החוקיות של הרע, החוקיות של הסבל, סבל נובע מחוסר ידיעה, חיסרון הדעת, חיסרון הידיעה, נוסחה להתמודדות עם תחושה רעה, איך להתמודד עם כאב? למה אני לא רוצה כאב? הפחד מהלא נודע, הפחד מהלא ידוע, איך נוצר פחד? ... הקשר בין לחץ לידיעה? הרצאה זו עוסקת בנושא החוקיות של הרע והסבל בחיי האדם. אליעד כהן טוען כי כל תחושת לחץ, סבל או חרדה שיש לאדם, נובעת תמיד מחוסר ידיעה או מידיעה שגויה. לפי הטענה הזו, אם אדם היה יודע הכל באופן מלא ומוחלט, ולא היו אצלו שום טעויות או אי - ודאויות, הוא לא היה חש תחושת לחץ או סבל כלל. איך חוסר ידיעה יוצר לחץ וסבל? אליעד מסביר זאת באמצעות דוגמאות ברורות ומפורטות. למשל, כאשר ... עמוקה יותר: הפחד מהלא נודע. האדם לא יודע מה יקרה אחרי שהוא ימות, לא יודע מה בדיוק הילדים שלו ירגישו, או שהוא חושב שהתחושות שיחוו יהיו שליליות. כלומר, גם כשאדם חושב שהוא יודע את כל הפרטים הטכניים של אירוע מסוים, הוא לא יכול לדעת באמת מה תהיה המשמעות הרגשית או התוצאה המוחלטת של האירוע, ולכן תמיד נשאר לו חוסר ידיעה שגורם לסבל. מדוע בני אדם לא רוצים כאב? ... רוצה אותו, זה תמיד כי הוא מוביל למשהו אחר, שהוא לא יודע את תוצאותיו במלואן. מהי הנוסחה להתמודדות עם תחושה רעה? אליעד מציג נוסחה ברורה להתמודדות עם תחושות רעות, לחץ וחרדה. הוא טוען כי ברגע שיש תחושה רעה, האדם צריך מיד לבדוק ולשאול את עצמו מה הוא לא יודע, או מה הוא חושב שהוא יודע אך ... מסביר לעומק שכאשר אדם יודע את האמת באופן מלא, באופן מוחלט, ולא נשארת שום שאלה פתוחה, הוא לא יכול להרגיש סבל או לחץ. הוא מסביר זאת דרך הדוגמה של אדם שמבין בצורה מלאה ומוחלטת את הסיטואציה שלו: אם הוא ... שיכול להישאר הוא רק על דברים שהוא עדיין לא יודע. אם אין יותר דברים לא ידועים, הוא לא יכול להרגיש רע. אליעד מסביר שזה עובד גם ברמה יומיומית: אם אדם יהיה בטוח לחלוטין לגבי הכל, לא תהיה לו שום ... לסבול, יש לחקור כל דבר לעומקו, להבין את כל האמת עליו, ולהגיע לידיעה מלאה ככל האפשר, ובכך לנטרל את תחושת הסבל שנובעת מהאי - ודאות ומהפחד מהלא נודע. איך להתמודד עם פחד? למה אנשים סובלים? מה גורם לחרדה? למה כאב הוא דבר רע? איך להתמודד עם לחץ נפשי? מה גורם לתחושה רעה? איך להתגבר על הפחד מהמוות?

שמירת רגשות, שליטה ברגשות, הקפאת רגשות, האם אפשר לשמור רגש לזמן אחר? איך אפשר לשמור רגש טוב? איך אפשר לשמור רגש רע? איך לשמור תחושה? איך לא לתת לתחושה לחלוף? איך נוצר רגש? טריגרים רגשיים האם אפשר לשמור רגש לזמן אחר? אליעד כהן מסביר כיצד נוצרים רגשות והאם ניתן לשלוט בהם או לשמור אותם לזמן מאוחר יותר. אנשים רבים מרגישים טוב במצבים מסוימים ורוצים לשמר את התחושה הטובה גם להמשך, או להיפך, רוצים לשמור תחושה רעה כדי לחקור אותה או להבין אותה לעומק. דוגמה שאליעד נותן היא אדם שמעשן סמים ומרגיש טוב מאוד, והוא שואל את עצמו: הלוואי שהייתי יכול לשמור את התחושה הזאת למחר כשאני בעבודה. דוגמה נוספת היא אדם שנמצא בזוגיות, ובת זוגתו אומרת לו שהיא אוהבת אותו, והוא רוצה לשמור את הרגע הזה לזמן שבו הם יריבו, כדי לזכור את התחושה הטובה או לשכוח את הרגע השלילי. מהם הקשיים בשמירת רגשות? אליעד כהן טוען כי שמירת הרגש כפי שהוא היא בעייתית, מאחר שרגשות נוצרים בעקבות טריגרים חיצוניים ופנימיים שמתרחשים בזמן אמת. אם המצב החיצוני משתנה, הרגש שנובע ממנו גם הוא משתנה בהתאם. לכן, מי שמנסה לשמור רגש חווה קושי, כי הוא מנסה להחזיק במשהו שתלוי באירועים חיצוניים דינמיים. כדוגמה, אדם שהרגיש עצב בעקבות פרידה והחליט לחקור את הרגש הזה, אבל לאחר כמה ימים כבר אינו מרגיש את העצב באותה עוצמה, ולכן קשה לו לשחזר את החוויה המדויקת שהיתה לו באותו הרגע. איך בכל זאת אפשר לשמור רגש לאורך זמן? הפתרון שאליעד מציע הוא להבין לעומק את ההיגיון הפנימי שיוצר את הרגש. הוא מסביר שאם אדם יבין בדיוק מדוע הוא הרגיש טוב או רע, הוא יוכל להפעיל מחדש את המנגנון הפנימי שיצר ... ככל שאדם יחפור לעומק יותר ויבין לעומק את המחשבות שלו, כך הוא יוכל לנטרל את הטריגר החיצוני ולשחזר את הרגש ממקור פנימי בלבד. ההבנה של ההיגיון הפנימי היא הדרך לשמירת רגשות לאורך זמן. כיצד טריגר חיצוני משפיע על הרגשות? אליעד מדגים באמצעות פסנתר ורוח: הרוח נושבת על הפסנתר ויוצרת מנגינה. הרוח היא טריגר חיצוני, אבל המנגינה עצמה נמצאת ... (המחשבה אני מוצלח), אבל את אותן מחשבות ניתן לשחזר לבד גם ללא הטריגר החיצוני. האם הבנת המנגנון הפנימי של הרגש משנה אותו? אליעד מדגיש כי חקירת הרגש לעומק עשויה לשנות את התחושה עצמה. כשאדם חוקר למה הוא מרגיש רע או טוב, עצם החקירה עשויה לשנות את עוצמת הרגש או אפילו את סוגו. למשל, אדם שחוקר מדוע הוא עצוב כי בת זוגו עזבה אותו, עשוי בסופו של דבר להבין שהתחושה שלו לא נבעה מהפרידה אלא מחוסר הערכה עצמית שלו, וכך התחושה תשתנה. לכן, הבנת ההיגיון מאחורי הרגש היא דרך לשלוט בו, אך היא גם עלולה לשנות אותו. איך לתעד ולשמר תחושות בצורה פרקטית? אליעד מציע כמה דרכים פרקטיות לשימור רגשות: לכתוב את התחושות באופן מפורט כדי לזכור אותן אחר כך. להקליט את עצמך מתאר את הרגשות כדי לשמוע ולחוות אותן מחדש בעתיד. לחקור