... המידע שאתה צריך לאסוף על הלקוח, זה אילו מילים כאשר הלקוח שומע אותן, הוא חש כלפיהן תחושה של הזדהות ושל אהבה. ואילו מילים כאשר הלקוח שומע אותן, הוא חש כלפיהן תחושה של ניכור ושל שנאה. כי כל אדם, יש מילים שגורמות לו להרגיש יותר טוב, ויש מילים שגורמות לו להרגיש יותר רע. והדרך שלך לדעת איזה מילים גורמות ללקוח שלך להרגיש יותר טוב, היא על ידי זה שאתה מבקש ומעודד את הלקוח שלך, לספר לך כמה שיותר על הצרכים ועל הרצונות שלו. מה שנקרא בירור צרכי הלקוח איתור צרכי הלקוח. ... מולה בכיף, וליהנות ממנה. דהיינו, הלקוח בעצם גילה לך דבר נוסף עליו, והוא שהוא אוהב תחושה של כיף תחושה של הנאה ושהוא אוהב לשבת מול הטלביזיה בכיף וליהנות ממנה. וזה בעצם אומר, שכאשר אתה מציג את הטלביזיה ללקוח, אז מומלץ שלא רק תגיד לו, ... ממנו וגם יתפתח ממנו. דהיינו, מציגים את המוצר, בעטיפה שהיא כמה שיותר קרובה וממשית לחוויה שאותה הלקוח רוצה להשיג. והרעיון הוא, שהלקוח, כאשר הוא מציג את הרצון שלו, הוא משתמש במילים כלשהן, שהוא היה רוצה אותן. זא שמהות הרצון של הלקוח, ... ללקוח להוסיף את המילים האלו), שמתארות מה הוא רוצה להשיג מהמוצר. מילים שגורמות לו להרגיש אהבה כלפי המוצר. לדוגמה: המילים הילד הקטן שלך ייהנה ויתפתח מהמשחק המילים האלו גורמות ללקוח לאהוב את המוצר שלך. כי הלקוח עצמו השתמש בהן, כדי לספר לך ... בסולם של אוהב ולא אוהב, מול תת המודע של הלקוח. כי כל מילה במשפט שהלקוח אמר, יש ללקוח תחושה של אהבה שנאה ביחס לאותה המילה. וכאשר אתה רוצה לקרב את הלקוח למוצר שלך, עליך להשתמש כמה שיותר במילים שאותם תת המודע של הלקוח אוהב לשמוע. ...

... אתה רוצה לגרום למישהו לבקש ממך משהו, ואתה חושב שהוא נמנע מלבקש ממך את הדבר, משום שהוא מרגיש שלא בנוח לבקש ממך את אותו הדבר. וזה יכול להיות לדוגמה אדם שזקוק לעזרה כלשהי, והוא מתבייש לבקש ממך עזרה. ואתה רוצה לגרום לו לבקש ממך עזרה. או לדוגמה אדם שצריך את עזרתך וכיוב, אבל הוא מרגיש שהוא לא רוצה להפריע לך וכיוב. ואתה רוצה לגרום לו בדרך כלשהי, כן לבקש ממך את העזרה. או לדוגמה לקוח שאתה רוצה שהוא יבקש ממך עזרה, והוא מתבייש ... רצון שבו האדם רוצה לתת למישהו משהו. ומי שיתבונן יראה, כי כאשר יש לאדם רצון לקבל, הוא מרגיש חלש ונחות וחסר ערך. כי הרצון של האדם לקבל משהו ממישהו, בעצם גורם לאדם להרגיש את החיסרון שיש לו, ביחס לאותו הדבר שאותו הוא רוצה לקבל, וגם ביחס לאותו האדם שממנו הוא מבקש לקבל את הדבר. וברגע שהאדם מבקש ממך עזרה, הוא בעצם ... מאושר ולא שמח בחלקו. כי הרי הוא מבקש ממישהו משהו. וכאשר האדם נמצא במצב של רצון לקבל, הוא מרגיש סבל וחוסר אושר, מכך שהוא כאילו משפיל את עצמו ומודה בחיסרון שלו מול עצמו, והוא בעצם נצרך לבריות וצריך עזרה וסיוע מאדם אחר. ולעומת זאת, יש גם רצון לתת. שבו האדם מרגיש סוג של נתינה. שהוא נותן מעצמו למישהו אחר. דהיינו, האדם מרגיש, שיש לו יותר מאשר לאדם האחר. ושהאדם האחר, צריך את מה שיש לו לתת. והאדם מרגיש סוג של מילוי ושל חיזוק הערך העצמי שלו וחיזוק של הדימוי העצמי שלו. כי הוא מרגיש שיש לו כוח של נתינה. וכאשר האדם מזדהה עם רצון לתת, הוא בעצם מרגיש את היתרון שיש לו, ביחס לאותו האדם האחר שהוא נותן לו. ובכל מקרה ניתן להבין, שיותר קל לאדם לתת ולהעניק לאדם אחר, מאשר לקבל ולבקש עזרה וסיוע מאדם אחר. כי הנתינה יוצרת אצל האדם תחושה של שלמות ושל יתרון. והקבלה יוצרת אצל האדם תחושה של חוסר שלמות ושל חיסרון. וזה בעצם אומר, שאם ברצונך לגרום למישהו לבקש ממך עזרה כדי שתוכל לעזור לו, לשם כך עליך להפוך את הרצון ... הוא מבקש עזרה, אלא הוא יראה כאילו הוא מציע עזרה ועוזר לאדם אחר. דהיינו, עליך לגרום לאדם להרגיש שזה שהוא מבקש ממך את הדבר, הרי שבכך הוא לא נמצא בעמדת נחיתות מולך, אלא הוא נמצא בעמדת כוח ביחס אליך. או על כל פנים, שהוא נמצא בעמדה שווה אליך. אך העיקר הוא, שהוא לא