... טוב, שורש ההנאה, איך ליהנות, להרגיש טוב, החוק האחד, הסיבה הראשונה, חום וקור, אחדות ההפכים ... אנשים רבים חושבים שהם רוצים כסף, ומשקיעים זמן ומאמץ רב בניסיון להשיג אותו. אבל כאשר בודקים לעומק, המטרה האמיתית היא להרגיש טוב, כאשר הכסף נתפס כאמצעי להשגת הרגשה טובה. אליעד מסביר כי במקום לשאול איך להרוויח כסף, חשוב יותר לשאול מהו הדבר שמביא את ההנאה או את התחושה הטובה עצמה, ולחקור אותו לעומק. לדוגמה, אם ... ברחוב ומוצא כסף, הוא נהנה. אם זה קורה שוב ושוב, הוא מתחיל לתהות מה המקור של הכסף ומאיפה הוא מגיע. באותה צורה, כאשר מרגישים טוב מפעולה מסוימת, כדאי לחקור מה הגורם האמיתי לתחושה הטובה. כך אפשר להכיר את המנגנון שגורם להנאה, ואולי להגיע אליה באופן ישיר ומהיר יותר. איך להבין מה גורם לך להרגיש טוב באמת? אליעד מציע להתחיל בלבחון את חוויות היומיום, לזהות מתי מרגישים טוב ומתי לא, ולנסות להבין מה הסיבה המדויקת להרגשה הטובה או הרעה. לדוגמה, אדם יכול להרגיש טוב כשהוא אוכל, מטייל או רואה סרט. הפעולה עצמה (כמו לאכול) אינה התחושה הטובה, אלא הגורם לתחושה. לכן חשוב לגלות את התחושה הפנימית, ולא רק להתמקד בפעולה החיצונית. הבנה עמוקה של המנגנון הפנימי הזה מאפשרת למצוא את הדרך הישירה להרגיש טוב. מדוע פעולות שונות גורמות לך להנאה בזמנים שונים? ... איסוף בולים: ילד בגיל מסוים נהנה לאסוף בולים, אך בגיל מבוגר יותר הוא כבר אינו נהנה מכך. מדוע זה משתנה? אליעד מסביר שהחוויה של ההנאה היא למעשה תוצאה של תחושת אחדות, תחושה שהאדם מחובר למציאות או מרגיש מיוחד. בגיל צעיר, איסוף הבולים נותן לילד תחושה של ייחודיות או חיבור למציאות מסוימת. בגיל מאוחר יותר, אותה פעולה כבר אינה מעניקה לו את אותה תחושת אחדות, ולכן הוא מפסיק ליהנות ממנה. האם הסיבה להרגשה הטובה היא תחושת אחדות בלבד? אליעד מביא את הרעיון של תחושת האחדות כדוגמה לגורם מרכזי להרגשה הטובה. אך הוא מדגיש שתחושת אחדות לבדה אינה מספיקה כהסבר שלם. הוא שואל כיצד ייתכן שאדם יכול לחוש אחדות מדבר אחד בזמנים שונים ובזמנים אחרים להפסיק לחוש אותה. אם האחדות היא הסיבה, מדוע התחושה משתנה לאורך השנים? מכאן שאליעד מבהיר כי צריך למצוא את החוק האחד, את העיקרון הבסיסי והעמוק ביותר, שיסביר את כל התופעות האלו בצורה מלאה. מהו החוק האחד שגורם להרגשה טובה? אליעד מסביר שהחוק האחד, או הסיבה הראשונה, הוא העיקרון הבסיסי ביותר שמסביר מדוע אנו מרגישים טוב. כל הסבר אחר הוא חלקי ולא מלא. לדוגמה, אם אומרים שהסיבה להרגשה טובה היא בריאות הגוף, מיד עולה השאלה מדוע לא תמיד ...

