת מוחלטת מהי האחדות השקרית? להטיל ספק בשכל מי אמר שההיגיון צודק?

... אנד ברדסטריט? אליעד מתייחס גם לטכניקות שכנוע בעבודה ישירה מול האנשים בדן אנד ברדסטריט. לדבריו, חשוב להבין שמאחורי כל החלטה יש אדם, וכאשר אתה משכנע אדם ספציפי לשנות החלטה או הערכה על העסק שלך, עליך לשלב מספר אלמנטים: ליצור אמפתיה והבנה מצד האדם שמולך, על ידי הצגת הצד ... טכניקות שכנוע בעסקים מה לעשות אם החברה שלי מדורגת נמוך? כיצד להעביר אחריות בצורה אפקטיבית? איך לשכנע אדם לשנות החלטה?

... בחוצפה או בזלזול, הדבר עלול לפגוע במורל הצוות. האם יש יתרונות אמיתיים בהשארת עובד בעייתי בעסק? אליעד מדגיש שכל החלטה ניהולית צריכה להיבחן ביחס למטרה שהוגדרה מראש. אם המטרה היא הצלחת העסק, קשה למצוא יתרון אמיתי בהשארת עובד שפוגע ... בין המנהל לעובדים. לכן, אם הנזק למשמעת גדול מהתועלת הטכנית שהעובד מביא, כדאי לפטרו. בסיכום הדברים, חשוב לזכור שכל החלטה לגבי פיטורין או השארת עובד חייבת להתחשב בהשלכות הרחבות יותר על העסק ועל הצוות, תוך הקפדה על ניהול תקין ... קורה כאשר יש הפרות של כללים ניהוליים בעסק. מה היתרון והחיסרון בהשארת העובד? אליעד מציין שהיתרונות והחסרונות של כל החלטה תלויים בהגדרה של המטרה. אם המטרה היא להגן על העסק ולמנוע בעיות עתידיות, ייתכן שהפיטורין הם הפתרון המתאים ביותר. ...

... לדרישות מסוימות. אהבה ללא תנאים: אהבה שבה אתה אוהב את האדם כי ככה, בלי שום סיבה הגיונית. זוהי אהבה מוחלטת ובלתי תלויה בשום תנאי. אליעד מדגיש שאהבה ללא תנאים היא המקרה הקיצוני ביותר, והיא מתקיימת גם אם האדם השני ... אך לא במובן שיש מישהו בודד בכל העולם שמתאים לך, אלא במובן שכל אדם יכול להיחשב כהאחד אם אתה מחליט שהוא מתאים לך. זהו עניין של החלטה ואקראיות במוח, ולא רק של רשימה סיבתית של תכונות רצויות. לדוגמה, אליעד מסביר שאפשר להחליט שאתה אוהב אפילו את סדאם חוסיין, אם תחליט כך. אתה יכול למצוא סיבות מדוע תכונותיו השליליות למעשה עושות לך טוב, אם תרצה מספיק. בכך הוא מוכיח שהאהבה ... דבר, הוא מסביר שההעדפות שלנו אמנם נראות סיבתיות (יש להן הסבר), אבל אם נחקור לעומק, נגלה שהן מבוססות על החלטה אקראית ראשונית. כיצד המודעות לכך שהכל אקראי יכולה לעזור לנו בחיים? אליעד מסביר שאם תבין שכל החלטה בחיים, בין אם מדובר בבחירת בן זוג, עבודה או בית, היא בסופו של דבר אקראית, זה יעזור לך להפסיק לחפש את השלמות הבלתי אפשרית. במקום זאת, תוכל להחליט לקבל את מה שיש לך ולהיות מרוצה מזה. יחד עם זאת, הוא מדגיש שאם תיקח את הגישה האקראית עד ... דבר על דבר, כי אז תוכל להיות מרוצה מכל דבר שהוא. האם אפשר לשלוט באהבה ובשנאה? אליעד כהן טוען שבהחלט אפשר לשלוט ברגשות כמו אהבה או שנאה. אם אתה רוצה להפסיק לאהוב מישהו, אתה יכול פשוט לבדוק את המחשבות ... אחד יכול להתאים. אליעד: כל אחד יכול להתאים? ש: כל אחד יכול להתאים תלוי מה אני רוצה מה אני מחליטה. אליעד: ברור שזה תלוי מה את רוצה אבל ביחס למה שאת רוצה כל אחד יכול להתאים? ש: יש אפשרות אם אני מחליטה על זה. אליעד: השאלה היא הסיפור הזה של התאמה זוגית קודם כל אם לא היה צורך שבן זוג יתאים ... זה תלוי ומההיבט הזה זה קשה אבל יש גם את ההיבט שזה אקראי בכלל ובהיבט של האקראי אתה יכול להחליט זה מה שאני, תיקחי מישהו תגידי אוקי עכשיו אני החלטתי לאהוב אותו וכל התכונות הרעות שלו אני אמצא את הטוב שבהן וכל הדברים הטובים שבו אני אהנה וזהו גמרנו כאילו טכנית את יכולה באמת להתאהב בכל אחד את יכולה לקחת את סדאם חוסיין נגיד כדוגמה ולהחליט אני רוצה להתאהב בו. כאילו אם את תחליטי שאת רוצה להתאהב בו את תצליחי את תוכלי למצוא למה כשהוא מרביץ לך זה עושה לך טוב את תוכלי ... אחיזת עיניים ואז אם יבדקו ויראו שזה לא אחיזת עיניים יגידו אוקי בא נראה מה הדפוס שבו זה קורה ונחליט שזה חוקי הפיזיקה פשוט נחליט שחוקי הפיזיקה אומרים שאם זה ככה אז זה ככה ישנו את חוקי הפיזיקה לפי מה שקורה אבל חוקי הפיזיקה ... למה פתאום זה מתאים לך אולי זה לא מתאים לך. בן אדם נגיד מחפש עבודה מחפש ומחפש איך הוא מחליט באיזה שלב להפסיק לחפש כי הוא מחליט בשלב הזה להפסיק לחפש הרי תמיד הרי תמיד יכולתי להגיד לו למה לא חיפשת עוד רגע למה לא הלכת ... שמחפשים כבר שנים הם לא עובדים נגיד אחד מכיר מובטל הוא כבר שנים מחפש את העבודה האידיאלית מתי הוא יחליט מה האידיאלי, כל מה שרציתי להגיד שכשמשהו עושה טוב לבן אדם לזכור שזה שזה עושה לך טוב זה גם ... את זה וזה יעבוד לי בא נניח שעשיתי וראיתי שזה עובד. אליעד: כן. ש: איפה האקראיות פה זה שעשיתי ההחלטה שלי לעשות את זה. אליעד: נסביר לך נכון קודם כל ההחלטה שלך אם לעשות את זה או לא וגם השאלה איזה מחשבות יבואו לך יכול להיות שתיקח נגיד משהו שאתה ... כל להגיד אני עכשיו רוצה לאהוב אותו למה אתה רוצה לאהוב אותו ונגיד שאתה תתחיל למצוא סיבות טובות ומי יחליט כמה סיבות טובות תמצא ובאיזה מהירות תמצא ומה תחשוב והאם תישבר באמצע או לא והאם תתעקש או לא וזה ...

