... אם מבינים לעומק את האחדות. האדם מרגיש שהוא בוחר, אך בפועל, כל פעולה שהאדם עושה נובעת מסיבה מסוימת, שקדמה לה סיבה ... או צריך לשנות את המציאות. האדם מרגיש שהוא פועל מתוך בחירה חופשית ומנסה לשלוט בדברים, אך בפועל הוא מופעל על ידי ... האחדות - על ידי חקירת כל מחשבה, תחושה, או פעולה של האדם. בכל פעם שהאדם מרגיש רע, הוא צריך לשאול את עצמו למה זה מפריע לי?, מה באמת משנה לי?, עד שיגיע ... מה זה באמת כעס?, ולבדוק את מקור התחושה עד הסוף, ואז הוא יגלה שבסופו של דבר, אין הבדל אמיתי בין שום חוויה לחוויה אחרת. הוא יגלה שכל ההפרדות הן שקריות. סיכום הרעיון המרכזי בהרצאה: ... שאלות. מה הפירוש שאלות, שאלה זוהי תחושה חסר. תמיד תרגיש שחסר לך משהו. ורק כאשר התודעה של האדם תופסת בראשה שיש רק ישות אחת, שזה ... שלו בין שני דברים, הוא תמיד בתוכו ירגיש את האי שקט. למה אני אומר לכם את זה, שתדעו שכול אחד בעולם, שמוכר פיתרון כל ... שהאדם מוכר לעצמו. אדם למשל שמרגיש שרע לו, והוא אומר שהוא ילך לאכול שוקולד ואז יהיה לו טוב, הוא בעצם גם שקרן, ... אבל אם את חושבת שהאוכל יגרום לך להרגיש יותר טוב, אז את גם שקרנית. איך את מצפה לדעת את אלוהים, אם את משקרת את עצמך ... יעזור לך שום דבר. הדרך היחידה שתחווי את זה, זה על ידי שתביני את זה, והדרך היחידה להבין את זה, זה שתתרכזי בזה ... משנה אם תברח או לא, מה שחשוב זאת החוויה שלך, אם אתה חושב שבלי אש זה יותר טוב, אז זוהי חוויה של שקר, חוויה של טיפשות. כאשר אתם שואלים שאלות ואני אומר לכם שהכל כאן, זוהי עדיין חוויה של נפרדות, כי עדיין אני אומר לכם שיש מקום וזמן. אבל אם אני אומר ... בחירה. שאלה: האם יש הבדל בין שכל לרגש? אליעד: שכל זה גם רגש, שכל זה גם סוג של תחושה בסך הכל. אז למעשה מי ששואל את השאלות, זה רגש. כעיקרון, תזכרי, שאין הבדל בין שום דבר לשום דבר. לאדם יש את כל הכוחות ... הוא. כי רק הוא בתוכו יודע מה הוא מרגיש. אם אני שואל אותך, אם הכל טוב אצלך, למה את עושה שינוי? אם את מבינה את ... היית מתאמצת כל כך הרבה. שאלה: אני מרגישה שאני מפתחת תלות, בהרצאות ובך. אליעד: אני במצב יותר גרוע ממך, אני 24 שעות ... רק על אהבה? כי הם גורמים לך להרגיש רע, אם אתה שונא מישהו. שאלה: אני יושבת בבית ורואה את ההרצאות שלך, ופתאום ... לך יותר טוב מבפנים. למשל את מרגישה אהבה, ואם ישאלו אותך למה את אוהבת את המציאות? אם תוכלי להסביר, אז את לא ... אז טוב לך מבפנים, בלי סיבה. וזוהי תחושה ממכרת, ולכן את תלויה בזה. למעשה כל האנשים בעולם תלויים באהבה כל ... למה? כי כאשר הרצון שלהם מתמלא, הם חווים אהבה למציאות. כל מה שהאדם עושה, זה כדי לאהוב את המציאות יותר. כרגע ... השכל שלי הפוך מהכל. שאלה: אבל אני מרגיש שממך יש לי יותר מה ללמוד. אליעד: לא ידידי, מזה שתנסה להבין אותו, יש לך ... שאין הפרדה, אז היית מסתדרת. את מרגישה במאה אחוז שההפרדה גורמת לך להרגיש רע, נכון? אבל את לא חווה את זה, למה? כי את לא באמת מבינה שאין הבדל. שאלה: ...

... תנאים או אי אפשר לאהוב בלי שום תנאים, לשם כך צריך כמובן להבין, כיצד נוצרת האהבה של האדם לדבר כלשהו, ובמה תלוי האם האדם אוהב דבר כלשהו או לא. כי ההבנה של רגש האהבה, מהיכן הוא נובע וכיצד הוא נוצר, ההבנה הזאת מובילה לתשובה לשאלה, האם באמת אפשר רק לאהוב ולהיות במצב של רק אהבה בלי שום תנאים כלשהם. וכפי שכבר ביארתי, האדם נמשך יותר מכל, להרגיש תחושה של טוב. כי במנגנון הבסיסי ביותר של האדם, יש תחושה של טוב ושל רע. והאדם באופן מודע, נמשך כל הזמן להרגיש תחושה של טוב. והאדם מכור להרגיש טוב. וככל שדבר כלשהו גורם לאדם להרגיש יותר טוב, כך נוצרת אהבה גדולה יותר, בין אותו הדבר לבין האדם. והרעיון הוא, שאהבה לדבר כלשהו, תלויה בכך שהקשר של האדם עם אותו הדבר, יגרום לאדם להרגיש טוב. וממילא זה אומר, שכדי למצוא תשובה לשאלה, האם אפשר להגיע למצב של אהבה בלי תנאים והאם אפשר להגיע למצב שבו יש רק אהבה, לשם כך יש לשאול, האם אפשר להגיע למצב שבו האדם מרגיש רק טוב בלי שום רע כלשהו? והאם אפשר להגיע למצב שבו האדם מרגיש טוב מושלם בלי שום תנאים כלשהם? כי אם הדבר אפשרי, אז ממילא אפשר גם שתהיה אהבה ללא שום תנאים. אבל אם אין אפשרות להרגיש רק טוב, הרי שממילא, גם אין אפשרות להרגיש רק אהבה. ומי שיעמיק בעניין יראה, כי בכל דבר שיש בעולם, יש בו גם חסרונות וגם יתרונות. ... אלא הכל אחד ממש והכל שווה ערך ממש. ומנקודת המבט של האדם, ביחס לרצון שלו, ביחס לזה יש חסרונות ויתרונות. וכאשר האדם מסתכל על היתרונות של הדבר, אז האדם מרגיש אחדות ואהבה כלפי הדבר. כי היתרונות של הדבר, ממלאים לאדם את הרצונות ואת החסרונות שלו. ואז היתרונות של הדבר, יוצרים אצל האדם שלמות. כי האדם הרגיש חיסרון. והיתרון שיש בדבר, גורם לאדם למלא את הרצון שלו, ואז האדם מרגיש שלמות וטוב. וכאשר האדם מסתכל על החסרונות של הדבר, אז האדם מרגיש שנאה ומרגיש רע. כי החסרונות של הדבר, יוצרים אצל האדם תחושה של חוסר שלמות. כי ברגע שהאדם רואה חסרונות כלשהם בדבר כלשהו, אז האדם חווה שהוא עצמו יש בו חיסרון. דהיינו, האדם מגדיל אצל עצמו את כמות תחושת החיסרון שלו, ואת העוצמה של הרצון שלו לשנות את המציאות. ובכל מקרה, הסתכלות על חסרונות של דבר כלשהו, מכניסה את האדם לתחושה של חיסרון, ואז האדם חווה חוסר שלמות, ומרגיש רע וכולי. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי מחויב המציאות, שכל זמן שהאדם מודע לעצמו בשכל של ... מודע גם ליתרונות וגם לחסרונות שלהם. ויש דברים, שהאדם מודע יותר ליתרונות או לחסרונות שלהם. ולפעמים האדם ככ מודע לחסרונות או ליתרונות של דבר כלשהו, עד שהוא בתחושה, כאילו שיש בדבר הזה, רק יתרונות או רק חסרונות. אבל התחושה הזאת, היא אף פעם לא תחושה מוחלטת. כי תמיד בתת המודע של האדם, תמיד הוא מודע גם ליתרונות וגם לחסרונות שיש בכל דבר. וזה בעצם אומר, שאין שום אפשרות כלשהי שהאדם ירגיש רק טוב או רק רע. ובהחלט אפשרי שהאדם ירגיש כמעט רק טוב או כמעט רק רע. דהיינו, שברמת המודעות של האדם, הוא יראה רק את החסרונות או רק את היתרונות של דבר כלשהו, ואז ממילא הוא ירגיש רק טוב או רק רע. אבל זה אף פעם לא בצורה מוחלטת. כי בתת המודע של האדם, האדם רואה את האמת, שבכל דבר יש גם יתרונות וגם חסרונות, ולכן בתת המודע של האדם, האדם מרגיש תמיד גם טוב בעוצמה כלשהי וגם רע בעוצמה כלשהי (וגם נייטרליות בצורה כלשהי). ועוד נוסיף, כי האדם יכול להרגיש טוב, רק כאשר הוא יודע גם מהי תחושה של רע. כי אם התודעה של האדם מגיעה למצב שבו הוא לא יודע מהו רע, ממילא הוא גם לא יכול לדעת מהו טוב. וגם להפך, שהאדם לא יכול להרגיש רע, בלי שהוא ידע וי

... חיסרון תמידי, תמיד יש חיסרון, למה יש סבל? איך נוצר סבל? למה רע לי? איך להיות מאושר? שכל על אנושי, מעל השכל האנושי, מהות הסבל, להשתחרר מהסבל, מודעות עצמית מהן הסיבות לחוויית החיסרון ולמה היא קיימת כל הזמן? החוויות של חיסרון, כמו חיסרון בכסף, זוגיות או בריאות, לא מתייחסות רק למצב נקודתי שבו חסר לנו משהו מסוים, אלא קיימת חוויית חיסרון בסיסית יותר, שהיא חלק בלתי נפרד מהמציאות. הרעיון המרכזי הוא שלעיתים קרובות אנו מזהים את חוויות החיסרון האלה כדבר חיצוני או נקודתי, אך למעשה כל תחושת ההעדר נובעת מההפרדה בין דברים, שהיא חלק מהחוויה האנושית הבסיסית. ההסבר המרכזי כאן הוא שלכל דבר יש תופעה נלווית ... זה בגלל שאני מבחין בו מתוך ההבדל בין שולחן לדברים אחרים. ברגע שאני מזהה את השולחן, אני גם מודע למה שאין - אין פה מכונית, אין פה עץ, ואין פה משהו אחר. ההגדרה הזו יוצרת תחושת חיסרון מתוך ההבנה שמשהו חסר, כי כל דבר מוגדר מתוך השוני שבינו לבין דברים אחרים. מהי חוויית חיסרון בסיסית וכיצד היא קשורה לנפרדות? החוויות הרגילות של חיסרון, כמו חוסר בכסף או אהבה, הן למעשה ביטוי של מצב בסיסי יותר - חוויית נפרדות. כל הגדרה או הבחנה בין דברים מביאה עם עצמה את חוויית החיסרון. לדוגמה, כאשר אני אומר יש שולחן, אני גם מבין בו זמנית אין פה דברים אחרים. זה לא רק משחק מילים, אלא חוויה מוחשית. למעשה, עצם ההגדרה של כל דבר מחייבת את הנפרדות, וכך כל הגדרה מלווה בחוויית חיסרון. האם החיסרון תמיד מופיע במודעות שלנו? החיסרון הבסיסי, הנובע מהנפרדות, לא תמיד מורגש בצורה חזקה. לפעמים יש בעיות גדולות יותר, כמו חוסר בכסף, שמסתירות את תחושת החיסרון הבסיסי. לדוגמה, כאשר אנו מתמודדים עם חוסר בכסף, אנחנו ... לחיסרון? הידיעה על דבר מסוים, כמו זה שולחן, תמיד כוללת שלילה של מה שאינו הדבר. כשאתה יודע משהו, אתה מיד מודע לכך שיש משהו אחר שאינו אותו דבר. כלומר, כל ידיעה באה עם תחושת חיסרון, משום שהיא מבוססת על הבחנה בין מה שיש לבין מה שאין. עצם ההגדרה היא חיסרון. כשאני אומר אני יודע שיש שולחן, אני גם מבין בו זמנית שאין פה דברים אחרים, וההבנה הזו מביאה את תחושת החיסרון. האם כל חוויית חיסרון נובעת מהנפרדות? עצם הנפרדות בין הדברים היא הצרה הגדולה ... בכסף או בעיות זוגיות, אלא על עצם העובדה שאתה חווה את העולם כנפרד. ברגע שאתה תופס את הדברים כנפרדים, אתה חווה חיסרון. התפיסה הזו לא תמיד נראית כבעיה, אך היא הבסיס לכל תחושת חיסרון. האם יש יתרון בכל חוויית חיסרון? אחת התובנות המרכזיות היא שכשיש חיסרון, יש גם יתרון. כל חוויית חיסרון, כמו אני לא רוצה שולחן, היא גם חוויית אני רוצה משהו אחר. כל הגדרה, אפילו אם היא מלווה בתחושת חיסרון, מכילה גם יתרון: אתה יודע שהשולחן כאן, כלומר, יש משהו. כך, למעשה, כל חוויית חיסרון מכילה גם תחושת יתרון, שכן תמיד יש לנו משהו שמוגדר. מה הפתרון לחוויית החיסרון המתמדת? השלב הראשון הוא הכרה בכך שתמיד יש חיסרון, אך במקביל יש גם יתרון. אם אתה מבין את זה לעומק, אתה גם מבין שכל חוויית חיסרון היא תוצאה של המודעות שלך לנפרדות. אם תוכל להתחבר לתודעה של אין שכל, שהיא חוויה של אחדות, תחוו את העולם בצורה שונה לחלוטין, ללא תחושת החיסרון המתמיד. מהי הדרך להתבונן ולהבין את הבעיה? הדרך להתמודד עם תחושת החיסרון היא בהבנה עמוקה של איך כל ידיעה והגדרה מחייבות חיסרון. ...

