... שקיימים אינספור משחקים דומים. ראשית, אליעד הסביר כי המשחק יוצר שילוב מיוחד של אתגר, סיפוק מידי וחוויה אסתטית נעימה, שגורם לשחקן לחוש סיפוק בכל פעם שהוא מתקדם. הוא השווה את החוויה של קנדי קראש לאימורים, משום שהמשחק יוצר תחושה של ציפייה והתרגשות בכל שלב מחדש, בדומה למה שמתרחש כאשר אדם מהמר. מה המיוחד בקנדי קראש שגורם להתמכרות? לפי אליעד, אחד ההיבטים המיוחדים של קנדי קראש הוא השילוב בין קושי יחסי לבין תחושת השגת מטרה. המשחק לא קל מדי, אך גם לא קשה מדי. הוא גורם לאדם לחוש שהוא ... במהירות יחסית. האדם יכול להיתקע בשלב מסוים במשך ימים, אך ברגע שהוא מצליח לעבור את השלב, התחושה החיובית חזקה מאוד ומתגמלת. הסיפוק המיידי הוא גורם מכריע בהתמכרות. כיצד קנדי קראש עונה על צרכים רגשיים ופסיכולוגיים? אליעד מדגיש שההתמכרות לקנדי קראש נובעת מכך שהמשחק עונה על צרכים פנימיים ורגשיים, ולא רק בגלל תוכנו או ייחודו. המשחק מעניק תחושה של שליטה, ביטחון והישג, והדימויים של סוכריות וצבעים עזים מפעילים אסוציאציות ילדותיות, נעימות ורגועות. דימויי הסוכריות מעוררים באדם תחושות ילדות, וזה כשלעצמו מאפשר סוג של בריחה רגשית מעומס היום - יום. האם קנדי קראש הוא באמת משחק מיוחד יותר ממשחקים אחרים? לדעתו ... שקודם לכן היו פלטפורמות חברתיות דומות, קנדי קראש הצליח בזכות שילוב ייחודי של ממשק, קלות שימוש, ותחושת סיפוק והתקדמות מהירה. אליעד מציין שבמקרה שבו היו בודקים אלף אנשים מבודדים ... אינם מייצרים בדרך כלל אותה התמכרות משום שהם פשוטים מדי או מאתגרים מדי, ולא מצליחים לספק את אותה תחושה נעימה של סיפוק שמגיע אחרי השקעה קטנה יחסית. איך אפשר ליישם את העקרונות של ... וארוכות טווח, האדם צריך לחלק את המטרות הגדולות לשלבים קטנים יותר, שבהם כל הישג יהיה מוחשי וייתן תחושת סיפוק מיידית, ממש כמו בקנדי קראש. לפי שיטה זו, האדם יכול להפוך גם את החיים ... מציע גישה פרקטית לטיפול בהתמכרות לקנדי קראש. הוא טוען שההתמכרות לא נגרמת מהמשחק עצמו, אלא מהתחושות שהוא מעניק. לכן, הדרך לטפל בהתמכרות היא להבין מה בדיוק גורם לתחושה הטובה במשחק, ולאחר מכן למצוא דרכים לשלב את התחושה הזו בחיים עצמם. הוא מציע למשל לאדם לזהות מהן התחושות הנעימות שהוא מקבל מקנדי קראש, ואז לתכנן איך ליישם אותן בצורה יעילה בחיים. אם אדם מבין שהמשחק נותן לו תחושת שליטה או הישגיות, עליו למצוא את הדרך ליצור תחושות אלו גם מחוץ למשחק. לסיכום ההתמכרות לקנדי קראש אינה בהכרח בשל ייחודיות המשחק עצמו, אלא נובעת מצרכים פסיכולוגיים ורגשיים בסיסיים. המשחק נותן לאנשים תחושת שליטה, סיפוק מיידי ותחושות חיוביות דרך אלמנטים פשוטים כמו שלבים קטנים, צבעוניות וסוכריות. באמצעות ...

