... קיר אינה מוחלטת. הוא מדגיש שידיעת האמת המוחלטת אינה מלווה ברגש או בתחושת ביטחון, אלא היא פשוט ידיעה ללא צורך בשכנוע עצמי. פשוט יודעים זאת וזהו, ללא הרגשה או צורך באישור פנימי או חיצוני. איך התת מודע מפריע לנו לחפש את האמת? אליעד מסביר שהתת מודע שלנו הוא זה שמעביר לנו מסרים וקובע לנו מהי ... יכול להיות משוכנע שהוא בטוח שמשהו הוא נכון, אבל למעשה זוהי רק תחושה שנוצרת על ידי התת מודע שלו. אם הוא לא בוחן את התחושה הזו לעומק, הוא עלול להגיע למסקנה שגויה לגבי האמת. האם ניתן להגיע לאמת מוחלטת? לפי אליעד, לא ניתן להגיע לאמת מוחלטת באופן ישיר ... מכל הידיעות שאדם חווה בדרך כלל. זו אינה ידיעה שיכולה לבוא עם תחושה של ביטחון או אי ביטחון, היא פשוט קיימת. הוא מתאר את הידיעה הזו כידיעה שאינה ניתנת להגדרה מילולית, והיא חוויה פנימית שאדם צריך להגיע אליה לבד. איך מגיעים לאמת המוחלטת? אליעד מסביר שכדי להגיע לאמת המוחלטת, האדם צריך לעבור תהליך של שלילה מוחלטת ... אי אפשר להסביר מהי אמת מוחלטת? אליעד מדגיש שהאמת המוחלטת היא חוויה פנימית שהאדם חייב לחוות לבד, ולכן אי אפשר להסביר אותה במילים או להוכיח אותה למישהו אחר. לדבריו, כל ניסיון להגדיר את האמת המוחלטת ...

... איתך, נסה ליצור אווירה טובה בינך לבינו במהלך השיחה. כגון לדוגמה על ידי שימוש בביטויים שיצרו ביניכם תחושת קרבה. זה יגרום לו להרגיש קרוב אליך, ולרצות יותר להסכים איתך. ויש כמובן גם את ההפך, שלפעמים דווקא אם תהיה פורמאלי, דווקא אז יסכימו איתך יותר. והכל לפי הנסיבות. אם אתה אומר למישהו ... לגירסה שתשדר לשומע יותר אמינות ושתקטין את הקונפליקט שלך מולו בשיחה. אם אתה רוצה לגרום למישהו להרגיש קירבה ותחושה של קשר אישי, תשאל אותו שאלות אישיות ותתעניין ותביע עניין גם בחיים האישיים שלו, הן באופן יזום והן כתגובה לדברים שהוא משתף או כדרך אגב בהקשרים שקשורים לחיים האישיים שלו. כאשר אתה מתעניין באדם שמולך ברמה האישית, הוא מרגיש בתת המודע שלו שאתה אדם קרוב אליו, שמתעניין בו גם ברמה האישית ולא רק ברמה הטכנית של נושא השיחה שלכם. ובנוסף, המוח של האדם חושב, שרק אדם קרוב באמת, רק הוא מביע עניין אישי בחיים האישיים שלך. וכמובן, שצריך לדעת לעשות את זה בצורה מאוד עדינה ורגישה, שהשומע לא ירגיש מאויים, שלא ירגיש שאתה חטטן ושאתה דוחף את האף שלך למקומות לא רצויים ושלא ירגיש כלפיך דווקא תחושה של זרות. אבל באידיאל, עליך להגיע למצב של פתיחות מול האדם השני, כדי שהוא ירגיש כמה שיותר קרבה רגשית אליך. במידה וזו אכן אסטרטגיית השכנוע המתאימה לסיטואציה, לשכנע באמצעות יצירת קרבה רגשית (ראפור). וניתן לעשות כאן גם את הטריק הבא (ראפור), שאומר שאתה יכול לספר לו על דברים אישיים שלך, ובכך לשדר לו שאתה רואה בו דמות קרובה אליך ברמה האישית. וזה בעצמו גם עוזר בפני עצמו + זה גם יכול לגרום גם לו להיפתח מולך ברמה הרגשית האישית וליצור תחושה קרבה גדולה עוד יותר. לכל בן אדם יש תפישת מציאות כלשהי. וכל בן אדם, יש חלקים בתפישת המציאות שלו שהוא אוהב אותם ויש חלקים בתפישת המציאות שלו שהוא לא ... לא מבטא את זה, כי הוא חושב שאין אפשרות להשיג את זה. ולכן, כדי לדעת מה האדם השני רוצה, תן לו את התחושה שהכל אפשרי להשגה, ואז יהיה לו יותר קל לבטא את הרצון הפנימי שלו, בלי להגביל את עצמו רק לרצונות שהוא חושב שהוא יכול להשיג אותם. לדוגמה: אם היית יכול ... שאפילו באופן עקיף אתה לא מגביל את הלקוח השומע, בצורה שבה אתה מציג לו את הדברים. דהיינו, שהוא לא ירגיש שהוא עכשיו מתחייב לאיזה צורה ספציפית, אלא שרק מתאפשרת לו עוד אפשרות כלשהי. והחיסרון של זה הוא, שככל שאתה מציג את הדברים יותר כאפשרות בלבד, כך בעצם אתה גם ... לפני שהוא יישאר את השאלה על הטענה. ככל שתביע יותר הזדהות, עם דעה חריגה ולא שגרתית של השומע, כך הוא ירגיש יותר קרבה שלך אליו וייתן בך יותר אמון. מה שאומר, שאתה יכול לחפש את הדברים הלא שגרתיים אצל השומע, בפרט את אלו שהוא מרגיש איתם לא בנוח, ושהוא היה רוצה לא לשנות אותם, אלא להרגיש איתם בנוח ושיקבלו אותו איך שהוא. ותשתמש במידע הזה, כדי ליצור תחושת הזדהות גדולה יותר מול השומע. על ידי זה שתשדר לו שאתה מסכים איתו, על הדעה הייחודית שלו, שכולם לא מסכימים אליה, ושהוא רוצה שיסכימו איתו עליה. ...

