... על הלקוח. כאשר המידע שאתה צריך לאסוף על הלקוח, זה אילו מילים כאשר הלקוח שומע אותן, הוא חש כלפיהן תחושה של הזדהות ושל אהבה. ואילו מילים כאשר הלקוח שומע אותן, הוא חש כלפיהן תחושה של ניכור ושל שנאה. כי כל אדם, יש מילים שגורמות לו להרגיש יותר טוב, ויש מילים שגורמות לו להרגיש יותר רע. והדרך שלך לדעת איזה מילים גורמות ללקוח שלך להרגיש יותר טוב, היא על ידי זה שאתה מבקש ומעודד את הלקוח שלך, לספר לך כמה שיותר על הצרכים ועל ... שלו, בעטיפה של לשבת מולה בכיף, וליהנות ממנה. דהיינו, הלקוח בעצם גילה לך דבר נוסף עליו, והוא שהוא אוהב תחושה של כיף / תחושה של הנאה ושהוא אוהב לשבת מול הטלביזיה בכיף וליהנות ממנה. וזה בעצם אומר, שכאשר אתה מציג את הטלביזיה ללקוח, אז מומלץ ... הקטן שלך, שהוא גם ייהנה ממנו וגם יתפתח ממנו. דהיינו, מציגים את המוצר, בעטיפה שהיא כמה שיותר קרובה וממשית לחוויה שאותה הלקוח רוצה להשיג. והרעיון הוא, שהלקוח, כאשר הוא מציג את הרצון שלו, הוא משתמש במילים כלשהן, שהוא היה ... (ואם לא, אז תנסה לגרום ללקוח להוסיף את המילים האלו), שמתארות מה הוא רוצה להשיג מהמוצר. מילים שגורמות לו להרגיש אהבה כלפי המוצר. לדוגמה: המילים הילד הקטן שלך ייהנה ויתפתח מהמשחק המילים האלו גורמות ללקוח לאהוב את המוצר שלך. ... אותה בסולם של אוהב ולא אוהב, מול תת המודע של הלקוח. כי כל מילה במשפט שהלקוח אמר, יש ללקוח תחושה של אהבה / שנאה ביחס לאותה המילה. וכאשר אתה רוצה לקרב את הלקוח למוצר שלך, עליך להשתמש כמה שיותר במילים ...

... סיטואציה שבה אתה רוצה לגרום למישהו לבקש ממך משהו, ואתה חושב שהוא נמנע מלבקש ממך את הדבר, משום שהוא מרגיש שלא בנוח לבקש ממך את אותו הדבר. וזה יכול להיות לדוגמה אדם שזקוק לעזרה כלשהי, והוא מתבייש לבקש ממך עזרה. ואתה רוצה לגרום לו לבקש ממך עזרה. או לדוגמה אדם שצריך את עזרתך וכיוב, אבל הוא מרגיש שהוא לא רוצה להפריע לך וכיוב. ואתה רוצה לגרום לו בדרך כלשהי, כן לבקש ממך את העזרה. או לדוגמה ... לתת פירושו, רצון שבו האדם רוצה לתת למישהו משהו. ומי שיתבונן יראה, כי כאשר יש לאדם רצון לקבל, הוא מרגיש חלש ונחות וחסר ערך. כי הרצון של האדם לקבל משהו ממישהו, בעצם גורם לאדם להרגיש את החיסרון שיש לו, ביחס לאותו הדבר שאותו הוא רוצה לקבל, וגם ביחס לאותו האדם שממנו הוא מבקש לקבל ... לא מאושר ולא שמח בחלקו. כי הרי הוא מבקש ממישהו משהו. וכאשר האדם נמצא במצב של רצון לקבל, הוא מרגיש סבל וחוסר אושר, מכך שהוא כאילו משפיל את עצמו ומודה בחיסרון שלו מול עצמו, והוא בעצם נצרך לבריות וצריך עזרה וסיוע מאדם אחר. ולעומת זאת, יש גם רצון לתת. שבו האדם מרגיש סוג של נתינה. שהוא נותן מעצמו למישהו אחר. דהיינו, האדם מרגיש, שיש לו יותר מאשר לאדם האחר. ושהאדם האחר, צריך את מה שיש לו לתת. והאדם מרגיש סוג של מילוי ושל חיזוק הערך העצמי שלו וחיזוק של הדימוי העצמי שלו. כי הוא מרגיש שיש לו כוח של נתינה. וכאשר האדם מזדהה עם רצון לתת, הוא בעצם מרגיש את היתרון שיש לו, ביחס לאותו האדם האחר שהוא נותן לו. ובכל מקרה ניתן להבין, שיותר קל לאדם לתת ולהעניק לאדם אחר, מאשר לקבל ולבקש עזרה וסיוע מאדם אחר. כי הנתינה יוצרת אצל האדם תחושה של שלמות ושל יתרון. והקבלה יוצרת אצל האדם תחושה של חוסר שלמות ושל חיסרון. וזה בעצם אומר, שאם ברצונך לגרום למישהו לבקש ממך עזרה כדי שתוכל לעזור לו, לשם ... יראה כאילו הוא מבקש עזרה, אלא הוא יראה כאילו הוא מציע עזרה ועוזר לאדם אחר. דהיינו, עליך לגרום לאדם להרגיש שזה שהוא מבקש ממך את הדבר, הרי שבכך הוא לא נמצא בעמדת נחיתות מולך, אלא הוא נמצא בעמדת כוח ביחס אליך. או על כל פנים, שהוא נמצא בעמדה שווה אליך. אך העיקר הוא, שהוא לא ירגיש נחות וחסר ערך עם ערך נמוך, בעקבות זה שהוא מבקש ממך את העזרה. ואיך באפשרותך לגרום למישהו להרגיש שהוא מציע עזרה, כאשר בעצם הוא מבקש עזרה? תשובה: על ידי זה שאתה מנמיך את עצמך ביחס אליו, ועל ... רק יסכים שתעשה את אותו הדבר, בכך בעצם הוא החזק והגיבור, יעשה אותך למאושר. והרעיון הוא, שבעצם לוקחים את חוויית הקבלה של האדם ואת הרצון לקבל של האדם, וממירים אותו לחוויית נתינה ולרצון לתת. דהיינו, באפשרותך להציג את הדברים בצורה כזו, שתגרום לאדם להרגיש, שהוא בעצם עוזר לך ועושה לך טובה, אם הוא יאפשר לך לעזור לו ואם הוא יסכים וירשה לך, להסביר לו את מה שאתה רוצה להסביר לו וכיוב. ועל ידי זה שאתה ממיר את החוויה של האדם, מחוויה של בקשת עזרה, לחוויה של הצעת עזרה. דהיינו, שהוא מציע לעזור לך, ושהוא עוזר לך בכך שהוא מאפשר לך לעזור לו. על ידי זה יש ... אומנם הוא מציג את הדברים בצורה כזו שאומרת, שאם הילד יבקש עזרה בשעורי הבית, הרי שבכך בעצם הוא נמצא בחוויה של נתינה כלפי ההורה שלו, שאמר שהוא מאוד רוצה ומאוד שמח לעזור לילד בשעורי הבית. אבל מצד שני, עדיין הדברים ... של השומע, אומנם הוא מבין שהוא בעצם נותן לך משהו, כאשר הוא מבקש ממך עזרה. אבל עדיין הוא נמצא בחוויה של בקשת עזרה ממך. ולכן, הדבר היותר נכון לעשות, זה גם ליצור אצל השומע תחושה של חוויית נתינה, מכך שהוא יבקש ממך את הדבר. אבל במקום להציג את זה בצורה שמשתמע שהוא מבקש ממך עזרה וסיוע, ... את הסלים האלו עד למקום שבו אתה גר. דהיינו, יש כאן השמטה של המילה עבורך שהיא יוצרת אצל השומע תחושה של רצון לקבל עזרה. ויש גם השמטה של המילה שלך מהסלים שלך, ובמקומה יש את