... עם הרצון העצמי האם קיימת בחירה חופשית או שאין בחירה כלל? אליעד כהן מסביר בהרחבה על מושג הבחירה החופשית, וטוען כי אם האדם היה מרגיש שאין לו שום בחירה, הוא היה מאבד גם את תחושת הרצון שלו. הטענה המרכזית כאן היא שבחירה ורצון קשורים זה בזה באופן הדוק - בלי האפשרות לבחור, אין משמעות לרצון, מכיוון שרצון במהותו נובע מתוך התחושה שקיימות אפשרויות שונות לבחור מהן. למשל, אליעד מתאר מצב תאורטי בו אדם חווה את המציאות ללא שום אפשרות לבחור - במצב כזה, הוא לא היה מסוגל להרגיש שום רצון לעשות משהו ספציפי, משום שהרצון מתבסס על ההנחה שהוא יכול לבחור. הוא מסביר שרצון יכול להתקיים רק כאשר ישנה תחושה של אלטרנטיבות, כאשר אדם מרגיש שיש לו אפשרות אמיתית להחליט בין שתי אופציות או יותר. מדוע חוויית העדר בחירה גורמת לדיכאון? אליעד טוען שהמחשבה על כך שאין לנו באמת בחירה ... להכי טוב. הסיבה לכך היא שהדבר הטוב ביותר והדבר הרע ביותר נמצאים בנקודה אחת, שהיא נקודת האמת. ככל שאדם מתקרב יותר לאמת, כך הוא מרגיש גם את הרע ביותר וגם את הטוב ביותר באותה נקודה בדיוק. לדוגמה, הוא מתאר כיצד התבוננות ... התובנה הזאת יכולה להיות מאוד קשה ואף מדכאת. אך אליעד מציין שההתמודדות עם האמת הזאת דווקא עשויה להביא את האדם בסופו של דבר לתחושת שלווה מוחלטת ולתחושה הטובה ביותר האפשרית. האם הרצון הוא אישי או לא אישי? אליעד מדגיש כי כאשר ... שהאדם לא יחווה רצון כלל. אלא שהרצון שהאדם חווה לא יהיה באמת אישי, לא יהיה רצון פרסונאלי או אינדיבידואלי. כלומר, גם אם אדם מרגיש שהוא רוצה משהו מסוים, אליעד מסביר שזה לא באמת הוא שרוצה את זה. הרצון אינו רצונו ... חלק ממציאות רחבה יותר וממנגנון של סיבה ותוצאה שבו האדם רק חווה את הרצון. כדי להבהיר את הנקודה הזו, אליעד משתמש בדוגמה של אדם שמרגיש שהוא רוצה לעשות פעולה כלשהי. הרצון אכן קיים ומורגש בעוצמה רבה, אך הרצון הזה הוא לא באמת של האדם עצמו, הוא רק ביטוי של תוכנה כלשהי - תהליך שהאדם עצמו אינו באמת שולט בו או בוחר בו באופן מודע. כיצד הזדהות עם הרצון משפיעה על חוויית החיים? ההסבר של אליעד נוגע גם לנושא ההזדהות עם הרצון העצמי. הוא טוען שכאשר האדם מאמין שהרצון שלו הוא אישי, הוא למעשה נמצא במצב של הזדהות - מצב שבו הוא מתייחס לרצון כאילו הוא שלו. הזדהות זו יוצרת תחושה של בחירה וחופש, אך היא גם גורמת לאדם לסבול, משום שהאדם מייחס חשיבות יתר ... שהוא כביכול מקבל באופן אישי. אליעד מציין שברגע שהאדם מבין שהרצון שלו אינו אישי, הוא מפסיק להזדהות איתו. כתוצאה מכך, האדם מגיע לתחושה של שחרור מוחלט. במצב זה, הוא כבר אינו חווה דיכאון או סבל מכך שאין לו באמת ... הוא רק חלק מתהליך רחב יותר, שלם ומוחלט. לדוגמה, הוא מסביר שאם אדם יעמיק מספיק בהתבוננות על הרצון שלו, הוא יראה שכל מה שהוא מרגיש ורוצה הוא תוצאה של דברים קודמים שקרו. התובנה הזו יכולה להיות קשה לעיכול בהתחלה, אך כאשר האדם מצליח לחוות אותה במלואה ולהפנים אותה באמת, היא מובילה אותו לחוויה עמוקה של אחדות ושלווה, מכיוון שהוא מבין שהכל מדויק כפי שהוא אמור להיות. ...