... תעבור לצד שלו. בפרט אם הסביבה נגדו, ספר לו שהסביבה גם נגדך. ורצוי שזה יהיה אפילו מאותה הסיבה בדיוק. וזה כדי ליצור הזדהות אצל השומע, שירגיש שכאילו אתה והוא זאת אותה ישות ממש. כדי ליצור אצל השומע תחושה חזקה יותר, שאתה נותן לו יתרון, צור אצלו חיסרון גדול יותר. זא תזכיר לו בצורה ישירה או עקיפה את החיסרון שלו, לפני שאתה נותן לו את היתרון שלו. נניח שאתה הולך להגיד לו ... או אפילו כדאי לעשות, במקום זה באפשרותך לומר יכול להיות נחמד אם נעשה. כי לפעמים, אם אתה מעלה את ההצעה בצורה מחויבת, שגורמת לשומע להרגיש שהוא מחויב לביצוע ההצעה, אז לפעמים רק בגלל שהעלית את ההצעה בצורה מחייבת, רק בגלל זה השומע יסרב לביצוע ההצעה. ואם תעלה את ההצעה, בצורה שגורמת לשומע להרגיש שאתה מכבד את זכות הבחירה שלו, ושאתה לא אומר לו מה לעשות, לפעמים זה בעצמו יגרום לו להרגיש רצון להסכים איתך, בגלל שפרגנת לאגו שלו, והוא לא רוצה להפסיד את האהבה שלך אליו וכולי. אם אתה אומר טענה, ואתה חושש שלא יסכימו איתך, תגיד אותה בצורה סובייקטיבית. דהיינו, אני ... מסר, שהוא צריך אותך ולא אתה אותו. אבל באפשרותך להתנסח גם בצורה של נעשה כך וכך בשביל כך וכך. דהיינו, לדבר בלשון רבים. כדי לתת לשומע תחושה שגם הוא עושה לך טובה ושהוא מגיע ממקום של כוח. ולא רק שאתה עושה לו טובה ושהוא מגיע ממקום של חולשה. אבהיר, כי לפעמים צריך דווקא לדבר בלשון יחיד רק על השומע. כאשר אתה לא רוצה לגרום לשומע לחשוב שגם הוא עושה לך טובה, בזה שהוא עושה את מה שאתה רוצה שהוא יעשה. אבל לפעמים יש מצבים, שהשומע מרגיש לא בנוח לעשות משהו, כי זה חושף את החולשה שלו. ואז אם אתה מראה שגם אתה חלש ושגם אתה צריך אותו, אז הוא מרגיש יותר בנוח להודות שגם הוא חלש. ולפעמים, אתה צריך להציג את הדברים, כאילו רק אתה צריך אותו. כאשר הוא רוצה להרגיש רק חזק. רק שאז החיסרון של זה, הוא שלפעמים זה עלול לגרום לו פחות לרצות לעזור לך, כי הוא לא זוכר את החיסרון שלו שאתה תמלא לו. תדבר בצורה אופציונאלית, היכן שאתה חושש שלא יסכימו ... ספק. כאילו שהוא לא מוכרח להודות שיש לו חיסרון, למרות שמצד האמת ברור שיש לו את החיסרון. אם אתה רואה שהאדם השני חושב על עצמו דבר רע ומרגיש עם זה לא בנוח, תעזור לו להגדיר את עצמו בצורה פחות רעה נייטרלית טובה, שתגרום לו להרגיש בנוח עם עצמו. לדוגמה נניח השומע אומר הזוגיות גרמה לי להשתגע - תגובה אפשרית שלך: הזוגיות גרמה לך, לראות את הדברים אחרת = שינוי תפישה עצמית של האדם את עצמו. אמירה אפשרית שלך: ... שאני עושה. ונניח שאתה יודע שזה לא נכון, אז תשאל אותו, מה? באמת?! בכל המבחנים?!. כאשר בעצם אתה גורם לו לענות לך תשובה שתגרום לו להרגיש יותר בנוח עם עצמו. כמובן שלפעמים אם אתה לא יודע מה האמת שהוא מגזים לגבי החיסרון שהוא אומר על עצמו, אז במקרה כזה עליך להיזהר לשאול שאלה כיוב, שלא תעצים אצלו את החיסרון שהוא מרגיש ביחס לעצמו בשיחה איתך. ובאופן כללי, נסה לגרום לשני להרגיש בנוח עם עצמו במחיצתך, גם באמצעות זה שתעזור לו לראות את הדברים אחרת, בצורה חיובית יותר. אך יש לזכור, כי פעולה מתבצעת רק