... שומע, כדי שהוא יתאים עם מה שהוא מאמין, וכפי שהוא רואה אותו, דרך נקודת המבט שגרמת לו להסתכל דרכה על המציאות. תן לאדם תחושה שהמציאות היא X, והוא יפרש את כל מה שהוא יראה ישמע, דרך אותה נקודת מבט, גם אם זו לא האמת. זא גם אם האמת היא שהמוצר הוא לא תקין, אם הוא יהיה בתחושה שהכל תקין באופן כללי, הוא יניח וישער ויאמין שגם המוצר תקין. אם הוא יהיה בתחושה שאתה רוצה לעשות לו טוב, באמצעות הבנה ישירה בדברים שהוא בטוח בהם, זה יגרום לו להאמין שאתה רוצה לעשות לו טוב, גם בדברים שהוא לא בטוח בהם. ועכשיו אסביר עומק נוסף של העניין, והוא העניין של זיכרון רגשי אסוציאציה רגשית, שגם הם משפיעים על הפירוש שבו האדם מפרש את מה שאומרים לו. והרעיון הוא, שהאדם נמצא במצב רגשי כלשהו, כאשר הוא שומע מידע כלשהו. כגון לדוגמה האדם יכול להיות בחוויה של אכן זו האמת ואז הוא ישליך את החוויה הזאת, גם על מה שאתה אומר לו. לדוגמה: אתה אומר לאדם משפטים, שהוא רוצה לחשוב שהם אמת. כגון לדוגמה משפטים שגורמים לאדם להרגיש טוב עם עצמו ועם הסביבה שלו. וכאשר אתה אומר לאדם משפטים כאלו, הוא נכנס למצב רגשי, שבו הוא מרגיש שהוא רוצה לחשוב שמה שאתה אומר לו, זאת אכן האמת. ואז אם הוא ישמע ממך דבר שהוא לא יהיה בטוח שזאת האמת, אז הרשימו (רושם זיכרון) של החוויה שלו שהוא רוצה שדבריך יהיו נכונים, זה יגרום לו לפרש את המשך דבריך, שגם הם נכונים. או במילים אחרות, תגרום לאדם להיכנס למצב רגשי, שבו המוח שלו יעשה דימוי של המצב הרגשי שלו לגבי דבר אחד, וישליך וידמה אותו לגבי דבר אחר. כגון לדוגמה שמזכירים לאדם ערך כלשהו שהוא מאוד אוהב אותו, כגון לדוגמה הילדים שלו. שכאשר האדם נזכר בילדים שלו, הוא חווה רגש של אהבה ושל שייכות וכיוב. ואז אחכ אתה מדבר איתו על מוצר כלשהו, והחוויה של האהבה שלו לילדים שלו, מתערבבת אצלו עם החוויה שלו כלפי המוצר שלך. או לדוגמה משימוש בנשים בפרסומות בטלוויזיה. שבה מציגים לאדם מוצר כלשהו, שלא בטוח שהוא בכלל רוצה אותו. ואז מכניסים את האדם למצב רגשי שבו הוא ירגיש תחושה של אני רוצה, על ידי זה שמציגים בפניו איזו בחורה יפה וכיוב. שאז המוח של האדם כאשר הוא רואה את הבחורה, הוא נכנס למצב רגשי של אני רוצה. ואז התחושה הזאת, משתייכת אצלו גם למוצר, שאותו הוא לא בהכרח רוצה. וזה סוג של עסקת חבילה רגשית, שעובדת על בסיס הזיכרון הרגשי של האדם. שיוצרים לאדם חוויה כלשהי, כגון של אני אוהב אני רוצה וכיוב. ואחכ מציגים לו מוצר כלשהו רעיון כלשהו. ואז הוא עושה השלכה רגשית ודימוי רגשי, של החוויה הרגשית שלו כלפי הדבר שאותו הוא יודע שהוא אוהב, לבין הדבר שאותו הוא לא בטוח שהוא אוהב או רוצה. וכמובן שגם להיפך, שאפשר להכניס את האדם למצב רגשי של לא רוצה לא אוהב, באמצעות זה שמזכירים לו דברים שאותם הוא לא אוהב ולא רוצה. ואחכ מדברים איתו על דבר, שיש לו ספק אם הוא רוצה או לא רוצה אותו. ואז המוח של האדם, מפרש יותר בקלות שהוא לא רוצה את הדבר שהוא לא בטוח אם הוא רוצה או לא רוצה אותו. בגלל שהזיכרון הרגשי שלו, הוא זיכרון שלילי ולא זיכרון חיובי. וסוד העניין הוא, כי יש רשימו

