... רוצה את רצונותיו ועושה את מעשיו, כך יש לכסף האמיתי שלו יותר ערך, וכך הוא מתקרב אל השלמות הנכספת. כאשר הרצון של האדם מגיע אל הרצון הראשון, זה הרגע שבו האדם מגיע אל השלמות השלמה. שלמות = האדם אינו חווה תחושה כלשהי של חסר כלשהו. שלמות רצון = שכל הרצון של האדם הוא אחד, דהיינו, שהוא אינו רוצה יותר מאשר דבר אחד. ...

... גורמת לאדם לא ליהנות ממה שיש לו. השאפתנות גורמת לאדם להרגיש תחושה של חסר ולא משנה מה יהיה לו. גם אם יהיה לאדם את כל מה שהוא רוצה באמת, גם אז הוא ירגיש חסר. הוא יהיה חסר את המצב של לא להיות חסר כלל. בכל מקרה, ... על האדם לשאוף אל הטוב ביותר = השלמות המוחלטת של תחושת האושר הפנימי של האדם. אך כאשר השאפתנות היא ...

רגשות מעשים אושר - האם אתה מאושר ממה שאתה עושה? האושר הוא הצורה הטובה שבה האדם חווה את האירועים השונים שמתרחשים בחייו. גם מעשיו של האדם הם חלק מהאירועים האלו. המציאות של ... ההתערבות האישית שלו. גם מעשיו של האדם נכנסים תחת ההגדרה האירועים השונים שמתרחשים בחייו של האדם. מאחר שבסופו של דבר הדבר היחיד החשוב הוא מה האדם מרגיש בתוכו לגבי המציאות, ממילא זה אומר שיותר מאשר חשוב מה שהאדם עושה, חשוב יותר מה שהאדם מרגיש כלפי מה שהוא עצמו עושה. אהבה עצמית, קבלה עצמית, שמחת חיים, שביעות רצון, סיפוק וכולי, אלו תחושות חיוביות וטובות שהאדם יכול להרגיש ביחס למה שהוא עושה. להיות מאושר פירושו לקבל גם את עצמך. לא רק את מה שקורה מעצמו תאהב, אלא גם את מה שאתה אישית עושה. חוסר אושר = הלקאה עצמית רגשות אשם תחושה של כישלון חוסר שביעות רצון כעס עצמי ספקות וחוסר וודאות מתמדת לגבי הבחירות של האדם בחיים וכיוב. הסיבה שבגללה האדם לא מספיק מקבל את עצמו, היא רק בגלל שהוא לא ... על ידי זה האדם מקבל את עצמו כפי שהוא, מאחר שהוא לא מצפה מעצמו להיות מה שהוא לא יכול להיות. כפי שאמרנו, יותר מאשר חשוב מה האדם עושה, חשוב מה הוא מרגיש לגבי מה שהוא עושה. האם זה מרגיש לו טוב? האם זה מרגיש לו אמיתי? וכולי. העיקר שבו צריך להתמקד האדם, הוא בלימוד היכולות האישיות שלו והמגבלות שלו. כאשר האדם מבין בשלמות מה בדיוק בשליטתו ומה לא, על ידי זה הוא מסוגל לממש את ... כאשר האדם מגיע לרמת ידיעה מוחלטת ואמיתית לגבי היכולות האמיתיות שלו, על ידי זה הוא תמיד מי שהוא, ותמיד טוב לו עם עצמו, ללא שום כעס עצמי הלקאה עצמית רגשות אשמה, אלא רק אהבה עצמית אין סופית שאינה תלויה בדבר. ...