מתוך חיסרון. ולכן תמיד צריך גם שיהיה חיסרון כלשהו, אם ברצונך שהוא יבצע פעולה כלשהי. נניח שמישהו אומר על עצמו דבר רע, תביע פליאה חוסר אמון תחושת הפתעה, כשאתה שומע את הדברים. בזה אתה מעביר מסר, של כאילו שאתה חושב, שלא יכול להיות שזה נכון. ועצם הבעת הפליאה שלך לדבר הרע שהוא אומר על עצמו, משדרת לשומע מסר, ... אלא דברים טובים. נניח שמישהו אומר לך משהו, ולא הבנת משהו ממה שהוא אמר. ואז אתה מבקש ממנו להבהיר את עצמו. זה עלול לגרום לכך שהוא ירגיש שאתה לא נותן בו אמון. לכן ברגע שהבנת אותו, מיד עליך לשדר לו שהבנת אותו ושלא ירגיש שהוא צריך להסביר את עצמו יותר מידי. ובנוסף, כאשר הוא מרגיש שהוא צריך להסביר את עצמו יותר מידי בעיניו, זה גורם לו גם לחשוב שאתה לא מבין אותו, דהיינו, יוצר תחושת זרות וניכור. ולהפך, ברגע שאתה מבין את השומע מיד, הוא מרגיש סוג של קירבה. כשמישהו מספר לך על הכאב שלו, תביע אמפתיה והזדהות עם הכאב שלו. גם זה יוצר אמון. יש לשים לב, שלפעמים זה עלול ליצור חיסרון, אם ברצונך אחכ להוציא אותו מהתחושה הרעה שבה הוא נמצא. כשמישהו מספר דבר רע על עצמו, תראה שאתה לא מתרגש מכך, אלא מקבל אותו איך שהוא בלי תנאים, כדי לגרום לשומע להרגיש טוב במחיצתך. נניח שאתה רוצה לגרום למישהו לחשוב על משהו שהוא טוב, באפשרותך במקום לומר לו את זה בצורה ישירה, באפשרותך לדוגמה לומר לו את זה בצורה עקיפה. כגון לדוגמה, אני לשמחתי ... ואתה רוצה שהוא ישים לב ויהיה מודע יותר, לכך שאמרת לו את מה שאמרת לו, כגון לדוגמה כאשר אתה אומר למישהו איזה מסר סמוי שאמור לגרום לו להרגיש טוב עם עצמו, ואתה רוצה שהמסר הזה לא יעבור מראשו, אלא שהוא יתבונן בו, במקרה כזה עליך לגרום לאדם השני לחזור על הדברים שאמרת, או לכל הפחות להתייחס אליהם בפידבק חוזר. כגון ... שאתה מבקש ממנו פידבקים על מה שאתה אומר לו, אז ממילא מלכתחילה הוא מקשיב יותר טוב למה שאתה אומר לו. אם מדובר על שיחה, שבה השומע לא ממש מרגיש בנוח לדבר איתך, עליך לוודא שכמה שפחות יהיו מצבים במשך השיחה שבהם הוא ירגיש לחץ, גם אם זה לא בגללך. ובכל פעם שאתה מרגיש שהאדם השני נלחץ, תרגיע אותו בצורה כלשהי, כדי לשמר את התחושה הטובה שלו מולך בשיחה. אם אתה רוצה להגיד למישהו משהו, ואתה חושש מכך שהוא יחשוב שהמסר עמוק ומורכב מידי עבורו ושהוא לא יבין אותו, או מכך שהוא יחשוש שהמסר ארוך מידי ... כאשר המילה משהו מעבירה לתת המודע של השומע, את המסר התת ההכרתי שאומר לו, שלא מדובר כאן על משהו עמוק, אלא על משהו סתם משהו. וכך הוא מרגיש יותר בנוח להקשיב לך. כמובן שיש גם את המקרים ההפוכים, שהמילה משהו, יכולה דווקא להוריד מחשיבות הדברים מול השומע, ולגרום לו פחות לרצות להקשיב להם, כי הוא פחות ייחס להם משמעות ... אותו. יש לשים לב לכך, שלפעמים אם תאמר למישהו שיש כאן עיקרון חוקיות כלשהי, זה עלול להעלות אצלו אסוציאציה של גבול ושל הגבלה, שהוא ירגיש שמגבילים אותו, ושמשום כך הוא לא ירצה להקשיב לך. כי לפעמים האדם מעדיף לשמוע משהו מוגדר, ולפעמים הוא מעדיף שהמסר יועבר אליו בצורה לא מוגדרת ולא עקרונית ושהוא יחליט מה לעשות ...