ירגיש נחות וחסר ערך עם ערך נמוך, בעקבות זה שהוא מבקש ממך את העזרה. ואיך באפשרותך לגרום למישהו להרגיש שהוא מציע עזרה, כאשר בעצם הוא מבקש עזרה? תשובה: על ידי זה שאתה מנמיך את עצמך ביחס אליו, ועל ידי זה שאתה יוצר את הרושם, שהוא יעשה לך טובה ... את אותו הדבר, בכך בעצם הוא החזק והגיבור, יעשה אותך למאושר. והרעיון הוא, שבעצם לוקחים את חוויית הקבלה של האדם ואת הרצון לקבל של האדם, וממירים אותו לחוויית נתינה ולרצון לתת. דהיינו, באפשרותך להציג את הדברים בצורה כזו, שתגרום לאדם להרגיש, שהוא בעצם עוזר לך ועושה לך טובה, אם הוא יאפשר לך לעזור לו ואם הוא יסכים וירשה לך, להסביר לו את מה שאתה רוצה להסביר לו וכיוב. ועל ידי זה שאתה ממיר את החוויה של האדם, מחוויה של בקשת עזרה, לחוויה של הצעת עזרה. דהיינו, שהוא מציע לעזור לך, ושהוא עוזר לך בכך שהוא מאפשר לך לעזור לו. על ידי זה יש לאדם יותר אינטרס לבקש ממך את ... מציג את הדברים בצורה כזו שאומרת, שאם הילד יבקש עזרה בשעורי הבית, הרי שבכך בעצם הוא נמצא בחוויה של נתינה כלפי ההורה שלו, שאמר שהוא מאוד רוצה ומאוד שמח לעזור לילד בשעורי הבית. אבל מצד שני, עדיין הדברים מוצגים בצורה כזו, שאתה ... השומע, אומנם הוא מבין שהוא בעצם נותן לך משהו, כאשר הוא מבקש ממך עזרה. אבל עדיין הוא נמצא בחוויה של בקשת עזרה ממך. ולכן, הדבר היותר נכון לעשות, זה גם ליצור אצל השומע תחושה של חוויית נתינה, מכך שהוא יבקש ממך את הדבר. אבל במקום להציג את זה בצורה שמשתמע שהוא מבקש ממך עזרה וסיוע, במקום זה רצוי להציג את הדברים בצורה כזו ... הסלים האלו עד למקום שבו אתה גר. דהיינו, יש כאן השמטה של המילה עבורך שהיא יוצרת אצל השומע תחושה של רצון לקבל עזרה. ויש גם השמטה של המילה שלך מהסלים שלך, ובמקומה יש את הניסוח הסלים האלו, שיוצר סוג של ריחוק רגשי בין השומע, לבין הסלים שלו. ואז הוא מרגיש, שזה כבר לא שאתה מרים את הסלים שלו, אלא אתה סתם מרים סלים כלשהם. או לדוגמה לעזור לילד בשעורי בית, לא בצורה של אני אשמח שנעשה ביחד את שעורי ... בצורה של אני אשמח שנלמד ביחד את מה שכתוב בספר ההיסטוריה וכיוב. זא שיוצרים סוג של ניתוק רגשי אצל השומע, בין המימוש בפועל של העזרה שאתה עוזר לו, לבינו. כדי שהוא ירגיש כאילו שהפעולה עצמה, לא נעשית במיוחד עבורו ושהיא כאילו בכלל לא קשורה אליו. כי ברגע שהוא זוכר שהיא קשורה אליו, הוא מיד מ

... להרגיש טוב, איך להיות מאושר? איך נוצרות תחושות? איך נוצרים רגשות? איך להרגיש רק טוב? איך לא להרגיש רע? מהו אושר? הדרך אל האושר, סוד האושר, הכל כרצונך תמיד, חשיבה שלילית, חשיבה חיובית האם אפשר להרגיש רק טוב בלי להרגיש רע? אחת השאלות הבסיסיות ביותר שאליעד כהן מעלה בהרצאה היא האם האדם יכול להרגיש רק טוב ללא חוויה של כאב או חיסרון. לפי אליעד, כל דבר בחיים יכול להתפרש גם כיתרון וגם כחיסרון. לדוגמה, תחושת הקיום שלנו עצמה היא גם חיסרון וגם יתרון. הקיום עצמו טוב בכך שהוא קיום, אבל בו זמנית הוא גם לא טוב, כי הוא לא משהו אחר שאנחנו אולי רוצים להיות. איך נוצרים רגשות ותחושות אצל האדם? אליעד מסביר שהבסיס לכל תחושה או רגש הוא השינוי והתנודתיות. הוא נותן דוגמה פשוטה: אדם לא מודע לקיומה של האוזן שלו עד שיש בה שינוי בתחושה, בין אם מדובר בכאב או בהנאה. כדי להמשיך לחוש את האוזן, התחושה חייבת להיות בתנודתיות מתמדת - שינוי בעוצמה או בסוג התחושה. אם הכאב הוא רציף לחלוטין ללא תנודה, הוא יפסיק להיות מורגש בשלב מסוים. כך הוא גם מתאר את ההנאה והכאב: אלו תחושות שנוצרות במערכת העצבים של האדם, ובסיסן הוא הרצון או אי הרצון של האדם בתחושה מסוימת. תחושה שאדם רוצה הופכת להנאה, ותחושה שהוא לא רוצה הופכת לכאב, למרות שמבחינת העצבים אין הבדל מהותי בין השתיים. האם אפשר להפסיק להרגיש בכלל? אליעד מציג דרך תאורטית שבה האדם יכול להפסיק להרגיש. הדרך לכך היא ליצור השתוות מוחלטת של תחושות מנוגדות, כמו