הניסוח הסלים האלו, שיוצר סוג של ריחוק רגשי בין השומע, לבין הסלים שלו. ואז הוא מרגיש, שזה כבר לא שאתה מרים את הסלים שלו, אלא אתה סתם מרים סלים כלשהם. או לדוגמה לעזור לילד בשעורי ... SSשלךSSS, אלא בצורה של אני אשמח שנלמד ביחד את מה שכתוב בספר ההיסטוריה וכיוב. זא שיוצרים סוג של ניתוק רגשי אצל השומע, בין המימוש בפועל של העזרה שאתה עוזר לו, לבינו. כדי שהוא ירגיש כאילו שהפעולה עצמה, לא נעשית במיוחד עבורו ושהיא כאילו בכלל לא קשורה אליו. כי ברגע שהוא זוכר שהיא קשורה אליו, הוא מיד מרגיש רצון לקבל עזרה, ואז הוא מרגיש חלש וכולי. ובמקום לומר אני אשמח לשבת ללמוד SSאיתךSSS ביחד את החומר במתמטיקה, במקום זה אפשר לומר אני אשמח ... ערך, תוך כדי ביצוע הפעולה. כך שיש כאן כמה עקרונות שכנוע. והעיקרון הראשון הוא, שבאופן כללי, צריך להמיר את תחושת הקבלה של האדם שאותו אתה רוצה להפעיל, בתחושה של נתינה. שהוא ירגיש שהוא נותן לך ושהוא בעל כוח כאשר הוא מבקש ממך / מרשה לך לעזור לו. והעיקרון השני הוא, להשמיט כל זכר של תחושה עזרה ושל בקשת עזרה, מהאקט שבו אתה עוזר לו. שזה בעצם מוביל גם אל העיקרון השלילי, שהוא לנטרל את תחושת ההזדהות הרגשית של השומע, מהדבר שאותו אתה הולך לעשות עבורו. דהיינו, תנסה לגרום לזה שאתה מבצע את הפעולה שעוזרת לו, להיראות כאילו אתה מבצע סתם פעולה שלא קשורה אליו באופן אישי. וכך זה חוסך מהאדם את התחושה שהוא מקבל עזרה ושהוא נמצא בעמדת נחיתות ביחס אליך. ועוד אוסיף ואומר, שכל הנל נכון לא רק במצבים שבהם ... הפעולה שלו, הוא ירגיש שהוא חזק ובעל כוח וכיוב. כי אנשים שלא אוהבים את עצמם, הם צמאים לאהבה עצמית ולתחושה שאוהבים אותם. והאדם שהוא חסר ביטחון עצמי ושיש לו ביטחון עצמי נמוך ודימוי עצמי נמוך וכיוב, הוא רוצה להרגיש ... ובאפשרותך לגרום לשומע לעשות את הדבר, על ידי זה שאתה מחבר אצלו בתת המודע שלו, את ביצוע הפעולה, עם התחושה שהוא רוצה להרגיש. זא שאתה משכנע את תת המודע שלו, שאם הוא יעשה את הפעולה הזאת, אז זה בעצם ...

אושר, להרגיש טוב, איך להיות מאושר? איך נוצרות תחושות? איך נוצרים רגשות? איך להרגיש רק טוב? איך לא להרגיש רע? מהו אושר? הדרך אל האושר, סוד האושר, הכל כרצונך תמיד, חשיבה שלילית, חשיבה ... בלי להרגיש רע? אחת השאלות הבסיסיות ביותר שאליעד כהן מעלה בהרצאה היא האם האדם יכול להרגיש רק טוב ללא חוויה של כאב או חיסרון. לפי אליעד, כל דבר בחיים יכול להתפרש גם כיתרון וגם כחיסרון. לדוגמה, תחושת הקיום שלנו עצמה היא גם חיסרון וגם יתרון. הקיום עצמו טוב בכך שהוא קיום, אבל בו זמנית הוא גם לא טוב, כי הוא לא משהו אחר שאנחנו אולי רוצים להיות. איך נוצרים רגשות ותחושות אצל האדם? אליעד מסביר שהבסיס לכל תחושה או רגש הוא השינוי והתנודתיות. הוא נותן דוגמה פשוטה: אדם לא מודע לקיומה של האוזן שלו עד שיש בה שינוי בתחושה, בין אם מדובר בכאב או בהנאה. כדי להמשיך לחוש את האוזן, התחושה חייבת להיות בתנודתיות מתמדת - שינוי בעוצמה או בסוג התחושה. אם הכאב הוא רציף לחלוטין ללא תנודה, הוא יפסיק להיות מורגש בשלב מסוים. כך הוא גם מתאר את ההנאה והכאב: אלו תחושות שנוצרות במערכת העצבים של האדם, ובסיסן הוא הרצון או אי הרצון של האדם בתחושה מסוימת. תחושה שאדם רוצה הופכת להנאה, ותחושה שהוא לא רוצה הופכת לכאב, למרות שמבחינת העצבים אין הבדל מהותי בין השתיים. האם אפשר להפסיק להרגיש בכלל? אליעד מציג דרך תאורטית שבה האדם יכול להפסיק להרגיש. הדרך לכך היא ליצור השתוות מוחלטת של תחושות מנוגדות, כמו רעב ושובע, כאב והנאה, רצון וחוסר רצון. למשל, אם האדם רוצה לאכול ולא רוצה לאכול באותה מידה בדיוק, הוא לא יחווה שום תחושה לגבי האוכל. כך גם לגבי כל תחושה אחרת. לפי אליעד, ברגע שאתה מגיע למצב של השתוות מוחלטת, אתה מפסיק לחוות, והחוויה שלך הופכת לשקט מוחלט ולריק. למה אדם סובל למרות שהוא לא חייב לסבול? אליעד טוען שכל סבל שאדם חווה הוא ... שבה או שהמצב יפסיק להתקיים עבורו, או שהוא עצמו לא יתקיים במצב הזה. במילים אחרות, הוא יתאחד לחלוטין עם החוויה שלו, ויפסיק לחוות אותה כרע. מדוע האדם ממשיך להרגיש כאב למרות הרצון שלו להפסיק? אליעד מציג רעיון מעניין, לפיו האדם ... ההנאות שהוא מקבל מהגוף, הוא יפסיק להרגיש גם את הכאב. האם האדם באמת רוצה להיות מאושר לחלוטין? אליעד מבהיר שתחושת האושר היא תמיד תוצאה של חיסרון קודם. אדם לא יכול לחוות טוב בלי לחוות רע קודם לכן. אדם לא יכול ... הוא יבחר לא להמשיך להיות קיים במצב שהוא כל כך שונא. ההבנה הזו חשובה כי היא מראה כיצד המציאות והחוויה של האדם מתעצבות לפי מידת הרצון או אי הרצון שלו בדברים. איך להפסיק לסבול? איך נוצרים רגשות? מה סוד האושר? איך להפסיק להזדהות עם הגוף? איך להרגיש רק טוב? מה הקשר בין כאב להנאה? אליעד: כל ... מודע לקיומו של משהו, למשל האוזן שלו, כאשר יש שינוי, המהות היא השינוי. מה זה כאב והנאה? אלו הם תחושות במערכת העצבים, שאם אתה רוצה אותם זה הנאה ואם אתה לא רוצה, זה כאב. ונחדד, אם יש לך כאב רציף, אתה גם מאבד תחושה של האוזן, כדי שתרגיש את הכאב באוזן אתה צריך להרגיש תנודות בהרגשה. אם הכאב הוא חד פעמי או רציף הכאב נעלם, כדי שימשיך הכאב אתה צריך שיהיה שינוי בכאב. לכן באנלוגיה ... אחרת זה לא מעניין. אם תצליח בראש שלך להסתכל על כל האירועים, על היתרונות והחסרונות שלהם, זה יביא אותך לחוויה של אחדות. אם תוכל לראות