ולהבין לעומק את ההיגיון שיצר את הרגש - כך קל יותר לשחזר אותו, כיוון שהיגיון ברור לא נשכח בקלות כמו רגשות סתמיים. האם באמת יש שליטה מוחלטת ברגשות? אליעד כהן מסביר כי אף שההיגיון הפנימי מאפשר שחזור רגשות, עדיין יש חלקים מסוימים ברגש שהם אקראיים ותלויים גם בטריגרים חיצוניים משתנים. הוא מבהיר כי המטרה היא להגיע לכמה שיותר שליטה פנימית ולכמה שפחות תלות בגורמים חיצוניים, אך גם מדגיש שבמציאות קיימים גורמים אקראיים שימנעו שליטה מוחלטת בכל רגע. כיצד לשבור תלות רגשית? לסיום, אליעד מציין כי השיטה לשבירת תלות רגשית היא ניתוח יסודי של התהליכים שמניעים את הרגש, זיהוי הטריגרים החיצוניים והבנת התהליכים הפנימיים שבזכותם אדם מרגיש טוב או ... חיצוניים, הוא ישיג חופש רגשי גדול יותר. איך לשמור רגש טוב? מה גורם לתלות רגשית? איך טריגרים משפיעים על הרגש? האם ניתן לשלוט ברגשות? כיצד נוצרים רגשות? איך לשמר תחושה לאורך זמן? האם הרגש תלוי בי? רגש פנימי, רגש חיצוני, ... רע לבד? איך עובד המנגנון הרגשי? איך לא להיות תלוי רגשית? איך לטפל בתלות רגשית? למה אני רוצה אותה? הרגשות שלך תלויים בך, התניות רגשיות

... כמה סטים לעשות? כמה משקל להרים? איזה תרגיל לעשות? איך לבנות תוכנית אימון? בחירת משקלי עבודה, בניית תוכנית אימון, להרגיש את השריר, אימון לכשל, תחושה של השריר, יצירת גירוי בשריר, לגרות את השריר איך לבחור תרגילים נכונים לאימון? אליעד כהן מסביר שכאשר אדם מחליט להתאמן, אחת ... השאלה כמה משקל להרים אינה השאלה החשובה באמת. הסיבה לכך היא שהגוף אינו מודע למספר המדויק של המשקלים. הגוף מרגיש אך ורק את העומס והמאמץ המופעל עליו. מבחינת הגוף, זה לא משנה אם המשקל הוא במכונה או במשקל חופשי, או מה כתוב על המשקולת. מה שחשוב הוא העומס על השריר ועל הגוף, התחושות שהשריר חווה במהלך האימון. איך לקבוע כמה חזרות וכמה סטים לבצע באימון? אליעד מסביר את ההבדל בין חזרות לסטים: ... משקל פעם אחת, וסט הוא סדרה של כמה חזרות. כאשר אדם מתכנן אימון, הוא צריך לחשוב במונחים של איזו תחושה הוא רוצה לייצר בשריר. ההמלצה הבסיסית למתחילים היא להשתמש במשקל שניתן להרים בכ - 20 חזרות, ולעשות זאת במשך כ - 4 סטים. הסיבה לבחירה ב - 20 חזרות היא הפחתת הסיכון לפציעות. איך להרגיש ולזהות את השריר הנכון במהלך האימון? אליעד מדגיש מאוד את החשיבות של זיהוי תחושת השריר בעת האימון. לדבריו, מתאמנים רבים אינם מבדילים בין כאב בשריר, במפרק או בגידים. הוא ממליץ למתחילים לקחת משקל קל מאוד ולעשות הרבה חזרות באיטיות, עד להרגשה של שריפה בשריר. המטרה היא לא להגיע למצב של אימון אירובי, אלא להכיר את תחושת השריר באופן ברור וחד - משמעי. הוא מציין שחשוב להכיר היטב את טווחי התנועה של כל שריר, כדי לדעת כיצד ... יש להיזהר ולא להגיע לנקודת פציעה, לכן חשוב להכיר היטב את הגוף ולהבין מתי השריר מתעייף באמת, ומתי זו תחושה אחרת. מהי החשיבות של טווחי תנועה באימון? אליעד מציין כי בחירת טווח התנועה בתרגיל חשובה, אך הגוף לא יודע ... המדויק שעשית. מה שהגוף יודע הוא כמה הוא התאמץ וכמה עומס הופעל עליו בטווח התנועה שבחרת. מתאמנים צריכים להתמקד בתחושה, ולהתאים את טווח התנועה לפי האפקט שהם רוצים להשיג בשריר. איך להתחיל להתאמן נכון בפעם הראשונה? אליעד ממליץ למתחילים ... היטב את הגוף. התהליך כולל למידה של כל השרירים בגוף, היכרות עם האנטומיה שלהם, לימוד טווחי התנועה שלהם, זיהוי התחושות בעת מתיחה וקיבוץ של כל שריר. הוא מציע למתחילים לבחור משקל קל, להרים אותו הרבה פעמים לאט - לאט עד לתחושה של שריפת השריר, ולהימנע ממצב שבו מתאמץ המפרק או חלקים אחרים בגוף. האם יש חשיבות למחקרים לגבי כמות סטים וחזרות? ... שהגוף לא מודע למספרים הללו. מה שהמחקרים מראים הוא נכון, אבל הפירוש שאנשים נותנים למחקרים הוא בעייתי, מכיוון שהגוף מרגיש רק עומס ומאמץ. אין באמת משמעות אם ביצעת חמש או עשרים חזרות, אלא התחושה הפיזית שהשריר חווה היא החשובה ביותר. מה הגישה הנכונה לבניית תוכנית אימונים? לסיכום, אליעד ממליץ להתמקד אך ורק בתחושה של השריר. הגוף לא יודע מה כתוב על המשקל או כמה זמן עברת בין סטים. כל מושגי הזמן, המשקל והחזרות הם המצאות אנושיות. על המתאמנים להתמקד ביצירת התחושה הרצויה בגוף, ולרדוף אחריה במהלך האימון, תוך כדי שמירה על בטיחות והיכרות עמוקה עם הגוף. כמה חזרות לעשות באימון? איך לבחור משקל נכון באימון? מה זה אימון עד כשל? איך לזהות את תחושת השריר? איך בונים תוכנית אימון למתחילים? מהי הדרך הנכונה להרגיש את השריר? כמה משקל להרים בחדר כושר? כמה משקל להרים באימון כושר? אימון משקולות, כמה סטים לעשות באימון בחדר ... עבודה, איך בוחרים משקלי עבודה? איך לבחור תרגיל להתאמן? איך בוחרים תרגיל לאימון כושר? איך להכיר את הגוף? איך להרגיש את השריר? אימון כושר למתחילים, אימון למתחילים, איך מתאמנים למתחילים? איך להתחיל להתאמן מאפס? איך מתחילים להתאמן? בניית תוכנית ... לא להיפצע באימון? חדר כושר בפעם הראשונה, איך להתאמן בחוכמה? איך להכיר את השרירים של הגוף? איך לזהות את התחושות של השריר? איך לתת גירוי לשריר? איך לפתח מסת שריר? איך לגרום לשריר לגדול? איך לפתח שריר?

