... לתפוס יותר מדבר אחד בו זמנית? לבסוף, אליעד מתייחס לפרדוקס נוסף של תחושה פיזית: הוא נותן דוגמה של שתי ידיים - אחת מרגישה מים קרים והשנייה מים חמים. הוא טוען שאי אפשר באמת לחשוב על שתי התחושות האלה בו - זמנית. כאשר האדם מנסה לעשות זאת, הוא חווה תחושה חדשה שאיננה אף אחת משתי התחושות המקוריות. הדבר מוכיח כי התודעה איננה מסוגלת להכיל בו זמנית שני מצבים נפרדים - מה שמעמיק ...

... דרך נקודת המבט שגרמת לו להסתכל דרכה על המציאות. תן לאדם תחושה שהמציאות היא X, והוא יפרש את כל מה שהוא יראה ישמע, דרך אותה נקודת מבט, גם אם זו לא האמת. זא גם אם האמת היא שהמוצר הוא לא תקין, אם הוא יהיה בתחושה שהכל תקין באופן כללי, הוא יניח וישער ויאמין שגם המוצר תקין. אם הוא יהיה בתחושה שאתה רוצה לעשות לו טוב, באמצעות הבנה ישירה בדברים שהוא בטוח בהם, זה יגרום לו ... בהם. ועכשיו אסביר עומק נוסף של העניין, והוא העניין של זיכרון רגשי אסוציאציה רגשית, שגם הם משפיעים על הפירוש שבו האדם מפרש את מה שאומרים לו. והרעיון הוא, שהאדם נמצא במצב רגשי כלשהו, כאשר הוא שומע מידע כלשהו. כגון לדוגמה האדם יכול להיות בחוויה של אכן זו האמת ואז הוא ישליך את החוויה הזאת, גם על מה שאתה אומר לו. לדוגמה: אתה אומר לאדם משפטים, שהוא רוצה לחשוב שהם אמת. כגון לדוגמה משפטים שגורמים לאדם להרגיש טוב עם עצמו ועם הסביבה שלו. וכאשר אתה אומר לאדם משפטים כאלו, הוא נכנס למצב רגשי, שבו הוא מרגיש שהוא רוצה לחשוב שמה שאתה אומר לו, זאת אכן האמת. ואז אם הוא ישמע ממך דבר שהוא לא יהיה בטוח שזאת האמת, אז הרשימו (רושם זיכרון) של החוויה שלו שהוא רוצה שדבריך יהיו נכונים, זה יגרום לו לפרש את המשך דבריך, שגם הם נכונים. או במילים אחרות, תגרום לאדם להיכנס למצב רגשי, שבו המוח שלו יעשה דימוי של המצב הרגשי שלו לגבי דבר אחד, וישליך וידמה אותו לגבי דבר אחר. כגון לדוגמה שמזכירים לאדם ערך ... כגון לדוגמה הילדים שלו. שכאשר האדם נזכר בילדים שלו, הוא חווה רגש של אהבה ושל שייכות וכיוב. ואז אחכ אתה מדבר איתו על מוצר כלשהו, והחוויה של האהבה שלו לילדים שלו, מתערבבת אצלו עם החוויה שלו כלפי המוצר שלך. או לדוגמה משימוש בנשים בפרסומות בטלוויזיה. שבה מציגים ... שלא בטוח שהוא בכלל רוצה אותו. ואז מכניסים את האדם למצב רגשי שבו הוא ירגיש תחושה של אני רוצה, על ידי זה שמציגים בפניו איזו בחורה יפה וכיוב. שאז המוח של האדם כאשר הוא רואה את הבחורה, הוא נכנס למצב רגשי של אני רוצה. ואז התחושה הזאת, משתייכת אצלו גם למוצר, שאותו הוא לא בהכרח רוצה. וזה סוג של עסקת חבילה רגשית, שעובדת על בסיס הזיכרון הרגשי של האדם. שיוצרים לאדם חוויה כלשהי, כגון של אני אוהב אני רוצה וכיוב. ואחכ מציגים לו מוצר כלשהו