... נותן דוגמה ברורה: האם התינוק יודע שהוא רוצה לאכול כי הוא מרגיש רעב? ואם כן, איך הוא בכלל יודע מה זו תחושת רעב? אליעד אומר שכדי שהתינוק ירגיש רעב, הוא חייב קודם כל לחוות את ההיפך של זה, כלומר, שובע או לפחות מצב של לא ... אפשר לדעת רק דבר אחד. כל ידיעה מבוססת על השוואה, כי אם יש לך תחושה מסוימת, אתה חייב תחושה נגדית כדי להגדיר את התחושה הראשונה. לדוגמה, כדי להרגיש כאב חייבת להיות לך גם חוויה של לא כאב. זהו מצב הכרחי. כך גם עם ידיעות: אם אתה יודע מהו אני, ... יודעים שלוגית לא מחויב שהביצה תבוא מהתרנגולת או להיפך, אבל בחוויית האדם, אנחנו כן חשים שמחויב שיהיה דבר שקדם לדבר אחר, אחרת קשה לנו ... איך אנחנו יודעים דברים, אבל מי שחוקר את זה לעומק יגלה שכל חוויות החיים שלו מבוססות על הידיעות האלה. מי שמבין שכל מה שהוא יודע ... הגדולה ביותר של השאלה הזאת: היא יכולה לשנות לחלוטין את כל החוויה שלנו בעולם. אליעד מסכם בכך שאין לשאלה הזאת תשובה ברורה ופשוטה, ...

... אדם אחר, התגובה החיובית שהוא מקבל, למשל משפט כמו האוכל טעים, מעניקה לו תחושה טובה ומספקת. עם זאת, אליעד מדגיש שגם כאשר הפידבק החיצוני אינו מובטח, אנשים לעיתים קרובות עדיין יעדיפו לפעול למען אחרים, וכאן ההסבר עמוק יותר: עצם ההרגשה של לעשות טוב לאחר יוצרת תחושה חיובית שמעצימה את ההנאה מהפעולה, אפילו ללא פידבק ישיר. כיצד אהבה משפיעה על המוטיבציה לפעול למען אחרים? דוגמה נוספת וחשובה שאליעד מציג היא ... של אהבה: כאשר אדם עושה משהו עבור אדם אהוב, הוא בעצם מחזק בתוכו את התחושה אני אוהב אותו. הפעולה הופכת להזדמנות להעצים את האהבה שלו, ומכאן שהחוויה הפנימית שלו משתנה באופן דרמטי - מפעולה מאולצת לפעולה מהנה וחיובית. לדברי אליעד כהן, כאשר אדם עושה פעולה שהוא שונא למען מישהו שהוא אוהב, הוא כבר לא מתמקד בתחושת הכפייה והסבל. במקום זאת, הוא מתמקד באהבה שלו לאדם האחר, וכך נוצר מצב שהפעולה השנואה הופכת לחוויה נעימה, ואפילו מהנה. מהו הקונפליקט הפנימי שגורם לעצלנות? אליעד מסביר את הקונפליקט הנפשי שגורם לאנשים להתעצל מלכתחילה. כאשר אדם צריך לבצע פעולה ... שמפריע לו בפעולה, למשל אני לא רוצה לעבוד, אני לא רוצה לתלות כביסה. התחושות השליליות וההתנגדות הפנימית הללו גורמות לו לתחושת סבל או צמצום, וכתוצאה מכך הוא מתעצל לפעול. מנגד, כאשר אותה פעולה נעשית למען אדם אחר, הפוקוס של האדם משתנה. האדם מתרכז בנתינה, בהנאה של האדם האחר, או בחיזוק הרגשות החיוביים שלו כלפי אותו אדם, וכך הפעולה הופכת להיות נעימה ואף רצויה. האם תמיד צריך פידבק חיובי כדי ליהנות מנתינה? אליעד מציין כי לא תמיד ... אפשר להתמקד בתוצאה החיובית, באהבה כלפי האדם שלמענו עושים את הפעולה או בהרגשה הטובה הנלווית לנתינה. מהו סיכום הניתוח הפסיכולוגי של התופעה? לסיכום, ההסבר הפסיכולוגי שאליעד מציע לתופעת העצלנות העצמית מול ההנאה מפעולה למען ... תשומת הלב: כאשר הפעולה מתבצעת עבור עצמי - המוקד הוא על הקושי, הכפייה והתחושות השליליות. כאשר הפעולה מתבצעת עבור האחר - המוקד משתנה לנתינה, אהבה, והתחושות החיוביות הנלוות להן, וכך התפיסה כולה משתנה והפעולה הופכת למהנה ואף רצויה. למה קשה לפעול למען עצמי? למה כיף לתת לאחרים? מהי הסיבה ...

