... בכמה זמן או מאמץ פיזי אתה משקיע, אלא בעיקר בתחושה הפנימית שלך - עד כמה אתה מרגיש שאתה חייב את זה, עד כמה אתה מרגיש שזה דחוף וחיוני עבורך. מה באמת קובע את עוצמת המוטיבציה? אליעד מבהיר שהמפתח המרכזי לחיזוק המוטיבציה הוא מידת התחושה הפנימית של האדם, עד כמה הוא באמת מרגיש שהמטרה שלו דחופה וקריטית. הוא נותן דוגמה: אם אתה נחנק וחסר לך אוויר, הרצון שלך לקבל אוויר הוא מוחלט. אתה מרגיש שאתה חייב אוויר באופן כל כך מוחשי, שהרצון שלך הופך לעוצמתי ביותר. דוגמה נוספת שהוא נותן היא של אדם הנמצא במדבר ללא מים. ככל שהזמן עובר, התחושה של הצורך במים מתחזקת עוד ועוד, עד שזה הופך להיות כל עולמך. כשאתה צמא באמת, אתה לא יכול לחשוב על שום דבר אחר מלבד השגת מים. כלומר, ככל שהמטרה שלך מורגשת כדחופה וחשובה יותר, כך המוטיבציה שלך להשיג אותה תהיה גדולה יותר. האם השקעת זמן מבטיחה הצלחה? אליעד טוען שהשגת מטרות אינה תלויה רק ... בהכרח באה לידי ביטוי בפעולות חיצוניות אלא בתחושה פנימית חזקה. איך יוצרים תחושת דחיפות פנימית? לדבריו של אליעד, הדרך ליצירת מוטיבציה חזקה היא קודם כל לגלות מה באמת חשוב לך ומה אתה באמת רוצה. ככל שתבהיר לעצמך ... הרצון האמיתי שלך ותבין מדוע אתה רוצה אותו, התחושה הפנימית של דחיפות ושל צורך חזק במטרה שלך תתחזק. הוא מציע לשאול שאלות פשוטות אך עמוקות כמו: מה אני רוצה באמת? למה אני רוצה ... של הרצונות העמוקים שלך, וזה ייצור אצלך תחושת דחיפות אמיתית. למה חשוב לעסוק במטרות שמעניינות אותך באמת? אליעד מדגיש שכשאתה עוסק במשהו שבאמת מרתק אותך, אתה באופן טבעי תשקיע ... באופן עמוק, אתה תשקע בו לחלוטין. זו בדיוק התחושה שצריך ליצור כלפי המטרות החשובות בחיים שלך: שהן יהפכו למשהו שאתה לא יכול להפסיק לחשוב עליו, ממש כמו תחושה של רעב או צמא. איך אפשר לדעת שאתה באמת רוצה משהו? אליעד מסביר שכדי לבדוק עד כמה הרצון שלך חזק, שאל את עצמך כמה המטרה חשובה ... לא לפי התוצאה החיצונית, אלא לפי כמה האדם מרגיש שהוא חייב להצליח. מה עושים כשמגלים שהמטרה לא מספיק חשובה? אליעד מציע שלא לפחד גם מהגילוי שאתה לא רוצה משהו במאה אחוז. הוא אומר שאפילו ... מוטיבציה אמיתית ואפקטיבית נוצרת אך ורק מתוך תחושה פנימית חזקה של דחיפות וחשיבות המטרה. לא די ברצון כללי ושטחי. הוא ממליץ לחקור לעומק את הרצונות והשאיפות האמיתיות, להבין למה אתה ...

... לשאול שאלות בלי לגרום ללחץ ולשקרים? לפעמים אנו נמצאים במצב שבו אנו רוצים לקבל מידע מאדם אחר כמו עובד, בן זוג או ילד, אבל חוששים ששאלת השאלה תגרום לו להרגיש מותקף, מתוח או בלחץ. כשזה קורה, נוצרות שתי אפשרויות ברורות: או לשאול בכל זאת ולהסתכן ביצירת לחץ ועימות, או לא לשאול בכלל וכך לוותר על קבלת המידע החשוב לנו. אך יש אפשרות שלישית, שהיא לשאול את השאלה באופן שמונע מראש תחושת איום ולחץ אצל הנשאל. כיצד ניגשים לשאלה בלי לשדר שיפוטיות? הסוד לכך הוא להבין תחילה מה גורם לנו לחשוש מלשאול: בדרך כלל החשש הוא שאנו בעצמנו לא מוכנים רגשית לקבל תשובה מסוימת, ולכן אנו משדרים מתח ושיפוטיות. למשל, אם בעל שואל את אשתו האם בגדת בי? אך בתוכו הוא פוחד מתשובה חיובית, האישה תחוש זאת ותחשוש להיות כנה. הדרך לפתור זאת היא להיכנס למצב נפשי שבו האדם באמת מוכן לקבל כל תשובה - גם את הגרועה ביותר מבחינתו. לדוגמה, אם ההורה שואל את ... שלילית, הילד יחוש שהוא עומד בפני ענישה או כעס ולכן סביר שישקר. לעומת זאת, אם ההורה ישדר בבירור שאין שיפוטיות או כעס אלא רצון כנה לדעת את האמת, הילד ירגיש פחות צורך לשקר ויהיה כנה יותר. מדוע השיפוטיות מורגשת גם בלי מילים? המסר שהאדם השני מקבל אינו רק מילולי אלא עובר בטון הדיבור, בהבעת הפנים, במבט, ובשפת הגוף. אדם יכול להגיד אני לא כועס, אך אם בפנים הוא כועס, המסר הזה יעבור והצד השני ירגיש מותקף בכל מקרה. לכן יש חשיבות עצומה לתחושה הפנימית של האדם ששואל את השאלה. אם אדם באמת מצליח לשחרר את השיפוטיות הפנימית, הצד השני ירגיש זאת והאווירה תהיה פתוחה יותר לשיתוף פעולה. כיצד עושים זאת בפועל? הטריק המעשי לשאול שאלות בצורה נכונה הוא להחליט מראש