בכל המאורעות שקרו לך עד היום, את כל היתרונות והחסרונות, ואת כל מה שיכול לקרות לך, גם את היתרונות והחסרונות, אז ממילא תחווה את זה כארוע אחד, ולא כחוויה מוגדרת. למה אתה חושב שאתה קיים? כי יש תנודתיות בינך לבין משהו אחד, התנודתיות היא שיוצרת את חוויית האני. התנודתיות בין אני לבין לא אני יוצרת תחושת אני. שאלה: אני רוצה לא לחוות כלום. אליעד: כדי להגיע לזה אתה צריך ליצור השתוות של חוויות. למשל אתה חווה הנאה וכאב, וכדי ליצור השתוות אתה צריך לחוות בו זמנית את שתי החוויות המנוגדות. אם אתה רוצה לאכול ולא רוצה לאכול באותה מידה, האם זה משנה לך אם אתה אוכל או לא? אתה לא חווה כלום. כדי להגיע למצב שאתה לא חווה כלום, אתה צריך לחוות שתי חוויות מנוגדות בו זמנית. ואז ממילא לא יהיה לך אכפת. בפרקטיקה, כל דבר שאתה חווה, אם תכריח את עצמך למצוא ... אם אף פעם לא היית שבע, אז איך תדע שאתה רעב? אתה לא יכול להרגיש יותר רע, ממה שפעם הרגשת טוב. אם אתה לא יכול לדמיין את הטוב, איך תוכל להרגיש רע הפוך? האדם נהנה מעצם המילוי של הרצון, ... עבורך. גם אם תשמיד את הטוב בסוף לא תהיה לך בעיה. קשה לכם להבין זאת, כי אף פעם לא חווייתם את החוויה הזאת. אני חווייתי זאת ולכן אני מדבר מניסיון אישי. אם זה רק רע, אתה לא יודע שזה רע. למשל הורים שחטפו להם ... שתביני שבכל רגע נתון את יכולה להפסיק את הסבל שלך מכך שהגוף כואב, איך? על ידי שתוותרי על כל תחושות ההנאה שנובעות מההזדהות שלך עם הגוף. מה שאני מסביר הוא, שהמוח עושה המון פעולות באותה שנייה, הוא גם רוצה וגם ...

מודעות עצמית, להיות מודע לעצמך, להיות מאושר, למה אתה רוצה להרגיש טוב? למה אתה לא רוצה להרגיש רע? לחקור את הרגשות, להיות שמח, איך להבין את עצמך? התבוננות עצמית, התבוננות פנימית למה אתה רוצה להרגיש טוב ולא רוצה להרגיש רע? אליעד מסביר שכל אדם רוצה להרגיש טוב ואינו רוצה להרגיש רע, אך כמעט אף אחד לא עוצר לבדוק את השורש של הרצון הזה. התהליך מתחיל בכך שאדם צריך לבדוק ... תמונה או הדמיה. אבל כשאליעד מציע לו את האפשרות לנסוע באמת לאותם מקומות, האדם מודה שבעצם אינו רוצה את החוויה עצמה, משום שהיא כרוכה במאמץ ובאי - נוחות. הסיבה שהאדם חושב שהוא רוצה לנסוע לאוורסט, לדוגמה, היא שהוא מדמיין שירגיש תחושה טובה כאשר יעמוד בפסגה. אולם אליעד מסביר לו שחלק בלתי נפרד מהתחושה הטובה הזו הוא הדרך והקושי שחווים במהלך הטיפוס. אם האדם היה נלקח ישר לפסגה במסוק, לא היה מרגיש את אותה תחושת סיפוק. מכאן הוא מסביר שאנשים למעשה רוצים חוויה מסוימת, אך הם לא מודעים לכך שלחוויה זו יש שני חלקים: התוצאה הרצויה והדרך אליה. הם לרוב לא רוצים את הדרך, אלא רק את התוצאה הסופית. ... מה שהוא באמת רוצה (להישאר באזור הנוחות שלו), ומצד שני חושב שהוא צריך לרצות משהו אחר. הקונפליקט הזה יוצר רגשות אשמה ותחושת חוסר סיפוק מתמידה. איך לחקור את הרגשות לעומק? אליעד מציע לאדם להתבונן על הרצונות והרגשות שלו בצורה עמוקה יותר. הוא אומר לאדם לבדוק מדוע הוא מעדיף להרגיש תחושות מסוימות ולא אחרות. למשל, למה הוא מעדיף תחושה של חיוניות, סיפוק ואופטימיות על פני תחושה של שיעמום או חוסר אונים? אליעד מתאר איך האדם מתחיל להסתבך בתשובות מעגליות כגון: אני רוצה להיות אופטימי כי זה ... מאושר, וכך הלאה. הפתרון לדעתו הוא להתבונן עוד יותר לעומק, ולשאול את השאלה היסודית ביותר: למה בכלל אתה רוצה להרגיש טוב? למה בכלל יש לך רצונות או רגשות? הוא מסביר שהרצון להרגיש טוב אינו מחויב המציאות, אלא נובע ממשהו בסיסי יותר. האדם צריך להעמיק עד שימצא את השורש של למה בכלל אני רוצה?, כלומר, להסתכל לפני הצורה, לפני ההגדרה של טוב או רע. איך לפרק את המושג אני רוצה להרגיש טוב? אליעד מפרק את המשפט אני רוצה להרגיש טוב לשלושה חלקים: אני - ישות שחווה את הרצון וההרגשה. רוצה - פעולת הרצון עצמו. להרגיש טוב - תוכן הרצון, כלומר, מה שהישות רוצה. לדבריו, רוב האנשים מתמקדים רק בחלק השלישי, בתוכן הרצון (להרגיש טוב), ומפספסים את העומק של ההבנה העצמית, שהיא להבין קודם כל מהו בכלל רצון, ומהי בכלל תחושה. אליעד מסביר שעל מנת להגיע לתובנות אמיתיות ולשינוי פנימי, על האדם לחקור את שתי השאלות הבאות: למה בכלל יש ... פנימי אמיתי? אליעד מדגיש שכל עוד האדם לא הגיע להבנה מלאה ואמיתית שאין באמת הבדל בין טוב לרע, בין תחושה אחת לאחרת, הוא יישאר תקוע בתחושות של חוסר סיפוק ומאבק תמידי עם עצמו. הוא מסביר שהשחרור האמיתי מתרחש רק כשהאדם מבין וחווה בצורה מוחלטת, שאין הבדל בין התחושות השונות ובין המצבים השונים של המציאות. הוא נותן דוגמה נוספת שבה האדם מבין בצורה שכלית שאין הבדל אם הוא עשיר או עני, אבל עדיין אינו חווה זאת רגשית. כל עוד האדם לא חווה זאת באמת מבפנים, הוא ימשיך להרגיש חוסר שביעות רצון. לכן, הוא צריך לחקור לא רק את התפיסות שלו לגבי המציאות החיצונית, אלא גם את התפיסות שלו לגבי הרגשות הפנימיים. רק כשיבין שגם הרגשות שלו הן צורות חולפות שאין בהן הבדל ממשי, הוא יגיע לשלווה אמיתית. מהי המשמעות של ללכת עד הסוף בחקירה פנימית? ... ללכת עד הסוף עם החקירה שלו, ולהגיע למצב בו הוא מקבל באופן מלא ומוחלט את כל האפשרויות ואת כל התחושות ללא הבדל ביניהן. למה אני רוצה להרגיש טוב? איך לחקור רגשות לעומק? התבוננות פנימית להיות מאושר בלי סיבה איך להגיע לשלווה פנימית? למה אני לא מסופק? מה גורם לי לרצות ...