ניתוח פחד להיפגע פיזית, בגלל תחושת השפלה ופרשנויות של הפגיעה הפיזית, התמודדות עם תחושת השפלה, איך לא להרגיש מושפל? איך לא להרגיש סמרטוט? איך לנתח תחושה רעה? ניתוח עובדות ופירושים, האם אני באמת חלש? למה אני מפחד ממשהו? מה עומד מאחורי תחושת ההשפלה כשמישהו פוגע בנו פיזית? אליעד פותח את השיחה ומדגיש את הנושא המרכזי: אתה לא נפגע באמת מהאירוע הפיזי עצמו, ... נכון, יש עובדות, אבל רוב הסבל שלך הוא תוצאה של הפירושים שלך, ולא של העובדות עצמן. איך לבדוק האם התחושות שלנו הן עובדה או פירוש? אליעד נותן הנחיות ברורות לתהליך פנימי: קח סיטואציה ספציפית, היכנס לתוך המוח שלך ושאל את ... הוא לא מכבד אותי או אני חלש - זה כבר פירוש. האדם מסביר שבעבר כבר בדק את הפירושים ועדיין מרגיש רע. אליעד מבהיר שהבעיה היא לא עצם הבדיקה, אלא העומק שלה. הם צריכים לחדד את ההבדלים בין עובדות לפירושים ... כי הוא אמנם כבר ניסה בעבר לבדוק מה הן העובדות ומה הם הפירושים שלו לגבי הסיטואציות שגורמות לו חרדה ותחושת השפלה, אך הוא עשה זאת בצורה שטחית יחסית ולא מספיק מעמיקה. כלומר, האדם הסתפק בניתוח כללי ומעט שטחי, ולא נכנס ... אלא לעשות זאת בצורה מעמיקה, מדויקת, ושיטתית יותר, ולרדת לפרטי פרטים, כדי לזהות ולשנות את ההרגלים המחשבתיים שמייצרים את התחושות השליליות. מדוע השפלה קשה יותר מכאב פיזי? אליעד אומר: בפשוטם של דברים, כאב פיזי הוא יותר מוחשי, יותר ברור / ... אז למה דווקא ההשפלה מטרידה אותך יותר? זה כי המשמעות שלה היא נפשית ועמוקה יותר. האדם מסכים שהבעיה היא בתחושה שהוא זבל, חלש, אפס. אליעד מציע להשוות בין סיטואציות דומות ולבדוק למה בסיטואציה אחת האדם מרגיש מושפל ובאחרת לא. לדוגמה, אליעד שואל: אם ילד קטן ייתן לך סתירה, האם תרגיש אותו דבר כמו שמבוגר נותן לך? האדם עונה: לא, מהילד אני ארגיש פחות מושפל. למה אירוע דומה משפיע עלינו בצורה שונה? אליעד מבהיר שההבדל בין הסיטואציות הוא בפירושים שהאדם נותן: אתה ... אם ילד קטן עושה את זה, אתה לא חושב כך. הוא ממחיש זאת: אם יתוש עוקץ אותך, אתה לא מרגיש מושפל. למה? כי אתה לא חושב שהיתוש מזלזל בך. אבל אם אדם אחר עושה זאת, אתה חושב שיש כאן ... או חלש? מה קורה כשאנחנו קופאים במצב של אלימות? האדם מתאר שהוא קופא בסיטואציות של אלימות וזה גורם לו להרגיש חלש. אליעד מסביר את התהליך: הקיפאון הוא תוצאה של מחשבות פנימיות. המוח שלך נתקל במחשבה שהוא לא מסוגל להתמודד ... שלבים: מחשבות שגורמות לקיפאון והמשמעות שהקיפאון מעיד עליו עצמו. אפשרי לטפל בלעזור לך לא לקפוא ואפשרי לעזור לך לא להרגיש רע מכך שאתה קופא. כרגע עדיף לעזור לך לא לקפוא. איך להתמודד עם תחושת הסמרטוט? האדם אומר שהוא מרגיש כמו סמרטוט כאשר פוגעים בו פיזית. אליעד שואל אותו: מה זה סמרטוט עבורך? זאת עובדה או פירוש? הם מגיעים להבנה שסמרטוט זו פרשנות סובייקטיבית לחלוטין. לדוגמה, אליעד מדגים: אם אתה חולה שפעת, אתה מרגיש חלש מאוד, אבל אתה לא בהכרח מרגיש סמרטוט. הסיבה היא שאין לך פירוש שזה אומר עליך משהו שלילי. האדם מתחיל להבין שההרגשה סמרטוט תלויה באופן שבו הוא מפרש את המצב, ולא במצב עצמו. תחושה רעה מכך שאדם מותקף בהתפעה בלי לצפות את זה מראש האדם הסביר לאליעד כהן שחלק ממה שגורם לו להרגיש חלש ומושפל כשמישהו פוגע בו פיזית הוא האלמנט של ההפתעה. כלומר, העובדה שהוא לא מוכן מראש ומרגיש פגיע באופן פתאומי, יוצרת אצלו תחושת השפלה מוגברת ותחושה שהוא חלש או חשוף. אליעד חקר את הנושא לעומק ואמר לו כך: > אתה חושב שאם מישהו מפתיע אותך, ... שאתה לא ערוך לזה. עצם העובדה שהופתעת, לדעתך, מעידה על חולשה. אליעד הציג בפניו תהליך חקירה מדויק ומעמיק של התחושה הזו: הוא שאל אותו מדוע ההפתעה גורמת לו להרגיש רע במיוחד? האדם השיב שההפתעה נותנת לו תחושה שהוא לא מספיק מוכן או לא מספיק חזק להגיב בזמן. אליעד הסביר לו שזו פרשנות פנימית ולא עובדה אובייקטיבית: ... שלך. אליעד נתן לו דוגמה נוספת להמחיש זאת: אם הוא מופתע במסיבת הפתעה משמחת, הוא עדיין יופתע, אך לא ירגיש רע. כלומר, ההפתעה עצמה אינה מחייבת תחושת השפלה. ההבדל הוא אך ורק בפרשנות שהוא מעניק לאירוע. בנוסף, אליעד הסביר שהסיבה שהוא מופתע באופן שלילי וחש השפלה גדולה ... מגיעה ממבוגר לעומת ילד קטן, היא בדיוק בשל הפרשנויות והציפיות המוקדמות שלו: אם ילד קטן נותן לו מכה בהפתעה, התחושה קשה פחות, כי הוא לא מייחס לילד משמעות גדולה או הערכה כלפיו. אם אדם מבוגר עושה זאת, הוא מיד מפרש את ההפתעה כזלזול או חוסר הערכה, מה שיוצר תחושת השפלה קשה יותר. ההסבר הסופי של אליעד בנושא הזה היה ברור: > ההפתעה כשלעצמה אינה הבעיה. הבעיה היא הפירוש שאתה ... את הפרשנות: לבדוק בכל סיטואציה: מה עובדה ומה פירוש? להטיל ספק בפירושים, במיוחד השליליים והפוגעים. להשוות לסיטואציות דומות בהן התחושות שונות, כדי לזהות את ההבדל בפרשנות. להחליט באופן מודע איזה פירושים לאמץ ואילו לשחרר. למה חשוב לאזן בין עובדות ... חזק - עליהם חייבים להטיל ספק. האדם מסכם בעצמו: אני מבין עכשיו שהבעיה היא בפרשנות שלי, ואם אשנה אותה, התחושות שלי ישתפרו משמעותית. אליעד מדגיש בסיום: אתה חייב לזכור תמיד, שהסבל שלך לא נובע בהכרח מהאירוע עצמו, אלא אך ורק ... בתפיסת החושים שלך ממש), כמו לשאול: מי אמר שהוא נתן לי סתירה? אולי זה דמיון?, יגרום לאדם להשתגע ולחיות בתחושת בלבול קיצונית. לכן עדיף לקבל זאת כעובדה. לעומת זאת, הפירוש שאומר: זה שהוא נתן לי סתירה אומר שאני חלש ... כפי שהיא, ולא להטיל בה ספק, אבל את הפרשנויות השליליות והפוגעניות שאנחנו יוצרים במוחנו, כדאי לבדוק ולפרק כדי להשתחרר מתחושות הרעות ומהסבל. סיכום תובנות מהשיחה: הפחד והסבל הם בעיקר תוצאה של פירושים נפשיים, לא עובדות. אפשר להקל על הסבל באמצעות שינוי הפרשנויות השליליות. קיפאון במצב לחץ הוא תגובה למחשבות שהמוח מתקשה לעכל. תחושת השפלה וסמרטוט היא סובייקטיבית לחלוטין ותלויה בפרשנות האישית. השוואה בין סיטואציות מאפשרת להבין את ההבדל בין עובדות לפירושים. היכולת להטיל ספק בפרשנויות שליליות מעניקה שליטה רגשית וחופש נפשי. למה אני מרגיש מושפל כשפוגעים בי? איך להפסיק לפחד מאלימות? מה ההבדל בין עובדות לפירושים? למה אני קופא במצב לחץ? איך לשנות פרשנויות שליליות? למה אלימות משפיעה עלי נפשית? איך להתגבר על תחושת השפלה?

