... חשוב? אליעד מסביר שישנן שתי דרכים עיקריות לקבל החלטות: החלטה אקראית או אמוציונלית - החלטה שמתקבלת על בסיס תחושות, רגשות או רצונות מיידיים. לדוגמה, ... ובוחר טעם מסוים כי ככה בא לו. ההחלטה הזו איננה מבוססת על חשיבה עמוקה או חישובים שכליים מודעים, אלא על הרגשה פנימית ואינטואיציה. החלטה ... הביטוי: אם אשנה את דעתי, אז אעשה כך וכך. לכאורה מדובר באותה פעולה של שינוי החלטה, אך אליעד מסביר שיש הבדל רגשי עמוק בין להתחרט לבין לשנות את דעתי: להתחרט - כולל בתוכו קונוטציה שלילית, מרמז על טעות שנעשתה קודם, תחושת אשמה, ורגש שלילי. כשאדם מתחרט הוא מרגיש שהיה צריך לקבל החלטה אחרת מראש, ומסיבה זו נוצרת תחושת חוסר נוחות רגשית. לשנות את דעתי - לעומת זאת, ... השתנתה או שהתנאים השתנו ולכן לגיטימי לשנות את ההחלטה בהתאם. זהו ביטוי שמאפשר לשנות החלטה בלי המטען הרגשי השלילי שמגיע עם החרטה. לדוגמה, ... לוקח מטריה כי יורד גשם ולאחר מכן מזג האוויר משתנה, הוא פשוט משנה את דעתו ולא לוקח מטריה - ללא כל בעיה או תחושה של טעות. אם הוא היה אומר התחרטתי שלקחתי מטריה, זה היה מכניס תחושה שלילית של טעות או ... לשתול מחשבות בצורה מכוונת ולכוון את השומע לחשוב בדרך הרצויה לנו - בין אם אנחנו רוצים לעודד אותו להפעיל יותר רגש ובין אם אנחנו רוצים שיחשוב באופן ... אחת יכול לשנות לגמרי את המסר שעובר לאדם השני, להשפיע על האופן שבו הוא יקבל החלטות ולהכניס לתוך השיחה רבדים רגשיים או שכליים שונים בהתאם לצורך. ... שעכשיו אתה הולך לחנות גלידות ואומרים לך איזה גלידה בא לך אתה אומר זה בא לי לפי מה החלטת החלטה אמוציונלית רגשית אמרת לאו דווקא אקראית אבל יותר רגשית כזה וואלה זה מה שבא לי זה מה ... אותו דבר. ש: זה לא אותו דבר. אליעד: למה זה לא אותו דבר כן למה זה לא אותו דבר. ש: כי בשבילי יש בפנים איזשהן רגשות שליליות מבחינתי. אליעד: נכון אז מה האמת אז האמת היא שלהתחרט במילה להתחרט יש תוספת רגשית כשאתה אומר למישהו אם אני אתחרט ... כשבן אדם משנה את דעתו הוא אומר תקשיב הסיטואציה השתנתה לכן שיניתי את דעתי אבל כשאתה מתחרט זה כאילו יש לך רגשות חרטה למה קודם לא קיבלת החלטה ...

... הנוכחית. הוא אמנם יראה את השולחן בצורה שונה, אולי ירגיש שהשולחן זז או מדבר, אך הוא עדיין יהיה קשור למציאות שבה הוא נמצא, ולא ביקום דמיוני אחר לחלוטין. לדבריו, השינוי שחווים תחת סם פסיכדלי הוא בעיקר שינוי פנימי בחוויה האישית ולא שינוי מוחלט של המציאות החיצונית. מה ההבדל בין חלומות לבין שימוש בסמים פסיכדליים? אליעד כהן משווה בין החוויה של חלום לבין חוויית סמים פסיכדליים. הוא מסביר שכשאדם חולם, המציאות בה הוא נמצא שונה לחלוטין מן המציאות הרגילה. הוא נותן דוגמה לכך שאדם ישן יכול לחלום ... במקסיקו, למרות שבפועל הוא ישן במיטתו. במקרה של חלום, החוויה הפנימית מנותקת לגמרי מהמציאות הפיזית שמתרחשת מסביבו. לעומת זאת, כשאדם לוקח סם פסיכדלי, המציאות עדיין קשורה איכשהו למה שמתרחש ... עדיין קיימת. האם סמים פסיכדליים מעצימים את החושים ואת החוויה הרגשית? אליעד מסביר את הרעיון שכשאומרים שסמים פסיכדליים מעצימים את החוויה, המשמעות היא לא בהכרח חיובית. הוא נותן דוגמה לכך שבן אדם שמעשן מריחואנה ומרגיש פתאום שהחושים שלו חדים יותר או שהוא מרוכז יותר, זה לא אומר שבפועל יכולת הביצוע שלו משתפרת. אליעד מדגים זאת על ידי מתן משימה לאדם עם וללא ... או פתרון סודוקו. לדבריו, למרות שאדם תחת השפעת סם ירגיש כאילו הוא הרבה יותר מרוכז ומדויק, בפועל כאשר מודדים בצורה אובייקטיבית, אותו אדם מבצע את המשימות לאט יותר ועם יותר טעויות. תחושת החדות והדיוק היא רק תחושה סובייקטיבית פנימית ולא בהכרח מציאות אובייקטיבית. האם סמים פסיכדליים יוצרים חוויה עמוקה יותר? אליעד טוען שגם התחושה שסמים פסיכדליים מעניקים חוויה עמוקה יותר היא תחושה סובייקטיבית ואינה בהכרח אובייקטיבית. הוא מסביר את הטענה הזאת באמצעות השוואה של חוויית המציאות של בעלי חיים כמו קופים או תינוקות, שאינם חווים את המציאות בצורה עמוקה או שטוחה יותר אלא בצורה פשוט שונה. עמוק הוא מושג יחסי, ואינו תמיד מדיד או אובייקטיבי. אליעד מוסיף הסבר שלפעמים ... למשל, הוא מדגים שאם שולחן יזוז פתאום בעצמו, אז משהו בחוויה יכול להשתפר. מצד שני, לדבריו, יש גם חסרונות משמעותיים: סמים מגבילים את האדם לחוויה ספציפית ומונעים ממנו שליטה