... הקנס, והוא שלם לחלוטין עם הסיבות לכך, כמו קושי כלכלי או חוסר חשק להתעסק בכך, אז לא תהיה לו תחושת סבל. אך אם האדם מרגיש רע עם הדחייה ולא שלם איתה, הוא יסבול ויקרא לזה דחיינות. האם הדחיינות נובעת מחוסר רצון או מחוסר הערכה נכונה של המצב? הדחיינות נובעת מחוסר בהירות לגבי התועלת והמחיר של הפעולה ... של אדם שדוחה את סידור הבית. אם האדם יחקור עם עצמו מדוע הוא דוחה את הסידור, הוא יגלה שהוא מרגיש תחושה שלילית, כגון השפלה או אי - נוחות. ואז האדם יכול לעשות שקלול אמיתי של המצב: האם משתלם לו לדחות או שעדיף לו להתמודד עכשיו? אם האדם יחליט לדחות מתוך ... בעולם שבו אין מושג כזה דחיינות, האם היה אומר שהוא סובל ממנה? כנראה שלא. אך עם זאת, אנשים חווים תחושת חוסר נוחות כאשר הם דוחים דברים. לכן, יש כאן נקודה עמוקה יותר מאשר רק זיהוי תופעה על ידי למידת מושג חיצוני. האם עצם הדחייה היא הבעיה? אדם שמרגיש שהוא סובל מדחיינות לא בהכרח מתלונן על כך שהוא לא עושה כל מה שהוא רוצה, אלא בעיקר על כך שהוא לא עושה דברים מסוימים שהוא חושב שהוא צריך לעשות. אנשים רבים דוחים משימות גדולות כמו ... אינם מגדירים זאת כדחיינות. לעומת זאת, כשמדובר במשימות יומיומיות שהן חובה בעיניהם - אז הם חווים זאת כבעיה. המהות של דחיינות אינה רק חוסר עשייה, אלא חוסר שלמות עם סדר העדיפויות של האדם. כל פעולה שאדם עושה כרוכה בדחיית פעולות אחרות. אם אדם עובד - הוא דוחה את זמן המנוחה. אם ... דחייה היא בלתי נמנעת. הבעיה נוצרת כשאדם דוחה משהו אך אינו שלם עם הדחייה הזו. למה אנשים חווים תחושת סבל מדחיינות? הסיבה לכך היא שהם לא בטוחים אם הבחירה שלהם לדחות משימה מסוימת היא נכונה. אם אדם היה בטוח לחלוטין שהדחייה מוצדקת, הוא לא היה חווה זאת כבעיה. לדוגמה, אם אדם דוחה תשלום קנס, יכול להיות שזה בגלל שהוא מרגיש לחץ כלכלי או חוסר רצון לעסוק בזה כרגע. אך אם אינו שלם עם כך, הוא ירגיש רע ויכנה זאת דחיינות. הפתרון הוא להבין למה הדחייה מתרחשת ולבחון אם היא מוצדקת. אם אדם ישב עם עצמו ויחקור למה הוא דוחה דברים, הוא עשוי לגלות שהסיבה האמיתית היא חוסר חשק לבצע את המשימה, תחושת כבדות, פחד מתוצאה לא רצויה או חוסר ודאות לגבי חשיבות המשימה. האם ניתן לפתור את הדחיינות? כן. הפתרון לדחיינות הוא פשוט: להיות שלם עם סדר העדיפויות. אם אדם מברר לעצמו מדוע ... האם באמת כדאי לדחות אותו או לא, הוא יוכל לקבל החלטה מודעת. אם יחליט להמשיך לדחות - הוא לא ירגיש רע כי זו החלטה מושכלת. אם יחליט להפסיק לדחות - הוא פשוט יבצע את המשימה. דחיינות מול הפרעת קשב וריכוז - הקשר המנטלי בדומה לדחיינות, גם הפרעת קשב וריכוז היא תופעה הנתפסת כבעיה, ... הדברים הרעים שיקרה לך מלסדר את הבית ואז הוא יגיד אין לי עצבים ברגע שאני מסדר את הבית אני מרגיש שזה משפיל אותי שזה לא לרמה שלי נגיד נניח, אוקי יפה זאת אומרת שאתה עכשיו דוחה לסדר את הבית כי זה עושה לך איזו תחושה רעה. עכשיו בא תעשה שקלול האם אתה חושב שכדאי לך לדחות את זה או לא כדאי לך לדחות את זה יכול להיות שבסוף התשובה תהיה כן כדאי לי לדחות את זה ואז אתה תמשיך לדחות את זה אבל זה ...