ובמודע שהמטרה האמיתית של השאלה ... בלי ביקורת שלילית אוטומטית. לדוגמה, מנהל ששואל עובד למה הוא איחר לעבודה - אם הוא מראש החליט שהאיחור אינו מוצדק, השאלה תיאמר בטון שיפוטי והעובד כנראה ירגיש מותקף וישקר או ימצא תירוצים. לעומת זאת, אם המנהל חושב בתוכו שייתכן שיש סיבה מוצדקת, שהעובד אולי אפילו צודק, העובד ירגיש זאת בשאלה ויוכל להיות כנה יותר. מה לעשות כשהאדם השני כבר נלחץ מהשאלה עצמה? במקרים שבהם הצד השני כבר רגיל ללחץ, לשיפוט ולמתיחות, הוא עלול להילחץ גם ... מילולי שמטרת השאלה אינה שיפוטית אלא רק כדי להבין. למשל: אני באמת רק רוצה להבין, אני לא כועס ולא אשפוט אותך לא משנה מה תגיד. כך הצד השני יכול להירגע ולהרגיש בטוח יותר. כיצד נראית שאלה שגורמת לשקרים ועימותים? לעיתים אנו שואלים שאלות באופן שברור לצד השני שהשאלה נשאלת מתוך שיפוט, לדוגמה: האם עשית את מה ... מבלי להפוך אותן לכלי תקיפה כלפי אחרים. סיכום כללי לדרך הנכונה לשאול שאלות: החליטו מראש שהמטרה שלכם היא רק לגלות את האמת, לא למצוא אשמים. הכינו את עצמכם רגשית לכל תשובה, גם אם היא לא רצויה. הקפידו לשדר באמצעות מילים, טון דיבור, והבעות פנים, שאתם באמת לא באים לשפוט אלא רק להבין. אם האדם שמולכם נלחץ, חזרו ... נוצרת הסיטואציה שבה מפחדים לשאול שאלה? לפעמים רוצים לדעת מידע מסוים ממישהו - עובד, בן זוג, ילד, או כל אדם אחר. עולה חשש שאם נשאל אותו ישירות, הוא יילחץ, ירגיש מותקף או יבין שאנחנו מנסים לחקור אותו. החשש הזה גורם להתלבטות: האם לשאול בכל זאת ולסכן את האווירה, או לא לשאול בכלל כדי לא ליצור לחץ? אך מעבר לשתי ... האם אנחנו חוששים שהשואל (למשל ההורה או הבעל) יתגלה כמתקיף או כחוקר? מנסים להיכנס לראש של האדם השני - מדמיינים איך הוא עלול לחוות את השאלה. האם הוא ירגיש נוח לענות את האמת, או שמא יחשוש מהתגובה שלנו? משתדלים לנטרל שיפוטיות - במקום לשאול מתוך עמדה של עשית טעות, זה לא בסדר, אם תגיד משהו אחר, אכעס עליך ... הפנימית? הבסיס טמון בהבנה שכשאנחנו שואלים שאלה כדי לגלות את האמת, חשוב שתהיה בתוכנו מוכנות לקבל כל תשובה - גם כזו שלא רצינו לשמוע. אם מראש קיימת תחושה: אסור שהצד השני יגיד X, הוא ירגיש זאת ויחשוש. לדוגמה, אם בן זוג רוצה לשאול את אשתו האם בגדת בי? אבל הוא לא מוכן רגשית לשמוע את התשובה כן, היא עלולה להרגיש שהשאלה מלאה באיום. הדרך לשאול באופן שמגדיל את הסיכוי לתשובה כנה היא להכין את עצמך פנימית לקבל גם את התשובה הגרועה ביותר, ובו בזמן להמשיך לאהוב ולכבד ... אקבל עונש. לכן, הילד עשוי לשקר כדי להימנע מעימות. לעומת זאת, אם ההורה נמצא במקום נפשי של: אני רק רוצה לדעת מה האמת, לא בטוח שיש פה אשמה או כעס, הילד ירגיש פחות לחץ. הוא יבין שההורה לא מתכוון לשפוט אותו, אלא באמת לבדוק את המצב כדי לעזור או כדי לדעת. מדוע השיפוטיות אינה בהכרח גלויה רק במילים? לפעמים השיפוטיות באה לידי ביטוי בטון דיבור, בהבעות פנים, במבט בעיניים, בקצב דיבור. אפילו אם אומרים אני לא כועס עליך, אבל בפנים מרגישים אני כן כועס עליו, המסר הפנימי עובר. לכן, הרבה תלוי בתחושה הפנימית הכנה של האדם ששואל. אם באמת יש בו רצון לדעת את האמת בלי לייצר עימות, הצד השני עלול להרגיש בכך ולהיות מוכן יותר לשתף פעולה. דוגמה עם עובד שמאחר לעבודה: למה איחרת? מנהל עשוי לשאול את עובדיו למה איחרת לעבודה? כאשר בפועל, בלב שלו הוא כבר כועס ומניח שהאיחור לא מוצדק. אם השאלה נאמרת מתוך תחושה שאיחורים אינם נסלחים, העובד מרגיש אוטומטית מותקף. במצב כזה סביר שהעובד ימצא תירוצים, ישקר, או ינסה להגן על עצמו בכל דרך אפשרית כדי לא להיענש. לעומת זאת, אם המנהל אומר לעצמו: אולי קרה לעובד משהו מוצדק, אולי זה בכלל בסדר, אני באמת רוצה להבין, השיחה תתחיל אחרת לגמרי. השאלה תיאמר בטון פחות מאשים, העובד ירגיש בנוח להודות באמת (אולי הוא נתקע בפקק, אולי יש לו בעיה משפחתית), והמנהל יוכל להתייחס ברוגע למצב האמיתי במקום לעורר מתיחות. אז מהו בדיוק הטריק לגלות ... מישהו מפחד שנכעס עליו בגלל תשובתו, הוא ירצה להסתיר, לשנות או להמציא תירוצים. אבל אם הוא מבין