... מקום וזמן, זמן בלי מקום, מקום בלי זמן, תחושה של זמן, תחושה של מקום, מימד זמן, מימד מקום, מרחב המקום, מרחב הזמן, מה זה זמן? מה זה מקום? תחושת זמן, תחושת מקום האם אפשר לחוות זמן ללא מקום או מקום ללא זמן? אליעד כהן מסביר על האפשרות לחוות זמן ומקום כמרכיבים נפרדים או בלתי תלויים זה בזה. הוא מתחיל בכך שההפרדה ביניהם בחוויה הרגשית או התודעתית היא נושא שמצריך בירור עמוק, כי במבט ראשון נראה שהשניים בלתי נפרדים. הוא נותן דוגמה פשוטה: אם מישהו אומר בוא ניפגש בשעה שבע, בלי לומר איפה, השאלה מיד תהיה אבל איפה?. באותה מידה, להגיד רק את המקום בלי זמן, גם הוא ייצור תחושת חסר: ניפגש בחיפה - אבל מתי? משמע שהמוח והחוויה תופסים זמן ומקום כקשורים זה בזה, אך עדיין קיימת השאלה האם בכל זאת ניתן לחוות רק אחד מהם. מה זה לחוות רק מקום או רק זמן? אליעד כהן ממשיך ומפרט את הנושא לעומקו. הוא מציע לבדוק את השאלה בדרך פשוטה: האם ניתן לחוות באופן מוחלט רק זמן בלי שום תחושת מקום, או רק מקום בלי שום תחושת זמן? אליעד עונה באופן ברור שבצורה מוחלטת וחד - משמעית זה בלתי אפשרי. הוא מסביר זאת דרך דוגמה: אם נשאל אדם מה קרה בפיגוע מסוים, הוא יחשוב מיד על המקום שבו התרחש הפיגוע, לדוגמה בירושלים. כלומר, האירוע עצמו מחבר מיד תחושת זמן לתחושת מקום. אין משמעות לאירוע או לזיכרון בלי שניהם יחד. מה ההבדל בין רק זמן לרק מקום באופן יחסי? אליעד כהן מסביר שהחוויה האנושית לעולם אינה מופרדת לגמרי בין זמן ומקום, אך מבחינה יחסית אפשר לומר שלפעמים החוויה מתמקדת יותר באחד מהם ופחות בשני. לדוגמה, אם אדם נמצא באירוע טראומטי, יתכן ויזכור יותר את הזמן המדויק של האירוע מאשר את המקום, או להיפך. אליעד מציין שכאשר שואלים אדם על משהו שקרה לו, לעיתים ייזכר יותר במקום ופחות בזמן, ולעיתים ההיפך. מכאן שהחוויה של זמן ומקום יכולה להיות מודגשת יותר או פחות, אבל לעולם אינה יכולה להיות מנותקת באופן מוחלט. מה הקשר בין אני ללא ... אפשר באמת לחוות רק אני בלי המושג של לא אני, ובאותה צורה אי אפשר באמת לחוות רק זמן או רק מקום בלי המושג המשלים. האם אפשר להרגיש טוב בלי רע או רע בלי טוב? אליעד כהן מביא דוגמה נוספת שמבהירה את הרעיון, דרך מושג הטוב והרע. הוא אומר שאדם שחווה רגע של אושר, מודע לרגע הזה בעיקר משום שהוא מכיר גם את התחושה ההפוכה של סבל או של חוסר. אם האדם מעולם לא חווה רע, הוא לא היה מסוגל להבין או לחוות טוב באמת. גם כאן, אליעד מדגיש ... פנימיות. הרצון לשלוט ברצון הוא בעצמו רצון, ולכן בלתי אפשרי לשלוט בו בצורה מוחלטת. אליעד מסיים את ההרצאה עם המסקנה הברורה שהחוויה האנושית תמיד מערבת יחד מושגים שמשלימים אחד את השני, ואין להפריד ביניהם באופן מוחלט. זמן ומקום, טוב ורע, אני ולא ... בעלי משמעות אמיתית. מה זה זמן ומקום? האם ניתן לחוות זמן בלי מקום? מה הקשר בין אני ללא אני? למה אי אפשר להפריד בין טוב לרע? תחושת זמן ומקום ...