... האם הדברים שאנו עושים קורים מעצמם, או שמא יש מישהו או משהו שמפעיל אותנו מאחורי הקלעים. אליעד הסביר שכאשר אדם נמצא במצב של התבוננות עצמית עמוקה, הוא יכול לחוות תחושה חזקה שכל מה שהוא עושה פשוט מתרחש מאליו. לדוגמה, אדם עשוי לשבת בתנוחה מסוימת או ללכת ברחוב מבלי שתכנן או חשב על כך מראש. התחושה היא כאילו הדברים מתרחשים ללא התערבות מודעת, בצורה כמעט אוטומטית. מה ההבדל בין קורה מעצמו לבין אני מפעיל את עצמי? אליעד הסביר שהמושג קורה מעצמו יכול להתפרש בשני אופנים שונים. הראשון הוא המצב שבו האדם מרגיש שהוא אינו הגורם לפעולותיו - כאילו מישהו אחר או משהו אחר, כמו כוח חיצוני, מפעיל אותו. הוא תיאר זאת כתחושה של חלום שבו האדם חווה שהוא מופעל על ידי מערכת או ישות לא ידועה. האדם מרגיש שהוא לא באמת שם בתהליך, אלא מתבונן בו מבחוץ. האפשרות השנייה והעמוקה יותר שאליעד מציג היא שהמונח קורה מעצמו אינו מתאר תהליך המנותק לחלוטין מן ... שמפעיל את הכל, גם אם אינו מבין בדיוק איך. כלומר, גם כשהוא עושה פעולה באופן אוטומטי, האדם יודע שזה הוא עצמו שמפעיל את הפעולה מעומק התודעה שלו. זהו מצב שבו האדם מרגיש שהוא בו זמנית כלום וגם הכל. כיצד חוויה של קורה מעצמו מובילה להבנת האלוהות? אליעד המשיך להסביר שבחוויה זו טמונה ההבנה העמוקה ביותר האפשרית של המציאות. כאשר האדם מתבונן פנימה לעומק רב, הוא עלול להיבהל, לרעוד או לחוש מבולבל - מכיוון שהוא לא מבין מי או מה גורם לפעולותיו. אך לאחר התבוננות ממושכת, הוא מבין שהוא עצמו המפעיל המקורי. כאשר האדם חווה זאת, הוא נמצא למעשה בחוויה שהיא מעבר לתחושת האני האנושי - חוויה של להיות אלוהים. אליעד מדגיש שזו חוויה שיותר חזקה מהאני, מכיוון שהיא קודמת לאני האנושי. זו חוויה של אחדות מוחלטת עם כל הדברים, מצב בו האדם חווה שהוא לא רק גוף או נפש אנושית אלא התודעה האחת שמפעילה את הכל. אדם שזוכה לחוויה זו יכול לאחר מכן לחזור לחיים הרגילים ולהיות מודע לכך שהוא אלוהים שמפעיל את הכל, ועדיין לחיות כבן אדם רגיל שמודע לגבולותיו. מדוע בכלל נוצרה ... להסתובב, לחזור ולהכיר את עצמה מחדש. כלומר, מטרת הבריאה היא למעשה לאפשר לאלוהים לחוות את עצמו כאלוהים, מתוך התנסות בנפרדות ובמגבלות האנושיות. מה ההבדל בין אדם שמרגיש מופעל לבין אדם שיודע שהוא המפעיל? אליעד הבחין בין שני סוגים של אנשים: יש אדם שמרגיש שהוא מופעל ואינו יודע מדוע הדברים קורים, ויש אדם שיודע שהוא זה שמפעיל את כל המציאות. האדם מהסוג הראשון חווה תחושה של בלבול, פחד וחוסר שליטה, כי הוא לא מבין מי או מה שולט בו. לעומתו, האדם מהסוג השני הוא זה שחווה עצמו כאלוהי: הוא יודע שהוא עצמו הוא הגורם לכל הפעולות, גם אם באופן מודע הוא לא מבין לחלוטין את הסיבה המדויקת לכל דבר שקורה. זהו ההבדל בין תחושת פסיביות לחוויה של שליטה מוחלטת, אך שליטה שאינה מחייבת הבנה מלאה של כל פרט במציאות. כיצד החיסרון של אלוהים קשור לחוויית האלוהות? אליעד הזכיר גם את המושג החיסרון של אלוהים. הוא הסביר שאלוהים, שהינו שלם ומוחלט במהותו, כביכול יצר את המציאות מתוך חיסרון - מתוך רצון לחוות ולהכיר את עצמו מתוך מצב של נפרדות. בכך הוא מסביר את הקשר בין החוויה האנושית לבין המהות האלוהית: האדם שחווה עצמו כאלוהים חווה בו - זמנית את החיסרון האלוהי ואת השלמות שלו, ודווקא מתוך החיסרון וההגבלה הוא יכול להבין ולהכיר את עצמו באמת. האם כל אדם יכול להגיע לחוויית האלוהות? אליעד סיכם בהסבר על האפשרות שכל אדם יכול, על ידי התבוננות עמוקה, להגיע לחוויה של האלוהות, של המוחלט והאמת המוחלטת. הוא הדגיש שהדרך לשם עוברת דרך התבוננות פנימה, ומי שרוצה באמת להכיר את האמת המוחלטת יגיע בהכרח להבנה שהוא עצמו אלוהים. האם יש לאדם בחירה חופשית? מהי חוויית האלוהות? למה המציאות קיימת? מי מפעיל אותי? האם הכל קורה מעצמו? החיסרון של אלוהים ...

... הנפרדות מהי חשיבה תכליתית ואיך היא משפיעה על חיינו? הנושא המרכזי שאליעד כהן מציג בשיחה הוא חשיבה תכליתית, והשאלה כיצד תכליתיות משפיעה על המוטיבציה והחוויה האנושית. על פי אליעד, אם אדם ... של אדם שהולך למקרר לשתות חלב. לכאורה התכלית ברורה - האדם רוצה לשתות חלב. אבל אם בוחנים זאת לעומק, מתברר שהאדם אינו באמת רוצה את החלב עצמו, אלא את התחושה או ההנאה שהחלב יביא לו. אם האדם היה ממוקד לחלוטין בהבנה שהוא מחפש רק את התחושה ולא את החלב עצמו, הוא עשוי היה להגיע למסקנה שאין צורך לשתות את החלב מלכתחילה, כיוון שאת אותה תחושה הוא יכול לחוות באופן פנימי ... כך הוא יכול להמשיך לעשות דברים. כאשר האדם נאחז בתכלית מדומה, כלומר, ברצונות ופעולות שאין להם באמת תכלית מהותית אמיתית, הוא ממשיך לייצר פעולות, רצונות וחוויות. למעשה, אי - המודעות לכך שאין שום ... היומיומי. מהי הפרדוקסליות של ההתקרבות לאמת מוחלטת? אליעד מציין מצב שבו אדם רוצה להתקרב אל האמת המוחלטת. הוא אומר שכאשר אדם מנסה להתקרב לאמת הזו, נוצרת תחושה פרדוקסלית של התקרבות והתרחקות בו ... ההבנה שהכל אחד משנה את המוטיבציה שלנו בחיים? ההבנה שהכל אחד משנה באופן דרמטי את המוטיבציה לפעולה. כאשר אדם חושב שעליו להשיג מטרה מסוימת, הוא עלול להרגיש לחץ, מתח או חרדה, כי ההנחה היא שהשגת ...