... מינוס בבנק בעיות כספיות. כיצד להיות עשיר אמיתי שלא חסר לו כסף בכלל? חובות כספיים, חובות = חובה = חייב. תחת ההגדרה חובות נכנסים כל הדברים אותם מרגיש האדם כי הוא חייב. חייב לעשות, חייב לקנות, חייב שיגידו עליו, חייב שיחשבו, חייב להצליח, חייב להגיע, חייב ללכת, חייב להיות, חייב שיהיה לו וכולי. המכנה המשותף של כל החובות כולם, הוא תלות רגשית של האדם בצורה חיצונית של המציאות. כאשר האדם תלוי רגשית בכך בצורה כלשהי של המציאות, הרי שיש לאדם ... שהמציאות תתאים לרצון שלו. כפי שכבר ביארתי פעמים מספר, כאשר האדם מודע לרצון הראשון והפנימי ביותר שלו, על ידי זה הוא מסוגל להסיר מעצמו את כל התלות הרגשית שלו בצורה החיצונית של המציאות. יחד עם זאת, ... החיצוני של הרצונות שלו, דהיינו, לרצונות עצמם ולא לסיבה האמיתית והפנימית ביותר שבגללה הוא רוצה את הרצונות עצמם, במקרה כזה יש לאדם חובות. חובות = תחושת חובה שהמציאות תהיה בצורה כלשהי. חובות ... = מי שלא חסר לו כסף = אינו חושב על כסף = מי שאינו תלוי בכסף בכלל. אדם בעל כסף שעדיין חושב על כסף, הרי שהוא עני. עני = חיסרון של כסף. ככל שהאדם מרגיש בתוכו יותר שחסר לו כסף, כך הוא יותר עני. עני ... הם כל הזמן חוששים לגבי עניינים של כסף. כך שבאמת הם אנשים עניים באמת. וזה כמובן בלי לקחת בחשבון את כל שאר החובות שיש להם, דהיינו, כל הדברים שאדם מרגיש שהוא חייב ש X. חובות = תחושה של חייב שהמציאות תהיה דווקא במצב ... ביותר שממנו נובעים כל הרצונות שלו, על ידי זה הוא מגלה כי מצד המציאות עצמה הכל טוב תמיד. ככ טוב, שלא יכול להיות טוב יותר. כאשר האדם אינו מזדהה רגשית עם שום רצון חיצוני, אלא תמיד זוכר את הרצון ... עשיר ומשתחרר מהצורך בכסף. הכסף אינו מסוגל לשנות את המהות הפנימית של המציאות אלא רק את הצורה החיצונית שלה. כאשר האדם מגיע למצב שבו הוא אינו תלוי רגשית בשום צורה חיצונית כלשהי של המציאות, דהיינו, ... כזה האדם עשיר באמת. ברמה המעשית: על האדם לנסות להשתחרר בראש ובראשונה מהחובות שאותם הוא חייב לעצמו. היינו על האדם ראשית כל להגיע לנקודה שבה הוא לא ירגיש שהוא חייב שהמציאות תהיה דווקא בצורה כלשהי, ... של כל הרצונות שלו, באותו הרגע הוא רואה שהכל מושלם תמיד. כמו כן, על ידי זה שהאדם מחפש תמיד את הטוב האמיתי שיש בכל דבר, על ידי זה הוא משתחרר מהתלות הרגשית שלו בלבוש ובצורה החיצונית של המציאות. והוא ... אינו תלוי בכמה כסף יש לאדם, אלא בכמה הכסף חסר לאדם. עשיר אמיתי = הכסף חסר חשיבות עבורו. כאשר הכסף מאבד את החשיבות לחלוטין, דהיינו, שהאדם אינו תלוי רגשית בצורה כלשהי של המציאות, הרי שהוא עשיר ...

