... בלעדיות רגשית, איך לגרום למישהו לאהוב רק אותך? איך לגרום למישהו לרצות רק אותך? איך למנוע בגידה? לרצות אותך באופן בלעדי, מיומנויות חברתיות, מערכות יחסים, זוגיות, אהבה בלעדית איך ... הוא להבין את הצרכים והרצונות של אותו אדם, ואז ליצור את התחושה שהבלעדיות הזו היא הפתרון היחידי עבורו. הוא מציין כי לא מספיק להיות פשוט טוב או רצוי, אלא חשוב גם לגרום לאדם להרגיש שלרק אתה יש את מה שהוא רוצה. בהקשר זה, אליעד מסביר כי האתגר האמיתי טמון בכך שלעיתים מה שנראה כפתרון מוחלט לא באמת מספק את כל הצרכים של אותו אדם, ולכן השאלה היא כיצד ... משהו נוסף. הסיבה לכך היא שברגע שממלאים את החסרונות, התחושה של שלמות אינה באמת מוחלטת, והאדם עשוי להרגיש את הצורך לחפש חוויות או יתרונות נוספים, גם אם אלו לא דרושים לו באופן מובהק. מהו המניע העמוק לרצון בבלעדיות? אליעד מסביר כי הרבה פעמים, הרצון בבלעדיות נובע לא רק מהמילוי של חסרונות מסוימים, אלא גם מהרצון להרגיש שלם. אם אדם חושב שהצד השני הוא הפתרון המושלם עבורו, הוא עשוי לרצות אותו יותר באופן בלעדי. עם זאת, חשוב להבין שאין פתרון אידיאלי בעולם, כי בכל מערכת יחסים תמיד יהיו ... נפש תאומה או שלמות מוחלטת הוא למעשה אשליה. איך יוצרים תחושת שלמות אצל מישהו? כפי שצוין, האשליה של שלמות חשובה במערכות יחסים. אם אדם מרגיש ששום דבר אחר לא יכול לספק לו את מה שהוא מקבל ממך, הוא יהיה מוכן להישאר איתך. המטרה היא לגרום לאדם להרגיש שאין לו אלטרנטיבה טובה יותר. לדוגמה, אם אדם חושב ששום אדם אחר לא יכול לתת לו את אותו דבר שאתה נותן לו, הוא יישאר איתך, אפילו אם ייוותרו לו עוד חסרונות. כך, אליעד מסביר, נוצרת תחושת הבלעדיות. האם זה משנה אם האדם שבא אליך רוצה גם את היתרונות של אחרים? אליעד מציין כי במקרים מסוימים, כאשר אדם מקבל יתרונות מסוימים ממך, הוא עשוי להרגיש צורך גם להרגיש טוב עם אחרים, אבל למעשה הוא לא יעבור אליהם אם הוא מרגיש שהעלות של המעבר גבוהה מדי. המעבר ממקום למקום כרוך במאמץ, ואם אתה ממלא את כל הצרכים של האדם, הוא לא יראה סיבה לעזוב אותך. ההיבטים הפסיכולוגיים שמאחורי כל העניין העולם ... בזכות זה שבני אדם תמיד שואפים לשפר ולהשתפר, תמיד מרגישים חיסרון כלשהו שצריך למלא. האם ניתן להילחם במושג הבלעדיות? לסיום, אליעד חוזר על רעיון חשוב: אין באמת שלמות מוחלטת. כל מערכת יחסים, עסקית או זוגית, מבוססת על הצורך להרגיש שאין אלטרנטיבה טובה יותר, אך תמיד ייתכן שברקע יתעורר הרצון למשהו נוסף. הסוד האמיתי הוא להבין שלמרות כל האשליות, בסופו של דבר אין שלמות מוחלטת, ולכך יש השלכות על כל ... של הגדרה או זה הרבה מעבר להגדרה זה מעבר, זה סוג של תחושה כזאת האם רוב ככל החסרונות שלי מתמלאים דרכו כן או לא?, אם לא זה לא משנה מה תגיד בסופו של דבר אתה רוצה עוד משהו, אם כן אתה לא צריך להגיד. זה בסופו של דבר ככה. ש: ... שאתה יכול זה לגרום לו לחשוב, בפועל אתה צריך לתת לו תחושה שאתה ממלא לו את כל החסרונות, לא שאתה יכול למלא, אתה ממלא לו את כל החסרונות. מה זה אומר פרקטית, לא אבל תתרכז, עוד דבר מה זה אומר פרקטית? כשאתה מוכר ללקוח הרבה ... אתה בודק מה חסר לו באופן כללי, מה חסר לו באופן כללי? להרגיש שאוהבים אותו, להרגיש שיש ביטחון עצמי, להרגיש את כל הדברים האלו ואם אתה מספק לו את זה כחבילה אז למה שירצה להחליף אותך. ש: זה כמו ספר, שנשים הספר שלי אומרים הוא בעצם פסיכולוג של הראש כאילו הוא מדבר איתי. אליעד: כן ... אתה ממלא חסרונות. ולכן אם לדוגמה נגיד אתה תגרום ללקוח להרגיש רע על משהו מסוים אז הוא יגיד נכון שהוא מילא לי את החיסרון הראשון אבל הוא גרם לי להרגיש חיסרון בתחום אחר. עכשיו רוב האנשים לא זוכרים, לא מבינים את הרציונל שבדבר. בסופו של דבר, בסך הכל הוא הרגיש בכלל יותר רע מאשר טוב. אנחנו הבנו? אתה הבנת אתה? מה אתה הבנת, איזה מילה אתה פספסת כשאתה הראית את הניסוח שלך? ש: לא יודע. אליעד: אתה אמרת צריך לגרום לה להרגיש שאתה ממלא לה... ש: שיש לי משהו יחודי שאני. אליעד: לא, לא על יחודי, יחודי כבר ירדנו ממנו, זה לא על, עכשיו מה זה משנה יחודי או לא, מה אכפת לנו אם זה יחודי או לא. מה ... אומר בהנחה שמילאת את כל הרצונות וגם נניח שאיכשהו גרמת לתחושה שהיא כל יום מרגישה חדש, אתה משתנה כל יום למענה, בסדר, עדיין למה שהיא לא תלך למישהו אחר. אני אומר לא רק שאין טעם אלא גם יש טעם שלא כי לשנות זה כרוח במאמץ וזה יוצר רע. עכשיו, על מה אתם ... אם לא אז למה להתקדם, אם היית בטוח שלא משנה מה תשיג אתה תרגיש אותו דבר, אתה תגיד טוב בסוף הכל אותו דבר בשביל מה להתקדם, תגיד לא אבל שמה זה מושלם, עכשיו מצד שני אם אתה תחשוב ששמה זה מושלם אתה גם כן לא תתקדם כי אז אתה מהר מאוד כבר ...