סיבה ותוצאה - אקראיות דטרמיניזם סיבתיות - מהי מהותם? האם סיבה ותוצאה הן מציאות או רק תחושה? אליעד כהן מסביר בהרצאה זו באופן מפורט את מושג הסיבתיות, ואת התפיסה האנושית של קשר בין סיבה לתוצאה. האדם ... ושורפים נייר, האדם מניח שהאש היא הסיבה לכך שהנייר נשרף. אך אליעד מסביר כי תפיסת סיבה ותוצאה היא למעשה תחושה סובייקטיבית בלבד ולא עובדה מוחלטת. האם אפשר להוכיח שהאש שרפה את הנייר? אליעד נותן דוגמה מפורטת של אדם המדליק ... לפניו לא היה שום דבר. הוא מסביר שכיוון שאין סיבה ראשונה, עצם התפיסה של סיבתיות כבר מתערערת, ומדגיש בכך שהתחושה שלנו שיש קשר של סיבתיות בין אירועים, היא תחושה בלבד ולא עובדה הכרחית. האם אי - הבנת הסיבה הופכת אירוע לאקראי? אליעד מדגיש שאם האדם לא מבין את ... האדם היה חווה זאת כאקראי. מכאן, מסביר אליעד, שכל התפיסה שלנו לגבי מה צפוי לקרות מבוססת על הרגל ועל תחושת ההמשכיות, ולא על חוקיות מוחלטת המחייבת את המציאות. האם קיומנו או קיום המציאות ברגע הבא מובטח? אליעד שואל האם יש ... היד בעלת חמש אצבעות: אין שום חוק מוחלט שמחייב שבעוד רגע לא יהיו לה שש אצבעות. אליעד מדגיש שמדובר בתחושת המשכיות בלבד, לא בחוק מוחלט. האם ההמשכיות ברגע הנוכחי היא תחושה חדשה לגמרי? אליעד מחדד נקודה זו עוד יותר, ומסביר שהתחושה של האדם שהרגע הנוכחי הוא המשך של הרגע הקודם היא למעשה תחושה חדשה לחלוטין שמופיעה רק ברגע הזה. אין שום מחויבות שהרגע הבא יהיה דומה לרגע הזה או שיהיה קשור אליו. ... שכל אפשרויות המציאות קיימות כפוטנציאל אינסופי, הרי שאין באמת הכרח שאירוע אחד יחייב את האירוע הבא אחריו, ולכן כל תחושת הסיבתיות היא לא יותר מאשליה. מה המשמעות האמיתית של סיבה ותוצאה? אליעד מסכם ואומר שהתחושה של האדם שקיים קשר של סיבתיות בעולם, אינה יותר מאשר תחושה סובייקטיבית. גם אם קיימת סיבה, התוצאה תמיד יכולה להיות שונה, כיוון שהמציאות היא אפשרות אינסופית שאינה מחויבת להמשיך באותה ... ההנחה היא שבגלל האש הנייר נשרף עכשיו. מי שיתבונן על העניין הזה לעומק, יראה שכל הסיבתיות בעולם, זו סהכ תחושה, אני לא אומר שאין את התחושה הזו שזה קרה אבל זה שזו תחושה, זה לא אומר שבגלל שנעשה משהו. אז אחריו בהכרח יש תוצאה לנעשה, תוצאה של הסיבה. ומי שיתבונן, ויחשוב שאילו ... ולרגע הזה שלפניו אין שום דבר, אין סיבה. וכל מה שאני בא לאמר שכל הסיבה והתוצאה בעולם, זו רק תחושה. ועוד נקודת הסתכלות, אם יש אירוע והאדם מבין למה זה קרה, אז מבחינתו יש סיבה למה זה קרה ואם ... זה נשמע דמיוני האם זה מחייב שבעוד רגע לא יהיו לה 6 אצבעות? ואני מחדד, הרגע הקודם, אתה רק מרגיש שהוא הסיבה לרגע הזה, כי הסיבה היא לא מחייבת את התוצאה, זו רק תחושה של המשכיות. כי המציאות יכולה להביא לתוצאה אחרת בכלל או הפוכה. וזה שאדם מרגיש שהרגע הזה הוא בכלל המשך של הרגע הקודם, זה לא מחייב ומי שיתבונן יראה שהתחושה של ההמשכיות ברגע הזה, היא חדשה והיא רק תחושה של הרגע הזה, בלי קשר לרגע הקודם. ולמרות שיכול להיות שיש סיבה, התוצאה עדיין יכולה לנוע בטווח של הפוטנציאל האינסופי של ... שהוא לא משתנה אף פעם, ומאחר שהאדם מבין שמצד האמת התוצאה תמיד יכולה להיות פוטנציאל אינסופי, הוא יכול להבין שהתחושה של הסיבתיות, היא לא יותר מאשר תחושה ושיהיה לכולם המשך יום של הבנה אינסופית.