רעב ושובע, כאב והנאה, רצון וחוסר רצון. למשל, אם האדם רוצה לאכול ולא רוצה לאכול באותה מידה בדיוק, הוא לא יחווה שום תחושה לגבי האוכל. כך גם לגבי כל תחושה אחרת. לפי אליעד, ברגע שאתה מגיע למצב של השתוות מוחלטת, אתה מפסיק לחוות, והחוויה שלך הופכת לשקט מוחלט ולריק. למה אדם סובל למרות שהוא לא חייב לסבול? אליעד טוען שכל סבל שאדם חווה הוא בעצם מתוך רצונו שלו ... אם האדם יצליח לוותר על כל היתרונות האלו, הוא יגיע לנקודה שבה או שהמצב יפסיק להתקיים עבורו, או שהוא עצמו לא יתקיים במצב הזה. במילים אחרות, הוא יתאחד לחלוטין עם החוויה שלו, ויפסיק לחוות אותה כרע. מדוע האדם ממשיך להרגיש כאב למרות הרצון שלו להפסיק? אליעד מציג רעיון מעניין, לפיו האדם ממשיך לחוש כאב משום שבתוך תוכו הוא דווקא רוצה לחוש את הכאב הזה. הוא ...

... עצמית, להיות מודע לעצמך, להיות מאושר, למה אתה רוצה להרגיש טוב? למה אתה לא רוצה להרגיש רע? לחקור את הרגשות, להיות שמח, איך להבין את עצמך? התבוננות עצמית, התבוננות פנימית למה אתה רוצה להרגיש טוב ולא רוצה להרגיש רע? אליעד מסביר שכל אדם רוצה להרגיש טוב ואינו רוצה להרגיש רע, אך כמעט אף אחד לא עוצר לבדוק את השורש של הרצון הזה. התהליך מתחיל בכך שאדם צריך לבדוק לעומק למה הוא באמת רוצה את מה שהוא רוצה. הוא נותן ... תמונה או הדמיה. אבל כשאליעד מציע לו את האפשרות לנסוע באמת לאותם מקומות, האדם מודה שבעצם אינו רוצה את החוויה עצמה, משום שהיא כרוכה במאמץ ובאי - נוחות. הסיבה שהאדם חושב שהוא רוצה לנסוע לאוורסט, לדוגמה, היא שהוא מדמיין שירגיש תחושה טובה כאשר יעמוד בפסגה. אולם אליעד מסביר לו שחלק בלתי נפרד מהתחושה הטובה הזו הוא הדרך והקושי שחווים במהלך הטיפוס. אם האדם היה נלקח ישר לפסגה במסוק, לא היה מרגיש את אותה תחושת סיפוק. מכאן הוא מסביר שאנשים למעשה רוצים חוויה מסוימת, אך הם לא מודעים לכך שלחוויה זו יש שני חלקים: התוצאה הרצויה והדרך אליה. הם לרוב לא רוצים את הדרך, אלא רק את התוצאה הסופית. מהו המנגנון שגורם לך לרצות משהו? אליעד ... שהוא באמת רוצה (להישאר באזור הנוחות שלו), ומצד שני חושב שהוא צריך לרצות משהו אחר. הקונפליקט הזה יוצר רגשות אשמה ותחושת חוסר סיפוק מתמידה. איך לחקור את הרגשות לעומק? אליעד מציע לאדם להתבונן על הרצונות והרגשות שלו בצורה עמוקה יותר. הוא אומר לאדם לבדוק מדוע הוא מעדיף להרגיש תחושות מסוימות ולא אחרות. למשל, למה הוא מעדיף תחושה של חיוניות, סיפוק ואופטימיות על פני תחושה של שיעמום או חוסר אונים? אליעד מתאר איך האדם מתחיל להסתבך בתשובות מעגליות כגון: אני רוצה להיות אופטימי כי זה עושה אותי שמח, ואני ... וכך הלאה. הפתרון לדעתו הוא להתבונן עוד יותר לעומק, ולשאול את השאלה היסודית ביותר: למה בכלל אתה רוצה להרגיש טוב? למה בכלל יש לך רצונות או רגשות? הוא מסביר שהרצון להרגיש טוב אינו מחויב המציאות, אלא נובע ממשהו בסיסי יותר. האדם צריך להעמיק עד שימצא את השורש של למה בכלל אני רוצה?, כלומר, להסתכל לפני הצורה, לפני ההגדרה של טוב או רע. איך לפרק את המושג אני רוצה להרגיש טוב? אליעד מפרק את המשפט אני רוצה להרגיש טוב לשלושה חלקים: אני - ישות שחווה את הרצון וההרגשה. רוצה - פעולת הרצון עצמו. להרגיש טוב - תוכן הרצון, כלומר, מה שהישות רוצה. לדבריו, רוב האנשים מתמקדים רק בחלק השלישי, בתוכן הרצון (להרגיש טוב), ומפספסים את העומק של ההבנה העצמית, שהיא להבין קודם כל מהו בכלל רצון, ומהי בכלל