... אך הוא רוצה במקביל גם לעשות דברים אחרים כמו ללמוד או לסכם תכנים, לטפל בכלב או פשוט להירגע. אותו אדם מוצא את עצמו מתקשה להתרכז במשימה אחת ספציפית ומרגיש מבולבל מכך. למה אנחנו מרגישים צורך שהחיים יהיו מסודרים? הסיבה שבני אדם מחפשים סדר בחיים, על פי אליעד, היא תחושה פנימית שזה יותר מסודר, כלומר, שהסדר נותן תחושת ביטחון ונוחות נפשית. הוא מאתגר את הנקודה הזאת ושואל מדוע בכלל האדם חושב שהוא צריך שהחיים יהיו מסודרים? כשהאדם עונה שזה יוצר סדר, אליעד ממשיך ושואל למה בעצם צריך את הסדר הזה. התשובה היא בדרך כלל שהאדם פשוט רגיל להרגיש נוח יותר בסביבה מאורגנת, אבל אליעד טוען שהצורך הזה לא הכרחי מטבעו. איך יודעים אם משהו הוא הכרחי? כדי להבין את ההבדל בין מה שהכרחי לבין מה שלא, אליעד ... נמצא במצב של סכנת חיים, לדוגמה רעב קיצוני, והייתה לו האפשרות לעבוד תמורת אוכל, הוא היה מתרכז מיד ללא קושי. כלומר, חוסר הריכוז נובע מכך שהאדם לא באמת מרגיש הכרח פנימי או מצב הישרדותי מספיק חזק כדי להתמקד במשימה. כאשר משהו נתפס כלא מספיק הכרחי, קל לאבד ריכוז, להימנע ממנו או לדחות אותו. האם עבודה שאינה ... כסף ליהנות. אליעד עונה שאין שום בעיה ברצון להיות עורך דין או בכל עבודה אחרת. הבעיה אינה העבודה עצמה אלא כיצד האדם חווה את העבודה: אם האדם עובד מתוך תחושה שהוא עושה את זה רק כדי להשיג משהו אחר בעתיד (כמו כסף), הוא יחווה סבל או אי נוחות, מכיוון שהחוויה שלו היא שהפעולה הנוכחית אינה שלמה בפני עצמה אלא רק אמצעי להשגת אושר עתידי מדומיין. לעומת זאת, אם האדם נהנה ממה שהוא עושה כאן ועכשיו, הוא ... הסבל נובע בדיוק מכך שהאדם לא נהנה ממה שהוא עושה וחווה את הרצון הנוכחי שלו כמשהו בעייתי וכגורם לסבל מתמשך. האם הבעיה היא ברצון עצמו או באופן שבו אנחנו חווים אותו? אליעד מדגיש שאין שום רצון שהוא בעייתי בפני עצמו. אף רצון לא מייצר בעיה מטבעו. השאלה היחידה היא איך האדם חווה את הרצון שלו. אם הוא חווה את ...

... ואין לאן להתקדם. אליעד נותן דוגמה מוחשית לכך: הוא עצמו מדבר ועונה לשאלות רק משום שיש בו תחושה של חוסר או פער - תחושה שנוצרת מההפרדה בין טוב לרע. ללא התחושה הזאת, הוא לא היה עושה אף פעולה. לכן, לדבריו, העולם מתקיים רק בזכות העובדה שהאדם חושב שיש דברים טובים יותר ופחות, או במילים אחרות - בזכות הטיפשות וחוסר השלמות של ... לחיים. אם לא היה רע, לא היה טוב. אם לא היו דברים לא טובים, האדם לא היה נהנה מדברים טובים. תחושת ההבדל, ההשוואה, והצורך לבחור בין האפשרויות השונות הן אלו שיוצרות את חוויית החיים של האדם. למעשה, קיומו של הרע נותן משמעות לכל פעולה ופעולה שהאדם מבצע, גם אם הוא לא תמיד מודע לכך. איך קשור המפץ הגדול לשאלת הטוב והרע? אליעד משווה את השאלה ...