... חושבים שהם צריכים חברים, זוגיות, ילדים או כסף. אבל האם באמת הם רוצים את אותם דברים עצמם, או שהם רוצים את התחושות שהדברים האלו מעניקים להם? כשמישהו אומר שהוא רוצה חברים, הוא בעצם רוצה את התחושה של ביחד או של משמעות, ולא את החברים עצמם. לפי אליעד, אנשים הופכים אפשרות למחויבות: הם חושבים שהדרך היחידה להשיג את התחושה שהם מחפשים היא דרך חברים, אבל למעשה אפשר להשיג את אותה תחושה גם בדרכים אחרות. אליעד מדגים זאת דרך הרעיון של אדם שרוצה לראות סרט: הוא לא באמת רוצה את הסרט עצמו, אלא את התחושות שהוא מצפה לקבל ממנו. אם במהלך הצפייה בסרט מישהו מפריע לו והוא כועס, זה מוכיח שהאדם שכח מה באמת רצה, כי הרי אם כל רצונו היה להרגיש טוב, לא היה אמור לכעוס, אלא רק לחפש דרך אחרת לקבל את התחושה הטובה הזו. מה קורה כשאנחנו חוקרים לעומק את הרצונות שלנו? כאשר אדם חוקר לעומק את הרצונות שלו, הוא מתחיל לשאול את עצמו שאלות כמו: למה אני רוצה חברים?, למה אני רוצה להרגיש טוב?. בסופו של דבר, אם האדם כנה מספיק, הוא מגיע להבנה שכל רצון מבוסס על תחושת חיסרון פנימי. הרצון קיים רק בגלל תחושת החוסר, אך האדם אף פעם לא מצליח למלא את החיסרון באופן מלא, כי ... שהאדם חווה הפרדה או הבחנה בין דברים שונים. לדוגמה, אדם יודע שהוא רוצה אוכל רק בגלל שהוא יודע להבחין בין תחושת רעב לתחושת שובע. אליעד מסביר שאם האדם היה מאבד את היכולת להבדיל בין תחושות שונות, הוא היה מאבד את הרצון, כי הרצון תלוי בקיומו של החיסרון ... לא בטוח בשום דבר, ובמקום הזה הוא כבר לא רוצה כלום, כי הוא אינו חווה חיסרון. האם יש באמת מצבים בהם איננו מרגישים חיסרון? אליעד מתייחס לשאלה שהועלתה: האם לפעמים אדם יכול להרגיש שאין לו שום חיסרון?. הוא עונה שלמרות שאנשים מרגישים לעיתים שהם מלאים ולא חסר להם כלום, האמת היא שכל תחושת מלאות קיימת רק ביחס לתחושת חיסרון שקדמה לה. אם לא היה חיסרון קודם, לא הייתה נוצרת תחושה של שמחה או סיפוק לאחר מכן. לדוגמה, אדם נהנה מאוכל רק אם היה ... כשהאדם חושב שהוא מלא או מסופק לחלוטין. כיצד תודעת ההפרדה יוצרת את החיסרון? תודעת ההפרדה היא זו שיוצרת את תחושת החיסרון. לדוגמה, כשאדם מסתכל על שולחן ואומר זה שולחן, הוא ... הבחנות אלו, הוא לא היה יכול לחוות שום חיסרון, ולכן גם לא היה יכול לחוות שום רצון. האם אפשר להפסיק להאמין לתחושות שלנו? אליעד מדגיש כי הדרך היחידה להשתחרר מהרצון ומהחיסרון היא להטיל ספק בתחושות שלנו ולא לקבל אותן באופן אוטומטי כאמת מוחלטת. האדם צריך לבדוק בכנות האם מה שהוא מרגיש הוא באמת נכון. אם אדם חושב שחסר לו משהו כי הוא מרגיש כך, עליו לבדוק האם התחושה שלו אמיתית ומחויבת או שמא היא רק אפשרית ולא מחויבת. אם הוא מגלה שהיא אינה מחויבת, התחושה משתחררת והאדם עשוי להגיע למצב של שום דבר - מצב שבו אין רצון ואין חיסרון. איך נראה המצב של לרצות שום דבר בפועל? מצב של לרצות שום דבר הוא מצב בו האדם לא חש שום תחושת חיסרון כלל. הוא לא מרגיש טוב או רע, הוא פשוט לא חווה שום דבר. אליעד מסביר שזהו מצב של אחדות, מצב ... הוא אינו יודע כלום, אינו רוצה כלום ואינו חסר דבר. במצב כזה, אין לו יותר שום צורך פנימי או חיצוני, כי אין תחושת קיום נפרדת. למה אנחנו רוצים חברים? איך להפסיק לרצות? מה זה רצון ...