... הקטן ביותר שאי אפשר לחלק אותו עוד הוא למעשה הרגע הנוכחי. הוא מסביר שבאותו רגע יחיד אין אפשרות שתהיה תחושת אני ואין גם תחושה של לא אני, מכיוון שתחושת האני תמיד קשורה לזיכרון (עבר) או לציפייה (עתיד). לכן ברגע אחד בלבד, אין תחושה מוגדרת של זהות, אלא רק קיום טהור ללא זמן. לדוגמה, אם אדם מנסה לחשוב על עצמו רק ברגע בודד ... באותו רגע. האני הוא תמיד דימוי שנוצר כאשר התודעה מוסיפה לרגע הנוכחי מחשבה על עבר או עתיד. כיצד מתגבשת תחושת האני? אליעד מדגים שתפיסת האני נוצרת מתוך השילוב של זיכרון וציפייה. למשל, כשאדם חושב אני, הוא לעיתים מתכוון למה שהוא היה בעבר, לעיתים למה שהוא רוצה להיות בעתיד, ולעיתים למה שהוא כרגע. אך אף פעם תחושת האני אינה עומדת בפני עצמה, אלא תמיד קיימת ביחס למשהו אחר - לעבר או לעתיד. הוא מסביר שלמעשה העבר הוא ... עולה שהדבר היחיד שבאמת קיים הוא הרגע הנוכחי, שהוא חסר עבר ועתיד. אבל ברגע אחד כזה לא ניתן באמת להרגיש זהות, כי זהות מתבססת תמיד על מה שהיה או שיהיה. האם ניתן לחיות את הרגע הזה באמת? אליעד מתייחס ... מבהיר שאם היינו באמת חיים רק את הרגע הזה, ללא שום מחשבה על העבר או על העתיד, לא היינו חווים תחושה של אני, מכיוון שהאני מוגדר תמיד ביחס למשהו שהיינו או נהיה. לכן, לחיות את הרגע באמת פירושו לאבד את תחושת הזהות הרגילה, כי תחושת הזהות תמיד נשענת על הזיכרון או הציפייה. מה קורה כאשר האדם מנסה להבין מהותית את האני? אליעד מדגיש שבחקירה עמוקה ... יותר, נגלה שבסופו של דבר תמיד נחזור לאותה שאלה פילוסופית יסודית - איך מתוך כלום נהיה משהו? כלומר, איך התחושה של אני עולה מתוך מצב של חוסר מוחלט בזהות. האם אפשר להימנע ממחשבות על עבר או עתיד? אליעד מסביר שאם האדם יצליח להימנע מלחשוב על העבר והעתיד, הוא יגלה שאין בו שום תחושת אני במובן הרגיל שלה. ללא העבר והעתיד, האדם יחווה מצב של תודעה טהורה ללא זהות מוגדרת, מצב שבו אין ... כעבר או עתיד הוא דימוי בלבד, ובעצם המציאות היחידה שקיימת היא הרגע הזה, שאין בו עבר ועתיד. לפיכך, כל תחושת הזמן והאני שנוצרת בתודעתנו מבוססת על האשליה של רציפות והפרדה, ולכן המסקנה המהותית היא שאין באמת הפרדה בין הרגעים, ואין ... מהי המסקנה הפילוסופית מההרצאה של אליעד כהן? הסיכום העמוק של אליעד הוא שהתודעה והזמן הן אשליות תודעתיות שיוצרות את תחושת האני. בסופו של דבר, כאשר האדם חוקר לעומק את תחושת האני והזמן, הוא מגיע להבנה ברורה שאין באמת אני קבוע ומוגדר מעבר לרגע הנוכחי, ושכל תפיסת הזמן שלנו בנויה מאשליה ... נגלה שהוא לא באמת ניתן לחלק. הוא מציין, אם נניח שאנחנו מתמקדים רק ברגע אחד, אז לא ניתן לחוות תחושה של אני. כאשר מחשבים את הזמן, אנחנו לא באמת חווים את האני ברגע זה, שכן זהו רק רגע חולף מבלי להיות חלק ממסגרת ארוכה יותר של זמן. מה קורה ... לנו בהיבט של האני. האני כפי שאנחנו תופסים אותו הוא לא אלא זיכרון או ציפייה לעתיד. כלומר, יש איזו חוויה של האני רק בתוך הרגע הנוכחי. האם יש משמעות לעבר ולעתיד? כשהשניים שואלים, אם האני לא באמת קיים מעבר לרגע הנוכחי, ... שבולם את הזמן, כלומר, כל הרגעים - כל אותם רגעים שמרכיבים את הזמן - הם למעשה זהים במובנים רבים, ותחושת האני נובעת מהחיבור שאנחנו יוצרים עם כל אחד מהם. האם האני הוא אשליה? בהמשך, ישנה שאלה שצצה באופן טבעי: האם ... כזה הוא בהכרח מורכב מהעבר ומהעתיד, כי גם אם אנחנו לא זוכרים את מה שהיה לפני, יש לנו עדיין תחושה של עבר ועתיד בכל רגע. האם ניתן לתפוס את הרגע? כחלק מההרצאה, אליעד מסביר גם כיצד נוכל להבין את הרגע ... הנוכחי. כל מה שקרה, כל מה שיקרה, זה רק הדימוי שלנו. אין זמן, אין אני קבוע. האני הוא פשוט תחושת זיכרון או ציפייה - כל אחד מהם מבוסס על מימדים שנראים לנו רק דרך תודעתנו, שהיא האחראית על כל ...