מלאה על החוויה. כאשר אדם לוקח סמים, הוא לא יכול להחליט בדיוק איזה חוויה תהיה לו או האם הוא מעוניין לחוות חוויה כלשהי או לא. זה מגביל את היכולת שלו לבחור מה לחוות ומה לא לחוות. האם המטרה היא להגיע למצב של שליטה מלאה בחוויה? אליעד מדגיש שהמטרה האמיתית היא לא להשתמש בחומרים חיצוניים כדי לחוות חוויות, אלא להגיע למצב שבו האדם יכול לייצר לעצמו את כל החוויות שהוא רוצה בלי להיות תלוי בסמים או בחומרים חיצוניים. הדוגמה שלו היא אדם שרוצה להיות גבוה יותר ועומד על כיסא - זו חוויה של גובה אך לא המטרה האמיתית, שהיא להיות באמת גבוה יותר. השליטה האמיתית היא היכולת לבחור את החוויה הרצויה ללא תלות בגורם חיצוני. לסיכום, אליעד כהן לא שולל לחלוטין את השימוש בסמים פסיכדליים, אך מדגיש את החשיבות בהבנה שהחוויה שהם יוצרים היא בעיקר סובייקטיבית, ושמטרת העל צריכה להיות להגיע לשליטה פנימית אמיתית על התודעה וה

... מרוצה, לא מוצא את עצמי למה אני אף פעם לא מרוצה משום דבר? אליעד כהן מסביר על תופעה נפוצה של חוסר שביעות רצון מתמיד, מצב בו האדם מרגיש שאינו רוצה שום דבר - לא רוצה לעבוד ולא רוצה לנוח, לא רוצה להיות לבד וגם לא בזוגיות, לא רוצה את הדבר ולא רוצה את ההפך שלו. המצב מתואר כמצב של רצונות מנוגדים שמובילים לתחושת חוסר סיפוק וחוסר מימוש עצמי. אליעד נותן דוגמה של אדם שאומר אני שונא לעבוד ואני גם שונא לנוח. אדם זה מוצא את עצמו במצב מתמשך של חוסר סיפוק, מכיוון ... אליעד מציע להתבונן לעומק בשנאה ובאי הרצון האלו, ולברר האם השנאה אכן מוצדקת. הדרך לברר זאת היא לשאול שאלות ספציפיות לגבי הסיבות לרגשות אלו. למשל, אם אדם אומר שהוא שונא לעבוד, עליו לשאול את עצמו למה הוא שונא לעבוד. עליו לפרט רשימה של סיבות ולבדוק אותן אחת אחת בצורה מדויקת ומעמיקה. לדוגמה, אם האדם אומר אני שונא לעבוד כי זה גורם לי להרגיש מצומצם וחסר חופש, עליו לבדוק האם באמת העבודה מחייבת בהכרח להרגיש כך, או שאולי קיימות אפשרויות אחרות. באותה דרך, עליו לבחון גם את השנאה שלו למנוחה, אני שונא לנוח כי זה משעמם אותי, ולבדוק האם מנוחה בהכרח מובילה לשעמום. ... מהלופ של חוסר שביעות הרצון? אליעד כהן מסביר שאין בהכרח צורך לצאת מהלופ הזה. תחילה יש לבדוק האם באמת יש בעיה בלופ הזה, כלומר, אולי התחושה הזו שהכל רע היא דווקא האמת האובייקטיבית. הוא מדגיש שכדי להבין זאת, צריך לשאול שאלות מהותיות: האם באמת יש במציאות משהו שטוב מוחלט שיכול למלא ... לרצונות או לשנאות האלה הן מחויבות או שאולי הן רק תוצאה של הנחות יסוד מוטעות. אליעד מסביר שכשאדם אומר אני לא רוצה לעבוד כי אני מרגיש מצומצם, הוא למעשה אומר אני רוצה את תחושת החופש. אם כך, נשאלת השאלה, מדוע גם תחושת החופש לא מספקת אותו? האדם מגיע למסקנה שגם בחופש יש צמצום, כי אולי יש בו תחושה של חוסר תכלית או שעמום. האם אפשר באמת לא לרצות שום דבר וגם לא את ההיפך שלו? אליעד נותן דוגמה נוספת לגבי זוגיות: האדם אומר שהוא לא רוצה להיות בזוגיות כי זה גורם לו לתחושת מגבלה, אך בו בזמן הוא לא רוצה להיות לבד כי הבדידות מפריעה לו. לכאורה זה סותר, אבל אליעד מסביר שזו סתירה רק לכאורה. כאשר האדם בוחן לעומק, הוא יגלה שהסיבות לכל אחת מהתחושות האלה הן שונות. הוא לא רוצה להיות לבד כי הוא מרגיש חוסר מסוים, והוא לא רוצה להיות בזוגיות כי הוא מרגיש תחושת הגבלה. כלומר, האדם בעצם לא רוצה את החסרונות הספציפיים בכל מצב, אבל הוא כן רוצה את היתרונות של כל מצב. האם אפשר בכלל לצאת מהתחושה של חוסר שביעות רצון? אליעד מציע שתי אפשרויות להתמודדות: אם אדם בודק את התחושות ומגלה שזו האמת שיש חסרונות בכל מצב, והוא מקבל זאת, הוא אמור להפסיק להתלונן כי הוא מבין שזו המציאות ואין טעם להתנגד לה. אם האדם לא יכול לקבל את המצב, עליו להבין מה בדיוק הסיבה לכך, ולראות אם היא אכן מחויבת. אם הוא יגלה שהיא אינה מחויבת, זה יאפשר לו להשתחרר מהתחושה הזאת . אליעד כהן מדגיש שלכל תחושה יש סיבות שונות, ולכן חשוב להבין אותן בצורה מדויקת. רק כך אפשר להתמודד נכון עם חוסר שביעות הרצון. אדם שחוקר מספיק לעומק את הרצונות שלו, יגלה שבעצם ... ולמצוא שלווה בתוך המציאות כפי שהיא. למה אני לא מרוצה משום דבר? מה לעשות עם רצונות מנוגדים? איך להפסיק להיות לא מרוצה? למה אני מרגיש חוסר סיפוק תמידי? איך להתמודד עם התחושה ששום דבר לא טוב לי? האם אפשר לצאת מתחושת התקיעות? ...