... אתה נמצא בזוגיות? אליעד מסביר שהשאלה האם זה משנה עם מי אתה נמצא בזוגיות? תלויה בנקודת המבט שלך, כלומר, האם אתה חווה את המציאות מתוך חוויית נפרדות או מתוך חוויית אחדות. בחוויית הנפרדות, ברגע שאתה אומר אני רוצה זוגיות, אז ברור שזה משנה עם מי אתה נמצא. זה משנה כי יש לך העדפות, צרכים ורצונות מוגדרים. לעומת זאת, מנקודת המבט של חוויית אחדות מוחלטת, שום דבר אינו משנה - לא רק שזה לא משנה עם מי אתה נמצא, אלא שזה לא משנה אם אתה נמצא בזוגיות בכלל. בחוויית האחדות אין רצונות כלל, כי האדם נמצא בהרמוניה מוחלטת עם המציאות, ... להתחמק ממנה. האדם יכול להיות בהרמוניה או בקונפליקט עם המציאות. אדם שנמצא באחדות מוחלטת עם המציאות לא חווה ניגוד אינטרסים, אלא חי בתחושה שכל מה שהמציאות רוצה - זה גם מה שהוא רוצה. אם המציאות רוצה שהוא יהיה רעב, זה טוב בעיניו, ואם המציאות רוצה שהוא יאכל, הוא אוכל בשלווה. אין לו תחושה שהוא רוצה לשנות משהו. מה הכוונה להיות רווק ביחס למציאות? אליעד נותן ... אליעד מסביר שלמרות שלכאורה זה בלתי אפשרי להיות באחדות מוחלטת ועדיין לרצות משהו, למעשה יש אפשרות כזו. לדבריו, ניתן להיות בו זמנית בחוויה של אחדות ונפרדות. איך זה קורה בפועל? האדם חווה שהמציאות היא זו ... או אינדיבידואלי שלו לשנות משהו, אלא כהרמוניה מוחלטת עם תנועת המציאות. מצד אחד הוא עושה פעולה ספציפית (למשל אוכל), ומצד שני הוא לא מרגיש שהפעולה נובעת מרצון אישי מנוגד למציאות. מה ההבדל בין אחדות אמיתית לאחדות ... הנפרדות, אלא רואה ומכיל אותה כחלק מהאחדות עצמה. הוא מבין שהנפרדות היא חלק מהשלמות הכללית של המציאות, ולכן אין שום קונפליקט בין חוויית האחדות לחוויית הנפרדות. האם ניתן לומר זה לא משנה מתוך אחדות מוחלטת? אליעד מסביר ... משהו כבר מעידה שהאדם לא באחדות, כי אם אתה באחדות מוחלטת עם המציאות, לא עולה בך שום רצון לשנות אותה. הרצון לשנות הוא אינדיקציה שאתה בחוויה של נפרדות, כי יש לך אינטרס מסוים מנוגד למציאות. לכן האדם לא יכול להיות בו זמנית במצב שבו הוא רוצה לשנות ובחוויה של אחדות מוחלטת. הוא יכול לחוות זאת בו זמנית רק אם הוא מבין באמת ... לך זוגיות - זה ליצור הפרדה מלאכותית בין אחדות לנפרדות. האם אפשר להיות באחדות ולהעדיף בן זוג ספציפי? לפי אליעד, אדם יכול להיות בחוויה של אחדות ועדיין להעדיף בן זוג ספציפי, אם הוא חווה שהמציאות היא זו שרוצה שהוא יעדיף בן זוג ספציפי. כך הוא למעשה נמצא בחוויה של אחדות בתוך הנפרדות - מצד אחד אין לו ניגוד אינטרסים עם המציאות, ... באחדות? מהו הכשל הלוגי באמירה הכל אחד? האם אפשר להיות באחדות ולרצות מישהו ספציפי? כן מה השאלה, דברי כן. ש: השאלה היא במקום של חוויה או תחושה שהכל אותו דבר אז בעניין של זוגיות זה לא ממש משנה עם מי אתה נמצא ואם ... כבר בנפרדות אז אם אתה בנפרדות אז ברור שזה משנה, ברור שזה כן משנה. לא יכול להיות שבן אדם נמצא באחדות, לא יכול להיות שהוא כולו רק בחוויה של אחדות והוא בו זמנית רוצה זוגיות והוא בו זמנית לא אכפת לו עם מי ... לך אתה רוצה זוגיות יכול להיות שהיא אומרת לך אתה לא יודע אם אתה רוצה יכול להיות הרבה צורות. עכשיו מה שאני אומר זה כזה דבר, אם אתה בחוויה שהכל אחד אז מצד האחד המוחלט שום דבר לא משנה לך אבל מצד האחד המוחלט גם ... זאת אומרת באחדות עם הנפרדות? המציאות רוצה שאני ארצה אוכל בריא ואני באחדות עם זה שהמציאות רוצה שאני ארצה אוכל בריא, שאתה עדיין