... שינוי כלשהו במציאות, ולכן על פניו, כל פעולה נראית כנקמה מסוימת. למשל, אם אדם רעב והוא אוכל, הוא נוקם ברעב שלו. אך מה מבדיל נקמה מפעולות אחרות? ההבדל הוא בכוונה ובתחושת הצדק שנלווית לה. כאשר אדם אוכל, הוא פועל להיטיב עם עצמו, ללא כוונה מיוחדת לפגוע ברעב כישות עצמאית. לעומת זאת, בנקמה ישנו רצון מודע וממוקד לפגוע, מתוך שמירת כעס על דבר שקרה בעבר. למה יש תחושה של צדק בנקמה? תחושת הצדק בנקמה נובעת מכך שהאדם עדיין חי את החוויה השלילית שחווה בעבר. האדם זוכר את מה שעשו לו, וכאשר הוא נוקם, הוא מרגיש שהוא עושה צדק, מחזיר לעצמו כוח, ומתמודד עם אותו כאב שעדיין נשאר בתוכו. דוגמה לכך היא אדם שננשך על ידי כלב וכעת הוא נוקם לא בכלב הספציפי אלא בכלבים אחרים. הנקמה היא ניסיון ... לבצע פעולה ממשית מידית. נטירה היא תחזוקה פנימית של כעס ושל רצון לנקום, והאדם סובל כל הזמן מזה שהוא מחזיק את הכעס בתוכו. לעיתים, אנשים אומרים לעצמם שהם לא רוצים להרגיש את הכעס הזה, אבל הם לא מצליחים להשתחרר ממנו, ואז הם כלואים ברגשות שליליים שהם אינם רוצים. מה המשמעות הרוחנית של נוקם ונוטר לפי רבי נחמן? אליעד כהן מסביר שלפי רבי נחמן מברסלב, דווקא הצדיק האמיתי הוא זה שיודע להיות נוקם ונוטר. מדוע? כי ... הבדל, הוא לא היה מסוגל לתקשר עם אנשים רגילים. לכן הצדיק, במובן מסוים, צריך למקום ולנטור - להיות מסוגל לכעוס, להחזיק בתוכו את ההבדלים, ולהיות מסוגל לתפקד בעולם הרגשי הרגיל. למה הצדיק נהנה מהנקמה, ומה ההבדל בינו לבין אנשים רגילים? בעוד שאנשים רגילים סובלים מהתחושה השלילית של נקמנות, הצדיק דווקא נהנה מכך. הצדיק מודע לכך שהיכולת שלו להיות גם בנקמנות וגם בהיעדרה היא יכולת גבוהה מאוד, כי הוא יכול לבחור באופן חופשי באיזה מצב להיות. הוא יכול להחליט אם לנקום או לא, והוא נהנה מהיכולת שלו להיות בשני המצבים, גם כשזה נראה שלילי לאנשים רגילים. לאנשים אחרים רע עם זה שהם נוקמים, אבל הצדיק מרגיש טוב עם זה, כי הוא בוחר זאת מתוך מודעות, ללא סבל נפשי שנלווה לכך בדרך כלל. איך נקמה קשורה לתחיית המתים ולמשיח? לפי ההסבר של רבי נחמן, תחיית המתים היא מצב רוחני שבו האדם מעיר ... את האדם באמצעות הבנה חדשה של המציאות - הוא מראה לו כיצד לחיות בשני העולמות יחד. מהי שפלות אמיתית ואיך היא קשורה לנושא הנקמה? שפלות, לפי ההסבר של רבי נחמן, אינה תחושה של אני טיפש או אני חסר ערך, אלא תחושה של יציאה מוחלטת מהגדרות של חכמה או טיפשות. השפלות האמיתית היא המקום שבו האדם מבין שהוא לא יודע דבר באופן מוחלט, לא חכם ולא טיפש. זהו המקום של אין הבדל, שהוא המקום ...