... האמיתי. אליעד מדגיש שיש לזה משמעות גם כאשר אנו מנסים להשפיע על אחרים, כיוון שבסופו של דבר השאלה היא איך אנחנו יכולים לגרום לאדם להרגיש שזה שווה לו להקשיב לנו. מהות התועלת והנזק בהמשך, אליעד עובר להסביר את המהות של ... לו לחשוב שהפעולה הזו תביא לו יותר תועלת מאשר נזק. כלומר, כל פעולה שמישהו עושה, בין אם זה להקשיב לנו או לבצע משימה כלשהי, נובעת מתוך תחושת תועלת אישית. אליעד מסביר שכל אחד יבחר לפעול בצורה שמביאה לו תועלת, ואפילו ... שיכולים להתרחש אם הם לא יקשיבו לנו. הקשר בין פחד לבחירה חופשית לבסוף, אליעד עוסק בשאלה האם אנשים מעדיפים לפעול מתוך פחד או מתוך תחושת בחירה חופשית. הוא מסביר שמדובר בשאלה של תחושת שליטה, ושהפחד יכול להיות מניע חזק, אך הוא לא בהכרח טוב לטווח הארוך. כאשר אדם פועל מתוך פחד, הוא מרגיש שהוא לא חופשי לבחור, בעוד שפעל מתוך רצון חופשי נותן תחושת שליטה. שיטות שכנוע איך לגרום לאנשים להקשיב? המקל והגזר תועלת מול נזק הנעת ... טוב היא תחשוב כשהיא תקשיב לסיפור הזה זה יגדיל לה את הסיכוי להשיג את מה שהיא חושבת שזה טוב. עכשיו הסיפור גם לא צריך באמת לגרום לה להרגיש טוב מספיק שהיא תחשוב שזה יגרום לה להרגיש טוב סיימנו, זאת אומרת זה בכלל גם לא משנה אם באמת היא תקשיב לך אם יצא לה מזה תועלת ... ככה וככה והוא ישכנע אותך בזה אז מהיבט מסוים יש פה כל מיני יתרונות וחסרונות, מהיבט מסוים אתה יכול להגיד לא רוצה להקשיב כי אני כאילו מרגיש מישהו משתלט עלי משהו כזה הוא לא בא לטובתי הוא מאיים עלי בכלל. למרות שהשאלה איך ... זה כמו להגיד אני לא רוצה שיהיה לי רע זה אותו דבר, בסוף השאלה בעוצמה השאלה כמה טוב יהיה וכמה רע יכול להיות. ש: לא אבל אנשים רוצים להרגיש שהם עושים את זה כי הם רוצים לא כי הם פוחדים אני חושבת. אליעד: זה אותו דבר אבל אני מבין מה את אומרת אבל זה אותו דבר. ש: יכול להיות שזה אותו דבר אבל הם רוצים להרגיש שהם עושים את זה כי הם רוצים ולא כי הם פוחדים. אליעד: שזה כאילו אפשרי ולא מחויב, ... משהו טוב למרות להגיד למישהו יצא לך משהו טוב זה כאילו להגיד לו ואם לא לא יהיה לך את זה כאילו זה אותו דבר רק בעטיפה. ש: כן אבל כאן הם מרגישים שזה כאילו בחירה חופשית שלהם וכאן הם מרגישים כאילו הם מאוימים אני חושבת שהם מעדיפים להרגיש את זה הם אוהבים להרגיש כאילו זאת בחירה חופשית. אליעד: ועכשיו בואי נסביר את ההפך למה אנשים מעדיפים לפעול ... אתה אומר עזבו אל תרביצו לי תדברו איתי יש יתרונות וחסרונות בשני הצדדים. ש: לא אני לא אומרת שלא אני אומרת אבל שהבן אדם עצמו רוצה להרגיש כאילו הוא בוחר את זה. אליעד: אבל אני שואל האם זה מחויב האם זאת האמת האם באמת בן אדם מעדיף להרגיש שהוא בוחר, רגע בואי נדבר מה המהות של מה שאת אומרת את אומרת המהות היא ברגע שאתה אומר לו תעשה בגלל שלא יהיה לך הוא מרגיש שזה בלי בחירה, זאת אומרת תעשה כדי שיהיה לך טוב ברגע הוא מרגיש שזה עם בחירה ובן אדם מעדיף לפעול מתוך תחושה של בחירה, האם האמת היא שבן אדם מעדיף לפעול מתוך תחושה של בחירה האם זה מחויב או שיכול להיות שבן אדם אומר לא אני מעדיף לעשות ... או לעשות ככה קח את הבחירה דחוף אותי למשהו. יש מצבים שאתה מעדיף לפעול מתוך בחירה אני לא אומר שלא מה שאת אומרת יש מצבים שאתה אומר אתה מרגיש נגיד שיותר מדי משתלטים עליך ואתה אומר אני רוצה לפעול מתוך בחירה כי אתה מרגיש חוסר בחירה ואז אתה אומר אני רוצה שאני