... מחפש אושר באופן כללי. אלא על האדם להיות מסוגל להגדיר בדיוק, מה בדיוק הוא מחפש, איזה סוג מדויק של תחושה הוא מחפש, ובמה בדיוק תלויה התחושה הזאת שאותה הוא מחפש. כי המון אנשים מחפשים את האושר. ובני האדם בעולם, עסוקים ... אותי למאושר. אלא הוא צריך לשאול את עצמו, מה יגרום לי להפסיק לחפש את האושר. כי אם דבר כלשהו ייתן לי תחושה רגעית של אושר, אבל אחכ אמשיך לחפש את האושר, הרי שבכך חזרנו למצב העכשווי, ואולי אין ... קורה יותר פעמים, כך בעצם האדם כבר פחות מאושר באושר זמני. משום שהוא מבין, שזה לא מספק לו, את הצורך הרגשי שלו, למצוא את האושר, ולהפסיק לחפש את האושר. אאכ האדם מראש לא רוצה למצוא אושר נצחי, אלא ...

... אנשים מתקשים לעמוד בדיאטה משום שבמהותה, הדיאטה מציבה גבולות והגבלות, והם מתנגדים לתחושת הצמצום וההכרח שהיא יוצרת. אדם במהותו שואף לחופש מוחלט - להיות אלוהים. המהות של אלוהים, לפי ההסבר, היא מצב שאין בו גבולות או איסורים, שבו האדם חופשי לחלוטין לעשות ... מיד התנגדות פנימית. התגובה הפנימית הזו גורמת לו דווקא לרצות לעשות את מה שאסור, כדי להרגיש חופש ושליטה על חייו. לדוגמה, אם אדם אוכל מזון שאינו בריא והוא יודע שזה מזיק לו, הוא עשוי להמשיך לעשות זאת דווקא, כצורה של התנגדות פנימית לתחושה של הגבלת החופש האישי שלו. האדם רוצה להרגיש שהוא יכול לעשות כל מה שירצה, ללא תחושת מחויבות או חובה כלשהי. מדוע אדם אוכל דווקא את מה שאסור? אדם נהנה לאכול דווקא את הדברים שאסורים עליו מכיוון שזה מחזק את תחושת החופש שלו. דווקא כאשר נאמר לו אסור, האדם מרגיש סיפוק ושליטה כשהוא עובר על האיסור. זוהי תחושת דווקא שמגיעה מתוך מקום פנימי שרוצה להוכיח שהוא אינו מוגבל או כבול. למשל, אם נאמר לאדם שאסור לו לאכול מתוק, הוא עשוי להימשך למתוק עוד יותר, דווקא בגלל תחושת המרדנות כנגד הגבול. איך התלות באוכל דומה לתלות בזוגיות? הסיבה הפסיכולוגית לכך שקשה להתמיד בדיאטה דומה לקושי להישאר בזוגיות מתוך פחד להישאר לבד. מי שמרגיש שהוא חייב להיות בזוגיות, בדרך כלל ירגיש לחץ פנימי וירצה דווקא להשתחרר מהזוגיות, כי הוא לא חש בה חופש אלא תלות. באופן דומה, מי שמרגיש שהוא חייב לאכול אוכל בריא, מרגיש כלוא בתוך הצורך הזה, ולכן ירצה דווקא להפר את הכללים. אם האדם היה מרגיש טוב ונינוח גם במצב שבו הוא לבד, היה לו קל יותר לבחור להיות בזוגיות, כי הוא לא היה תלוי בה. כך גם בדיאטה: אם האדם מרגיש חופשי לאכול כל מה שהוא רוצה, יהיה לו קל יותר לבחור באכילה בריאה מרצונו. מדוע אוכל הוא לא רק מזון? קיים קושי נוסף בתהליך של שמירה על דיאטה בריאה, והוא שהאוכל עבור אנשים רבים אינו רק מזון פיזיולוגי אלא גם מזון רגשי ונפשי. אוכל מהווה מקור לנחמה, מילוי רגשי והפגת תחושת הריקנות. לדוגמה, אדם שחווה בדידות או פרידה ממערכת יחסים עשוי לאכול כדי למלא את הריק שהוא חש, כיוון שהאכילה מעניקה לו תחושה זמנית של סיפוק ומילוי רגשי. לכן, כשהוא מנסה לעשות דיאטה, הוא מתמודד לא רק עם האיסור הפיזיולוגי על מזונות מסוימים, אלא גם עם הקושי לוותר על המילוי הרגשי שהאוכל מעניק לו. איך תחושת חופש פנימית עוזרת בדיאטה? המפתח להצלחה בשמירה על דיאטה לאורך זמן, לפי אליעד, הוא לפתח תחושת חופש פנימי עמוקה. ככל שהאדם מרגיש פחות מחויב, כפוי ומוגבל מבפנים, כך קל לו