... האושר, חייב להרגיש טוב, חייב להיות מאושר, אין הבדל בין טוב לרע, מודעות עצמית, איך להיות מאושר? ... והדרך להבין את עצמך ולהיות מאושר. הוא מתחיל את ההרצאה בהתייחסות לשאלות נפוצות: האם אפשר להיות מאושר באמת? מה המשמעות של להיות מאושר, והאם אושר חייב לכלול הרגשה טובה? אליעד מסביר שהאושר, כפי שנתפס בדרך כלל, הוא למעשה תלוי בהבחנה בין טוב לרע. האדם מאושר כאשר הוא מרגיש טוב, ואינו מאושר כאשר הוא מרגיש רע. לפי אליעד, קיימת דרך התבוננות עמוקה יותר, שבה האדם יכול לראות שאין באמת הבדל מהותי בין טוב לרע. זאת נקודת המפתח שאליעד חוזר ומדגיש לאורך כל ההרצאה: ההבנה כי אין באמת הבדל מהותי בין התחושות, האירועים או החוויות השונות שאדם עובר. מה הכוונה כשאומרים שאין הבדל בין טוב לרע? אליעד מסביר בעזרת דוגמאות רבות, שאם אדם באמת חושב שאין הבדל בין טוב לרע, הוא לא אמור להרגיש צורך לעשות פעולה מסוימת על פני פעולה אחרת. לדוגמה, אם אדם טוען שאין הבדל בין לתת צדקה לבין לא לתת צדקה, אז לא אמור להיות אכפת לו אם הוא ייתן צדקה או לא. אם האדם בכל זאת מרגיש דחף לתת צדקה, זה אומר שיש לו הבחנה בין טוב לרע, ולכן הוא עדיין אינו תופס באמת שאין הבדל בין טוב לרע. אליעד משתמש בדוגמה מעשית נוספת של נתינת כסף לאדם עני ברחוב. הוא מתאר מצב שבו האדם חושב אם אני לא אתן לו צדקה, ארגיש רע עם עצמי, ואז הוא נותן לו צדקה כדי לא להרגיש רע. לפי אליעד, הדבר מראה שהאדם עדיין שבוי בתוך ההבחנה של טוב ורע, והוא עדיין ... התפיסה שאין הבדל בין טוב לרע? אליעד מתייחס לשאלה זו ומסביר שגם מי שבאמת מבין שאין הבדל בין טוב לרע יכול עדיין לפעול ולתפקד בעולם. אדם יכול לפעול לא מתוך תחושה שיש משהו טוב יותר או רע יותר, אלא מתוך הכרה שזו המציאות כרגע ואין שום ... את התפיסה הזו? אליעד מסביר שהסיבה שאנשים מתקשים להגיע לתפיסה שאין הבדל בין טוב לרע היא שהם עדיין רוצים שתהיה משמעות להחלטות ולפעולות שלהם. הם רוצים להרגיש טוב או לא להרגיש רע, ולכן הם לא באמת מוכנים לוותר על ההבחנות הללו. זו סיבה מרכזית לכך שאנשים לא מצליחים להיות מאושרים לגמרי או להגיע לשלווה מוחלטת. האם באמת חייבים להרגיש טוב כל הזמן? אליעד מתייחס לנושא זה ואומר שהמחשבה שחייבים להרגיש טוב כל הזמן היא טעות נפוצה. הוא טוען שברגע שאדם יפסיק לחשוב שחובה להרגיש טוב, הוא למעשה משתחרר מהכפייה הזו ויכול להיות מאושר. עצם התפיסה שחובה להרגיש טוב יוצרת לחץ פנימי, כי האדם מתנגד למציאות כשהיא אינה תואמת את רצונו להרגיש טוב. מה הדרך להגיע להבנה שאין הבדל בין טוב לרע? אליעד מדגיש שצריך לשאול בכנות ובאומץ את השאלה האם זו באמת האמת? לגבי כל הנחה שיש לאדם. לדוגמה, אם האדם אומר לעצמו אני חייב להרגיש טוב או אני חייב להיות מאושר, עליו לבדוק באמת האם זו האמת האבסולוטית, או אולי ... מהצורך להיות מאושר היא בעצמה בעיה, כי היא שוב יוצרת הבחנה בין טוב יותר לטוב פחות. במקום זאת, הדרך הנכונה היא להכיר בכך שהכל בסדר כפי שהוא, בין אם יש לך תחושה של טוב או תחושה של רע. ההבנה הזו מבטלת את עצם המרדף אחר האושר ומביאה לשלווה אמיתית. ... יכולה להביא את האדם להכרה אמיתית שאין הבדל בין טוב לרע. האם אפשר להיות מאושר באמת? מה הכוונה שאין הבדל בין טוב לרע? מודעות עצמית והדרך לאושר האם חייבים להרגיש טוב כל הזמן? איך להגיע לשלווה אמיתית? ...