... לאנשים, בעיות במקום עבודה, מריבות עם אנשים, איך לא לפחד מאנשים? נחמדות יתר, מרצה אנשים, ריצוי אנשים, לא מרגיש בנוח עם אנשים, חלק 2 למה קשה ... מתקשים לבקש עזרה או טובות מאחרים, על אף שייתכן והם זקוקים לכך. אחת הסיבות לכך היא החשש מהתגובה השלילית או מתחושת דחייה. לדוגמה, אדם שעובד ... כי הוא חושש שמא הברמן לא ירצה לעזור לו, או שיביע חוסר נוחות. הסיבה לכך אינה בהכרח הגיונית או פרקטית, אלא גם רגשית. תחושת האי - נוחות נובעת ... במידה רבה לציפייה פנימית לקבל יחס חיובי מהצד השני. אם האדם מצפה שהאחר יענה לו בסיוע או בקבלה, כל סירוב גורם לתחושת אכזבה פנימית, שכן האדם מרגיש שנפגע מהמענה של הצד השני. התפיסה ... היא האמונה שאם אתה נותן לאחר, הוא יחזור ויתן לך בסופו של דבר. כאשר הציפייה לא מתממשת, נוצר מתח פנימי, והאדם מרגיש כאב או אכזבה. למה קשה לקבל לא מאחרים? הקושי לקבל לא או סירוב נובע לרוב מהתחושה שזה משקף חוסר ערך או חוסר כבוד כלפי האדם המבקש. לדוגמה, אדם שעובד במסעדה יכול להרגיש פגוע אם הוא מבקש עזרה מהברמן ... היה מגיב במצב דומה, ולהבין שזו ציפייה לא תמיד ריאלית. 2. לנטרל את החשש מהסירוב: השלב השני הוא להתמודד עם תחושת הכישלון שמגיעה בעקבות ... לקבל לא משדר לעיתים סיפור פנימי של אני לא ראוי, אני לא שווה או אני לא מספיק טוב. אדם שעוזר לאחרים עלול להרגיש כאילו הוא לא מקבל את התמורה המגיעה לו, והתחושות הללו מקבלות חיזוק ... למה אנשים מרצים אחרים? איך להתמודד עם חרדה חברתית? מדוע קשה לקבל סירוב? איך לתת בלי לצפות לתמורה? למה אני מרגיש לא בנוח עם אנשים? מה הסיבות ... מפחדים לבקש עזרה או טובות מאחרים? אנשים רבים מפחדים לבקש עזרה או טובות מאחרים כי הם חוששים מתגובה שלילית או מתחושת דחייה ואכזבה. אליעד כהן ... הוא מעדיף לקחת בעצמו או להימנע מלבקש. הסיבה לכך, מסביר אליעד, אינה תמיד לוגית או מעשית בלבד. האדם יכול להרגיש שלברמן לא יהיה נעים או נוח לעזור ... מחויב מתוקף תפקידו. כאן יש שתי סיבות: אחת היא סיבה פרקטית - הברמן עסוק או טרוד עם לקוחות אחרים, והשנייה רגשית - האדם עצמו חש אי - נעימות, ... שהאחר יהיה חיובי, ידידותי וירצה לעזור לו. הציפייה הזאת יוצרת לחץ ואי - נוחות, כי אם הוא יקבל סירוב, הוא ירגיש נפגע ומאוכזב. הציפייה החברתית ... מתאר מקרה של אדם הנוסע על קטנוע שעומד ברמזור ומבקש מנהג אחר שיזוז קצת קדימה. אם הנהג השני לא יזוז, אותו אדם ירגיש נפגע, משום שהוא חושב לעצמו: אני ... ממני. כלומר, האדם חושב באופן לא מודע שאחרים מחויבים לפעול בדיוק כפי שהוא היה פועל. כשהאחר לא פועל כך, הוא מרגיש שמזלזלים בו או פוגעים בו. הבעיה היא לא רק עצם הסירוב, אלא התחושה שהסירוב משקף משהו עמוק ... כאן עולה דוגמה נוספת של העובד במסעדה שמתאכזב כאשר הברמן אינו מוכן לעזור לו למרות שהוא עצמו תמיד עוזר לברמן. התחושה היא תחושה של חוסר צדק: אם אני ... להגיע למצב שבו אתה מסוגל לבקש משהו מתוך הבנה עמוקה שגם אם תקבל לא, זה לא ישפיע על הערך העצמי שלך או על הרגשתך. להבין שהסירוב של האחר אינו ... נענה למרות שלא היה רוצה בכך באמת. האדם צריך לבדוק עם עצמו האם הוא מעניק לאחרים דברים ללא רצונו, כי זה יוצר תחושה עמוקה של קיפוח כאשר הוא לא ... למה אנשים מרצים אחרים? איך להתמודד עם חרדה חברתית? מדוע קשה לקבל סירוב? איך לתת בלי לצפות לתמורה? למה אני מרגיש לא בנוח עם אנשים? מה הסיבות ...