... לדעת מה לשאול ואיך לשאול שאלות נכונות. ההבנה הבסיסית שאליעד מציג היא שכל חוסר שלמות שאדם מרגיש בחייו מהווה למעשה שאלה. כדי להבין איך למצוא את השאלה הנכונה, האדם צריך לבצע התבוננות עצמית מעמיקה ולבחון את כל תחומי החיים שלו, במטרה לזהות איפה קיימת תחושה של חוסר שלמות או אי שביעות רצון. לדברי אליעד, כאשר אדם חש שמשהו בחיים שלו אינו שלם, בין אם מדובר בזוגיות, עבודה, מצב כלכלי, או אפילו תחושה אישית של חוסר סיפוק, כל אחד מהמקומות האלה מצביע בעצם על קיום של שאלה פנימית. כלומר, עצם התחושה שמשהו חסר, לא ברור או לא מספק, מצביעה על כך שקיימת שאלה לא מנוסחת שמסתתרת מאחורי ההרגשה הזו. מה עושים כשלא יודעים איזה שאלה לשאול? אליעד מסביר שכדי לגלות מהי השאלה המדויקת שצריך לשאול, על האדם להסתכל על חייו ולזהות את כל המקומות שבהם ... חוסר שלמות? אליעד ממליץ על תהליך ברור: להתבונן בכנות מוחלטת על החיים ולשאול: איפה אני לא מרגיש שלם? באילו תחומים אני מרגיש חוסר סיפוק, בלבול, או ספק? לאחר מכן יש להפוך את התחושות הללו לשאלות מפורשות. לדוגמה, אם האדם חש לא שלם במערכת היחסים שלו, הוא יכול לשאול את עצמו: מדוע אני לא מרוצה מהזוגיות שלי? מה חסר לי שם באמת? האם הבעיה היא בזוגיות או שאולי בבעיה פנימית יותר שקשורה אליי? באופן דומה, אם האדם מרגיש שהוא לא שלם או לא מצליח בתחום העבודה או הקריירה, עליו לחקור את השאלה הבסיסית: מדוע אני בכלל רוצה להצליח בתחום הזה? האם ההצלחה תיתן לי באמת את התחושה שאני מחפש?. הנקודה החשובה ביותר שאליעד מדגיש כאן היא לא להישאר בשאלות השטחיות, אלא לנסות לחפור ולהעמיק כמה שיותר. המטרה היא להבין לא רק את מה שחסר או לא שלם, אלא גם את הסיבות העמוקות לכך שהאדם בכלל חווה תחושת חוסר שלמות. מה לעשות לאחר שהשאלות אותרו? לאחר שהאדם מזהה את השאלות המשמעותיות שמסתתרות מאחורי תחושת החוסר, אליעד מציע לחקור אותן לעומקן ולנסות להבין את המהות של כל שאלה. הכוונה היא לא לחפש תשובות מיידיות, אלא להתעמק בשאלות עצמן. לדבריו, דווקא ההבנה המדויקת של השאלה היא זו שמביאה בסופו של דבר לתובנות העמוקות ביותר ולתחושה של השלמה וסיפוק. ההסבר שאליעד נותן על אופן איתור השאלות הוא, למעשה, הזמנה להתבוננות עצמית רצינית ומעמיקה. הוא מעודד אנשים להעז לשאול כל ...

חוויית האלוהות בנפרדות, חוויית האלוהות באחדות שמעל אלוהים, צורות של חוויית האלוהות מהי חוויית האלוהות בנפרדות ומה המשמעות שלה? חוויית האלוהות בנפרדות מתוארת על ידי אליעד כהן כתחושה שבה האדם חווה את המציאות כאילו הכל מתרחש בהתאם לרצונו. זוהי חוויה שבה האדם חווה עצמו כאלוהים, מתוך הבנה עמוקה שאין דבר שקורה נגד רצונו. במצב הזה, הוא רואה שכל האירועים שמתרחשים הם בדיוק מה שהוא רצה מלכתחילה. אליעד מסביר כי הסבל האנושי נובע בעיקרו מחוויית הנפרדות, מהתחושה שיש דברים שהם בניגוד לרצון של האדם. כאשר האדם משחרר את עצמו מהאגו, הוא בעצם משתחרר מהסבל הזה, ומגיע ... שהמציאות מתנגדת לרצונו. לעומתו, אדם שחווה את האלוהות בנפרדות מבין שכל מה שקורה לו, הוא מלכתחילה רצונו שלו. זו בעצם חוויה שבה הוא חש אהבה שלמה לכל מה שמתרחש, מאחר שהוא עצמו הגורם הישיר לכל אירוע. כיצד מתוארת חוויית האלוהות באחדות שמעל אלוהים? חוויית האלוהות באחדות שמעל אלוהים, כפי שמסביר אליעד, שונה באופן משמעותי מחוויית האלוהות בנפרדות. בחוויית האחדות הזו, האדם אינו חווה רק שהוא אלוהים ושהכל כרצונו, אלא הוא חווה בו - זמנית גם את ההפך ... - זמנית וללא סתירה. זהו מצב עליון ועמוק יותר, שבו האדם חווה את שני הצדדים של המציאות בו זמנית. אליעד מדגיש כי בעוד שבחוויית האלוהות בנפרדות האדם מזהה את עצמו כאלוהים, הרי שבחוויית האחדות שמעל אלוהים, האדם נמצא במצב שהוא מעבר לאלוהים. הוא לא רק רוצה הכול או הכל לפי רצונו, אלא הוא גם לא יודע מי רוצה, ובנוסף לכך, הוא גם מרגיש שכל מה שקורה הוא גם כרצונו וגם נגד רצונו