... ומהי תודעה? הוא מעלה את השאלה אם אנחנו באמת קיימים ואם לא, מה אנחנו יכולים להבין על קיום מתוך חוויות שונות. הוא מציין כי הקיום האנושי הוא תחושה פנימית שמישהו חווה, משהו שמחוץ לחושים, משהו שאין לו קשר ישיר לחוויות החושיות שלנו. לדוגמה, אנו לא יכולים לראות את עצמנו בעינינו, אבל אנו יותר בטוחים בקיומנו מאשר באותן תחושות חושיות אחרות, כמו ראיית העולם. מה זה אומר אני קיים? ההבנה של הקיום מתחילה מתוך ההכרה הפנימית. כל תחושת אני קיים היא בעצם תחושת מודעות פנימית שמלווה כל פעולה או תחושה שאנחנו חווים. לדוגמה, כשאדם אומר אני רוצה או אני זוכר, כל תופעה כזו טומנת בתוכה את המודעות לקיום. אם לא תהיה ... נוספת. אליעד מציין שהבסיס לקיום הוא ההכרה הפנימית בכך שאתה קיים, ושכל פעולה שנעשית, כל רצון, כל זיכרון, כל תחושה, הם בהכרה של הקיום הזה. האם אפשר להיות קיים מבלי לדעת שאנחנו קיימים? אליעד שואל האם אפשר להתקיים מבלי לדעת ... האדם לא ידע שהוא קיים, וההבנה הזו היא הכרחית. אם לא קיימת הידיעה הפנימית אני קיים, אז כל שאר תחושותינו ופעולותינו לא היו מתקיימות. זה גורם להבין שגם אם אתה לא יודע שאתה קיים, כל עוד יש בך תחושה פנימית של קיום, אתה עדיין תוכל לחוות את העולם ולקיים את עצמך. מהו הלא קיים ומה משמעותו? אליעד מעלה ... יכול לקרות? הוא מציין כי יש שלב שבו אדם עשוי לבחור להפסיק להיות קיים, להיעלם או לא לחוות את תחושת קיומו. בשלב זה, לא קיימת הבחירה בין טוב לרע, בין צורות שונות. הוא מחדד את הרעיון של בחירה חופשית, ... מדבר עליו. הוא מעלה את הרעיון שהקיום בעצם מאחד את כל הדברים תחת מהות אחת, ושכל מה שגורם לנו להרגיש שונים זהו רק אשליה שנוצרת מתוך תפיסתנו של העולם. כל דבר נפרד הוא למעשה חלק מהשלם האחד. ההבנה של הבחירה הפנימית הבחירה האישית של כל אחד מאיתנו בין להיות חלק מהשלם או להרגיש את עצמנו מנותקים ממנו היא הבחירה המרכזית שאליעד עוסק בה. הוא מדבר על הבחירה בין להיות עצמך או לא ... את עצמך כישויות נפרדות, אתה בוחר בצורת קיום אחת, אם תבחר לא לחוות את ההבדלים בין הדברים, אתה יכול להרגיש את הקיום המלא והשלם. האם אפשר להיות אלוהים? במהלך ההרצאה, אליעד עוסק גם בהשגת השלמות וההבנה של המהות הגבוהה ... להיות אלוהים היא להכיר את המהות הראשונה של כל הדברים ולהתבונן בה בצורה נקייה. כל דבר שאתה חווה, כל תחושה, כל רצון - כל אלו הם חלק מהתהליך שבו אתה מתקרב להבנת הקיום האמיתי, שלמעשה הוא שלמות אחת גדולה. ...

... מניפולציה. מה משמעות השימוש במילה כאן בהקשרים שונים? אליעד מציין את השפעת המילה כאן במשפטים, כיצד היא יכולה להעביר תחושת המשך או חיבור בין רעיונות. לדוגמה, כשאתה אומר כאן אני אעשה או כאן אני אוסיף, זה יוצר תחושה של המשך ישיר ומקשר בין הפעולות. הוא מוסיף כי השימוש במילים כמו כאן יכול לעזור בשיווק או בהצגת פרויקטים, וליצור תחושה שהמשימה נפרדת וממוקדת יותר. כיצד השימוש במילה עוד משפיע על תחושת הערך? שימוש במילה עוד יכול ליצור תחושה של תוספת או הרחבה, דבר שיכול להעצים את תחושת הערך של מוצר או שירות. לדוגמה, אם אתה מציע ללקוח עוד סילר על קיר גבס, זה מעורר תחושת תוספת ושדרוג. לעומת זאת, אם תאמר אני אבצע את זה, זה לא יוצר את אותה תחושת ערך. אליעד מסביר כי המילה עוד עלולה גם להוביל לנפח מיותר, ולכן יש להשתמש בה בצורה חכמה. מה ההבדל ... בין השימוש במילה כדי לבין השימוש במילה ולגרום. לדוגמה, כשאתה אומר אני אעשה את זה כדי שתוכל..., יש בכך תחושה של אופציה, של ספק אם באמת תוכל לבצע את המשימה. מצד שני, אם אתה אומר אני אעשה את זה ולא ייכנס מים, זה נותן תחושת ביטחון ומחויבות. ההבדל בין כדי לולגרום הוא חשוב מאוד בהשפעה על קבלת ההחלטות של האדם מולך. כיצד ניתן להנחות אדם מבלי לגרום לו לתחושת התנגדות? כשהשאלות שאתה שואל מכילות את המילה האם ולא אתה רוצה, אתה יוצר יותר תחושת אופציה ואפשרות, והאדם מקבל את ההחלטה מבלי להרגיש שהשפעת עליו ישירות. אליעד מביא דוגמה איך זה משפיע על החלטות של לקוחות או בני זוג - שאלה כמו ... יוצרת אפשרות מבלי להטיל לחצים ישירים. מהי השפעת השימוש במילת השאלה איך בהקשרים שיווקיים? השימוש במילת השאלה איך נותן תחושה של יכולת ושל אפשרות. לדוגמה, כששואלים איך אתה יכול לשתול מחשבות בתת המודע של אדם אחר?, המוח של הקורא או השומע יתחיל לחשוב על דרכים או פתרונות, והם מתחילים להרגיש שזה אפשרי. זה שונה משאלה איך לעשות, שהיא פחות ממוקדת ומעוררת יותר ספקות. האם השאלה איך משפיעה על המוח ... את הפערים. כיצד תוכל לשתול מחשבות ולשלוט במחשבות של אחרים? אליעד מתאר כיצד השימוש בשאלות מסוימות יכול לגרום לאדם להרגיש שהוא מציע את התשובות בעצמו, אך למעשה השאלות הללו מנותבות לכיוון המחשבות שברצונך להטמיע בו. הוא מסביר את השפעת ...