... עם הפיתויים הקולינריים, במיוחד עם עוגות מתוקות, ולמה קשה לאנשים לעמוד בפיתוי לאכול למרות שהם לא רוצים. הוא מסביר שהרבה פעמים יש תחושת חוסר שליטה כאשר עוברות לידנו עוגות מפתות, ואנו מוצאים את עצמנו פועלים לפי הרגש ולא בהכרח לפי הרצון בהצלחה. תחושה כזו עשויה להתרחש למשל כאשר חולפים ליד עוגת שמרים, שם הקול הפנימי שלנו אומר אל תחשוב על העוגה, אך אנו פורסים חתיכה ואוכלים אותה מבלי ... שמבחינת התשובה המיידית, אדם יכול לא להסכים להשמין מתוך רצון להיראות טוב, אך בסופו של דבר הסיבה יכולה להיות גם חברתית, כמו הצורך להרגיש טוב עם עצמך ולקבל הערכה מהסביבה. מה באמת מפריע לנו באכילת יתר? אליעד שואל מה יקרה אם אדם יאכל 10 עוגות. למה זה מפריע לו? התשובה היא שהאדם מרגיש רע כי הוא מאמין שאכילת העוגות תוביל להשמנה, אך אליעד טוען שהבעיה האמיתית היא לא בהשמנה עצמה, אלא בכך שהאדם מבקש להיות אהוב ולקבל הערכה מהחברה על פי המראה החיצוני. כאשר אנחנו פועלים מתוך רצון לקבל תשומת לב, האכילה הופכת להיות פתרון זמני לנפש המרגישה חסר אהבה עצמית. האם היינו רוצים להיראות טוב גם אם היינו לבד בעולם? כדי להבין אם הרצון להיראות טוב הוא פנימי או תלוי בסביבה, אליעד שואל מה ... עצמית משפיעה על ההתמכרות למתוק? אליעד מציע דרך להבין איך האכילה נגרמת לא רק על ידי הרצון לאכול את העוגה, אלא גם מתוך רצון פנימי להרגיש טוב עם עצמך גם אם זה כרוך במעין מרד ברצון להיראות טוב. כאשר אדם אוכל עוגה מתוך קונפליקט פנימי, הוא למעשה משדר לעצמו שהוא לא זקוק לתנאים ... להחזיר לעצמנו את השליטה בהחלטה אם לאכול עוגה או לא? בסופו של דבר, אליעד מסביר שהשליטה נמצאת בידינו כל הזמן. אף על פי שיכולה להיות תחושת חוסר שליטה, במציאות כל פעולה נובעת מהרצון הפנימי שלנו. כשאנחנו מבינים שאין סיבה אמיתית להתמכר או להימנע מאכילת העוגה, אנחנו יכולים ... כהן מציג את המורכבות הפסיכולוגית סביב הרצון לאכול עוגה מתוקה, והקושי להתאפק ולשמור על תזונה נכונה. הוא מסביר שברגעים מסוימים יש תחושה של חוסר שליטה, למשל כאשר חולפים ליד עוגת שמרים מפתה, וקיים קול פנימי שאומר לא לחשוב על העוגה - אך בסופו של דבר האדם בכל זאת ניגש, ... אינו רוצה להשמין. התשובה המיידית היא כי זה לא יפה. אך כאשר נשאל מדוע זה לא יפה, התשובה היא שלעיתים זה בגלל החברה, ולעיתים בגלל התחושה העצמית שהאדם חווה כשהוא נראה טוב יותר. אחת המשתתפות מספרת שהיא מאמנת ולכן חשוב לה לשמש דוגמה טובה לאחרים - כלומר, היא מאמינה שאם ... מה באמת מפריע לנו באכילת יתר? אליעד שואל באופן ישיר - מה יקרה אם מישהו יאכל 10 עוגות, מדוע זה באמת מפריע לו? התשובה היא שהאדם מרגיש רע, אידיאולוגית, כי הוא לא רוצה להשמין. כלומר, התחושה הרעה אינה מגיעה מהעוגה עצמה, אלא מכך שהאדם מאמין שאכילת עוגה תגרום להשמנה, וההשמנה נתפסת כדבר שלילי. אבל אליעד מסביר שבאופן עמוק ...