יותר לקבל על עצמו הגבלות חיצוניות. לדוגמה, אדם שיבין עמוק בפנים שהוא לא באמת חייב לאכול אוכל בריא, ושבעצם אין שום דבר נורא בכך אם הוא יאכל גם לא בריא, דווקא הוא יוכל לאכול בריא מתוך בחירה חופשית ורצון אמיתי, ולא מתוך תחושת כפייה. איך להגיע למצב שבו דיאטה נעשית בקלות? כדי להגיע למצב שבו הדיאטה אינה מלווה בתחושת סבל והתנגדות, צריך האדם לשחרר את עצמו מהמחשבה שהוא חייב לעשות דיאטה או חייב לאכול בריא. ברגע שהוא יבין לעומק שגם אם יאכל לא בריא זה בסדר, הוא ישיג תחושת חופש אמיתית. דווקא כשיש לו תחושת חופש פנימית והוא אינו מרגיש חובה, יהיה לו קל יותר לשמור על אכילה בריאה, כי היא נעשית מבחירה, לא מכפייה. מה הקשר בין סבל, חופש ואוכל? האדם סובל בעיקר מתחושת הרעב לחופש, מחוסר היכולת למלא את הרצון שלו. כשאדם אוכל, הוא בעצם ממלא

... הסופית, לדעת את עצמך, ידיעה או עשייה, עניין בחיים, ריגוש בחיים, אור אין סוף, הכל בבת אחת, כאב גופני, ידיעה רגשית למה אנשים מחפשים עניין וריגוש בחיים? אחת השאלות המרכזיות שאליעד דן בהן היא מדוע אנשים תמיד מחפשים עניין וריגוש בחיים. הוא מתאר מצב שבו אדם לא יכול פשוט לשבת בשקט מול קיר ולהיות מסופק, ושואל מדוע זה קורה. הוא מציג כמה כיווני חשיבה: לאדם יש רצון בסיסי לחזור להיות ... ובלתי מוגדר. אליעד מסביר שכשאדם מחפש עניין, הוא בעצם רוצה לחוות משהו חדש שייתן לו תחושה שהוא פורץ גבולות. הוא נותן דוגמה של אדם שרוצה לטפס על האוורסט, שזה אתגר פיזי שלמעשה תמיד מכיל גם פן אינטלקטואלי ורגשי. ההתלהבות מהאתגר באה מכך שהאדם רוצה לשבור את הצמצום שלו, להוכיח לעצמו שהוא יכול להתעלות מעל גבולותיו. העניין והריגוש נמצאים בכך שאדם לא יודע מה יקרה בעתיד. אם הכל היה צפוי, כמו שמחשב מתוחכם היה יכול לצפות את כל האירועים, החיים היו הופכים ללא מעניינים. האלמנט של אי - הידיעה הוא שמכניס התרגשות לחיים. מה הכוונה בצמצום, ואיך הוא משפיע על החוויה של האדם? אליעד מדבר בהרחבה על המושג צמצום שמבטא תחושה של הגבלה או חוסר חופש. אדם שחווה צמצום מרגיש מוגבל, למשל במצב בו הוא רוצה להרים משקל כבד אך לא מצליח. ההצלחה להרים את המשקל מתוארת כפריצה של הצמצום, וזה מה שמרגש את האדם. לדוגמה, הרמת משקולות היא דוגמה מוחשית לחוויית צמצום פיזית, שברגע שהאדם מצליח להתמודד איתה הוא חווה תחושת חופש ושחרור. מה באמת מחפש האדם, ולמה הוא לא מוצא סיפוק מלא? לפי אליעד, האדם מחפש משהו שאם ימצא אותו, הוא יוכל להפסיק לחפש. אך במציאות, כל דבר שהוא ... אליעד מציע גישה מעשית להגיע לידיעה הזו: אדם צריך להטיל ספק בכל מה שהוא חושב, מרגיש ורוצה. למשל, אדם שחווה כאב ומרגיש שרע לו צריך לבדוק באופן מדויק האם אכן רע לו, או האם הוא באמת לא רוצה את הכאב. על ידי הטלת ספק מתמדת, מגיעים בסוף לנקודה שבה מתברר שאין שום דבר ודאי, וכך ... שהיא למעשה מצב שבו האדם חווה שהכל שווה והכל אחד. הוא מדגיש שצריך לבדוק את המחשבות והרגשות עד הסוף. אין טעם להדחיק או להתכחש לרגשות באופן חלקי. אם כבר מדחיקים, יש לעשות זאת לחלוטין, או לחילופין, לא להדחיק בכלל ולהתמודד ישירות עם מה שמרגישים. מה המשמעות של הכל אחד? אליעד מדבר על כך שהידיעה המוחלטת היא הבנת האחדות של כל הדברים. זה מצב שבו האדם מבין שאין הבדל בין טוב לרע, בין כאב לעונג, בין ...