רעיון כלשהו. ואז הוא עושה השלכה רגשית ודימוי רגשי, של החוויה הרגשית שלו כלפי הדבר שאותו הוא יודע שהוא אוהב, לבין הדבר שאותו הוא לא בטוח שהוא אוהב או רוצה. וכמובן שגם להיפך, שאפשר להכניס את האדם למצב רגשי של לא רוצה לא אוהב, באמצעות זה שמזכירים לו דברים שאותם הוא לא אוהב ולא רוצה. ואחכ ... שהוא לא בטוח אם הוא רוצה או לא רוצה אותו. בגלל שהזיכרון הרגשי שלו, הוא זיכרון שלילי ולא זיכרון חיובי. וסוד העניין הוא, כי יש רשימו

... לשכנע אנשים לענות לסקר טלפוני, הבעיה המרכזית שעולה היא שהנשאלים אינם מעוניינים לשתף פעולה, בעיקר כי הם מרגישים שאינם מרוויחים מכך דבר. הסיבה המרכזית היא שנוצר מצב שבו הסוקר מבקש מהנשאל לתת לו משהו, כגון כמה דקות מזמנו, מבלי שהנשאל מרגיש שהוא מקבל משהו בתמורה. אליעד מדגיש כי יש להפוך את הדינמיקה של השיחה ולהציג את הדברים כך שהנשאל ירגיש שהוא זה שמקבל משהו, ולא רק זה שנותן. אחת ... מהי הטעות הנפוצה ביותר בסקר טלפוני? הטעות העיקרית של סוקרים היא שהם מציגים את עצמם בצורה שגורמת לנשאל להרגיש שמנסים לקחת ממנו זמן, במקום לתת לו ערך. כאשר ... את עצמו בעמדה של זה שמבקש עזרה, כאילו הוא פונה לקבל תרומה או צדקה. זה גורם לרוב האנשים לסרב לשיתוף פעולה כי התחושה היא של חוסר תועלת עבורם. הפתרון ... יקבל במקום אחר. מה הערך שהנשאל יכול לקבל מלהשתתף בסקר? אליעד מציג מספר רעיונות לערכים שניתן לתת לנשאל: לתת תחושת חשיבות - לומר לנשאל שהוא חשוב ושהדעה שלו ... - להבהיר לנשאל שזו הזדמנות ייחודית להשפיע על נושא הסקר באופן ישיר, למשל בתחום רפואה, כלכלה או מוצרים שונים. הרגשת שותפות - להציג את הנשאל כשותף פעיל בתהליך המחקר, וכך לגרום לו להרגיש חלק ממשהו גדול ומשמעותי. להדגיש ייחודיות - ... לתת לך את ההזדמנות להשפיע על המחקר שאנחנו עורכים בנושא מסוים. חשוב לנו מאוד לשמוע את דעתך. באופן כזה הנשאל מרגיש שהוא לא נותן משהו בחינם, אלא מקבל הזדמנות ייחודית ובעלת ערך עבורו. בנוסף, מומלץ להחליף בין הביטויים אני ו - אנחנו לפי הצורך. אני נותן תחושה של שיחה אישית יותר, בעוד שאנחנו עשוי לתת תחושה של רצינות וסמכותיות גדולה יותר. האם ... חשוב בהנחיית פרופסור X עשוי להעלות את ערך השיחה בעיני הנשאל. נשאלים בדרך כלל יהיו נכונים יותר להשתתף אם ירגישו שהמחקר מתנהל על ידי גורם סמכותי וחשוב. כיצד ... אנחנו עורכים מחקר בנושא ביטוח סיעודי ורוצים לתת לך את ההזדמנות להשפיע על ההחלטות שלנו בנושא. כך, במקום לתת הרגשה כללית מדי, הניסוח הופך ספציפי, ברור וממוקד ... לפי אליעד, חשוב שהסוקר יכנס לשיחה מתוך תפיסה שהוא באמת מעניק ערך לנשאל ולא רק לוקח ממנו זמן. אם הסוקר עצמו מרגיש שהוא מבזבז את זמנו של הנשאל, הוא לא ישכנע אותו ...