... יותר, לתהליכים פנימיים של הבנה והארה רוחנית. מצב זה מייצר אצל האדם תחושה חזקה של חוסר עניין במשימות היומיומיות, כמו מטלות בית או עבודה, והוא מרגיש קונפליקט בין הרצון שלו להעמיק בתהליך הרוחני לבין הצורך שלו לבצע פעולות פשוטות וגשמיות. לדוגמה, אדם יכול להרגיש שהחלומות והמציאות הפנימית שלו אמיתיים יותר מאשר המטלות היומיומיות כמו שיעורים, לימודים או משימות עבודה. החלומות או החוויות הרוחניות נתפסות כאמיתיות, חשובות ומושכות יותר, ולכן הן מקשות על האדם להתרכז במציאות היומיומית הרגילה. התשובה של אליעד לבעיה זו פשוטה וברורה. לדבריו, האדם נמצא ... היא להגיע למצב רוחני מתקדם ביותר, שבו האדם מסוגל לחוות את אותה תחושה רוחנית או הנאה רוחנית בכל פעולה שהוא עושה. אליעד מסביר שאם אדם יהיה מספיק רוחני ומפותח, הוא יוכל לחוות את אותן תחושות עמוקות ומספקות, שהוא מחפש במדיטציה או בלימודים רוחניים, גם תוך כדי ביצוע פעולות פשוטות ויומיומיות, כמו ניקיון הבית או הליכה לדואר. לדוגמה, אם אדם רוצה להרגיש תחושת סיפוק עמוקה או לחוות תחושת שלווה, הוא לא חייב ללכת דווקא לעשות מדיטציה או לקרוא ספרים רוחניים. הוא יכול למצוא וליצור את התחושה הזו בכל פעולה שהוא עושה. הוא יכול לנקות את הבית ולהגיע דרכה לתובנות רוחניות עמוקות על עצמו ועל המציאות, בדיוק כמו בזמן שהוא קורא ספרים רוחניים עמוקים כמו הספר ... ההתפתחות הרוחנית ובשינויים שהמוח חווה בזמן התהליך. השואל מתאר תחושה של מעמסה מוחית, סינפסות וקשרים עצביים שמשתנים, ומרגיש את המוח שלו ממש מתאמץ ומותש מהתהליך. הוא מחפש המלצה למזון או לדיאטה שתסייע לו להתמודד עם המעמסה הפיזית הזו. אליעד מדגיש שלמזון אין השפעה משמעותית או מכרעת על התהליך הרוחני ... אחד אם תגיע לסוף הדרך אתה תוכל בכל דבר להשיג כל דבר. מה בא לך להרגיש היום x עכשיו את אותו x אתה יכול להשיג בכל פעולה אתה יכול בכל פעולה שתעשה היום לחוות את אותה תחושה שאתה רוצה להשיג, תבחר מה אתה רוצה להרגיש כאב פחד הנאה תשוקה מה שאתה רוצה כל פעולה בעולם יכולה לספק לך כל תחושה שאתה רוצה ואז פתרנו את הבעיה כי אז אין דבר כזה לא בא לי על זה כי אני רוצה משהו אחר תחושה אחרת אתה יכול להגיד לא אם אתה רוצה. עוד פעם אם אתה אומר אני לא רוצה בוא נצמצם את עצמי ונגיד שפה אני יכול ופה אני לא יכול. ש: אבל זאת לא התחושה זה תובנות. אליעד: את כל התובנות האלה אתה יכול להשיג אותן את התובנות ואת התחושות ואת כל זה אתה יכול להשיג מכל פעולה, נגיד לדוגמה שאתה יש לך או לקרוא את הספר להיות אלוהים או נגיד ללכת לדואר סתם לדוגמה אם אתה מספיק רוחני אז אתה יכול בדואר ללמוד ... שולט במה שאתה רוצה אתה לא שולט במה שאתה עושה אתה לא שולט במה שאתה מרגיש אתה לא שולט בכלום, בסוף אתה שולט בהכל אתה מחליט אם להיות קיים או לא אתה מחליט אם לרצות או לא אתה מחליט מה להרגיש מה לחשוב מה להבין מה לדעת הכל זאת התשובה. ש: רגע ויכולה להיות תשובה נוספת ששמה יש איזשהן ישויות. אליעד: שום ישויות ושום כלום. ש: רק שנייה לא יתנו לך להיכנס עמוק מדי ויזרקו ... אש אתה תראה הוא יברח לבד אתה תדאג לעצמך. ש: כי הרבה פעמים אני מרגיש שהגוף כאילו רועד אני רעב. אליעד: שילך לאכול לך לאכול. ש: מה בדיוק כאילו מה אתה רוצה מוח מה אתה רוצה להיות. אליעד: אני אסביר לך תנסה להבין מה אתה רוצה ודרך זה אתה תבין מה ...