אוכל לבחור אבל יש מצבים שאתה מרגיש עודף בחירה אתה כבר לא יודע מה לעשות עם עצמך ואתה אומר הלוואי שכבר יקרה איזה משהו ... עצמי להבין למה התכוונתי אני אחשוב על זה. אליעד: לא עכשיו תחשבי על זה. ש: אני חושבת שהתכוונתי שבעצם האיום לא יכול לעבוד לאורך זמן שהתחושה של בן אדם שהוא מאוים זה לא יכול לעבוד לאורך זמן. אליעד: קודם כל האם את מסכימה שלהגיד למישהו אם תעשה ככה יהיה לך טוב זה גם איום, קודם כל את רואה שזה אותו דבר? ש: כן אבל הוא לא מרגיש ככה. אליעד: שניה אז קודם כל את מתכוונת לומר אם הצורה היא של איום אז זה לא יכול ... איום שניהם מקל ושניהם גזר, יפה אז מה את אומרת אם אתה מוכר לו את זה בצורה של איום זה לא יכול להחזיק לאורך זמן למה לא? ש: אז זהו זאת התחושה שלי כרגע. אליעד: אז אני אגיד לך למה לא, אז למה לא כי את אומרת בסופו של ... לך למה מה היא אומרת היא אומרת שאם לאורך זמן אתה תנסה לשמר אנשים מתוך פחד מתישהו הם יתמרדו נגדך למה כי הם באינסטינקט שלהם הם ירצו להרגיש שהם משוחררים מפחד ואז הם יגידו בא נעשה דווקא הפוך או בוא נמצא את הדרך לא לעשות את ...

... כעל דבר שאינו מסוכן, וזאת למרות התחושות המטרידות שהוא מעורר. כיצד אסוציאציות משפיעות על פחדים? אליעד נותן דוגמה להבדל בין רעש רם או פיצוץ לבין רעש של מסיבת הפתעה. אם אדם שומע רעש ... שהפיצוץ שמפחיד אותה לא תמיד היה תמיד חוויה רעה. פעמים רבות היא חוותה פיצוצים בסיטואציות כיפיות, כמו ימי הולדת, אך גם כאן הפחד משאיר את חותמו, כי היא מקשרת את הפיצוצים גם למקרים של טראומה. ... הפיצוץ עצמו, אלא מה שקשור אליו מבחינה רגשית ופסיכולוגית. ההבנה של מה שעומד מאחורי הפחדים יכולה לעזור להתמודד עם רגשות אלו בצורה טובה יותר. האם יש דרך לשנות את אסוציאציות הפחד? ההסבר כולל את הצורך להבין את זיכרונות הפחדים ולנסות לשנות את האסוציאציות שנוצרו עם הזמן. אם ... מייצג עבורו, הוא יכול לשנות את התגובה הרגשית אליו. לדוגמה, הוא יכול ללמוד לשמוח אם רעש כזה הוא לא קשור לאסון. אם אותו רעש הוא באמת אסון, ייתכן כי תחושת החוסר אונים שגורמת לפחד עשויה להימנע כאשר אדם מפסיק לדמיין את הסכנה ומקבל את המצב כפי שהוא. איך אפשר להתמודד עם פחדים בתנאים קשים כמו הלם ... עם הפחד. אליעד מציע לאדם להתחבר לתחושת ההווה, לדמיין את עצמו במצב של קרב, ואז לזהות את הפחד, ולטפל בו על ידי קבלת המחשבה שהוא לא חייב לפחד מהמקום שהוא נמצא בו. חקירה פנימית לגבי ... עם טראומה? פוסט טראומה אסוציאציות רגשיות לפחדים הפרעת חרדה כן. ש: לי יש איזשהו פחד מפיצוצים מרעש. אליעד: אוקי אטמי אוזניים. ש: עכשיו ברצינות אני רוצה להבין איך כל התיאוריות פה וכל הדיבורים ... יכול להיות שהבום הזה, למה בום נותן לך תחושה של סכנה? ש: זה מן תחושה של חוסר אונים אולי. אליעד: לא, בגלל שזה מזכיר לך סכנה לכן זה נותן לך חוסר אונים. ש: כן. אליעד: אבל למה שזה יהיה סכנה וחוסר אונים, איפה שמעת ... אתה שומע את הבום מסביבך, מה אתה מרגיש? פחד לחץ, למה אתה מרגיש פחד לחץ וחרדה? כי אני יכול למות, אז מה אם אתה יכול למות, מה למות, אז מה אם אתה יכול למות, אם אתה חופר את זה אתה וואלה לא מפחד, אתה כבר לא מפחד אז ... גם כשיש שקט זה לא עושה לך טוב, זה לא מרגש אותך. אני אומר בתמורה לזה שאתה מפחד מהנפצים בתמורה לזה אתה מקבל בונוס שאם אין נפצים זה מאוד טוב לך, אוקי אני מוכן לסבול, אני מוכן להישאר עם הטראומה ...