... טפלות. מה החיסרון באמונות טפלות שגורמות להרגיש טוב? אמונות טפלות. מהי הבעיה שישנה באמונות טפלות שגורמות לאדם לתחושה טובה? האמונות הטפלות רבות הן. אמונה טפלה = דמיון של האדם לגבי המציאות = חוסר ראיית האמת לגבי המציאות. ישנן אמונות טפלות שגורמות לאדם להרגיש רע, כגון אמונות טפלות שגורמות לאדם לפחד משטויות וכיוב. ישנן אמונות טפלות שעוזרות לשרלטנים לשלוט באדם. ישנן אמונות טפלות שיוצרות אצל האדם אובססיה והתמכרות מיותרת. ישנן ... בחיים של האדם סבל ורע. האמונות הטפלות האלו ברור שאינן טובות לאדם. לעומתן יש את האמונות הטפלות שגורמות לאדם להרגיש טוב. האדם נמצא בבעיה כלשהי, מאמין במשהו, וזה גורם לו להרגיש טוב. מה הבעיה בכך? תשובה: ראשית נקדים. כדי להרגיש טוב באמת, צריך בסך הכל לדעת את האמת. המציאות היא טובה באמת מצד עצמה. הגורם היחיד האחראי לכך שהאדם אינו מרגיש טוב באמת בכל מקום ובכל זמן, הוא חוסר הבנת האדם את המציאות. כך שכדי להרגיש טוב באמת, אין צורך בשום אמונה טפלה. צריך רק לדעת את האמת. לעומת זאת, הגורם היחיד שמרחיק את האדם מהרגשת הטוב האמיתי, אלו האמונות הטפלות הטובות! מאמונות טפלות רעות כולם בורחים. אם יבקשו מהאדם להאמין במשהו שיגרום לו להרגיש רע, הוא לא יפול לשם בקלות. אז מה עושה הרע כדי להפיל את האדם ברשתו הרעה של הדמיונות הרעים? תשובה: הוא מספק לאדם אמונות טפלות שיגרמו לו להרגיש טוב מזויף. מדוע טוב מזויף? משום שלא משנה מה יעשה האדם, כל זמן שזו אינה האמת, הוא לעולם לא ירגיש שלמות באמת. בכל מקרה, הדרך של הרע לשלוט באדם, הוא דרך האמונות הטפלות שנראות טובות ויפות. הדמיון מוכר לאדם אשליות נחמדות. האשליות נראות מתוקות, למרות שאינן נכונות. האדם ... לב. זא האמונות הטפלות תכליתן אחת. והיא לגרום לאדם לא לחפש את האמת. הן מוכרות לאדם אשליה כלשהי. הן גורמות לאדם להרגיש טוב באופן זמני, עד שזה בסוף מתנפץ. ובאותו הזמן האדם התרחק מלחפש את האמת הטובה. ואז בדלת האחורית הדמיון של האדם משתלט עליו וגורם לו לאמונות טפלות שגם האם מבין שהן רעות. ... תאמין בכך. אם זו אינה האמת אל תאמין בכך. כאשר האדם מאמין במה שלא התברר אצלו כאמיתי. עליו לדעת כי: לבסוף השקר יפול ותחושת הרע חסר תחזור אל האדם. האמונה הטפלה השקרית היא פתח לצרות של אמונות טפלות שגם האדם רוצה להתרחק מהן. והדבר החשוב ביותר שעל האדם לדעת הוא, כי כדי לחיות טוב באמת ולהרגיש טוב באמת, בסך הכל צריך לדעת את האמת המלאה על המציאות. לדעת את האמת על המציאות = להבין את מה שקורה במציאות. כאשר האדם מבין את המציאות = טוב לו באמת. ברמה המעשית: על האדם ... להבהרה: על האדם לדעת כי המציאות טובה לאין שיעור יותר מכל אמונה טפלה באשר היא. זא אם אמונה טפלה כלשהי גורמת לאדם להרגיש טוב, עליו לדעת כי אם הוא היה יודע את האמת הוא היה מרגיש יותר טוב לאין ערוך. בכל אמונה טפלה טובה יש חלק של אמת. החלק של האמת שנמצא באמונה הטפלה, הוא זה שגורם לאמונה הטפלה ליצור תחושה טובה. חפש את נקודת האמת הטובה שיש בתוך האמונה הטפלה. זא אם האדם מנפץ אמונה טפלה ומרגיש רע, הרי שעדיין אינו באמת האמיתית. על האדם לדעת כי האמת טובה יותר מכל דבר אחר. לסיכום: חפש את נקודת האמת שיש בכל דבר, כי בכל דבר יש נקודה של אמת. תשאיר אצלך רק את נקודת האמת הטובה ותמשיך לחפש את האמת המלאה. כאשר תדע את כל האמת, תרגיש טוב נצחי באמת. ...