מודעות עצמית, מה זה כלום? סיבתיות, סיבה ותוצאה, תחושה של חוסר ידיעה, חוסר אינפורמציה, להבדיל בין יש לאין, מה זה יש? מה זה אין? איך המוח חושב? באמת לרצות, ... בכמה רעיונות יסודיים בתחום המודעות העצמית, עם דגש על השאלה מה זה כלום? תוך כדי חקירה של הסיבה והתוצאה, תחושת חוסר הידיעה, ויכולת ההבדלה בין יש לאין. אליעד מתחיל את השיחה עם שאלה שהופכת למרכזית לאורך ההרצאה: מה זה כלום? הוא מציין שבמקרים רבים אנשים מתארים חוויות ככלום מבלי להבין את המשמעות האמיתית של המילה. הוא מציע שזו לא רק המילה כלום, אלא תחושת ריקנות שמלווה את החוויה הזו. מה המשמעות של כלום? אליעד מסביר שכלום הוא לא פשוט אין כלום. כלום הוא תיאור של חוויה של היעדר, של מצב שבו אין משהו מסוים, אך זה לא בהכרח מתאר מצב ריק. הוא מדגיש שכלום הוא תוצאה של חוויה או תחושה של היעדרות, ושאנשים לעיתים מתארים את תחושת הריקנות במילים כמו כלום, כאשר למעשה מדובר על מקום בזמן ריק, שנפסק בו משהו אבל קיים בו משהו אחר. במהלך השיחה, אליעד מציין שכשמישהו אומר אני כלום, הכוונה לא בהכרח היא שאין לו ערך, אלא שיש חוויה של היעדרות או חיסרון שנוגע לדברים מסוימים. כלום הוא בעצם תחושת חוסר של משהו, במובנים שונים, כמו חוסר אינפורמציה או חוסר קשר למקום או זמן. הבדלים בין יש לאין ההרצאה ... סוגי רצון שונים, ולהתמקד בהבנת המניעים העמוקים מאחורי הרצונות, ולא רק במילוי הצרכים החיצוניים או הפיזיים. מה משפיע על תחושת האני שלי? באחד החלקים בהרצאה, אליעד מתמקד בשאלה מה זה אני? ומדבר על תחושת העצמיות. הוא טוען שמודעות עצמית היא לא רק הכרה במי שאני, אלא גם הבנה של מה זה אני והאם אני ... מציב היא האם אנחנו באמת יכולים לדעת משהו במובן מוחלט. הוא מציע שדברים שאנו חושבים שאנחנו יודעים, הם למעשה תחושות של היעדר ידיעה. לדעת משהו אינו בהכרח לדעת אותו באופן מוחלט, אלא להיות מודע לנוכחותו או להעדרו. למה כל שאלה היא חוויה של חיסרון? בהמשך ההרצאה, אליעד עובר לנושא השאלות, ומסביר שהשאלה היא לא רק בקשה לתשובה, אלא חוויה של חיסרון. כל שאלה שאנחנו שואלים נובעת מהתחושה של חסר לי משהו, שגורמת לנו לחפש תשובות. הוא טוען כי כאשר אנחנו שואלים שאלה, אנחנו למעשה מבקשים להשלים משהו ... מביא אותנו לתוצאה מוחלטת אלא רק למשמעות חדשה של השאלה או הבעיה שהצגנו. מודעות עצמית מה זה כלום? סיבתיות תחושת חוסר ידיעה רצון חזק הבדלה בין יש לאין הפסקת ניתוח מחשבות

פעילות גופנית, ספורט, לצאת מדיכאון, תחושה חיובית, בישול, סקס, יחסי מין, שכנוע עצמי, טיפול בדיכאון, כושר גופני, בריאות מנטאלית, שיפור מצב הרוח, אדרנלין, סרוטונין, דופמין, ... רבים מאמינים כי עצם העיסוק בספורט או בפעילות גופנית גורם למוח להפריש חומרים כמו אדרנלין, סרוטונין ודופמין, מה שמוביל לתחושה חיובית. אליעד כהן מציין שזה לא חד - משמעי שהפעילות עצמה יוצרת תחושת אושר, אלא שיש הסבר מורכב יותר לכך. לדוגמה, אליעד מסביר שאדם רעב שיודע שאם הוא יאכל, הרעב בוודאות ייעלם, זה מצב ברור וחד - משמעי. לעומת זאת, לא ניתן לומר בוודאות שאדם בדיכאון שיבצע פעילות גופנית ירגיש טוב באופן מוחלט. התוצאה תלויה במה שהאדם חושב ומאמין לגבי אותה הפעילות. כלומר, אם אדם חושב שהספורט טוב ובריא, ... זה ישפר את מצב רוחו. לעומת זאת, אם הוא יאמין שהספורט מזיק לו, מתיש אותו או פוגע בו, הוא ירגיש גרוע יותר. האם עצם העשייה או המשמעות שאנו נותנים לה משפרת מצב רוח? אליעד מדגיש את ההבדל בין פעולה ... הגופנית היא פעולה שהאדם בוחר לעשות, והאופן שבו הוא מפרש אותה משפיע על התוצאה. לדוגמה, אדם שמרים משקולות עשוי להרגיש סיפוק מהעובדה שהוא מצליח להשיג את מטרותיו (אני רוצה להרים את המשקולת, והנה הצלחתי), ותחושת הסיפוק הזו משפרת את מצב רוחו. בכל פעולה שהאדם עושה, בין אם מדובר בספורט, בצביעת הבית או בבישול, כאשר הוא משיג מטרות שהוא מציב לעצמו, תחושת ההישג משפרת את מצב רוחו. לכן, הפעילות עצמה אינה הגורם הישיר לשיפור מצב הרוח, אלא ההקשר והמשמעות שהאדם נותן לפעילות. ... שלא משפרת את מצב הרוח, אלא אף מחמירה את הדיכאון. לדוגמה, אדם שמבצע פעילות גופנית מתוך אילוץ או מתוך תחושת מחויבות ולא מתוך רצון אמיתי, עלול להרגיש רע עוד יותר. לדוגמה, אם אדם מתאמן ופוגש בחדר הכושר מישהו שהוא לא רוצה לפגוש, הוא עשוי לצאת משם בתחושת דכדוך גדולה יותר מאשר לפני הפעילות. בנוסף, אליעד מדגיש את החשיבות של המצב הנפשי ההתחלתי של האדם. אדם בדיכאון עמוק עשוי להרגיש שאין לו את הכוח הנפשי להתחיל בכלל לבצע פעילות גופנית. עצם המחשבה למה לי להתאמץ, למה בכלל לחיות? יכולה ... מדי. לכן, החשיבות היא דווקא בגורם שיניע את האדם בכלל להתחיל. איך ספורט או פעילות אחרת יכולים לשפר את ההרגשה? אליעד מסביר גם מנגנון נוסף שגורם לשיפור מצב הרוח: כאשר אדם נמצא בדיכאון, הוא שרוי בתחושה של חוסר רצון, אדישות וחוסר מוטיבציה כללית. לעומת זאת, פעילות כלשהי, לאו דווקא גופנית, דורשת מאדם להתחבר מחדש לרצונות שלו, ... וחוסר רצון, לטריטוריה חיובית של רצונות, מטרות והישגים. לדוגמה, אדם שרץ ורוצה לרוץ עוד מטר ואז מצליח בכך, חווה תחושה של הישג, ומצב רוחו משתפר בזכות ההצלחה הזאת. זה נכון לגבי כל פעולה שבה האדם קובע לעצמו מטרה ומשיג אותה, ולא ... החשובה יותר היא המשמעות שהאדם נותן לפעילות שהוא מבצע, ולא הפעילות עצמה. לדוגמה, גם יחסי מין אינם גורמים בהכרח להרגשה טובה אם הם נעשים ללא רצון או מתוך אילוץ. המשמעות האישית שהאדם מעניק לפעולה היא זו שמשפיעה יותר מכל ...