... הרצון הזה משפיע על תחושת האושר שלנו בחיים. אליעד מסביר שבבסיס כל ... הוא עדיין היה מרגיש צורך לקום ולעשות משהו, למרות שאין לו חובות או בעיות ... הוא הגורם לנו תחושה של משמעות, אך גם יוצר תחושה של חוסר תמידי. אליעד מביא דוגמה של דלי ... האדם, שגורמים לו להרגיש כאילו לעולם לא יסיים את המשימות שלו. אליעד גם מסביר ... להשגה, אנשים רבים מרגישים ריקנות וחוסר תכלית שדוחף אותם לדיכאון ואף ... למה אני תמיד מרגיש שחסר לי משהו? למה אנשים מתאבדים? מהי מדיטציית ...

... לרבים. דוגמה נפוצה לכך היא התחושה שכשאדם עצוב או מדוכא הוא חש עייפות פיזית, חולשה או אפילו נוטה לחלות לעיתים קרובות יותר. אך האם תחושה כזו מעידה בהכרח על קיומו של קשר אמיתי וסיבתי? אליעד מסביר שכדי לטעון לקשר אמיתי וסיבתי, חייבים להראות שאם מצב נפשי מסוים קורה, ... מביא דוגמאות שונות, למשל שהוא מרגיש שכאשר יש לו מצב רוח ירוד הוא נהיה חלש או חולה. אליעד מנתח את הדוגמה הזו ומראה שלמעשה אי אפשר להוכיח סיבתיות רק לפי תחושה. לדבריו, התחושה האישית אינה הוכחה מדעית או חד - משמעית לקיומו של קשר אמיתי. הוא נותן דוגמה נוספת: אדם יכול להגיד אין לי כוח כשהוא לא רוצה ... אחד, הטענה מתבטלת לחלוטין. האם תחושת החולי נובעת מחוסר חשק או חולשה אמיתית? אליעד מראה דוגמאות שבהן אנשים לפעמים חולים פשוט כי הם לא רוצים לעשות משהו, ולא משום ... - גוף? אליעד מתייחס גם לשאלה של חוויות מוות קליני ואנשים שמדווחים שראו דברים בזמן שהיו מתים קלינית. הוא מבהיר שאין עדות מדעית שמאשרת את מה שהם מספרים. הוא נותן דוגמאות שונות של אנשים שחוויותיהם סותרות זו את זו: אחד רואה את ישו, אחר רואה את מוחמד. הסתירות בין העדויות מוכיחות כי לא ניתן לסמוך עליהן כהוכחה לקיומם של ...

... לנסות לזהות את האמת מאחורי כל מחשבה, רצון או תחושה, ולברר האם הדבר הוא באמת נכון באופן מוחלט. למה כל העצות ... מה שאני חושב הוא אכן האמת. איך ניתן לחוות תחושת חופש מוחלט? התחושה של חופש מוחלט, לפי אליעד כהן, מתאפשרת רק כשאתה מסוגל ... מילא לו רצון ולכן גרם לו להיות תלוי בו. כל תחושה, בין אם היא חיובית או שלילית, ניתנת להפוך ולראות את ההפך ... הספק, אם נעשה בצורה אמיתית ומוחלטת, מוביל לחוויית שחרור וחופש, מכיוון שאתה כבר לא מחויב יותר לשום דבר. עם ... את היכולת לחזור לחיים הרגילים, אך עכשיו מתוך חוויה של שלמות וחופש פנימי. מדוע ההבנה של אולי אינה מספיקה? ...

... אישית ולהבנה עמוקה יותר על הדרך שבה הוא רואה את העולם ואת עצמו. האם המציאות שאנו חווים היא אמיתית או אשליה? אליעד מציין שהרעיון המרכזי כאן הוא שאנו לא יכולים לדעת בוודאות אם מה שאנחנו חווים כמציאות הוא אמיתי או אשליה. זו שאלה פילוסופית עמוקה שמתעוררת מתוך חקירה של הדרך שבה אנו חווים את העולם. אם אדם יבדוק לעומק את החוויה האישית שלו, הוא עשוי להגיע למסקנה שאין לו הוכחה מוחלטת שהמציאות כפי שהוא מכיר אותה אכן קיימת כפי שהוא תופס אותה. כיצד התחושה שלנו כלפי דברים משפיעה על המציאות שלנו? תחושותינו והאמונות שלנו מעצבות את הדרך שבה אנו רואים את המציאות. אליעד מדגיש את הקשר העמוק בין החוויה הפנימית שלנו לבין מה שאנו חושבים שהוא אמיתי. אם אדם מרגיש שהעולם בעייתי, הוא יראה בעיות בכל מקום, בעוד שאם הוא משנה את נקודת מבטו, העולם עשוי להיראות לו אחרת. כל חוויה רגשית או מחשבתית משפיעה על האופן שבו אנחנו תופסים את המציאות. האם יש הבדל בין יש לאין? שאלה מרכזית נוספת ... שמשהו ישנו או איננו, נגיע למסקנה שאין לנו דרך מוחלטת להוכיח את זה. הבחנות אלו הן חוויות סובייקטיביות ולא אובייקטיביות. כיצד ניתן להשתחרר מתפיסות מגבילות? כדי להשתחרר מהגדרות מגבילות, ... הרצון והאם יש לו בסיס מוחלט? אליעד מסביר שהרצון שלנו לא תמיד מוחלט, והוא נבנה מתוך תחושות וחוויות סובייקטיביות. הרצון שלנו מבוסס על הבחנות שעשינו, אך הוא לא בהכרח יותר אמיתי מכל תחושה אחרת. אם אדם יבין שאין לו באמת שליטה מלאה על רצונותיו, הוא