נמצא בחוויית נפרדות אבל אתה לא בקטע של אני רוצה לשנות את המציאות אלא המציאות משנה ... אני רעב זה טוב ולאכול זה טוב. אז עכשיו השאלה הנשאלת אם אתה בטוח שזה טוב אז למה הלכת לאכול זאת כבר שאלה אחרת, כאילו אם באמת כל כולך חוויית שרעב זה טוב אז מאיפה בא לך הרעיון לרצות לאכול. ש: אז למה יש נפרדות? ... אחדות תראה שהגדרת הפוך אתה לא יכול בו זמנית ברוצה לשנות, אתה לא יכול להיות בו זמנית בנפרדות ובאחדות, אתה לא יכול להיות בו זמנית בחוויה הפוכה, אתה לא יכול להיות גם באחדות וגם בנפרדות אי אפשר בו זמנית ... אליעד: נכון אני יודע שאני סותר את עצמי אני גם מבין אותו, אני אומר לו שמצד השכל שלו הוא לא מבין איך זה יכול להיות ולכן הוא לא בחוויה שזה ככה כי הוא כל זמן שהוא לא מסוגל רגשית להבין שדבר והיפוכו זה אחד אז הוא לא יכול רגשית להיות בדבר והיפוכו, ואם אני שואל אותו למה למה אתה רוצה לשנות הרי אתה ... אכפת לך אם אתה בזוגיות או לא בזוגיות. ש: אבל בתשובה שלך יש הנגדה בין אחדות לנפרדות כי אמרת ויתרת על האחדות יצאת לנתיב הנפרדות כי בהרגשה שלי המטרות של הנפרדות מתוך ידיעת האחדות כי בא לך. אליעד: נכון אבל אז ... לומר שמצד האחדות זה לא ישנה לו, את ניסית לומר שמצד זה שהכל אחד. ש: אני לא רציתי להגיד את זה על אף אחד אחר, אני רציתי להגיד שזה חוויה אישית שלי. אליעד: אוקי, יש חשיבה שאומרת שמצד של הכל אחד אז לא משנה ... לתאר לך. אליעד: לא, כאמירה זה לא נכון, כטיעון זה לא יכול להיות בלוגיקה מה שאמרת זה לא יכול להיות בעיקרון. ש: אבל אני מספרת לך על חוויה שלי אתה לא נותן לי לסיים משפט ואתה גם מתנגד לחוויה שאני חווייתי. אליעד: החיים קשים, אני קודם התנגדתי לזה שהיא אומרת לזה שהיא חווה ...

... להיות דבר והיפוכו, חוויית האחדות, לא לדעת שום דבר מהי אחדות היש והאין? הרעיון המרכזי שאליעד כהן מדבר עליו הוא המושג של אחדות היש והאין. המשמעות של זה ... שאליעד מסביר, היא שבחוויה האנושית יש תמיד תחושה שיש הפרדה ברורה בין דברים. למשל, טוב ורע, חיים ומוות, חשוב ולא חשוב. אבל אליעד מדגיש שכל ההפרדות האלו קיימות רק מנקודת מבט יחסית. כיצד חווים נפרדות מתוך האחדות? אליעד מסביר שהמציאות האמיתית היא אחת - הכל אותו דבר. אך כדי שיהיה משחק בחיים, האדם חייב ליצור נפרדות מדומה מתוך ... האדם מסתכל. זו בדיוק חוויית האחדות: כל הכיוונים הם אחד. ובכל זאת, האדם יכול להחליט ליצור כיוונים, ליצור משמעות ונפרדות באופן מלאכותי, אפילו כשהוא יודע ... אלוהים. זה אומר להיות בחוויה שבה שני המצבים ההפוכים מתקיימים בבת אחת ובאופן מלא. האם ניתן לדעת הכל ובו זמנית לא לדעת כלום? אליעד מתייחס לנושא של ידיעה ואי - ... מה הקשר בין אמת לחוויית האחדות? אליעד מסביר שהדרך להגיע לחוויית האחדות הזו, היא על ידי חיפוש האמת ביום - יום. הכוונה היא שהאדם צריך כל הזמן לבדוק האם מה שהוא חושב ורואה הוא אכן נכון ומוחלט, ... מהידיעה, הוא מגיע לחוויה שבה אין הבדל בין דברים, והכל הופך לאחד. זוהי המהות של אחדות היש והאין: לדעת באופן מוחלט, ובו זמנית לא לדעת כלום. מה המשמעות של חוויה טהורה של אחדות? בחוויה הטהורה של האחדות, אין הפרדה בין יש לאין. הכל נתפס כאותו הדבר בדיוק. זו תחושה שהכל זהה ואין באמת הבדל בין חיים למוות, בין טוב לרע, בין להיות עשיר או עני. אבל במקביל, אפשר ליצור מתוך המקום הזה משחק של חיים, שבו ... מתוך אחדות? איך להגיע לחוויית האחדות המוחלטת? ...