... בעולם משמעותה התרחקות ממשהו אחר, ולהפך. כאשר אדם מתקרב לדבר מסוים, הוא בהכרח מתרחק מההפך שלו, וכאשר הוא מתרחק ממשהו, הוא מתקרב למשהו אחר. לדוגמה, כשאדם מרגיש שהוא מבין יותר נושא מסוים, הוא חש תחושת התקרבות לאותו נושא משום שהדבר נהיה ברור לו יותר, והקונפליקט שהיה לו בנושא מצטמצם. מנגד, תחושת התרחקות נוצרת כשמשהו לא ברור או מתנגש ברצונו, והקונפליקט בתוכו מתעצם. מדוע תחושת הקיום תלויה בהתרחקות ובהתקרבות? אליעד מדגיש שהקיום האנושי נשען על תחושת התרחקות והתקרבות. האדם חייב להרגיש מצד אחד שהוא קיים בנפרד מן המציאות שסביבו, מה שיוצר תחושת התרחקות. אם האדם היה מתרחק ב - 100 אחוז מהמציאות, הוא היה נשאר לבד לחלוטין, ללא שום חיבור. מצד שני, אם האדם היה מתקרב ב - ... לקיומו הנפרד. דוגמה לכך ניתנת באמצעות זוגיות. אם האדם מתקרב מדי לבן הזוג, עד כדי איחוד מוחלט, הזוגיות שלו מאבדת משמעות. הוא הופך לחלק בלתי נפרד מהשני ומאבד את תחושת העצמיות. מנגד, אם האדם מתרחק מדי בזוגיות, הוא נשאר לבד לחלוטין ומאבד את הקשר. לכן, בזוגיות, האדם צריך למצוא איזון בין ... שלו. מכאן מסיק אליעד שאי אפשר לדמיין מצב שבו האדם מתקרב לדבר מסוים, מבלי שבמקביל הוא מתרחק מדבר אחר. הדוגמה הזאת מובילה לדיון נוסף שבו אליעד מסביר כי עצם התחושה של התקרבות או התרחקות תלויה ביחס ובהשוואה. אם אין נקודת ייחוס ואין קונטרסט, אי אפשר כלל לדבר על התקרבות או התרחקות. האם כל תחושה נובעת בהכרח מההפך שלה? אליעד מציג שאלת עומק נוספת: האם כל תחושה או מחשבה שיש לאדם נובעת מההפך שלה? הוא נותן דוגמה של המושג שולחן. כשהאדם חושב על שולחן, יש לו בראש תמונה מסוימת, אבל התמונה הזאת ... בפני עצמו ללא הבדל או ניגוד לדבר אחר. האם ההתרחקות יכולה להיות למעשה התקרבות? אליעד מביא דוגמה על כבשה שהלכה לאיבוד וחיפשה את הדרך חזרה, ובמהלך המסע הארוך היא הרגישה שהיא מתרחקת מאוד מהיעד שלה. בפועל, דווקא המרחק הגדול שהיא עשתה קירב אותה ליעד. לפעמים האדם מרגיש רחוק ומבולבל בחייו, בעוד שבעצם הוא מתקרב ליעדו. לכן לא ניתן לדעת בוודאות אם התרחקות מסוימת אינה בעצם התקרבות בתחפושת. באותה מידה, אדם עשוי להרגיש שהוא מתקרב מאוד למטרה, כשהוא למעשה מתרחק. לדוגמה, אדם שרואה שלט אין כניסה בדיוק כשהוא חושב שהוא כבר קרוב ליעדו, מגלה שהוא חייב ללכת ... מה משמעות ההתרחקות לשם התקרבות? אליעד מסביר כי לעיתים קרובות ההתקדמות דורשת התרחקות. לפני שאדם יכול לעלות לשלב הבא, הוא חייב לעבור שלב של קושי או קונפליקט שירגיש לו כהתרחקות מהיעד. ככל שהשינוי או הקפיצה שהאדם שואף אליה גדולה יותר, כך תחושת הקושי והקונפליקט תהיה חזקה יותר. אם אדם רוצה להגיע למטרה גבוהה, כמו להיות אלוהים, עליו להתמודד עם קונפליקט קשה במיוחד. האם ...

... לא פגש את אחשוורוש, ולכאורה אין קשר אמיתי ביניהם, עדיין חשוב לו לקבל מחמאה דמיונית זו. הסיבה למצב הזה היא כפולה: סיבה אחת היא תחושה של אמת ואובייקטיביות, והשנייה היא סיבה רגשית ופנטזיה. איך אפשר להבדיל בין סיבה של אמת לסיבה רגשית בחיפוש אישור מאחרים? כאשר אדם רוצה לקבל מחמאה או אישור ממישהו אחר, ניתן לברר איתו האם הוא חושב שהאדם השני הוא מומחה בתחום כלשהו ולכן דעתו באמת נחשבת לו, או שמדובר רק בפנטזיה שנותנת לו תחושה טובה באופן רגשי. לדוגמה, אם מישהו רוצה שזמר מסוים יחשוב שהוא שר יפה, כי הוא מאמין שהזמר הזה מבין במוזיקה בצורה יוצאת דופן, הרי זו סיבה של אמת, כי הוא באמת חושב שאותו זמר יודע לקבוע מי שר טוב ומי לא. לעומת זאת, אם אותו אדם מודה שאין לזמר הבנה מיוחדת במוזיקה, ובכל זאת הוא רוצה את המחמאה, זה מצביע על צורך רגשי בלבד. הוא מדמיין שאם אדם מסוים יחשוב עליו מחשבות חיוביות, זה יגרום לו להרגיש טוב עם עצמו, אף שאין לכך בסיס במציאות. מהן דוגמאות למצבים בהם אנשים מחפשים הערכה בדרך רגשית בלבד? אליעד מביא כדוגמה אישה שחושבת שיש מישהי בעבודה שהיא מוצלחת. האישה רוצה להיות חברה שלה, מתוך מחשבה שאם אותה מוצלחת תאהב אותה, אז גם היא תחשב כמוצלחת ... לעומק, מתברר שהצורך הזה הוא אשליה בלבד. אותה מוצלחת אולי לא באמת מוצלחת כמו שהיא נתפסת, ואולי כלל לא נחוץ לקבל את אישורה כדי להרגיש מוצלחת באמת. איך ניתן להשתחרר מהצורך התמידי למצוא חן בעיני אחרים? אליעד מציע דרך להשתחרר מהצורך הזה על ידי ניתוח עמוק של הנחות היסוד: האם האדם ממנו רוצים לקבל ... אדם מנתח את הנחות היסוד האלה, הוא יכול לגלות שהצורך שלו באישור חיצוני הוא לא הכרחי. למשל, הרצון לקבל אישור עשוי לנבוע מהזדהות רגשית עמוקה, תחושת חיבור או צורך להרגיש שייכות. לדוגמה, אדם יכול להרגיש שהוא לא יכול להיות אלוהים, אבל אם