שהתשובה מכל סוג שהיא תתקבל בהבנה, הוא ימצא פחות סיבה לשקר וירגיש בטוח לשתף בפרטים. האם זה אומר שצריך להסכים עם כל דבר? לא בהכרח. זה לא אומר שצריכים להסכים עם האיחורים, עם אי - הכנת שיעורים או עם בגידה חלילה. ... מה קורה כשהצד השני כבר נכנס ללחץ מעצם העובדה שיש שאלה? יש מקרים שבהם האדם השני, מרוב שהוא מורגל לשיפוט או התקפות, יילחץ גם אם נשאל בשיא הנחמדות. אם מרגישים שהוא נהיה נסער, אפשר לומר לו: אין לי כוונה לשפוט אותך, אני באמת רוצה לדעת מה קרה, אני מקבל אותך בכל מקרה. החיזוק המילולי הזה יכול לעזור לו להפנים ... במצב כזה, כשהצד השני מבין זאת, הוא ינסה להסתיר את האמת. השואל, מצדו, מתמלא חשד: אם הוא לא עונה לי, כנראה שזה ממש גרוע. ואז המתח עולה, נוצרים כעסים ופיצוץ רגשי. הפתרון הוא להבין מראש שעצם השאלה צריכה לבוא ממקום של אני מוכן לכל תשובה, בא נדבר ונגלה את האמת. למה אנשים רבים במקום לקבל תשובות? כשמישהו מרגיש שהוא נשפט, שלא מקבלים אותו, שהוא צריך להצדיק את עצמו, מתעורר בו דחף להתגונן, לתרץ ואפילו לתקוף חזרה. זה גורם לשואל לה

... סיבה? האם יש סיבה? רצון לא סיבה, רגש ללא סיבה, מחשבה ללא סיבה, פחד בלי סיבה, חרדה ללא סיבה, באסה בלי סיבה, הרגשה רעה בלי סיבה, כעס ללא סיבה האם באמת אין סיבה למה שאתה מרגיש? אנשים רבים טוענים לפעמים שהם חווים רגשות או תחושות מסוימות ללא סיבה. הם מרגישים פחד, חרדה, כעס או עצב, וכאשר שואלים ... מסביר שאין דבר כזה בלי סיבה. כל רגש, תחושה או מחשבה שמתרחשת ... לכל דבר שקורה. לכן, כאשר אדם מרגיש משהו שהוא חושב שאין לו סיבה, יש לו שתי ... יעדיף לעיתים לוותר מראש ולקבוע שהתחושה או המחשבה פשוט קיימת ללא סיבה, ... גדולה: כאשר אדם אומר על עצמו אני מרגיש כך ללא סיבה, הוא בעצם מתייג את עצמו ... מהו שיגעון אם לא לבצע פעולות או להרגיש רגשות ללא סיבה הגיונית ברורה? ... הוא נתפס כחכם. במצב שבו האדם מרגיש משהו ללא סיבה, הוא מגדיר את עצמו, גם אם ... לכן, באותה צורה בדיוק, אם אתה מרגיש פחד או חרדה שוב ושוב ללא סיבה, הרבה ... אותו דבר בדיוק קורה גם כשאדם מרגיש פחד או חרדה ללא סיבה ברורה - יש סיבה, ... סיבה. באותה צורה, אם אתה מפחד או מרגיש רע שוב ושוב מאותו עניין, גם לזה יש ... להכיר בכך שיש סיבה כבר נותן לאדם תחושה של שליטה גדולה יותר במצב, כי ... היא צעד הכרחי בדרך לפתור את התחושות הלא נעימות או החרדות. האם ... איך לשכנע שיש סיבה לפחד? למה אני מרגיש רע בלי סיבה? חרדה חברתית ללא סיבה האם ...

... מהאטרקטיביות שלה. החשש הזה נובע מכך שהאדם קושר את הערך העצמי שלו למראה החיצוני שלו, וכאשר אנשים בסביבתו מעניקים לו פידבק חיובי על המראה שלו, הוא מרגיש בעל ערך. אך מכאן נוצר מעגל חרדה מתמשך, שכן האדם תלוי באופן מלא בחוות ... לרצון לקבל הערכה? כאשר בודקים לעומק מדוע האדם כל כך רוצה להיראות טוב, מתברר שהוא מונע מהרצון לקבל אישור, אהבה או הערכה מהסביבה. הערכה זו מעניקה לו תחושת ערך עצמי, ולכן הוא חי בפחד מתמיד שאם לא ייראה טוב מספיק, הוא לא ... השנייה היא שהרצון להיראות טוב נובע מסיבות נוספות מעבר לרצון לקבל הערכה. למשל, האדם עשוי לרצות להיראות טוב מתוך רצון לשמור על הבריאות שלו, לשמור על תחושת ביטחון, או מסיבה אחרת לגמרי שאינה קשורה ישירות לרצון לקבל אישור ... במים כדי להמחיש את משמעות הביטול המלא של רצון. אם האדם ביטל רק חלקית את הרצון שלו לקבל הערכה, הוא דומה למצב שבו רק חלק מהמים נשפכו מהבקבוק. אף שהאדם מרגיש לראשונה שלא אכפת לי אם יעריכו אותי או לא, תחושה זו עדיין לא מלאה ואינה מכסה את כל שטח הנפש. למעשה, נשאר בתוכו עדיין רצון סמוי או גלוי לקבל הערכה חיצונית. כיצד להבחין בין קצת לא אכפת לי לבין באמת לא אכפת לי? אליעד מסביר שחשוב מאוד להבחין בין תחושה חדשה של לא אכפת לי לבין ביטול מוחלט של הרצון. ברגע שהאדם מגלה לראשונה שהוא יכול להרגיש לא אכפת לי, הוא חווה הקלה מסוימת בחרדה, אך לא בהכרח פתרון מלא. התחושה הזו יכולה להיות חלקית בלבד. האדם יכול לחוות מצב של גם וגם: גם רוצה לקבל הערכה וגם מרגיש שלא אכפת לו. זאת לעומת מצב אידיאלי