באותה העת. החוויה הזו מתוארת על ידי אליעד כמשהו הרבה יותר עמוק ומורכב, אשר כולל בתוכו מספר רמות של תודעה בו - זמנית. האדם שחווה זאת, חש גם את האינסוף וגם את האפס המוחלט, את הכל ואת הלא - כלום, ללא שום הגדרה או גבול. מה ההבדל בין חוויית האלוהות בנפרדות לבין חוויית האחדות שמעליה? אליעד כהן מסביר בצורה ברורה שההבדל בין שתי החוויות הוא מהותי. בחוויית האלוהות בנפרדות, האדם מרגיש שיש רצון אחד בלבד שהוא רצונו שלו, ושכל העולם מתנהל בדיוק לפיו. לעומת זאת, בחוויית האחדות שמעל האלוהים, האדם נמצא במצב תודעתי מורכב בהרבה, שבו הוא חווה כמה רצונות סותרים בו - זמנית. הוא מרגיש שהוא גם רוצה וגם לא רוצה, גם יודע וגם לא יודע, והכל קורה בו - זמנית וללא הפרדה בין הניגודים. לדוגמה, אדם שחווה את האלוהות בנפרדות יכול להרגיש שכל המציאות תואמת את רצונו הפרטי באופן מושלם, ולכן יחווה תחושה של סיפוק מוחלט ואושר. אבל אדם שחווה את האחדות שמעל האלוהים יחוש משהו שונה: הוא ירגיש שגם הסיפוק וגם חוסר הסיפוק קיימים בו - זמנית, ולכן החוויה שלו תהיה מעבר לכל תפיסה של אושר או סבל רגילים. ההבדל הזה הוא משמעותי משום שחוויית הנפרדות מוגבלת למושג של רצון אחד מוחלט, ואילו

... החיסרון בלהיות אלוהים, להרגיש רע כאלוהים, לסבול באמת או כאילו למה יש רע בעולם אם אלוהים הוא מושלם? אליעד כהן מסביר בהרצאה את הנושא של תחושת הרע והסבל בעולם מנקודת המבט של אלוהים ושל האדם, ומדוע קיימת בכלל תחושה של חיסרון או סבל כאשר הכל לכאורה אחד ומושלם. התפיסה הבסיסית שאליעד מציג ... שהכל הוא אחד מוחלט, אבל בתוך האחדות הזו, יש גם תחושה של הפרדה, של טוב ורע. אלוהים, כביכול, הוא שלמות ואחדות, ובכל זאת יש חוויה של סבל וחיסרון. האם אלוהים יכול להרגיש רע באמת? אליעד מתייחס לשאלה האם אלוהים עצמו יכול להרגיש רע. הוא מסביר שמכיוון שאלוהים הוא האחדות עצמה, הוא לא באמת סובל. מצד שני, דווקא ... האפשרות של סבל. כלומר, אלוהים חווה סבל, אך החוויה שלו של סבל שונה בתכלית מחוויית הסבל האנושית. אלוהים חווה סבל בצורה מודעת ומוחלטת, כיוון שהוא גם הצד ... נותן דוגמה לכך: כשאדם הולך ברחוב ונפצע, הוא מרגיש כאב אמיתי. אך האם זה באמת סבל מוחלט? התשובה היא שלא. זה סבל מדומה בלבד, כי האדם מרגיש סבל רק משום שהוא מזדהה עם הגוף שלו ועם הרגש שלו. אך מנקודת מבט מוחלטת, אין באמת הפרדה בין האדם לבין העולם סביבו, ולכן הסבל ... רואה את האחדות השלמה שבכל דבר. מדוע יש צורך בחוויה של סבל בעולם? אליעד מסביר שהסבל הוא חלק בלתי נפרד מהשלמות. דווקא מכיוון ... האפשרויות. אחת האפשרויות הללו היא האפשרות של חוויית סבל ושל תחושת חיסרון. זה לא באג במערכת, אלא תכונה הכרחית של אינסוף ושלמות. אם לא הייתה ... האדם תופס את עצמו כישות מוגבלת, וכך נוצרת אצלו תחושת חיסרון, כי הוא מנסה כל הזמן להשיג משהו שחסר לו. אך אם הוא יבין שהכל הוא שלמות אחת, שאין באמת משהו שחסר, כל תחושת הסבל תיעלם לחלוטין. איך אפשר להפסיק לסבול בעולם הזה? אליעד מציע דרך ... להפסיק לסבול, האדם צריך להפסיק להזדהות עם הרגשות, עם המחשבות, ועם הגוף שלו. האדם צריך להגיע למצב שבו הוא מבין באופן מוחלט שהמציאות ... הוא יבין שהכאב הוא לא באמת שלו, אלא רק חלק מהחוויה הכללית של המציאות. ברגע שאדם חווה זאת באמת, ולא רק בצורה תיאורטית, הסבל ... משום שהכאב כבר אינו שלו, אלא חלק אינטגרלי מחוויה של שלמות. האם להגיע להבנה של אחדות מוחלטת זה אפשרי? אליעד כהן מסביר ... על אמונה או רעיון מופשט, אלא על הבנה ישירה, חווייתית, שמגיעה מתהליך של חקירה עצמית מעמיקה ומתמשכת. אליעד מדגיש שהיכולת להפסיק ... להבין לעומק את המציאות ולהפסיק להזדהות עם תחושת האגו וההפרדה. למה אלוהים מרגיש רע? איך להפסיק לסבול באמת? מה ההבדל בין סבל אמיתי למדומה? האם אלוהים סובל באמת? איך להשתחרר מתחושת חיסרון? למה יש רע בעולם מושלם? איך לחוות את האחדות המוחלטת? ...