... יכול לשדר מסרים תת הכרתיים לצופה, כך שבנוסף למילים הכתובות, צורת האותיות עצמה מעבירה תחושות ומשמעות. הוא הציג את הדוגמה של פרסומת למשקה קר, שבה עיצוב ... המפורסמות בפרסומת למשקה קר עשויות להזכיר קוביות קרח או קרח שנשבר, וזה היה מכוון להעביר תחושת קור. הוא הסביר כי מסרים כאלה מגיעים לתודעה לא רק דרך המילים, אלא גם דרך צורת האותיות, שעוזרת ליצור תחושת רגש המתקיימת במקביל למה שנאמר במילים. כך, פרסומות יכולות להשתמש ... והצבעים. לאחר מכן, אליעד כהן ציין שהעיצוב הוויזואלי של הפונט בפרסומות לא תמיד ישמש להמחשת תחושות של האותיות בלבד, אלא גם יכול לשמש כדרך למשוך ... בהשפעה של עיצוב הפונט על רכישת מוצר. אליעד הסביר כי לעיתים העיצוב של האותיות יכול להוביל לרגשות שמובילים לפעולות, כמו רכישת המוצר. לדוגמה, לעיתים יש מותגים שמשתמשים בפונטים בעלי צורות חדות כדי להעביר תחושה של חדה ודיוק, בעוד שמותגים אחרים עשויים לבחור פונט עגלגל כדי להשרות תחושת רוגע. כל צורת פונט מתקבלת בצורה שונה במוח ומעוררת תחושה שמתחברת למסר. באופן כללי, אליעד הסביר כי כל פונט, צבע או צורת אותיות מעוררת אצל הצופה תחושות מסוימות, שיכולות להשפיע על התפיסה של המוצר או השירות שמפורסם. כל אלמנט עיצובי בפרסומות משפיע גם על הרגש והתחושה של הצופה, וזה לא תמיד נמצא ... השפעת עיצוב פונטים על התודעה העברת מסרים תת הכרתיים תת המודע בפרסום שימוש בעיצוב כדי לשדר תחושות הרגע שאלת למה או ניסית להבין בעצם מה השכל שיש מאחורי ... כמו נגיד קוביות, כן כמו קרח נשבר או מנופץ או משהו כזה. לפעמים האותיות יוצרות לך סוג של תחושה, תראה המסר מועבר גם בצורה טקסטואלית זאת אומרת אם אני אגיד ... זאת אומרת שנגיד יכולים להשתמש באותיות מסוימות שמשדרות רוגע הצבע שלהם יכול לשדר לך תחושה מסוימת כי במוח. ש: זה בתת מודע. אליעד: שלך. ש: כן בתת ... זה היה במודע שום דבר לא בתת מודע הכל במודע, אתה מודע לכל מה שקורה כשאתה רואה משהו ואתה מרגיש משהו אתה יודע למה הרגשת את זה. ש: לא אבל זה שהושפעתי מצורת אותיות בגלל זה קניתי מוצר? ... חדה לפעמים בצורה בולטת צורה כזאת כי כל דבר יש לו איזה משמעות יש איזה משהו. השאלה איזה תחושה אתה רוצה לתת לבן אדם כי המוח לוקח את הצורה של האות מתחיל ... היא כזאת והיא כזאת מתחיל לנתח אותה לפי זה הוא מביא לך בסוף מה הפירוש, הוא עוד נותן לך תחושה ואז התחושה מתלבשת על הטקסט ואז אתה כאילו מקבל את התוכן גם דרך הטקסט ...

... להציג נתונים ברורים ולנסות לזהות את נקודות החולשה ואת בעיות היעילות כדי לשפר אותן. הגישה השנייה היא ליצור מוטיבציה, כלומר, לתת לעובדים תחושה של אנרגיה והתלהבות כך שירצו מעצמם להשיג יותר. אליעד מציין שלמעשה, הדרך הנכונה ... של העובדים? אליעד מסביר שלמרות החשיבות של מדידה ונתונים, יש להיזהר משימוש לא נכון בהם. התמקדות יתר במדדים עלולה לגרום לעובדים להרגיש מוגבלים, קטנים ומנוהלים מדי, וכך לפגוע במוטיבציה שלהם. הוא נותן דוגמה לעובד שמתחילים למדוד לו את התפוקה, וזה גורם לו להרגיש מושפל, כאילו הוא עבד, ולכן הוא מתמרד או הופך להיות ראש קטן. התוצאה היא הפוכה - במקום לשפר, זה מחליש את הביצועים. לכן, חשוב מאוד לא רק למדוד, אלא גם לתת לעובד תחושת ערך וסמכות. הכוונה היא לומר לעובד: זו המטרה שאנחנו רוצים להשיג, תחליט אתה איך לבצע את המשימה. כך העובד מרגיש שהוא בוחר, יוזם ומבטא את עצמו, וזה נותן לו מוטיבציה פנימית גבוהה יותר. מה המשמעות של לתת ... לעובד ואיך זה משפיע על הביצועים? אליעד מסביר שלתת סמכות לעובד זה למעשה לשחק משחק שבו המנהל באמת נמצא מעליו בהיררכיה, אבל נותן לעובד להרגיש שהוא לא מנוהל אלא שותף שווה בקבלת ההחלטות. לדוגמה, במקום להגיד לו בדיוק מה לעשות, שואלים אותו לדעתו: איך אתה חושב שכדאי לעשות את זה? כך, העובד מרגיש שמעריכים אותו, שהוא אחראי ובעל יכולת לבחור ולממש את עצמו. זו תחושה שמחזקת את הרצון שלו לעבוד ולהצליח. יחד עם זאת, אליעד מדגיש שזה לא תמיד הפתרון. יש מצבים ... איזון בין חופש לבין גבולות חשוב כל כך בניהול עובדים? ההסבר המרכזי שאליעד נותן הוא שהעובד לא בא לעבודה רק כדי לעבוד. הוא עובד כדי להשיג תחושת חופש - שיהיה לו כסף ושהוא יוכל להשתמש בזמן שלו למטרות אחרות. לכן, אם הוא מרגיש מוגבל מדי, הוא יאבד מוטיבציה. מצד שני, אם נותנים