שבו האדם רק מרגיש לא אכפת לי, אז החרדה מתבטלת לחלוטין. הדוגמה של הבקבוק מבהירה זאת כך: ... מהבקבוק, הוא חווה לראשונה לא אכפת לי. אך אם נשארו מים בבקבוק, כלומר, אם עדיין קיים רצון לקבל הערכה, אז החרדה לא תיעלם לגמרי. לכן, לא מספיק רק להגיע להרגשת לא אכפת לי - צריך לוודא שתחושה זו ממלאת את כל שטח הנפש, ללא שום שאריות של רצון לקבל הערכה. מה חשוב להבין בתהליך של ביטול החרדה עד הסוף? אדם שמתחיל בתהליך של ביטול החרדה, לפעמים לא מודע לכך שהוא רק בתחילת הדרך. בפעם הראשונה שהוא מרגיש שלא אכפת לו מהערכת הסביבה, הוא עשוי לחשוב שהבעיה נפתרה לגמרי, בעוד ... ובדיקה פנימית מתמדת, כדי לוודא שהרצון לקבל הערכה אכן מתבטל לחלוטין, ולא נשאר ברמה של גם וגם. האדם חייב להמשיך ולחקור את עצמו, עד שהוא מגיע למצב שבו התחושה לא אכפת לי היא היחידה שנשארת. איך לטפל בחרדה חברתית? טיפול בפחד ... קשור לרצון לקבל ערך ולהיות מוערך על ידי אחרים. הוא פוחד שלא יעריכו אותו אם לא יראה טוב, ומכאן נוצרת חרדה מתמשכת. אם למשל מפרגנים לו על המראה, הוא מרגיש טוב יותר עם עצמו, אך בו בזמן גם נוצר תלות במראה החיצוני לצורך שמירה ... ולכן החרדה נשארת. האפשרות השנייה היא שקיימת סיבה נוספת, מלבד הרצון לקבל הערכה, שגורמת לאדם לרצות להיראות טוב. למשל, אדם יכול לרצות להישאר בריא, להרגיש צעיר, לשמור על תחושת ביטחון אישי או כל סיבה אחרת שאינה קשורה ישירות לאני רוצה ... שבגלל שהצליח לרוקן עשרה אחוזים מהמחשבה אני רוצה שיעריכו אותי, הרי שכבר אין לו בכלל את הרצון הזה. אבל בפועל, הבקבוק עדיין מכיל מים, רק פחות. כאשר אדם מרגיש בפעם הראשונה שהוא לא אכפת לי אם יעריכו אותי או לא, הדבר אכן מצביע על שינוי פנימי מסוים. עם זאת, ייתכן שהרצון לקבל הערכה עדיין חי וקיים במקביל. במילים אחרות, הוא חווה מצב ביניים של גם וגם: גם רוצה שיעריכו אותו, וגם מרגיש שלא אכפת לו. עצם זה שהוא מבחין בחוויה החדשה של לא אכפת לי עלול להטעות אותו לחשוב שהוא שינה את התפיסה כולה, בעוד שבמציאות מדובר רק בהתחלה. כיצד להבחין בין קצת לא אכפת לי לבאמת לא אכפת לי? כאשר אדם מצליח לבטל רצון או חרדה במלואם, התחושה תופסת את כל השטח הפנימי שלו - כלומר, הוא כבר לא חווה חרדה משום ... עד הסוף? אדם שמתחיל לגלות בפעם הראשונה שהוא יכול שלא להזדקק לאהדה או להערכה מהסביבה, מתמלא בתקווה שהחרדה שלו תיעלם מיד. אולם הוא אינו מבין שלצד התחושה החדשה לא אכפת לי, עדיין מסתתר לו אותו רצון ישן לקבל הערכה. ... או שלא יאהבו אותי אליעד: אז יש שתי תשובות אפשריות לשאלה הזו אם הבן אדם מפחד לא להיראות טוב והסיבה שהוא רוצה שיעריכו אותו עכשיו הוא אומר אני מבחינתי הרגשתי שלא אכפת לי לי אם יעריכו אותי או לא ובכל זאת לא ביטלנו את החרדה ... יש פה עוד עומק בסיפור עד כאן הבנו אז או שיש סיבות נוספות או שגם הסיבה היחידה שמצאת לא פירקת לגמרי עוד עומק בסיפור שהרבה פעמים בן אדם יושב עם עצמו ומרגיש לא אכפת לי אם יעריכו אותי או לא והרצון שלו מושתת על אני רוצה שיעריכו אותי והוא באמת מרגיש שלא אכפת לו אם יעריכו אותו או לא ועדיין החרדה לא התבטלה אז מה אמרתי ... שמבחינתו רוצה שיעריכו אותו והוא יושב עם עצמו ושואל את עצמו למה אני רוצה שיעריכו אותי ומגלה שהוא לא רוצה שיעריכו אותו ואז לראשונה בחייו הוא חווה את החוויה שאני לא רוצה שיעריכו אותי לא אכפת לי אם יעריכו אותי או לא ובגלל שבפעם הראשונה שהוא חווה זו בחייו הוא מרגיש את זה ואז כמובן שהחרדה גם תחלש קצת אבל אז בגלל שפעם ראשונה שהוא חווה ... רק לא אכפת לי אלא גם לא אכפת לי נגיד אנחנו לוקחים כוס מלאה במים שהיא כל הזמן מלאה במים ופתאום מצליחים לרוקן אותה עשר אחוז אז הבן אדם רואה מולו את התחושה אני לא רוצה שיעריכו אותי ובגלל שהוא לא מכיר את התחושה נדמה לו הנה אני בכלל לא רוצה שיעריכו אותי אבל אתה רק לא רוצה שיעריכו אותך או אתה גם לא רוצה שיעריכו אותך הרבה פעמים הבן אדם מתבלבל כי אם היית מבטל את הרצון לקבלת ערך עצמי מהסביבה היית מבטל אותו לגמרי והיית רק בתחושה של אני לא רוצה שיעריכו אותי אם הבקבוק היה מרוקן לגמרי באמת ...