... להתגעגע אליך? למה אנשים מתגעגעים? איך להוציא מישהו מהראש? איך לא להתגעגע למישהו? מה זה געגוע ואיך הוא נוצר? געגוע הוא מצב נפשי שבו אדם חש חיסרון כלפי אדם, מקום או חוויה מהעבר, שנתפסו כחיוביים עבורו. אליעד כהן מסביר כי הגעגוע הוא תהליך נפשי שבו האדם רוצה להרגיש טוב שוב, ובתוך כך נזכר בתחושה טובה שחווה בעבר בהקשר לאדם או מקום מסוים. הזיכרון של תחושה טובה מהעבר מעלה את הרצון לשוב ולחוות אותה, וכך נוצר געגוע. לדוגמה, אם אדם טייל בפארק וחש שם אושר יוצא דופן, החוויה הזאת נצרבת בזיכרונו. כאשר בעתיד הוא ירגיש רע וירצה להרגיש טוב, המוח יעלה מחדש את הזיכרון מהפארק, וכתוצאה מכך ייווצר געגוע לאותו פארק. באופן דומה, כאשר לאדם היה טוב עם אדם מסוים, וכשהוא מרגיש רע ורוצה להרגיש טוב שוב, מוחו ייזכר באותו אדם וייצור געגוע אליו. האם געגוע הוא אקראי או סיבתי? אליעד כהן מדגיש כי הגעגוע נראה לכאורה אקראי אך למעשה הוא סיבתי לחלוטין. התהליך הוא כזה: האדם חווה תחושה של חיסרון (מצב רע או אי - נוחות). הוא מחפש תחושה טובה מסוימת כדי לפתור את החיסרון הזה. המוח מתחיל לחפש בזיכרון מתי חווה האדם את התחושה הטובה הזו בעבר. כאשר המוח מוצא זיכרון שבו התחושה הטובה קשורה לאדם מסוים או למקום, נוצרת תחושת געגוע. אם אחד מהשלבים האלו לא מתממש - למשל, אם האדם לא נזכר בתחושה מסוימת, או שהתחושה לא הייתה חזקה מספיק בעבר - הגעגוע לא ייווצר. במובן הזה, געגוע הוא תהליך מחויב, שנובע מתוך הצורך להרגיש טוב ולהתגבר על תחושות שליליות. איך געגוע קשור למנגנון הישרדותי? הגעגוע הוא למעשה מנגנון הישרדותי של המוח. כאשר לאדם רע, המוח מחפש באופן אוטומטי דרך להרגיש טוב, ומבצע השוואות בין ההווה לבין זיכרונות העבר. כאשר האדם זוכר תחושה חיובית מהעבר, הוא שואף לשוב אליה כדי להחזיר לעצמו את הרגשת הטוב. באופן זה, הגעגוע דומה לרעב. כאשר אדם רעב, הוא נזכר באוכל שיספק את תחושת החיסרון והרעב שלו, וכך נוצר געגוע לאוכל. באותו אופן בדיוק, אדם מתגעגע לאדם אחר כי הוא מאמין שאותו אדם יכול למלא את החיסרון הרגשי שלו. מה גורם לאדם להתגעגע דווקא לאדם מסוים ולא לאחרים? האדם מתגעגע דווקא לאדם או למקום שסיפקו לו תחושה ספציפית וייחודית בעבר. אם אדם חווה תחושת אהבה עמוקה או תחושת ביטחון, הוא יתגעגע דווקא למי שסיפק לו את התחושה הזו בצורה המשמעותית ביותר. אם התחושה לא הייתה חזקה או ייחודית מספיק, האדם לא יתגעגע או שהגעגוע יהיה חלש מאוד. לדוגמה, אם מישהו זוכר שחווה תחושת ביטחון יוצאת דופן רק עם אדם מסוים, וכעת הוא שוב זקוק לביטחון, מוחו בהכרח יתגעגע דווקא לאותו אדם. אם לא היה זיכרון משמעותי של תחושת ביטחון מאדם ספציפי, המוח לא ייצור געגוע כלפיו. איך להתמודד עם געגוע לאדם אחר? אליעד כהן מסביר שהדרך להתמודד עם געגוע היא להבין לעומק את ה

... רצון לשנות את המציאות, מה אני באמת רוצה? למה אני רוצה משהו? מה הרצון האמיתי שלי? מהי סיבת הרצון? מה זה רצון? מה זה תחושה? מה זה משהו? מה זה הרצון הראשון ומה השורש של הרצון שלי? אליעד כהן מסביר שכדי להבין מהו ... שואל מדוע הוא רוצה דבר מסוים, עליו קודם להבין מה זה בכלל רצון. כאשר מישהו אומר שהוא רוצה או לא רוצה משהו, מדובר בתחושה כלשהי, חוויה פנימית של חוסר או צורך מסוים. האדם מרגיש שמשהו חסר לו, ולכן הוא מעוניין להשיג דבר מסוים, או לשנות את המצב הקיים. למשל, כשאדם אומר אני רוצה לאכול, הוא למעשה מתכוון אני לא רוצה להיות רעב, ולכן ברצונו להחליף את תחושת הרעב בתחושה של שובע. מה ההבדל בין רוצה ללא רוצה? אליעד מסביר כי לומר אני רוצה להיות שבע ולומר ... למעשה התנגדות למצב קיים ורצון לשינויו. לדוגמה, אם מישהו אומר אני רוצה להיות עשיר, פירוש הדבר שהוא בעצם לא רוצה את התחושה של חוסר כסף, ומעדיף להחליף אותה בתחושת העושר. האם הרצון הראשון הוא לא לרצות את המציאות? אליעד מתייחס לכך שכאשר אדם חוקר ... לא משנה מה יש לאדם, הוא תמיד חווה איזשהו חוסר, ולכן תמיד רוצה משהו אחר. גם אם יש לו הכל לכאורה, הוא עדיין עלול להרגיש שהוא פשוט לא רוצה את המצב כמו שהוא. כלומר, האדם חווה אי - שביעות רצון כללית מהמציאות הקיימת, ... ממה שקורה עכשיו? אליעד מדגיש שכל פעולה של האדם נובעת מהרצון לשנות את מה שקורה כרגע. אדם אוכל כי הוא לא רוצה את תחושת הרעב. הוא שותה מים כי הוא לא רוצה את תחושת הצמא. כל רצון הוא בעצם בריחה מהתחושה הנוכחית אל תחושה אחרת שנתפסת כרצויה יותר. אבל אליעד מעלה נקודה חשובה: אם הרצון האמיתי של האדם היה רק לא ... אליעד מסביר שאם הסיבה העמוקה לכל רצון הייתה רק חוסר רצון למציאות, אז האדם יכול היה לבחור בדרכים רבות מאוד לשנות את תחושתו. למשל, במקום לאכול כי הוא רעב, הוא יכול היה לבחור פשוט להפסיק להרגיש רעב. במקום לעבוד כי חסר לו כסף, הוא היה יכול להפסיק לרצות להיות עשיר. ובכל זאת, האדם כן בוחר ... כיצד לחקור את הרצון לעומק? כדי להבין מהו הרצון העמוק והראשוני, אליעד ממליץ לשאול שאלות יסודיות יותר, כמו מה זו תחושה? או איך נוצרת התחושה של רצון בכלל?. לפני ששואלים למה אני רוצה משהו מסוים?, צריך לברר מה זה בכלל להרגיש משהו או לרצות משהו. זה אומר לחקור לעומק את השורש של החוויה עצמה, לא רק את הסיבה להופעת הרצון. אליעד נותן דוגמה: אם מישהו רואה חומר על הרצפה, והוא ... בכלל אותו החומר. כך גם בחקר הרצון - לפני ששואלים למה אני רוצה את מה שאני רוצה?, יש לבדוק מה המשמעות של רצון ושל תחושה באופן עמוק ויסודי. מהו השלב הבא בחקר הרצון? אליעד מצביע על כך שאם האדם יעמיק בחקירת הרצון ... עשוי להגיע לנקודה שבה הוא כבר לא יוכל להתקדם יותר בלי לשאול שאלות יסודיות יותר, כמו מה זה בכלל משהו?, איך נוצרת תחושה? או איך אני יודע שמשהו קיים בכלל?. בשלב הזה, כדי להמשיך הלאה ולהבין באמת מה הרצון הראשון שלו, הוא יצטרך לשבור את ההנחות הבסיסיות ביותר שלו לגבי המציאות. הוא יצטרך לשאול שאלות כמו איך בכלל נוצרת תחושה? או מה ההבדל בין תחושה לקיום של דבר כלשהו?. זהו תהליך של בירור הולך ועמוק יותר, עד כדי כך שהאדם ייאלץ להטיל ספק במושגים הבסיסיים ביותר שיש לו על המציאות, כמו קיום, תחושה, או רצון. מהו הרצון הראשון? למה אני רוצה משהו? מה זה אומר לרצות משהו? איך נוצרת תחושה? מה זה רצון לשנות את המציאות? איך לחקור את הרצון לעומק? ...