... X, על האדם לבדוק את התועלת של הפעולה, לך רק אל מול התכלית הזמנית אלא, אלא גם בפרספקטיבה של התכלית הסופית. אדם שמבין שהתכלית היא להרגיש שלמות, דהיינו, להגיע למצב שבו האדם אינו מרגיש חסר כלשהו, על אדם כזה לבחון את מעשיו, האם הם מובילים אותו אל התכלית הזאת. אם נדמה לו שהם מובילים אותו לשם, עליו ... כבר נמצאה. על האדם להבין כיצד צורת החיים שלו החשיבה שלו תפיסת המציאות שלו, אמורה להוביל אותו אל התכלית ואל הרגע שבו אין יותר שום תחושה של חסר משום סוג שהוא. מבחן התוצאה הוא התכלית הסופית, השלמות שאין שלמות אחריה. אם התכלית היא טובה אך יש ... הרי שאינה מושלמת. והרי שהיא אינה שונה מהותית ממה שפחות טוב ממנה. התכלית הטובה באמת, היא הנקודה הסופית שבה האדם מגיע למצב שבו הוא מרגיש שלמות שאין שלמות גדולה ממנה. אם האדם עדיין רוצה להתקדם לתכלית נוספת כלשהי, הרי שאינו מרגיש שלמות. השלמות = חוסר רצון להרגיש טוב יותר. אם האדם רוצה להרגיש טוב יותר מאשר מה שיש לו = מרגיש חסר של תחושת טוב = חוסר שלמות. בנקודת השלמות האדם אינו חסר דבר. אינו משתוקק לדבר כלשהו. השתוקקות = חסר שונה מ: שלמות. ... המציאות כפי מה שהיא באמת. רק כאשר האדם מגיע להבנה מלאה של המציאות, רק אז הוא רואה את היופי ואת הטוב שיש בכל דבר ורק אז הוא מסוגל להרגיש טוב באמת ולא לרצות משהו שונה ממה שיש לו. ברמה המעשית: חפש את האמת. בדוק את מערכת האמונות שלך האם הן נכונות. בדוק את ...

... שברגע הזה, אז הוא מחפש הנאה ברגע אחר. כל זמן שהאדם מחפש משהו טוב יותר מאשר מה שיש לו, הרי שהוא עוד לא מצא את הטוב המושלם שכבר יש לו. כל זמן שהאדם מרגיש תחושה כלשהי של חסר כלשהו, הרי שהוא עדיין לא מצא את עצמו. כאשר האדם מוצא את עצמו, הוא מפסיק לחפש. מי אינו מחפש? מי שכבר מצא. כאשר האדם חוזר ... חווה את עצמה כאחת עם המציאות, הרי שהאדם אינו חסר דבר = שלמות שאין שלמות אחריה = אושר וכולי. כל זמן שהאדם אינו חווה את המציאות בצורה הנל, הוא תמיד ירגיש שהוא חסר משהו. את מה האדם חסר? את השלמות. האחדות של המציאות היא השלמות. היא כוללת בתוכה את הכל. אין שום דבר נפרד ממנה. כאשר האדם רואה את עצמו כנפרד שונה מדברים אחרים, הרי שהוא אינו נמצא באחדות עם המציאות ולכן הוא מרגיש חסר. החיפוש העצמי נובע מכך שהאדם הלך לאיבוד. התודעה של האדם אינה תופסת את עצמה כאחת עם המציאות. מכאן נוצר הסבל וכולי. חזרה בתשובה לחזור בתשובה = לשוב אל המקום ...

