... האם אני לא אוהב את עצמי? למה אני רוצה לאהוב את עצמי? מה יקרה אם אני יאהב את עצמי בלי תנאים? האם רצון לאהבה חיצונית מעיד על שנאה עצמית? אליעד כהן מסביר שכאשר אדם
מרגיש צורך שאדם אחר יאהב אותו, למשל כשהוא חושב אם היא תאהב אותי אז
ארגיש יותר ערך, הדבר מצביע בהכרח על
תחושת חוסר פנימית של אהבה עצמית או ערך עצמי. ההסבר לכך הוא שכל רצון של האדם, ללא יוצא מן הכלל, נובע
מתחושת חיסרון מסוימת. לדוגמה, אדם שמדליק מזגן עושה זאת משום שחסר לו קור או חום, ואם הוא היה מרוצה לחלוטין ממצבו, לא היה עולה בו רצון לשנות משהו. באותו האופן, כאשר אדם מעוניין באהבה מבחוץ, סימן שבתוכו קיימת
תחושה פנימית שהוא אינו אוהב את עצמו מספיק. אין משמעות לרצון ללא קיומו של ההפך שלו - בדיוק כפי שאי אפשר לרצות להיות שבע בלי לחוות
תחושה מסוימת של רעב. האם חייבים לשנוא את עצמי כדי לרצות אהבה חיצונית? אליעד מדגיש כי אין הכרח בכך שהאדם ישנא את עצמו לגמרי. יכול להיות מצב שבו האדם אינו שונא את עצמו לחלוטין, אלא
מרגיש חיסרון חלקי בלבד בערך העצמי. לדוגמה, הוא יכול
להרגיש טוב עם עצמו במידה רבה, אך עדיין קיימת בו
תחושת חוסר ערך מינימלית שאותה הוא רוצה למלא על ידי אהבה מבחוץ. הדוגמה לכך היא אדם שיש לו כסף והוא מעוניין בעוד כסף - למרות שהוא כבר לא במצב של עוני מוחלט, הוא עדיין
מרגיש שחסר לו משהו נוסף. כלומר, רצון מסוים תמיד מצביע על
תחושה של חוסר ביחס למצב הרצוי. האם אפשרי בכלל להגיע למאה אחוז אהבה עצמית? אליעד מסביר שכאשר אדם מגיע למצב של מאה אחוז אהבה עצמית, הוא למעשה מבטל לגמרי את הצורך לקבל אישור או אהבה מבחוץ. מצב של אהבה עצמית מוחלטת אומר שאין לאדם
חוויה של חוסר, ולכן כל ניסיון להשלים אותו מבחוץ לא יוכל לייצר אצלו
תחושת שמחה אמיתית לאורך זמן. בתחילה, יכול להיות שהאדם יחווה
תחושת שמחה וסיפוק בעקבות השגת אהבה חיצונית, אך ככל שהוא מתקרב למצב של שלמות פנימית מוחלטת, הוא מאבד את היכולת
להרגיש סיפוק נוסף. במצב של שלמות פנימית, לא קיימת יותר האפשרות לחוש את ההנאה מהמעבר ממצב של חסר למצב של מילוי. למה אנשים נמנעים מלאהוב את עצמם ללא תנאים? לדברי אליעד, אחת הסיבות המרכזיות לכך שאנשים אינם אוהבים את עצמם לחלוטין בצורה בלתי מותנית, היא הרצון לחוות את
תחושת השיפור וההתקדמות. כאשר ישנו פער בין המצב הרצוי למצוי, האדם יכול לחוות סיפוק עז כשהוא מצליח למלא את החוסר. אם אדם יפתור באופן מלא את כל הבעיות שלו בשורש, תיעלם
חוויית המילוי, וכך תאבד לו האפשרות לחוש
התרגשות ושמחה מההתגברות על
תחושת החיסרון . לכן, בצורה לא מודעת, אנשים יעדיפו למלא את הרצון לאהבה דרך גורמים חיצוניים, במקום לפתור את החוסר בצורה פנימית ועמוקה לחלוטין. מה קורה אם פותרים חלק
מתחושת השנאה העצמית, אבל לא לגמרי? אליעד מסביר שאם אדם מצליח לפתור חלק משמעותי
מהתחושה השלילית כלפי עצמו, הוא כנראה יפחית מאוד את התלות באהבה חיצונית. עם זאת, כל עוד נשאר אפילו אחוז קטן של
תחושת חסר, האדם ימשיך לחפש בחוץ דרכים למלא את החסר הזה. גם אם הוא יחוש צורך קטן בלבד באהבה חיצונית, עדיין קיים הפוטנציאל לרצות אותה ... את הרצון באהבה מבחוץ, אלא רק מפחית אותו בצורה משמעותית. האם תמיד קיים היפוך לדבר שרוצים? לפי אליעד, אין משמעות לקיומו של רצון ללא ההיפוך שלו. לדוגמה, אי אפשר לרצות
תחושה של שובע ללא קיומה של
תחושת רעב, כפי שאי אפשר לרצות אור בלי להבין מהו חושך. כל
תחושת רצון מבוססת על
חוויה פנימית של חסר, וככל שהחסר הזה מודגש יותר, כך הרצון יהיה חזק וברור יותר. לכן, עצם הקיום של רצון לאהבה עצמית או חיצונית, מצביע בהכרח על כך שבתוכו של האדם ישנה
תחושת חוסר או היעדר אהבה מסוים, גם אם מדובר רק ברמה קטנה יחסית. לסיכום: האם כדאי בכלל להגיע למצב של אהבה עצמית ללא תנאים? אליעד מסביר שמנקודת מבט רוחנית ועמוקה, השגת אהבה עצמית ללא תנאים מבטלת את הצורך והיכולת ליהנות מהשלמת חסרים מבחוץ. אנשים לעיתים חוששים לאבד את
תחושת השמחה שבאה בעקבות מילוי החסר, ולכן באופן בלתי מודע הם משמרים בתוכם
תחושת חסר מסוימת. הם מעדיפים להמשיך לחפש אהבה חיצונית כדי ליהנות
מחוויית המילוי, במקום לפתור את הכל בפנים ולאבד לחלוטין את ה