... החושים, דמיון, עוצמת המחשבה, דמיון או מציאות, חלום או מציאות, מציאות דמיונית האם חוש המישוש הוא מציאות או דמיון? אליעד כהן מסביר בהרצאה שמה שאנחנו חווים באמצעות החושים, ובפרט דרך חוש המישוש, הוא לא בהכרח המציאות המוחלטת אלא ביטוי של המחשבה והדמיון שלנו. אליעד פותח בדוגמה פשוטה ואומר שאם נדמיין אש שורפת לנו את האצבע, נוכל ממש להרגיש את הכאב, אפילו מבלי שנחווה אש במציאות. הוא מדגיש שהמוח שלנו מסוגל ליצור תחושה חזקה ואמיתית, על אף שהדבר מתרחש רק בדמיון. האם אפשר להרגיש טעם רק בעזרת המחשבה? בהמשך, אליעד משתמש בדוגמה נוספת הקשורה לטעם של סושי. הוא מסביר שאם נתמקד כל היום בלחשוב על סושי, בסופו של דבר הטעם שנחווה כשנאכל כל דבר אחר יתחיל להרגיש לנו כמו סושי. הרעיון הזה ממחיש עד כמה העוצמה של המחשבה והדמיון יכולה להשפיע על החוויה החושית שלנו, עד כדי כך שהגבולות בין ... הטענה של אליעד שהמציאות היא בעצם מה שאנחנו חושבים שהיא. האם חוש המישוש הוא הוכחה למציאות? אליעד מתעמק בשאלה כיצד אנחנו יכולים לדעת אם השולחן שאנחנו מרגישים מולנו הוא באמת קיים. הוא אומר שאם נעצום עיניים ונניח את היד על השולחן, עדיין תהיה לנו תחושה של שולחן. אבל אם מישהו יזיז את השולחן מבלי שנדע, האם נוכל להיות בטוחים שהוא עדיין שם? אנחנו מניחים שהשולחן קיים כי החושים שלנו אומרים לנו זאת, אבל התחושה הזו היא בסופו של דבר רק פרשנות של המוח, של המחשבה. אליעד ממשיך ומסביר כי אנשים מתרגלים לסמוך על החושים שלהם. הם בטוחים שאם הם רואים משהו, או מרגישים משהו, אז בוודאי שהוא קיים. אך הוא מדגיש שאין ... כל מה שאנחנו תופסים כחושים הוא בעצם פרשנות שהמוח שלנו נותן למציאות שסביבנו. הוא מדגים זאת בכך שאם מישהו מאוד ישכנע אותנו שהוא נוגע בנו מבלי לגעת, נרגיש כאילו באמת נוגעים בנו. הוא מסביר שזה מוכיח שהחוויה החושית היא לא אובייקטיבית אלא ... זאת בכך שאם אדם רואה מולו שולחן, הוא בטוח לחלוטין שהשולחן קיים, אך למעשה אין לו דרך לוודא זאת מעבר לפרשנות של החושים. הוא ממשיך ואומר שהעולם שאנחנו חווים מבוסס ברובו על ההרגלים ועל הזיכרונות שלנו. כשאנחנו מרגישים משהו באמצעות החושים שלנו, אנחנו מאמינים לחלוטין שזו המציאות, אך למעשה כל מה שאנחנו חווים הוא רק ביטוי של המחשבה שלנו. זאת, כיוון שלמוח אין דרך להבדיל באמת בין חוויה דמיונית לחוויה אמיתית אם החוויה מספיק חזקה וברורה. איך אפשר להבחין בין ... אליעד מסביר שלמרות שהכל תלוי בתודעה שלנו, אפשר לפתח הבחנה בין מה שאנחנו חושבים לבין מה שבאמת קיים. הדרך לעשות זאת היא לשאול את עצמנו בכל רגע האם החוויה הזו נובעת רק מהחושים או שהיא קיימת ... האם אפשר להבדיל בין חלום למציאות? אליעד מבהיר שכפי שאנחנו לא יודעים בוודאות אם חלום הוא מציאות או רק דמיון, כך קשה לדעת בוודאות האם המציאות שאנחנו חווים בהכרה מלאה היא אכן המציאות האמיתית. הוא נותן ... לא יוכל לדעת בוודאות אם המציאות אכן קיימת או שהיא רק יצירה של המוח שלו. הוא מסביר שהבעיה איננה באמיתות השולחן או הכיסא אלא באמונה של האדם שמה שהוא מרגיש הוא אובייקטיבי. אליעד מסכם את הרעיון באמירה ... הזה, כך הוא יגלה שמה שהוא מחשיב כמציאות מוחלטת הוא במקרים רבים רק דמיון, ולהפך. האם חוש המישוש אמיתי? כיצד להבדיל בין דמיון למציאות? האם מה שאני מרגיש הוא באמת קיים? האם אפשר להרגיש משהו בעזרת הדמיון? כיצד המוח מפרש את החושים? האם ...