... לחלוקה נוספת. החלק הקטן ביותר שאי אפשר לחלק אותו עוד הוא למעשה הרגע הנוכחי. הוא מסביר שבאותו רגע יחיד אין אפשרות שתהיה תחושת אני ואין גם תחושה של לא אני, מכיוון שתחושת האני תמיד קשורה לזיכרון (עבר) או לציפייה (עתיד). לכן ברגע אחד בלבד, אין תחושה מוגדרת של זהות, אלא רק קיום טהור ללא זמן. לדוגמה, אם אדם מנסה לחשוב על עצמו רק ברגע בודד אחד ללא זיכרון וללא מחשבה קדימה, ... יגלה שאין אני מוגדר באותו רגע. האני הוא תמיד דימוי שנוצר כאשר התודעה מוסיפה לרגע הנוכחי מחשבה על עבר או עתיד. כיצד מתגבשת תחושת האני? אליעד מדגים שתפיסת האני נוצרת מתוך השילוב של זיכרון וציפייה. למשל, כשאדם חושב אני, הוא לעיתים מתכוון למה שהוא היה בעבר, לעיתים למה שהוא רוצה להיות בעתיד, ולעיתים למה שהוא כרגע. אך אף פעם תחושת האני אינה עומדת בפני עצמה, אלא תמיד קיימת ביחס למשהו אחר - לעבר או לעתיד. הוא מסביר שלמעשה העבר הוא דימוי, משהו שכבר ... חלק מהמציאות הנוכחית. מכך עולה שהדבר היחיד שבאמת קיים הוא הרגע הנוכחי, שהוא חסר עבר ועתיד. אבל ברגע אחד כזה לא ניתן באמת להרגיש זהות, כי זהות מתבססת תמיד על מה שהיה או שיהיה. האם ניתן לחיות את הרגע הזה באמת? אליעד מתייחס לכך שהביטוי לחיות את הרגע יכול ... לעומק, הוא הופך לעניין מורכב. הוא מבהיר שאם היינו באמת חיים רק את הרגע הזה, ללא שום מחשבה על העבר או על העתיד, לא היינו חווים תחושה של אני, מכיוון שהאני מוגדר תמיד ביחס למשהו שהיינו או נהיה. לכן, לחיות את הרגע באמת פירושו לאבד את תחושת הזהות הרגילה, כי תחושת הזהות תמיד נשענת על הזיכרון או הציפייה. מה קורה כאשר האדם מנסה להבין מהותית את האני? אליעד מדגיש שבחקירה עמוקה של ... מסביר שככל שנחפור יותר, נגלה שבסופו של דבר תמיד נחזור לאותה שאלה פילוסופית יסודית - איך מתוך כלום נהיה משהו? כלומר, איך התחושה של אני עולה מתוך מצב של חוסר מוחלט בזהות. האם אפשר להימנע ממחשבות על עבר או עתיד? אליעד מסביר שאם האדם יצליח להימנע מלחשוב על העבר והעתיד, הוא יגלה שאין בו שום תחושת אני במובן הרגיל שלה. ללא העבר והעתיד, האדם יחווה מצב של תודעה טהורה ללא זהות מוגדרת, מצב שבו אין אני ואין גם לא אני, ... שכל מה שאנו תופסים כעבר או עתיד הוא דימוי בלבד, ובעצם המציאות היחידה שקיימת היא הרגע הזה, שאין בו עבר ועתיד. לפיכך, כל תחושת הזמן והאני שנוצרת בתודעתנו מבוססת על האשליה של רציפות והפרדה, ולכן המסקנה המהותית היא שאין באמת הפרדה בין הרגעים, ... הזה. מהי המסקנה הפילוסופית מההרצאה של אליעד כהן? הסיכום העמוק של אליעד הוא שהתודעה והזמן הן אשליות תודעתיות שיוצרות את תחושת האני. בסופו של דבר, כאשר האדם חוקר לעומק את תחושת האני והזמן, הוא מגיע להבנה ברורה שאין באמת אני קבוע ומוגדר מעבר לרגע הנוכחי, ושכל תפיסת הזמן שלנו בנויה מאשליה של ... חושבים עליו בצורה מדויקת, נגלה שהוא לא באמת ניתן לחלק. הוא מציין, אם נניח שאנחנו מתמקדים רק ברגע אחד, אז לא ניתן לחוות תחושה של אני. כאשר מחשבים את הזמן, אנחנו לא באמת חווים את האני ברגע זה, שכן זהו רק רגע חולף מבלי להיות חלק ממסגרת ארוכה יותר של זמן. מה קורה לעבר ולעתיד בתפיסת האני? אליעד מבקש ... על העתיד לא בהכרח שייכת לנו בהיבט של האני. האני כפי שאנחנו תופסים אותו הוא לא אלא זיכרון או ציפייה לעתיד. כלומר, יש איזו חוויה של האני רק בתוך הרגע הנוכחי. האם יש משמעות לעבר ולעתיד? כשהשניים שואלים, אם האני לא באמת קיים מעבר לרגע הנוכחי, ... לדבריו, האני האמיתי הוא זה שבולם את הזמן, כלומר, כל הרגעים - כל אותם רגעים שמרכיבים את הזמן - הם למעשה זהים במובנים רבים, ותחושת האני נובעת מהחיבור שאנחנו יוצרים עם כל אחד מהם. האם האני הוא אשליה? בהמשך, ישנה שאלה שצצה באופן טבעי: האם האני ... להפריד בו בין רגע לרגע. כל רגע כזה הוא בהכרח מורכב מהעבר ומהעתיד, כי גם אם אנחנו לא זוכרים את מה שהיה לפני, יש לנו עדיין תחושה של עבר ועתיד בכל רגע. האם ניתן לתפוס את הרגע? כחלק מההרצאה, אליעד מסביר גם כיצד נוכל להבין את הרגע הזה - את הרגע שבו ... המשמעות של החיים דווקא דרך הרגע הנוכחי. כל מה שקרה, כל מה שיקרה, זה רק הדימוי שלנו. אין זמן, אין אני קבוע. האני הוא פשוט תחושת זיכרון או ציפייה - כל אחד מהם מבוסס על מימדים שנראים לנו רק דרך תודעתנו, שהיא האחראית על כל המחשבות, הזיכרונות וההבנה של ...