... והאם הרצון עצמו מהווה חיסרון או יתרון. הרעיון המרכזי הוא שהרצון נובע מתחושת חיסרון, שכן עצם העובדה שהאדם רוצה משהו, מעידה על כך שחסר לו אותו הדבר. לדוגמה, כאשר אדם רוצה כסף, זה בהכרח אומר שחסר לו כסף, והחיסרון הזה מייצר תחושת סבל. כלומר, הרצון עצמו קשור באופן בלתי נפרד לסבל. אם לא היה חיסרון, לא היה רצון, ואם לא היה רצון, לא היה ... אליעד מסביר כי הסבל מתחיל מהרצון. כל רצון הוא בעצם חיסרון שמייצר תחושה של חוסר נחת, כיוון שהרצון הוא מצב של אין לי, עד שהאדם משיג את מה שהוא רוצה. עם זאת, הוא מדגיש שאין זה ... אמיתית. אפילו אם לאדם יהיו כל היתרונות האפשריים בעולם, עדיין תחסר לו תחושת השלמות המוחלטת. לכן, יתרון וחיסרון הם למעשה אותו הדבר - שניהם אינם שלמות מוחלטת. כדי להמחיש זאת, אליעד מציג שאלות רטוריות: מה זה בעצם יש פה משהו או אין פה משהו? האם תחושת החיסרון והיתרון באמת אומרות משהו מהותי, או שהן בסך הכל פרשנות של האדם? הוא טוען שאם האדם יחקור לעומק, יגלה שהתחושות האלה אינן אומרות כלום באופן מוחלט, ואם הן אינן אומרות דבר מוחלט, אין באמת הבדל בין תחושת חיסרון לשלמות או יתרון. מה קורה כאשר מבינים שאין הבדל בין יתרון לחיסרון? לפי אליעד, ברגע שהאדם מבין שאין ... והיתרון אינם בעלי משמעות אמיתית, ולכן אינו סובל בגלל הרצונות שלו. התחושה של חסר משהו קיימת רק באופן יחסי, ובתוך התודעה העמוקה אין לה משמעות. ההבנה הזאת משנה את כל הגישה לחיים. האדם ממשיך לפעול בעולם כרגיל, אך כבר לא מתוך תחושה של מחסור או חוסר שלמות. במילים אחרות, האדם יכול לחיות את חייו בצורה מלאה, תוך הבנה שהכל בסדר כפי שהוא, למרות התחושה של חיסרון ורצון. האם האדם שולט בפעולות שלו או שהכל קורה מעצמו? אליעד כהן מסביר את הרעיון של הכל קורה ... שקורה קורה זה לא אומר שהאדם מוותר על הפעולה, אלא שהפעולה מתרחשת ללא תחושת שליטה. במצב כזה, האדם אינו סובל מהמאמצים שלו, כי הוא מבין שכל מה שקורה הוא תהליך ספונטני שמתרחש מעצמו. המצב ... - קורית מאליה, ללא בחירה אמיתית. סיכום הנקודות המרכזיות: רצון הוא תחושת חיסרון שמובילה לסבל. אין הבדל מהותי בין חיסרון ליתרון או שלמות. יתרון הוא תמיד יחסי ולכן אינו יכול לספק ... כולל המאמץ והבחירות של האדם. האדם ממשיך לפעול בעולם כרגיל, אך ללא תחושת שליטה או מאבק פנימי. האם רצון הוא טוב או רע? מה הקשר בין רצון לסבל? מהי שלמות אמיתית? מה זה אומר שהכל קורה ...