אלוהים אוהב אותו, הוא מרגיש חלק מהאלוהות. זה עובד באופן דומה גם מול אנשים רגילים - כאשר מישהו שמוערך ואהוב עליך מעריך אותך, אתה מרגיש שהטוב שבו הופך להיות גם שלך, ושאתה אחד איתו. כך, הדרך לשחרר את הצורך הזה היא לשאול את עצמך באופן ברור: למה אני חייב את האישור שלו? האם זה באמת יהפוך אותי למוצלח יותר? האם יש לי אפשרויות אחרות להרגיש טוב עם עצמי גם ללא האישור הזה?. על ידי כך אפשר להפחית את התלות בהערכה החיצונית ולחזק את הביטחון העצמי שמבוסס על אמת פנימית. מציאת אמת מול חיפוש הערכה מאחרים ... חשוב לי מה אחשוורוש חושב עלי, זה בעצם אומר: אני חושב שמשנה לי מה אחשוורוש חושב עלי. אם הוא חושב שאחשוורוש עשוי להעריך אותו, זה מרגיש לו טוב. לפעמים זה נובע מתחושה שהאדם הספציפי הזה הוא מין קנה מידה או אינדיקציה לאמת. לדוגמה, אם מדובר בזמר מפורסם, מי שרוצה להצטיין בשירה ינסה למצוא חן בעיני אותו זמר, מתוך מחשבה שהוא מבין טוב יותר מאחרים בתחום. אפשרות אחרת היא שלא מדובר באמת באינדיקציה אמיתית, אלא בצורך רגשי. כלומר, אולי האדם לא באמת חושב שאחשוורוש מבין בנושא, אבל עצם זה שנדמה לו שאחשוורוש יעריך אותו, נותן לו הנאה רגשית. כך, גם אם לכאורה אין סיבה הגיונית שהאדם ירצה את הערכת אחשוורוש, עדיין הוא מדמיין שהמחמאה של אותו אדם הופכת אותו לטוב יותר בעיני עצמו. כיצד מנתחים אם הסיבה לחיפוש אחר מחמאה היא רגשית או מבוססת אמת? אליעד: כדי לבדוק מדוע אדם מנסה למצוא חן בעיני מישהו, שואלים אותו מה הוא חושב על אותו אדם. האם הוא רואה בו מומחה בתחום מסוים? האם הוא חושב שרק ... שהאחר מבין במוזיקה יותר ממנו. לעומת זאת, אם הוא אומר: אין לו באמת הבנה גדולה בתחום, ובכל זאת אני רוצה את הערכתו, הרי מדובר בצורך רגשי. האדם רוצה להרגיש טוב באמצעות הפנטזיה שהוא מקבל הערכה חיובית ממישהו, גם אם אין בכך שום אמת מוחלטת. ש: משלה את עצמה. אליעד: נכון. לפעמים זה סתם דמיון. האדם מספר לעצמו אם אחשוורוש ... מוצלח באופן עצמאי, בלי לקבל אישור מאחר? האם האדם השני באמת יותר טוב או מוצלח, או שאולי אנחנו רק מייחסים לו תכונות שעוזרות לנו להרגיש טוב? כאשר מבררים את התשובות לשאלות האלו, אפשר לראות שהתלות במה חושב מישהו אחר יכולה להיות לא רלוונטית או לא הכרחית. במקרים מסוימים התשוקה להערכה מבחוץ באה ממקום של רצון לחוש חיבור או אחדות עם האחר. לדוגמה, אם אדם מרגיש אני לא יכול להיות אלוהים, אבל אם אלוהים יאהב אותי, אז אולי ארגיש שאני חלק ממנו, והכוח שלו יעבור אלי. באופן דומה, אם אתה אוהב מישהו שמוצלח בעיניך, זה נותן לך הרגשה שאתה מאמץ את התכונות הטובות שלו. כך, כדי לפרוץ את המעגל הזה, אפשר לשאול: למה אני צריך שהוא יגיד עלי שאני מוצלח? מה זה ייתן לי? אולי אני כבר מוצלח גם בלעדיו? אולי אפשר להיות מוצלח בדרכים אחרות? אם רואים שהאדם שמבקשים את הערכתו אינו אינדיקציה אמיתית לשום דבר, ומדובר רק בפנטזיה רגשית , ניתן לבחור לשנות את אותה פנטזיה ולא להצמיד אליה חשיבות כה גדולה. מציאת אמת מול חיפוש הערכה מאחרים התמודדות עם צורך באהדה והערכה הפרדה בין רצון אישי לבין ... היא אמיתית, עכשיו בהנחה שהוא אומר תקשיב הם לא מבינים בזה זה לא קשור אליהם ועדיין אני מנסה למצוא חן בעיניהם פה כבר נכנס לתועלת הרגשית זאת אומרת זה לא שאתה חושב שמה שהם חושבים עליך זה באמת נכון אתה רוצה לחשוב שמה שהם חושבים עליך זה נכון, עכשיו למה שאתה תחשוב שמה שהם חושבים זה נכון אז פה יש עכשיו אנחנו צריכים לחפש שיקולים רגשיים מה הטוב שיכול לצאת לך מזה שאתה תחשוב שהם חושבים שאתה טוב במשהו אז אני אתן דוגמה לכיוון איך נגיד זה יכול לעבוד, עכשיו כשאנחנו רוצים לאתר את זה רוצים לאתר את ...

... זוגי למה יש אנשים שלא מצליחים למצוא זוגיות? רבים מחפשים זוגיות שוב ושוב, אך נשארים לבד. מנגד, אחרים נמצאים כבר בתוך זוגיות אך עדיין חווים תסכול ותחושת חוסר. אליעד כהן מסביר שהבעיה בשני המקרים נובעת מאותה נקודה בסיסית: תפיסה מוטעית לגבי מהות הזוגיות. זוגיות אינה דבר שמתרחש סתם כך, אלא היא תוצאה של ... בקלות יילקח ממנו באותה קלות. אליעד מסביר שעדיף לקבל לפי המאמץ וההשקעה האמיתיים שלך, מאשר להסתמך על מזל או על קיצורי דרך. למה חשוב להרגיש טוב עם עצמך לפני זוגיות? אליעד מסביר שככל שאדם מרגיש רע עם עצמו ומלא בתחושת חסר פנימית, כך יתקשה למצוא זוגיות יציבה וטובה. אדם שחולה במצב קשה מאוד, יתקשה למצוא רופא שיציל אותו, וכך גם אדם במצב נפשי גרוע יתקשה למצוא בן זוג שימלא את החלל שבו. איך איזון בין חיבור לעצמך ולזולת משפיע על הזוגיות? חשוב שיהיה לך טוב לבדך, אך גם שתדע לגרום לאחרים להרגיש טוב במחיצתך. זוגיות טובה נוצרת כאשר