... משא ומתן עם אויב, שכנוע אנשים, איך לגרום למישהו להרגיש חבר שלך? איך ליצור חברות עם מישהו? איך להרגיש חבר של מישהו? איך לשכנע מישהו בתור חבר? איך ליצור כימיה עם מישהו? איך לא לריב עם ... המרכזיות כאשר אנשים ניגשים למשא ומתן היא שהם מרגישים שנאה כלפי האדם איתו הם עומדים לנהל משא ומתן. אליעד כהן מסביר ששנאה כזו מהווה ... שונא מישהו, באופן טבעי, יש נטייה לשדר לו את התחושה השלילית הזו, מה שגורם לו בתגובה להיות נגדך. אנשים מעדיפים להסתדר עם ... שמשדר להם שנאה או אנטגוניזם. במצב כזה, האדם השני מרגיש צורך להתריס ולעשות את ההפך ממה שאתה מבקש. אליעד מדגיש כי המטרה במשא ומתן מוצלח היא לשדר לצד השני שאתה חבר שלו, גם אם אתה לא מרגיש כך באמת. אך נשאלת השאלה כיצד עושים זאת בפועל, במיוחד אם אתה אכן שונא אותו. האם ... בהם. לדוגמה, אם אתה שונא את הבוס שלך כי אתה מרגיש שהוא מנצל אותך, או אם יש לך רגשות שליליים כלפי עובד שלך, חשוב להבין שלנהל שיחה כשהלב מלא בשנאה רק מגביר את הסיכויים שהתוצאות יהיו שליליות. לכן, במקום להיכנע לתחושות השנאה, ההצעה היא לפתח תהליך נפשי שבו האדם משנה את נקודת מבטו על הצד השני. איך אפשר לשנות באמת את התחושה כלפי מי שאתה שונא? אליעד מסביר את הטכניקה בצורה מפורטת וברורה: לפני שאתה מדבר ... לפני השיחה - אפילו להשקיע בזה חצי שעה - תוכל להרגיש פחות שנאה, ואפילו לחוש רגשות חיוביים ואהדה כלפיו. ואם יש לך עוד זמן לפני השיחה, למשל שבוע, מומלץ להקדיש בכל ... אדם. בדרך זו, בזמן השיחה עצמה, תשדר באופן טבעי תחושה של ידידות, והאדם השני ירגיש שאתה חבר שלו ויפתח להקשיב ולהסכים איתך הרבה יותר. לעומת זאת, אם כל יום אתה מקדיש זמן לחשיבה שלילית על האדם הזה, כאשר תפגוש אותו, רגשותיך השליליים ייחשפו באופן בלתי נמנע, והתוצאה תהיה שהאדם יתנגד לך הרבה יותר. האם המילים חשובות יותר או תחושת הגוף והאווירה? אליעד מדגיש כי לא מדובר רק במילים, אלא בעיקר בתחושה שאתה משדר, במה שהוא קורא לו מיגון. הכוונה בכך היא לאנרגיה הפנימית, לאווירה ... אם תחשוב טוב על האדם, אז באופן טבעי המיגון או התחושה שאתה משדר תהיה חיובית ונעימה, ותעודד את האדם להקשיב לך. לעומת זאת, אם תחשוב עליו שלילי, המיגון והתחושה שתיצור סביבך ישדרו שנאה ודחייה, והתוצאה תהיה שלילית. בשורה התחתונה, אליעד כהן ... בכלל, צריך לעשות מאמץ מודע ואמיתי לשנות את הגישה הרגשית שלך כלפי הצד השני. זה לא יכול להיות רק למראית עין, אלא חייב להיות שינוי פנימי אמיתי. רק כך אפשר באמת ליצור כימיה, תחושה של חברות, ולהשפיע באופן חיובי על אנשים אחרים. איך לגרום למישהו להרגיש חבר שלך? ניהול משא ומתן עם אויב איך לשכנע אנשים בתור חבר? איך ליצור כימיה עם מישהו? ... זה לפני שאתה מדבר איתו תנסה להיות חבר שלו באמת ברגש תדון אותו לכף זכות תנסה לראות את הצד שלו תנסה לאהוב אותו, תגיד לעצמך לפני שאני ...