... אל האין סוף, איך לחקור לעומק? איך להעמיק יותר? עומק המחשבות, עומק הרגשות, שורש המציאות, להבין את האין סוף, להיות אין סופי, אין הבדל בין יש לאין, להטיל ספק בספק, ... השאלה עצמה מעידה על ספק פנימי, שאולי למרות הסתירות וההיגיון המוגבל, בכל זאת אפשר להבין או לחוות את האין סוף. איך להגיע לחוויה של אין סוף? אליעד מסביר שכדי להגיע לחוויה של האין סוף, האדם צריך להתחיל להטיל ספק במנגנונים הבסיסיים ביותר של המחשבה ... להבדיל בין כן ללא או בין יש לאין. הוא מדגים זאת באופן פשוט: כשאדם מתלבט אם הוא רוצה או לא רוצה משהו, עליו להטיל ספק בתחושה הבסיסית של רוצה ולא רוצה. אולי התחושות הללו הן בעצם אותה תחושה, ורק ההבדל ביניהן הוא דמיוני? לדוגמה, אם מישהו מתלבט בין שתי אופציות - כמו שני דפים ... לספק. הוא מצב שבו אין שני דברים מנוגדים, אלא יש רק דבר אחד בלבד. כדי לחוות את האין סוף, יש להטיל ספק בעצם קיומן של שתי תחושות נפרדות. למשל, כשאדם אומר יש לי ואין לי, עליו לבדוק לעומק את התחושה עצמה - אולי יש ואין הן אותה תחושה בדיוק. כאשר נעלם ההבדל בין שתי התחושות הללו, האדם מתחיל להתקרב לחוויית האין סוף, שהיא חוויית השלמות המוחלטת, שבה אין כבר שני דברים שונים. למה זה כל כך קשה להגיע לחוויית האין סוף? הסיבה שקשה להגיע לחוויית האין סוף היא שהמנגנון של השכל ושל החוויה האנושית מבוסס על הפרדה. האדם רגיל לחוש הבדל בין יש לאין, בין רוצה ללא רוצה, בין ... - זו שהוא רגיל אליה כל חייו. אליעד מסביר שכדי להעמיק יותר, האדם צריך לשאול את השאלות הכי בסיסיות, על עצם ההבדל בין תחושות יסודיות כמו רוצה ולא רוצה. ככל שהאדם מעמיק בשאלות האלה, כך הוא מתקרב למקום שבו ... המגבלות שהשכל יוצר. באופן זה, גם המושג אין סוף אינו נתפס דרך השכל הרגיל, אלא דרך שכל שמודע למגבלותיו ולכן מתעלה עליהן. החוויה של האין סוף היא מצב שבו אין מחשבה, אין הגדרה ואין הפרדה. האדם אינו יכול אפילו לתאר את החוויה הזו במילים, משום שהמילים עצמן מבוססות על הפרדה והבדלים. במקום זה, האדם פשוט נמצא ... הבדל, אין ספק, ואין צורך להסביר או להגדיר דבר. לסיכום, אליעד מציע דרך מעשית וברורה לחקור את האין סוף: להטיל ספק בכל התחושות הבסיסיות ובכל המנגנונים שהשכל רגיל להישען עליהם, עד לנקודה שבה האדם מתעלה מעבר ... שלמות מוחלטת. האם אפשר להבין את האין סוף? איך להטיל ספק נכון? מה זה אחדות ההפכים? האם יש הבדל בין יש לאין? איך להגיע לחוויית שלמות מוחלטת? איך להתעלות מעבר לשכל? האם השכל מוגבל באמת? ...