... שלו עצמו. בדיוק כפי שאדם שמייצג חברה יודע שהוא לא רק מבצע פעולה בשם עצמו, אלא שהפעולה שלו מייצגת את רצון החברה כולה. מדוע תחושת אני הוא המציאות איננה רק מחשבה? אליעד מסביר שתחושת אני הוא המציאות חייבת להיות מוחלטת ולא יכולה להיות רק מחשבה מופשטת או הבנה אינטלקטואלית בלבד. אם האדם ... באמת חווה ומבין לעומק שאין שום הבדל בין אני למציאות, רק אז הוא יכול להגיד באופן אותנטי שהוא המציאות עצמה. כל עוד קיימת תחושת הפרדה או הססנות כלשהי, התחושה של האדם איננה שלמה. איך האדם יכול לזהות אם הוא באמת מבין שהוא המציאות? אליעד כהן מדגיש שכדי שהאדם יוכל לזהות אם הוא באמת מבין שהוא המציאות עצמה, עליו לבדוק האם קיימת בו תחושה של הפרדה כלשהי בינו לבין המציאות. ברגע שהאדם עדיין מרגיש שיש אותו ויש משהו חיצוני לו (המציאות), זה סימן שהוא עדיין לא השיג את ההבנה השלמה של הרעיון. כשהאדם באמת מזוהה עם המציאות, התחושה שלו היא של שליטה מלאה, של אחדות מלאה ושל זהות מלאה עם כל דבר שקיים. מדוע קשה לאדם לחוות שהוא חלק ... במונחים של אחדות מוחלטת, לכן כאשר הוא שומע או חושב על הרעיון שהוא עצמו המציאות, זה נשמע לו זר או בלתי נתפס. הרגלי החשיבה, תחושת האגו וההזדהות עם הגוף והאישיות שלו מפריעים לאדם לראות את עצמו כחלק בלתי נפרד מן המציאות השלמה. מה צריך לעשות כדי להגיע להבנה ולחוויה של האחדות עם המציאות? אליעד כהן מציע לאדם להעמיק בהתבוננות עצמית. עליו להפסיק לראות את עצמו ... של לחיות מתוך ההבנה שאני הוא המציאות? כאשר אדם חי מתוך ההבנה שהוא המציאות עצמה, החיים שלו משתנים לחלוטין. אין לו יותר תחושה של נפרדות או מאבק עם המציאות, מכיוון שהוא מזוהה לחלוטין עם כל מה שקורה. הוא מרגיש אחריות מלאה על הכל, מפני שכל מה שקורה הוא ביטוי של עצמו. התחושה שלו הופכת להיות של הרמוניה, שלמות ואחדות, והוא כבר לא מנסה לשלוט במציאות החיצונית, כי הוא יודע שאין הפרדה בין רצונו לבין מה שמתרחש בפועל. מהי אחדות עם המציאות? איך לדעת שאני הוא המציאות? להיות חלק מהארגון של המציאות תחושת אני והמציאות איך לחוות שליטה על המציאות? מה המשמעות של אני הוא המציאות? ...