... בכך שכדי לגרום למישהי לרצות להתנשק איתך, יש להבין קודם למה אתה בעצמך רוצה להתנשק איתה. הוא מדגיש שכל פעולה שלנו נובעת מתחושות ורצונות פנימיים שלנו, ושאם אתה לא ... בחורה כי הוא נמשך אליה. הוא מנתח את המושג נמשך אליה, ומנסה להבין מה גורם למשיכה הזו. האם זו המשיכה הפיזית, או שאולי זו תחושה של ביטחון שהיא משדרת? אליעד מסביר שהתחושה של הרצון להתנשק נובעת מתחושה של קירבה, וכדי לגרום לבחורה לרצות להתנשק איתך, עליך לעורר בה את אותה תחושה. כלומר, לגרום לה להרגיש איתך את התחושה שהיא תרצה להרגיש אם תתנשק איתך. מהן הסיבות שבגללן בחורה לא ... שאתה חושב כך. היא חושבת שאתה מדהים אבל לא מספיק כדי שהערך של להיות איתך יגבר על החסרונות או הנזק האפשרי. היא פשוט לא מרגישה את התחושה שאתה חושב שהיא תרגיש איתך. אליעד משווה זאת לתהליך מכירה, שבו ... הוא מציין שהסיבה העיקרית לכך היא החשש מדחייה, וזה משום שהאדם מחפש את אישור הסביבה. הפתרון לכך, לפי אליעד, הוא לנסות להרגיש טוב עם עצמך בלי קשר לתגובה של הבחורה. אם תרגיש טוב עם עצמך, אתה פחות תפחד מדחייה ולכן תוכל לפנות לבחורות ביתר קלות. הוא מסביר שאם היית מרגיש ביטחון אמיתי, לא היית מפחד משום תגובה. למה ... למה אתה רוצה אותה, יהיה לך קל יותר להבין כיצד לגרום לה לרצות אותך. לדוגמה, אם אתה מבין שאתה רוצה אותה כי היא נותנת לך תחושת ביטחון או ערך עצמי, תוכל להתמקד ביצירת התחושה הזו אצלה. איך להתמודד עם המצב שבו ... את הבעיה הבסיסית - הפחד מדחייה אצל הבחורה שאתה באמת רוצה. הוא מדגיש שהפתרון האמיתי הוא להבין ולפתור את הבעיה מהשורש: להרגיש טוב עם עצמך ללא תלות בתוצאות החיצוניות. למה ... רוצה זוגיות? אליעד מציע לבדוק לעומק את הסיבה שבגללה אתה רוצה זוגיות או בחורה מסוימת. הוא מסביר שברוב המקרים הסיבה היא תחושת ריקנות או צורך בערך עצמי ואישור חברתי. הוא אומר שאם היית מרגיש מלא ושלם עם עצמך, לא היית מחפש זוגיות כדי ... הכרחי בדרך לפתרון בעיית המשיכה והיחסים. מהו הפתרון המוחלט לבעיות עם בחורות? אליעד מציע לבסוף פתרון עמוק - לעבוד על תחושת הערך העצמי שלך ללא קשר לבחורה. כשאתה מגיע למצב שבו אתה מרגיש טוב ושלם ללא תלות בתוצאות חיצוניות, אתה ... פחד לפנות לבחורה, יצירת אינטימיות עם בחורה, יצירת זוגיות, יצירת משיכה, יצירת תשוקה, לעשות סקס, להצליח בדייט, ניתוח רגשי, למה אני רוצה אותה? איך לפתור בעיות בלי ...

... אושר בלי תנאים, אהבה פנימית, לרדוף אחרי אושר חיצוני, לקבל אהבה מבחוץ, לרדוף אחרי אושר פנימי, לרדוף אחרי הצורה, לרדוף אחרי המהות, לרדוף אחרי הרגש, לרצות כסף, לרצות זוגיות ואהבה, לרצות סקס, לרצות שיאהבו אותי, לייקים בפייסבוק מהן שתי הדרכים לרדוף אחרי תחושות טובות? בשיחה זו, אליעד כהן דיבר על הדרך בה אנשים רודפים אחרי תחושות טובות במהלך חייהם, ובחן שתי דרכים עיקריות לגישה למרדף הזה. כל אדם שואף להרגיש טוב, ולאורך החיים יש אנשים שמבצעים פעולה על מנת להשיג מטרות שונות - כסף, כבוד, ... הגישה הראשונה היא רדיפה אחרי הצורה החיצונית. הכוונה כאן היא למטרות שניתן למדוד, כמו כמות הלייקים בפייסבוק, רמת ההכנסות, הישגים במכירות או אפילו חוויות גופניות כמו סקס. הדרך הזו מסתכלת על הישגים שניתן להעריך אותם באופן כמותי. לדוגמה, אם לייקים גורמים לאדם להרגיש טוב, אז הוא יחשוב שההיגיון הוא להמשיך לרדוף אחרי יותר לייקים. אותו דבר אם אדם מרגיש טוב