... או מציאות, חוויית הכלום, להרגיש כלום, מציאות דמיונית, חוויה דמיונית, חוויה אמיתית, חוויה שקרית, רובוט חכם אמיתי האם החוויה שלך אמיתית או שהיא רק דמיון? אליעד מסביר לעומק על ההבדל בין חוויה אמיתית לחוויה דמיונית, ומדגיש שכל חוויה שמתעוררת אצל האדם היא למעשה חוויה דמיונית במהותה. הוא מתחיל בדוגמה של אדם שטוען שיש לו שאלות על החוויה שלו. לפי אליעד, עצם קיומן של שאלות מעיד על כך שהחוויה אינה מספקת ואינה שלמה, מאחר שחוויה אמיתית לחלוטין, חוויה מושלמת, לא מותירה מקום לשאלות או לספקות. הוא מוסיף ומסביר שאם החוויה מעוררת שאלות, צריך להחליף אותה לחוויה שלמה יותר. הוא מדגיש שכאשר אדם מחזיק בחוויה שגורמת לו ספק, גם אם יקבל תשובות לכל השאלות שלו, עדיין הוא יזכור את השאלות וימשיך להרגיש חוסר סיפוק. לעומת זאת, אם יחליף את החוויה מראש, הוא לא יזדקק לתשובות כלל. איך לדעת אם החוויה שלי אמיתית או מדומיינת? אליעד משתמש בדוגמה של פיל כדי להמחיש את ההבדל בין מציאות לדמיון. הוא מתאר סיטואציה שבה אדם מגיע וטוען שיש פילים אצלו ... לא ניתן לעזור לו באמת, כי הבעיה שלו היא מדומיינת. אליעד מציין שאותו אדם לא רוצה תשובה אמיתית, אלא רוצה פתרון לתחושה המדומיינת שלו. הדוגמה הזאת באה להמחיש כיצד אנשים לעיתים נאחזים בחוויות לא אמיתיות ומצפים לתשובות אמיתיות, אף שהבעיה עצמה אינה קיימת במציאות. האם ישנה מציאות אובייקטיבית מעבר לחוויה שלי? אליעד מחדד את הנושא באמצעות דוגמה נוספת של רובוט חכם. הוא מתאר רובוט שאין לו תודעה, אך מתוכנת לפעול באופן מסוים, למשל לירות כאשר מתקרבים ... עדיין יש מציאות שבה הדמיון הזה מתקיים. האם ניתן להגיע למצב שבו אין שאלות ואין ספקות כלל? אליעד מתייחס למצב של חוויה בסיסית, שהיא חוויית הקיום עצמה. הוא מסביר שכאשר אדם נמצא במצב האולטימטיבי, שהוא המודעות לקיום, אין יותר מקום לשאלות. זהו מצב שבו האדם לא שואל ולא צריך שום דבר נוסף. כל עוד האדם חושב שהוא צריך תשובה או שיש לו ספקות, הוא לא נמצא במצב המושלם של חוויית הקיום הטהורה. האם המטרה היא להגיע לשלווה מוחלטת? אליעד מתייחס לרצון של אנשים להגיע לרוגע או לשלווה. הוא טוען שהשאיפה לרוגע היא לא בהכרח התשובה האולטימטיבית, מכיוון שאדם שחווה רוגע מוחלט יכול לחוש שמשעמם לו או שחסר לו ריגוש. הוא מביא דוגמה של בית קברות כמקום רגוע לחלוטין, אך אף אחד לא באמת רוצה לחיות בבית קברות. אליעד שואל את האדם מה אתה רוצה בסוף?, ומסביר שהשאיפה להגיע למצב ... שהבעיה האמיתית של האדם היא ההנחה שהוא יודע משהו, בעוד שהאמת העמוקה היא שאין ודאות מוחלטת בשום דבר. מהו מצב של חוויית כלום? אליעד מתאר מצב שהוא מכנה חוויה של כלום, שבו אין שום תחושה של נפרדות או של קיום עצמי. הוא מסביר את המצב הזה על ידי ההבנה שאין

... מעשי, שינוי פנימי, לעשות או לא לעשות, פילוסופיה, שינוי חוויה ממשית באמצעות הבנה פנימית מה הקשר בין חשיבה ... החשיבה הפילוסופית וההבנות הפנימיות האלו, דווקא משנות את הדרך שבה אנחנו חווים את המציאות המוחשית. הוא מדגים זאת דרך הרעיון שככל ... לכן, ולכן הבחירות שהוא עושה ביום - יום משתנות. כיצד הבנה פנימית משנה את החוויה הממשית? אליעד מסביר שהבנה פנימית יכולה לשנות לחלוטין את החוויה של אדם, אפילו כאשר התנאים הממשיים לא ... אבל אותו רעב בדיוק יכול להיחוות כחיובי. למשל, אדם דתי שחווה רעב ביום כיפור מרגיש שהוא עושה משהו קדוש ומשמעותי, ולכן הוא חווה את אותו רעב כמשהו חיובי ומרומם. אדם דתי אחר שאינו אוכל אוכל לא כשר, יכול להרגיש שמחה מהרעב שלו כי מבחינתו הוא מקריב את הנוחות שלו למען האמונה שלו. מדוע אנשים חווים אותו מצב באופן שונה לחלוטין? אליעד מבהיר שההבדל בחוויה בין אנשים שונים אינו נובע מהמצב החיצוני עצמו, ... ששורפת