... עצמית שלילית, מוטיבציה להצלחה מדוע מוטיבציה יכולה להפוך למלכודת שלילית? ישנה אמונה נפוצה בחברה שכדי להתקדם בחיים, האדם חייב להרגיש שחסר לו משהו. לפי גישה זו, אדם מרגיש צורך בשינוי רק כאשר הוא משוכנע שהמצב הנוכחי שלו לא טוב מספיק. לדוגמה, אם אדם מאמין שעל מנת להצליח ולהרוויח כסף הוא חייב קודם כל לשכנע ... לא יצליח להשיג את הכסף, המחשבות השליליות שכבר שתל במוחו ישארו ויחמירו את מצבו הנפשי. כך הוא עלול למצוא את עצמו מפחד מאוד להיכשל, מרגיש חרדה ומתח הולכים וגוברים. מה קורה כשאדם יוצר לעצמו מוטיבציה שלילית? כאשר אדם יוצר מוטיבציה שלילית, הוא למעשה אומר לעצמו בתת - מודע שכרגע הוא במצב רע או לא מספיק טוב. לדוגמה, אדם שרוצה להיות עשיר יוצר לעצמו תחושה שהוא חייב להיות עשיר ושאם לא יהיה עשיר, הוא יסבול מאוד. הוא מחזק שוב ושוב בתודעתו את הפער בין המצב הרצוי למצב הנוכחי שלו. ... להאמין לסיפורים השליליים שהוא המציא לעצמו במטרה להניע את עצמו, ולכן הופך לפגיע במיוחד כאשר הוא נתקל בכישלון או מכשול. פתאום הוא מרגיש אבוד, מפוחד ולא שווה דבר, כיוון שכל ערכו העצמי נקשר בהצלחה שאותה הגדיר לעצמו מראש. למה אנשים מתקשים לרדוף אחרי מטרות בלי תחושת חיסרון? אליעד מסביר שרוב האנשים אינם מסוגלים לרדוף אחרי מטרות ללא תחושה ברורה של חיסרון או צורך דחוף בשינוי. הוא מציין שהסיבה לכך היא היעדר יכולת אינטלקטואלית להחזיק בשני הפכים בו זמנית. אנשים בדרך ... הכל מושלם ואין חסרונות, אין סיבה לעשות משהו או לרדוף אחרי מטרות. הם לא מצליחים להבין איך אפשר לרצות משהו מאוד, בלי שזה יגיע מתוך תחושת מחסור או מצוקה. חוסר ההבנה הזה גורם לכך שאנשים יוצרים לעצמם חסרונות דמיוניים רק כדי להניע את עצמם, וכך הם מסתבכים במחשבות ... זה לחלוטין, אבל עדיין אני רוצה שיהיה לי יותר כסף. החשיבה הזו מאפשרת לאדם ליהנות מהמצב הנוכחי, ובמקביל לשאוף להשתפר בלי ליצור תלות רגשית במטרה או בכסף. באופן זה, גם אם האדם לא יצליח להשיג את מטרתו, הוא לא ישקע במחשבות שליליות או בדיכאון, כי מראש הוא לא קישר את ערכו ... מעצמו מליפול למלכודת של מוטיבציה שלילית. אותו אדם מסוגל להכיל שני מצבים מנוגדים: מצד אחד לרצות מאוד להשיג מטרה מסוימת, ומצד שני להרגיש שלמות ושביעות רצון מלאה כבר במצב הנוכחי שלו. אליעד טוען שזה דורש שכל רב ויכולת אינטלקטואלית מפותחת, אך זוהי הדרך היחידה לשמור על ...

רגשות אשמה, למה אני מאשים את עצמי? איך לא להאשים את עצמי? התמודדות עם רגשות אשמה, איך להתמודד עם רגשות אשם? לקיחת אחריות, מתי להאשים את עצמי? האם אני אשם? שנאה עצמית, שונא את עצמי למה אני מאשים את עצמי ואיך להתמודד עם רגשות אשמה? אליעד כהן מסביר כי רגשות אשמה נובעים מהתחושה שמשהו רע קרה ושאנחנו אחראים לכך. אדם יחווה אשמה כאשר יתרחש אירוע שלילי, ואז הוא יחפש את הגורם לכך. באופן טבעי, עולה השאלה מי אחראי לאירוע - וכאן נוצרים רגשות אשמה. אשמה לא נוצרת מאירוע טוב, אלא תמיד מתוך תחושת אחריות על אירוע שנתפס כרע. למשל, אם אדם מרגיש רע כי לא הצליח בעסקים, הוא מתחיל לחפש את האשם. אם הוא מאשים את עצמו, הוא אומר אני אחראי לכך ... עמוק יותר ממה שנראה. כאשר אדם אומר שהוא אשם, עליו לבדוק האם הוא באמת אחראי באופן מלא למה שקרה, ואם כן - האם הוא יכול גם לשנות את המצב. אם האדם מאשים את עצמו אך מרגיש חסר אונים ואומר אני מטומטם ולכן לא אצליח לשנות זאת, למעשה הוא מסיר מעצמו אחריות אמיתית, כי הוא לא ... מטרייה וירד גשם, אפשר להאשים את עצמך שלא לקחת מטרייה, או להאשים את הגשם שירד. בשני המקרים יש היגיון. השאלה היא את מי אתה מעדיף להאשים, בהתאם למה שמתאים לך להרגיש באותו רגע. אם אתה רוצה להרגיש טוב יותר, נוח לך להאשים אחרים או את המציאות. אם אתה רוצה להשתפר ולשנות את עצמך, עדיף שתאשים את ... - אז אתה כבר לא עבד של אף אחד. מדוע? מפני שאתה מבין שגם המחשבות שלך, שאומרות לך