... האושר, למה אתה רוצה להרגיש טוב? מה אתה רוצה? איך נוצר רצון? מהו רצון? חקר הרצון, להבין את עצמך, לימודי מודעות עצמית, ללמוד מודעות עצמית, התפתחות עצמית, קורס מודעות עצמית מהו רצון? איך נוצר הרצון ואיך הוא קשור להרגיש טוב? ההרצאה עוסקת בהבנת הרצון, חקר הרצון, והקשר שלו לתחושת טוב. אליעד כהן מציע ניתוח מעמיק של איך נוצר הרצון, מהו הרצון האמיתי, ולמה אנו תמיד שואפים להרגיש טוב. החקר הזה מתחיל בשאלה הפשוטה, אך מורכבת, למה אני רוצה להרגיש טוב? ומוביל להסברים על האני, על תחושת הזהות, ואיך הרצון תמיד נובע מתוך אותה תחושה. מהו הרצון ומדוע הוא קשור כל כך להרגשה טובה? הרצון הוא לא רק תחושה של צורך, אלא הוא תמיד מעוגן בהבנה של האני. כאשר אדם מרגיש שהוא קיים, הוא יכול גם לחוות רצון. הרצון, בין אם מדובר ברצון לעשות משהו או לא לעשות משהו, נוגע תמיד בתחושת אני. אליעד כהן מסביר כי רצון הוא חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי. כל דבר שאנחנו עושים או שואפים אליו, נשען על הרצון להרגיש טוב. למה אנחנו רוצים להרגיש טוב? אליעד כהן שואל את השאלה, מהו טוב ומהו רע, ומדוע יש לנו את הצורך להרגיש טוב. כל פעולה שנעשית, לפי ההסבר, מבוססת על הרצון להרגיש טוב. לדוגמה, כאשר אדם לומד או מתפתח, הוא עושה זאת מתוך מטרה להרגיש טוב יותר בעתיד, אחרי שיחשוב שהוא נהפך לאדם חכם יותר או שיצבור יותר ידע. התשובה, לשאלה למה אני רוצה להרגיש טוב? היא בסיסית ומוחלטת - הרצון להרגיש טוב הוא דבר שמלווה אותנו תמיד, ואין צורך להסביר אותו. הוא פשוט חלק בלתי נפרד מקיום האדם. האם אפשר לשאול למה אני רוצה להרגיש טוב? ההרצאה מעלה את השאלה האם ניתן לשאול למה אני רוצה להרגיש טוב?. אליעד כהן מסביר שאין באמת צורך לשאול את השאלה הזו, כי הרצון להרגיש טוב הוא כל כך מהותי וקיומי עבור האדם, שלא צריך למצוא סיבה או הסבר לשאלה זו. זהו רצון טבעי, שמלווה את האדם תמיד, ואין צורך להסביר אותו בצורה מעמיקה. כל פעולה שאדם עושה נובעת מהרצון להרגיש טוב, ולא יכול להיות דבר אחר שיבוא במקום רצון זה. האם אפשר להיות מאושר בלי כסף? בהמשך ההרצאה, אליעד כהן פונה לשאלה האם כסף הוא המפתח להרגשה טובה. אנשים רבים סבורים כי כסף מביא איתו תחושות של ביטחון ושפע, אולם הוא מציע שייתכן שאין קשר ישיר בין כסף לבין אושר אמיתי. יש אנשים שיכולים להרגיש טוב גם אם אין להם כסף. השיחה מציעה לנו לבדוק אם יש דרכים אחרות להרגיש טוב, מבלי להיות תלויים בכסף ובחפצים חומריים. המטרה היא להבין שמאחורי הרצון להרגיש טוב, אין בהכרח תלות בכסף. האם אפשר לחוות את הרצון בצורה שונה? השיחה עוסקת גם בשאלה אם אפשר לשנות את חוויית הרצון, או להבין אותו בצורה שונה. אחת מהשאלות היא אם אפשר להיפטר מהרצון, או אולי להבין אותו בצורה עמוקה ... יכול ללמוד את עצמו ולהבין את מהות הרצון, ולחוות אותו בצורה שונה ומודעת. מה הקשר בין הרצון והמציאות? הקשר בין הרצון להרגשה טובה והמציאות הוא קשר בלתי נפרד. כל פעולה שנעשית, או כל דבר שאנחנו שואפים אליו, נוגע בהרגשה טוב. לדוגמה, כאשר אדם שואף לאכול משהו טעים, הוא עושה זאת מתוך רצון לה

... אין? אליעד מציין כי אין בעצם הבדל אמיתי בין יש ואין. המוח האנושי יוצר הבחנות כמו רוצה ולא רוצה או יש ואין, אך למעשה כל תחושה כזו אינה בהכרח נפרדת או אמיתית כפי שהיא נתפסת. הדברים הם לא כפי שהם נראים לנו, וההבדל ביניהם ... ההרצאה עוסקת גם בשאלה האם הזמן באמת קיים או אם מדובר באשליה. אליעד מסביר כי הזמן, כפי שאנחנו תופסים אותו, הוא מבוסס על תחושת השינוי, אך אין לו קיום אובייקטיבי מחוץ לניסיון האנושי. הזמן עצמו הוא רק מושג שנוצר מתוך חוויות העבר והעתיד, ואין לו משמעות אובייקטיבית. מה שמבדיל את תחושת הזמן הוא האשליה של עבר ועתיד, אבל אם נתבונן על הזמן בצורה מעמיקה, נגלה שאין לו קיום ... שאין בעצם הבדל אמיתי בין יש ואין, אלא הכל תלוי בפרספקטיבה שממנה אנו בוחנים את המציאות. הוא מציין שלפעמים המוח שלנו יוצר תחושות של רוצה ולא רוצה או יש ואין, אך בפועל, כל תחושה כזו אינה בהכרח נפרדת או אמיתית כפי שהיא נתפסת. מהות וצורה: האם יש הבדל ביניהם? בהמשך, אליעד ... שאנחנו תופסים אותה. מהו הזמן והאם יש לו משמעות? בהרצאה עולה גם השאלה האם זמן באמת קיים או שהוא רק אשליה. אליעד מציין שהתחושה של הזמן משתנה, אך לא בהכרח יש לו משמעות אובייקטיבית. כל תחושת זמן מבוססת על חוויות של עבר ועתיד, אך למעשה, הזמן הוא רק מושג שמדמה שינוי, ואין לו קיום מוחלט מחוץ לניסיון ...