... חסרי משמעות לחלוטין, יכולים להיות משנים. יתכן שאדם מסוים חושב שאכן לא משנה לו, אך זה רק משום שהוא החליט לא לייחס לכך חשיבות, ואולי באמת קיים הבדל משמעותי שהוא לא מודע אליו. אליעד ממשיך ומסביר שההרגשה הזאת שהדברים ... את מה שהוא רוצה, הוא מתחרט שיש לו עקרונות ברורים והיה מעדיף שהדברים לא יהיו מוגדרים מראש. האם אפשר להחליט מה משנה ומה לא משנה? אליעד כהן אומר שיש לנו שתי דרכים לראות כל דבר בחיים: הדרך האחת היא להחליט שהדבר משנה לנו. הדרך השנייה היא להחליט שהדבר לא משנה. אלא שהקושי הוא בכך שאין דרך מוחלטת להוכיח שאחת מהדרכים נכונה יותר מהשנייה. לדוגמה, אי אפשר להוכיח במאה אחוז שהעובדה שכוס נמצאת בדיוק במקום מסוים היא ... זה משנה. באותה מידה בדיוק, אם הוא יאמר שזה לא משנה, גם את זה הוא לא יכול להוכיח באופן מוחלט. אליעד כהן מסביר שהפתרון לבעיה הזאת הוא לקבל את העובדה ששתי האפשרויות נכונות באותה מידה, ושאפשר לבחור כל אחת מהן בהתאם לרצון ולתחושה האישית ברגע הנתון. אליעד מדגיש שאין משמעות אחת מוחלטת לדבר כלשהו, אלא המשמעות משתנה לפי מה שאדם בוחר להאמין בו באותו הרגע. זו הסיבה שלפעמים אנשים מרגישים רע ... עצמו גם על דברים שנראים לו חשובים מאוד - מי אמר שזה משנה?. בצורה כזו, האדם מבין שאין אמת מוחלטת, והמשמעות שהוא מייחס לדברים היא סובייקטיבית בלבד. אליעד מסביר שדווקא כאשר האדם יעמיק לחקור את המושגים משנה ולא משנה, הוא יגיע להבנה שאין באמת הבדל מוחלט בין השניים. כאשר האדם מבין שהכל גם משנה וגם לא משנה באותה מידה, הוא נהיה חופשי לבחור משמעות על ... איך אפשר להגיע למצב שבו לא יודעים כלום? אליעד כהן אומר שהרצון לדעת את האמת ולחקור את הדברים בצורה מוחלטת, הוא שיוביל בסופו של דבר את האדם למצב שבו הוא מבין שהוא באמת לא יודע כלום. ככל שהאדם מנסה לדעת את הדברים בוודאות מוחלטת, כך הוא יותר יגלה שאין שום דבר שניתן לדעת בבטחה מוחלטת. אליעד מציין לדוגמה, שכאשר האדם רוצה להוכיח לעצמו שיש שולחן מולו, הוא יגיד לעצמו: אני חייב להיות בטוח במאה אחוז שיש שולחן, אך כשהוא יחפש את ההוכחה הזאת, הוא יבין שהוא אינו יכול להיות בטוח בשום דבר באופן מוחלט. כך האדם מגיע למצב של אי ידיעה, שבו הוא מבין שכל אמונה וכל דעה הן בסופו של דבר רק החלטות סובייקטיביות שהוא עצמו קיבל, ושאין בהן אמת מוחלטת או הכרח לוגי. האם אפשר להתעלם מההיגיון ועדיין להישאר שפוי? אליעד כהן טוען שגם ההיגיון, שאנשים בדרך כלל משתמשים בו כדי לקבוע את האמת או להבין את המציאות, אינו באמת מוחלט. אליעד אומר שכדי להישאר שפוי בתוך עולם ללא היגיון ברור, צריך להבין שגם ההיגיון עצמו הוא סוג של החלטה. ההחלטה להסתמך על ההיגיון היא עצמה לא בהכרח הגיונית, ולכן אפשר בהחלט לתפקד בלי היגיון ברור ומוחלט. הוא מדגיש שההיגיון עצמו יכול להיות החלטה סובייקטיבית, ושאפשר להיות במצב של מודעות לכך, ואז להחליט באופן חופשי אם רוצים להישען עליו או לא. אליעד מדגים זאת בכך שההחלטה לא להסתמך על ההיגיון, שהיא לכאורה חסרת היגיון, היא בעצמה החלטה הגיונית, כי ההיגיון אומר שאם אין היגיון, לא כדאי להקשיב להיגיון. לכן האדם נמצא כל הזמן במעגל פרדוקסלי בין ... שהמפתח לחופש פנימי ולשלווה פנימית הוא להבין שגם המשנה וגם לא משנה, גם הוודאות וגם אי הוודאות, הם כולם החלטות סובייקטיביות ואינן מוחלטות באמת. איך לדעת מה באמת משנה? האם להסתמך על ההיגיון? איך להתמודד עם חוסר וודאות? האם יש אמת מוחלטת? איך להגיע לאי ידיעה מוחלטת? איך להתמודד עם בלבול בחיים? מה זה באמת משנה?