שחייבת להיות לך עבודה, הן באחריותך. רק כך אתה לוקח אחריות מוחלטת ומשתחרר באמת מתחושת אשמה. מה הקשר בין אשמה ואחריות מוחלטת? אליעד מסביר שכדי להשתחרר מתחושת אשמה או להפוך אותה לכלי לצמיחה, צריך לקחת אחריות מוחלטת על הכל. אדם שלוקח אחריות מוחלטת מבין שכל תחושה רעה שהוא חווה נובעת רק ממנו. אם אדם מבין שכל דבר רע שהוא חווה, כולל התחושה שהוא חייב להיות עשיר או חייב להצליח בעסקים, תלויה אך ורק בו - הוא משתחרר מהאשמה, משום שאין לו עוד סיבה להרגיש רע. אדם שלוקח אחריות מוחלטת ואומר הכל תלוי בי מפסיק להיות עבד של גורמים חיצוניים. אליעד מסביר כי ... אשם במצב הכלכלי שלי אבל אין לי שליטה על המחשבות שלי או על הרצונות שלי, אז אתה בעצם עדיין עבד של האילוצים האלה. ברגע שאתה מבין שגם המחשבות שלך, גם הרצונות וגם הרגשות הם בשליטתך המלאה - אתה מפסיק להיות עבד, ולכן גם משתחרר מאשמה. האם הגנטיקה קובעת את גורלנו ... התנהגות או מצב מסוים בגלל הגנטיקה שלו, הוא למעשה מסיר מעצמו את האחריות. אליעד מציע שלוש תשובות לשאלה זו: ברמה הבסיסית - זה כלל לא משנה מהי הגנטיקה שלך, כיוון שרגשותייך ומחשבותייך תלויים רק בך. אתה מחליט אם להרגיש רע או טוב, ללא קשר למצב הגנטי שלך. ברמה עמוקה יותר - גם את הגנטיקה שלך וגם את התפיסה שלך לגביה, ... בסופו של דבר, אליעד מציע את האפשרות לראות את עצמך כאחראי באופן מלא על כל דבר, כולל על הגנטיקה והמציאות שלך. כאשר אתה עושה זאת, אתה משוחרר לחלוטין מאשמה, כי כל תחושה וכל מצב נמצאים בשליטתך המוחלטת. איך להפסיק להאשים את עצמי? התמודדות עם רגשות אשמה האם אני אחראי להכל? איך לוקחים אחריות מוחלטת? איך להשתחרר מתחושת אשמה? האם הגנטיקה משפיעה על האשמה שלי? מהי אשמה אמיתית? ...

... להטיל ספק בתחושות רעות? איך להתמודד עם מחשבות רעות? איך להטיל ספק ברע? איך לא להרגיש רע? איך להפוך רע לטוב? איך להרגיש טוב? איך לראות את הטוב שברע? איך לראות את הרע כטוב? חשיבה חיובית איך להתמודד עם מחשבות רעות ולראות את הטוב שברע? כאשר המוח מציג בפני האדם מחשבה מסוימת וקובע שהיא רעה, הדרך להתמודד עם התחושה הזו היא להתחיל להטיל ספק בעצם הקביעה שהדבר רע. לפי אליעד כהן, אפשר לשאול את השאלה: האם באמת מדובר במשהו רע? כדי להתמודד עם התחושות הקשות שהמוח יוצר. כיצד אפשר להטיל ספק בכך שמשהו הוא רע? אליעד מסביר שכאשר המוח מציג בפניך סיטואציה מסוימת ... לנו לחוות מצבים בצורה שלילית בלבד. לדוגמה, אם מישהו כועס עליך ואתה מרגיש שזה רע, תוכל לשאול: למה זה רע שכועסים עליי? אולי זה טוב שכועסים עליי? אולי הכעס הזה עוזר לאותו אדם להתמודד עם משהו אחר ... זה דווקא טוב שלא יאהבו אותי? אולי טוב לי להיות לבד? איך אפשר להפוך תחושה של כישלון למשהו טוב? אליעד נותן דוגמה נוספת על אדם שחווה קושי או כישלון בתחום מסוים. המוח מיד יחשוב שזה רע ... שהשיטה הזו אינה מיועדת רק למצבים מסוימים, אלא מתאימה לכל מצב או תחושה רעה שהאדם חווה. בכל פעם שהמוח מציג דבר מסוים כרע, האדם יכול לשאול את השאלות לעיל, וכך להטיל ספק בהגדרות ובמסקנות ... ועוד שאלות, עד שנשברת התבנית המחשבתית השלילית. לדוגמה, גם אם אתה מרגיש שאתה לא רוצה שמשהו מסוים יקרה, אתה יכול להמשיך ולשאול: מי אמר שזה רע אם משהו שאני לא רוצה יקרה? איך אני יודע שמה שאני ... האלו אינם תמיד מדויקים או נכונים. באופן זה, אפשר להקל על התחושה הקשה ואף להפוך אותה לתחושה חיובית יותר. לסיכום, איך להתייחס לרע כטוב ולהתגבר על מחשבות שליליות? השיטה שאליעד כהן מלמד היא למעשה טכניקה של הטלת ... זוויות חדשות וחיוביות בכל מצב שנראה לכאורה שלילי. במקום להתקבע בתחושה של סבל, אפשר לראות את האפשרויות החיוביות ולהפוך את התחושות והמחשבות הקשות לטובות יותר. איך להטיל ספק בתחושות רעות? איך להפוך מחשבות שליליות לחיוביות? איך לראות את הטוב שברע? האם כעס של אחרים הוא באמת רע? איך להתמודד עם פחד ...