... בשמונה בדיוק, ולא לומר משפטים עמומים כמו יהיה טוב אם תגיע לפני שמונה. גבולות עמומים ולא מחייבים גורמים לילדים להרגיש שהם יכולים להפר אותם בקלות. מה קורה כאשר ההורים ... יפנים זאת ויפחית את ניסיונותיו להפר אותו. אך אם ההורה יציג גבול שהוא לא באמת מוכן להיאבק עליו, הדבר ייצור אצל הילד תחושה של אי - עקביות וחוסר רצינות, מה ... זאת כגבול מחויב ולהימנע מהצבת גבול אפשרי, כמו אם תוכל להגיע לפני שמונה, יהיה טוב. כאשר הגבול הוא אפשרי, הילד עשוי להרגיש שהוא יכול להפר אותו, כי לא מדובר בחוק נוקשה. ... גבולות בצורה לא ברורה או שלא היה מוכן להיאבק עליהם. אליעד הסביר כי ברגע שההורה מציב גבול שאינו באמת מחויב לו, הילד מרגיש שהוא יכול לעבור אותו בקלות. למשל, אם ההורה אומר ... עלה הרעיון של כל המוסיף גורע - כלומר, לא להוסיף דרישות או חוקים נוספים כאשר הגבולות המקוריים לא מתקבלים. זה יוצר תחושה של בלבול וחוסר עקביות, שהילד יזהה ...

... לרכוש חברים, מציינות פתרונות שנכונים רק בחלקם. לדוגמה, ספרים כאלה לרוב מציעים טכניקות שמטפחות את יכולת האדם להתחבר לאחרים, כמו להתחבר לעולם של השני, לגרום לו להרגיש שהוא חשוב ולהתמזג עמו. אך אליעד מציין שהעצות הללו עשויות שלא לעבוד, ... איך לגרום לאנשים לאהוב אותנו? אליעד מתייחס לשאלה כיצד לגרום לאנשים לאהוב אותנו, ומסביר כי בדרך כלל, העצה הפופולרית היא תן להם את מה שהם רוצים או תגרום להם להרגיש טוב. אבל הבעיה היא שהנתינה הבלתי נגמרת לא תמיד מביאה לאהבה אמיתית. אם ... - צדדיים ומבוססים על תלות ולא על אהבה אמיתית. האם כדאי לתת לאנשים מה שהם רוצים ללא תנאים? לפי אליעד, הבעיה בכך היא שכשאתה תמיד נותן ללא תנאים, אתה גורם לאדם להרגיש שזה מובן מאליו, והוא לא מעריך את המתנה או את העזרה שאתה נותן. כלומר, כשאתה נותן לאדם כל הזמן את מה שהוא רוצה, הוא עשוי להרגיש שאי לכך אתה חייב לו דבר - מה. זה גורם להערכה של הנתינה להיעלם. האדם ... שהאדם לא יעריך את מה שאתה עושה. כפי שהוא מציין, אנחנו לא מעריכים את האוויר שאנחנו נושמים, משום שהוא תמיד נמצא שם. המצב דומה כאשר אתה תמיד שם למישהו - הוא עלול להרגיש שזה מובן מאליו ולא יעריך את מה שאתה עושה עבורו. מה הקשר בין מינונים ... נכונות רק באופן חלקי, ומעורבות בהן מניפולציות שיכולות להוביל לתוצאה הפוכה. לדוגמה, ספרים כמו איך להשיג חברים מציעים טכניקות כמו להתחבר לעולם של השני, לגרום לו להרגיש שהוא חשוב ולהתמזג עמו. אבל לעיתים העצות האלה לא יועילו במקרים מסוימים, ... כבר פועל בניגוד להן. איך לגרום לאנשים לאהוב אותנו? כאשר מדברים על איך לגרום לאנשים לאהוב אותנו, השאלה המרכזית היא: האם לתת להם כל הזמן את מה שהם רוצים כדי להרגיש טוב? אליעד מציין שהבעיה בגישה הזו היא שהיא לא מאוזנת. אם אדם יתן כל ... ויחשוב שהשני חייב לו, דבר שיכול לגרום לו לא להעריך את המתנה ולטעון שזו לא היתה מספיק טובה. זהו חיסרון משמעותי לעצה שמבוססת על נתינה בלתי נגמרת. כדי לגרום לאדם להרגיש טוב, תן לו את מה שהוא רוצה, אבל אל תעשה זאת בדרך שתהפוך אותך למחויב או ... השני? אליעד מסביר שהבעיה בכך היא שבן אדם לא יעריך את זה שאתה תמיד שם בשבילו, כמו אוויר שאנו לא מעריכים אותו עד שהוא נגמר. אם אתה תמיד שם בשביל מישהו, הוא עלול להרגיש שזה מובן מאליו, דבר שלא יוביל אליו להעריך את מה שאתה עושה בשבילו. אליעד מציין כי יש מקרים בהם אתה צריך לתת למישהו את תחושת המחויבות, אך לא באופן מוחלט. למשל, בזוגיות, אם תגרום לבן הזוג להרגיש שהאהבה שלך מחויבת ולא תיתן לו לחשוב שהיא מובן מאליו, הוא יעריך את האהבה ... משהו בגישה מה זאת אומרת הנה דוגמה נגיד תארח אותם תפגוש אותם אז מה שנגיד היה כתוב שם לדוגמה זה נגיד תסתכל דרך העיניים שלהם תנסה להתחבר לעולם שלהם, תגרום להם להרגיש שהם בעלי ערך חשובים תזדהה איתם וכו אבל מה הבעיה בעצות האלה? ש: שהם חצי ... אין לזה איזון. אליעד: למה כי אז הם רואים אותך כמחויב ולא כאפשרי, יש בעיקרון לקבל ולתת אם אתה רוצה שאנשים יהיו חברים שלך זה מאוד פשוט לעשות את זה מה הם רוצים להרגיש טוב, מה הם הכי אוהבים להרגיש טוב, מה הם חולמים בלילה להרגיש טוב, מה הם לא רוצים להרגיש רע, אם במוח שלהם השם שלך והמילה טוב יתחברו ביחד הם ירצו