... איך לטפל בחרדה כללית תחושה רעה כללית במשך היום? ממה נובעת תחושת חרדה כללית ואיך אפשר להתמודד איתה? האם החרדה היא תוצאה של פחדים מוגזמים או שיש לה בסיס מציאותי? ... בשכל את החרדה? איך להבדיל בין פחד רציונלי לבין פחד מוגזם? איך להתמודד עם דמיונות אובססיביים? למה ידיעה שכלית לא מספיקה לשינוי רגשי? איך להתמודד עם פחד שהוא מציאותי ולא מוגזם שיחה עם אדם שסובל מחרדה כללית תחושה רעה כללית במשך היום. אליעד עוזר לאדם להבין ממה נובעת החרדה והתחושה הרעה ואיך לטפל בה. ממה נובעת תחושת חרדה כללית ואיך אפשר להתמודד איתה? אליעד כהן מנהל שיחה מפורטת עם אדם הסובל מתחושת חרדה כללית ותחושה רעה שמלווה אותו במהלך היום, ומסביר לעומק את המקור האמיתי לחרדה וכיצד ניתן להתמודד איתה בפועל. האם החרדה היא תוצאה של פחדים מוגזמים או שיש לה בסיס מציאותי? הדיון מתחיל בכך שהאדם מספר לאליעד על תחושה כללית של חרדה ועל כך שלפני כשנתיים חווה יום שלם ללא אותה תחושה. אליעד מנסה להבין ממה החרדה שלו נובעת, האם הוא פשוט אדם חרדתי עם פחדים מוגזמים או שישנם דברים במציאות שמטרידים אותו בצדק. אליעד מדגיש כי החרדה אינה סתם תחושה מנותקת, אלא תמיד קשורה לפחדים ולמחשבות ספציפיות שיש לאדם. כאשר לדוגמה האדם אומר שהוא מפחד בצורה ... החרדה? הנושא החשוב שעולה בשיחה הוא מדוע לא מספיק רק לקבל תשובה שכלית לגבי המקור לחרדה. אליעד מסביר שידיעה שכלית בלבד לא משנה את התחושה בפועל. למשל, אם מישהו בכלא יקבל את הידיעה אתה אלוהים, זה לא יעזור לו להרגיש חופשי. כדי שידיעה שכלית תוביל לשינוי אמיתי, צריך להפנים אותה ברמה הרגשית ולהבין אותה לעומק באופן חווייתי. המטרה בשיחות כאלה היא ליצור הבנה עמוקה וחווייתית, לא רק להעניק הסבר אינטלקטואלי. מה לעשות בפועל כדי להתמודד עם תחושת חרדה? אליעד מציע שיטה ברורה להתמודד עם תחושת החרדה: ראשית, לרדת לפרטי פרטים של הפחדים - להגדיר אותם, להבין בדיוק ממה חוששים ולמה. שנית, ... שהם מחלישים את השכל ואת החיבור למציאות ועלולים להגביר את החרדה. רביעית, לזכור שהשינוי הוא תהליך פנימי מתמשך של חקירת כל מחשבה ותחושה, ולא ניתן לעקוף אותו באמצעות קיצורי דרך או תשובות מוכנות מראש. סיכום כללי של התובנה המרכזית של ... בחרדה הוא הבנה עמוקה ומפורטת של הפחדים, בידול ברור בין מציאות לדמיון, והפסקת הבריחה לדמיונות שמנתקים את האדם מהמציאות. איך להיפטר מתחושת חרדה? מה מקור החרדות? איך להבדיל בין פחד אמיתי לדמיוני? איך להתמודד עם דמיונות אובססיביים? האם חרדה יכולה לגרום לשיגעון? למה ידיעה שכלית לא מספיקה לשינוי רגשי? ממה נובעת תחושת חרדה כללית ואיך ניתן לטפל בה? בשיחה אישית שערך אליעד כהן עם אדם שסובל מתחושת חרדה כללית ותחושה רעה מתמשכת, מתקיים דיון מעמיק שמטרתו להבין בצורה יסודית את מקור החרדה וכיצד ניתן להתמודד איתה באופן מעשי. להלן סיכום בצורת דיאלוג: האם החרדה שלי מוגזמת או שיש לה בסיס מציאותי? האדם: אני מרגיש כל הזמן תחושה רעה כזאת, סוג של חרדה כללית. למשל, אני מפחד שלא אתעורר לעבודה בזמן בבוקר. אליעד כהן: הפחד שלך ... אינה מוגזמת אלא מותאמת למציאות שבה אתה חי. כשאתה אומר שאתה חרדתי, אתה למעשה מתאר מצב אמיתי שקיים במציאות שלך. האדם: אז למה אני מרגיש שאני לא מתמודד טוב כמו אנשים אחרים? יש לי חבר, למשל, שבאותה סיטואציה בכלל לא מתרגש. אליעד כהן: יכול להיות שהתנאים שלו אחרים לגמרי משלך. אם לו יש אלטרנטיבות אחרות והוא פחות תלוי בעבודה, ... להתמודד עם הפחד הרציונלי הזה? אליעד כהן: אתה צריך להתחיל בלפרט ולהגדיר במדויק את הפחדים שלך. אל תישאר במונחים כלליים כמו חרדה או תחושה רעה, אלא שאל את עצמך ממה בדיוק אתה מפחד ולמה. האדם: מה זאת אומרת להגדיר? אליעד כהן: למשל, כשאתה ... מוצדק ואז צריך להתמודד איתו אחרת. הפתרון טמון בירידה לפרטים של כל פחד ופחד. האם חרדה יכולה להוביל לשיגעון? האדם: לפעמים יש לי תחושה שאני עלול להשתגע מרוב לחץ. אליעד כהן: ממה לדעתך נובע הפחד הזה? האדם: אני חושב שאולי מהנטייה שלי ...