... איך המוח חושב? איך המוח עובד? חוויית הזמן, חוויית המקום, זמן ומקום, מקום וזמן איך נוצרו הזמן והמקום? אליעד כהן מסביר שזמן ומקום, שני מושגים שאנו חווים בנפרד, למעשה אינם ניתנים להפרדה מוחלטת זה מזה. אי אפשר באמת לתפוס זמן ללא מקום או מקום ללא זמן. הוא ... נקי לחלוטין, תמיד נחוצה לו תחושת ההקשר. האם זמן קודם למקום או להפך? אליעד מסביר שאין דרך ברורה לומר האם הזמן קדם למקום או ... אני. אם אין הפרדה, אין בכלל תחושה של אני נפרד. הוא נותן את הדוגמה שכאשר יש תחושת אני, מיד יש גם רוצה או לא רוצה, קיים או לא קיים. הכל מתחיל ונוצר בבת אחת, ולכן בלתי אפשרי לומר ... כל ההבדל בין זמנים אלו הוא תחושה סובייקטיבית. למשל, הוא מציין כי אירועים שקרו בעבר יכולים להרגיש כאילו הם מתרחשים עכשיו, או שדברים שעדיין לא התרחשו עשויים להרגיש כמציאות נוכחית. הוא מסביר זאת בכך שהמוח מחבר לכל תמונה או זיכרון תגית (property) המסמנת את האירוע ... להבחנה בין זמנים: הוא מצמיד תחושה לכל תמונה או אירוע. הוא אומר שכשאדם רואה משהו, לפעמים הוא מרגיש שהוא יכול לגעת בו, ולעיתים הוא מרגיש שהדבר רחוק או קרוב, למרות שכל התחושות הללו הן סובייקטיביות לחלוטין. האדם יכול לראות קיר ולחשוב שהוא ממשי, אך בפועל יכול להתברר ...

תחושת בחירה חופשית, חופש הבחירה, האם יש בחירה חופשית? מהי בחירה חופשית? רצון חופשי, רצון כפוי, חוסר בחירה חופשית, העדר בחירה חופשית האם באמת קיימת בחירה חופשית? אליעד כהן מציג בהרצאה זו ניתוח מעמיק על מושג הבחירה החופשית, תחושת בחירה חופשית, וההבדל בין רצון חופשי לבין רצון כפוי. השאלה המרכזית שעומדת בבסיס ההרצאה היא האם באמת יש לאדם בחירה חופשית, או שמא הכל כפוי עלינו על ידי המחשבות והתחושות שבתוכנו. אליעד מסביר כי כאשר אנו עושים פעולה כלשהי, יש לנו תחושה שהפעולה נעשית מתוך בחירה חופשית או מתוך כפייה. הוא מציג את המנגנון הפסיכולוגי והקוגניטיבי שמייצר תחושות אלו. המוח שלנו מורכב מכמה סוגים של מחשבות: מחשבות שמתארות את המציאות (לדוגמה: יורד גשם). מחשבות שמסבירות את הפעולות שאנו עושים (לדוגמה: אני ... את הרצונות שלנו לגבי הפעולות האלה (אני רוצה ללכת). כאשר המחשבות האלה תואמות אחת לשנייה (אני הולך ואני רוצה ללכת), נוצרת תחושה של בחירה חופשית. לעומת זאת, כאשר יש פער