כאשר הוא מקבל כבוד, או כאשר הוא משיג הצלחות בעולם העסקי, הוא ימשיך לרדוף אחרי הישגים כאלה במחשבה שזה מה שיגרום לו להרגיש טוב. מהי הדרך השנייה והחכמה יותר? הגישה השנייה, החכמה יותר, היא לרדוף אחרי המהות מאחורי הצורה, כלומר, אחרי הרגש או התחושה שמסתתרת מאחורי אותה מטרה חיצונית. לדוגמה, אם לייקים גורמים לך להרגיש נאהב, במקום לרדוף אחרי לייקים עצמם, שאל את עצמך איך תוכל להרגיש יותר אהוב בעצמך. אם כבוד גורם לך להרגיש שווה, במקום לרדוף אחרי כבוד, התמקד בהבנת הדרך בה תוכל להרגיש שאתה שווה באמת. כיצד ניתן להשיג את התחושות הטובות מבלי להיות תלוי בגורמים חיצוניים? המעבר מהגישה החיצונית פנימה הוא דרך חשובה לאדם שואף להרגיש טוב. במקום לרדוף אחרי הישגים כמו כסף או הצלחה חיצונית, ניתן למקד את תשומת הלב בתחושות הפנימיות, הרגשות, ולהבין איך אפשר לחוות את אותם רגשות בלי תלות במטרות חיצוניות. לדוגמה, במקום לרדוף אחרי כסף כדי להרגיש חופש, אפשר לשאול את עצמך כיצד תוכל להרגיש יותר חופשי גם אם אין לך את הכסף שאתה שואף אליו. שינוי הגישה מאפשר לאדם להיות מאושר ... ישיר למטרות שהוא רודף אחריהן. מהו היתרון הגדול ביותר בגישה הזו? היתרון המרכזי של שינוי הגישה הוא שהאדם לא צריך להיות תלוי בהשגת מטרות חיצוניות כדי להרגיש טוב. אם נלמד להרגיש טוב מבפנים, גם אם לא נשיג את המטרות החיצוניות שלנו, נוכל להרגיש מסופקים. זהו תהליך של שינוי תפיסה שמוביל להגשמה פנימית. איך נוכל להתמקד בתחושות פנימיות במקום במטרות חיצוניות? אדם שואל את עצמו למה הוא רוצה את הדברים שהוא רודף אחריהם. האם הוא רוצה כסף כי הוא שואף לחופש? האם הוא רוצה כבוד כי הוא רוצה להרגיש שווה? במקום לרדוף אחרי הכסף או הכבוד, עליו לשאול איך הוא יכול להרגיש את התחושות הללו ללא תלות בהישגים חיצוניים. לא מדובר בהפסקת הרצון או בהימנעות ממטרות, אלא בראיית הדרך בה ניתן להשיג את התחושות הטובות מבלי להיות תלוי במטרה החיצונית עצמה. מהן המילים המרכזיות שניתן לקחת מההרצאה הזו? סיכום הדברים אליעד כהן מסביר את הצורך בהבנת המהות מאחורי הדברים שאנחנו רוצים להשיג. במקום לרדוף אחרי מטרות חיצוניות שמייצרות תחושות של אושר, כבוד או חופש, עלינו לשאול את עצמנו איך נוכל להשיג את ה

... ורע, למה יש רע בעולם? למה חייב להרגיש גם רע? למה אי אפשר להרגיש רק טוב? איך אני מודע לעצמי? מהי תודעה? מהי תחושת הקיום העצמי? איך אני מרגיש שאני קיים? למה אי אפשר לרצות את כל מה שקורה? למה אני רוצה לשנות את המציאות? למה אדם חייב להרגיש גם טוב וגם רע? השאלה המרכזית שאליעד כהן מציג היא מדוע אין אפשרות לאדם להרגיש רק טוב או רק רע, ולמה תמיד מתקיים מצב של שילוב בין טוב לרע בחוויית החיים. אליעד מסביר את זה דרך הבנת מהות הטוב והרע, וכן דרך ההבנה של המושג תחושת האני והקשר שלה לתודעה האנושית. מהו טוב ומהו רע? אליעד כהן מגדיר בפשטות ובבהירות: טוב הוא מצב שבו ... אם האדם רוצה משהו וזה קורה - הוא חווה טוב, ואם האדם רוצה משהו וזה לא מתרחש - הוא חווה רע. למה אי אפשר להרגיש רק טוב? אליעד מסביר שתחושת רק טוב משמעה שכל מה שהאדם רוצה אכן מתרחש מיד, וכל מה שמתרחש הוא רוצה. אבל מצב כזה אינו אפשרי מבחינה מהותית, לא בגלל שהאדם לא יהיה מסוגל ליהנות מכך, אלא מסיבה אחרת לגמרי: במצב כזה, האדם יאבד את תחושת הקיום העצמי שלו, את התחושה שהוא קיים כישות נפרדת מהמציאות. מהי תחושת הקיום העצמי (האני)? אליעד מפרט כי תחושת האני היא התחושה הבסיסית של האדם, שבה הוא מזהה את עצמו כקיים ונפרד מהמציאות סביבו. תחושה זו נובעת מכך שהאדם מרגיש שיש דברים שהוא רוצה ושהמציאות אינה מספקת לו. התחושה שהאדם הוא ישות נפרדת מהמציאות נוצרת עקב קונפליקט תמידי בין רצונותיו לבין מה שמתרחש בפועל. לדוגמה, כאשר אדם אומר אני, הוא בעצם אומר אני זה אני, וכל מה שהוא לא אני - זו המציאות שמחוץ לי. תחושת האני קיימת רק משום שיש הבדל בין מה שהוא רוצה לבין מה שהמציאות מספקת לו. אם היה מצב של התאמה מוחלטת בין הרצון למציאות, ההבדל בין האדם לבין המציאות היה נעלם, ואיתו גם תחושת האני. למה האדם חייב תמיד לרצות לשנות את המציאות? לפי אליעד כהן, ישנו מנגנון טבעי בתודעה, מנגנון ... אפילו אם כל מה שהוא ירצה יתגשם, האדם מיד ירצה משהו טוב יותר, שונה יותר, אחר יותר. כלומר, האדם תמיד חייב להרגיש חוסר מסוים, כדי שתישמר תחושת הקיום הנפרדת שלו. לדוגמה, אם אדם יקבל את כל הכסף, הוא ירצה עוד דברים אחרים, אם יהיה לו הכל, הוא ירצה חוויות חדשות, תחושות אחרות או שינויים. האדם תמיד חייב לייצר לעצמו איזושהי התנגדות למציאות, אחרת הוא פשוט יאבד את תחושת קיומו. למה גם אי אפשר להרגיש רק רע? באותה המידה, גם מצב שבו האדם לעולם לא מקבל את מה שהוא רוצה - מצב של רע מוחלט - גם הוא לא אפשרי לאורך זמן. אם האדם תמיד יחווה רק ניגוד מוחלט בין הרצון שלו לבין המציאות, הוא יגיע למצב של ייאוש מוחלט, שיגרום לתחושת האני שלו לקרוס ולהיעלם. כשהאדם מאבד כל תקווה וכל אפשרות לשינוי, התודעה שלו מאבדת את הקיום העצמי. ... את מה שהוא רוצה (טוב), וגם מצבים שבהם הוא לא מקבל את מה שהוא רוצה (רע). איזון זה בין הטוב לרע הוא הכרחי לתחושת הנפרדות, שהיא הבסיס לתחושת הקיום העצמי. אילו כל הרצונות היו מתמלאים לחלוטין - תחושת האני הייתה נעלמת, והאדם לא היה מ

... ורע, למה רע לי? האם אפשר לרצות את מה שקורה? האם אפשר לאהוב את מה שיש? האם אפשר לא להרגיש רע? איך אני קיים? איך התודעה קיימת? לא רוצה להיעלם, הרצון להיות קיים, למה יש רצון? למה אני רוצה לשנות את המציאות? למה אני מרגיש רע? למה רע לי בחיים? מה שגורם לאדם להרגיש רע בחיים, לפי אליעד, הוא הרצון המתמיד שלו להיות קיים ולהרגיש את הקיום שלו. הדבר המרכזי שבן אדם באמת רוצה הוא לדעת ולהרגיש שהוא קיים, ממשי ומוגדר. כל אדם, אם יתבונן פנימה וישאל את עצמו בכנות מה הוא באמת רוצה, יגלה שהתשובה היא תמיד שהוא רוצה להיות קיים, כי בלי הקיום אין כלום. למה אני חייב להתנגד למציאות כדי להרגיש קיים? כדי שאדם יוכל להרגיש שהוא קיים, הוא חייב להתנגד באופן כלשהו למציאות. כאשר אדם מסכים לחלוטין עם כל מה שקורה סביבו ואין לו שום התנגדות פנימית, הזהות העצמית שלו מתבטלת והוא כבר לא יכול להרגיש קיים. זהות האדם והתחושה שהוא ממשי קיימות רק כאשר יש לו רצון שמשהו יהיה שונה ממה שהוא כרגע. לדוגמה, אם אדם יסכים באופן מוחלט עם המציאות ולא ירצה לשנות שום דבר, לא יהיה לו שום רצון פנימי, ואז תיעלם אצלו התחושה של אני. מכיוון שהאני רוצה תמיד להרגיש את עצמו, הוא חייב באופן תמידי לייצר התנגדות למציאות, להתנגד למה שקורה, ולרצות לשנות דברים. לכן, תמיד תהיה באדם תחושה של חוסר סיפוק בסיסי, כי הרצון הזה לשנות את המציאות לא מפסיק אף פעם. האם אפשר באמת לרצות את כל מה שקורה? אליעד מסביר שאם אדם ירצה באופן מוחלט את כל מה שקורה, הוא יאבד את הזהות