לו יותר מדי חופש ולא מציבים לו גבולות ומטרות ברורות, הוא גם עלול לאבד כיוון ולא לעשות את העבודה. האיזון הנכון הוא להגדיר לו מטרות ברורות מצד אחד, אך מצד שני לאפשר לו מרחב פעולה ותחושת עצמאות כדי שלא ירגיש שהוא רק עבד. איזון זה יוצר אצל העובד מוטיבציה מתמשכת ואמיתית. איך להתמודד עם תירוצים של ... עד שהוא מציע פתרון שהמנהל יכול לקבל. כך העובד לא יכול להתחמק בטענה שהדבר אינו חשוב, כי הוא זה שהציע אותו. איך עובד יכול להתמודד עם תחושת צמצום כתוצאה מייעול בעבודה? כאשר עובד עצמו מרגיש מצומצם בגלל דרישה להתייעלות, אליעד מציע לו להסתכל על התועלת שתצמח לו מכך. אם אין לעובד תועלת אישית, עליו לברר בצורה מכובדת מה יוצא לי מזה? זו לא שאלה שלילית אלא בירור כנה לגבי האינטרס האישי, דבר שנותן לגיטימציה לתהליך ומונע תחושת כפייה. בסיכומו של דבר, אליעד מדגיש שהדרך האפקטיבית ביותר היא ליצור שיתוף פעולה עם העובד, להעניק לו תחושת ערך וסמכות, ובו זמנית להבהיר לו היטב מה התועלת האישית שהוא יכול להפיק מכך. הגישה ... למה זה גורם להם לעבוד יותר גרוע, למה לא בא נלך למהות למה מה בן אדם צריך כדי לעשות משהו חשק, הנה יפה נתן את התשובה מה בן אדם רוצה להרגיש טוב. אם אתה מתחיל לעשות לו מדדים הרבה פעמים הוא יתחיל להרגיש שהוא עבד זה משפיל אותו ואז הוא אומר אוקי אז לא רוצה לעבוד או מתחיל פתאום להיכנס לך לקטנות או דופק לו את המוטיבציה אבל אם אתה נותן לו סמכות או מה שזה לא יהיה ואתה גם מפקח עליו אז גם זה נותן תחושה של רצון מעריכים אותי אני רוצה לקבל את זה כאילו את הערכה זה יעבוד יותר טוב. אני ... לו, מה זה לתת לו סמכות אני רוצה. אליעד: מה זה לתת לו סמכות? ש: כן. אליעד: להסביר לו את התפקיד, אני אסביר לך להסביר לו תקשיב לתת לו תחושה שהוא יוזם שהוא יוצא, שהוא ממש את עצמו תקשיב תחליט איך נוח לך לעשות את זה במקום להגיד לו ... ככה וככה אתה מגדיר את המטרה ואתה אומר לו ואיך אתה חושב שהכי כדאי לעשות את זה או תסביר לי מה לדעתך צריך לעשות. כל מיני כאלה אז הוא מרגיש שהוא לא סתם מזיז מX לY הוא עושה עוד דברים. ש: אוקי. אליעד: אתה מבין, מה הבנת מה הפרט השני ... בעצמו, להציג לו מטרה ולהגיד לו שהוא יכול לעשות את זה. אליעד: אז בעצם יצרת לו עוד אינטרס חוץ מזה במשכורת שהוא מקבל גם יצרת לו אינטרס של תחושה של ערך שאם הוא ימלא את זה הוא בעצם יוכיח שהוא יכול כל מיני דברים כאלה. ש: למרות ... לעבוד? ש: לא לעבוד. אליעד: אתה מבין יפה אז עכשיו אז מצד אחד אם בן אדם יותר מדי ירצה את החופש אז הוא לא יעבוד מצד שני אם הוא יותר מדי ירגיש שהוא עבד הוא גם לא יעבוד כי הוא עובד בשביל להיות בחופש, זאת אומרת לכאורה אתה אומר הוא בא לפה כדי לעבוד אז מה הבעיה אני אגיד לו מה לעשות והוא יעבוד, מה שאתה שוכח לפעמים זה שהוא לא בא כדי לעבוד הוא בא כדי להרגיש שהוא חופשי בדברים אחרים אבל הוא לא באמת בא בשביל לעבוד אם הוא היה בא בשביל לעבוד אם זה נגיד ... האלה לשני ההיבטים האלה לדעת שהבן אדם שמולך גם צריך להגדיר לו מה לעשות כדי שהוא יעבוד בצורה מוגדרת אבל גם צריך לתת לו חופש כדי שהוא לא ירגיש יותר מדי שהוא עובד ואז הוא לא ירצה לעבוד ולדעת לתמרן עם זה צריך לשים לב לשני הדברים. ש: אוקי ... יותר כסף ברור שהוא יסכים איתך כשאתה אומר לו תקשיב צריך לעשות תוכנית עבודה מה זאת תוכנית עבודה זה בעצם צריך לצמצם אותו, צריך לתת לו תחושה של צמצום. ש: אבל למי את הכסף להרוויח אתה לא אומר שאתה גם תקבל מהרווח. אליעד: לא ... ביחד כי אם אתה אומר לו את זה הוא אומר עזוב זה לא. טוב. ש: שאלה. אליעד: כן על זה? ש: מבחינת העובד שבאים עליו בהצעה כזאת לייעל הוא מרגיש וחש צמצום, איך העובד איך אני כעובד מתמודד עם זה? אליעד: אם אתה רוצה להעיף את זה כאילו להעיף ... רוצה, באים אלי בהצעה אומרים לי צריך לייעל ולעשות את העבודה. אליעד: אז תחשוב על מה שיוצא מזה אם תחשוב על מה שיוצא מזה לך זה יקזז את התחושה של הצמצום, למה אתה רוצה לעשות את זה. ש: ואם לא יוצא לי מזה. אליעד: אז למה ... אז הוא אומר תסדרי את החדר זהו כי אם את תגידי לו תקשיב זה מערכת יחסים הדדית אז הוא יגיד מה זה עם תנאים את לא באמת אוהבת אותי ואז גם את תרגישי שאת אמא רעה וכו ואז את צריכה לבחור מה את מעדיפה להרגיש שאת אמא לא הכי טובה או לתרץ לעצמך שאת טובה וכו. טוב. ...