בין המחשבות (אני הולך ואני לא רוצה ללכת), נוצרת תחושת כפייה. מהי כפייה ומה קובע אם פעולה נכפתה עלינו? אליעד מפרק את מושג הכפייה. כפייה מוגדרת כפעולה שנעשית בניגוד לרצון שלנו. הוא נותן דוגמה ... כי הוא רעב, יש כאן סיבה לפעולה, אבל האם הפעולה הזאת כפויה עליו או לא? התשובה תלויה בפרשנות של האדם לסיבה זו. אם האדם ירגיש שהרעב מחייב אותו לאכול והוא מתנגד לכך, תיווצר תחושת כפייה. אבל אם הוא מקבל את הסיבה ורוצה לאכול, אין תחושת כפייה. האם פעולה הנעשית מתוך סיבה נחשבת לבחירה חופשית? אליעד מתאר מצב שבו אדם עושה פעולה בגלל סיבה ברורה - למשל אוכל בגלל שהוא רעב. האם פעולה כזו היא בחירה או כפייה? התשובה, לפי אליעד, תלויה בהתייחסות של האדם לסיבה: אם האדם מקבל את הסיבה, הוא יחווה תחושה של בחירה. לעומת זאת, אם האדם מתנגד לסיבה אך עדיין מבצע את הפעולה, הוא יחוש כפייה. אליעד מציין שאין דבר כזה פעולה בלי סיבה. לכל פעולה יש סיבה, ולכן אין בחירה חופשית מוחלטת, אך באותו זמן אין גם כפייה מוחלטת. בכל פעולה שאדם עושה, יש תערובת של תחושת בחירה ותחושת כפייה, וההבדל הוא רק במידת ההתנגדות הפנימית של האדם לסיבות הקיימות. האם אפשר לרצות משהו בלי סיבה בכלל? אליעד מסביר שלא ניתן לרצות משהו ללא ... חופשי הוא בעצם תוצאה של סיבות נסתרות או גלויות. אין רצון שמכונן את עצמו ללא סיבה או ללא קשר לסיבות אחרות. האם קיימת תחושת בחירה אמיתית או שהכל משחק של מחשבות? אליעד מדגיש כי תחושת הבחירה היא למעשה משחק של מחשבות. המוח אומר לנו בו - זמנית מה אנחנו עושים ומה אנחנו רוצים לעשות, והשילוב בין המחשבות הללו הוא שיוצר תחושת בחירה או תחושת כפייה. כאשר אנחנו מזדהים עם סיבה מסוימת, נרגיש שבחרנו בה, אבל כאשר אנחנו חשים שסיבה מסוימת נכפית עלינו ואנחנו מתנגדים אליה, נחווה זאת ככפייה. הוא מביא דוגמה של תסמונת טורט - אדם שמזיז את ידו ... מצד אחד, שום דבר אינו מתרחש ללא סיבה, ולכן אין בחירה חופשית מוחלטת. מצד שני, אנחנו תמיד יכולים למצוא נקודת מבט שבה נרגיש שהדברים קורים בהתאם לרצוננו, ולכן אין גם כפייה מוחלטת. הכל תלוי בפרשנות האישית ובאופן שבו המחשבות מתעצבות במוחנו. האם יש בחירה חופשית? מהי כפייה? תחושת רצון חופשי האם הכל כפוי מראש? האם רצון בלי סיבה אפשרי? ההבדל בין כפייה לבחירה חופשית ...