העצמית שלו. באופן מובנה, מנגנון התודעה מייצר תחושה מתמדת של רצון לשנות את המציאות, כי רק כך האדם יכול להמשיך לחוות את התחושה שהוא קיים. ללא התנגדות למציאות אין משמעות לאני, וכאשר אין משמעות לאני, האדם למעשה נעלם. איך יכול להיות שגם כשאני שמח, אני עדיין סובל? גם כאשר אדם שמח ומרגיש טוב, הוא עדיין בעצם רוצה לשנות את המציאות. התחושה של טוב נוצרת מכך שהיה לו קודם רצון לשינוי כלשהו במציאות, והרצון הזה התממש. בלי שהיה רצון קודם לשינוי, האדם לא יכול היה להרגיש טוב בכלל. במילים אחרות, כל תחושת טוב מבוססת על התנגדות קודמת למציאות ורצון קודם לשינוי שהתמלא. לדוגמה, אם אדם רעב והוא אוכל, הטוב שהוא מרגיש באכילה נובע מכך שקודם היה רעב (רצה לשנות את המציאות, שהייתה מצב של רעב). אם לא היה רעב, לא היה מרגיש טוב מהאוכל. מכאן שאליעד מדגיש כי האדם תמיד חייב לחוות התנגדות כלשהי, ולכן תמיד יהיה בו סבל, גם כאשר הוא מאמין שהוא שמח וטוב לו. האם אפשר להיות קיים בלי לסבול? אליעד מציג שאלה עמוקה למחשבה - האם האדם יכול להיות גם קיים וגם לא להרגיש רע? כדי לפתור את השאלה הזו, על האדם להתבונן פנימה ולבחון אם בכלל אפשרי שיהיה קיום ללא התנגדות למציאות. אם הקיום מחייב התנגדות למציאות, אז הקיום עצמו הוא תמיד סבל. ואם הקיום לא מחייב התנגדות למציאות, כיצד אפשר להיות קיים ולשמר את תחושת הזהות ללא הרצון לשינוי? האם יש פקודה במוח שמחייבת אותי לסבול? אליעד מציע להתבונן באפשרות שבתוך ... והאם הוא יכול לגלות את שורש הרצון. למה בכלל יש בי רצון לשנות את המציאות? הרצון לשנות את המציאות קיים באדם משום שרק כך הוא יכול להרגיש שהוא קיים. אליעד מדגיש כי עצם התחושה אני קיים נוצרת רק מתוך כך שיש לאדם משהו להתנגד אליו. כל רצון, טוב או רע, הוא התנגדות למה שיש. לכן, ... להתבוננות עמוקה - להתבונן בשאלות הבאות: למה אני רוצה להיות קיים? האם אפשר באמת לאהוב את המציאות כמו שהיא? האם ניתן להיות קיים ולהרגיש טוב בלי להתנגד? או שמה כל קיום מותנה בהתנגדות ובהכרח יוצר סבל? למה רע לי? איך נוצר רצון? האם אפשר לא ...

... 2 אפשרויות איך להרגיש טוב, איך לעזור למישהו להרגיש טוב? איך לגרום למישהו להרגיש טוב? להרגיש טוב או לא להרגיש רע, נטל ההוכחה ולהרגיש טוב, איך לנחם מישהו? איך לחזק מישהו? איך לעודד מישהו? איך לטפל במישהו? מהן שתי האפשרויות לעזור למישהו להרגיש טוב? כאשר אדם מרגיש רע, בין אם בגלל משבר, השפלה או כל חוויה שלילית אחרת, ישנן שתי דרכים שונות לחלוטין שבהן אפשר להשתמש כדי לעזור לו להרגיש טוב. שתי הדרכים האלו נכונות גם כאשר אדם מנסה לעזור לעצמו, וגם כשמישהו אחר מנסה לסייע לו להתמודד עם רגשות שליליים. מהי האפשרות הראשונה לגרום למישהו להרגיש טוב? האפשרות הראשונה מבוססת על עידוד ויצירת תחושה חיובית באופן ישיר. כאשר אדם נפגע ממשהו, לדוגמה, אם מישהו קילל אותו, השפיל אותו או העליב אותו, בדרך הראשונה אנו ... ושווה, הוא יפסיק להרגיש רע. שיטה זו מתמקדת ביצירת תחושה חיובית חזקה מספיק שתדחוק הצידה את הרגש השלילי. מהי האפשרות השנייה לגרום למישהו להרגיש טוב? האפשרות השנייה שונה מהותית מהראשונה. כאן, במקום לגרום לאדם להרגיש טוב, אנו מנסים לגרום לו פשוט להפסיק להרגיש רע. אנו עושים זאת על ידי הקטנת המשמעות שהאדם נותס לסיטואציה שגרמה לו להרגיש רע. אנחנו לא מנסים להכניס לאדם תחושות חיוביות, אלא רק לשכנע אותו שאין משמעות