... ואם לא, מה אנחנו יכולים להבין על קיום מתוך חוויות שונות. הוא מציין כי הקיום האנושי הוא תחושה פנימית שמישהו חווה, משהו שמחוץ לחושים, משהו שאין לו קשר ישיר לחוויות החושיות שלנו. לדוגמה, אנו לא יכולים לראות את עצמנו בעינינו, אבל אנו יותר בטוחים בקיומנו מאשר באותן תחושות חושיות אחרות, כמו ראיית העולם. מה זה אומר אני קיים? ההבנה של הקיום מתחילה מתוך ההכרה הפנימית. כל תחושת אני קיים היא בעצם תחושת מודעות פנימית שמלווה כל פעולה או תחושה שאנחנו חווים. לדוגמה, כשאדם אומר אני רוצה או אני זוכר, כל תופעה כזו טומנת בתוכה את המודעות לקיום. אם לא תהיה המודעות הזו, לא תוכל להיות כל תופעה נוספת. אליעד מציין שהבסיס ... קיים, ושכל פעולה שנעשית, כל רצון, כל זיכרון, כל תחושה, הם בהכרה של הקיום הזה. האם אפשר להיות קיים מבלי לדעת שאנחנו קיימים? אליעד שואל האם אפשר להתקיים מבלי לדעת שאנחנו קיימים. הוא מציין שבמצב כזה, האדם לא ידע ... אם לא קיימת הידיעה הפנימית אני קיים, אז כל שאר תחושותינו ופעולותינו לא היו מתקיימות. זה גורם להבין שגם אם אתה לא יודע שאתה קיים, כל עוד יש בך תחושה פנימית של קיום, אתה עדיין תוכל לחוות את העולם ולקיים את עצמך. מהו הלא קיים ומה משמעותו? אליעד מעלה שאלה נוספת ומאתגרת: מה קורה אם אתה בוחר לא להיות קיים? איך ... לבחור להפסיק להיות קיים, להיעלם או לא לחוות את תחושת קיומו. בשלב זה, לא קיימת הבחירה בין טוב לרע, בין צורות שונות. הוא מחדד את הרעיון של בחירה חופשית, המובילה את האדם לבחור האם לחוות את העולם בצורתו המוגדרת או ... את כל הדברים תחת מהות אחת, ושכל מה שגורם לנו להרגיש שונים זהו רק אשליה שנוצרת מתוך תפיסתנו של העולם. כל דבר נפרד הוא למעשה חלק מהשלם האחד. ההבנה של הבחירה הפנימית הבחירה האישית של כל אחד מאיתנו בין להיות חלק מהשלם או להרגיש את עצמנו מנותקים ממנו היא הבחירה המרכזית שאליעד עוסק בה. הוא מדבר על הבחירה בין להיות עצמך או לא להיות, וההבנה שהבחירה הזו קיימת תמיד, כל הזמן. אם אתה בוחר לחוות ... תבחר לא לחוות את ההבדלים בין הדברים, אתה יכול להרגיש את הקיום המלא והשלם. האם אפשר להיות אלוהים? במהלך ההרצאה, אליעד עוסק גם בהשגת השלמות וההבנה של המהות הגבוהה ביותר, שהיא בעצם האלוהים. הוא מציין שהדרך להיות אלוהים ... ולהתבונן בה בצורה נקייה. כל דבר שאתה חווה, כל תחושה, כל רצון - כל אלו הם חלק מהתהליך שבו אתה מתקרב להבנת הקיום האמיתי, שלמעשה הוא שלמות אחת גדולה. איך לא להיות קיים? האם אפשר להיות אלוהים? המהות של המציאות מה ...