אדם משלב בין ביטחון עצמי ותחושה טובה עם עצמו לבין יכולת אמיתית להיות אמפתי, תומך ומעניק לאחרים. כך אנשים אחרים מרגישים שנעים להם להיות במחיצתך ומעוניינים בקשר איתך. איך הרחבת המעגל החברתי מסייעת למצוא זוגיות? ככל שתכיר יותר אנשים ותהיה פעיל יותר מבחינה חברתית, כך גדל הסיכוי למצוא מישהו מתאים באמת. אנשים שנמנעים ממפגשים חדשים או מפחדים להיפתח רגשית מצמצמים מאוד את הסיכויים לזוגיות טובה. האם זוגיות היא משהו שצדים או תוצאה של תהליך טבעי? אליעד מסביר כי זוגיות טובה אינה משהו שניתן להשיג באופן ישיר. מדובר בתוצאה של תהליך פנימי של פיתוח עצמי: ללמוד להרגיש טוב לבד, ללמוד להתחבר לאחרים ולהעניק להם, ואז, מתוך ההשקעה הזאת, נוצרת זוגיות חזקה ועמוקה באופן טבעי. מהי עצתו של רבי נחמן למתקשים במציאת זוגיות? רבי נחמן ... ומסוגל לקבל את ההפכים שבתוכו, כך גדל הסיכוי שימצא זוגיות טובה ויציבה. איך ליישם את העקרונות האלה בחיים באופן מעשי? שיפור עצמי: ללמוד להרגיש טוב לבד, להפחית תלות רגשית ולהיות עצמאי. להעניק לאחרים: לפתח יכולת נתינה, אמפתיה והקשבה. להרחיב את המעגל החברתי: לפגוש אנשים רבים ולהכיר סביבות חדשות. לזהות חיבור אמיתי: לחפש קשרים המבוססים על התאמה עמוקה ברמה הרגשית והשכלית. מדוע זוגיות טובה היא תוצאה של תהליך מתמשך? זוגיות איכותית אינה נוצרת בן לילה. היא בנויה נדבך על גבי נדבך: פיתוח היציבות האישית, יכולת נתינה ... במערכות יחסים להכיר את הנפש התאומה מדוע יש אנשים שמחפשים זוגיות אך אינם מצליחים למצוא אותה? יש אנשים רבים שבאופן קבוע מחפשים זוגיות, מרגישים שהם מנסים שוב ושוב, אך בסופו של דבר אינם מוצאים בני זוג כלל. במקביל, יש גם כאלה שכבר נמצאים בזוגיות, אבל עדיין חווים תחושת חוסר והם מחפשים לשפר את הזוגיות הקיימת בלי הצלחה. הקושי הזה מתבטא בשני אופנים: מי שנמצא ללא זוגיות ומי שכבר בזוגיות אך רוצה זוגיות טובה ... זוגיות? רבי נחמן מספר על חכמים ששמעו על עץ מיוחד, שמתחתיו נמצאים כל בעלי החיים, כל הציפורים, וכל הדברים הנעימים ביותר בעולם. הם התרגשו מאוד ואמרו: בואו נלך לשם כי זה המקום הכי טוב. אך אז הגיע חכם אחר ושאל: מי אמר שישאירו אתכם להיכנס לשם? ואולי צריך דרכון או תכונות מיוחדות?. המשמעות: גם אם ... בפועל, זוגיות טובה היא תוצאה של מצב שבו טוב מאוד לשני הצדדים. אין זה מספיק שהצד האחד יחשוב לי יהיה נהדר עם האדם הזה, אלא שגם האדם השני ירגיש יהיה לי נהדר איתו. לדוגמה, בסיפור על הסבתא שמסבירה לנכדתה: את בסדר גמור, אבל את חושבת שמגיע לך מישהו מצוין. מדוע שמישהו מצוין יסתפק במישהי שהיא רק בסדר? אם ... לא פיתח מספיק תכונות פנימיות המאפשרות לו לשמור על הקשר, הוא עלול לגלות שהדבר שאליו הגיע בחינם גם נלקח ממנו באותה מהירות. למה חשוב שתהיה תחושה טובה עם עצמך לפני שתיכנס לזוגיות? ככל שאדם מרגיש רע יותר עם עצמו, ככל שיש בו תחושת חוסר פנימית חזקה יותר, כך קטן הסיכוי שמישהו אחר יצליח למלא לו את הריקנות הזו בצורה מתמשכת. דוגמה: אם אדם חולה מאוד, גם מיטב הרופאים עשויים להיכשל ... מאתגר פי כמה ליצור קשר יציב וטוב עם מישהו אחר. מהי המשמעות של חיבור לעצמך וחיבור לאחרים? מציאת זוגיות טובה דורשת קודם כל שתהיה מסוגל להרגיש טוב עם עצמך לבד, ללא תלות קיצונית באדם נוסף. במקביל, חשוב שתהיה אדם המשרה על אחרים תחושה נעימה. אם אתה יודע לקבל את עצמך אבל גם מסוגל לתת לאחרים, לשמח אותם, לתמוך בהם, ולהיות שם בשבילם, הם ירצו בקרבתך. זאת אומרת, לצד הביטחון העצמי וההרגשה הטובה שנובעת מהיציבות הפנימית, נדרשת גם עשייה כלפי אחרים, הקשבה אמיתית, אמפתיה, יכולת לעזור ולתת מענה רגשי. כך גדל הסיכוי שבן או בת הזוג יאמרו לעצמם: כדאי להיות איתו, כי פשוט כיף לי איתו והוא מבין אותי. כיצד ריבוי קשרים חברתיים עשוי להוביל לזוגיות? ככל שאדם מכיר ... למעגל חברתי קטן במיוחד, אנו מצמצמים במקביל את האפשרות לחיבור שיכול להפוך לזוגיות טובה. אנשים רבים חוסמים את עצמם כשהם מפחדים להיפתח רגשית, או כשהם נמנעים מסביבות חדשות, ואז מרגישים בדידות גדולה יותר ותחושת חוסר הצלחה במציאת זוגיות. האם אפשר לצוד זוגיות או שזו תוצאה טבעית של תהליך? רבים שואלים את עצמם: האם מנסים בכוח להשיג זוגיות, או שזו צריכה להיות תוצאה טבעית? חשוב להבין שזוגיות טובה לא נוצרת בן לילה, אלא נבנית מהאופן שבו אדם מרגיש טוב עם עצמו, לומד ליצור קשרים אנושיים ומתרגל להיות איכותי עבור מי שסביבו. ברגע שמשקיעים מספיק בפיתוח אישי ובנתינה לאחר, נוצרת כמעט מעצמה אותה אפשרות לזוגיות ... את זיווגו צריך ללכת לבר דעת, כלומר, למקום שבו לומדים איך לחבר הפכים. המשמעות: כדי להסתדר היטב במערכת יחסים, כדאי לפתח גמישות מחשבתית ורגשית. אדם שלומד להכיל גם את מה שסותר את דעותיו ואת העדפותיו, הופך פתוח יותר לקבל את בן הזוג שלו. כששני הצדדים מוכנים לחבר הפכים ולהבין זה את זה, יש פחות מוקדי ... אם אדם רוצה בת זוג או בן זוג שמבין אותו לגמרי, כדאי שגם הוא עצמו ילמד להקשיב ולהיפתח אל השונה ממנו. איך ליישם את העקרונות בפועל? שיפור ההרגשה הטובה שלך עם עצמך: נסה לטפל בחולשות ובחששות, כך שתהיה עצמאי