... בלי טוב ורע, בלי טוב או רע, להגיע לאושר מה הקשר בין תחושות טובות לרעות? אליעד כהן מסביר בהרצאה כי תחושות טובות ורעות אינן קיימות בנפרד, אלא קשורות זו בזו באופן הדוק. התחושות הטובות והתחושות הרעות שכל אדם חווה מושפעות אחת מהשנייה ותלויות בעבר ובעתיד שלו. לדוגמה, כאשר אדם מרגיש רע, זה מפני שהוא משווה את המצב הרע שלו למשהו טוב יותר שחווה בעבר או שהוא מדמיין שיחווה בעתיד. כלומר, תחושה רעה בהווה תמיד מתעצמת ביחס לזיכרונות או פנטזיות על טוב עתידי. מנגד, כשאדם מרגיש טוב, הוא מרגיש כך מפני שיש לו זיכרון או ידיעה על מצב רע יותר שהיה או יכול להיות בעתיד, ולכן התחושה הטובה תמיד תלויה בתחושה רעה כלשהי. איך כל תחושה רעה תלויה בטוב, ולהיפך? אליעד מסביר באמצעות דוגמאות רבות את העיקרון הבסיסי הזה. למשל, אם אין לך כסף ואתה מרגיש רע מכך, זה מפני שאתה יודע איך מרגיש מצב שבו יש לך כסף, או שאתה מדמיין מצב עתידי טוב יותר שבו כן יהיה לך כסף. אם לעולם לא היית יודע מה זה מצב טוב יותר, לא היית מרגיש רע מלכתחילה. מצד שני, אם אתה מרגיש טוב מזה שיש לך כסף, התחושה הטובה הזו קיימת רק משום שיש לך זיכרונות רעים מהעבר או פחדים לגבי העתיד, כלומר, הפחד מכך שאולי בעתיד לא יהיה לך כסף. כך, כל תחושה של טוב ניזונה מרע ולהיפך. מה המשמעות של עוצמת התחושות טוב ורע? אליעד מדגיש כי יש לאדם שליטה מסוימת על עוצמת התחושות שלו. הוא מסביר כי כאשר אדם מגזים בתחושה של טוב או רע, הוא למעשה מחזק ומגדיל גם את התחושה ההפוכה. לדוגמה, אם אדם חושב שהמצב שלו רע מאוד, הוא בעצם יוצר זיכרונות או ציפיות של טוב קיצוני, וכאשר יגיע הטוב, הוא יחווה אותו בעוצמה חזקה יותר. כך גם הפוך, אם הוא מגזים בתחושה הטובה, הוא מגדיל את הפחד שהתחושה תיעלם ואת עוצמת התחושה הרעה כשהטוב ייעלם. כיצד אפשר לשלוט בעוצמת התחושות כדי להגיע לאושר? לפי אליעד, אם אדם רוצה להגיע לנקודת איזון או אושר מוחלט, עליו ללמוד שלא להגזים בשום תחושה, לא בטוב ולא ברע. כלומר, כאשר רע לאדם, הוא צריך להזכיר לעצמו שזה לא כל כך רע ולהימנע מלהעצים את התחושה . וכאשר טוב לו, עליו לזכור שיש גם צדדים פחות טובים או פחדים, וכך לא להיסחף לעוצמות גבוהות מדי. בדרך זו, האדם מתקרב לנקודת האפס - מצב שבו הוא לא תלוי בטוב ... של איזון מוחלט ולחופש מחשבתי. התרגיל הוא שכל פעם שאדם מרגיש תחושה טובה, עליו לשאול את עצמו באופן מיידי אילו דברים רעים התרחשו בעבר או יתרחשו בעתיד שגרמו או יגרמו לתחושה הטובה הזאת. באופן דומה, בכל פעם שהוא מרגיש תחושה רעה, עליו לשאול מה הם הדברים הטובים שהיו או יהיו בעתיד, שבזכותם הוא חווה את הרע כעת. לדוגמה, אם האדם יושב בנוחות ומ

... למטפלים, מבוא לטיפול בחרדות, מבוא להתמודדות עם פחד, שיטה לטפל בחרדות, איך לטפל בפחדים? נוסחה לטיפול בתחושות רעות, נוסחה לטיפול ברגשות רעים, הדרכה למאמנים אישיים, ללמוד לטפל באנשים, דוגמה לטיפול רגשי קוגניטיבי, חרדת קהל, חרדת במה, פחד במה, פחד קהל, איך לטפל בחרדה? ניתוח סיבתיות, בדיקת סיבתיות וכאן אבאר איך בעצם מטפלים בתחושות רעות מסוגים שונים? מהי דרך הטיפול בסוגים שונים של תחושות רעות? מהן תחושות רעות? מהם הסוגים השונים של התחושות הרעות? איך נוצרות תחושות רעות? ואיך עובד המנגנון של הטיפול בתחושות הרעות באופן כללי? ... פחד מעמידה בפני קהל חרדת במה. אז איך ניגשים לנושא הזה? ומה היא שיטת הטיפול בפחד הזה, כפחד לדוגמה. אז ראשית כל יש להבין, מה זה בעצם פחד? פחד, זה סוג של תחושה רעה. והדרך להבין ולטפל בפחד, היא בדיוק כמו שמבינים ומטפלים בכל תחושה רעה אחרת. ואיך מטפלים בתחושה רעה? אז ראשית יש להבין, מהי תחושה רעה? אז זה הולך כך: יש 2 סוגים של תחושות, תחושות טובות ותחושות רעות (ויש גם תחושה של לא משנה לא אכפת לי אפתיות, שלא נתייחס אליה כאן). אך מהן תחושות טובות רעות, ממה הן ... ממה שהוא רוצה שיקרה, אז רע לו. וככל שהאדם בטוח יותר שיש יותר התאמה או חוסר התאמה, בין מה שהוא רוצה שיקרה לבין מה שקורה, כך יותר טוב רע לו בהתאם. והתחושות הרעות והטובות, מתחלקות ל 3 חלקים. עבר, הווה, עתיד. כאשר התחושות הרעות שנובעות מדברים שקרו בעבר, יקראו לצורך העניין: טראומה נפשית חרטה זיכרון שלילי רגשות אשם וכיוב. ורגשות רעים שנובעים ממשהו שקורה בהווה, יקראו לצורך העניין: יאוש דיכאון עצבנות מתח לחץ כעס עצבים חוסר רוגע וכיוב. ורגשות רעים שקשורים למשהו ששייך ... או לדוגמה, אתה חושב שירביצו לך בעתיד + אתה חושב שאתה לא רוצה שירביצו לך בעתיד = רע מהעתיד פחד חרדה וכולי. ואחרי שהבנו את זה, אז איך בעצם מטפלים בתחושה רעה באופן כללי? אז כפי שהבנו, יש 2 גורמים שאחראים לתחושה הרעה שלך. מה שאתה ... מה אתה חושב שקורה ומה אתה חושב שאתה רוצה שיקרה. או במילים אחרות, מהי תפישת המציאות שלך ומהי תפישת הרצון שלך. ואיך לדעת לאתר את התנגדות הרצון שיוצרת את תחושת הרע? ומי אמר שתמיד יש התנגדות רצון, אולי בעצם התחושה הרעה היא אקראית ובלי ... נכונה באופן מלא, ל - מהי תפישת המציאות שלך (מה שאתה חושב שקורה) שמתנגשת בתפישת הרצון העצמי שלך (מה שאתה חושב שאתה רוצה), הרי שיתכן שגם לא תצליח לטפל בתחושה הרעה שלך, ועליך ללמוד למצוא את התנגדות הרצון שיוצרת אצלך את התחושה הרעה. ואחרי שמצאת את מה שאתה חושב שקורה ואת מה שאתה חושב שאתה רוצה שיקרה, עכשיו הדרך לטפל בתחושה הרעה, היא לבדוק, מהי ...