... איך נוצרת תחושה רעה? למה רע מתחושת כאב? האם רצון הוא עובדה או פירוש? למה כאב רע? למה אני לא רוצה כאב? התמודדות עם כאב, הצורה מחויבת מצד עצמה, רע מצד עצמו, רצון כעובדה, רצון כפירוש, הצורה מחייה את עצמה איך נוצרת תחושה רעה מכאב? תחושה רעה נוצרת כאשר אדם חווה מצב שבו יש כאב, והוא אינו רוצה אותו. אליעד כהן מסביר כי התחושה של רע לי היא תוצאה של שני מרכיבים בסיסיים: ההכרה במציאות הכואבת, וההכרה בכך שהאדם אינו רוצה את הכאב הזה. כלומר, אדם חווה כאב כלשהו, בין אם פיזי או נפשי, ואחר כך, באופן כמעט מיידי, מופיעה מחשבה נוספת האומרת אני לא רוצה את הכאב הזה. התחושה הרעה נובעת משילוב של שתי המחשבות האלו: זיהוי הכאב מצד אחד ואי - הרצון לחוות אותו מצד שני. האם תחושת כאב היא אחת או מורכבת מכמה חלקים? תחושת כאב איננה מורכבת מרכיב אחד בלבד אלא מכמה חלקים. אליעד כהן מפרק את התחושה לשלוש מחשבות נפרדות: הזיהוי - התחושה שכואב לי. אי - רצון - אני לא רוצה להרגיש את התחושה הזאת. תחושת רע - התוצאה של החיבור בין שתי המחשבות האלו. לדוגמה, כשכואבת לאדם הרגל, קיימת מחשבה ראשונית שבה האדם מזהה את תחושת הכאב ברגלו. זו המהות, כואבת לי הרגל. לאחר מכן, יש מחשבה נפרדת לגמרי שבה האדם אומר אני לא רוצה את התחושה הזאת של כאב. המחשבה השלישית, רע לי, היא תוצאה של החיבור בין שתי המחשבות האלו, למרות שהיא קיימת לכאורה בפני עצמה. האם רצון הוא עובדה או פירוש? אליעד מסביר שהרצון עצמו הוא עובדה ולא פירוש. למשל, אם בן אדם אומר אני לא רוצה את זה, זו עובדה שקיימת בו. לעומת זאת, הסיבה לכך שהוא לא רוצה - עשויה להיות פירוש. למשל, אם בן אדם שומע הערה שלילית ומרגיש רע, הוא מפרש את האמירה השלילית כמשהו שלילי (כמו אני מכוערת), אבל עצם העובדה שהוא לא רוצה להרגיש מכוערת היא עובדה בפני עצמה. הרצון עצמו הוא משהו עובדתי לחלוטין. האדם לא רוצה כאב כי זו עובדה שהוא לא רוצה אותו. מה שמוביל לרצון עשוי להיות פירוש, אבל הרצון עצמו הוא לא פירוש אלא עובדה עצמאית. מדוע קשה לדמיין את ההיפך ממה שאדם מרגיש? כדי להבין תחושה באופן עמוק, יש צורך לדמיין את ההיפך שלה. למשל, כשאדם אומר שהוא לא רוצה כאב, הוא למעשה חייב להיות מסוגל גם לדמיין מצב הפוך - שהוא כן רוצה כאב. אבל לרוב האנשים מאוד קשה או בלתי אפשרי ממש לדמיין שהם רוצים כאב, וכתוצאה מכך הם מתקשים לתפוס באופן מלא את התחושה של לא רוצה כאב. כדי להבין לעומק תחושה מסוימת, אליעד אומר שעל האדם לדמיין את ההיפך שלה. רק דרך הדמיון של ההיפך, ניתן באמת להבין תחושה מסוימת. מה המשמעות של הצורה מחייה את עצמה? הצורה מחייה את עצמה פירושה שהחוויה של האדם בכל רגע נתונה בפני עצמה ואינה תלויה במה שהיה לפני כן. אליעד כהן משתמש בדוגמה של מים שנשפכים על הרצפה: האדם מסוגל לדמיין את המים לא מגיעים לרצפה, למרות שזה לא תואם את המציאות ... מה שמתרחש ברגע נתון לא באמת מחויב להיות תוצאה של רגע קודם, אלא יכול להיות גם עצמאי לחלוטין. במילים אחרות, העובדה שהאדם חווה כאב כרגע אינה בהכרח תוצאה של משהו שהיה קודם, אלא יכולה להיות חוויה בפני עצמה ללא שום קשר לסיבה כלשהי מהעבר. אליעד מדגיש שזה רעיון שהוא גם חיובי וגם שלילי. מצד אחד, אם לתחושה רעה אין סיבה קודמת והיא עומדת בפני עצמה, אפשר יהיה גם להעלים אותה ללא התמודדות עם הגורם הקודם. מצד שני, אם אין סיבה, זה עשוי להיראות מייאש כי אין איך לשנות זאת דרך שינוי המציאות או הרצון, וזה לכאורה מקשה על ההתמודדות עם הכאב. כיצד ניתן להתמודד עם תחושה רעה? אליעד כהן נותן כלים מעשיים להתמודדות עם תחושה רעה: קודם כל לזהות בבירור מה קורה במציאות ומה אתה לא רוצה שיקרה. לברר האם התחושה הרעה היא עובדה או פירוש, כלומר, האם הדבר שאתה לא רוצה באמת מתרחש או שמדובר בפרשנות שלך לאירוע שקרה. לזכור שהתחושה הרעה נוצרת מהחיבור של שני החלקים - זיהוי המצב במציאות והזיהוי של הרצון שלך שהמצב יהיה אחר. לתרגל זיהוי נפרד של כל אחד מהחלקים האלו. אם תצליח לזהות אותם בנפרד, תוכל להתמודד טוב יותר עם הכאב. להבין שגם אם המציאות והרצון הם דברים נפרדים, החיבור ביניהם לא מחויב, ואז תהיה מסוגל לשלוט בתחושה הרעה בצורה טובה יותר. לדוגמה, כאשר האדם מ