נייר - בפועל, הנייר יישרף בכל מקרה, כי חוקי הפיזיקה אינם משתנים. אבל החוויה של אותו אירוע משתנה לפי האופן שבו האדם ... חושב שזה קרה נגד רצונו, בעדו, או אולי באופן אקראי. כל פרספקטיבה תיצור אצלו חוויה אחרת לחלוטין. איך חשיבה מופשטת משפיעה על ... תמיד במצב של פעולה, גם כאשר נראה לו שהוא לא עושה דבר. האם חייבים לפעול כדי להרגיש טוב? לפי אליעד, אדם בדרך כלל פועל כי הוא חושב שהפעולה תביא לו תועלת, כלומר, תגרום לו להרגיש טוב יותר. אך הוא מסביר את החשיבות של להגיע למצב שבו האדם ירגיש טוב בלי קשר לתוצאה של הפעולה. כלומר, מצב שבו אדם יכול להרגיש טוב באותה מידה גם אם יעשה פעולה וגם אם לא יעשה אותה. אדם צריך להגיע להבנה שלהיות רעב ולמות מרעב זו חוויה שיכולה להיות טובה באותה מידה כמו לאכול ולהרגיש שובע. איך אפשר להגיע לחוויה של בחירה חופשית אמיתית? אליעד אומר שהמטרה שלו היא להביא את האדם לחוויה אמיתית של בחירה חופשית. כדי להרגיש שבאמת בחרת, אתה חייב להבין שגם אם לא תבחר או תבחר אחרת, עדיין תרגיש טוב באותה מידה. כל עוד אתה מרגיש שחובה עליך לעשות פעולה כדי להרגיש טוב, זו אינה בחירה אמיתית. למשל, כשאדם אוכל כי הוא רעב ומרגיש רע, זו אינה בחירה אלא אילוץ. אליעד רוצה להביא את ... של טוב ורע בחיים? לפי אליעד, טוב ורע אינם דברים פרקטיים ואובייקטיביים, אלא תחושות פנימיות וסובייקטיביות. האם מצב מסוים הוא טוב או רע תלוי באדם עצמו ובדרך שבה הוא חווה את המציאות. זוהי תחושה פנימית שרק האדם עצמו יכול לדעת ולהרגיש אותה. אין דרך למדוד את זה חיצונית או באופן מוחלט, משום שזהו עניין סובייקטיבי ורגשי. האם אפשר להגיע לאושר תמידי? אליעד מסכם את העניין ... דבר להבנה האם אדם יכול לחוות אושר תמידי או לא. האם אפשר להגיע למצב שבו אדם ירגיש טוב באופן מוחלט וללא תנאים חיצוניים? זו השאלה ... כל מה שהבנת נכון, אבל מהיבט מסוים, למה? כי תמיד יש עוד היבטים. שאלה: אני מרגיש שהשיחות כאן הם מופשטות לא מוחשיות ומשכיחות ממני את ... המחשבה האלה, הם בסוף יביאו אותך לשחרור פנימי. מה זה אומר שחרור פנימי? שהחוויה האמיתית שלך תשתנה. למשל כאשר הגוף שלך ...

... בחירה חופשית מלאה, העדר בחירה חופשית, יש מאין, איך נוצרה הנפרדות, אחדות ההפכים האם יש או אין לנו בחירה חופשית? אליעד מסביר שכדי לחוות תחושה של בחירה חופשית, האדם חייב להיות מסוגל לחוות גם את ההפך, כלומר, את חוויית העדר הבחירה החופשית. לדבריו, כדי שתחוש יש לי בחירה חופשית, חייב להתקיים מצב שבו ניתן לומר גם אין לי בחירה חופשית. זאת כיוון שכל מושג או תחושה קיימים רק מתוך השוואה או יחס למושג הנגדי שלהם. הוא מביא דוגמה לכך שכאשר מישהו אומר שהוא חווה שיש לו בחירה חופשית על הכל, הוא צריך להיות ... מהו מצב של העדר בחירה חופשית. אם לא יהיה מסוגל כלל לחוות או להבין מהי אין בחירה חופשית, הוא גם לא יוכל לחוות באמת שיש לו בחירה. לדבריו, חוויה מתבססת על קיומם של ניגודים, ועל כן נדרש קיומם של שני המצבים כדי לחוות כל אחד מהם. מה משמעות המונחים בחירה חלקית ובחירה מלאה? לפי ההסבר של ... את כל המציאות, כלומר, עם זה שיוצר את החלום, שהוא כל המציאות כולה. ברגע שהאדם אומר אני הוא זה שחולם את הכל, אז כל המציאות היא שלו, והוא מרגיש שיש לו שליטה מלאה ובחירה מלאה, מכיוון שהכל מתרחש בתוך החלום שלו. בשלב הזה, הבחירה החופשית היא מוחלטת, שכן האדם חווה את עצמו כמי שמחליט על כל פרט ... מוחלט לכל שאלות אלו היא ההבנה שבעומק אין שום הבדל בין דבר אחד לשני. איך האדם יכול לחוות שאין שום הבדל בין כל הדברים? אליעד מציין שזוהי חוויה אפשרית רק על ידי התבוננות פנימית עמוקה מאוד. כאשר האדם מזדהה עם הדמות החיצונית, הוא חווה נפרדות והבדלים. אך אם האדם מתבונן פנימה ומעמיק ...