... צריכים להתאחד, במקום לדבר על עצמם באופן אישי וישיר. הוא מסביר שהניסוח בלשון רבים מאפשר לכותב הסטטוס להעביר את תחושותיו או דעותיו האישיות, תוך שהוא יוצר רושם כאילו הוא מבטא קול קולקטיבי. הסיבה לכך היא בדרך כלל ניסיון לקבל אישור חברתי, הזדהות ותמיכה, אך הדבר גם מסתיר את הכוונה האמיתית של הכותב ויכול ליצור תחושה של מניפולציה. לדוגמה, כשאדם כותב אנחנו מפחדים להיכשל או אנחנו צריכים להיות מאוחדים, הוא למעשה מבטא תחושות אישיות של פחד, בדידות או צורך בשייכות. אבל כשהוא מציג את זה כתחושה קבוצתית, הוא יוצר אשליה שיש הסכמה כללית על הרגש הזה, וזה מאפשר לו להרגיש פחות פגיע. במקום להגיד באופן חשוף וישיר אני מפחד להיכשל, הוא מסתתר מאחורי הכללה שמאפשרת לו לקבל תמיכה בלי להודות ברגש אישי ופגיע. האם השימוש בלשון רבים בפייסבוק הוא מניפולטיבי? לפי אליעד, במקרים רבים השימוש בלשון רבים הוא אכן מניפולטיבי. מניפולציה מתרחשת כאשר הכותב משתמש בניסוחים כמו אנחנו צריכים להבין ש... או אנחנו מפחדים, כדי לגרום לאחרים להרגיש שהם שותפים לתחושות שלו, אפילו אם הם אינם מזדהים איתן. בדרך זו הכותב משפיע על הקוראים לחשוב שכולם מרגישים כמוהו, ויוצר לחץ חברתי לתמוך בדעה או ברגש שהוא מבטא. לדוגמה, כאשר מישהו כותב סטטוס כמו אנחנו חייבים להילחם בעוולות החברה, הוא מנסה לגייס את הקוראים לעמדה שלו, ולמעשה מאלץ אותם להסכים איתו או להרגיש שהם יוצאי דופן. הכוונה שלו היא לגרום לאנשים להרגיש שהם חייבים להצטרף אליו, כי אחרת הם לא חלק מהקבוצה או לא מוסריים מספיק. מדוע אנחנו מתעצבנים מסטטוסים שמנוסחים בלשון רבים? הכעס והעצבים שלנו על סטטוסים כאלה מגיעים מהתחושה שמישהו מנסה להשתלט על החשיבה שלנו. כשאדם משתמש בניסוחים כמו אנחנו צריכים לחשוב ככה, או כולנו יודעים ש..., אנחנו עלולים להרגיש שמישהו מנסה לשתול בנו מחשבות או דעות באופן סמוי. הדבר יכול להרגיז כי יש כאן ניסיון לשלוט בתודעה שלנו באופן שאינו גלוי, אלא סמוי ומתוחכם. אליעד מדגיש שהכעס נובע גם מתחושה של אובדן שליטה, כי פתאום אנחנו צריכים להתמודד עם תובנות שהוטמעו אצל אחרים כאילו הן עובדות. הכעס מתעורר במיוחד כאשר ... זאת הוא מתיימר לדבר בשם כולם, מה שיכול להיתפס כהונאה או חוסר יושר אינטלקטואלי. כיצד משפיעה לשון הרבים על תחושת השייכות? השימוש בלשון רבים יוצר תחושה מזויפת של שייכות וסולידריות. אנשים שמנסחים סטטוסים בלשון רבים בעצם רוצים להרגיש שהם לא לבד בתחושותיהם. לדוגמה, כשהם כותבים אנחנו מרגישים בודדים, זה מאפשר להם להימנע מהודאה בבדידות האישית שלהם, ומצד שני הם מצליחים ליצור תחושת הזדהות וקירבה עם אחרים שמרגישים כמוהם. אך מצד שני, השימוש התכוף בלשון רבים עלול גם להרחיק אנשים, מכיוון שהוא יכול להיתפס כמניפולציה רגשית או ניסיון ליצור הזדהות מלאכותית. הקוראים עשויים להבין את הכוונה האמיתית שמאחורי הסטטוס ולהרגיש שמישהו מנסה לכפות עליהם רגשות או דעות שאינם אותנטיים להם. האם עדיף לדבר בלשון יחיד ולחשוף רגשות אישיים? אליעד מבהיר שהדרך הכנה יותר היא לדבר בלשון יחיד, ולחשוף רגשות אישיים בצורה גלויה וברורה. כשהאדם אומר בצורה ישירה אני מרגיש בודד, אני פוחד, אני צריך תמיכה, הוא מאפשר לאחרים להתחבר אליו ממקום אותנטי ואמיתי. החשיפה האישית יוצרת קשר אמיתי וכנה יותר, ומפחיתה את התחושה שמישהו עושה עלינו מניפולציה. לעומת זאת, כשאדם משתמש באנחנו, הוא מסתתר מאחורי אמירות כלליות ומעורפלות, מה שיכול להקשות על ... רוצים או מרגישים. מה עומד מאחורי ההתנגדות של אנשים לניסוחים כלליים? אליעד מסביר שההתנגדות לניסוחים כלליים כמו אנחנו נובעת מתחושת המניפולציה, אך גם מהפחד שאנחנו בעצמנו עלולים להיתפס כמניפולטיביים אם נשתמש בשיטה זו. הפחד הוא מפני חשיפה עצמית, אך גם ... מאיים עלינו לחשוף את עצמנו באופן אמיתי יותר. בסופו של דבר, התופעה משקפת פחד עמוק של האדם להתמודד עם תחושות האמת שלו, ולכן הוא מסתתר מאחורי לשון רבים. סטטוסים מעצבנים בפייסבוק? לשון רבים במילים מהות המניפולציה בתקשורת כיצד אנשים חושבים? ... אנשים נוטים להתנסח בלשון רבים? המנחה מדבר על כיצד יש אנשים שמשתמשים בלשון רבים כדי להתבטא, במקום לשתף את תחושותיהם האישיות. דיבור בלשון רבים, לדוגמה, אנחנו צריכים להתאחד, הוא ניסוח שמופיע פעמים רבות כדי לבטא רעיון או תחושה אישית של כותב הסטטוס, אולם באופן שמטשטש את הייחודיות של התגובה האישית. הציפייה היא שהמשתמשים יתחברו לדבריו ויתמכו בהם, ... למשל, כשמישהו כותב אנחנו פחדנו להישען, הוא בעצם מציין את פחדיו האישיים, אך מהשימוש בלשון רבים נוצר רושם שזו תחושה של קבוצת אנשים. למעשה, הכותב משתמש בלשון זו כדי ליצור תחושת הזדהות, ולשלול את התחושות האישיות שלא מסתדרות עם דעתו. האם אנחנו צריכים להתאגד כקבוצה או להתמקד בעצמנו? בהמשך, אליעד מציין כיצד חלק מהאנשים משתמשים בכינויים של אנחנו מתוך תחושת צורך להשפיע על אחרים, לשדר תחושה של סולידריות או רצון לקבל תמיכה חברתית. בשיחה נידונה השאלה אם זה נכון להתאגד כקבוצה או אם כל אדם צריך ... ולהשאיר את ההתעסקות בזולת מאחור. המנחה מציין את האפשרות שהאדם עשוי להרגיש צורך להרגיש שייך לקבוצה כדי להתמודד עם תחושותיו. האם השימוש בלשון רבים יוצר אשליה של אמת? הדיון עובר להיבט של מניפולציה: האם השימוש בלשון רבים באמת משדר ... קבוצת אנשים. המשמעות היא שהאדם שמביע את הדברים לא בהכרח משדר אמת מוחלטת, אלא מנגנון מניפולטיבי שבו הוא מעורר תחושת שייכות כדי להשפיע על אחרים לחשוב בצורה מסוימת. האם יש קונפליקט בין השאיפה לשלוט לבין הצורך להיות עצמאי? ההסבר מדבר על קונפליקט פנימי שבו אדם רוצה לשלוט ולנהל אחרים, אך במקביל הוא מתמודד עם התחושות האמיתיות שלו בנוגע לעצמאות ורצון לא להיתלות באחרים. גם כאשר כותבים סטטוסים בסטייל אנחנו חייבים להתאחד, הכותב למעשה מבטא את ...