... תנאים או דרישות, אז לא משנה אם הוא יאכל או לא יאכל, אם ימות או יחיה - הוא לא ירגיש צורך לפעול. רק כאשר אדם מציב דרישות מהמציאות - בין אם מדובר בצרכים חומריים ובין אם רגשיים - הוא צריך להתאמץ להשיג אותם. בזוגיות, הציפייה היא לקבל אהבה ללא תנאים, מה שמוביל לעיתים לתחושת קושי במאמץ. לדוגמה, אם בת זוג מבקשת מבן הזוג לשנות משהו, זה יכול להיתפס כהוכחה לכך שהיא לא מקבלת ... בהשוואה לעבודה, שם התנאים ברורים - אם תעבוד תוכל לקבל את השכר המגיע לך. בזוגיות, לעומת זאת, יש לעיתים תחושה של אהבה ללא תנאים, מה שמקשה על ההתאמצות לשינוי או להתפשרות. לדוגמה, אם בן הזוג מבקש שתהיה מסודרת יותר, האישה עלולה להרגיש כי הבקשה מעידה על כך שהוא לא מקבל אותה כפי שהיא. מנגד, לפעמים קל יותר להתאמץ בזוגיות, כי יש כאן פוטנציאל לתגמול רגשני - אהבה ללא תנאים, תמיכה והבנה שאין במקום אחר. אם בן הזוג מבקש ממך משהו מתוך מקום של אהבה, היכולת לתת לו יכולה להרגיש טבעית יותר ומניעה את האדם להרגיש שהוא נותן את המיטב במערכת יחסים. האם אהבה בזוגיות באמת ללא תנאים? אליעד מדגיש כי בפועל, זוגיות תמיד כוללת ... - למשל, חיבור משותף, הבנת הצרכים של השני ועוד. אנשים מצפים לאהבה כזו שבאה עם תנאים מסוימים שמחברים אותם לרגש מיוחד אחד עם השני. ההסבר של אליעד לא מתמקד רק בהבנה זו אלא גם בפרקטיקה של מערכת יחסים. הוא מדבר על איך בזוגיות יש את תחושת האהבה ללא תנאים, בעיקר בשל הציפיות והחוקים המפולשים שבה. כל מה שנעשה בזוגיות, כמו למשל השגת תוצאות או השקעת מאמץ למען הצד השני, נתפס כמניב תגמול רגשי מתוך תחושת אהבה ללא תנאים. איך להתמודד עם התחושה שקשה להתאמץ בזוגיות? כדי להתמודד עם הקושי במאמץ בזוגיות, אליעד מציע שנזכור שגם אנחנו בעצמנו לא אוהבים בלי תנאים. ... עצמו עושה כלפי אחרים. מה המשמעות של מאמץ בזוגיות? מאמץ בזוגיות לא תמיד נמדד רק בתוצאה החומרית, אלא גם ברגש העמוק שמלווה אותו. כל מאמץ שנעשה בזוגיות לא מבוסס רק על מילוי הציפיות של הצד השני, אלא גם על הציפייה לקבל בתמורה את התחושה של אהבה ללא תנאים. מאמץ כזה מביא לתחושה של קבלה והבנה מהצד השני, שמבוססת על אהבה עמוקה, שהיא גם מותנית בתנאים מסוימים. הסוגיה המרכזית כאן היא שהציפייה לקבל ... רגילים בחיים. לדוגמה, אם בן הזוג מבקש מאשתו שתתאמץ ותכין אוכל טעים יותר כדי לשפר את הזוגיות, האם היא תרגיש זאת כמאמץ קשה יותר או קל יותר מאשר מאמץ רגיל, כמו לנקות את הבית או ללכת לעבודה? אליעד מדגים ... תנאים ולקבל את האדם כפי שהוא, ללא צורך בשינוי. לכן, כשמבקשים ממך להשתנות או להתאמץ למען הזוגיות, זה עלול להרגיש קשה יותר, מכיוון שהבקשה נתפסת כהוכחה שלא באמת אוהבים אותך כפי שאתה. לדוגמה, אם בן הזוג אומר אני מבקש שתהיי מסודרת יותר, האישה יכולה להרגיש שהוא לא באמת אוהב אותה כפי שהיא. המאמץ הנדרש ממנה הופך להיות יותר קשה מבחינה רגשית. מתי דווקא קל יותר להתאמץ בזוגיות? מהצד השני, בזוגיות לפעמים דווקא קל יותר להתאמץ. מדוע? כי בזוגיות קיימת תחושה שאוהבים אותך ללא תנאים - לפחות בתחומים מסוימים. אם אתה משקיע מאמץ בזוגיות, אתה לא מקבל רק תועלת חומרית כמו בעבודה, אלא גם תחושה רגשית של אהבה וחיבור מיוחד. למשל, אם בת הזוג מבקשת ממך לקום מוקדם עבורה, ובתמורה אתה מרגיש שאתה מביע אהבה ללא תנאי, יהיה לך קל יותר לקום מוקדם, כי התמורה הרגשית של אהבה ללא תנאים גבוהה הרבה יותר. האם אהבה בזוגיות באמת ללא תנאים או שזה רק אשליה? אליעד מסביר ... אחר באותה מידה. לכן, גם האדם עצמו רוצה שבזוגיות יאהבו אותו עם תנאים מסוימים - כי רק אז הוא מרגיש מיוחד. אבל מצד שני, האדם גם רוצה שבזוגיות תהיה תחושה של ללא תנאים בתחומים רבים שבהם הוא לא מתקבל בחוץ. למשל, אתה יכול להראות חולשות בבית שהסביבה לא הייתה מקבלת, ועדיין להרגיש אהוב. לכן, זוגיות משלבת בתוכה גם תחושה של אהבה ללא תנאים וגם עם תנאים בו - זמנית. איך להתמודד עם התחושה שקשה להתאמץ בזוגיות? אליעד מציע למי שקשה לו להתאמץ כי הוא מרגיש שלא אוהבים אותו כפי שהוא, לזכור שגם ... אהבה עם תנאים וללא תנאים. מצד אחד, הציפייה לאהבה ללא תנאים מקשה על ההתאמצות, ומצד שני, דווקא בזכות אותה תחושה של אהבה ללא תנאים (בתחומים מסוימים), קל יותר להתאמץ למען הזוגיות. התשובה המדויקת תלויה בזווית ההסתכלות שלך ובאופן שבו אתה תופס את התועלת הרגשית מול המאמץ. האם זוגיות דורשת מאמץ? אהבה ללא תנאים בזוגיות למה קשה להתאמץ בזוגיות? מתי קל יותר להתאמץ בזוגיות? ... שיהיה לי איתו יותר טוב אז את צריכה להתאמץ להכין אוכל יותר טעים, עכשיו השאלה היא האם במוח שלך תחווי את זה כמו כל מטרה רגילה של אם אני רוצה שהבית יהיה נקי אני צריכה לנקות אותו וזה כאילו ... יותר קל להתאמץ כי המאמץ מבטא את האהבה שלך, אוקי וזה כשאתה מבטא אהבה אז אתה בתמורה אתה מקבל תחושה שאתה אוהב בלי תנאים. אוקי זה מה שאמרנו? עוד פעם אתה רוצה להרגיש שאתה אוהב בלי תנאים אז אם ... אומר כן אבל בתמורה אם אני קם למענה בשמונה בבוקר אני לא מקבל רק זוגיות נגיד אני מקבל גם תחושה שאני אוהב אותה בלי תנאים ואני מעוד רוצה לאהוב בלי תנאים. אוקי עכשיו מה שכן את זה עצמו קודם ... את זה לא על הצד שאתה מרגיש שאתה אוהב בלי תנאים אל על הצד שאתה אומר בזוגיות יש לי תחושה של אהבה בלי תנאים גם שאוהבים אותי בלי תנאים וגם שאני אוהב בלי תנאים כאילו אם אני אעמוד בתנאים שלה ... ש: כי זה סותר. אליעד: עכשיו אני רוצה להסביר עוד משהו אחד הדברים