... האם אפשר להבין את מה שאנחנו רואים, כמו שולחן, מבלי להסתמך על השכל? זהו אתגר מעמיק שמעלה אליעד כהן, ומסביר כיצד ניתן להבחין במחשבות ובתחושות בצורה שונה ממה שאנו רגילים לעשות ביום - יום. כשרואים ... חור בתוך המחשבה ומביטים בה עד שמגיעים לשורש שלה. לדוגמה, כאשר אנו זוכרים משהו, חשוב להבין מהו המקור שמחייה את הזיכרון. כל מחשבה, תחושה ורצון מבוססים על הבחנה בין יש לאין. ברגע שמבינים זאת, אפשר לראות את המציאות דרך ההבחנה הזו, ולפני השכל. זהו שלב שבו התודעה מתחילה לחוות את הדברים בצורה שונה, מעין חוויה של אין שכל של חכמים, שבה אין הגדרה נוקשה ... הוא נקודה קטנה, שממנה יוצאת כמות עצומה של מידע. כדי להבין את קיומו של דבר, כמו שולחן, צריך עיבוד של אינפורמציה: זיכרון, צבע, צורה, תחושות ועוד. כל המחשבות, תחושות ורצונות שלנו נובעים מההבחנה בין יש לאין. חקר אני ... מצד שני, אין יותר אחיזה בהגדרה הנוקשה של הדברים. ניתן לראות את הצורה מבלי להאמין במציאותה כפי שהיא נתפסת על ידי השכל. איך לחקור את החוויה של ראיית שולחן? כיצד אפשר לפרק את החוויה של ראיית שולחן? אליעד מציע לקחת חפץ כמו שולחן או כוס ולבדוק את כל רכיבי החוויה: מה אני רואה? מה החושים המעורבים? מה הצבע, הצורה והמשמעות שלי? המשך החקירה יכול להוביל להבנה עמוקה של ההפרדה בין יש לאין, שמביאה להכרה בכך שכולה מבוססת על הבחנה זו. האם תחושה שונה מהבנה? האם יש הבדל בין להרגיש ולהבין? אליעד טוען כי בסופו של דבר, אין הבדל מהותי בין תחושה להבנה, כי כל אחד מהם הוא ביטוי לאותו תהליך פנימי. כך, גם אם נרגיש או נבין, אנחנו למעשה חווים את אותו תהליך פנימי של חקירה והבחנה. מהם תוצאות החקירה ... ההבנה עמוקה מספיק, לא משנה אם מנתחים או לא. אנו יכולים לפעול בניתוח כפי שעשינו קודם, ועדיין להיות מודעים לכך שאין הבדל בין ניתוח לבין חוויה בלתי נפרדת מהמציאות. מה התועלת בחוויה הזו? האם החוויה הזו קשורה לאושר מוחלט? אליעד טוען כי חוויה כזו פותחת את הדרך לאושר, כי היא מאפשרת להבין שההפרדה ... גם מאפשרת לנו לחוות את העולם באופן חופשי יותר, בלי פחד מהשפעתן של הגדרות נוקשות. הבנת מקור המחשבות ההבחנה בין יש לאין הקשר בין רצון, תחושה ומחשבה מדיטציה והבנה שכלית השלב של אין שכל החוויה הפנימית של המודעות איך אפשר להתבונן בשולחן בלי ... לכל מה שמוליד את המחשבה, למשל הזיכרון של ראיית שולחן, מנין נוצרה הידיעה על שולחן, איך היא קיבלה חיים? וכאשר מסתכלים לעומק בכל מחשבה, תחושה או רצון (כולל תחושת האני), רואים שבסופו של דבר הכל מבוסס על ההפרדה ... אין שכל של חכמים, משום שהוא מגיע ממודעות עמוקה, ולא מאי - שפיות. מהו האני וכיצד הוא מתקשר להבחנה בין יש לאין? שאלה: מה בדיוק קורה כשמרגישים אני? תשובה: האני הוא נקודה, גודל קטן לאינסוף, שממנו יוצאת כמות עצומה של מידע. כדי להגדיר משהו כדבר מוחשי כמו שולחן, צריך שכבה על שכבה של אינפורמציה: זיכרון, צבע, צורה, תחושות, משמעויות ועוד. האני הבסיסי מתהווה ברגע שיש הבחנה ... אחר, כלומר, בין יש לאין. כאשר חוקרים את מקור האני, רואים שזה נובע מהעובדה שקיימת הפרדה כללית בין קיים ללא קיים. שאלה: איך זה קשור לתחושה? תשובה: זו שאלה על מודעות. כמו שאדם מדמיין פילים ... הצורות והמהות מתקיימות יחד? שאלה: מה קורה כשעדיין רואים שולחן וכסא, אך בו - זמנית לא רואים אותם? תשובה: כשמגיעים להבנה העמוקה, נוצרת חוויה דו - כיוונית: מצד אחד החושים והמוח עדיין קולטים ... מבינים את המקור שלהן. זה לשלב שבו גם יודעים דברים מוגדרים, וגם לא יודעים כלום. איך החקירה המעשית מתבצעת? שאלה: כיצד בפועל אפשר לפרק חוויה של שולחן? תשובה: לוקחים חפץ כמו כוס או שולחן, ... שלב אחר שלב: מה אני רואה? למה אני רואה את זה? אילו חושים מעורבים? מה הצבע והצורה? מה המשמעות שלי לאותו חפץ? ממשיכים עד שמגיעים לחוויה עמוקה: אני זה שמפריד בין יש לאין, וכך נוצרה ההבנה על שולחן. כשמבינים את זה עד הקצה, קולטים גם את ההיפך הגמור של ההפרדה, כלומר, שאין שום הפרדה. שאלה: האם זה אומר להרגיש במקום להבין? תשובה: אין באמת הבדל בין להרגיש ולהבין. הכל תלוי בשפה. יש כאלה שבשבילם להרגיש אומר משהו מוחשי יותר מלהבין, ולכן משתמשים לעתים במילה ...