... מציין את השפעת המילה כאן במשפטים, כיצד היא יכולה להעביר תחושת המשך או חיבור בין רעיונות. לדוגמה, כשאתה אומר כאן אני אעשה או כאן אני אוסיף, זה יוצר תחושה של המשך ישיר ומקשר בין הפעולות. הוא מוסיף כי השימוש במילים כמו כאן יכול לעזור בשיווק או בהצגת פרויקטים, וליצור תחושה שהמשימה נפרדת וממוקדת יותר. כיצד השימוש במילה עוד משפיע על תחושת הערך? שימוש במילה עוד יכול ליצור תחושה של תוספת או הרחבה, דבר שיכול להעצים את תחושת הערך של מוצר או שירות. לדוגמה, אם אתה מציע ללקוח עוד סילר על קיר גבס, זה מעורר תחושת תוספת ושדרוג. לעומת זאת, אם תאמר אני אבצע את זה, זה לא יוצר את אותה תחושת ערך. אליעד מסביר כי המילה עוד עלולה גם להוביל לנפח מיותר, ולכן יש להשתמש בה בצורה חכמה. מה ההבדל בין כדי לולגרום? אליעד מציין את ההבדל בין השימוש במילה כדי לבין השימוש ... לדוגמה, כשאתה אומר אני אעשה את זה כדי שתוכל..., יש בכך תחושה של אופציה, של ספק אם באמת תוכל לבצע את המשימה. מצד שני, אם אתה אומר אני אעשה את זה ולא ייכנס מים, זה נותן תחושת ביטחון ומחויבות. ההבדל בין כדי לולגרום הוא חשוב מאוד בהשפעה על קבלת ההחלטות של האדם מולך. כיצד ניתן להנחות אדם מבלי לגרום לו לתחושת התנגדות? כשהשאלות שאתה שואל מכילות את המילה האם ולא אתה רוצה, אתה יוצר יותר תחושת אופציה ואפשרות, והאדם מקבל את ההחלטה מבלי להרגיש שהשפעת עליו ישירות. אליעד מביא דוגמה איך זה משפיע על החלטות של לקוחות או בני זוג - שאלה כמו האם תרצה לאכול במסעדה בשרית? יוצרת אפשרות מבלי להטיל לחצים ישירים. מהי השפעת ... השאלה איך בהקשרים שיווקיים? השימוש במילת השאלה איך נותן תחושה של יכולת ושל אפשרות. לדוגמה, כששואלים איך אתה יכול לשתול מחשבות בתת המודע של אדם אחר?, המוח של הקורא או השומע יתחיל לחשוב על דרכים או פתרונות, והם מתחילים להרגיש שזה אפשרי. זה שונה משאלה איך לעשות, שהיא פחות ממוקדת ומעוררת יותר ספקות. האם השאלה איך משפיעה על המוח שונה מהשאלה איך באפשרותך? השאלה איך באפשרותך שונה מהשאלה איך לעשות. ... אליעד מתאר כיצד השימוש בשאלות מסוימות יכול לגרום לאדם להרגיש שהוא מציע את התשובות בעצמו, אך למעשה השאלות הללו מנותבות לכיוון המחשבות שברצונך להטמיע בו. הוא מסביר את השפעת מילים כמו אתה תוכל או אתה תרצה, שבהן המוח מתחיל לפתח תמונה בראש ...

... הסטטוס להעביר את תחושותיו או דעותיו האישיות, ... הכותב ויכול ליצור תחושה של מניפולציה. ... הוא למעשה מבטא תחושות אישיות של פחד, בדידות ... כשהוא מציג את זה כתחושה קבוצתית, הוא יוצר אשליה שיש הסכמה כללית על הרגש הזה, וזה מאפשר לו להרגיש פחות פגיע. במקום להגיד באופן ... תמיכה בלי להודות ברגש אישי ופגיע. האם השימוש בלשון ... כדי לגרום לאחרים להרגיש שהם שותפים לתחושות שלו, אפילו אם הם ... לחשוב שכולם מרגישים כמוהו, ויוצר לחץ חברתי לתמוך בדעה או ברגש שהוא מבטא. לדוגמה, כאשר מישהו ... להסכים איתו או להרגיש שהם יוצאי דופן. הכוונה שלו היא לגרום לאנשים להרגיש שהם חייבים להצטרף אליו, כי ... כאלה מגיעים מהתחושה שמישהו מנסה להשתלט על ... אנחנו עלולים להרגיש שמישהו מנסה לשתול בנו מחשבות ... שהכעס נובע גם מתחושה של אובדן שליטה, כי ... לשון הרבים על תחושת השייכות? השימוש בלשון רבים יוצר תחושה מזויפת של שייכות ... רבים בעצם רוצים להרגיש שהם לא לבד בתחושותיהם. לדוגמה, כשהם כותבים אנחנו מרגישים בודדים, זה מאפשר להם להימנע ... הם מצליחים ליצור תחושת הזדהות וקירבה עם אחרים שמרגישים כמוהם. אך מצד שני, השימוש ... להיתפס כמניפולציה רגשית או ניסיון ליצור הזדהות ... שמאחורי הסטטוס ולהרגיש שמישהו מנסה לכפות עליהם רגשות או דעות שאינם אותנטיים להם. ... בלשון יחיד ולחשוף רגשות אישיים? אליעד מבהיר שהדרך ... בלשון יחיד, ולחשוף רגשות אישיים בצורה גלויה וברורה. ... בצורה ישירה אני מרגיש בודד, אני פוחד, אני צריך ... יותר, ומפחיתה את התחושה שמישהו עושה עלינו ...