... להיות רק בשמחה? ולמה לפעמים האדם נכנס לדיכאון? וממה נובעת תחושת עצבות ותחושת ייאוש מהחיים? ולמה יש לאדם חרדות וחוסר שמחה? ועוד. ומי שיתבונן יראה, כי כולם מנסים להיות שמחים כמה שיותר. ולאו דווקא שמחים ומחייכים, אלא כולם מנסים להרגיש כמה שיותר טוב, ולהתקרב כמה שיותר אל תחושה של שמחה, ולהתרחק כמה שיותר מתחושה של עצב ודיכאון. כי כאשר האדם מרגיש שמח, אז הוא מרגיש טוב משמחת החיים שלו. וכאשר האדם עצוב ובדיכאון, אז הוא מרגיש רע. והאדם מנסה כמובן להרגיש כמה שיותר טוב. ולכן האדם מנסה כל הזמן לעשות כמה שיותר דברים שמשמחים אותו, כדי להיות שמח וכולי. ומי שעוד יתבונן יראה, כי השמחה של האדם, כל הזמן חומקת ממנו. וגם אחרי ... כלשהי, השמחה חומקת מהאדם, והאדם תמיד מסיבה כלשהי, מפסיק להרגיש שמחה ואושר. ובמקום אושר ושמחה, תמיד מופיעות פתאום מחשבות כלשהן של חוסר שביעות רצון מהמציאות כפי מה שהיא. שאם הן מתגברות, אז נוצרת גם תחושה של דיכאון ושל יאוש מועקה חרדות וכולי. והשאלה הנשאלת היא, במה באמת תלויה שמחת החיים של האדם? ומה באמת האדם צריך לעשות, כדי להיות שמח, וכמה שיותר שמח? וגם ... שמי שרוצה להיות שמח, עליו להתמקד קודם כל, בלהבין את המנגנון הרגשי הפנימי שלו. דהיינו, במקום לרדוף כל הזמן אחרי דברים שאולי יעשו אותך שמח באופן רגעי, במקום זה תנסה בכלל להבין, את המנגנון, שאחראי על השמחה והדיכאון של האדם. דהיינו, יש להתמקד בהבנת המנגנון הרגשי של האדם, במקום להתמקד בכל מיני דרכים למצוא אושר רגעי ורגעים של אושר. כי הדבר החשוב ביותר כדי להיות בשמחה, הוא שהאדם בכלל יבין את המנגנון של השמחה. ומי שיעמיק בהבנת המנגנון הרגשי של השמחה והעצבות, יראה, כי הגורם היחיד שאחראי על מצב הרוח של האדם, זו רמת ההתאמה, שבין הרצון של האדם, לבין המציאות שבה הוא חי. כי לאדם יש רצונות כאלו ואחרים. ... המציאות. וזה בעצם אומר, שמי שרוצה להיות כמה שיותר שמח, ולהרגיש כמה שיותר טוב, עליו להתמקד ב - ליצור התאמה, בין הרצון שלו לבין המציאות. כי כאשר אין התאמה ביניהם, האדם מרגיש רע. וככל שיש יותר התאמה בין הרצון של האדם לבין המציאות, כך האדם מרגיש יותר טוב. ובלי שתהיה התאמה, בין הרצון של האדם לבין המציאות, בלי זה האדם תמיד לא יהיה שמח, אלא רק בתחושה של עצבות ודיכאון. הכל לפי עוצמת חוסר ההתאמה, שבין הרצון של האדם לבין המציאות. כי האדם, הוא אף פעם לא רק שמח או רק עצוב. כי כדי להיות עצוב, לשם כך האדם ... כי אם האדם מבין שהדבר הוא רע, אז האדם לא רוצה אותו, ואז האדם מרגיש ממנו רע. ואם האדם רואה הרבה חסרונות באיזה דבר, אז הוא חווה חוסר שלמות מהדבר, ואז הוא רוצה לשנות אותו כדי שהוא יהיה מושלם בעיניו. וככל שהאדם מבין יותר, שהדבר הזה ... יחסי בלבד. ומי שיזכור שהכל רק יחסי, אז באופן מוחלט, הוא יהיה בחוויה של הרמוניה עם המציאות. ובאופן יחסי, הוא יחווה שינויים כאלו ואחרים, כחלק ממשחק החיים. והדברים האלו, כבר ביארתי אותם לעומקם במקומות אחרים. ובסיכומו ... בהבנה של האדם. ועל האדם להתבונן היטב אל תוכו, אל תוך המנגנון הרגשי שלו, כדי להגיע לפתרון מוחלט לגבי הרגשות שלו. כי אפשר להשיג פיתרון יחסי וזמני, לגבי תחושת הדיכאון והעצבות. אבל אי אפשר להשיג פיתרון מוחלט, בלי להבין באופן מוחלט, כיצד באמת פועל המנגנון של הרצון של האדם. ועל האדם ללמוד את המנגנון הרגשי שלו, עד שהוא יחיה טוב באמת. ...