... יצירת מציאות, כוח המחשבה, דמיון מודרך, מסע אסטראלי, חוויה אסטרלית, חוויה חוץ גופית, הליכת רוח, ליצור מציאות כרצונך, לרצות לטייל בעולם, לראות עולם, טיולים בעולם, ליצור תחושה, ליצור רגש האם אפשר לחוות כל תחושה או חוויה בלי שהגוף יהיה נוכח בה? אליעד כהן פותח בדיון עמוק ויסודי סביב השאלה האם ניתן לחוות חוויות, תחושות ורגשות מבלי שהגוף עצמו יהיה נוכח באותו מקום שבו מתרחשת החוויה. כדי להבהיר זאת, אליעד מביא דוגמה של אדם שרוצה לטייל בהוואי, ומעלה את השאלה האם אותו אדם יכול להרגיש את התחושה של חופש, הנאה וכיף שמרגישים בחופשה בהוואי, מבלי לטוס פיזית למקום עצמו. הדיון מתפתח לכיוון של בירור עמוק: מדוע האדם בכלל מעוניין בגוף כדי לחוש תחושות מסוימות? אליעד מסביר שהסיבה שאדם מזדהה עם בני משפחתו או עם אנשים אחרים סביבו היא משום שהוא מזדהה מלכתחילה ... לחוות הכל ללא גוף, הוא לא היה חש צורך להזדהות עם אנשים אחרים דרך הגוף. ההזדהות עם הגוף היא זו שקושרת אותו למשפחה או לאנשים אחרים, וזו הסיבה שבני אדם לא חווים מציאות בצורה משוחררת לחלוטין מגופם. האם ניתן להרגיש הנאה וחופש בלי הגוף? אליעד ממשיך לנתח ולחדד את הנושא, כשהוא מסביר מה זה בכלל אומר להרגיש הנאה או לחוות חופש בלי שהגוף יהיה נוכח פיזית. הוא מדגים זאת עם דוגמה פשוטה: כאשר אדם הולך לים ומרגיש חופש, זה משום שהים מייצג עבורו מרחב פתוח ותחושת שחרור, בניגוד לסגירות של משרד. אבל תחושת החופש עצמה לא נמצאת בים אלא בתודעה של האדם עצמו. אם האדם יצליח לשנות את תפיסתו ותחושותיו, הוא יוכל לחוש את אותה חוויית חופש גם כשהוא במשרד סגור לחלוטין. איך כוח המחשבה יכול ליצור מציאות פיזית? בהמשך, אליעד משתמש בהסבר של רבי ... אליעד מתייחס גם לשאלה הפשוטה והפרקטית יותר: מדוע אנשים בכל זאת רוצים לטוס לחול, לטייל בעולם או להגיע למקומות חדשים, אם תאורטית הם יכולים לחוות את כל הרגשות והתחושות כאן ועכשיו בכוח המחשבה והדמיון? התשובה שאליעד נותן היא שאנשים נוסעים למקומות חדשים בגלל תחושה של חוסר אמונה. האדם לא מאמין שיכול להיות לו באמת טוב כאן ועכשיו, ולכן הוא מחפש את הטוב במקום אחר. אילו האדם היה משוכנע שהטוב קיים כאן, הוא לא היה מחפש אותו בחוץ. כיצד אפשר להרגיש תחושה שלא חוויית אף פעם? אליעד מסביר שגם אם אדם מעולם לא היה במקום מסוים, אין שום סיבה שהוא לא יוכל לחוות תחושות הקשורות לאותו מקום, כי תחושות הן חוויה פנימית של האדם עצמו, ומקורן בתפיסה שלו. אך נשאלת שאלה עמוקה יותר: האם אפשר לה

... מועקה מוחלטת, מועקה יחסית, מה לעשות כשאין פתרון? איך להתמודד עם מועקה? מה לעשות עם תחושה רעה? איך לפתור כל בעיה? תחושות רעות, תחושות טובות, התמודדות עם מועקה מה עושים כשמרגישים מועקה ואין לה פתרון? כאשר יש תחושה של מועקה או תחושה רעה, והאדם לא מצליח למצוא פתרון או להבין את מקור התחושה, אליעד כהן מסביר מהי הגישה שיש לנקוט. במצב כזה, האדם חייב לבדוק קודם כל האם הוא באמת בטוח שיש לו מועקה. לאחר מכן עליו לברר אם הוא באמת ובאופן חד - משמעי לא רוצה ... חושב שיש דרך לגלות, עליו לחפש את הדרך ולפעול לפיה. אם האדם חושב שאין דרך לגלות, עליו להחליט האם יש דרך אחרת להשתחרר מהתחושה, או לקבל את המצב כפי שהוא. האם אתה בטוח שאין פתרון למועקה שלך? אליעד מדגיש כי כשאדם נמצא במצב של מועקה והוא לא מוצא פתרון, עליו לבדוק היטב אם הוא באמת מאמין ... מה לעשות. מה ההבדל בין מועקה מוחלטת למועקה יחסית? אליעד מסביר בהרחבה את ההבדל בין שני סוגים של מועקות: מועקה מוחלטת - תחושה של סבל מוחלט, ללא שום נקודת אור או נחמה. במצב זה האדם חווה רק סבל, ואין לו שום קצה חוט חיובי להיאחז בו. זאת מועקה נדירה מאוד, משום שרוב האנשים תמיד מוצאים לפחות משהו קטן וטוב להיאחז בו. מועקה יחסית - זאת התחושה המוכרת לרוב האנשים. זה מצב שבו האדם