... בצורה אחרת. הנקודה שהוא מדגיש היא שהמטרה היא לא באמת לבטל את הרצון באופן מוחלט, אלא לחבר את הרצון למצב שבו הוא מרגיש שלם ומלא, גם תוך כדי הרצון עצמו. איך מרגישים שלמות תוך כדי רצון? אליעד מדגיש שהמטרה היא להגיע למצב שבו, אפילו כאשר האדם רוצה דבר מסוים, כמו אוכל, הוא לא מרגיש שחסר לו הדבר שהוא רוצה. כלומר, החוויה של האדם תהיה כזו שהוא יחווה שלמות גם בתוך חוויית הרצון. אליעד נותן דוגמה קונקרטית כדי להמחיש את הרעיון: כשאתה רוצה לאכול, בדרך כלל התחושה היא שחסר לך אוכל, ולכן אתה מרגיש רצון. אבל במצב האידיאלי שעליו מדבר אליעד, אתה תחווה מצב שבו אתה אומנם רוצה לאכול, אך לא מרגיש מחסור באוכל. אתה חווה שלמות גם כאשר קיים הרצון, וזוהי בדיוק ההגדרה של החיבור לרצון האלוהי, שבו אין חוויית חיסרון. מה ההבדל בין רצון רגיל לבין רצון אלוהי? אליעד מפרט נקודה נוספת, שלרוב בני האדם חווים את הרצון בצורה דואלית: הרצון שלהם מבוסס על תחושה של חיסרון - אני רוצה את זה כי חסר לי את זה. לעומת זאת, במצב של רצון אלוהי, האדם מרגיש שהוא רוצה דבר מסוים, אך לא מתוך תחושת מחסור, אלא מתוך תחושה ששני המצבים - עם או בלי הדבר - הם טובים באותה מידה. זו נקודה קריטית שאליעד מדגיש: כשאדם נמצא במצב של רצון אלוהי, הוא לא בוחר במשהו אחד על חשבון משהו אחר, אלא הוא חווה שלמות גם בלי וגם עם הדבר הרצוי. האם אפשר לרצות בלי תחושת חיסרון? אליעד מסביר שאכן אפשר לחוות רצון ללא תחושת חיסרון. הוא מדגים זאת בצורה פשוטה וברורה: כאשר אדם רוצה משהו, בדרך כלל הוא מניח שהמצב שבו הוא נמצא הוא פחות ... אלא הוא פשוט מבטא את הבחירה של האדם במצב מסוים מתוך אפשרויות שכולן נתפסות כטובות ושלמות באותה מידה. איך נראית החוויה של להיות כמו אלוהים? אליעד מבהיר שבמצב כזה האדם הופך להיות כמו אלוהים. הוא מתאר שאלוהים חווה את כל המצבים כטובים באותה מידה, ולכן גם כאשר אלוהים כביכול רוצה משהו מסוים, הוא לא מרגיש חיסרון. הרצון שלו נובע מתוך שלמות מלאה. כשאדם מגיע למצב הזה, הוא נמצא בחוויה של שלמות, גם כשהוא רוצה וגם כשהוא לא רוצה דבר מסוים. אליעד נותן את הדוגמה הבאה: אדם שיכול להרגיש שהוא רוצה שני דברים סותרים לכאורה, אבל עדיין לחוות ששניהם טובים באותה המידה, זוהי חוויית השלמות והאלוהות שאליעד מתאר. האם ביטול הרצון משמעותו לא לרצות שום דבר? אליעד מחדד נקודה חשובה: המטרה של ... של שלמות פנימית. כלומר, זה לא מצב של אי - רצון, אלא מצב שבו האדם חווה את המציאות כשלמה בכל רגע נתון. אליעד מדגיש שהחוויה הזו של ביטול הרצון היא חוויה שונה מאוד מהחוויה הרגילה של בני האדם, אשר בדרך כלל חווים רצון מתוך חיסרון בלבד. כיצד הרצון הופך מרצון חסר לרצון שלם? אליעד חוזר ומבהיר שהדרך להפוך את הרצון מרצון חסר לרצון ... הרצון אינה היעדר רצון מוחלט, אלא להפוך את הרצון למשהו שהוא ביטוי של שלמות פנימית. המצב הזה, שבו האדם רוצה בלי להרגיש שחסר לו דבר, הוא בדיוק המצב שאליו מתכוון אליעד כשהוא מדבר על להיות עם הרצון של אלוהים. האם הרצון רוצה לבטל את עצמו? מהו רצון אלוהי? איך להרגיש שלמות בלי לבטל את הרצון? איך לרצות משהו בלי להרגיש חסר? מה זה להיות כמו אלוהים? מהו ביטול הרצון? ...