... כלפיהן סוג של דחייה. ומילים מושכות, הן מילים שכאשר האדם שומע אותן, הוא חש כלפיהן תחושה של משיכה. וכאשר ... ומדבר איתו על דברים שהוא חושב שהם מאוד טובים, אוטומטית המוח של האדם עובר למצב של תחושת נוחות, שבה הוא מרגיש בנוח ומרגיש טוב עם מה שאומרים לו, והוא ... לו. וכאשר אתה משתמש בשיחה במילים שדוחות את האדם, אוטומטית בתת המודע שלו הוא חש תחושה של דחייה. שהיא ... גם לגבי הדבר הנוסף שאתה מדבר איתו עליו. שזה בעצם אומר, שתת המודע של האדם, לוקח את התחושה הטובה שיש לו, כאשר ... בהתייחסות שלו, גם לגבי הדבר שאתה רוצה שהוא יסכים איתו. ותת המודע של האדם, לוקח את התחושה הרעה שהוא מרגיש כאשר הוא שומע דברים מסוימים, ... אליהם בצורה שלילית. ואתה בעצם יוצר התניה אסוציאטיבית בתת ההכרה של השומע, בין התחושות הרעות טובות שאתה ... בו באופן יזום, לבין שאר האינפורמציה שאתה חושף בפני האדם, כאשר הוא במצב של אותן התחושות. ועוד אוסיף ואומר, ... שאתה רוצה שהוא יעשה יחשוב. אבל עליך לעשות זאת בצורה שתיראה טבעית לשומע. ושהוא לא ירגיש יחשוד, שמנסים לעשות עליו כאן מניפולציה. והוא יכול להרגיש שעושים עליו מניפולציה, אם הוא ... מניפולציה, כי הוא לא רואה את הקשר שיש בין השוטר לבין זה שהוא לא יאכל. וכאשר האדם מרגיש שעושים עליו מניפולציה, אז אחכ ... שביארתי אותו במקומות אחרים. בכל מקרה הרעיון הוא, שמי שהוא חכם, הוא יכול לגרום לך להרגיש, שאם תעשה תחשוב תרצה דבר ...

... המרכזיים בתורת השכנוע ובתורת המכירות, שאומר שככל שהאדם ירגיש יותר בנוח במחיצתך באופן כללי, כך יהיה לך יותר קל לשכנע אותו בכל דבר באופן ספציפי. ... עומד מאחורי הרעיון הזה? ואיך הוא פועל? ולמה כאשר מישהו מרגיש נוח במחיצתך באופן כללי, למה זה גורם לו להסכים איתך? ומה קורה בתת המודע של האדם, כאשר הוא מרגיש נוח במחיצתך? ואיך זה משפיע על קבלת ההחלטות שלו? ומה קורה מאחורי הקלעים של התהליך? ... איתך? וכאן בעצם מגיעה התשובה שאומרת, שכלל שהאדם השני ירגיש יותר בנוח איתך ובמחיצתך בכל המובנים, כך ממילא יהיה לך הרבה יותר קל לשכנע אותו בכל ... ערני ולפחות פעיל. והשאלה הנשאלת היא, למה בעצם כאשר מישהו מרגיש בנוח במחיצתך, למה זה גורם למנגנון האימות הפנימי שלו, להירדם בשמירה ולהיות במצב ... וכיוב. כך שעיקר הסיבה שהאדם מחפש את האמת, היא כדי לא להרגיש רע. ונמצא אם כן, שמאחר שהסיבה שמנגנון האימות הפנימי של האדם, פועל כדי להגן על האדם מנזקים שונים, ממילא כאשר האדם מרגיש בנוח במחיצתך, אז ממילא תת המודע של האדם מקבל מסר שאומר לו, שהוא נמצא בסביבה בטוחה ... שמנגנון האימות של האדם, כאשר הוא פועל, הוא יוצר אצל האדם תחושת אי נעימות ותחושת חוסר נעימות, כאשר הוא בודק את אמיתות האינפורמציה שהוא מקבל מהסביבה. ולמה? כי בעצם מנגנון האימות, הוא בעצם מנגנון של חשדנות, שפועל מתוך תחושה של פחד ושל רצון לא להיפגע. ובכל פעם שהאדם בודק את האינפורמציה אם היא אמת או לא, הוא עושה את זה מתוך פחד וחשש להיפגע, וזה יוצר אצלו תחושה לא