מרגיש רע, אבל לא ברמה המוחלטת. תמיד יש תחושה של תקווה או נחמה מסוימת, אפילו אם היא קטנה ביותר. האדם אומר לעצמו רע לי, אבל לא רע לו עד כדי כך שהוא מוכן לעשות הכל כדי להשתחרר מהמצב הזה. אליעד מסביר עוד, ... שלו, אליעד ממליץ לו לבדוק קודם כל אם יש לו בכלל אפשרות לדעת. כלומר, עליו לשאול את עצמו האם אני יכול לדעת מה גורם לתחושה הרעה? אם התשובה היא כן, עליו לבדוק ולהמשיך לחפש את המקור. אם התשובה היא לא, עליו לעבור לשאלה הבאה: האם אפשר לפתור את המועקה בלי לדעת את מקורה?. אם כן, האדם צריך לפעול לפתרון התחושה הרעה. אם לא, על האדם לבדוק שוב לעומק האם באמת אין פתרון. מה לעשות כשאין פתרון למועקה? אליעד מסביר כי אדם יכול להגיע למסקנה שאין פתרון למועקה שלו, רק אם בדק ... אדם לא ניסה את כל האפשרויות באופן פיזי, הוא יכול לדעת שאין פתרון אם הוא מבין את המהות האמיתית של הבעיה. למשל, אם אדם מרגיש חוסר פנימי בסיסי, אז גם אם יציעו לו פתרונות חיצוניים כמו לאכול מאכל מסוים או לבצע פעולה חיצונית, זה לא יפתור את הבעיה הפנימית. אליעד ממליץ לאנשים להיות כנים עם עצמם ... שלו באמצעות שאלות ברורות, ולהגיע לתובנות פנימיות שיובילו אותו או לפתרון הבעיה או לקבלה של המצב כפי שהוא. איך להתמודד עם תחושה רעה? מה ההבדל בין מועקה יחסית למוחלטת? איך למצוא פתרון למועקה? האם תמיד אפשר לפתור כל בעיה? איך לקבל את מה שאי אפשר לשנות? האם אפשר להיפטר ממועקה בלי לדעת את הסיבה? איך לזהות את מקור התחושה הרעה? ...

... תחושה של מחשבות מהירות, המחשבות רצות לאט, המחשבות רצות מהר, הזמן עובר לאט, הזמן עובר מהר, הכל מרגיש יותר לאט, הכל מרגיש יותר מהר, שינוי תחושת הזמן בשעת השינה והחלומות, מהי תחושת הזמן? מהי תחושת הזמן וכיצד היא נוצרת? אליעד כהן עוסק בשאלה כיצד נוצרת תחושת הזמן שלנו, מה גורם לזמן להיראות כאילו הוא עובר מהר או לאט, ומהי בעצם משמעות הזמן. ההרצאה מתחילה בדוגמה של מצב שבו אדם חווה תחושה של מחשבות איטיות, או מחשבות שפחות צפופות וצפופות, עד כדי תחושה של הכל מת. מה שבעצם מתרחש הוא שהאדם מרגיש שהמחשבות פחות צפופות וכתוצאה מכך מרגיש כאילו הזמן עובר לאט יותר. למה לפעמים נדמה שהזמן עובר לאט? תחושת הזמן, לפי אליעד, מבוססת על שינוי. כשאין שינוי, אין תחושת זמן. הזמן נמדד רק באמצעות שינויים שמתרחשים במציאות או במחשבות שלנו. הוא מדגים זאת בדוגמה פשוטה: אם במשך עשר שניות נחזור שוב ושוב על אותה תמונה, למרות שכביכול ראינו אותה מספר פעמים רב, התחושה תהיה של כמות שינויים קטנה מאוד, ולכן הזמן ירגיש קצר יותר. זה לא שהזמן באמת השתנה, אלא שהחוויה שלנו מושפעת מהיעדר השינוי. כך גם קורה כשהמחשבות חוזרות על עצמן, ונדמה לנו שלא חשבנו על הרבה דברים, כי החזרתיות יוצרת תחושה של חוסר שינוי. עוד הוא נותן דוגמה של אדם שכלוא בצינוק וחושב שוב ושוב על אותו דבר, למשל על קיר. בגלל שהמחשבה אינה משתנה, האדם ירגיש כאילו הזמן לא עובר בכלל, אף שבפועל הזמן חולף. האם תחושת הזמן משתנה בגלל משהו שמטריד אותנו? אפשרות נוספת שאליעד מסביר, היא שהתחושה שהמחשבות נעלמות או שהן חוזרות על עצמן באיטיות, לא נובעת רק מחזרתיות, אלא מכך שישנו דבר אחר שמטריד את האדם. למשל, אם יש בעיה גדולה שהאדם לא פתר, המחשבה על הבעיה תתפוס מקום מרכזי עד כדי כך שהמחשבות האחרות יידחקו הצידה, והאדם ירגיש שהוא לא חושב על כלום, אף שבפועל המחשבה שלו ממוקדת מאוד בבעיה הזו. הוא מרגיש כאילו לא חשב על שום דבר אחר, אך האמת היא שהוא חושב מאוד חזק על דבר אחד בלבד. לדוגמה, הוא מציג מצב בו אדם חושב על בעיה מאוד מורכבת וקשה באופן אינטנסיבי, עד שנדמה לו שאין לו מחשבות אחרות. במצב זה, תחושת הזמן משתנה משום שמבחינת האדם לא היה שום שינוי משמעותי בדבר שהטריד אותו, ולכן התחושה היא שהזמן כמעט נעצר. למעשה, האדם ממשיך לחשוב כל