יכול להשתחרר מהתודעה המגבילה שנבנתה ... מהגדרות מגבילות? האם יש הבדל בין יש לאין? כיצד להגיע לתודעה מוחלטת? האם המציאות שאנו חווים היא אמיתית או אשליה? איך ניתן להשיג שלווה מוחלטת? מהי משמעות החיפוש העצמי והאם יש לו סוף? חיפוש עצמי ... ברורה, אלא שהוא חלק מהתהליך שבו האדם מתפתח ומשנה את תפיסת עולמו. האם המציאות שאנו חווים היא אמיתית או אשליה? אחד הרעיונות המרכזיים בהרצאה הוא הרעיון שהמציאות שאנו חווים עשויה להיות אשליה. ייתכן שכל מה שאנחנו חווים אינו אלא חלום, ושאין לנו דרך לוודא שהדברים שאנו חווים הם אמיתיים. אליעד מדגיש שזו שאלה פילוסופית עמוקה, ושאם אדם יחקור לעומק את הדרך שבה הוא חווה את העולם, ... עשוי להבין שאין לו הוכחה חד - משמעית שהמציאות כפי שהוא מכיר אותה היא אמיתית. כיצד התחושה שלנו כלפי דברים משפיעה על המציאות שלנו? אליעד מסביר שהתחושות והאמונות שלנו מעצבות את הדרך שבה אנו רואים את המציאות. אם אדם מרגיש שהעולם בעייתי, הוא יראה בעיות בכל מקום. לעומת זאת, אם הוא משנה את נקודת מבטו, העולם עשוי להיראות לו אחרת לגמרי. הוא מדגיש את הקשר בין החוויה הפנימית שלנו לבין מה שאנחנו חושבים שהוא אמיתי. האם יש הבדל בין יש לאין? אחת השאלות המרכזיות ... של הרצון והאם יש לו בסיס מוחלט? אליעד טוען שהרצון שלנו אינו מוחלט, אלא מבוסס על תחושות וחוויות סובייקטיביות. הוא מסביר שהרצון שלנו בנוי על הבחנות מסוימות שאנו עושים, ושהוא לא בהכרח אמיתי יותר מכל תחושה אחרת. אם אדם יבין שהוא לא באמת בוחר את רצונותיו, הוא יוכל להגיע לתודעה משוחררת יותר. כיצד ניתן ... ושל שקט פנימי אמיתי. לסיכום אליעד מציג דרך עמוקה לחשוב על המציאות, שבה כל מה שאנו חווים נבחן בצורה ספקנית, עד שלבסוף נוכל להבין שאין לנו באמת הוכחה לכלום, ושכל התפיסות שלנו הן חלק ממערכת ... מהגדרות מגבילות? האם יש הבדל בין יש לאין? כיצד להגיע לתודעה מוחלטת? האם המציאות שאנו חווים היא אמיתית או אשליה? איך ניתן להשיג שלווה מוחלטת? ...

חוויית אמהות, חוויית לידה, להביא ילדים לעולם, חוויה וירטואלית, איך ליצור חוויה? לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, אלהורות, חוויה מקבילה, חוויה זהה, להרגיש כמו אמא, להיות בלי להרגיש עם האם אפשר להרגיש אמהות בלי ללדת ילדים? אליעד כהן מציג שאלה מעניינת: האם אפשר לחוות את החוויה של הורות ואמהות, למרות שלא נולדו לנו ילדים? או האם החוויה הזו שמורה אך ורק לאלו שהביאו ילדים לעולם? דרך דיון מעמיק ומפורט, אליעד מברר את האפשרות של יצירת חוויה פנימית וזהה, גם אם היא אינה מתרחשת במציאות הפיזית. אליעד מדגיש שכל תחושה וכל חוויה מורכבת מצורה ומהות. הצורה היא האופן המדויק שבו מתרחשת החוויה (לדוגמה: אישה שנכנסת להריון ויולדת ילד). המהות היא התוכן הפנימי של התחושה או הרגש שמלווה את החוויה (אושר, עצב, פחד, התרגשות , חרדה וכדומה). האם יש חוויות שהן בלתי אפשריות באופן מוחלט? כדי להבין אם חוויית ההורות אפשרית גם ללא ילדים, אליעד שואל את השאלה: האם יש משהו בעולם שמחויב שהוא יקרה דווקא בצורה אחת ולא בשום ... שאם טוענים שלא ניתן להרגיש חוויית אמהות ללא לידה בגלל חוקי הביולוגיה, צריך לבדוק האם יש חוק ביולוגי מוחלט שקובע שרק אישה שילדה יכולה לחוש את החוויה הזו. הרי אין ניסוח מתמטי או ביולוגי מוחלט המוכיח שחוויה פנימית מסוימת מחייבת קיום מציאות חיצונית ספציפית. מה ההבדל בין חוויות זהות לחוויות דומות? אליעד נותן דוגמה פשוטה: כשצובטים מישהו באצבע אחת ואז באצבע אחרת, התחושה היא שונה. האם זה אומר שהתחושות האלה אינן דומות או שאי אפשר לקרוא להן באותו שם צביטה? ודאי שאפשר. זה רק מראה שכל חוויה, גם אם דומה מאוד, תמיד תהיה שונה בפרטים הקטנים של הזמן, המקום, והאופן שבו היא קרתה. לדוגמה, אם מישהו לא רוצה שיצבטו ... השוני בפרטים, המהות של החוויה זהה: הכאב הוא אותו כאב במהותו. מה הקשר בין