... ואיך ניתן להשתמש בו כדי להפוך את החיים למשחק ולחוות תחושה של אלוהים. על פי אליעד כהן, כל תחושה, רצון או מציאות שאנחנו חווים נובעים מאמונה פנימית שדברים מסוימים הם מחויבים - כלומר, אנו מרגישים שהם חייבים להיות נכונים או מחויבים להתקיים בדרך מסוימת. לדוגמה, אליעד מסביר כי כשאדם מרגיש חובה ללכת לעבודה, תחושת החובה הזאת נובעת מהאמונה הפנימית שהדבר הכרחי ומחויב. אך אם האדם יבין שהדבר אינו באמת מחויב אלא בחירה שלו בלבד, הוא יחווה שחרור וירגיש שהוא משחק משחק ולא מחויב בכוח חיצוני. מהם מחויבים וכיצד הם משפיעים על חיינו? אליעד מסביר שמחויבים הם ... או שאנחנו לא יכולים להסתכל עליהם בדרך אחרת. למשל, התחושה שאדם חייב לאהוב או לשנוא, או חייב שיקרה דבר מסוים כדי להיות מאושר - אלו הן דוגמאות למחויבים. אך ... התרגול היא לפתח יכולת לראות דברים משני הצדדים ולהבין שהחוויה שלנו היא תוצר של בחירה ולא של הכרח. הוא מסביר שכשאדם מתחיל לשאול שאלות על דברים קטנים, כמו למה הוא חייב לעשות פעולה מסוימת, הוא מתחיל לחוות תחושת שליטה בחיים שלו. אם לדוגמה אדם חושב שהוא חייב לקשור שרוכים, הוא צריך לשאול את עצמו האם אני באמת ... שנחשבו למחויבים אינם באמת כאלה. איך הספק במחויבים מוביל לתחושת שליטה מלאה בחיים? לדברי אליעד, ככל שאדם מטיל ספק ביותר ויותר דברים שנראים לו מחויבים, הוא צובר תחושת כוח ושליטה על חייו. בסופו של דבר, אפשר להגיע למצב שבו הוא מבין שלא חייבים לו שום דבר - לא חייב ... לעצמו שהוא לא חייב לחתוך בצורה הזאת אלא זו בחירה, הוא ירגיש תחושת אלוהות ושליטה במשחק. התחושה הזו יכולה לגדול גם לדברים גדולים יותר כמו התחושה שחייבת להיות שמש בחוץ, או אפילו התחושה שחייבים להאמין לחושים. איך מתקדמים לשלבים מתקדמים יותר של הטלת ספק במחויבים? אליעד ממליץ להתקדם בהדרגה ולא לנסות לקפוץ מיד לדברים הגדולים ביותר. אם האדם מרגיש תקוע, כנראה שהוא מנסה להרים משקל גדול מדי. הפתרון הוא תמיד לחפש משהו קצת יותר קטן וקל שהוא מסוגל ... היכולת שלו להטיל ספק במחויבים גדולים יותר תשתפר. איך החוויה של אין מחויבים משפיעה על הטוב והרע בחיים? אליעד מסביר שאם לאדם אין מחויבים והוא לא מרגיש שהוא חייב שום דבר, הטוב והרע בחייו יהפכו לפחות משמעותיים ופחות חזקים. אם האדם לא חייב משהו, הוא לא יסבול אם לא ישיג אותו, וגם לא יתרגש יותר מדי אם ישיג אותו. אך אם הוא יחליט בכל זאת לשחק במשחק של הרצונות - מתוך מודעות שזה רק משחק - הוא יוכל ליהנות ולהרגיש שליטה מלאה על הטוב והרע בחייו. ההבדל המשמעותי הוא שבמצב של אין מחויבים האדם לא ירגיש קורבן של המציאות אלא יהיה שולט באופן מוחלט במשחק של חייו, מתוך מודעות מלאה לכך שהכל בחירה. איך להיות ... איך ליהנות בחיים? איך להטיל ספק במחויבים? איך לחוות תחושת אלוהות? ...