נעימה, לבדוק האם מרמים אותו או לא. ובנוסף, כאשר האדם בודק את האינפורמציה ... או לא, הדבר הזה כרוך גם במאמץ שכלי מאמץ אינטלקטואלי מאמץ רגשי וכיוב, שיוצר אצל האדם תחושת עייפות, מהמאמץ שתת המודע של האדם צריך לבדוק את אמיתות המידע שהוא מקבל ... שמא יקרה דבר רע אם הוא לא יבדוק אותו. ולכן, כאשר האדם מרגיש בנוח במחיצתך, ממילא הוא פחות חשדן והוא פחות בתחושה של פחד להיפגע, והוא מטבעו רוצה לנוח ולא לבדוק את אמיתות המידע שהוא מקבל, והוא רוצה להיות בתחושה שיש לו על מי לסמוך ושהוא יכול להרגיש בנוח ושהוא לא צריך לפחד להיפגע ושיקרה לו דבר רע. והאדם רוצה להרגיש את תחושת המנוחה האינטלקטואלית, שהוא לא צריך להתאמץ לחשוב כל הזמן, על אמיתות המידע ... מקבל. ואז הרצון של האדם להפסיק לבדוק את אמיתות המידע + התחושה שהוא מרגיש בנוח במחיצתך, ביחד זה גורם לאדם להיות הרבה פחות ערני וכמעט שלא לבדוק את אמיתות ... לו להאמין לך ולהשתכנע בקלות במה שאתה אומר לו. כי הוא מרגיש + רוצה להרגיש בנוח במחיצתך, ולכן הוא לא בודק אותך. ואחדד: שצריך לשים לב לכך, שלפעמים האדם לא ככ מרגיש בנוח במחיצתך. אבל הוא ככ רוצה להגיע למצב שבו הוא מרגיש בנוח באופן כללי ובמחיצתו של אדם אחר באופן פרטי, עד כדי כך שהוא משלה ומשקר את עצמו ומטעה את עצמו לחשוב, שהוא יכול לסמוך עליך ושהוא יכול להרגיש בנוח במחיצתך, למרות שהוא לא באמת מרגיש זאת. ואז זה גורם לו לסמוך עליך ולהאמין בך, רק כדי לגרום לעצמו להרגיש את תחושת הנוחות שיש לאדם, כאשר הוא מאמין ולא חושד במה שאומרים לו. ולפעמים, האדם מרגיש יותר מידי בנוח, ואז דווקא הוא מתחיל להיות יותר מידי חשדן. ולכן צריך לדעת איך לגרום ...

לקבל את עצמך, ערך עצמי אמיתי, אהבה ללא תנאים, לשאול למה עד הסוף, להיצמד לאמת שלך, ללכת עד הסוף, לא לדעת בוודאות, תרגול רוחני, מודעות עצמית, התפתחות עצמית, חקירה עצמית

... הזה בדוגמה נוספת של אדם שנוגע באש. כאשר אדם מתקרב לאש, הוא מרגיש מיד את החיסרון הברור של הכאב והנזק שעלול להיגרם לו. השאלה היא האם ברגע זה הוא גם מסוגל באותה העוצמה ממש להרגיש שהוא כן רוצה להכניס את היד לאש מסיבות אחרות, למשל כדי להרגיש כאב או אתגר. אם התשובה היא לא, כלומר, הוא אינו חווה באותה עוצמה גם את היתרון שיכול להיות בנגיעה באש, אז ברור לו למה הוא לא נוגע. אך אם הוא באמת היה חווה בעוצמה שווה לחלוטין גם ... הוא היה חווה קושי אמיתי להחליט אם לנשום או לא. אבל מכיוון שהחוויה בפועל היא לא שוויונית לחלוטין, האדם מחליט במהירות וברור לנשום. האם ההחלטות שאנחנו מקבלים באמת מבוססות על אמת או על מניפולציה? אליעד מדגיש כי קבלת החלטה אינה בהכרח ... באמצעות הסתרת יתרונות או חסרונות, או לחלופין, האדם יבחר מתוך תחושה של בחירה חופשית מלאה - כלומר, בלי מניפולציה אלא מתוך הבנה עמוקה ששתיהן זהות לחלוטין, ואז כל החלטה תיתפס כנכונה באופן מוחלט. איך אפשר להגיע להחלטה מתוך תחושת אחדות אמיתית? כדי לקבל החלטה מתוך תחושה של בחירה חופשית אמיתית ואחדות פנימית, אליעד