... מוחלטת או מחויבת. המשמעות היא שאדם נותן אמון כאשר הוא מרגיש שהצד השני לא ישקר לו, וכאשר הוא מאמין שמה שנאמר לו הוא דבר מחויב, כלומר, ודאי. לדוגמה, כששופט אומר אני לא נותן אמון בעד הזה, ... דברי הספק כאמת ודאית, וכאשר מתברר שזה לא היה נכון, הוא מרגיש נבגד, במיוחד אם נגרם לו נזק בעקבות ההפרה. אליעד מדגיש שהפגיעה באמון תלויה גם בתפיסת הלקוח את האירוע - אם הוא יחשוב שמדובר ... את רמת האמון על ידי כך שיגלה אמפתיה כלפי הלקוח, יזדהה עם רגשותיו, יקשיב לו ויבין את הצורך שלו. ככל שהלקוח ירגיש קרבה גדולה יותר, כך האמון יתאושש מהר יותר, כי הוא ירגיש שהספק הוא אדם קרוב לו, ולכן פחות סביר שירמה אותו. פיצוי ולקיחת אחריות: כאשר הספק מכיר בטעותו ומתנצל, מציע פיצוי כלשהו או נותן ... אותו לשלום בבוקר או מתעניין בשלומו, הוא גורם ללקוח להרגיש קרוב אליו. אדם קרוב נתפס כאמין יותר, כי אנו נוטים לסמוך בעיקר על עצמנו ועל מי שדומה לנו או קרוב אלינו. לכן, יצירת אמון דורשת גם מיומנויות רגשיות ואישיות ולא רק ביצוע טכני של הסכמים. לקוח ייתן אמון רב יותר בספק שנעים לו איתו, שהוא חש שמבין אותו ואכפת לו ממנו. איך אפשר ... מעשיות. יצירת אמון דורשת שילוב של אמינות אישית, קרבה רגשית ויכולת להבין את הצד השני. איך בונים אמון מחדש? מהו אמון בין אנשים? כיצד משקמים הפרת אמון? איך לגרום לאנשים לסמוך עליך? איך מתמודדים עם משבר אמון? מהי משמעות המילה אמון? כיצד ליצור תחושת קרבה ואמון? ש: יצירת אמון בין מוכר לקונה בין ספק ללקוח בשתי צורות, צורה אחת כאשר קרתה טעות נגיד מצד הספק עכשיו הטעות ... לחשוב שמה שאומרים לך זה מחויב איך מזה אנחנו גוזרים את התחושה של אני נותן בו אמון במובן של אני מאמין שהוא לא יפגע בי, איך מה הקשר? ש: שאם הוא אומר שהוא לא יפגע בך אז אתה מאמין ... נגיד כשאתה אומר בוקר טוב אתה נחמד אליו ואז זה נותן לו תחושה של קרבה, עכשיו אם הוא יגיד לא הבן אדם הזה אני לא מכיר אותו לא יודע מי הוא בכלל נגיד אתה תלך ברחוב סתם מישהו יגיד לך ... אומר לך בוקר טוב יש לזה יותר משמעות כי זה כאילו יותר תחושה של קרבה, עכשיו שני אנשים אמרו לך בוקר טוב בוקר טוב זאת קרבה אבל לאיפה אתה יותר מרגיש קרבה כשבן אדם זר או בן אדם קרוב כשבן אדם קרוב, זאת אומרת שהאינטרס שלו לחשוב שאתה בן אדם קרוב אליו. עכשיו במי אתה בדרך כלל יותר ... למצב שאם אתה תהיה נחמד אליו אז הוא בעצם האינטרס שלו להרגיש שאתה קרוב אליו ואז האינטרס שלו לתת בך אמון כי אם הוא יגיד אני לא מאמין לך שזה בעצם במילים אחרות להגיד אתה בן אדם זר אם אתה בן ... כאלה זה לא רק על המימד הזה, אתה צריך בגדול לגרום לו להרגיש יותר קרבה אישית. אם לדוגמה נגיד אתה, דוגמה נגיד שהוא אומר לך למה לא הבאת לי עשרה קילו התחייבת לי לעשר למה הבאת לי תשע אם נגיד ... ועניינים אם אתה נגיד תדבר אליו כמו לבן אדם זר, אם הוא ירגיש שאתה בן אדם זר שאתה לא מבין אותו אז הוא יגיד זה בן אדם זר איך אני יכול לתת בו אמון אבל אם נגיד שהוא מתלונן אתה תגלה אמפתיה ... מה קרה למה היית צריך עשר אתה יודע דובב אותו כאילו שירגיש כן שאתה מזדהה איתו אז הוא יגיד וואלה הבן אדם הזה מתעניין בי מתעניין בי כנראה מאמין שאתה קרוב אליו, אתה קרוב אליו אז אם אתה ... אבל גם מעוד דברים מסביב, זאת אומרת אם באופן יחסי הוא ירגיש שאתה בן אדם קרוב אליו אז הוא ממילא ייתן בך יותר אמון. אתה הבנת? ש: יש עוד נקודה נגיד קרה מקרה שיכול לגרום להפרת האמון נגיד ... נקודה אחרת נוספת שנגיד שהוא פירש את זה שבעצם כנראה הוא מרגיש שנשבר האמון זאת אומרת הוא באמת חושד בספק. אליעד: השאלה היא גם כמה נזק נגרם לו כי אם נגרם לו נזק גדול אז הוא יותר יחשוד. ש: לא ... הזה עושה לי רע ממילא זה סוג של הפרת אמון, ממילא הוא גם מרגיש רחוק. הבנת אותי אני מסביר לך שזה גם תלוי בזה תלוי גם בכמה נזק נגרם לו אם אתה תתחייב לבן אדם במשהו ולא תעמוד במילה שלך ונגרם לו ... האישית להיות נחמד לבן אדם מה שלומך מה קורה, איך אתה מרגיש כל מיני דברים כאלה. ש: אפשר עוגת יום הולדת. אליעד: טוב הבנו את הנושא הזה סגרנו אותו? ...