הזמן, אך כיוון שהמחשבה לא משתנה, החוויה היא של קיפאון. מדוע לפעמים נדמה לנו שיש לנו יותר מחשבות? מצד שני, לפעמים התחושה היא הפוכה. אליעד מסביר שכאשר אנחנו מרוכזים בדבר מונוטוני או בפעולה שחוזרת על עצמה, כמו למשל בזמן אימון גופני, תחושת הזמן יכולה להיות איטית מאוד. במצב כזה, התחושה היא של מעט מחשבות, אך למעשה האדם חושב כל הזמן את אותו הדבר באופן רצוף. הוא מציין שייתכן שהאדם חווה מצב של ריכוז גבוה בדבר ספציפי וחוזר, ולכן נראה לו שהוא חושב פחות מחשבות, אך בפועל מספר המחשבות לא משתנה - הוא רק חוזר על אותה מחשבה שוב ושוב. כך למשל, אדם שיושב בטבע וצופה בעלים נופלים יכול להרגיש פעם אחת שהעלים נופלים לאט ופעם אחרת מהר, למרות שבפועל מהירותם לא השתנתה. ההסבר לכך הוא בתת - המודע שלו. כשבתת - מודע קיימות הרבה מחשבות אחרות, התנועה החיצונית תרגיש מהירה יותר, ולהפך - כשיש פחות מחשבות פנימיות, העלים ייראו כאילו נופלים באיטיות. עוד דוגמה שנותן אליעד: לפעמים כשאנו חולמים, אנו ...

... לבד בזוגיות, תחושה של בדידות בזוגיות, נמצא בזוגיות אבל מרגיש לבד, מרגיש בודד בזוגיות, נמצא בזוגיות אבל מרגיש לבד, נמצאת בזוגיות אבל מרגישה לבד, מרגישה בודדה בזוגיות, נמצאת בזוגיות אבל מרגיש לבד, ממה נובעת תחושת בדידות בזוגיות? רצונות שאפשרי למלא בזוגיות, רצונות שאין אפשרות למלא בזוגיות, להרגיש ביחד בזוגיות, להרגיש לבד בזוגיות, להרגיש טוב לבד גם בלי זוגיות, להרגיש טוב גם בלי זוגיות, בדידות זוגית, אני בודד בזוגיות, אני בודדה בזוגיות, רע לי בזוגיות וכאן אסביר ממה נובע זה שלפעמים בן אדם נמצא בזוגיות אבל מרגיש לבד, תחושה של בדידות בזוגיות. מה ההיגיון בזה וממה זה נובע? כי אם בן אדם נמצא בזוגיות, איך זה שהוא מרגיש לבד? וההסבר הוא, שתחושת הבדידות היא ביחס לדברים ספציפיים ולצרכים ספציפיים שאותם האדם לא מצליח למלא בזוגיות. לדוגמה בן אדם שנמצא בזוגיות שעושה לו גם טוב בהמון מובנים, אבל יש דברים ספציפיים, צרכים ספציפיים, רצונות ספציפיים, שביחס אליהם הוא מרגיש לבד, כי הפרטנר הזוגי שאיתו הוא נמצא, הוא לא מצליח למלא לו את הצרכים האלו. וזה עצמו יכול לנבוע מכל מיני סיבות. אז בעיקרון יש 2 סוגים של רצונות וצרכים. יש רצונות שאפשרי למלא בזוגיות ויש רצונות שאין אפשרות למלא בזוגיות, כפי שתכף אסביר. וביחס לרצונות שכן ניתן למלא בזוגיות, לפעמים האדם מרגיש לבד בזוגיות, מכל מיני סיבות אפשריות. כגון שלפעמים האדם עצמו לא יודע מה הצורך שחסר לו בזוגיות, ככה שזה לא בהכרח קשור לפרטנר הזוגי, אלא לאדם עצמו, שלא מבין את עצמו ולא יודע ... אין יכולת. ולפעמים הפרטנר הזוגי יש לו גם רצון וגם יכולת למלא לאדם את הרצון, אבל האדם עצמו בטעות חושש לשתף מה הרצון שלו. ולכן הוא לא ממלא את הרצון שלו ונשאר להרגיש לבד בזוגיות, למרות שהרגש הזה לא מחויב. ויש גם רצונות שלא ניתן למלא בזוגיות. והם הרצונות שהאדם רוצה דברים שהוא לא יכול לקבל אותם מאדם חיצוני, אלא רק מתוכו פנימה. כגון לדוגמה הרצון להרגיש נאהב בלי תנאים, הרצון להרגיש ביטחון מוחלט בלי תנאים, הרצון להרגיש אהוב בלי תנאים, הרצון להרגיש בטוח לא משנה מה, הרצון להרגיש מוערך לא משנה מה, הרצון להרגיש ביטחון מוחלט לא לאבד את הקשר, הרצון שלא לפחד מפרידה באופן מוחלט, הרצון שלא לפחד מבגידה באופן מוחלט וכיוב. במילים אחרות, זוגיות יכולה לעשות לאדם טוב בהמון דרכים. גם יתרונות וגם חסרונות כמובן. אבל זוגיות לא יכולה לתת לאדם שום תחושה טובה באופן מוחלט. לא משנה איזו תחושה טובה הזוגיות יכולה לתת לאדם, הרי שהאדם לא יכול להשיג אותה באופן מוחלט. כי אי אפשר להשיג תחושה מוחלטת, באמצעות צורה יחסית זוגיות יחסית. ולמה זה עובד ככה? זה עניין שלם בפני עצמו. אבל בטוח נכון, שברגע שיש לאדם ציפיות ריאליות מהזוגיות, הרי שאז או שהוא ירגיש טוב בזוגיות או שהוא י