מציע לעבוד באופן שכלי ויסודי: האדם צריך לרשום לעצמו את כל היתרונות והחסרונות, אבל לא בצורה שטחית, אלא להגיע למצב בו הוא ... בדיוק באותה מידה. לדוגמה, להיות בריא יכול להיות יתרון בגלל התחושה הטובה, אבל גם חיסרון, כי אז האדם מפחד לחלות. באותו אופן, להיות חולה יכול להיתפס כחיסרון בגלל הכאב, אך גם יתרון בגלל ההזדמנות לחוות התמודדות ואתגר. כאשר האדם מבין זאת לעומק, הוא יכול להגיע לחוויה של שוויון מוחלט. מתוך החוויה הזו, הבחירה שהוא עושה הופכת להיות בחירה חופשית באמת, כי הוא מבין לעומק שאין הבדל מהותי בין האפשרויות. ברגע זה הוא כבר אינו תלוי במנגנון ההסתרה, והוא בוחר מתוך ... הוא מציע דוגמאות וחשיבה מעמיקה על איך אדם מקבל החלטות מתוך תחושת אחדות, ומדבר על הקונפליקטים הפנימיים שמתרחשים כאשר הוא מתמודד עם החלטות שכוללות יתרונות וחסרונות. מה זה מנגנון ההסתרה בהקשר של קבלת החלטות? במהלך השיחה, שאל משתתף שאלות ... מקבלים החלטות מתוך בחירה חופשית אמיתית. הוא מציין שמנהלים תחושת אחדות בעת קבלת החלטה, אך ישנו תהליך שמוביל את האדם להתמקד בצדדים מסוימים ולראות אותם טובים יותר על פני אחרים, גם אם יתרונותיהם זהים לכאורה. אחת השאלות שהוא מעלה היא אם אנחנו באמת חווים את שתי האפשרויות באותה עוצמה בעת קבלת החלטה. הוא מציין שלעתים, החוויה שלנו לגבי מה אנחנו רוצים נראית כאילו היא תוצאה של איזון בין יתרונות לחסרונות, אך למעשה מדובר בתהליך פנימי הרבה יותר מורכב. איך המוח מסתיר חסרונות ומדוע אנו לא תמיד ... החלטות. הוא משתמש במשל על נגיעה באש, בה הוא שואל האם ניתן להרגיש את החסרונות והיתרונות באופן שווה. במשל זה, הוא מנסה להראות איך המוח מצליח להסתיר את היתרונות והחסרונות ולפעמים לא מודע לכך. זו שאלה שהוא מעלה, איך אדם יכול לקבל החלטה אם הוא ... החלטה היא באמת תהליך של איזון? אליעד מציע שישנו הבדל בין תחושת שווה לבין בחירה אמיתית מתוך הבנה. הוא מדבר על הדילמה שנוצרת כאשר אנחנו מתמודדים עם החלטות על בסיס היתרונות והחסרונות של כל צד, אבל בסופו של דבר אנחנו לא תמיד מודעים לכך ... המנגנון הפנימי המניע את קבלת ההחלטות כולל את ההתמודדות עם תחושות של רצון ולא רצון בו זמנית. הוא מציין שאדם צריך להבין שההחלטות שהוא מקבל יכולות לכלול סתירות פנימיות ושאין זה בהכרח מנוגד לקונפליקטים שהוא חווה. כל החלטה, אם כן, ... תוצאה של איזון בין שני רצונות מנוגדים, אך גם מתוך מימוש תחושת אחדות פנימית. לסיכום, איך מחליטים מתוך מקום של אחדות? הסיכום שמספק אליעד בשלב מאוחר של ההרצאה מציע שניתן להגיע למקום של אחדות פנימית על ידי עבודה עם תחושת ההבנה שההחלטות שלנו עשויות לנוע בין שוויון של יתרונות וחסרונות, ושהבחירה אינה תמיד תוצאה של הסתרה או מניפולציה. בסופו של דבר, המוח לא תמיד מודע למה שהוא בוחר, ותחושת הבחירה החופשית נובעת מההבנה הפנימית של האדם שמגיע למסקנות מתוך רצון אמיתי, גם אם הוא לא תמיד מודע לפנים השונות של ההחלטה. איך מתקבלות החלטות? מנגנון ההסתרה בקבלת ...