... - צדדית או אהבה נכזבת, הוא נמצא במצב שבו הוא מעוניין במישהו, אבל אותו אדם אינו מחזיר לו את אותה תחושת אהבה. אליעד מסביר שהסיבה שהאדם ממשיך לחשוב על האדם השני ומתקשה לשחרר אותו היא מפני שהוא חושב שקיים סיכוי, אפילו קטן מאוד, ... אם מישהו אוהב בחורה בשם שירייה, וכל עוד הוא חושב שאולי יום אחד שירייה תרצה אותו, הוא ימשיך להרגיש רצון וחיסרון. אליעד מדגיש שכדי להיפטר מתחושת האהבה החד - צדדית, על האדם להכיר בכך שמדובר במצב בלתי אפשרי לחלוטין. ממש כפי שאדם לא ינסה לעוף בכוחות עצמו, כי הוא ... אפשרות למימוש האהבה, וכך תיעלם התקווה הסמויה שמחזיקה אותו במצב של סבל וחיסרון מתמשך. מה לעשות עם תחושת החיסרון שנשארת בלב? כאשר אדם אינו מצליח להשתחרר מאהבה נכזבת או אהבה חד - צדדית, הסיבה העמוקה היא תחושת חיסרון פנימית שהוא רוצה למלא. התחושה הזו קיימת באופן מתמיד, והאדם משוכנע שאם האהבה הזאת תתממש, הוא יחווה שלמות או תחושה טובה יותר. אליעד מסביר כי למעשה, התחושה הזאת היא אשליה, מכיוון שגם לאחר שהאדם משיג את מבוקשו, תחושת החיסרון נותרת, והיא רק עוברת לדבר הבא. לדוגמה, אם מישהו רוצה להתקבל לעבודה מסוימת ולא מתקבל, הוא מיד מרגיש חיסרון ומחפש למלא אותו בעבודה אחרת. אבל אם הוא ישאל את עצמו למה הוא רוצה בכלל את העבודה הזאת, אולי התשובה תהיה שהוא רוצה כסף, ואולי מאחורי הכסף מסתתר הרצון להרגיש טוב. אליעד טוען שברמה העמוקה, האדם מחפש תחושה פנימית של שלמות, ושום דבר חיצוני לא יכול למלא את התחושה הזו באופן קבוע. אליעד אומר שהדרך להתמודד עם תחושת החיסרון היא לשאול את עצמנו למה אנו מרגישים חיסרון, ולבחון לעומק את ההנחות היסודיות שלנו לגבי מה אנחנו צריכים או רוצים. אם האדם מבין שהתחושה הפנימית של חיסרון אינה הכרחית, ושהוא יכול להרגיש שלמות פנימית ללא תלות בדבר חיצוני, הוא יכול לשחרר את עצמו מהתלות הזאת. מהו משל מנורת החסרונות ואיך הוא קשור לאהבה ולזוגיות? אליעד ... חיצוניים, אבל המקור לחסרונות האלו הוא תפיסתנו הפנימית. בהקשר לזוגיות ולאהבה, זה אומר שאדם שמרגיש חיסרון כלפי אהבה או כלפי בן זוג שאינו יכול להשיג, למעשה חווה חיסרון פנימי שקיים בו עצמו, ולא בבן הזוג או בזוגיות. כלומר, הבעיה ... האדם על עצמו ועל חייו. אם האדם יצליח להטיל ספק בכך שהחיסרון הוא אמיתי, הוא יוכל להשתחרר מהתלות הרגשית באדם השני. מה המשמעות של שחרור פנימי באהבה וזוגיות? אליעד מתאר שחרור פנימי כמצב בו האדם אינו תלוי בדברים חיצוניים כדי להרגיש טוב עם עצמו. השחרור הפנימי מתרחש כשהאדם מבין שהוא לא חייב להשיג משהו חיצוני (כמו זוגיות, כסף או סטטוס) כדי להרגיש שלם. כשהוא מגיע להבנה עמוקה זו, הוא משתחרר מהצורך ומהתלות הרגשית בדברים חיצוניים, והאהבה הופכת להיות אפשרית מתוך שלווה ולא מתוך פחד