... לצאת מלופ רגשי? איך לצאת מלופ מחשבתי? מהו טיעון מעגלי? למה רע לי לבד? למה רע בלי זוגיות? למה רע לי בלעדיה? למה אני רוצה אותה? איך להוציא מישהו מהראש? געגועים לאקסית, הסבר מעגלי, טיעון מעגלי, הנחת המבוקש למה אנשים נכנסים ללופ רגשי ומחשבתי? הרבה אנשים סובלים מתחושה של תקיעות רגשית או מחשבתית, מצב שבו הם חוזרים שוב ושוב על אותן מחשבות שליליות ורגשות של חוסר סיפוק, תסכול ועצב. אליעד כהן מסביר בהרצאה שהלופ הרגשי והמחשבתי נובע לרוב מטיעון מעגלי - מצב שבו הסיבה והתוצאה מתייחסות זו לזו באופן מעגלי, ולכן לא ניתן להגיע לפתרון אמיתי. הוא מדגים זאת באמצעות מספר דוגמאות מפורטות. מהו טיעון מעגלי ואיך הוא גורם ללופ רגשי? טיעון מעגלי הוא מצב שבו התוצאה הופכת להיות הסיבה של עצמה. לדוגמה, אדם שטוען רע לי כי אני לבד וכששואלים אותו למה להיות לבד זה רע, הוא עונה שוב כי אני לבד. אליעד מסביר שזו בדיוק המהות של לופ רגשי - האדם לכוד בתוך טיעון מעגלי שאינו מאפשר לו למצוא סיבות אמיתיות או פתרונות אפשריים לבעיה. דוגמאות לטיעונים מעגליים נפוצים וללופים רגשיים אליעד מציג דוגמה מפורטת של אדם הטוען שרע לו כי אנשים לא אוהבים אותו. כששואלים אותו למה זה רע, הוא עונה שוב כי לא אוהבים אותו. כלומר, הסיבה והתוצאה זהות לחלוטין, ולכן הוא לא מצליח להתקדם למקום טוב יותר מבחינה רגשית. דוגמה נוספת שאליעד מספק היא אדם שרוצה זוגיות כי רע לו לבד, אך לא מצליח למצוא זוגיות כי הוא מרגיש רע. כך נוצרת תלות הדדית בין מצב נפשי (הרגשה טובה) לבין מצב פיזי (מציאת זוגיות), מצב שלא מאפשר התקדמות או פתרון ממשי. אליעד מציג גם דוגמה פשוטה יותר: אם אדם אומר אני רעב כי לא אכלתי, זהו טיעון מעגלי. התוצאה (אני רעב) מוסברת על ידי משהו שהוא עצמו חלק מההגדרה של המצב (לא אכלתי). אליעד מדגיש שהסיבה האמיתית לכך שהאדם רעב היא פעילות מטבולית ולא עצם חוסר האכילה. כך גם ברגשות - הסיבה האמיתית לתחושה רעה איננה העובדה שאדם נמצא לבד, אלא תחושות פנימיות עמוקות יותר כמו חוסר ערך עצמי או דימוי עצמי נמוך. כיצד מזהים שהבעיה האמיתית אינה מה שנראה במבט ראשון? אליעד כהן משתמש בדוגמה נוספת: אדם שטוען שקר לו כי הוא בלי מעיל. הוא מסביר שלא היעדר המעיל הוא הגורם לקור, אלא הטמפרטורה החיצונית היא זו שגורמת לתחושת הקור. המעיל רק מונע את תחושת הקור, אך לא יוצר את הקור. באותו אופן, תחושה רעה כמו עצבות או בדידות אינה נגרמת בגלל היעדר אדם מסוים או מצב ספציפי, אלא בגלל תחושות פנימיות עמוקות יותר שקיימות בלי קשר לאותו מצב חיצוני. איך יוצאים מלופ רגשי ומחשבתי? אליעד מסביר בפירוט שיציאה מהלופ הרגשי מתאפשרת כאשר האדם מתחיל להטיל ספק בטיעון המעגלי שבו הוא לכוד. במקום לקבל את הטיעון המעגלי כמובן מאליו (רע לי כי אין לי זוגיות), יש לבחון סיבות עמוקות יותר כמו אולי רע לי כי אני חושב שאני לא שווה מספיק, בלי קשר לזוגיות. כאשר האדם מגלה ומזהה את הגורם העמוק והאמיתי לרגשותיו - כמו תחושת חוסר ערך, פחד מכישלון, פחד מנטישה, או כל תחושה פנימית אחרת - הוא יכול להתחיל לעבוד על הפתרון האמיתי במקום להמשיך להסתובב בלופ חסר מוצא. אליעד מדגיש שכאשר יוצאים מהטיעון המעגלי ומגלים את הסיבה האמיתית, ניתן לפתור את הבעיה באמת ולחוות שחרור רגשי משמעותי. ההבדל בין סיבה אמיתית לבין טיעון מעגלי - הדוגמה של מעיל בחורף אליעד מבהיר שכשאדם אומר רע לי כי אני לבד או קר לי כי אין לי מעיל, הוא מחמיץ את הנקודה שהבעיה נובעת מסיבה עמוקה יותר. לדוגמה, בחורף קר לאדם לא כי אין לו מעיל, אלא בגלל שהטמפרטורה נמוכה. היעדר המעיל מאפשר לקור להורגש, אך הוא לא סיבת הקור. כך גם בהיעדר זוגיות - האדם מרגיש רע לא כי אין לו זוגיות, אלא כי הוא מחזיק בתפיסה פנימית שמצבו הנוכחי הוא רע, בין אם זה חוסר ביטחון, פחדים, או דימוי עצמי שלילי. מהו הפתרון האמיתי ללופ רגשי ומחשבתי? אליעד כהן מבהיר שהדרך האמיתית לצאת מהלופ הרגשי והמחשבתי היא להכיר ולהבין לעומק את הגורמים הפנימיים והאמיתיים לתחושות השליליות, במקום להתמקד כל הזמן בתוצאה החיצונית שנדמית כסיבה. רק על ידי זיהוי האמונות השליליות הפנימיות, כגון אני לא מספיק טוב, אני חסר ערך בלי זוגיות, ...