שטוב בזוגיות וזה כביכול מקזז את התחושה של התנאים שיש בעולם שלנו, בעולם שלנו בכל המערכות יחסים יש תנאים אוקי ואז נגיד כשילד נולד אז באופן יחסי ההורים ... לבן אדם תתאמץ בתוך הזוגיות אז כביכול זה דופק לו את זה אבל מצד שני אם הוא מספיק מקבל תחושה שאוהבים אותו בלי תנאים אז יהיה לו יותר קל להתאמץ למען הזוגיות. עכשיו ומה האמת? ש: לגבי מה? אליעד: ... תנאים. אליעד: סבבה אני לא אמרתי כלום, לא אני אמרתי אבל באופן יחסי ביחס לחיים הרגילים בזוגיות יש יותר תחושה של בלי תנאים ולמה יותר בלי תנאים, שנייה רגע ולמה בזוגיות תכף נביא גם את ההפך של זה, ולמה בזוגיות יש יותר תחושה שאוהבים אותך בלי תנאים? כי יש הרבה מאוד תנאים שבחברה לא היו מקבלים אותך שדווקא בזוגיות מקבלים אותך. ש: ... יהיה לו שום רצון אז לא יהיה לו שום משמעות. אליעד: אתה צודק אתה לא בטוח כי עוד לא חווית את זה אני טוען שזה עובדתית ככה תבדוק, אין לי דרך להוכיח לך את זה עכשיו בהיגיון זה גם ...

... מתאהב? איך לגרום למישהו לאהוב משהו? איך לשתול מחשבות? איך ליצור התניה חיובית? איך ליצור התניה שלילית? איך לשנות תחושה של מישהו? איך לשנות רגש? איך ליצור רגש? איך להתגבר על רגש? איך להחליף רגש? איך לגרום למישהו לשנוא משהו? איך שותלים מחשבות? וכאן אבאר עוד שיטה איך לשנות דעות של אנשים? איך לגרום ... לדוגמה אתה רוצה שמישהו יאהב דבר שהוא לא אוהב, במקרה כזה לדוגמה עליך למצוא סיטואציה שבה אותו הבן אדם ירגיש מאוד טוב ממשהו אחר, ולמצוא את הדרך באותה הסיטואציה להכניס לתוך הסיטואציה את הדבר האחר שאותו בן אדם לא ממש אוהב. וצריך לוודא שהוא ירגיש מספיק טוב באותה הסיטואציה, ברמה כזו שהוא לא יסרב לאותו הדבר שאותו הוא לא אוהב. ועל ידי זה שהאדם השני עשה דבר שהוא בדכ לא אוהב לעשות, תוך כדי שהוא הרגיש טוב מדבר אחר שקרה / שהוא עשה, על ידי זה הוא יוצר התניה חיובית בתת המודע שלו, לאהוב את ... את היחס שלו, גם כלפי הדבר שאותו הוא לא ממש אוהב. והחוקים שעומדים מאחורי הטכניקה הזאת, הם, שכאשר מישהו מרגיש טוב, יותר קל לו להרגיש רע. כאשר מישהו מרגיש רע, יותר קשה לו להרגיש רע. לדוגמה, בן אדם יותר קל להכעיס אותו כאשר הוא חולה, מאשר כאשר הוא בריא ומרגיש ממש טוב. דהיינו, אם תעשה משהו שלפעמים מכעיס מישהו ולפעמים לא, יש יותר סיכוי שהוא יכעס עליך, אם תעשה את זה, תוך כדי שהוא כועס בלי קשר למה שעשית, מאשר אם תעשה את זה, תוך כדי שהוא מרגיש ממש טוב, ממשהו אחר. וזה בעצם מה שמאפשר לנו, לקחת מישהו שמרגיש ממש טוב ממשהו, ותוך כדי זה להכניס לשם משהו שהוא לא ממש אוהב. וככל שהוא מרגיש יותר טוב, כך ממילא יותר קל להכניס לשם משהו שהוא יותר לא אוהב. בנוסף, כאשר מישהו עושה משהו, ומרגיש טוב מכך, זה גורם לו לאהוב את מה שהוא עושה. אבל לא רק כאשר מישהו עושה משהו, שעשיית אותו הדבר גורמת לו להרגיש טוב, אלא גם כאשר מישהו עושה משהו, ושתוך כדי זה, הוא מרגיש טוב. כי המוח לא תמיד יודע להבדיל, מהיכן הגיע תחושת הטוב. וככה המוח מתאהב במה שקורה, גם אם הוא לא סיבת תחושת הטוב שקרתה. כי בן אדם רוצה להרגיש טוב. וממילא האדם אוהב את מה שעושה לו טוב. ואם האדם עושה משהו שעושה לו טוב, ממילא האדם יאהב ... אותם, העשייה שלהם עושה לו טוב, מתוך זה המוח של האדם התרגל, לאהוב דברים שכאשר הוא עושה אותם, הוא מרגיש טוב, גם בלי קשר לזה שעשיית הדברים עצמם, היא לא הסיבה לתחושת הטוב שלו. כי כאשר האדם עושה משהו שעושה לו טוב, מה שקורה בעצם זה, שהאדם עושה משהו, האדם מרגיש תחושה טובה בעקבות עשיית הדבר, ואז האדם אוהב את העשייה שגרמה לו להרגיש טוב. אבל המוח לא תמיד יודע לנתח, מה בדיוק אחראי לזה שהוא הרגיש טוב. ואז האדם מתחיל לאהוב את מה שקרה / שהוא עשה תוך כדי שהוא הרגיש טוב, כאשר הוא לא מבין / מתעצל / לא יודע לנתח, מה בדיוק הסיבה לכך שהוא הרגיש טוב. כי לנתח כל הזמן, מה בדיוק הרכיבים שיצרו את תחושת הטוב ולהתמקד רק בהם, זו משימה לא קלה, שדורשת יכולת חשיבה. ומשום כך האדם התרגל להאמין, שכאשר הוא מרגיש טוב, הוא אוהב את הדברים שקורים בסיטואציה, גם בלי לנתח האם הם אלו שאחראים לתחושת הטוב שלו. אאכ הוא יודע בוודאות שהם לא קשורים לתחושת הטוב שלו / הוא יודע שהם עושים לו רע. וממילא זה אומר, שאם מישהו מרגיש טוב, באפשרותך תוך כדי זה להכניס לסיטואציה משהו שהוא לא ממש אוהב. וממילא תחושת הטוב הכללית שיש לאדם, תעבור גם כלפי הדבר שאותו הוא לא ממש אוהב. וכאן יש עוד רמת עומק שאומרת, שאם ... לא אוהב לשמוע מוזיקה כלשהי. ונניח שיוצרים סיטואציה, שבה האדם נמצא במקום שבו הוא ממש אוהב להיות, וגורמים לו להרגיש שם בנוח, עד כדי כך שהוא לא ירצה ללכת משם. ואחר כך מפעילים שם את המוזיקה שהוא לא ממש ... המוזיקה. אבל המוח אומר לאדם, שהוא לא יכול ללכת משם, בגלל שהוא רוצה להישאר שם. ואז המוח כדי לא להרגיש רע מהמוזיקה, המוח מתחיל לאהוב את המוזיקה / לשנוא אותה פחות. כי במקרה כזה, יש בעצם התניה, בין תחושת הטוב של להיות באותו המקום, לבין המוזיקה. דהיינו, האדם מבין, שאם הוא בורח מהמוזיקה, הוא מפסיד את המקום שהוא אוהב. ואז ממילא הוא מבין שכדי להרגיש טוב, הוא חייב לאהוב את המוזיקה. כי זה מגיע באותו הדיל. ומכל זה ניתן להבין, שאם ברצונך לגרום לעצמך ... לא אוהב. ואז האדם מתרגל לחשוב, שהדבר שלא באמת עשה לו רע, הדבר הזה עושה לו רע. כי הוא מרגיש רע באותה הסיטואציה. וכל שכן אם יוצרים התניה. במובן של הדבר שאתה רוצה, הוא זה שאחראי לכך שאתה מרגיש ...