... לפעמים מחיר גבוה דווקא יוצר רושם שהמוצר זול יותר ממה שהוא באמת. למשל, מוצר שמחירו 90 שקלים עשוי לעורר תחושה שהמחיר נדחף בכוונה קרוב ל - 100 אך נעצר ... יכול לחשוב שהייתה כאן הנחה משמעותית יותר. כלומר, לפעמים קביעת מחיר מעט יותר גבוה דווקא גורמת ללקוח להרגיש שמדובר במבצע טוב יותר. האם כדאי לתמחר ב - 9.99 ... יותר (10), אך מצד שני, הלקוח גם עשוי לחשוב שניסו לדחוף את המחיר כמה שיותר קרוב ל - 10, מה שיכול ליצור תחושה של חוסר אמון. המחיר העגול (10 שקלים) אמנם נראה גבוה יותר, אך הוא עשוי להתקבל בצורה פשוטה וברורה יותר, בלי התחושה שמנסים לסחוט את הלקוח עד גבול העליון האפשרי. אליעד מסביר שהשימוש במחירים פסיכולוגיים כמו 9.99 נועד לעורר אצל הלקוח תחושה של חסכון, אך צריך להשתמש בו באופן ... הוא יראה את המחיר האטרקטיבי ויהיה סיכוי גדול יותר שירכוש. עם זאת, יש גם חסרונות לגישה זו: הלקוח עלול להרגיש שעבדו עליו או שגרמו לו להיכנס במרמה. לכן יש ... והלקוחות. מה המשמעות של קביעת מחיר ביחס לציפיות הלקוח? לבסוף, אליעד מחדד נקודה נוספת: לקוחות לא תמיד רגישים רק למחיר עצמו, אלא לציפיות שיש להם ממנו. ...

... פחות, כי האנשים יכולים להתכונן מראש, להיכנס למקלטים, ולהתמודד טוב יותר עם האיום. מצד שני, דווקא ההודעה המדויקת עשויה ליצור לחץ מתמשך לאורך כל היום, ולהגביר את התחושה של חוסר האונים, ... אני כל כך חזק וכל כך בטוח בעצמי, שאני אפילו יכול להודיע לך מראש מתי אתקוף, ואתה לא תוכל למנוע את זה. המסר הזה יכול ליצור פחד עמוק יותר במקרים מסוימים, כי הוא משדר תחושת עוצמה. לעומת זאת, אם לא מודיעים מראש על שעת התקיפה, האדם נמצא במצב של חוסר ודאות קבוע, ללא יכולת להיערך, מה שיכול ליצור תחושה מתמדת של לחץ וחרדה ... הטון שבו הדברים נאמרים יכולים לשנות לחלוטין את ההשפעה של המסר על האדם ששומע אותו. הוא מקשר זאת לעולם ההפחדה והטרור - גם במקרים כאלה, צורת הניסוח המדויקת יכולה ליצור תחושות שונות של פחד או שליטה, גם כאשר המשמעות הכללית של המשפט נשארת דומה. לדבריו, אם המטרה היא לשכנע אדם שהמציאות עומדת לפגוע בו או לפעול בניגוד לרצונו, עדיף להשתמש בצורה הלשונית שתייצר עבורו תחושה של איום מוחשי ... אותך בשעה תשע, הוא עשוי לחשוב מיד האם באמת יתקפו אותו או לא. המוח מטיל ספק באופן טבעי ויכול לפרש את ההודעה כבלתי רצינית. לכן, על מנת שהפחד יהיה אפקטיבי, חייבת להיות תחושה חזקה של אמינות - האדם שמאיים צריך לשכנע את הצד השני שהאיום הוא מוחלט וודאי, ושהספק היחיד שנשאר הוא חוסר יכולתו של האדם לעצור את האירוע. אליעד מדגיש שהיכולת לייצר את התחושה שהאיום אכן יתממש ושהספק ... המרכזי של אומנות ההפחדה - ליצור מצב שבו האדם בטוח שמציאות שלילית עומדת להתרחש כנגד רצונו, ואין בידיו שום דרך למנוע אותה. ככל שהאיום ברור, מוחלט וחסר ספק, וככל שהאדם מרגיש חסר אונים - כך הפחד הופך ... יותר. בכך הוא מסכם את הרעיון המרכזי של ההרצאה: אומנות ההפחדה מבוססת על שליטה פסיכולוגית, ודורשת להבין היטב את האופן שבו האדם מפרש את המציאות ואת הדרך בה ניתן לשלוט בתחושותיו דרך מילים, ניסוחים והבהרות מדויקות של איום ואי ודאות. איך עובד פחד? האם עדיף איום ברור או הפתעה? מה משפיע על תחושת הפחד? סדר מילים ...