... של האקסית, למה אני מתגעגע אליה? למה היא חסרה לי? איך להוציא מישהו מהראש? למה אני אוהב אותה? איך נוצרת התאהבות? איך לצאת מלופ רגשי? טיעון מעגלי, למה אני לא מצליח לשכוח אותה? איך לדעת למה התאהבתי בה? איך נוצר הלופ של האקסית? כאשר אדם חווה פרידה, הוא מוצא את עצמו פעמים רבות במעגל ... עצמו שוב ושוב, ללא יכולת לצאת ממנו. אליעד כהן מסביר שהלופ הזה נוצר בגלל חוסר הבנה של הסיבה האמיתית שבגללה האדם מתגעגע לאקסית. לרוב, אנשים מייחסים את התחושה השלילית שלהם להיעדרותו של בן הזוג, אך למעשה, הבעיה נובעת מסיבה עמוקה יותר. למה קשה לשכוח את האקסית? המוח האנושי מתמקד במה שגורם לו להרגיש טוב או רע. כאשר אדם מתגעגע לאקסית, הוא נוטה לשכוח את כל ההיבטים השליליים של הקשר ולהתמקד רק בתחושות החיוביות שהיא סיפקה לו. אך השאלה האמיתית היא - האם התחושה הטובה שהאדם קיבל מהקשר היא תוצאה ישירה של נוכחות האקסית, או שהיא בסך הכל פתרה חיסרון שהיה קיים עוד לפני הקשר? איך נוצרת התאהבות? התאהבות נוצרת כאשר מישהו ממלא חיסרון פנימי שקיים אצל האדם. לדוגמה, אם לפני הקשר הרגיש האדם בודד, והאקסית סיפקה לו תחושה של חום וחברות, הרי שהתאהבותו נבעה מכך שהיא מילאה חיסרון זה. אך השאלה החשובה היא - האם לפני שהכיר את האקסית, הבדידות כלל לא הייתה קיימת? או שמא היא הייתה שם כל הזמן, אך האדם לא היה מודע לה? איך לבדוק מה באמת חסר לך? אחת השיטות להתמודד עם לופ רגשי היא לשאול: מה היה חסר לי לפני שהכרתי אותה? אנשים רבים טוענים כי לפני שהכירו את האקסית, לא הרגישו שחסר להם דבר, אך ברגע שפגשו אותה, התחילו לרצות אותה מאוד. מה שקרה בפועל הוא שהאדם תמיד נשא עמו חיסרון מסוים, אך רק כשהוא ראה משהו שיכול היה למלא אותו - הוא נעשה מודע אליו. איך לצאת מהלופ הרגשי? כדי להפסיק להתגעגע לאקסית, יש צורך להבין שהחיסרון שהאדם חווה לא נוצר בגלל שהיא איננה, אלא מפני שהוא לא טיפל בחיסרון שהיה לו מלכתחילה. הדרך להתמודד ... אם התשובה היא כן, הרי שהבעיה אינה בהיעדרותה של האקסית, אלא בחיסרון הפנימי שהתקיים עוד קודם לכן. למה קשה לוותר על האהבה? אהבה היא הרגל. כאשר אדם מפתח רגשות כלפי מישהו, הוא מתרגל לראות בו מקור לנחמה, להתרגשות ולחיבור. כאשר הקשר מסתיים, הוא מרגיש כאילו משהו נלקח ממנו. אך אם נבחן זאת לעומק, נראה שהאדם התרגל לקבל תחושה טובה מסוימת מהקשר, ולכן קשה לו לשחרר. השאלה שעליו לשאול היא - האם אני באמת אוהב אותה, או שאני פשוט רגיל אליה? איך אפשר להפסיק לאהוב מישהו? אם ... על מילוי החיסרון באופן עצמאי. כאשר החיסרון מתמלא על ידי מקורות אחרים, ההתאהבות באדם הספציפי פוחתת בהדרגה. הדרך להיגמל מהתאהבות היא להפסיק לקשר את התחושות הטובות לאקסית ולהתחיל למלא את הצרכים הרגשיים בצורה עצמאית. למה אנשים נשארים תקועים בזיכרון של האקסית? בני אדם מתקשים לשחרר זיכרונות כי הם מאמינים שהם איבדו משהו יקר. אבל האמת היא שהדבר שהם מחפשים - התחושה הטובה - הוא משהו שאפשר להשיג גם ללא האקסית. אם אדם מבין שמה שהוא באמת רוצה זה להרגיש טוב, ולא בהכרח להיות עם האקסית, הוא יכול להתחיל לחפש דרכים אחרות למלא את צרכיו הרגשיים. סיכום כדי לצאת מהלופ הרגשי של געגועים לאקסית, יש להבין שהאהבה אינה נובעת מהאדם השני עצמו, אלא מהחיסרון שהוא מילא. ברגע שהאדם מזהה את החיסרון האמיתי שלו, הוא יכול להתחיל למלא אותו באופן עצמאי ולשחרר את האחיזה מהעבר. המפתח לשחרור רגשי הוא הפנמה שהאושר לא תלוי באקסית, אלא ביכולת האישית למלא את הצרכים הרגשיים באופן עצמאי. איך להפסיק להתגעגע לאקסית? למה אני לא מצליח לשכוח אותה? איך נוצרת התאהבות? איך לצאת ממעגל רגשי? איך להתמודד עם פרידה? למה אני אוהב אותה כל כך? ...