... עם אויב, שכנוע אנשים, איך לגרום למישהו להרגיש חבר שלך? איך ליצור חברות עם מישהו? איך להרגיש חבר של מישהו? איך לשכנע מישהו בתור חבר? איך ליצור כימיה עם מישהו? איך לא לריב עם מישהו? ... כאשר אנשים ניגשים למשא ומתן היא שהם מרגישים שנאה כלפי האדם איתו הם עומדים לנהל משא ומתן. אליעד כהן מסביר ששנאה כזו מהווה מכשול רציני ... מישהו, באופן טבעי, יש נטייה לשדר לו את התחושה השלילית הזו, מה שגורם לו בתגובה להיות נגדך. אנשים מעדיפים להסתדר עם חבריהם ... שנאה או אנטגוניזם. במצב כזה, האדם השני מרגיש צורך להתריס ולעשות את ההפך ממה שאתה מבקש. אליעד מדגיש כי המטרה במשא ומתן מוצלח היא לשדר לצד השני שאתה חבר שלו, גם אם אתה לא מרגיש כך באמת. אך נשאלת השאלה כיצד עושים זאת בפועל, במיוחד אם אתה אכן שונא אותו. האם להחמיא ... לדוגמה, אם אתה שונא את הבוס שלך כי אתה מרגיש שהוא מנצל אותך, או אם יש לך רגשות שליליים כלפי עובד שלך, חשוב להבין שלנהל שיחה כשהלב מלא בשנאה רק מגביר את הסיכויים שהתוצאות יהיו שליליות. לכן, במקום להיכנע לתחושות השנאה, ההצעה היא לפתח תהליך נפשי שבו האדם משנה את נקודת מבטו על הצד השני. איך אפשר לשנות באמת את התחושה כלפי מי שאתה שונא? אליעד מסביר את הטכניקה בצורה מפורטת וברורה: לפני שאתה מדבר עם ... השיחה - אפילו להשקיע בזה חצי שעה - תוכל להרגיש פחות שנאה, ואפילו לחוש רגשות חיוביים ואהדה כלפיו. ואם יש לך עוד זמן לפני השיחה, למשל שבוע, מומלץ להקדיש בכל יום זמן ... בדרך זו, בזמן השיחה עצמה, תשדר באופן טבעי תחושה של ידידות, והאדם השני ירגיש שאתה חבר שלו ויפתח להקשיב ולהסכים איתך הרבה יותר. לעומת זאת, אם כל יום אתה מקדיש זמן ... שלילית על האדם הזה, כאשר תפגוש אותו, רגשותיך השליליים ייחשפו באופן בלתי נמנע, והתוצאה תהיה שהאדם יתנגד לך הרבה יותר. האם המילים חשובות יותר או תחושת הגוף והאווירה? אליעד מדגיש כי לא מדובר רק במילים, אלא בעיקר בתחושה שאתה משדר, במה שהוא קורא לו מיגון. הכוונה בכך היא לאנרגיה הפנימית, לאווירה שאתה יוצר ... טוב על האדם, אז באופן טבעי המיגון או התחושה שאתה משדר תהיה חיובית ונעימה, ותעודד את האדם להקשיב לך. לעומת זאת, אם תחשוב עליו שלילי, המיגון והתחושה שתיצור סביבך ישדרו שנאה ודחייה, והתוצאה תהיה שלילית. בשורה התחתונה, אליעד כהן מסכם ... לעשות מאמץ מודע ואמיתי לשנות את הגישה הרגשית שלך כלפי הצד השני. זה לא יכול להיות רק למראית עין, אלא חייב להיות שינוי פנימי אמיתי. רק כך אפשר באמת ליצור כימיה, תחושה של חברות, ולהשפיע באופן חיובי על אנשים אחרים. איך לגרום למישהו להרגיש חבר שלך? ניהול משא ומתן עם אויב איך לשכנע אנשים בתור חבר? איך ליצור כימיה עם מישהו? איך לא ... שאתה מדבר איתו תנסה להיות חבר שלו באמת ברגש תדון אותו לכף זכות תנסה לראות את הצד שלו תנסה לאהוב אותו, תגיד לעצמך לפני שאני עכשיו נכנס ...

... מעביר מסר מותנה: הערך והכבוד שהילד מקבל תלויים בכך שהוא יכין שיעורים. אם הילד לא יכין שיעורים, הוא עשוי להרגיש שאינו ראוי לכבוד, וכך למעשה נוצרת אצלו תחושת חוסר ערך. דוגמה נוספת לכך היא כשאומרים לילד כל הכבוד שציירת יפה. אמירה זו נועדה לכאורה לחזק את הביטחון העצמי של הילד, אך בפועל היא ... מסוימים, הוא פחות שווה או לא ראוי להערכה. למה קשה לתת מחמאה בלי תנאים? קשה לתת מחמאה שאינה יוצרת תחושה של תנאי, כי כל מחמאה שניתנת על בסיס הצלחה או פעולה ספציפית תמיד נושאת עמה מסר סמוי של תלות. לדוגמה, כשאומרים לאדם שדואג אל תדאג, הכל יהיה בסדר, המסר הסמוי הוא שהמצב יהיה טוב רק אם יקרה מה שהאדם רוצה. בכך נוצרת למעשה תחושה שאם לא יהיה כך, המצב יהיה רע. עוד דוגמה לכך היא כשאדם חושש להיכשל ואומרים לו: אל תדאג, אתה תצליח. לכאורה זו מחמאה או עידוד, אך בפועל זו אמירה שיכולה ליצור לחץ גדול עוד יותר, כי האדם מבין שעכשיו ההצלחה היא תנאי הכרחי להרגשה טובה. איך אפשר להחמיא בלי להציב תנאים? פתרון אפשרי הוא להבהיר למישהו שהוא טוב וראוי כפי שהוא ללא תנאי, ורק לאחר מכן להוסיף מחמאה ספציפית ... כל כך כבוד. המשמעות היא שהילד עלול להפנים את הרעיון שערכו מותנה בעמידה בסטנדרטים מסוימים, מה שיכול ליצור תחושת חוסר ערך כאשר הסטנדרטים הללו אינם מתקיימים. האם כל מחמאה היא גם סוג של השפלה? מחמאה מותנית יכולה להפוך למעין מנגנון של השפלה עקיפה. ... המצב לא יהיה כפי שהוא רוצה - זה יהיה רע. איך אפשר להחמיא בלי להציב תנאים? נראה שקשה לתת מחמאה בלי ליצור תחושת מותנות. אחת ההצעות היא קודם כל להבהיר למישהו שהוא טוב כפי שהוא, ולאחר מכן להוסיף את המחמאה. לדוגמה, ניתן לומר אני אוהב אותך כפי שאתה ... לו שהוא אוהב את עצמו עם תנאים או בלי תנאים מה שידרת לו? ש: בסוף נוצרו כל מיני סיטואציות שבהן הוא יוכל להרגיש גם שהוא אוהב את עצמו בלי תנאים וגם שהוא אוהב את עצמו עם תנאים. אליעד: אבל זה הגיוני נכון אז זה לא הגיוני. ש: זה לא הגיוני נקודתי אבל זה ...