... אותו לפי הגיל שלו, לקטלג אותו, או להעריך אותו על פי קריטריונים שטחיים? זה עשוי לעורר בו תחושות של שיפוטיות, בושה, או פחד ... היה מעדיף להדחיק. לדוגמה, אם אדם מודע לכך שהוא מתבגר ומזדקן, עצם המחשבה על הגיל מעוררת תחושות של חוסר נוחות, חשש ... או היופי החיצוני שלו. האדם חש לא נוח אפילו לחשוב לעצמו על כמה הוא מבוגר, כי יש בזה תחושה של אובדן. האם השאלה על גיל ... מנומס או כפוגע. כלומר, זו שאלה שיש סיכון מסוים בשאילתה. השאלה על גיל היא עניין חברתי רגיש, ובממוצע רוב האנשים מרגישים חוסר נוחות מסוים כאשר נשאלים על כך, במיוחד אם הם מרגישים שהגיל שלהם אינו תואם את הציפיות ... איך גברים ונשים מתייחסים אחרת לשאלה על הגיל? אליעד נותן דוגמה לכך שנשים, בממוצע, רגישות יותר לשאלה על הגיל לעומת גברים, וזאת בשל הציפייה החברתית מנשים להיראות צעירות. בעוד שלגברים השאלה כמה אתה מרוויח? יכולה להיות רגישה יותר, לנשים השאלה בת כמה את? היא לרוב יותר רגישה. הסיבה לכך היא שנשים מקבלות ערך חברתי גבוה יותר על פי המראה והנעורים שלהן, וככל שהגיל עולה, הן מרגישות שהן מאבדות מערכן. הגיל הופך לסמל של ... הוא רק מספר, אבל הוא משויך בתודעה האנושית למראה הפיזי. כשאדם נשאל על גילו, הוא עלול להרגיש שבעצם שופטים אותו לפי המראה שלו או לפי ... שאלות שעלולות להתקבל בצורה לא מנומסת, כי הן חודרות למרחב הפרטי של האדם. אנשים עשויים להרגיש שהשואל מתערב בחייהם הפרטיים, שאין לו את הזכות לדעת פרטים כאלו, או שהוא מנסה לשפוט אותם. לכן שאלות כאלו עלולות ליצור תחושה לא נעימה של חוסר נוחות או לחץ. מה ... הגיל שלהם? שאלות אישיות בתקשורת בין אישית איך לשמור על נימוסים והליכות בשיחה? למה נשים רגישות יותר לשאלה על הגיל? מה לא מנומס לשאול ...