... איך לשמור על הזוגיות? איך נוצרת זוגיות? איך ליצור קשר רגשי? איך ליצור אינטימיות? מה אומרים ... רק בילוי זמן משותף או שותפות מעשית, אלא מערכת של תלות רגשית עמוקה. כדי ליצור קשר זוגי, כל אחד מהצדדים חייב להרגיש שקיימים בו חסרונות משמעותיים שהצד השני יכול למלא, וכך נוצרת תלות הדדית. ללא התחושה שהצד השני ממלא עבורך חסרונות ... חש תלוי בצד השני, הוא רוצה להישאר איתו. לדוגמה, אם אדם מרגיש בודד, והוא מוצא בזוגיות פתרון לבדידותו, הוא ימשיך להיות בקשר רק כל עוד תחושת הבדידות לא נפתרה ... להיחלש. לכן, חשוב לשמור על איזון מסוים שבו האדם עדיין מרגיש שהוא זקוק לצד השני. אליעד מדגים זאת באמצעות דוגמה שבה אם אדם מחפש אהבה, ובתוך הזוגיות הוא מרגיש נאהב לחלוטין, יתכן שהצורך שלו ... מסביר שהמפתח ליצירת זוגיות אינטנסיבית היא יצירת תלות רגשית. מצד אחד, זה נשמע לא נעים - כביכול כמו לשים אזיקים רגשיים אחד לשני. אבל במציאות, התלות הזאת מתרחשת באופן טבעי כאשר כל אחד מרגיש שהשני ממלא חסרונות עמוקים שהוא ... הוא מייצר באופן בלתי מודע תלות. למשל, אישה יכולה להרגיש טוב מכך שבן זוגה אומר לה שהיא יפה, ... אליעד, כדי שהצד השני ירצה אותך, עליו להאמין שאיתך הוא מרגיש יותר טוב מאשר בלעדיך. כל אדם מחפש בסופו של דבר להרגיש טוב, ולכן הדרך לגרום לאחר לרצות אותך היא לגרום לו להבין שהטוב שהוא מרגיש הוא בזכותך. זו לא חייבת להיות מניפולציה שלילית, אלא עניין של יצירת תחושה של ערך אישי בקשר הזוגי. ... מספר סיפור ומתוך דבריו עולה שהוא מחפש הערכה, חשוב לתת לו תחושה שמעריכים אותו. אין הכרח ... מספר דקות, להדגיש הערכה למשהו שהוא סיפר. כך הצד השני ירגיש טוב יותר עם עצמו ויקשור זאת ... להמשיך בקשר איתך. מה להגיד בדייט ראשון כדי ליצור חיבור רגשי? אליעד מסביר שאין משפט קסם ספציפי שמתאים לכל מצב. היכולת ליצור חיבור רגשי מגיעה בעיקר מיכולת ההקשבה, מהבנה ... והרצונות שלו, ולהגיב באופן שתואם את הצורך הפנימי שלו להרגיש טוב עם עצמו. לדוגמה, אם הוא מספר שהוא לא מרגיש מספיק טוב בעבודה, חיזוק הביטחון העצמי שלו יגרום לו להרגיש טוב איתך, וכך תתחזק האינטימיות הרגשית ביניכם. איך להתמודד עם דחייה או ... שלמים ומאוזנים עם עצמנו, עוד לפני שיוצאים לדייט. אם אדם מרגיש טוב עם עצמו באופן כללי בחייו - זה מה שיגרום לאחרים להרגיש טוב בחברתו. ככל שאדם מרגיש טוב יותר עם עצמו, ככה הוא יהיה ... יוצרים זוגיות? איך לנהל דייט ראשון מוצלח? איך ליצור קשר רגשי עמוק? איך לשמור על זוגיות טובה ... מה גורם לאנשים להתאהב? איך לגרום למישהו להיות תלוי בך רגשית? איך להרגיש טוב עם עצמך בזוגיות? מהם השלבים ...