... את האמת קשור באופן עמוק לשאלת המשמעות - האם המשמעות של החיים תלויה בעצם החיפוש? כאשר אדם נמצא במסע לחיפוש האמת, פעמים רבות הוא מרגיש תחושת משמעות וחשיבות. עצם העיסוק במציאת תשובות מעניק לאדם תחושה שהוא בדרך למשהו גדול יותר. החיפוש הופך להיות מקור לכוח פנימי, לחיזוק האמונה במטרה. אבל מה קורה ברגע שבו החיפוש מסתיים? האם הפסקת החיפוש תוביל לאובדן משמעות מוחלטת? אנשים רבים חרדים מהאפשרות שברגע שהם יגיעו לאמת, תיפסק הסיבה לחיפוש, ומכאן תיעלם גם תחושת המשמעות שבלעדיה הם חוששים להרגיש ריקנות מוחלטת. האם חיפוש האמת יוצר משמעות של שקר? כאן עולה פרדוקס חשוב: האם עצם החיפוש אחר האמת מבוסס על אשליה? האם החיפוש עצמו יוצר משמעות מלאכותית, הנובעת מהצורך הפסיכולוגי ... את המציאות באופן ישיר וללא תיווך של מחשבות וניתוחים. במקום לחיות במרדף תמידי אחר תשובות, הוא יוכל פשוט להיות נוכח בהווה, להרגיש את החיים כפי שהם, בלי להיות תלוי בתוצאה של החיפוש. האם ייתכן שחיפוש האמת הוא רק ניסיון לברוח מחוסר משמעות? אם ניקח את הנושא צעד נוסף קדימה, עולה האפשרות שחיפוש האמת אינו אלא ניסיון להימנע מתחושת חוסר המשמעות. אנשים חוששים מהאפשרות שלא תהיה להם אחיזה במהות כלשהי, ולכן הם ממציאים לעצמם מסע אחר חיפוש אינסופי של תשובות. בעצם, הרצון למצוא תשובה הוא סוג של תירוץ, ... לא יותר מאשליה. במקום לחפש תשובות, האדם צריך לקבל את חוסר הידיעה, את אי - הוודאות, ואולי שם טמון השחרור האמיתי. זו אינה בהכרח חוויה של ריקנות, אלא פתיחת הדלת לאופציה של חיים מלאים יותר, כנהירים ופשוטים יותר. סיכום חיפוש האמת נתפס לעיתים כמשהו נעלה, אך למעשה הוא עשוי להיות מנגנון פסיכולוגי שמטרתו לברוח מחוסר משמעות. אנשים מפחדים להפסיק לחפש, כי החיפוש מעניק להם תחושת ביטחון ומשמעות. אך ברגע שהם מבינים שהחיפוש עצמו יוצר אשליה, מתעוררת השאלה: האם הם מוכנים לקבל את המציאות כפי שהיא, ללא החיפוש האינסופי? אולי הפסקת החיפוש לא תביא לאובדן ... של המציאות כפי שהיא. למה אנשים מחפשים את האמת? מה הפחד בהפסקת החיפוש אחר האמת? האם חיפוש האמת יוצר משמעות או אשליה? האם אפשר להרגיש משמעות גם בלי לחפש? מה קורה כאשר מפסיקים לחפש את האמת? מהו חיפוש האמת ומדוע אנשים מפחדים להפסיק לחפש אותה? חיפוש האמת הוא תהליך שבו האדם מנסה להבין את המציאות כפי שהיא, מבלי ... את האמת קשור באופן עמוק לשאלת המשמעות - האם המשמעות של החיים תלויה בעצם החיפוש? כאשר אדם נמצא במסע לחיפוש האמת, פעמים רבות הוא מרגיש תחושת משמעות וחשיבות. עצם העיסוק במציאת תשובות מעניק לאדם תחושה שהוא בדרך למשהו גדול יותר. אך מה קורה ברגע שבו החיפוש מסתיים? האם ייתכן שהפסקת החיפוש תגרום לאובדן משמעות מוחלט? אנשים רבים חרדים מהאפשרות שכאשר יגיעו אל האמת, תיפסק הסיבה לחיפוש, ומכאן תיעלם גם תחושת המשמעות שבלעדיה הם חוששים להרגיש ריקנות מוחלטת. האם חיפוש האמת יוצר משמעות של שקר? כאן עולה פרדוקס חשוב: האם עצם החיפוש אחר האמת מבוסס על אשליה? במילים אחרות, האם ייתכן שהחיפוש עצמו אינו מוביל לאמת מוחלטת אלא ... וניתוחים. במקום לחיות במרדף תמידי אחר תשובות, הוא יוכל פשוט להיות נוכח בהווה. השאלה היא האם הוא מוכן לקבל את זה, או שהוא זקוק לתחושת הוודאות שהחיפוש מעניק לו. האם ייתכן שחיפוש האמת הוא רק ניסיון לברוח מחוסר משמעות? אם ניקח את הנושא צעד נוסף קדימה, עולה האפשרות שחיפוש האמת אינו אלא ניסיון להימנע מתחושת חוסר המשמעות. אנשים חוששים מהאפשרות שלא תהיה להם אחיזה במהות כלשהי, ולכן הם ממציאים לעצמם מסע אחר חיפוש אינסופי של תשובות. למעשה, עצם הרצון למצוא תשובה הוא סוג של תירוץ, ... כמשהו נעלה, אך למעשה הוא עשוי להיות מנגנון פסיכולוגי שמטרתו לברוח מחוסר משמעות. אנשים מפחדים להפסיק לחפש, כי החיפוש מעניק להם תחושת ביטחון ומשמעות. אך ברגע שהם מבינים שהחיפוש עצמו יוצר אשליה, מתעוררת השאלה: האם הם מוכנים לקבל את המציאות כפי שהיא, ללא החיפוש האינסופי? למה אנשים מחפשים את האמת? מה הפחד בהפסקת החיפוש אחר האמת? האם חיפוש האמת יוצר משמעות או אשליה? האם אפשר להרגיש משמעות גם בלי לחפש? מה קורה כאשר מפסיקים לחפש את האמת? ...