... שאירועים שליליים יתרחשו, בלי לדעת בדיוק מה הם. לדוגמה, אדם יכול להרגיש פחד מבלי לדעת מה בדיוק מאיים עליו - הוא פשוט מפחד ... כללית הוא לנסות להבין את מהות החרדה. יש לעזור למטופל לזהות את התחושות שלו ולבדוק מה בדיוק הוא פוחד שיקרה. מה ... במהלך טיפול בחרדה כללית היא שאלת השליטה. האם האדם יכול לשלוט בהרגשותיו ובפחדיו? אם התשובה היא לא, כלומר, אם הוא מרגיש שאין לו שליטה על רגשותיו, הוא עשוי להרגיש חסר אונים ומפוחד אף יותר. לכן, המטרה היא לשאול את ... באמת איום תמידי, נוכל להתחיל לשחרר את החרדה. יש אנשים שמפחדים להרגיש רע, בעוד אחרים חוששים שיקרה משהו רע בעתיד. המטרה היא ... הדבר הגרוע ביותר? האם זה באמת רע? בדרך זו ניתן לנטרל את האיום שמרגיש כבלתי ניתן לשליטה, ובכך להפחית את החרדה. יש להרגיש טוב יותר עם האפשרות להפסיק את החשש או את החרדה, על ... לבין פחדים מבוססי מציאות, יוכל האדם לקבל את המציאות כפי שהיא, ללא תחושת פחד תמידית. לסיכום הדרך להתמודדות עם חרדה ... תוכל להוריד את עוצמת החרדה ולחיות חיים מלאים יותר, פחות כבולים לתחושת פחד שיכולה להיות שקרית. איך מטפלים בחרדה ... יש עוד עניין. אליעד: לא שנייה, אני לא יכול לשנות את זה ואני מרגיש שזאת לא הבחירה שלי אם לסבול או לא. ש: אוקי בוא אני ... לך שום שליטה על שום דבר. אליעד: ולכן אני מפחד. ש: סליחה גם על ההרגשות שלך לעומת זאת. אליעד: מה אז לכן אני מפחד אבל, ... ש: לעומת זאת יש מצב שאין עוד מלבדו שאתה לא באמת קיים ויש לך רק תחושה והכל בדמיון שלך. אליעד: מה? ש: כן הכל בדמיון. ... לשחרר את הלחץ. ש: אם אני מחבר אותו לאין עוד מלבדו אני אגיד לו גם התחושה שלך של הפחד זה גם מגיע ממנו זהו אין לך ... עוד מלבדו אתה לא באמת קיים. אליעד: אבל מה זה עוזר לי ביומיום אני מרגיש שאני קיים והמחשבות שלי לא בשליטתי? ש: ולכן אם אתה מרגיש שאתה קיים זה אומר שאתה בכלל זה הוא עכשיו אם אתה הוא אל תתלונן. אליעד: מה? ש: כן אם אין עוד מלבדו ואתה עדיין מרגיש קיים זה אומר שאתה זה האין עוד מלבדו ולכן אין לך מה ... קיים. אליעד: רק אלוהים קיים? ש: כן. אליעד: עובדתית אז איך אני מרגיש את עצמי? ש: עובדתית אם אתה מרגיש את עצמך אחרי שאתה מבין שרק אלוהים קיים אחרי שאתה ... יכול להיות משהו שזה לא הוא. אליעד: מה? ש: ולכן אתה זה הוא אם אתה מרגיש שאתה קיים זה אומר שאתה זה הוא. אליעד: מה לא יודע אני ... רע שלא בשליטתי מה עכשיו אתה מספר לי סיפורים. ש: אבל אולי זה שאתה מרגיש רע זה גם לא בשליטתך. אליעד: נכון זה עוד יותר גרוע ... קרה לך המשהו הזה תדמיין עכשיו שהמשהו הזה קורה לך. אליעד: הוא מרגיש רע כי קורה משהו שאני לא רוצה. ש: כן אבל הוא בדמיון הוא יכול לחוות שבעצם התחושה הזו כשהוא חווה אותה זה לא כזה רע. אליעד: לא זה מאוד רע מה איך הוא יכול לחוות הוא מדמיין והוא מרגיש שזה מאוד רע. ש: כשהוא מדמיין כשאתה עובר את זה והרע ... אבל הרבה מאוד לא יקרו. אליעד: אני שואל אותך שאלה אתה מחליט אם תרגיש טוב או רע תמיד במאה אחוז מהזמן אתה מחליט אם לרצות או ... להבין איפה הוא מפסיד ואיפה הוא מרוויח ולמצוא לו דבר שיגרום לו להרגיש שהוא מרוויח יותר אם הוא עושה ההפך ממה שהוא עושה ... אליעד: כן. ש: אז זה יושב העניין אם תמצא משהו שהוא יותר טוב שנותן תחושה טובה יותר מהחיסרון מהתחושה, קשה לי להסביר את זה. אליעד: ברור את צריכה ... ממשיך אבל לעשות את הדברים שהוא עושה אם זה לא היה נותן לו איזושהי תחושה טובה. אליעד: נכון כי זה מציל אותו מההימנעות. ...