... ממשיך לכעוס למרות הרצון להפסיק? כאשר מישהו פוגע בנו, באופן טבעי מתעורר כעס. אליעד כהן מסביר שהכעס נוצר מתוך תחושת פגיעה, והזדהות עם רצון שלנו שהמציאות תהיה שונה. האדם חש מחויב לכעוס כי הוא תופס את הפגיעה כמצב שמחייב תגובה שלילית. אך אם נשאל מדוע אנחנו ממשיכים לכעוס למרות הרצון להפסיק, נגלה שיש סתירה פנימית: מצד אחד, אנחנו מרגישים חובה לכעוס, כי נפגענו, ומצד שני, אנחנו סובלים מתחושת הכעס עצמה. לדוגמה, כשמישהו פוגע בנו, אנחנו יכולים לומר שאנחנו רוצים לכעוס עליו כי זה נראה לנו הגיוני וצודק, אך בו - זמנית רוצים להפסיק את הכעס, כי הוא מכביד על חיינו. מצב זה יוצר סתירה: רצון פנימי גם להרגיש צודקים וגם להשתחרר מהכעס, וכך האדם ממשיך לכעוס אך גם מתוסכל מהכעס עצמו. האם כעס הוא בחירה או תגובה אוטומטית? אליעד כהן מדגיש כי ... האדם באמת היה בוחר לכעוס, הרי שהוא יכול היה גם לבחור להפסיק לכעוס. אך בפועל, ברגע שהאדם חושב הוא פגע בי, הוא מרגיש שהוא חייב לכעוס ואין לו שליטה מלאה על הרגש. האמת לפי אליעד היא שהאדם מחזיק שתי תפיסות סותרות: הוא רואה בכעס דבר מוצדק והגיוני, אך בו - זמנית מרגיש שזה מפריע לו לחיות. הסתירה הזאת היא הגורם לקושי להפסיק לכעוס. מה נדרש כדי להפסיק לכעוס לגמרי? כדי להפסיק לכעוס באופן מוחלט, אליעד ... ברורה: על האדם להפסיק להזדהות עם כל רצונותיו באופן מוחלט. לדבריו, אם האדם יפסיק להזדהות עם הרצון, לא תהיה שום תחושת פגיעה או כעס. אך לצד זה, חשוב להבין שאם נפסיק להזדהות עם רצונותינו לגמרי, נפסיק להרגיש גם תחושת טוב או סיפוק, כי הכל יהפוך נייטרלי לגמרי. לדוגמה, אדם שאין לו שום הזדהות עם רצונות, לא יחווה יותר כעס, אך גם לא יוכל ליהנות משום דבר באופן משמעותי, כי ההנאה מבוססת על רצון שמתממש. במצב כזה, החיים הופכים לנייטרליים, ללא תחושה של טוב או רע. האם אפשר לוותר על הכעס אבל לשמור על ההנאה? אליעד מסביר שזה כמעט בלתי אפשרי להמשיך ליהנות מהחיים ולוותר ... ומטרות. אדם כזה יכול להקטין את עוצמת הכעס בעזרת חשיבה מחודשת על הפגיעה, למשל להבין שהפגיעה לא מחייבת תגובה רגשית חריפה. אך חשוב להבין שכל עוד האדם מחזיק רצונות ומטרות, כעס מסוים ימשיך להתקיים. לדוגמה, אפשר להחליט שהכעס הוא המחיר שאנו משלמים ... אם לא, עליך לקבל שכעס הוא חלק מהחיים, ואפשר רק למתן את העוצמה שלו. הכעס, על אף הכאב שהוא גורם, הוא גם מה שנותן תחושת חיים. עצם הכעס מוכיח לאדם שהוא קיים, שיש לו דעות ורצונות. בלי הכעס וההתנגדות, האדם מאבד את תחושת קיומו ואת היכולת לפעול בעולם. מה חשוב לזכור כשמתמודדים עם כעס? לסיכום, אליעד מדגיש כמה נקודות מרכזיות להתמודדות עם כעס: יש ... הוא מוכן לשלם את המחיר של הכעס כדי ליהנות מהחיים, ועד כמה הוא רוצה לשחרר את עצמו ממנו לחלוטין. כעס והתמודדות רגשית האם באמת יש בחירה חופשית? איך לזהות רצונות פנימיים שחרור מוחלט מול הנאה מהמשחק איך להפסיק לכעוס על מי שפגע בי? האם הכעס מועיל ... מדוע האדם ממשיך לכעוס על מי שפגע בו? שאלה: למה כשמישהו פוגע בי, אני