... - מדוע האדם מחפש כבוד? ומדוע זה מיותר לחפש כבוד? הסיבה שאדם מחפש כבוד, היא משום שהכבוד גורם לאדם לתחושה טובה. האדם אינו מחפש את הכבוד = המעטפת החיצונית של האירוע. האדם כן מחפש את התחושה הטובה שהכבוד נותן לו = המהות של האירוע. התחושה הטובה שהכבוד נותן לאדם, היא שהוא גורם לאדם להרגיש אהוב, רצוי, מקובל וכולי. הכבוד גורם לאדם להרגיש אחדות עם הסביבה שלו. אדם אינו מכבד את מי שמתנגד לו. האדם מכבד את מי שהוא מעריך. להעריך בן ... עם מישהו = להיות אחד = אהבה. כאשר בני אדם מכבדים מישהו, הם משדרים לו אהבה, הם משדרים לו תחושה של אחדות. האדם רוצה את הכבוד, משום שבאמצעותו הוא מרגיש אהבה ואחדות עם האנשים שמכבדים אותו. כל זה נכון כאשר האדם שמכבדים אותו, מעריך את אלו שמכבדים אותו. אם ... אינו רואה ערך באלו שמכבדים אותו = הכבוד שלהם אינו משפיע עליו לכיוון חיובי או שלילי, משום שאינו חווה תחושה של התאחדות איתם. אם האדם שמכבדים אותו מרגיש דחייה כלפי אלו שמכבדים אותו = הכבוד שלהם גורם לו להרגיש דחייה. האדם אינו רוצה אחדות איתם. בכל מקרה, קבלת הכבוד יוצרת אצל האדם תחושה של קבלה עצמית, אהבה עצמית, אחדות עם הסביבה וכולי. מסקנה: האדם מחפש / צריך כבוד, כדי לחוות תחושה של אחדות, אהבה עצמית וכולי. ככל שהאדם אוהב יותר את עצמו, כך הוא צריך פחות כבוד. ככל שהאדם מרגיש יותר תחושה של אחדות עם המציאות = אהבה כלפי המציאות, כך הוא פחות צריך שיאהבו אותו. ככל שהאדם קרוב יותר אל האמת, כך הוא מרגיש יותר אחדות עם המציאות. מנקודת המבט של המציאות, האדם אינו טוב יותר או פחות מאף אחד אחר. האדם אינו ... בצורה הזאת, ממילא לא שייך אצלו לקבל כבוד / להיפגע. בנוסף, כאשר האדם רואה את הדברים בצורה הזאת, הוא מרגיש אחדות עם כל המציאות = אהבה עצמית + אהבה למציאות = שלמות = הערכה ואהבה מלאה של הכל בצורה ...

... קצרה יותר? ואם נתבונן על מהותו של המאמץ, נראה, כי המאמץ, לא תלוי במה שהאדם עושה, אלא במה שהאדם מרגיש, ביחס למה שהוא עושה. המאמץ, הוא תחושה שיש לאדם, כאשר הוא עושה משהו שהוא לא נהנה ממנו, כדי להשיג באמצעותו משהו אחר בעתיד. וככל שהמטרה שאליה רוצה האדם להגיע, רחוקה יותר ממה שהוא עושה, כך האדם מרגיש יותר תחושה של מאמץ. וככל שהמטרה מתקרבת יותר אל האדם, כך הוא מרגיש פחות תחושה של מאמץ ויותר תחושה של הנאה. וזה בעצם אומר, שאם יצליח האדם להבין, איזה מטרות הוא משיג, מעצם זה שהוא הולך בדרך, הרי שהוא ייהנה גם מהדרך ויחסוך מעצמו תחושה של מאמץ. והדבר דומה, לאדם שנוסע בדרך ונהנה מהנוף שיש בדרך אל המטרה. כאשר האדם מוצא איזה משהו טוב גם בדרך אל המטרה, על ידי זה האדם מרגיש הנאה, גם בדרך אל המטרה, ועל ידי זה הוא פחות מרגיש מאמץ. עד כדי כך, שלפעמים האדם ככ נהנה מהדרך אל המטרה, עד שהוא ממציא מטרה, רק כדי ללכת בדרך... האדם מוצא עניין, גם מעצם זה שהוא הולך בדרך, על ידי זה הוא מפיק ממנה הנאה ומקטין מעצמו את תחושת המאמץ. לסיכום: על האדם לנסות ליהנות, מעצם מה שהוא עושה. ועל ידי זה האדם מקטין מעצמו, את תחושת המאמץ.