או חיסרון. לדוגמה, אם אדם רוצה להשיג זוגיות רק כדי להרגיש טוב עם עצמו, זה מצב של תלות. אבל אם הוא מסוגל להרגיש טוב ושלם גם ללא הזוגיות, הוא משוחרר. כשהאדם משתחרר מהצורך בזוגיות מתוך תחושת חסר, הוא יכול עדיין לבחור בזוגיות ממקום של שמחה ושלמות פנימית, ואז החוויה תהיה טובה ונכונה יותר עבורו. לסיכום, לפי אליעד, כדי להשתחרר מאהבה נכזבת, אהבה חד - צדדית או כל חיסרון אחר, יש לחקור לעומק את התחושות הפנימיות ולשאול שאלות על מקור החיסרון. יש לבדוק האם החיסרון הוא באמת מחויב או שהוא תלוי בתפיסה שלנו, ולשאוף לשחרור פנימי מלא, שיאפשר לנו להרגיש שלמים, ללא קשר לתנאים חיצוניים. איך להתמודד עם אהבה חד צדדית? מה זה מנורת החסרונות? איך להיפטר מתחושת חיסרון? איך להגיע לשחרור פנימי? איך להשתחרר מאהבה נכזבת? האם אפשר להרגיש שלם לבד? ...

... את אחד הדברים הכי לא שפויים בעולם הזה, והוא, המרדף הנצחי של האדם אחרי האושר שחומק ממנו כל הזמן. כי האדם מטבעו רוצה להרגיש טוב, וכמה שיותר טוב, טוב יותר. והאדם מטבעו, לא רוצה להרגיש רע. והאדם מבחירה חופשית שלו, לא יבחר להרגיש רע, אפילו לא קצת. כי האדם רוצה להגיע למצב שבו רק טוב לו בשלמות, עד כמה שאפשר. ומי שיתבונן יראה, כי האדם כל חייו מתאמץ לצמצם ולהפחית ... להפחית את כמות הרע שיש לו בחיים, ולא משנה כמה האדם מתאמץ להגדיל את כמות הטוב שיש לו בחיים, בסופו של דבר, תמיד האדם ירגיש גם רע ברמה כלשהי. ולא רק שתמיד האדם ירגיש גם רע ברמה כלשהי, אלא שלפעמים, גם כמות הרע של האדם בחיים, נשארת זהה לחלוטין, ואפילו גדלה, גם אחרי שהאדם מתאמץ ככ הרבה להקטין את הרע, ... וחיסרון כלשהו, מנקודת מבט כלשהי. ואין שום דבר בעולם שיש בו רק יתרונות או רק חסרונות. ומי שמחליט האם ועד כמה האדם ירגיש טוב או רע ברגע כלשהו, זה הרצון של האדם, שהוא עצמו תלוי בנקודת המבט של האדם, שהיא עצמה תלויה ב... (ביארתי במקום אחר). וכאשר האדם ... משתנים, במקביל לזה שגם המציאות משתנה כל הזמן. ולכן גם מצב הרוח של האדם משתנה כל הזמן. ובכל מקרה, האדם לעולם לא יוכל להרגיש רק טוב. כי שום דבר אינו מושלם, אלא בכל דבר יש חיסרון כלשהו. ובנוסף, מי שיחליט כמה טוב או רע האדם ירגיש, זה אך ורק לפי מה שהוא ירצה או לא ירצה באותו הרגע. כי האדם יכול להשיג המון דברים, ואז פתאום הוא לא ירצה אותם, או שפתאום הוא ירצה ... שהוא מאוד רצה אותו, קודם לכן. ולפעמים פתאום האדם סובל מאיזה עניין אחר וכולי. ונמצא אם כן, כי האדם מטבעו לא רוצה להרגיש רע, ולא מוכן מלכתחילה להרגיש גם רע. זא האדם מטבעו, לא בוחר בבחירה חופשית להרגיש רע. ומאחר שתמיד יהיה גם רע, הרי שהאדם לעולם לא יהיה שבע רצון מהמציאות. והאדם לא מוכן לקבל בלב שלם אלא רק בלב חלקי, את זה שהוא תמיד לא יהיה שבע רצון מהמציאות, משום שזה