ממשיך לכעוס עליו? תשובה: יש רגע שבו האדם מרגיש שנפגע, ומתוך הזדהות עם הרצון שלו שהמציאות תהיה אחרת, הוא בוחר לכעוס. האדם מרגיש חובה לכעוס, כי הוא מפרש את הפגיעה כמשהו שמחייב תגובה רגשית שלילית. האם יש לאדם בחירה אם לכעוס או לא? שאלה: אז האם הכעס הוא בחירה או שהוא קורה בלי שליטה? תשובה: מצד אחד, האדם אומר שהוא ... כועס מבחירה, המשמעות היא שהאדם יכול תיאורטית לבחור שלא לכעוס. אבל בפועל, כשהאדם נחשף למחשבה הוא פגע בי, הוא מרגיש מחויב להגיב בכעס. מה קורה כשאדם גם רוצה לכעוס וגם רוצה להפסיק לכעוס? שאלה: מה המשמעות של המצב שבו אני כועס על מישהו, אבל אני גם אומר לעצמי אני לא רוצה לכעוס יותר? תשובה: המצב הזה נוצר בגלל שני רצונות סותרים: הרצון לכעוס, כי האדם מרגיש שמגיעה לו תגובה רגשית כועסת בעקבות הפגיעה. הרצון לא לכעוס, כי התחושה של הכעס יוצרת אי - נוחות והפרעה בחיים. האדם נקרע בין שני צדדים: מצד אחד, הוא חושב שמי שפגע בי צריך לקבל כעס, ומצד שני, הוא סובל מהתחושה הזו ולא רוצה אותה. כיצד ניתן להפסיק לכעוס לחלוטין? שאלה: אם אני רוצה להפסיק לכעוס לגמרי, האם זה אפשרי? תשובה: יש הסבר ... שני מצבים: אם האדם עדיין משחק את המשחק של החיים, משמע שהוא מזדהה עם הרצונות שלו, אז תמיד יופיעו רגעים בהם הוא ירגיש שדברים לא קורים כרצונו, ולכן יתעורר כעס. כדי להפסיק לכעוס לגמרי, האדם צריך לצאת מהמשחק - להפסיק להזדהות עם הרצונות שלו עד הסוף. זה ... או התנגדות לדבר. ללא רצון והזדהות, לא יהיה מה שיצית את הכעס. אולם יש לכך מחיר: יחד עם היעלמות הכעס, נעלמת גם תחושת הטוב. אם אין שום רצון, אז אין טוב ורע - הכל הופך לנייטרלי לגמרי. למה קשה לוותר על הכעס בלי לוותר על ההנאה? שאלה: האם ... על ידי בחינה מחודשת של המחשבות, על ידי היצמדות יותר גדולה לאמת, או על ידי הבנה שהפגיעה אינה מחייבת אותך להגיב רגשית בלהט. בכל מקרה, ההבנה המרכזית היא שכל עוד האדם רוצה לשמור משהו לעצמו וליהנות מהמשחק, הוא ישלם לעיתים במחיר הכעס. האם בכל זאת יש תועלת בכעס? שאלה: מה הרווח שמקבלים מהכעס למרות שהוא גורם לסבל? תשובה: הכעס מאשר לאדם להרגיש שהוא קיים ושיש לו דעה ורצון. ברגע שיש רצון, מתפתח חיכוך עם המציאות. החיכוך הזה גם יוצר כעס ברגע של פגיעה, אבל הוא גם מה שמניע את ... בנוגע לכעס? שאלה: אם אני מסכם את הנושא, מה הכי חשוב לזכור? תשובה: זכור שאתה בוחר כמה לכעוס וכמה לא. גם אם זה מרגיש אוטומטי, יש בתוכך קבלת החלטות: עד כמה לקחת את הפגיעה ברצינות, עד כמה להגיב, ועד כמה לוותר. הבנה עמוקה שהכעס נובע מהזדהות עם רצון ... בלי הרצון הזה, לא היה כעס בכלל. כדי להפסיק לכעוס במאה אחוז, אתה צריך לוותר על כל הרצונות האחרים שמביאים לך גם תחושת סיפוק והנאה. לא כולם מוכנים לזה. אם אתה עדיין לא מוכן לוותר על הכל, למד לחיות עם קצת כעס ודאג למצוא איזון שלא יגרום סבל גדול מדי. כעס והתמודדות רגשית האם באמת יש בחירה חופשית איך לזהות רצונות פנימיים שחרור מוחלט מול הנאה מהמשחק ש: אם אני כועס נגיד על מישהו ואני רוצה להפסיק ...