... לאחרים? משיכה בין אנשים היא לא עניין מקרי. אליעד כהן מסביר שהמשיכה מבוססת על הרצון הבסיסי של כל אדם להרגיש טוב יותר מאשר רע. כשאנשים מחליטים עם מי הם רוצים לשוחח או לפלרטט, הם למעשה בוחרים באדם שלדעתם יגרום להם להרגיש יותר טוב. לדוגמה, גבר יכול לבחור לשוחח עם אישה יפה כי עצם השיחה איתה יוצרת אצלו תחושת ערך עצמי גבוה יותר, אם היא רוצה אותו, הוא מרגיש בעל ערך. מנגד, אדם אחר עשוי להימנע מלדבר עם אותה אישה, למרות יופייה, מחשש שהיא תדחה אותו ואז הוא יחוש רע. כלומר, בחירה לפלרטט או לא לפלרטט מבוססת על החישוב האישי של האם הפעולה תוביל לתחושה חיובית או שלילית. למה יש אנשים שמקבלים יותר פלירטוטים מאחרים? אליעד כהן מציין כמה סיבות שגורמות לאנשים מסוימים להיות מושכים לפלירטוטים יותר מאחרים. הסיבה המרכזית היא שהם נתפסים כמי שיגרמו לאחרים להרגיש טוב או לשפר את ההרגשה שלהם בעצמם. הוא נותן דוגמאות מפורטות לכך: בחורה יפה: אנשים יתחילו לשוחח איתה כי הקשר איתה נותן תחושה של עלייה בערך העצמי, תחושה של חשיבות או הצלחה מסוימת. לדבר עם מישהי אטרקטיבית יכול לגרום לאדם להרגיש שהוא אטרקטיבי בעצמו. תחושת כוח ושליטה: אדם עשוי לבחור לדבר דווקא עם מישהי חלשה או מכוערת משום שזה מעניק לו תחושה של עליונות וכוח, שהוא חזק יותר בהשוואה אליה. חשש מדחייה: אנשים לעיתים יימנעו מלדבר עם אדם מושך או יפה מדי כי הם מפחדים שהאדם הזה ידחה אותם, ואז הם ירגישו רע. היופי במקרה הזה דווקא פועל לרעת האדם היפה, כי הוא הופך אותו לפחות נגיש. הדוגמאות הללו מדגימות בצורה ברורה שהמשיכה מבוססת לא רק על מראה חיצוני, אלא על האופן שבו אנשים מאמינים שהאינטראקציה תשפיע על תחושתם. איך לגרום לאנשים לרצות לדבר איתך ולפלרטט איתך? כדי לגרום לאנשים לרצות להיות בקרבתך, אליעד כהן מדגיש כי יש ... להימשך אליך ולרצות לדבר איתך. לייצג משהו נחשק: להיות בעל תכונות שאחרים רוצים לאמץ לעצמם. לדוגמה, אם אדם רוצה להרגיש חזק ואין לו כוח להשיג את זה לבד, הוא עשוי להימשך לאדם חזק שישלים לו את החיסרון הזה. לא להיות מאיים מדי: לפעמים, דווקא חוזק או ביטחון עצמי מוגזם עלולים להרחיק אנשים, מכיוון שזה מבליט אצלם תחושת חסר או חולשה ומייצר תחושה של נחיתות. אליעד מסביר שהחוכמה היא לדעת את האיזון - לשדר תכונות אטרקטיביות וחיוביות, אבל לא בצורה שמאיימת על האדם האחר או יוצרת אצלו תחושת חוסר ערך או חולשה. איך להשתמש במידע הזה בחיים האישיים? לסיכום, אליעד כהן מדגיש שהדרך למשוך אליך אנשים בצורה ... שפת גוף ולזהות משיכה? איך נוצרת משיכה ומה משפיע על פלירטוטים בין אנשים? משיכה בין אנשים מבוססת על הרצון להרגיש טוב. אנשים נמשכים למי שהם חושבים שיגרום להם להרגיש טוב יותר מאשר רע. כלומר, כאשר מישהו בוחר לדבר עם אדם אחר, זה נובע מההנחה שהאינטראקציה איתו תשפר את התחושה שלו. למה יש אנשים שמפלרטטים איתם יותר מאחרים? אנשים שמושכים יותר פלירטוטים לרוב גורמים לאחרים להרגיש טוב או להאמין שקרבתם תספק להם ערך. לדוגמה: - יופי חיצוני: אנשים עלולים לפלרטט עם בחורה יפה כי זה מעניק להם תחושה של ערך עצמי גבוה יותר. - תחושת כוח ושליטה: יש גברים שירצו לדבר דווקא עם אישה חלשה כי זה גורם להם להרגיש חזקים. - חשש מדחייה: מנגד, ייתכן שלא יתחילו עם בחורה יפה כי גבר חושש שהיא תדחה אותו, מה שעלול לגרום לו להרגיש רע. איך אפשר לגרום לאנשים לרצות לדבר איתך? המטרה היא לגרום לאדם השני לחשוב שהאינטראקציה איתך תהיה חיובית יותר ... תכונות שהם שואפים להשיג. - לשדר ביטחון עצמי אך לא בצורה מאיימת - יותר מדי עוצמה עלולה לגרום לאחרים להרגיש נחותים ולרצות להתרחק. איך להשתמש במידע הזה בחיים האישיים? בסופו של דבר, כדי למשוך יותר אנשים ולגרום להם לרצות ... מה המחנה המשותף של השחורה והבלונדינית כשיש מישהו שהוא מעדיף אותן מה היה שם. התשובה היא פשוטה האנשים רוצים להרגיש טוב, אוקי ואנשים עושים את מה שהם חושבים שיגרום להם להרגיש יותר טוב מרע ואנשים מדברים עם אנשים שהם חושבים שלדבר איתם יעשה להם יותר טוב מרע. עכשיו עם מי בן אדם חושב, זה קודם כל המבנה בן אדם רוצה להרגיש טוב והוא מדבר עם מי שהוא חושב שלדבר איתו יעשה לו יותר טוב מרע, בא נלך על ה - ... להיות הפוך נגיד שמישהו יעדיף נגיד לדבר עם מישהי חלשה ומכוערת נניח בגלל שאז עושה לו טוב כי הוא מרגיש שהוא חזק נגיד ביחס אליה. אתה הבנת? המחויב זה שהוא ירצה לדבר איתה, הוא ירצה לדבר איתה בדרך כלל ... שהיא תרצה אותי או אני רוצה כל מיני כאלה. ש: אוקי טוב יש גם אנשים שנתפסים כאנשים שיגרמו לאובייקט להרגיש טוב ולכן הם נראים יפים בזכות זה, אני מתכוון יכול להיות בחורה יפה נגיד שלא ירצו לדבר איתה. אליעד: ... לדבר איתה, אני הסברתי לך למה כי נגיד בחורה יפה יכול להיות מצב שאם אתה תרצה לדבר איתה היא תרגיש שהיא לא רוצה אותך ואז אתה תרגיש דחוי אז אתה מעדיף לא לדבר איתה, אתה הבנת ואז כאילו היופי שלה בכלל עמד לה לרועץ נגיד. ש: ... יכולה להיות בחורה יפה שלא יתחילו איתה כי גבר מפחד שהיא תגיד לו לא ואם היא תגיד לא הוא ירגיש רע אז הוא מעדיף לא להתחיל איתה אבל ה - bottom line עכשיו בסוף, עכשיו אלא מה מה זה ... צריך לעשות עם האינפורמציה הזאת לגביך? אתה צריך לשאול את עצמך איך אתה גורם לאנשים לחשוב. ש: לחשוב שאני ארגיש יותר טוב. אליעד: בדיוק זה ה - bottom line איך אתה יכול לגרום למישהו לחשוב שאם הוא ידבר איתך ... חזק מדי נגיד הוא יגיד רגע אם אני איתו זאת אומרת אם בן אדם מתקשר איתך אז נגיד הוא מרגיש יותר את החיסרון שלו, מרגיש את החיסרון שלו מרגיש יותר רע אז הוא יעדיף לא לדבר איתך אבל השורה התחתונה היא שהאדם השני יחשוב שלתקשר איתך יהיה לו ...