... נמשכים לאנשים מסוימים ולא לאחרים? משיכה בין אנשים היא לא עניין מקרי. אליעד כהן מסביר שהמשיכה מבוססת על הרצון הבסיסי של כל אדם להרגיש טוב יותר מאשר רע. כשאנשים מחליטים עם מי הם רוצים לשוחח או לפלרטט, הם למעשה בוחרים באדם שלדעתם יגרום להם להרגיש יותר טוב. לדוגמה, גבר יכול לבחור לשוחח עם אישה יפה כי עצם השיחה איתה יוצרת אצלו תחושת ערך עצמי גבוה יותר, אם היא רוצה אותו, הוא מרגיש בעל ערך. מנגד, אדם אחר עשוי להימנע מלדבר עם אותה אישה, למרות יופייה, מחשש שהיא תדחה אותו ואז הוא יחוש רע. כלומר, בחירה לפלרטט או לא לפלרטט מבוססת על החישוב האישי של האם הפעולה תוביל לתחושה חיובית או שלילית. למה יש אנשים שמקבלים יותר פלירטוטים מאחרים? אליעד כהן מציין כמה סיבות שגורמות לאנשים מסוימים להיות מושכים לפלירטוטים יותר מאחרים. הסיבה המרכזית היא שהם נתפסים כמי שיגרמו לאחרים להרגיש טוב או לשפר את ההרגשה שלהם בעצמם. הוא נותן דוגמאות מפורטות לכך: בחורה יפה: אנשים יתחילו לשוחח איתה כי הקשר איתה נותן תחושה של עלייה בערך העצמי, תחושה של חשיבות או הצלחה מסוימת. לדבר עם מישהי אטרקטיבית יכול לגרום לאדם להרגיש שהוא אטרקטיבי בעצמו. תחושת כוח ושליטה: אדם עשוי לבחור לדבר דווקא עם מישהי חלשה או מכוערת משום שזה מעניק לו תחושה של עליונות וכוח, שהוא חזק יותר בהשוואה אליה. חשש מדחייה: אנשים לעיתים יימנעו מלדבר עם אדם מושך או יפה מדי כי הם מפחדים שהאדם הזה ידחה אותם, ואז הם ירגישו רע. היופי במקרה הזה דווקא פועל לרעת האדם היפה, כי הוא הופך אותו לפחות נגיש. הדוגמאות הללו מדגימות בצורה ברורה שהמשיכה מבוססת לא רק על מראה חיצוני, אלא על האופן שבו אנשים מאמינים שהאינטראקציה תשפיע על תחושתם. איך לגרום לאנשים לרצות לדבר איתך ולפלרטט איתך? כדי לגרום לאנשים לרצות להיות בקרבתך, אליעד כהן מדגיש כי יש צורך לגרום להם להאמין שהאינטראקציה איתך תהיה חיובית ומועילה ... שמעודדת אנשים להימשך אליך ולרצות לדבר איתך. לייצג משהו נחשק: להיות בעל תכונות שאחרים רוצים לאמץ לעצמם. לדוגמה, אם אדם רוצה להרגיש חזק ואין לו כוח להשיג את זה לבד, הוא עשוי להימשך לאדם חזק שישלים לו את החיסרון הזה. לא להיות מאיים מדי: לפעמים, דווקא חוזק או ביטחון עצמי מוגזם עלולים להרחיק אנשים, מכיוון שזה מבליט אצלם תחושת חסר או חולשה ומייצר תחושה של נחיתות. אליעד מסביר שהחוכמה היא לדעת את האיזון - לשדר תכונות אטרקטיביות וחיוביות, אבל לא בצורה שמאיימת על האדם האחר או יוצרת אצלו תחושת חוסר ערך או חולשה. איך להשתמש במידע הזה בחיים האישיים? לסיכום, אליעד כהן מדגיש שהדרך למשוך אליך אנשים בצורה אפקטיבית יותר היא לגרום להם לחשוב שהשיחה איתך, הפלירטוט, ... יחסים? איך לקרוא שפת גוף ולזהות משיכה? איך נוצרת משיכה ומה משפיע על פלירטוטים בין אנשים? משיכה בין אנשים מבוססת על הרצון להרגיש טוב. אנשים נמשכים למי שהם חושבים שיגרום להם להרגיש טוב יותר מאשר רע. כלומר, כאשר מישהו בוחר לדבר עם אדם אחר, זה נובע מההנחה שהאינטראקציה איתו תשפר את התחושה שלו. למה יש אנשים שמפלרטטים איתם יותר מאחרים? אנשים שמושכים יותר פלירטוטים לרוב גורמים לאחרים להרגיש טוב או להאמין שקרבתם תספק להם ערך. לדוגמה: - יופי חיצוני: אנשים עלולים לפלרטט עם בחורה יפה כי זה מעניק להם תחושה של ערך עצמי גבוה יותר. - תחושת כוח ושליטה: יש גברים שירצו לדבר דווקא עם אישה חלשה כי זה גורם להם להרגיש חזקים. - חשש מדחייה: מנגד, ייתכן שלא יתחילו עם בחורה יפה כי גבר חושש שהיא תדחה אותו, מה שעלול לגרום לו להרגיש רע. איך אפשר לגרום לאנשים לרצות לדבר איתך? המטרה היא לגרום לאדם השני לחשוב שהאינטראקציה איתך תהיה חיובית יותר משלילית. ניתן להשיג זאת בדרכים שונות: - להיות נחמד, מנומס ... - אנשים נמשכים לאלה שמגלמים תכונות שהם שואפים להשיג. - לשדר ביטחון עצמי אך לא בצורה מאיימת - יותר מדי עוצמה עלולה לגרום לאחרים להרגיש נחותים ולרצות להתרחק. איך להשתמש במידע הזה בחיים האישיים? בסופו של דבר, כדי למשוך יותר אנשים ולגרום להם לרצות להיות בקרבתך, צריך לגרום להם להאמין שהאינטראקציה איתך תהיה מהנה ... והוא מעדיף שחורה, זה מה המחנה המשותף של השחורה והבלונדינית כשיש מישהו שהוא מעדיף אותן מה היה שם. התשובה היא פשוטה האנשים רוצים להרגיש טוב, אוקי ואנשים עושים את מה שהם חושבים שיגרום להם להרגיש יותר טוב מרע ואנשים מדברים עם אנשים שהם חושבים שלדבר איתם יעשה להם יותר טוב מרע. עכשיו עם מי בן אדם חושב, זה קודם כל המבנה בן אדם רוצה להרגיש טוב והוא מדבר עם מי שהוא חושב שלדבר איתו יעשה לו יותר טוב מרע, בא נלך על ה - לדבר איתו. עכשיו ופה זה כבר מתפרש להרבה מאוד כיוונים, פה זה מתפרש להרבה מאוד כיוונים כאילו אני ...