איך לדעת למה רע לי? איך לדעת מה אני מדחיק? איך לגלות את הסיבה שרע לי? איך נוצרת תחושה רעה? איך לדעת למה אני מרגיש רע בלי סיבה? סיבות למה רע לי, הדרכת מטפלים, למה אני בדיכאון? למה אני עצוב? למה אני בחרדה? למה אני לא שמח? איך לזהות מה גורם לי לתחושה רעה? כאשר אדם מרגיש רע, הוא בדרך כלל רוצה לדעת ממה נובעת התחושה הזו. לפעמים לא ברור למה רע לו, או מה בדיוק גורם לו להרגיש כך. אליעד כהן מציע סדרת שאלות שיכולות לעזור למישהו לזהות את הגורמים לתחושות הרעות והשליליות. התחושות הרעות נובעות, בדרך כלל, כאשר יש פער בין רצון למציאות, כלומר, כאשר אדם רוצה משהו אך המציאות לא מספקת את מה שהוא רוצה. מהו רע ומה גורם לתחושות רעות? רע, על פי אליעד, הוא כאשר אדם רוצה משהו, אך המציאות שונה מהרצון. לדוגמה, אם אדם רוצה להיות עשיר, אך הוא לא מצליח להשיג את מה שהוא רוצה, הוא ירגיש רע. על מנת לזהות את המקור של התחושה הרעה, על האדם לשאול את עצמו שאלות כמו: - איזה דברים רציתי בעבר שיקרו, אך לא קרו? - איזה דברים ... איזה דברים אני חושש שלא יקרו בעתיד? באמצעות השאלות הללו, ניתן להתחיל להבין מה בדיוק מפריע לנו ולמה אנחנו מרגישים רע. איך לזהות מה אנחנו מדחיקים? במקרים רבים, התחושה הרעה נובעת מהדחקה של רגשות או מחשבות מסוימות. אליעד מציע לשאול שאלות נוספות כדי להבין אם יש משהו שאנחנו מדחיקים: - איזה דברים טובים ... אם ישנו פחד שקשור לאובדן של דבר טוב שהיה לנו בעבר או שיכול להפסיק בעתיד. האם הפחד מהעתיד קשור לתחושות רעות? הפחד מהעתיד גם הוא גורם משמעותי לתחושות רעות. לפעמים התחושות הרעות נובעות דווקא מהצלחות או דברים טובים שיש לנו כרגע, בגלל החשש שהם עלולים להיעלם בעתיד. לדוגמה, אם אדם יש לו משפחה בריאה, הוא עשוי להרגיש רע אם הוא פוחד שהבריאות שלהם תיפגע בעתיד. לכן, הפחד ממה שיקרה בעתיד יכול להיות אחד הגורמים המרכזיים לתחושות שליליות. כיצד להתמודד עם תחושות רעות? הבנת השאלות הללו מאפשרת לאדם להתחיל לזהות את המקור לתחושותיו הרעות. פעמים רבות, רגשות שליליים נובעים מכך שדברים שאנחנו רוצים לא קורים, או שנפחד שמישהו טוב יפגע בעתיד. אליעד מציע את השאלות הללו כדרך להתחיל להבין את עצמנו טוב יותר ולהתמודד עם התחושות השליליות. כך, כאשר אנחנו מתמודדים עם רגשות שליליים, נוכל לשאול את עצמנו את השאלות הנכונות ולהגיע להבנה עמוקה יותר של עצמנו ושל מה שמפריע לנו. איך לזהות פחדים חבויים? איך להתגבר על חרדות ופחדים? איך להבין את עצמנו טוב יותר? איך להתמודד עם תחושות שליליות? איך לזהות את המקור לדיכאון? איך אפשר לגלות את הסיבה לרגשות שליליים ולתחושות רעות? לפעמים אדם מרגיש רע ורוצה להבין מה בדיוק גורם לו להרגשה הזו. כדי לדעת ממה נובע הרגשות השליליים, יש צורך לזהות את הגורמים שמייצרים את התחושה הרעה. השאלה המרכזית היא: איך אפשר לדעת מה מדחיקים? איך אפשר לגלות את המקור לתחושה השלילית? מה גורם לתחושה רעה? תחושה רעה נוצרת כאשר אדם רוצה משהו, אך המציאות שונה מהרצון שלו. אם המציאות מתאימה לרצון - טוב לו. אם היא שונה מהרצון - רע לו. כדי לזהות את המקור של התחושה השלילית, יש לשאול מספר שאלות: איזה דברים רצית בעבר שיקרו ולא קרו? איזה דברים אתה רוצה כרגע שיקרו אך הם ... לא רוצה שיקרו ואתה מפחד שיקרו? מהם הדברים שאתה רוצה שיקרו ואתה מפחד שלא יקרו? איך הפחד מהעתיד קשור להרגשה הרעה? לעיתים, התחושה הרעה נובעת דווקא מהצלחות או דברים טובים. לדוגמה: - אם טוב לך עם המשפחה שלך, אולי אתה מפחד שהם לא ... בהווה, אולי אתה דואג שהוא ייעלם. איך ניתן להשתמש בשיטה הזו כדי להבין את עצמנו? בסופו של דבר, אם תחושת הרע קיימת, היא מסתתרת באחד מההיבטים האלו: - משהו שרצית בעבר ולא קרה. - משהו שאתה רוצה בהווה ואינו קורה. - משהו שאתה חושש שיקרה בעתיד. באמצעות השאלות האלו, ניתן להבין יותר לעומק את המקור לרגשות השליליים ולזהות את ההדחקות הפנימיות שגורמות לתחושה הרעה. איך לזהות פחדים חבויים? איך להתגבר על חרדות ופחדים? איך להבין את עצמנו טוב יותר? איך להתמודד עם תחושות שליליות? איך לזהות את המקור לדיכאון?