... רגשית, הפרעה דיסוציאטיבית, ניתוק מעצמי, לא מרגיש את עצמי, הפרעת זהות דיסוציאטיבית, הפרעות נפשיות, לא מזהה את עצמי, הפרעת דה פרסונליזציה, נכנס בי שד, נכנס בי דיבוק, ניתוק רגשי, מנותק מעצמי מהי דיסוציאציה רגשית ואיך היא נוצרת? דיסוציאציה היא מצב שבו אדם חווה ניתוק רגשי מעצמו, ובמקרים רבים הוא מתאר את התחושה כאילו הוא מסתכל על עצמו מבחוץ או לא מזהה את עצמו במראה. אליעד כהן מסביר זאת באמצעות דוגמה פשוטה: אם נותנים לאדם תרופת הרדמה, הוא יכול לראות את היד שלו, אך לא להרגיש אותה. כך בדיוק אדם הסובל מדיסוציאציה חווה את גופו כולו. הוא מסתכל על עצמו, אבל לא מרגיש שזה הוא. מצב זה נקרא הפרעת דה פרסונליזציה או הפרעת זהות דיסוציאטיבית. לתופעה זו מתווספות לעיתים תופעות נוספות, כגון תחושה שדמות אחרת או דמויות אחרות נכנסו אל האדם. למשל, בחורה עשויה להרגיש שנכנסה לתוכה אישה מבוגרת שנפטרה, והיא חווה את מצבי הרוח של אותה דמות - אם הדמות עצובה, גם היא עצובה, אם הדמות עייפה, גם היא עייפה, וכך הלאה. היא חווה את הרגשות והתחושות של אותה דמות כחלק מעצמה, ובכך נוצרת תחושת דיבוק. דוגמה נוספת שאליעד כהן מביא היא אדם שמאמין שהוא חוזר לגלגולים קודמים, ובתוך כך הוא מתחיל ... שההזדהות הזו עמוקה יותר, הוא מתקשה לזהות מי הוא באמת, וכך נוצרת תחושה חריפה של דיסוציאציה וניתוק רגשי מהזהות האמיתית שלו. איך אפשר לפתור את הבעיה של ניתוק רגשי? אליעד כהן מעלה שאלה מרכזית: איך יוצאים ממצב של דיסוציאציה או ניתוק רגשי ממושך? הוא מבהיר שאדם השרוי במצב כזה בדרך כלל שואל את עצמו למה זה קרה לי?, אך לדבריו זו מלכודת, כי לא ... טיפול של הוצאת דיבוק לא יעיל? לעיתים אנשים מנסים להתמודד עם תחושת דיבוק באמצעות טיפול דתי או רוחני של הוצאת דיבוק, אך אליעד מבהיר שבמצבים כאלה הטיפול לא אפקטיבי ... בין רצונות לזהות האישית? הנקודה המרכזית שמסביר אליעד כהן היא שחוויית הזהות והאני נובעת בעיקר מהרצונות של האדם. ברגע שלבן אדם אין רצונות מוגדרים או שהוא מפסיק ... למעשה לאף אחד, מה שגורם לתודעה שלו לשאוב דמויות אחרות כדי להרגיש קיום. אליעד מדגיש שיש להבדיל בין הזדהות עם הגוף לבין הזדהות רגשית עמוקה יותר. הוא מסביר שלמרות שאדם יכול לומר שהוא לא מרגיש את גופו, הוא עדיין יזיז את היד כאשר יקרבו לה להבה, ולכן זו עדיין הזדהות חלקית. כיצד ניתן לטפל בהפרעה ... אליעד כהן מסביר שהפתרון המעשי להפרעה דיסוציאטיבית ולתחושות ניתוק רגשי הוא שאדם יציב לעצמו מטרות חדשות, ברורות ומשמעותיות, ויתחיל להתמקד בהגשמתן. כאשר לאדם יש מטרות שהוא ... לפחות רלוונטי, והתודעה מתמקדת ביצירת משמעות חדשה. איך נוצרת תחושת חוסר הזדהות? ישנם כמה הסברים אפשריים לחוסר ההזדהות העצמית: בילדות, דיכאו את רצונות האדם והוא ... באופן פעיל. לבסוף, הוא מסכם שאין דיבוק או שד אמיתי, אלא שהחוויה נובעת מתוך חוסר הזדהות עם העצמי, ושהמפתח ליציאה ממצבים אלו הוא פיתוח רצונות ומטרות ברורים. מהי ... למה לא מזהים את עצמי? מה עושים עם דיבוק נפשי? איך לצאת מניתוק רגשי? מהי הפרעת זהות דיסוציאטיבית? מה עושים כשלא מרגישים את עצמי? עכשיו יש תופעה שנקראת דיסוציאציה מישהו מכיר הפרעת זהות עצמית אוקי עכשיו מה זה אומר זה אומר בן אדם שמסתכל במראה ולא מזהה את עצמו מרגיש שהוא לא מחובר לעצמו בא נגיד עכשיו נותנים לך תרופת הרדמה נגיד אתה רואה את היד שלך אבל אתה לא מרגיש אותה אז קח את ה