... סיבה שיכולה להרגיע אותו או לעזור לו לקבל את המצב. למה המוח לא מסוגל לקבל מציאות ללא סיבה? אליעד כהן מסביר שברגע שאדם מבין את הסיבה למשהו, נוצרת אצלו תחושת שליטה והבנה. כאשר דבר מסוים קורה ללא סיבה נראית לעין, מתעוררת תחושה של חוסר שליטה, חוסר ודאות, וכתוצאה מכך - פחד או תסכול. אם יובהר לאדם מה הסיבה, ולמה דבר מסוים קרה, הוא בדרך כלל ירגיש יותר בנוח עם המציאות. למשל, אדם שלא מצליח למכור בעבודה ושואל את עצמו למה לא מכרתי היום?, גם אם אומרים לו כי לא היית מרוכז, הוא עדיין יכול להמשיך לשאול למה לא הייתי מרוכז? עד שתהיה לו תשובה מספקת. כאשר אדם מגיע לתשובה מספקת, הוא מפסיק להרגיש אי נחת או תסכול. מה הקשר בין שאלת למה לבין הגבלת המציאות? אליעד כהן מוסיף ומסביר שכל דבר שקורה במציאות ... הוא מתחיל לשאול למה זה כך ולא אחרת?. מה הסיבה שהמוח זקוק לסיבות? אליעד כהן מסביר שהסיבה שהמוח שואל למה נובעת מהרצון של האדם להבין את המציאות, להשיג תחושת שליטה, ולקבל תחושה של משמעות וסדר בעולם. כאשר האדם מבין את ההיגיון של המציאות, הוא מסוגל לבנות לעצמו מסגרת של ... כי הוא רוצה לוודא שהמציאות יציבה ושהדברים צפויים. לדוגמה, כאשר אדם שואל למה השולחן נמצא כאן?, אם הוא יקבל הסבר הגיוני מדוע השולחן דווקא במקום הזה, תחושת המציאות שלו תהיה יציבה יותר וברורה יותר. הוא ירגיש בטוח ורגוע יותר. אולם ככל שהסיבות אינן מובנות, תחושת אי היציבות עולה, והמוח מחפש עוד תשובות ועוד סיבות. האם יש גבול לחיפוש הסיבות של המוח? אליעד כהן ... להתעורר שאלה נוספת ולמה הסיבה הזו דווקא נכונה?. זהו מעגל אינסופי של חיפוש סיבות ותשובות. לכן, בסופו של דבר, אליעד מסכם ואומר שכל שאלה של למה מבטאת תחושת חוסר סיפוק עם המציאות כפי שהיא, והאדם יפסיק לשאול למה רק כאשר הוא יקבל את המציאות בדיוק כפי שהיא או ...

... ובאופן בו ניתן להסתכל על החיים כמשחק כדי להתמודד טוב יותר עם המצב. אליעד מסביר שהתחושה הנפוצה בישראל היא ... פי כמה לעומת מדינות אחרות: מיסים גבוהים, מחירים יקרים של מוצרים בסיסיים כמו דלק ורכב, ותחושה מתמשכת שהכל יקר מדי. תחושה זו גורמת להרבה אנשים להרגיש מרומים או נדפקים, ולהרהר ... בישראל למרות המחירים הגבוהים והחסרונות. הוא מציין שאנשים נשארים לעיתים קרובות בגלל תחושת השייכות, משפחה, חברים או פחד משינוי. עם זאת, אליעד מדגיש שלא מדובר בהכרח ביתרון אמיתי, אלא בתחושת בלית ברירה - תחושה שאם הייתה להם האפשרות, ... - כלומר, נסיבות חיים, מקום מגורים, מצב כלכלי, משפחה וכדומה. אנשים לרוב מתוסכלים כשהם מרגישים שקיבלו קלפים גרועים ביחס לאחרים, וזו התחושה שמופיעה אצל רבים לגבי ... עם יוקר המחיה? אליעד מסביר שאם אדם יבין לעומק שכל הסיטואציה היא רק משחק, הוא לא ירגיש כל כך רע או מתוסכל מיוקר ... הכי טוב שאפשר, ליהנות ולחוות את המשחק עצמו. אליעד מוסיף ומבהיר שאפשרות אחרת היא לחיות בתחושת פספוס תמידית, שכל הזמן ... חברתית. לכן, גם אם תעבור למדינה אחרת, תמיד יהיו לך חסרונות חדשים שתצטרך להתמודד איתם. תחושת חוסר הסיפוק או החיסרון היא אוניברסלית, ובכל מקום שתגיע אליו תמיד תרגיש חסרונות אחרים. איך להפוך את ... הסבל מתמתן. באותה צורה אפשר לקבל את המחירים הגבוהים והקשיים בישראל, ולא להתנגד להם רגשית, אלא פשוט להתייחס אליהם כאל חלק מהמשחק. אליעד כהן מדגיש שהסוד הוא לשחרר את ההיצמדות לתוצאה הספציפית ולהתמקד בחוויה ובתהליך של המשחק עצמו. ...