בעצם אומר, שהאדם מוכן מלכתחילה להרגיש רע. והאדם מלכתחילה, לא בוחר ברע, אלא בוחר רק בטוב. (והאדם טרם קיומו, בוחר מלכתחילה להרגיש רע, בדיוק כמו שהוא בוחר להרגיש טוב. וכפי שביארתי את זה לעומק במקומות אחרים). ונמצא אם כן, כי המרדף אחרי האושר של האדם, לעולם לא מסתיים. ולמרות שהמרדף אחרי האושר ... מתאמץ לחיות, בסופו של דבר, הוא ימות. וזה כמובן עניין מתסכל ביותר. שהאדם כל חייו כמעט, מקדיש אותם כדי לגרום לעצמו להרגיש טוב, ותמיד הוא ירגיש גם רע. ולא רק זה, אלא שלפעמים אחרי כל המאמץ, הוא מרגיש יותר רע מאשר טוב. וברמה הפרטית, האדם מקדיש את כל חייו, כדי לחיות וכדי להאריך את החיים שלו כמה שיותר. ולא משנה כמה האדם ישתדל להאריך ... מאבק בין הרצון של האדם לחיות לנצח, לבין המציאות שלא מאפשרת לאדם לחיות לנצח. וברמה הכללית, יש מאבק בין הרצון של האדם להרגיש טוב נצחי, לבין המציאות שלא מאפשרת לאדם להרגיש טוב נצחי, אלא תמיד הטוב יהיה גם עם רע כלשהו. ובפרט כאשר האדם חווה שהוא מתאמץ כדי להשיג איזו מטרה, שהוא יודע מראש, שגם היא לא תספק ... הוא יכול לאבד את השפיות שלו, מרוב תסכול כעס ועצבים על המציאות שלנו. כי זה מתסכל ביותר, כאשר האדם מבין, שאת הרצון שלו להרגיש רק טוב תמיד, את זה הוא לעולם לא יקבל. וזה מתסכל ברמות נוראיות. וככל שהאדם מבין טוב יותר את גודל הקונפליקט, שבין הרצוי לבין המצוי, כך ... וההסתכלות השפויה הזאת על העולם, היא זו שגורמת לכך שהאדם ישתגע מרוב לחץ ויאבד את השפיות שלו. ולמה? כי הסיבה שתמיד האדם מרגיש שחסר לו משהו, זה רק משום שהוא מבדיל בין דבר להיפוכו. כי רק מי שמוצא הבדלים בין דברים שונים, רק הוא מוצא יתרונות וחסרונות יחסיים בכל דבר ודבר. וברגע שהאדם מבדיל בין דברים שונים, ולא מתייחס אליהם בצורה זהה ושווה, אז האדם נכנס לחוויה, שבה הוא תמיד ירצה יותר טוב, ותמיד הוא לא ירגיש רק טוב, אלא תמיד הוא ירגיש גם רע ברמה כלשהי. והרעיון הוא, שהאדם תמיד חווה חיסרון כלשהו בחיים שלו, רק בגלל שהוא שפוי ורק בגלל שהוא חושב בצורה הגיונית, ומבדיל בין ... שום חיסרון בשום דבר, ורק אז יש שלמות בכל הדברים כפי מה שהם. והרעיון הוא, שזה כמובן נראה לא שפוי, שהאדם לא יבדיל בין להרגיש טוב לבין להרגיש רע. וזה נראה לא שפוי, שהאדם לא יבדיל בין תחושה של אהבה לבין תחושה של שנאה. וזה נראה לא שפוי, שהאדם לא יבדיל בין מה שהוא רוצה לבין מה שהוא לא רוצה. וזה נראה לא שפוי, שהאדם לא יבדיל בין מה ... שיש בעולם. ואעפכ, ברמת המודעות החיצונית שלו, הוא כן יבדיל בין דבר לבין היפוכו. וכן יבדיל בין טוב לבין רע. וכן ירצה להרגיש טוב ולא ירצה להרגיש רע. אבל בתוך תוכו, בעומק תת המודע של האדם, הוא לא יבדיל בין שום דבר לשום דבר. ואז, כאשר האדם הוא גם שפוי וגם לא שפוי בו זמנית, אז הוא ...