... לפני שבירה רגשית, מינוף רגשי, געגועים לאקסית המיתולוגית, לחץ נפשי, להפעיל על עצמך לחץ, לאתגר את עצמך, לסגף את עצמך, שבירה ... להישבר, עומס נפשי מהן הדרכים להתמודד עם תחושת שבירה רגשית ומינוף רגשי? המשתמש תיאר תחושה של עומס נפשי ושבירה רגשית בעקבות תקופה בה לא היה בקשר עם האקסית שלו. הוא מציין תחושת חוסר וסבל שנובעת מהבדידות ומהפסקת הקשר. תחושה זו מדומה לתהליך של הפסקת עישון - עם הזמן הוא מרגיש שהוא חייב לקבל את הסיגריה כדי להקל על החוסר, כלומר, הוא מרגיש שהצורך בקשר עם האקסית הולך ומתגבר עד שמרגיש לקראת שבירה. אליעד כהן מציע לנצל את תחושת השבירה לטובת תהליך אישי של מינוף רגשי. הוא מציין שעדיף להימנע מלקשר שוב עם האקסית, במקום זאת, יש למנף את התחושות של דאגה ולחץ למקום של חיזוק עצמי. במקום להפעיל לחץ על עצמו במובן של חיפוש אחרי ... את עצמו בצורה יותר עצמאית. המשתמש מתאר את תחושת השבירה כפצצה מתקתקת - עם כל יום שעובר הוא חש שהסיכויים שהאקסית תהיה עם מישהו אחר הולכים ומתרקמים. אליעד כהן מציע לו לקחת את תחושות החרדה והפחד מכך שהיא תימצא מישהו אחר ולהפנות את כל האנרגיה והעצב הפנימיים לתהליך של התפתחות אישית. במקום להילחם ברגשות הקשים והכואבים, אליעד מציע להנחות את הרגשות לכיוון של חקר פנימי, תוך כדי צמצום התלות ברגש החיצוני (האקסית) ובמקביל לבחון את הדרך להתמודד עם אותם רגשות בצורה של התפתחות אישית. בהמשך השיחה, המשתמש שואל אם הוא יכול להתחיל לפגוש את האקסית שוב, אפילו אם הוא מרגיש שבירה רגשית. אליעד מציין שלמרות שמפגש כזה עשוי להרגיש כמו פתרון מיידי, בסופו של דבר הוא יוביל לעוד סבל, ושלא יהיה פתרון אמיתי. התשובה של אליעד היא שעליו ללמוד את עצמו ולהתמודד עם הרגשות מבלי לחזור לאותו מצב שיגרום לו סבל נוסף. אליעד מדגיש שחשוב להבין שבסופו של תהליך, יש ללמוד את ... את הצרכים הפנימיים ואת הדרך להתמודד עם תחושות של שבר וגעגועים. במילים אחרות, הוא מציע למנף את התחושות הלא נוחות למקום של צמיחה אישית, ולא להישאר תקוע במעגל רגשי של חיפוש אחרי פתרונות חיצוניים. איך להתמודד עם תחושת שבירה רגשית? מהו מינוף