תחושת תקיעות בחיים, הרגשת תקיעות בחיים, למה אני תקוע בחיים? איך לצאת מתקיעות בחיים? אין לי חשק לכלום, אין לי חשק לעשות כלום, אין לי חשק לעשות כלום, אין לי חשק לקום בבוקר, לא מתקדם לשום מקום למה אתה מרגיש תקוע בחיים? התחושה של להיות תקוע בחיים מתחילה כשאדם מרגיש שהוא לא מתקדם לשום מקום, שאין לו ... או חשק לעשות דברים. לדוגמה, אם אדם יושב על הספה וחושב מה אני עושה עם עצמי?, לאיפה אני הולך?, או איך מתקדמים מפה?, אז כבר מתחילה אצלו ההרגשה של תקיעות. אליעד כהן מסביר שהתחושה הזו נובעת מכך שיש לאדם רצון ... הוא לא תמיד מודע לרצון הזה. לדוגמה, אם מישהו אומר אני לא יודע מה אני רוצה לעשות עם עצמי - בפועל, הוא רוצה לדעת מה לעשות עם עצמו ולכן מרגיש תקוע, כי הרצון שלו להבין מה לעשות עדיין לא ממומש. אליעד נותן דוגמה של אדם שמרגיש שאין לו חשק לקום מהמיטה בבוקר. לכאורה, ... לו בעיה שהוא לא רוצה לקום, אבל הבעיה האמיתית היא ההנחות הפנימיות שלו - הוא מניח שיש משהו שלילי בחוץ, או שחייבים לעשות משהו מיוחד כדי להרגיש טוב. אליעד מדגים זאת בצורה ברורה: אדם ... שמסתתר מאחורי המשפט הזה הוא מחשבה עמוקה יותר של משהו כאן לא בסדר. הוא מניח באופן אוטומטי שמשהו במצבו כרגע הוא לא מספיק טוב, ואז הוא מרגיש שהוא חייב להתקדם, לשפר את עצמו או לעשות משהו אחר. כשאדם חושב שיש משהו לא בסדר, הוא מנסה לפתור את התחושה הזו באמצעות עשייה. אך אליעד מדגיש שאפשרות אחרת היא להבין שאין שום בעיה אמיתית, ושעצם התחושה שמשהו לא בסדר אינה בהכרח נכונה או מציאותית. האם תחושת התקיעות בחיים היא שלילית? אליעד מציע נקודת מבט אחרת לגמרי על תחושת התקיעות: לא חייבים להילחם בה. אפשר לקבל את המצב בדיוק כמו שהוא, להרגיש תקוע ועדיין להרגיש שזה בסדר. לדוגמה, אם אדם מרגיש שהוא תקוע במצב של שעמום או של חוסר מוטיבציה, אפשר פשוט לקבל את התחושה הזו מבלי לנסות לשנות אותה בכוח. אליעד מסביר שהבעיה האמיתית היא דווקא ההתנגדות שלנו לתחושת התקיעות. ברגע שנפסיק להתנגד לה, נוכל לחוות אותה אחרת לחלוטה - לא כסבל או כבעיה, אלא כמצב לגיטימי ונורמלי. איך אפשר להרגיש טוב גם כשמרגישים רע? הנקודה העמוקה יותר שאליעד כהן מנסה להעביר היא שהבעיה האמיתית של האדם איננה התחושות השליליות עצמן, אלא המחשבה שתחושות שליליות הן בעייתיות. הוא נותן דוגמה פשוטה: כשאתה רעב, אתה לא מרגיש שיש בעיה בכך שאתה רעב, אתה פשוט אוכל. לעומת זאת, כשאתה מרגיש רע או חסר מוטיבציה, אתה חושב שזו בעיה ואתה מיד מנסה לשנות את ההרגשה. אבל אם תוכל לקבל את ההרגשה הרעה כמו שאתה מקבל את תחושת הרעב - כמצב טבעי וזמני - לא תחוש צורך תמידי להילחם בה או לברוח ממנה. איך ...