... עמוק ואמיתי, יכול לעזור לאדם לעשות שינוי בחיים, ולשנות לו את החיים, מקצה לקצה באופן מהותי? וכיצד שינוי חשיבה, יכול להביא את האדם לתחושה של חופש פנימי באמת? ומי שיעמיק יראה, כי הרגל החשיבה הגדול ביותר שיש בעולם הוא, שהאדם מפריד, בין ... שיקרה דבר כלשהו. והאדם מבדיל בין מצב, שבו קורה לו דבר כלשהו, לבין מצב, שבו לא קורה לו דבר כלשהו. והאדם מבדיל, בין מצב שבו, יש לו תחושה כלשהי, לבין מצב שבו, אין לו את אותה התחושה, אלא יש לו תחושה אחרת. והרעיון הוא, שהאדם סובל ונהנה, רק בגלל תנודות של יש ואין. כי הסבל וההנאה של האדם בחיים, תלויים, ... רצון לדבר כלשהו, דהיינו, שהאדם לא רוצה דבר כלשהו. וכך גם במציאות, או שיש את מה שהאדם רוצה, או שאין את מה שהאדם רוצה. וכל התנודות הרגשיות שיש לאדם בחיים, הן תנודות של יש ואין. כי כאשר יש לאדם רצון כלשהו, וגם במקביל יש במציאות את מה שהוא רוצה, ... לבין הרצון שיש לאדם, אז טוב לאדם. וככל שיש יותר התאמה, בין הרצון שיש או שאין לאדם, לבין הרצון שיש או שאין למציאות, כך האדם מרגיש טוב יותר. וככל שאין התאמה בין הרצון שיש או שאין לאדם, לבין הרצון שיש או שאין למציאות, כך האדם מרגיש יותר רע. כך, שכל הטוב והרע שיש לאדם בחיים, הוא רק בגלל, שיש התאמה או שאין התאמה, בין הרצון שיש לו או שאין ... בצורה כלשהי. זא לכאורה נראה, כי תמיד יש חוסר התאמה כלשהו, בין מה שהאדם רוצה שהמציאות תהיה, לבין מה שהמציאות בפועל. כי תמיד האדם מרגיש שחסר לו משהו, ותמיד האדם רוצה לשנות את המציאות, בצורה כזו או אחרת. וכאשר האדם מעמיק בנושא הזה, הוא יכול ... לשום דבר, והוא כאילו לא יהיה קיים. והקיום של האדם מתבטא, בכך שיש לו רצון עצמי משל עצמו, ובכך שיש לו העדפות אישיות, ובכך שהוא חווה רגשות משתנים כל הזמן. והשלמות היא, כאשר יש גם חשיבה נייטרלית, וגם חשיבה לא נייטרלית. ששתיהן ביחד, משלימות זו את ...

... יכול האדם לחיות בשלום עם המציאות, מתוך תחושה של הרמוניה בחיים ומתוך תחושה של זרימה בחיים, ... על אחד הצדדים של המטבע, וכן מזדהה איתו רגשית, וכן מעדיף שהמציאות תהיה כך ... המטבע, על ידי זה הוא מרחיק את עצמו מאיזון רגשי , והוא מרחיק את עצמו ממצב שבו ...

... מאשר דבר אחר? ועוד. וכפי שכבר ביארתי, החוק של האהבה, הוא החוק של תחושת הטוב. כי האדם אוהב, את כל מה שגורם לו להרגיש טוב. כי האדם כמעט מחויב ממש, לרצות להרגיש טוב. והמחויבות הגדולה ביותר של האדם, היא להרגיש טוב. וכל תחושת האהבה והשנאה של האדם כלפי דבר כלשהו, היא תלויה ונובעת מתחושת הטוב שהאדם חווה מאותו הדבר שאותו הוא אוהב או שונא. כי ברגע שהאדם חווה תחושה חזקה של טוב, מהקשר שלו לאיזה דבר, על ידי זה האדם מתאהב באותו הדבר. וגם אם נראה לאדם שהוא אוהב דבר שגורם לו להרגיש רע, הרי שזה רק משום שהקשר של האדם לאותו הדבר, גורם לאדם להרגיש טוב מאוד עמוק וחזק, בתת המודע של האדם. וגם שנראה לאדם שהוא סובל מאיזה דבר, אם האדם אוהב את אותו הדבר, הרי שזה משום שהוא מרגיש טוב מאוד חזק בתת המודע שלו, מאותו הדבר. והרעיון הוא, שאהבה כלפי דבר כלשהו, נוצרת כאשר הדבר גורם לאדם להרגיש טוב. והדבר הוא מחויב ממש, שככל שהדבר גורם לאדם להרגיש יותר טוב, כך האדם יאהב יותר את אותו הדבר. וככל שהדבר גורם לאדם להרגיש יותר רע, כך מחויב ממש, שהאדם ישנא את אותו הדבר. ולכן, אהבה אפשרית כלפי כל דבר בעולם. ואין חוקים באהבה ואין חוקים לאהבה. מלבד חוק אחד ויחיד, והוא, שהדבר יגרום לאדם להרגיש טוב מאוד חזק. כי האדם יותר מכל, מכור להרגיש תחושה של טוב. והאדם כל חייו מתאמץ להרגיש טוב וכמה שיותר טוב. והאדם קשור רגשית והאדם נקשר רגשית, לכל דבר שגורם לו להרגיש טוב בעיניו. ומי שיתבונן יראה, כי כל דבר בעולם יכול לגרום לאדם להרגיש טוב מאוד חזק. ולכן יש כאלו שאוהבים ומתאהבים בעבודה שלהם, או ברכוש שלהם, או ברעיון כלשהו וכיוב. וזה משום שהקשר שלהם כלפי אותו הדבר, גורם להם להרגיש טוב מאוד. ולמה דבר כלשהו גורם לאדם להרגיש טוב יותר מאשר דבר אחר? וכיצד זה שדבר כלשהו גורם לאדם להרגיש ככ טוב, עד שהאדם מתאהב בו? זה כבר נושא אחר שכבר ביארתי אותו במקום אחר. אבל המסר כאן הוא פשוט ביותר, והוא, שאהבה והתאהבות, יכולה להיות כלפי כל דבר בעולם באשר הוא. והתנאי היחיד הוא, שהדבר יגרום לאדם להרגיש טוב בעיניו. וככל שהדבר גורם לאדם להרגיש טוב מאוד חזק, שהאדם מאוד רוצה את אותו הטוב, כך האדם אוהב ומתאהב יותר באותו הדבר. ...