... = הידיעות של האדם על המציאות = הבגדים של הנשמה. כאשר התודעה של האדם מתמודדת עם אירוע כלשהו, כאשר התודעה של האדם מרגישה שקר לה, היא לוקחת בגד כלשהו להתכסות בו. היינו התודעה משתמשת בתובנה כלשהי כדי לעזור לעצמה להרגיש טוב. השכל התובנות שיש לאדם על החיים, מקיפות ומסובבות את התודעה של האדם. ככל שהתובנות של האדם על המציאות טובות יותר, דהיינו, נכונות יותר וחיוביות יותר, כך הוא מרגיש טוב יותר. ניתן להמשיל את התובנות של האדם לחוקי הפיזיקה. כל חוק פרטי כלול בחוק אחר ... על עצמה, הרי שבעצם יש לו את השכל הגדול ביותר האפשרי במציאות. ומהו השכל הזה? כיצד המציאות מסתכלת על עצמה? וכיצד מרגיש מי שיש לו את השכל הזה של המציאות עצמה? תשובה: המציאות מסתכלת על עצמה בצורה אחידה ... לו סוף. ומאחר שהמציאות היא אין סופית, ממילא לא ניתן להכיל את מהותה בתוך המחשבה כמשהו סופי. ניתן לנסות לדמיין להרגיש את מהותה של המציאות, אך לא להבין בשלמות מלאה. בכל מקרה מנקודת המבט של המציאות עצמה ... האדם חווה את המציאות בצורה הנל, הרי שהוא אינו רוצה שום דבר אחר ממה שיש לו, משום שהמהות של הכל זהה. וממילא הוא מרגיש טוב באמת. מסקנה: השכל הגדול ביותר של המציאות = הכל אחד = הכל טוב באמת. מאחר שאין שום ... המבט של המציאות על עצמה שהיא כולה טוב באמת. ככל שהאדם חכם יותר, כך הוא רואה את הדברים בצורה יותר אחידה וממילא מרגיש יותר טוב. הבגדים שמקיפים את התודעה של האדם היא רמת ההבנה של האדם את המציאות. הבגד ... שיכול ללבוש אותו האדם, הוא להבין את המהות של עצמו. דהיינו, כאשר האדם מבין מה הפירוש של האני תודעה שכל מחשבה תחושה רגש וכולי. ככל שהבגדים דהיינו, התובנות שמקיפות את האדם קרובות יותר לאמת, דהיינו, לנקודת ...

... המחשבה. להלן דברים שמאפיינים תרדמה תודעתית: שינה בהקיץ = חוסר מחשבה = חוסר מודעות מלאה למתרחש = חוסר ידיעה והבנה מלאה של המציאות = חוסר ריכוז = חוסר התאמה בין הלב והרגש לבין המוח של האדם והשכל שלו. חוסר מודעות עצמית = אינו נהנה מהטוב האמיתי שיש בכל רגע = רודף אחרי טוב דמיוני = רודף אחרי הזנב של עצמו = מרוץ העכברים = מרגיש עייפות לגבי החיים. שינה = חי בעולם הדמיון = יחוס חשיבות לדברים שוליים ולא מהותיים = התמקדות בחיצוני במקום בפנימי = להפוך את הטפל לעיקר ואת העיקר ... רודף אחר אשליות = משלה את עצמו = מפחד מדברים שאינם קיימים במציאות = הופך זבוב לפיל = לא רואה את מה שעומד אל מול העיניים שלו = פחד חרדות = חוסר אושר = גהנום = מוות = מרגיש כמו מת חי. כמו כן, ישנם עוד מספר דברים שנחשבים לשינה תודעתית: דמיון = חוסר שכל = קיבעון מחשבתי = הנחות יסוד שגויות = תפיסות מציאות שגויות = אמונות טפלות = חוסר הבנה מלאה של המציאות = תחושה של כבדות עצלות = חוסר שמחה = עצבות = רע. לעומת זאת, יש גם את האדם הער. האדם שהתעורר = התודעה שלו ערנית. אדם ער = שכל = היגיון = דעת = ...

... את התודעה של האדם. אז מה עושה החלום כדי לשמור על הקיום שלו? גורם לחלום להראות כמה שיותר אמיתי. ומרחיק בכל כוחו את האדם מלדעת את האמת, שזהו רק חלום ודמיון אך לא האמת. תחושת האגו היא דמיון ונובעת אך ... של האדם את המציאות. מי שמתבונן יראה, כי ככל שהאדם מכיר טוב יותר את המציאות, כך האגו שלו הופך להיות קטן יותר. ככל שהאדם מכיר את הגודל האין סופי של המציאות, כך הוא מרגיש קטן יותר. ככל שהאדם מבין טוב יותר את ... ככל שהאדם מבין את המציאות טוב יותר, כך האגו שלו נעלם יותר. אמת = ידיעה מלאה של המציאות = אין אגו = שלמות = שכל = טוב. שקר = חוסר ידיעה שלמה של המציאות = אגו כבוד = תחושה של חסר = דמיון = רע. ...