... מה הקשר בין אמונה לקדושה ולרגשות שלנו? אליעד טוען שכל אדם למעשה דתי, גם אם הוא חילוני, במובן שהוא מחליט לעצמו מה טוב ומה רע ללא היגיון אמיתי. כשאדם מחליט שרגש מסוים הוא טוב ורגש אחר הוא רע, זו החלטה שמבוססת על אמונה בלבד. אליעד משווה זאת לאדם דתי שמרגיש קדושה ביום שבת ולא ביום אחר, וטוען שאין באמת הבדל אובייקטיבי אלא רק החלטה סובייקטיבית. הוא גם מדגים זאת דרך עניין של אוכל טמא, כמו חזיר. אדם עשוי להרגיש סלידה או טומאה כלפי אכילת חזיר, אך אם נבחן זאת לעומק נראה שזו לא באמת תחושה אובייקטיבית של טומאה, אלא החלטה שהוא החליט לאמץ, ואז התחושה מגיעה בעקבות ההחלטה הזו. איך בודקים האם תחושת הקדושה היא אמיתית או מדומיינת? אליעד מסביר שהבדיקה היא פשוטה: אם ניתן לבצע מבחן ... שם היא רק בגלל האמונה שלו שזה מקום קדוש, ולא בגלל שהמקום עצמו אכן קדוש באופן אובייקטיבי. איך אנחנו מחליטים מה קדוש, מה טמא ומה סתם רגיל? אליעד מסכם את ההרצאה בטענה שהאדם מחליט באופן סובייקטיבי על כל דבר בחיים, גם אם הוא חילוני לחלוטין. הוא קובע לעצמו מה טוב, מה רע, מה קדוש ומה טמא, ללא בדיקה אמיתית וללא היגיון. התהליך הזה דומה לחלוטין לאופן שבו אדם דתי מחליט על קדושת השבת או טומאת החזיר. לכן, כל אדם צריך לבדוק עם עצמו: למה הוא חושב שמשהו טוב או רע? האם באמת יש הבדל בין הדברים שהוא החליט שטובים לבין הדברים שהוא החליט שרעים? מהי קדושה? איך מרגישים קדושה של שבת? האם אפשר להרגיש מצוות? מה הופך משהו לקדוש? איך יודעים אם ...