להיות חברים שלך ... פה הבעיה, רגע שניה אבל איפה פה הבעיה אז איפה פה הבעיה? ש: איך תעשה להם טוב. אליעד: תעשה להם טוב תשאל אותו מה אתה רוצה לך תקנה לו עשית לו טוב כל פעם שהוא ירצה להרגיש טוב הוא יחשוב עליך, נו אז למה זאת בעיה? ש: אתה מרצה אותו ואז אתה מבטל ... אותי. ש: וזה עובד? אליעד: מה עובד, רגע נניח שאתה רוצה לגרום למישהו לאהוב אותך נקודה אתה אומר אני מוכן לשלם כל מחיר בשביל שהוא יאהב אותי לכאורה מה הוא רוצה להרגיש טוב, מה זה טוב כשהרצון שלך מתמלא לך תמלא לו את הרצון והוא יאהב אותך כי אתה גורם לו להרגיש טוב. נכון עכשיו אבל זה לא יעבוד למה זה לא יעבוד? ש: לא יעבוד? אליעד: ... ולנסות להסביר למה זה לא נכון, מצד אחד זה לא נכון. ש: מצד ההגדרה זה נכון. אליעד: טוב הוא אומר שזה נכון מצד ההגדרה הלאה אני אומר שזה לא נכון. לכאורה בן אדם רוצה להרגיש טוב מה זה טוב שהרצון שלך מתמלא אתה רוצה לגרום לו לאהוב אותך הוא אוהב את הטוב תגרום לו להרגיש טוב הוא יאהב אותך, נכון לכאורה נשמעת טענה הנה לוגית ואז יש פה קשר לוגי ... אז זה יוצר. אליעד: אבל למה ליצור את זה אבל למה ליצור את זה אבל זה מנמיך אותו אתה מחליש אותו אתה מבקש ממנו אתה רוצה משהו בתמורה לזה שאתה נותן לו אתה גורם לו להרגיש פחות טוב. ש: לא זה גורם לו להרגיש יותר טוב כי בן אדם רוצה גם לתת. אליעד: אין בעיה אז תיתן לו לתת אוקי ואני אומר שזה עדיין לא יעבוד. ש: זה כן יעבוד. אליעד: אוקי אז אני אומר שלא, אתה אומר שזה יעבוד? ש: כן. אליעד: אני אומר שלא עכשיו נשאל למה לא. ש: אולי הוא רוצה להרגיש שהוא הרוויח את זה. אליעד: אין בעיה תגרום לו להרגיש שהוא הרוויח את זה זה עדיין לא יעבוד. ש: על איזה רמת הטוב אנחנו מדברים? ... עצמי. אליעד: יש פה שכל בדבר ואני מסביר אותו כל דבר, מה אתה רוצה להגיד? ש: שאם אני אעשה לו רק טוב בסופו של דבר לא יהיה לו הוא לא יבין מה זה הטוב, הוא יאבד את התחושה של הטוב אני אהפוך להיות מחויב אם נדבר בשפה הזאת ואז כאילו אני לא נותן לו כלום בעצם. אליעד: מה שהוא אומר זה נכון אני אסביר לכם משהו תתרכזו טוב אם אתה שואל את עצמך איך אני יכול לגרום למישהו להרגיש טוב, תשובה מה זה להרגיש טוב שרצונו מתמלא אתה רוצה לגרום לו להרגיש טוב תמלא את רצונו ככל שתמלא את רצונו ככה הוא ירגיש יותר טוב כי זה נכון מצד ההגדרה לה

... מכאבים, כאב לא כואב, התמודדות עם כאב, כאב לא רע, כאב טוב, לרצות להרגיש כאב, לרצות כאב, לבחור להרגיש כאב, להתמודד עם כאב, תחושת כאבים גופניים, סובל מכאבים קשים, חרדה מכאב מה עומד מאחורי הפחד מכאב? האם כאב הוא באמת רע? ההרצאה עוסקת בניתוח של פחד מכאב, התמודדות עם כאב ותחושת סבל, תוך התמקדות בשאלות פילוסופיות ופסיכולוגיות שמטרידות את המאזינים. ההרצאה מתחילה בדיון על הפחד מכאב, ... באמת רע? האם כל כאב הוא סבל? בהמשך, נדונה השאלה האם כאב תמיד רע. אליעד טוען כי הכאב עצמו הוא בסך הכל תחושה , ואין סיבה לפחד ממנו באופן אוטומטי. פעמים רבות, לפי התיאוריה שמוצגת בהרצאה, אנשים רואים בכאב דבר שלילי ... הכאב. אך השאלה היא, האם הכאב עצמו תמיד רע, או שמא זו תפיסה אנושית שהשתרשה לאורך זמן? האם ניתן לבחור להרגיש כאב? כיצד אפשר להתמודד עם כאב? ההרצאה מעמיקה בשאלת הבחירה בהרגשת הכאב. אליעד מציע כי אנשים יכולים לבחור להרגיש כאב, במיוחד אם הם מבינים שאין רע בכאב. הוא מציין כי אחד האתגרים הוא להפסיק לראות בכאב דבר שלילי ולנסות להבין ... בהרצאה, יכול להיות חלק מהתהליך של חיים, ומי שמפחד מכאב לעיתים יפחד גם מהמוות. האם יש לנו בחירה לגבי תחושת הכאב? אליעד מסביר כי הכאב הוא, בסופו של דבר, תחושה פיזית. הוא גם מציין את האפשרות לבחור כיצד להתמודד עם התחושה. המודעות וההבנה כי הכאב הוא חלק מהמציאות האנושית, ולא חייב להיות דבר רע, מאפשרת לאדם להתמודד עם כאב ... של שינוי תפיסה כלפי כאב. כאשר אדם מצליח לשנות את הדרך שבה הוא רואה את הכאב, הוא לא בהכרח יפסיק להרגיש אותו, אבל הוא יכול להתחיל לראות אותו בצורה שונה. הכאב יכול להפוך למניע לפעולה חיובית, ולא להרגשה של חיסרון או אובדן. האם כאב תמיד רע? כיצד להתמודד עם פחד מכאב? האם ניתן לבחור להרגיש כאב? מה הקשר בין כאב למוות? כיצד לשנות את התפיסה כלפי כאב? האם כאב יכול להיות טוב? ...