... כמה דקות ולשאול שוב מתי יגיע השליח, אף שנאמר לו בבירור בעוד שעה. לכאורה, הוא מחפש מידע על זמני ההגעה, אך האמת העמוקה יותר שאליעד מסביר היא שהלקוח זקוק לתחושת ביטחון, הזדהות ואמפתיה. מה הטעות המרכזית בהתמודדות עם לקוח עצבני? אליעד מסביר שטעות מרכזית היא לחשוב שהלקוח באמת רוצה רק תשובה עובדתית. בפועל, כאשר לקוח מתקשר שוב ושוב, הוא בעצם מבטא צורך רגשי. כלומר, השאלה מתי השליח יגיע? היא רק לכאורה שאלה טכנית, אך בפועל הוא רוצה שיגלו אמפתיה ויבינו את הלחץ שבו הוא נמצא. אליעד ממליץ להפסיק לחשוב במונחים טכניים, ולהתחיל לחשוב במונחים של תחושות וצרכים רגשיים. לדוגמה, לקוח שהזמין פיצה שמגיעה תוך שעה ומתקשר כל כמה דקות, בפועל הוא לא מחפש לדעת מה השעה המדויקת בה השליח יגיע, אלא הוא פשוט רעב ומרגיש חסר סבלנות, חרד או מוטרד, וצריך תחושת ביטחון שהעניין בטיפול ושלוקחים אותו ברצינות. איך ליצור הזדהות ואמפתיה מול לקוח מתוסכל? במצבים כאלה, אליעד ממליץ להסביר ללקוח את התהליך בצורה מפורטת, אפילו מוגזמת, כי זה נותן לו הרגשה טובה, שהוא בעניינים, ושמשתפים אותו. לדוגמה, במקום לענות תשובה קצרה שהשליח יגיע עוד שעה, עדיף להסביר בפירוט את המצב: השליח נמצא כרגע בנקודה X, הוא רואה בגי - פי - אס בדיוק איפה אתה גר, הוא בדרכו אליך. הדבר נותן ללקוח תחושה טובה ומרגיע אותו, כי הוא מרגיש שמבינים אותו ודואגים לו באמת. גם במצבים בהם לא ניתן לספק את הבקשה של הלקוח, אפשר עדיין לתת לו תחושה טובה. למשל, אם אדם מבקש כוס מים ואי אפשר לספק את הבקשה, במקום רק לומר אין מים, אפשר לתת לו תחושה טובה של אכפתיות, של הבנה של הצורך שלו, ולומר: אני מבין שאתה צמא מאוד, נעשה את המקסימום לסדר את זה בקרוב. גם אם הבעיה לא נפתרה באותו רגע, הלקוח ירגיש טוב יותר, כי מישהו גילה כלפיו אמפתיה והזדהות. איך לגרום ללקוח להודות לנו גם כשלא קיבל מה שרצה? אליעד כהן מדגיש נקודה חשובה נוספת: אפשר לגרום ללקוח להרגיש טוב, ואף לגרום לו להודות לכם, אפילו אם בפועל לא סיפקתם את מה שביקש. למשל, הוא מביא דוגמה של אדם שרוצה לעלות לתורה בבית הכנסת, אך הדבר לא אפשרי. במקום רק לומר אי אפשר, אפשר להביע הבנה והערכה לרצון שלו, להסביר שהבקשה מובנת ונכונה, ואז להציע אלטרנטיבה או פשוט להביע הזדהות ואמפתיה עם המצב שלו. כך הוא ירגיש שמכבדים אותו, ואף יכול להיות אסיר תודה, למרות שלא קיבל את מה שרצה. מה לעשות כשאמפתיה לא עובדת והלקוח עדיין כועס? אליעד מבהיר שייתכן שהאמפתיה לא תמיד תפתור את ... או התסכול של הלקוח. יש מצבים בהם הלקוח עדיין יהיה עצבני או מאוכזב, אך זה לא אומר שלא עשיתם עבודה טובה. צריך לזכור שמטרתכם היא לעשות את המיטב כדי לתת ללקוח תחושה טובה ולגלות אכפתיות. המטרה האמיתית היא לא רק לספק פתרון פיזי, אלא לספק חוויה חיובית של הקשבה ואמפתיה, מתוך הבנה שהלקוח הוא אדם עם צרכים רגשיים, מעבר לצרכים הטכניים. איך לתת שירות טוב ולשמור על לקוחות לאורך זמן? אליעד מסכם ואומר שחשוב לזכור שכדי לשמור על לקוחות לאורך זמן ולספק שירות טוב באמת, יש לתת להם להרגיש טוב לא רק דרך פתרונות מעשיים, אלא בעיקר דרך תחושה טובה של הזדהות ואמפתיה. הלקוחות רוצים להרגיש שמקשיבים להם באמת, שמתעניינים בהם, ושמבינים את הצרכים שלהם, לא רק מבחינה טכנית אלא גם מבחינה רגשית. כאשר הלקוח מתקשר שוב ושוב, במקום להתעצבן ולחשוב שהוא נודניק, יש לראות בכך הזדמנות לחיזוק הקשר, להעניק לו תחושה טובה, ולבנות איתו מערכת יחסים חיובית וארוכת טווח. אליעד כהן מדגיש שהתחושה הטובה הזו היא הדבר החשוב ביותר, ואותה אפשר להעניק בכל אינטראקציה עם לקוח, גם כשהתוצאה הטכנית לא בדיוק לפי רצונו. איך להרגיע לקוח כועס? שיפור שירות לקוחות מה עושים עם לקוח חסר סבלנות? טיפים לשימור לקוחות אמפתיה בשירות לקוחות איך לגרום ללקוח להרגיש טוב? איך להתמודד עם תלונות לקוחות? ...