... בין רצונות, עודף עשייה, לא מסוגל לנוח, לא מצליח לנוח, רוצה לנוח יותר, איך להרגיש טוב? איך להיות מרוצה? איך להרגיש בנוח? מחלת העשייה איך להתמודד עם קונפליקט בין רצונות ולנהל את הזמן בצורה אפקטיבית? כיצד להתמודד עם תחושת עומס שנוצרת מהתנגשות בין הרצון לנוח לבין הרצון להפיק תועלת? אליעד כהן מציע מספר דרכים להתמודדות עם קונפליקטים פנימיים אלו, ... במציאות כפי שהיא ולא על התניות שקריות שמטשטשות את הדרך לפתרון. מה גורם לעיתים לתחושת חוסר מצב רוח בבוקר? לפי אליעד כהן, תחושת חוסר מצב רוח אינה נובעת משום דבר, אלא תמיד יש סיבה מדויקת לכך. הוא מסביר שלכל תחושת רגש שלילי יש סיבה, גם אם האדם לא תמיד מודע לה באופן ישיר. על מנת להתמודד עם התחושות הללו, הוא ממליץ לתרגל מודעות עצמית ולשים לב לדברים הקטנים שעשויים להוביל לתחושות שליליות, כמו לדוגמה העברת ערוצים בטלוויזיה או הגברת הווליום. התשובות לשאלות אלו עשויות לשפוך אור על הסיבות האמיתיות שמובילות את האדם להרגיש רע. איך להתמודד עם קונפליקטים בין רצון למנוחה ורצון לעשייה? אליעד מציין כי קונפליקטים פנימיים כאלו נובעים מהשקר הפנימי בו האדם ... בין עשייה למנוחה, ולתכנן את היום בצורה שמכילה את שניהם באופן שווה. כאשר אדם מרגיש שהוא חייב קודם כל להשלים את כל המשימות לפני שינוח, הוא נכנס למלכודת של חוסר סיפוק מתמיד. הדרך לפתרון היא לקבל את העובדה שמנוחה ... עוזרת לאדם להבין שהיצירה באה במחיר מסוים, וזהו חלק טבעי בתהליך. איך לפתור את תחושת חוסר הזמן? על מנת להתמודד עם תחושת חוסר הזמן, אליעד מציע לדייק את המחשבות ולהתמקד בעובדות בלבד. אם יש הרבה משימות, עדיף לבחור את מה שחשוב וניתן להשלים ולהפנים ... שינוי שבמהלכו יש הרס של המצב הקודם, ויש לקבל זאת כחלק בלתי נפרד מהתהליך. איך להרגיש טוב בבוקר? איך לנהל קונפליקט בין רצונות? למה אני לא מספיק לנוח? איך להפסיק להרגיש בזבוז זמן? איך להתמודד עם תחושת עומס? למה לפעמים קמים בלי מצב רוח ואיך להתמודד עם זה? כשאדם מתעורר בבוקר ומוצא את עצמו בלי מצב רוח, זה אף פעם לא קורה סתם כך ... ולברר לעומק את הסיבות האמיתיות שנמצאות בתת - המודע. אליעד כהן מסביר שלא קיימת תחושה רעה סתם כך. לכל תחושה או רגש שלילי יש סיבה מדויקת וברורה, אפילו אם האדם אינו מודע לה באופן ישיר. איך לזהות את הסיבות לתחושות הרעות ביום - יום? כדי להבין לעומק את התחושות השליליות שלנו, אליעד ממליץ לתרגל מודעות עצמית דווקא דרך הדברים הקטנים שמתרחשים במהלך היום. במקום לחכות למצבים ... לשמוע טוב יותר? דרך תרגול כזה אפשר לגלות בהדרגה את הסיבות האמיתיות שגורמות להרגשה טובה או רעה. איך רצונות מנוגדים משפיעים על תחושת העומס? אליעד מתאר מצב נפוץ שבו האדם מתעורר בבוקר עם תחושה שיש לו יום ארוך והמון זמן לעשות משימות. אולם כשהוא מתחיל לחשוב על המשימות, מתעורר קונפליקט פנימי, כי פתאום הוא מבין