... משחק החיים, לחיות בצורה אותנטית או להיות בדמות, לשחק את משחק החיים בצורה אותנטית, לשחק דמות במשחק החיים, למה האדם
מרגיש קונפליקט פנימי כאשר הוא בדמות? כיצד מתבטאת
חוויית השיתוק של האדם שלא שלם עם הדמות שלו? האם אפשר בכלל להפסיק להיות בדמות? העמדת ... אלא מגלם איזושהי תדמית או מסכה חיצונית. האדם מאמץ דמות כדי להרשים אחרים, להתאים את עצמו לסביבה החברתית או כדי
להרגיש ביטחון. למעשה, אליעד מציין שבאופן טבעי, אדם תמיד נמצא בדמות כלשהי: לבוש, שפת גוף, סגנון דיבור - כולם חלק מדמות חברתית שהאדם מציג, ולכן, אי אפשר להימנע באופן מוחלט מהיות בדמות. למה האדם
מרגיש קונפליקט פנימי כאשר הוא בדמות? משתתף בשיחה משתף בקושי גדול שהוא חווה בגלל הדמות שהוא
מרגיש מחויב לה. הוא מתאר קונפליקט פנימי מתמשך בין הרצון שלו להיות אותנטי, לבין המשיכה הבלתי נשלטת להיכנס לדמויות. הוא
מרגיש שהדמות שולטת עליו, מה שמוביל אותו
לתחושת שיתוק ותקיעות קשה, עד כדי כך שהוא לא יכול לפעול במצבים פשוטים. הוא מתאר
תחושה קשה של חוסר יכולת לתקשר אפילו עם אנשים קרובים, כמו שכנים או בני זוג, מתוך
תחושה שהוא שקרן ולא אמיתי. אילו שלושה תהליכים מתקיימים בעת קונפליקט עם הדמות? אליעד כהן מזהה ... הקול הזה מעורר ספקות וחוסר ביטחון עצמי. קול שלישי טוען שאם אתה לא שלם עם הדמות - אל תעשה כלום. כלומר, ברגע שהאדם
מרגיש שהפעולה נובעת מדמות לא אמיתית, הוא פשוט נעצר ולא פועל כלל. שלושת התהליכים האלו יוצרים מעגל של שיתוק, שבו האדם
מרגיש שהוא חייב לפתור קודם את הקונפליקט לפני שיוכל לפעול. כיצד מתבטאת
חוויית השיתוק של האדם שלא שלם עם הדמות שלו? המשתתף מתאר מצוקה גדולה - הוא
מרגיש חולה נפש, עם מחשבות טורדניות שגורמות לו לא לפעול. הוא
מרגיש שהוא כלוא בראשו, לא יכול לדבר עם אנשים, ואפילו בקשרים זוגיים הוא מתאר את
התחושה שהצד השני לא באמת הכיר אותו, כי הוא תמיד שיחק דמות מסוימת. הוא מציין שהקלה מגיעה רק ... ממצבו הפנימי האמיתי, הוא יחווה דיסוננס פנימי ומתח נפשי קשה. לדוגמה, אדם חסר ביטחון שינסה לשחק גבר גבר באופן מוגזם,
ירגיש חוסר נוחות וחרדה. לעומת זאת, דמות טבעית, המתאימה למצבו הפנימי הנוכחי של האדם, תאפשר לו לפעול ... אליעד מביא דוגמה מאנשים שלמדו טכניקות של אמנות הפיתוי, שהופכים לדמות בטוחה מאוד אך לא אותנטית. אנשים אלה מתארים
תחושות קשות של בלבול, כי הם
מרגישים שמשקרים לעצמם. אליעד מדגיש שמי שלומד אצלו לא יכול עוד להזדהות עם שקרים עצמיים, ולכן צריך ... שונות באופן אוטומטי, במיוחד בסיטואציות חברתיות. הוא מתאר את הדמות כמשהו ששולט עליו לחלוטין, והדבר מוביל אותו
לחוויית שיתוק ותקיעות קשה. הקושי האמיתי שלו אינו בעצם קיום הדמות, אלא
בתחושה שהוא אינו שלם איתה. אליעד מציין שחשוב להבין שהפתרון הוא לא להימנע מהדמות לחלוטין, אלא ... בקונפליקט עם הדמות שלו: התהליך הראשון - האדם נכנס לדמות באופן אוטומטי, מתוך רצון להרשים או להתאים את עצמו. הוא
מרגיש שהוא לא שלם, אך ממשיך בכל זאת בדמות. התהליך השני - קיים קול פנימי שמבקר אותו ואומר לו שהוא ... התהליך השלישי - קול נוסף אומר לו: אם אתה לא שלם עם הדמות, אז אל תעשה כלום. הקול הזה גורם לאדם לשיתוק פנימי, מתוך
תחושה שאסור לו לפעול אלא אם כן יפתור את הקונפליקט לחלוטין. האדם שנכנס למצב כזה עלול להיות משותק לחלוטין, מתוך מחשבה שעד שלא יפתור את הקונפליקט, הוא אינו יכול לפעול כלל. כיצד מתבטאת
חוויית השיתוק כאשר האדם לא שלם עם הדמות שלו? המשתתף משתף
בחוויית השיתוק שלו, ומספר שהוא
מרגיש תקוע, חסר יכולת לתקשר בצורה טבעית ופשוטה אפילו עם אנשים קרובים. הוא
מרגיש כאילו הוא חולה נפש או שיש לו סרטן בראש - כי כל הזמן יש מחשבות טורדניות שמאשימות אותו שהוא שקרן, לא אמיתי ולא מספיק טוב. הוא גם נותן דוגמה מקשר זוגי שבו הוא
הרגיש שהבחורה איתה יצא לא באמת הכירה אותו, כי הוא תמיד היה בדמות. רק כשהצליח להתנקות מהדמות, הוא
הרגיש שהוא חוזר לעצמו. הקונפליקט הזה יוצר אצלו מאבק מתמיד בין הרצון לאותנטיות לבין הפחד מכך שאם לא ... כי יש הבדל מהותי בין דמות טבעית לדמות מוגזמת. אם אדם ינסה להיכנס לדמות שהיא גדולה מדי או רחוקה מדי ממה שהוא באמת
מרגיש, הוא יחווה דיסוננס פנימי, חרדה ומתח. למשל, אדם חסר ביטחון עצמי שינסה לשחק דמות של גבר גבר
ירגיש שהוא מרמה את עצמו ויחווה לחץ. לעומת זאת, דמות טבעית היא כזו שקרובה יותר למה שהאדם מ