... הנאה, ליהנות מהסבל, טוב הוא רע, רע הוא טוב, כאב גופני, רע להרגיש טוב, טוב להרגיש רע, יתרונות בכל דבר, חסרונות בכל דבר, איך ... סובלים היא משום שבאופן פנימי ועמוק הם דווקא כן רוצים לסבול, למרות שהם לא תמיד מודעים לכך או מודים בזה. האדם לא רק רוצה לסבול, אלא רוצה גם להרגיש שהוא אינו רוצה לסבול. הסיבה היא שכדי לחוות סבל, חייבת להיות התנגדות כלשהי. אילו האדם היה מודע לכך שהוא רוצה לסבול, אז הוא כבר לא היה באמת סובל, כי החוויה הייתה משתנה. לדוגמה, אדם מפחד להיכשל במבחן משום שיש לו אינטרס להרגיש את הפחד הזה. הפחד נותן לו מוטיבציה, עניין ואתגר, ומעצים את תחושת ההצלחה כאשר הוא מצליח. אם האדם ... מאבד את העניין והאתגר, וממילא לא היה נהנה מהצלחותיו. מה היתרונות של סבל בחיים? הסבל בחיים אינו רק שלילי, למעשה, יש בו יתרונות רבים שאין בתחושת האושר. היתרונות המרכזיים של הסבל הם: הסבל מעניק משמעות ועניין לחיים. הוא מספק תחושת אתגר וסיפוק כאשר מתמודדים איתו. הוא מניע אנשים לחפש פתרונות, להשתנות ולהתקדם. הוא נותן תחושה חזקה של חיים וקיום, כיוון שהאדם מרגיש חזק יותר את עצמו בזמן של סבל או כאב. הסבל מאפשר לאדם ליהנות יותר מדברים שהוא משיג, בגלל הקונטרסט בין החוסר להגשמה. לדוגמה, אדם שחווה כאבים פיזיים עשוי להרגיש באופן לא מודע שהכאבים האלה מחזקים את תחושת החיים שלו. כאשר לאדם אין כאב או סבל כלל, החיים נעשים חסרי עניין, משעממים וחסרי משמעות. האם אפשר לדמיין חיים בלי סבל בכלל? כאשר מנסים לדמיין חיים ללא סבל בכלל, האדם נתקל בתחושת ריקנות ואפתיה. חיים בלי סבל הם חיים ללא אתגרים, ללא תקווה, וללא אפשרות להתרגש או להתלהב ממשהו. למשל, אם לאדם היה תמיד ... באה דווקא בעקבות התמודדות והתגברות על קושי או חיסרון. לכן, אדם תמיד ירצה שיהיה לו לפחות מעט סבל או חיסרון, משום שרק כך הוא יכול לחוות התרגשות, ציפייה, סיפוק והנאה אמיתית מדברים שהוא ... כאשר הוא יתחיל לזהות מה הסבל נותן לו, הוא כבר לא יחווה את הסבל בצורה מוחלטת. למשל, אם כואבת לאדם הרגל, הוא יכול להזכיר לעצמו שהכאב נותן לו תחושת קיום חזקה, ודווקא בזכות הכאב הוא ... את היתרון בכך שהסבל מעניק לו משמעות ועניין. כשהוא יהיה מאושר, הוא יתחיל למצוא חסרונות בכך שאין לו אתגר או עניין. באופן הזה, לעולם לא תימצא תחושה של שלמות מוחלטת, משום שכל מצב ...