... במקרה של השאלה האם הבנת? יש את האופציה של כן או לא, אך כששואלים לא הבנת? השאלה מציבה את האדם במצב שבו הוא יכול להרגיש כאילו יש משהו שלילי במה שלא הבין, כלומר, השואל בעצם יכול להצביע על חיסרון בהבנת השואל. אליעד נותן דוגמה שבה הילדה שואלת את אביה אם היא יכולה לעשות ... של אתה טיפש אם לא הבנת, זאת אומרת שהיא מעוררת אוטומטית תגובה הגנתית אצל השואל. הסיבה לכך היא שהשאלה יוצרת אצל האדם תחושת צורך להוכיח את עצמו ולהגיב: לא, אני לא טיפש, אני הבנתי, כלומר, הוא משיב לתוך התנגדות זו. הבעיה כאן היא שהשאלה לא הבנת? מביאה למצב שבו המוח של האדם שמקבל את השאלה צריך להתמודד עם תחושת שליליות הקשורה בהבנה, דבר שמוביל להתרוצצות של מחשבות והתנגדות פנימית. בדרך כזו, האדם לא רק עונה על השאלה אלא גם מגן על ההבנה העצמית שלו. איך ... מציין גם איך השאלות השונות משתנות לפי מה שאתה רוצה להשיג. כאשר השאלה היא מנוסחת בצורה חמה ומזמינה, היא נותנת לאדם את התחושה שהוא יכול לבחור ולהסכים, אבל כאשר השאלה מנוסחת בצורה של התנגדות, האדם מרגיש אוטומטית צורך להתנגד. זו בעצם מניפולציה של השאלה, תלוי באיך אתה מציג את האפשרות. מה ההשפעה של הצגת שאלות בצורה של הסברתי את עצמי מספיק טוב? בהתאם לסוג ... לשנות את הגישה שלך. זו דרך להגיד אני בסדר, ואם לא הבנת אז אתה לא הסברת מספיק טוב, ולא בצורה של התקפה אלא יותר מתוך תחושת ביטחון. בשיטה כזו, השואל יכול לשמור על מראה של הבנה ויכולת להסביר, והעובד או האדם שמולו יהיה חשוף פחות לתחושת אשמה או חוסר הבנה, דבר שמביא לתקשורת נעימה יותר. מתי להשתמש בשאלות בצורה כזו ומתי לא? כמו כל טכניקת שכנוע או שאלה מניפולטיבית, יש לדעת מתי להשתמש ... לדוגמה, בשיחות עבודה, שימוש בשאלות כמו הסברתי את עצמי טוב? יכול להיות שימושי במצבים מסוימים שבהם אתה רוצה להימנע מתחושת שלילי בנוגע להבנה. מצד שני, בשיחות יומיומיות יותר, השימוש בשאלות כאלה יכול להיות פחות מתאים ולהפוך את השיחה למלאה במתח ובאילוצים. מניפולציה בשאלה ... לא הסברתי את עצמי מספיק טוב השאלה היא אצל מי החיסרון אצל המסביר או אצל השומע ופה יש תחכום מסוים כי אם אתה רוצה שמישהו ירגיש בנוח לשאול אותך תגיד לו אתה חושב שהסברתי את עצמי מספיק טוב, כאילו זה שאתה חכם זה ברור אבל לא יכול להיות שאני אסביר את עצמי ואתה לא תבין כנראה שאם לא ... זה שאתה אומר את זה, אתה אומר אתה מספיק חכם ואני יכול להיות שאני לא הסברתי טוב החיסרון אצלי. אליעד: נכון השאלה איזו תחושה אתה רוצה ליצור, עכשיו אם אתה נגיד בעבודה שלך ונגיד אתה מסביר לעובדים שלך משהו אל תשאל הסברתי את עצמי מספיק טוב לא, אתה הסברת את עצמך טוב זה נכון ... את מה שאמרתי, יש מישהו שלא ברור לו מה שהסברתי כאילו אני הסברתי טוב לכם זה לא ברור. אבל אם אתה במצב שאתה רוצה ליצור תחושה נעימה אז, עכשיו וזה לדוגמה איך להתנהל במקומות עבודה לדוגמה כי זה אותו משפט אותו דבר, לא אבל אתה אומר רגע אני איחרתי או הדבר התאחר, אני לא הספקתי ...