שהוא גם ... לנוח שמונה שעות. אי אפשר לקיים את שני הרצונות באופן מלא בו - זמנית, ולכן האדם מרגיש רע, לחץ ואי - שקט. למשל, אדם מתכנן יום מלא פרויקטים, אך בו זמנית גם מרגיש צורך לנוח. נוצר קונפליקט פנימי בין הרצון למנוחה לרצון לעשות את המשימות. הקונפליקט הזה גורם לכך שהאדם מרגיש שהוא מפספס את הזמן, מאוכזב מעצמו ומאבד את האנרגיה שלו. איך לפתור את הקונפליקט בין הרצון למנוחה לרצון לעשייה? אליעד מסביר שהסיבה העיקרית לתחושת הלחץ והאכזבה היא השקר הפנימי שבו האדם אומר לעצמו שהוא חייב לעשות משימות מסוימות, כאשר בפועל הוא יכול להרשות לעצמו לנוח. האדם חי בתחושה שהוא חייב לעשות הכל, אבל זו מחשבה לא נכונה, מחשבה שקרית שמייצרת מתח נפשי. מה שחשוב לעשות הוא להבחין באופן ברור שהקול הפנימי ... משמעותי מהקונפליקט. האם מנוחה היא בזבוז זמן? אחת הבעיות שמתוארות בהרצאה היא תחושת בזבוז הזמן כאשר האדם מחליט לנוח. אליעד אומר שמחשבה זו היא שקרית. האדם כבר קם בבוקר עם

... נוצר העולם? איך נוצר הרצון? להרגיש טוב, איך העולם קיים? מהות בלי צורה, צורה בלי מהות, איך נוצרה הנפרדות? לחשוב על שתי מחשבות בו זמנית, פרדוקס המהות והצורה, נוצר יש מאין איך נוצר העולם מתוך מהות ... או נפש כאשר הוא מזדהה עם תפקיד. מהי המהות של להרגיש טוב? אליעד כהן ממשיך ומרחיב את הדיון על להרגיש טוב. לטענתו, כאשר האדם רוצה משהו, הוא בעצם רוצה תחושה מסוימת של טוב. אבל למה האדם רוצה דווקא תחושה של טוב ולא של רע? אליעד טוען שהשאיפה הזו היא בסיסית ביותר אצל האדם, והיא מובילה אותו להעדיף תחושות טובות על פני תחושות רעות. עם זאת, לדבריו, האדם צריך לחקור את המהות האמיתית של הטוב והרע, כדי להבין מדוע בכלל הוא רודף אחרי התחושות הללו. לדוגמה, הוא מעלה את השאלה: למה אדם רוצה להיות בריא? האם הבריאות היא רצון בפני עצמו, או שהאדם רוצה להיות בריא רק כי הבריאות גורמת לו להרגיש טוב? אליעד מסביר שיש כאן שני היבטים: היבט אחד: כל רצון נובע רק מהרצון להרגיש טוב. היבט שני: יש רצונות שעומדים בפני עצמם, ואינם רק אמצעי להרגיש טוב. אליעד מציין כי השאלה הזו נשארת תמיד פתוחה, מכיוון שאין תשובה חד - משמעית. אם האדם יחקור זאת לעומק, הוא יגיע לנקודה שבה הוא מבין שהכל בנוי על תחושה מופשטת של טוב, ובאותה מידה יוכל לראות את ההיפך - שהרצונות עצמם עומדים בפני עצמם בלי קשר להרגשת הטוב או הרע. האם אפשרי להבדיל בין צורות שונות אם המהות זהה? כדי להמחיש את הרעיון שהכל מורכב ממהות אחת, אליעד משתמש בדוגמה של פלסטלינה כחולה, שאיתה אפשר ... איך לחשוב על שתי מחשבות בו זמנית? למה רוצים להרגיש טוב? איך נוצרת הזדהות עם האני? פרדוקס הצורה והמהות איך נוצר יש מאין? ...

... הטוב והרע, לרצות להרגיש רע, לרצות לסבול, לא לרצות להרגיש טוב, פיצול התודעה, להרגיש כמו אלוהים, להבדיל בין טוב לרע, לא רוצה להרגיש רע, לא רוצה להרגיש טוב ...