... שלא באמת אמרת את זה. זא שעליך לשאול את עצמך, מה אני צריך לומר לשומע, שיצור אצל השומע את התחושה, שאמרתי את מה שהייתי צריך לומר, כדי שהוא יחשוב עלי את מה שאני רוצה שהוא יחשוב עלי. וכך לדוגמה אתה יכול לספר לשומע סיפור שלם, ולהשמיט ממנו את הפרטים שלא ידועים לך, אבל עדיין ליצור אצל השומע את התחושה שסיפרת אותם. והתחושה הזאת שכאילו סיפרת את הפרטים האלו, למרות שבפועל לא סיפרת אותם, התחושה הזאת תיצור אצלו את מה שאתה רוצה שהוא יחשוב עליך. כך, שלא תמיד אתה חייב לומר בפירוש ובדיוק את מה ... אתה כבר יודע מה קרה / וכולי / אתה כבר מבין למה אני מתכוון, וכיוב ביטויים שגורמים לשומע להיות בתחושה, כאילו אמרת את מה שבעצם לא אמרת. ועל ידי זה, אתה משיג את האפקט ואת התוצאה שהייתה נגרמת, אילו ... לא אם אמרת בפועל את מה שהיית צריך לומר כדי להעביר את המסר, אלא אם יצרת אצל השומע את התחושה שאמרת את הדברים. ובפועל, תגדיר מה אתה רוצה שהשומע יחשוב. תמצא מה אתה אמור לומר כדי שהוא יחשוב את ... לדוגמה דרך אגב, המוצר הזה הוא גם הכי בטיחותי שאתה מכיר. כאשר המילים דרך אגב, יוצרות אצל השומע את התחושה, שכאילו אתה מספר לו את הסיפור לפי תומך ולא כדי לשכנע אותו. או במילים אחרות, הדרך אגב וביטויים כיוב, ... שבגללה אתה מעביר לו את המידע הזה, שהיא כדי לשכנע אותו. שימוש בשם הפרטי של האדם, יוצר אצל האדם תחושה של קרבה אישית לדובר. שימוש בשם הפרטי של האדם, כדאי כאשר ברצונך לגרום לשומע לחשוב שהוא לא סתם עוד מישהו, ... לשומע להעלאת האגו שלו, כי אתה כאילו מכיר בקיום האישי שלו, כאשר אתה משתמש בשם הפרטי שלו ויוצר מולו תחושה קשר אישי וקרבה אישית. מה שבעצם אומר, שאסור להשתמש בשם הפרטי של האדם, אם ברצונך שלא ליצור תחושת קרבה בינך לבין השומע. לפעמים כאשר ברצונך לומר למישהו, אם תעשה כך תקבל כך, וברצונך שהוא לא יחשוד שאתה ... יקשיב למה שיש לך לומר, תזכיר לו את החיסרון שלו, שבגללו כדאי לו להקשיב לך. זא תיצור ותגדיל אצלו תחושה של חיסרון, לפני שאתה הולך לומר לו את מה שאתה רוצה לומר לו, כדי שהוא ירצה יותר להקשיב לך. אם ... אחרת, לפעמים לשם כך אתה בעצם מבטל ושולל את דעתו ואת מה שהוא חושב כרגע. וזה יוצר אצל השומע, תחושה של קונפליקט וחוסר רצון להקשיב לך. ולכן, כאשר אתה רוצה לגרום למישהו לחשוב משהו, באפשרותך להימנע מקונפליקט, על ידי זה ... על המהות ועל המטרה הסופית של מה שרוצים שהאדם יעשה, במקרה כזה אפשר לראות דרכים שבהן ניתן לתת לשני תחושה שהוא ממשיך לחשוב איך שהוא רוצה, ועדיין להוסיף לו גם את המהות של מה שרוצים שהוא יחשוב. כאשר אתה ... בפרט כאשר יש לאדם אינטרס גדול לחשוב שקרה מה שהוא טוען שקרה, אינטרס שהצגת העובדות בצורה כלשהי, תגרום לו להרגיש יותר טוב. ובמקרה כזה, גם אם העובדות אינן אמת לפי ידיעתך, אם תשדר לו שאתה מאמין לסיפור שלו, כגון לדוגמה שתשתמש במידע שהוא נתן לך, כעובדה במהלך הצגת הדברים שלך, זה יגרום לו להרגיש שאתה אוהב אותו ומקבל אותו איך שהוא. מה שכן, זה עלול לגרום לו לחשוד בך שאתה לא דובר אמת, אם הוא יראה שאתה מאמין לשקרים שלו. כי אם הוא מרגיש שהוא משקר, אז גם אם תחזור אחרי מה שהוא עצמו אמר, הוא ירגיש שאתה משקר, למרות שהוא עצמו אמר את זה קודם. ועוד אבהיר, כי זה נכון, רק אם העובדות שאינן נכונות, רק אם הן גורמות לשומע להרגיש טוב. אך אם הן עובדות שליליות, אז במקרה כזה, גם אם אתה יודע שבאמת קרה משהו שלילי, תנסה לספר את הסיפור ולהציג את הדברים, בצורה שתוציא את האדם השני, בתחושה טובה. וגם כאן, צריך להיזהר שלא יחשוב שאתה משקר ואז לא ייתן בך אמון. ככל שתראה לאדם השני שאתה יותר אוהב אותו ומקבל אותו איכשהו, בהנחה שהוא רוצה להרגיש את זה, כך ממילא הוא יקשיב לך יותר. ובאפשרותך להראות לאדם השני שאתה מקבל אותו איך שהוא, על ידי ... מתנה את הערך שלו בכך שהוא יסכים איתך / מנסה לשכנע אותו / לעשות עליו מניפולציה וכיוב. כדי ליצור תחושת קרבה אישית לשומע, תייחד ותבדיל את עצמך לטובה, משאר האנשים. דהיינו, תעביר לשומע מסר סמוי, שכאילו רק אתה אוהב ... לשנות את החשיבה שלו, באופן כללי ורחב יותר. כאשר אתה שולל את דעתו של מישהו, עליך לדעת שאוטומטית הוא מרגיש פגוע, כי אתה שולל את הדעה שלו ולא מכבד אותו, ובכך בעצם אתה גורם לו להרגיש שהוא טועה וכיוב (אאכ הוא היה מעדיף לגלות שהוא טועה). ולכן עליך לדעת לעשות זאת, בצורה זהירה ועדינה עד ... כאשר אתה שואל מישהו שאלה כלשהי, לפעמים הוא לא יודע את התשובה ואיך להשיב לך ואז זה גורם לו להרגיש רע בשיחה איתך. ולכן, עליך לדעת לזהות מצבים כאלו לפני / אחרי ששאלת את השאלה, ובמקרים כאלו עליך לדעת ... לענות לך. וכמובן שיש מצבים, שבהם דווקא ניתן לפעול עפ השיטה הנל, אבל בצורה נגדית, דווקא כדי לגרום לשומע להרגיש חוסר נוחות מולך. כגון אם ברצונך לגרום לשומע להרגיש לא בנוח בשיחה, כדי שהוא ירצה לסיים אותה וכיוב.