מיוחדת לדבר השלילי שקרה. דוגמאות לאמירות בגישה הזו הן: מה אכפת לך ממה ... להפסיק לייחס משמעות לרגש השלילי. מה ההבדל המהותי בין שתי הדרכים? על פני השטח, שתי האפשרויות הללו יכולות להיראות דומות מאוד, אך למעשה ... ההוכחה. כאשר האדם מרגיש רע ומנסה להרגיש טוב (האפשרות הראשונה), הוא נדרש לשכנע את עצמו שהוא אכן טוב ושזה באמת טוב עבורו. במקרה כזה, כל נטל ההוכחה נמצא על האדם ... האדם רק מנסה לא להרגיש רע, הוא לא צריך לשכנע את עצמו שהמצב טוב. כל שעליו לעשות הוא להטיל ספק בכך שהמצב רע. כאן נטל ההוכחה עובר אל הרגש השלילי עצמו. במקום להוכיח שהכל טוב, האדם צריך לשאול את עצמו שאלות כמו: מי אמר שזה רע בכלל? מה זה משנה לי מה ... שואל את השאלות הללו, הרגש השלילי חייב להוכיח את עצמו ולהסביר למה הוא נכון. המשימה הזו קשה בהרבה עבור המוח, ולכן קל יותר להגיע מתחושה שלילית לתחושת לא משנה, מאשר להגיע ישירות לתחושה חיובית. מהי המשמעות של נטל ההוכחה בהקשר של

... לא להרגיש רע, לשנות את מה שקורה, לשנות את מה שאני חושב שקורה, 2 אפשרויות לשנות את המציאות, לשנות את הרצון, שינוי המציאות, שינוי הרצון, עובדה ופירוש, האם זו עובדה או פירוש? האם זה באמת קורה? איך לא להרגיש רע? הדרכת מטפלים מה גורם לנו להרגיש רע? כאשר אדם מרגיש רע, אליעד כהן מסביר כי הסיבה לכך תמיד נובעת מפער בין הרצון לבין המציאות. האדם רוצה שיקרה דבר מסוים, אך במציאות קורה משהו אחר, משהו שונה ממה שהוא ציפה או רצה. התחושה הרעה נוצרת מכיוון שיש התנגדות בין הרצון של האדם לבין מה שקורה בפועל. לדוגמה, אם האדם רצה שיהיה לו כסף, ובמציאות הוא איבד את כל כספו, נוצרת אצלו תחושת חוסר סיפוק, תסכול וכאב, כי יש סתירה בין מה שהוא רוצה למה שקורה בפועל. איך להתמודד עם תחושה רעה? אליעד כהן מציג שתי אפשרויות כלליות כיצד האדם יכול להתמודד עם תחושה רעה שנובעת מהפער בין הרצון ... הכסף שאבד, האדם מחליט לקבל את המציאות של איבוד הכסף, ובכך הוא מסיר את הסתירה בין הרצון לבין מה שקורה במציאות. ברגע שהרצון משתנה כך שיהיה תואם למציאות, נעלמת התחושה הרעה. איך אפשר לשנות את ... ורק נראה לי שאיבדתי?. כאן הדגש הוא על בחינת הפרשנות של האדם ביחס למציאות. אם מתברר שהפרשנות של האדם אינה מדויקת, וכי הוא לא באמת איבד את כל כספו כפי שחשב, התחושה הרעה עשויה להיעלם או ... נכונה, ופשוט מחפש דרכים לשנות את מה שקרה באמת. האם מה שאני חושב שקורה הוא עובדה או פירוש? אליעד כהן מדגיש שהאבחנה בין עובדה לפירוש היא קריטית. פעמים רבות, התחושה הרעה נוצרת לא מהאירוע עצמו, אלא מהפרשנות שהאדם נותן לו. אם האדם יבדוק האם האירוע שגורם לו להרגיש רע הוא עובדה מוחלטת או רק פירוש סובייקטיבי, הוא יכול לגלות שהמציאות פחות שלילית ממה שנדמה לו, ובכך להפחית או אף להסיר לגמרי את התחושה הרעה. לדוגמה, אדם שאומר ... עובדה מוחלטת. אולי יש כסף במקום אחר, אולי אפשר לשחזר או להחזיר חלק מהכסף, ואולי בכלל המצב לא כל כך גרוע כפי שנראה ברגע הראשון. לסיכום, מהן הדרכים המעשיות לא להרגיש רע? אליעד כהן מסכם שלוש דרכים עיקריות להתמודד עם תחושות רעות: לשנות את הרצון - ... לבחור את הדרך המתאימה ביותר עבורו בהתאם לסיטואציה וליכולת שלו לשנות את הרצון, המציאות או הפרשנות. איך לשנות את הרצון? שינוי מציאות או שינוי פרשנות? איך לא להרגיש רע? האם זו עובדה או פירוש? שיטות להרגיש טוב יותר שינוי מחשבות שליליות ...