... ואי ידיעה בו זמנית, ככל שאני יודע יותר ככה אני יודע פחות, חוויית ידיעה, חוויית חוסר ידיעה, חוויות מנוגדות בו זמנית, תכלית הידיעה שלא נדע ממש, הלא ... נדמה שאם אדם יודע יותר דברים, אז הוא יודע פחות דברים ביחס לכמות הכללית של הדברים שקיימים בעולם. אבל, הוא מדגיש שההבנה הזאת היא עדיין לא מספיק עמוקה, כי בעצם החוויה היא של ידיעה וחוסר ידיעה בו זמנית, באותו ... הוא עדיין אינו יודע 97. לכן, מבחינה מתמטית זה נראה שככל שהוא יודע יותר, הוא למעשה גם יודע פחות, כיוון שמודעותו לחוסר ידיעתו גדלה. איך אפשר לדעת שיש שולחן ולהרגיש ספק באותו רגע? אליעד ממשיך להסביר בצורה עוד יותר מפורטת, על ידי דוגמה נוספת, שאדם הרואה מולו שולחן ומבין שיש שם שולחן, יכול לשאול את עצמו, האם אני באמת בטוח שיש כאן שולחן?, האם החוויה הזאת ממלאת אותי במאה אחוז?, ואז הוא מבין שתוך כדי הידיעה הברורה הזאת, קיימת בתוכו גם חוויה של ספק. למה? כי אדם יכול לדמיין גם את האפשרות ההפוכה, שאולי אין כאן שולחן, או שהשולחן הוא רק דמיון. למרות שהשכל אומר יש שולחן, בתוך החוויה האישית עדיין נשארת תחושה של אולי אין באמת שולחן. לכן, חוויית הידיעה שלו לא יכולה למלא אותו לגמרי - תמיד נשארת תחושה של ספק קל שמערערת על הידיעה הוודאית. מדוע לימוד של תחום חדש מגביר גם את חוסר הידיעה? אליעד מביא דוגמה נוספת: אדם שלומד ספר חדש. ככל שהוא קורא יותר ספרים, הוא מרגיש מצד אחד שהוא מבין יותר, אך מצד שני - כל ספר חדש מגלה לו ... עדיין לא מבין בפיזיקה. אם ביום הבא ילמד רפואה, אז שוב, בסוף היום הוא יידע יותר רפואה, אבל הוא גם יהיה מודע ליותר דברים שאינו יודע בתחום הרפואה. מכאן נובעת התחושה שככל שאתה יודע יותר, אתה גם מודע לחוסר ידיעה גדול יותר. מה המשמעות של חוויה פנימית של לא יודע? אליעד מדגיש שרבי נחמן התכוון ... שאפילו הידיעה הוודאית שלנו היא לא באמת ודאית. לדוגמה, אדם יכול להגיד אני לא יודע מה אני רוצה, אבל גם הפיל וגם אדם שטרם נולד יכולים לומר זאת. ההבדל הוא בעומק החוויה: לאדם יש הבנה עמוקה של חוסר הידיעה, ולכן החוויה שלו של לא יודע היא רחבה ועמוקה יותר מאשר חוויית הלא יודע של מי שאין לו מודעות או שכל גבוה. ... להטיל ספק בידיעה. הוא מביא דוגמה נוספת: אדם שאומר אני בטוח ב - 100% שיש פה קיר, אבל האמת היא שבתוכו קיימת אפשרות שהוא יכול לדמיין שאולי אין כאן קיר. אפילו תחושת הביטחון המוחלטת ביותר מסתירה בתוכה ספק דק ועדין. ככל שהידיעה מתרחבת, הספק מתרחב איתה, והחוויה הופכת ליותר מורכבת. האם התרחבות הידיעה באמת ... שלו, והוא לא יודע אותם לחלוטין, ובסוף היום יש לו עשרה דברים חדשים שהוא יודע - הרי שלכאורה חוסר הידיעה לא קטן, אלא דווקא התפצל והתפרס על יותר נושאים. בסך הכל החוויה של לא יודע נשארה זהה, רק עכשיו היא מתחלקת על עשרה נושאים ולא על שלושה. התוצאה היא שחוויית הלא יודע והידיעה קיימות זו לצד זו ומחלקות ביניהן את החוויה הפנימית של האדם. בסיכום הכללי, אליעד מבהיר ... זמנית, זו לצד זו, ושתכלית הידיעה העמוקה באמת היא ההכרה שהאדם לא יודע באופן מוחלט דבר בעולם. ככל שאני יודע יותר אני יודע פחות מה הכוונה תכלית הידיעה שלא נדע? חוויית ידיעה וחוסר ידיעה בו זמנית מה הפירוש של הידיעה ...

... ההבדל בין הרגשות? סוגים של רגשות רעים, סוגים של תחושות רעות, כעס, שנאה, עצבות, דיכאון, פחד, חרדה, ייאוש, טראומה, חרטה, סוגים שונים של רע, הבדלים בין רגשות מה ההבדל בין סוגי הרגשות הרעים? אליעד כהן מסביר באופן מעמיק כי רגשות רעים הם ביטויים שונים של תחושה בסיסית אחת - כאשר המציאות אינה תואמת לרצונות האדם. התחושה המשותפת לכל הרגשות השליליים היא תחושת הרע. אולם ישנם הבדלים משמעותיים בין הרגשות, שנוצרים בהתאם לעוצמת הרע, לתזמון שלו (עבר, הווה או עתיד), ולתפיסת האדם לגבי היכולת לשנות או להשפיע על המצב. איך נמדדת עוצמת הרגשות השליליים? ההבדל הראשון שאליעד מציין הוא בעוצמת הרגש: כאשר האדם מרגיש רע קל יחסית, הוא מתאר זאת כעצבות. האדם חש מדוכדך מעט, אך עדיין מסוגל לתפקד באופן מסוים. כאשר עוצמת הרע מתחזקת, התחושה כבר מתוארת כדכדוך. האדם מתפקד בקושי, וחש חוסר אנרגיה וחוסר עניין בדברים סביבו. כאשר התחושה קשה יותר, האדם חווה דיכאון, שבו הוא מאבד עניין מוחלט כמעט בכל דבר, ונכנס למצב שבו הוא מתקשה מאוד לפעול באופן רגיל. במקרים חמורים במיוחד, האדם יכנה את מצבו כדיכאון קליני, שהוא ביטוי לעוצמה מקסימלית של תחושת הרע . לדוגמה, אדם יכול להגיד רע לי שבעים אחוז, אך במקום לומר כך, הוא ישתמש במונח דיכאון קליני כדי לתאר את התחושה בעוצמה גדולה וברורה יותר לסביבה. איך משפיע הזמן (עבר, הווה, עתיד) על סוגי הרגשות? מלבד עוצמת הרגש, גם המימד הזמני משפיע על סוג הרגש: עבר - כאשר תחושת הרע מתייחסת למשהו שכבר קרה בעבר, האדם חווה זאת כטראומה או חרטה. טראומה מתייחסת לאירוע משמעותי בעבר שהשאיר השפעה מתמשכת, בעוד חרטה היא רגש רע הקשור למחשבות על מה שיכול היה להיות אחרת בעבר. עתיד - כאשר תחושת הרע מתייחסת למשהו שהאדם חושש שיקרה בעתיד, הוא יחווה רגשות של פחד או חרדה. ככל שהחשש גדול יותר, הוא עשוי להוביל להתקף חרדה או פאניקה. הווה - כשהרע נוגע להווה, התחושות הן דיכאון, עצבות או ייאוש. אלו תחושות שנוצרות בשל פער בין הרצון למציאות הנוכחית. מה גורם להבדל בין כעס לעצבות? נקודה נוספת שאליעד מתעכב עליה היא ההבדל בין כעס לעצבות, שניהם רגשות הנוגעים למציאות בהווה, אך מתבטאים באופן שונה: כעס מתבטא כאשר האדם חווה מצב של חוסר התאמה, מרגיש שהמציאות אינה הוגנת, ויש לו דחף לפעול, לצעוק או להתפרץ. הכעס הוא תחושה של התנגדות פעילה, האדם רוצה לשנות את המציאות ומביע זאת בעוצמה. עצבות לעומת זאת, מתבטאת בפסיביות, חוסר פעולה, אובדן מוטיבציה, ורצון להתכנס ...