... אני צריך לומר לשומע, שיצור אצל השומע את התחושה, שאמרתי את מה שהייתי צריך לומר, כדי שהוא יחשוב עלי את מה שאני רוצה שהוא יחשוב עלי. וכך לדוגמה אתה ... ידועים לך, אבל עדיין ליצור אצל השומע את התחושה שסיפרת אותם. והתחושה הזאת שכאילו סיפרת את הפרטים האלו, למרות שבפועל לא סיפרת אותם, התחושה הזאת תיצור אצלו את מה שאתה רוצה שהוא יחשוב עליך. כך, שלא תמיד אתה חייב לומר בפירוש ובדיוק את ... וכיוב ביטויים שגורמים לשומע להיות בתחושה, כאילו אמרת את מה שבעצם לא אמרת. ועל ידי זה, אתה משיג את האפקט ואת התוצאה שהייתה נגרמת, אילו היית ... להעביר את המסר, אלא אם יצרת אצל השומע את התחושה שאמרת את הדברים. ובפועל, תגדיר מה אתה רוצה שהשומע יחשוב. תמצא מה אתה אמור לומר כדי שהוא יחשוב את ... כאשר המילים דרך אגב, יוצרות אצל השומע את התחושה , שכאילו אתה מספר לו את הסיפור לפי תומך ולא כדי לשכנע אותו. או במילים אחרות, הדרך אגב וביטויים כיוב, ... שימוש בשם הפרטי של האדם, יוצר אצל האדם תחושה של קרבה אישית לדובר. שימוש בשם הפרטי של האדם, כדאי כאשר ברצונך לגרום לשומע לחשוב שהוא לא סתם ... כאשר אתה משתמש בשם הפרטי שלו ויוצר מולו תחושה קשר אישי וקרבה אישית. מה שבעצם אומר, שאסור להשתמש בשם הפרטי של האדם, אם ברצונך שלא ליצור תחושת קרבה בינך לבין השומע. לפעמים כאשר ברצונך לומר למישהו, אם תעשה כך תקבל כך, וברצונך שהוא לא יחשוד ... כדאי לו להקשיב לך. זא תיצור ותגדיל אצלו תחושה של חיסרון, לפני שאתה הולך לומר לו את מה שאתה רוצה לומר לו, כדי שהוא ירצה יותר להקשיב לך. אם ... מה שהוא חושב כרגע. וזה יוצר אצל השומע, תחושה של קונפליקט וחוסר רצון להקשיב לך. ולכן, כאשר אתה רוצה לגרום למישהו לחשוב משהו, באפשרותך להימנע ... כזה אפשר לראות דרכים שבהן ניתן לתת לשני תחושה שהוא ממשיך לחשוב איך שהוא רוצה, ועדיין להוסיף לו גם את המהות של מה שרוצים שהוא יחשוב. כאשר אתה מציג ... שהצגת העובדות בצורה כלשהי, תגרום לו להרגיש יותר טוב. ובמקרה כזה, גם אם העובדות אינן אמת לפי ידיעתך, אם תשדר לו שאתה מאמין לסיפור שלו, כגון לדוגמה ... במהלך הצגת הדברים שלך, זה יגרום לו להרגיש שאתה אוהב אותו ומקבל אותו איך שהוא. מה שכן, זה עלול לגרום לו לחשוד בך שאתה לא דובר אמת, אם הוא יראה שאתה מאמין לשקרים שלו. כי אם הוא מרגיש שהוא משקר, אז גם אם תחזור אחרי מה שהוא עצמו אמר, הוא ירגיש שאתה משקר, למרות שהוא עצמו אמר את זה קודם. ועוד אבהיר, כי זה נכון, רק אם העובדות שאינן נכונות, רק אם הן גורמות לשומע להרגיש טוב. אך אם הן עובדות שליליות, אז במקרה כזה, גם אם אתה יודע שבאמת קרה משהו שלילי, תנסה לספר את הסיפור ... את הדברים, בצורה שתוציא את האדם השני, בתחושה טובה. וגם כאן, צריך להיזהר שלא יחשוב שאתה משקר ואז לא ייתן בך אמון. ככל שתראה לאדם השני שאתה יותר ... אותו ומקבל אותו איכשהו, בהנחה שהוא רוצה להרגיש את זה, כך ממילא הוא יקשיב לך יותר. ובאפשרותך להראות לאדם השני שאתה מקבל אותו איך שהוא, על ידי זה שאתה ... לעשות עליו מניפולציה וכיוב. כדי ליצור תחושת קרבה אישית לשומע, תייחד ותבדיל את עצמך לטובה, משאר האנשים. דהיינו, תעביר לשומע מסר סמוי, שכאילו רק ... דעתו של מישהו, עליך לדעת שאוטומטית הוא מרגיש פגוע, כי אתה שולל את הדעה שלו ולא מכבד אותו, ובכך בעצם אתה גורם לו להרגיש שהוא טועה וכיוב (אאכ הוא היה מעדיף לגלות שהוא טועה). ולכן עליך לדעת לעשות זאת, בצורה זהירה ועדינה עד כמה ... את התשובה ואיך להשיב לך ואז זה גורם לו להרגיש רע בשיחה איתך. ולכן, עליך לדעת לזהות מצבים כאלו לפני אחרי ששאלת את השאלה, ובמקרים כאלו עליך לדעת להרחיב ... אבל בצורה נגדית, דווקא כדי לגרום לשומע להרגיש חוסר נוחות מולך. כגון אם ברצונך לגרום לשומע להרגיש לא בנוח בשיחה, כדי שהוא ירצה לסיים אותה וכיוב. ...