... את הגדרת האני של האדם וגם את כל שאר הדברים שכלפיהם האדם לא מרגיש אני. ונסביר: כי אם נתבונן נראה, כי האני של האדם, הוא לא יותר מאשר תחושה. וגם לתחושה הזאת יש אין סוף עוצמות. כי האדם יכול להרגיש תחושת שייכות ותחושת אני, לא רק כלפי עצמו ממש, אל גם לגבי רכושו וכיוב. והאדם לדוגמה מרגיש יותר אני כלפי הראש שלו, מאשר כלפי הציפורן שלו. ומצד אחד שניהם זה אני, אך מצד שני העוצמה של תחושת האני היא במינונים שונים כלפי כל דבר. וכאשר יש לאדם משפחה וכיוב, האדם מרגיש סוג של אני גם כלפי המשפחה שלו. אך האני הזה הוא בעוצמה רגשית אחרת ממה שהאדם מרגיש אני כלפי עצמו. וכל האני של האדם, הוא לא יותר מאשר תחושה שבאה לידי ביטוי דרך הישות העצמית של האדם, שגם היא עצמה חלק ממשהו אחר. ואם נתבונן נראה כי גם לגבי תחושת האני של האדם, יש המון עוצמות רגשיות. כי האדם יכול לקחת את כל הדברים שיש בעולם, ולדרג אותם לפי העוצמה של עד כמה הוא מרגיש שייך ומחובר לאותו הדבר או לא. ולדוגמה, הבית שבו גר האדם, הוא יותר ... שני כוחות, אני ולא אני, שהם מגדירים בכל רגע ורגע מחדש את תחושת האני של האדם כלפי כל דבר ודבר. ולשני הכוחות האלו יש להם ... מה הסיבה שבגללה אני רוצה דבר מסוים? ומה הסיבה שבגללה אני מרגיש רגש כלשהו בצורה כלשהי ובעוצמה כלשהי? ומה הסיבה שבגללה אני ... וכל כיוב. כי גם למרחב זמן יש שורש. כי הזמן לדוגמה הוא הבדל התחושה שבין העבר הווה ועתיד. וגם לתחושות האלו יש שורש. ולכל האירועים שבעולם יש שורש. וההבדל שבין ... שונים. כי גם למרחב המקום יש שורש. כי המקום נוצר על ידי התחושה השונה שיש בין המקומות השונים. אבל בשורש של התחושה הזאת של המקום, שם אין הבדל בין המקומות השונים. ובשורש של ...

... נפרדות, עבודת השם של הצדיק מהי התנוצצות ואיך היא קשורה לחוויה של שחרור? המושג התנוצצות מתייחס לחוויה בה אדם מרגיש לפתע רגע של שחרור פנימי עמוק, מעין הבזק רגעי של ידיעה עמוקה יותר על המציאות או על עצמו. אליעד כהן ... שמצליח לערער על אמונתו באלוהים יחווה רגע של התנוצצות. התחושה של ההשתחררות הזו אינה סתם תחושה נעימה, אלא השתקפות חלקית של ההיפוך הראשון של המציאות, אותו מצב ראשוני של אחדות שאין בו נפרדות כלל. מדוע ההשתחררות מעניקה תחושת עונג וכיצד זה קשור לאחדות הראשונה? תחושת העונג בזמן ההשתחררות מגיעה מכך שהאדם חש הקלה, כאילו הוסר ממנו עול או צמצום שהיה מוטל ... נותן את הדוגמה של אדם רעב שסיים לאכול. הרגע שהוא מפסיק להרגיש רעב ומגיע לשובע מעניק לו תחושת שחרור נעימה. אבל התחושה הזאת, לפי ההסבר של אליעד, היא לא סתם שחרור פשוט, אלא השתקפות של התחושה המקורית והראשונה של אחדות מוחלטת, שהייתה קיימת לפני הנפרדות. מכיוון שבעולם הנפרדות האדם ... טעם של אלוהים או טעם של גן עדן הם דרכים לתאר את התחושה הזו של ההתנוצצות, של החוויה של האחדות המוחלטת. כאשר האדם מצליח להפוך ידיעה שהייתה מחויבת אצלו קודם לכזו שאינה מחויבת, הוא בעצם מקבל רגע קצר שבו הוא מרגיש משהו עמוק, חיבור למציאות מוחלטת ללא סתירות פנימיות. הטעם הזה, לפי אליעד, הוא ההנאה האמיתית של האחדות. זוהי תחושה של הרמוניה מוחלטת שבה אין הפרדה, אין חיסרון ואין קונפליקט. למה אדם זקוק לנפרדות ... מהאחדות? אליעד מדגיש שהנפרדות הכרחית כדי שהאדם יוכל להרגיש את טעמה של האחדות. ללא נפרדות, לא הייתה קיימת אפשרות להשוות ולהעריך את העונג של האחדות. במצב של ... היא זו שיוצרת את הצורך, ודרכה האדם יכול באמת ליהנות מהחוויה של חזרה לאחדות. הוא נותן את הדוגמה של מי שנמצא במצב תמידי של סיפוק או הנאה - במצב כזה ... את היכולת להתלהב מכך, כיוון שאין שום ניגוד שייצור את החוויה של שחרור. איך התנוצצות קשורה לרצוא ושוב של רבי נחמן מברסלב? אליעד מתייחס למושג רצוא ... הוא היה מאבד את היכולת ליהנות. ההנאה מגיעה רק כאשר קיימת חוויית ניגודיות. הוא משתמש בדוגמה של אדם שאכל והתמלא - אם האדם תמיד מלא ואין לו לעולם חיסרון או תחושת רעב, הוא לא יוכל ליהנות יותר מהשובע. לכן, באופן פרדוקסלי, החיסרון והנפרדות הם אלו שמאפשרים ...