... הרצאה זו עוסקת בשאלת הבחירה החופשית, הצורה בה אנחנו חווים את הרצון והפעולה, והאם יש מקום לזמן ומקום בתוך הבנת המציאות. במהלך ההרצאה, אליעד מציין כי כל אחד מאיתנו חווה רצון ופעולה, אך למעשה אין קשר בין ... פעולה? אליעד מסביר כי פעולה היא תוצאה של רצון, שהיא בעצם תחושה בתודעה של אדם. מדובר בחוויה של רצון, שאחריו יש פעולה. אך יש משהו מעבר לזה שמניע את הישות להיות קיימת, את קיומו של האדם ואת הרצון שלו. זה לא בהכרח תלוי באדם עצמו אלא ... מה היא בחירה? בהבנה עמוקה יותר, אליעד מציין שבחירה היא חוויית הזמן שמפגישה את הרצון עם העשייה, ונראה כאילו הרצון והעשייה קשורים אחד לשני. אך למעשה, כל רגע הוא בפני עצמו, ואין קשר בין רגע לרגע. תופעת ... הבדל בין האדם למציאות שבה הוא נמצא. התודעה עצמה, שמבנה את חוויות הזמן והמקום, היא חלק מהמציאות הכללית שממלאת את כל היקום. האם אני נמצא בנפרד מהמציאות? כמו שמדמיינים פיל בתוך המחשבה, כך כל דבר בעולם הוא ... בספר להיות אלוהים, חלק ראשון עמוד 169 אם הרצון שלך הוא חוויה שלך, ואם לא היית קיים לא היה לך רצון, ולא היית עושה, וזה שאתה קיים לא תלוי בך, אז זה שאתה רוצה - זה לא תלוי בך. זה כמו רובוט שצועק, אז מי ... את כולו. מה זאת פעולה? פעולה זה תוצאה של רצון, שהוא בעצם תחושה של תודעה. יש ישות שחווה שהיא רוצה משהו, ואז היא חווה שהיא עושה משהו. אבל יש משהו שבכלל גורם לישות הזאת להיות קיימת. במדע הם הבינו שבין שני ... אחד חשבת שזה שאתה רוצה וזה שאתה עושה זה קשור, ורגע נוסף חוויית שאתה בוחר את זה. ולכן אמרת שאתה בחרת את זה. אבל שים לב שכול רגע הוא בפני עצמו ולא קשור. שום דבר לא מחייב דבר אחר. שאלה: איך יודעים שכול רגע ... יש רגעים של זמן, כל דבר הוא ברגע אחר. האם אין רגעים בחוויה שלך? שאלה: זאת חוויה אחת מתמשכת. אליעד: אז אפילו אם זאת חוויה אחת מתמשכת, גם אין לך בחירה, כי אתה זז בגלל שמישהו אחר זז. גם אם נאמר שזה רציף, גם אז אין לך בחירה, כי אז כל דבר הוא המשכיות של הקודם. ומאחר ... רצית, זה לא מחייב את זה שעשית, אין קשר ביניהם. לאדם יש חוויית זמן שגורמת לו לחשוב שיש קשר בין הדברים. כי אם לא היה קשר, לא היית אוכל לדוגמה. אם אין קשר בין הרצון שלי לאכול, לאכילה, אז מדוע שאוכל? זה משום שלאדם יש חוויית זמן, שגורמת לו לחשוב שיש קשר בין האירועים. מצד האמת אתה אוכל, כי רוצים שתאכל, ואתה מרגיש רעב, כי רוצים שתרגיש רעב. אבל יש אמת אחרת, שאתה גם אוכל וגם לא אוכל. זה שאתה יודע שאתה קיים, זה כבר חלק מחוויית הזמן, כשאתה אומר, אני ולא אני, זאת חוויית זמן. ושימו לב שכול אחד חווה שחלק זה המשך הזמן, וחלק יש אופציה לשנות. ומה היא האמת? האמת היא שמשני הצדדים לאדם אין בחירה. בא נניח שאתה באמת ... שזה מאלוהים, לא היית עושה כלום. ולכן אלוהים נותן לאדם להרגיש שהאדם עושה, חושב, מרגיש וכו. שאלה: האם זה נכון שכל רגע נוצר מחדש? אליעד: כן, זה גם נכון. האדם חווה שהוא סיבת הדבר. למשל כאשר האדם יושב על הכיסא, הוא חווה שהוא הסיבה שבגללה ... מחליטה לך אם תזוז לפה או לשם. וגם המציאות מחליטה שאתה תרגיש שאתה עושה את זה. אם כל כולך היית בחוויה שהמציאות מחליטה הכל, אז אין מה לשאול יותר שאלות. זה דבר בסיסי שהאדם לא חושב על זה, הוא פשוט שכח מזה. אתה כרגע רוצה שתהיה ישות שלא תדע. המציאות ... התכוונת למציאות שהולכת? במילה אני נפסלת. קודם כל תכיר בכל החוויה שלך שהמציאות היא הכל ורק אחר כך תשאל למה? אם תתבונן בזה מספיק, אתה לא תבין איך אתה קיים. אתה לא תבין איך קיים משהו מלבד המציאות. אם בכל ... הכל. אדם שרוצה לחוות להיות אלוהים צריך קודם כל לחוות את החוויה הבסיסית שהמציאות היא שעושה הכל. אתה למעשה לא צריך לחוות זאת, אתה אמור לחוות את האמת שלך, אבל אם הבנת שזאת האמת ואתה לא חווה אותה, אז לא תחווה מעבר לזה. הכוונה היא שתיצמד לחוויה שלך. ולמה האדם לא חווה שהוא אלוהים, ולמה האדם לא חווה שזמן ומקום זזים? כי הוא לא מבין את זה עד הסוף. אם תכריח את עצמך להבין עד הסוף, תשאל, ... יש אני ולא אני, וכשאתה מנסה להבין את זה ביחד, אז נעלמת לך חוויית האני הנפרד. או במילים אחרות מתווספת חוויית האחדות על האני הנפרד. כול מה שאתה יודע על המהות של המציאות, אתה אמור לדעת זאת על הצורה. מה אתה יודע על המהות של המציאות? שהיא מהווה את ...