... נמוך? וגם, איך לפתח ביטחון עצמי? ועוד. ומי שיתבונן על העניין יראה, כי ביטחון עצמי, הוא בעצם סוג של תחושה אישית של האדם, ולא מעבר לכך. זא ביטחון עצמי, הוא לא משהו שהוא קיים בעולם שמחוץ לאדם. אלא הוא משהו, שהוא קיים בתוך האדם, כתחושה אישית של האדם. ויכול להיות אדם, שכלפי חוץ יהיה נדמה שיש לו המון ביטחון עצמי, אבל בתוכו יש לו ... על עצמו ולהתנהג, כאילו יש לו ביטחון עצמי גבוה, למרות שבאמת יש לו ביטחון עצמי נמוך. וביטחון עצמי, הוא תחושה אישית של האדם. וכאשר האדם מחפש איך לשפר את הביטחון העצמי שלו, ואיך לחזק ואיך לפתח את הביטחון העצמי שלו, הרי שמה שהאדם באמת רוצה להבין, זה איך לשנות את התחושה הפנימית שלו, של חוסר הביטחון העצמי. ואיך במקום התחושה הפנימית של הביטחון העצמי הנמוך, איך במקומה, ליצור תחושה פנימית, של ביטחון עצמי גבוה. ואם נתבונן היטב בעניין, נראה כי כל התחושות של האדם, יש להן שורש אחד. והשורש של התחושות והרגשות של האדם הוא, המחשבה של האדם. כי כל הרגשות של האדם, הן תוצאה של המחשבה שלו. וכאשר האדם חושב בצורה כלשהי, זה יוצר אצלו רגש כלשהו. ונמצא אם כן, כי כדי לשפר את הביטחון העצמי וכדי לרכוש ביטחון עצמי גבוה, לשם כך על האדם לנסות להבין, מהי המחשבה שיש בתוכו, שהיא זו שאחראית על התחושה האישית שלו, של הביטחון העצמי. ואם יצליח האדם לשפר את המחשבה שלו שאחראית על הביטחון העצמי שלו, הרי שהוא יצור אצל עצמו, תחושה של ביטחון עצמי גבוה. ואם נתבונן נראה, כי המחשבה שיוצרת אצל האדם חוסר ביטחון עצמי, היא הספק. כי ספק, הוא ההפך של ביטחון. וכאשר יש לאדם ספקות כלשהן, על ידי זה נוצרת אצלו ירידה בביטחון העצמי, והאדם מרגיש ביטחון עצמי נמוך. וכל חוסר הביטחון העצמי שיש לאדם, שורשו, בספקות שיש לאדם במחשבות שלו. כי כאשר יש לאדם ... היכולות שלו, ועל ידי זה האדם מגיע לביטחון עצמי אמיתי. ונסכם: ביטחון עצמי נמוך וגם חוסר ביטחון עצמי, הם תחושה פנימית של האדם, שהיא תוצאה של המחשבות של האדם. והמחשבה שאחראית על הביטחון העצמי הנמוך של האדם, היא הספקות ...

... כל המטרות שלו, גם אז האדם לא יהיה מאושר. כי לא קיים בעולם אפילו לא מצב אחד, שבו האדם ירגיש מאושר. כי אושר מהותו היא אחרת לגמרי. כי אושר מהותו היא, שהאדם מגיע למצב תודעתי, שבו הרצון שלו להיות ... את כל מה שאני רוצה, האם זה כבר מביא אותי לנקודה שבה אני יכול אך ורק ליהנות מהמציאות, ללא הרגשת חיסרון כלשהו? ואם האדם יתבונן בזה היטב, האדם יראה, שלא משנה מה שהוא יעשה, תמיד הוא ימשיך להרגיש חיסרון כלשהו. וגם אם יתנו לאדם את כל העולם ומלואו, וגם אם יתנו לאדם להיות אלוהים וליצור את המציאות כרצונו, עדיין האדם לא ירגיש תחושה של שלמות. והאדם תמיד ימשיך להרגיש שחסר לו משהו. וכל מי שיעשה לעצמו דמיון מודרך ויסתכל על התכלית של כל מה שהוא עושה, הוא מיד ... שהאדם יעשה, ולא משנה מה שיתנו לאדם, ולא משנה אם האדם יחשוב בחשיבה חיובית או שלילית, עדיין האדם לא ירגיש מאושר. ויש כאלו שחושבים בדעתם, שלמרות שהאושר הוא חמקמק ולמרות שבכל מקרה הצלחה חיצונית כלשהי, לא תיתן להם אושר, ... יצליח להשיג כמה שיותר דברים, ממה שהוא רוצה. כי ככל שיש לאדם יותר את מה שהוא רוצה, כך האדם מרגיש יותר שמחה. אך גם הדבר הזה הוא שקר. כי בפועל, כאשר האדם משיג את המטרה שלו, הרי שהוא יותר ... במצב שבו יש לו חיסרון כלשהו, דהיינו, הרצון של האדם, שהוא חיסרון. ואחכ כאשר הרצון הזה מתמלא, אז האדם מרגיש סוג של שמחה. אבל אחרי שעובר זמן כלשהו, הרי שתחושת השמחה הזאת דועכת. ואחרי שתחושת השמחה הזאת דועכת, אם האדם יפסיק לרוץ אחרי מטרות חדשות, הרי שהאדם חוזר למצב רגשי זהה לחלוטין למצב שבו הוא היה לפני שהוא השיג את המטרה שלו. דהיינו, שכל תחושת השמחה של האדם כאשר הוא משיג איזו מטרה, היא לא בגלל שהוא השיג את הדבר שאותו הוא השיג, אלא אך ורק מעצם זה שהחיסרון והרצון של האדם התמלא. וזה בעצם אומר, שכדי שהאדם ירגיש תחושה של שמחה, לשם כך האדם מענה את עצמו, ורודף אחרי מטרות שאותן הוא לא צריך, וכל זה כדי לחוות רגע ... אושר אמיתי בשלמות. אז אולי באמת היה שווה לרדוף אחריו ולהשקיע בו מאמצים. אבל מי יכול לומר שהוא חווה תחושה של שלמות ושל אושר אמיתי בשלמות, כאשר הוא משיג את המטרות שלו? ונזכיר, אושר אמיתי בא לידי ביטוי בכך שהאדם ... לומר שהוא אכן חווה אושר ככ גדול, עד שכל הרצון שלו להיות מאושר נעלם, ועד שכל הרצונות שלו וכל תחושות החיסרון שלו נעלמים בבת אחת? כי את האמת, האדם יודע. והאמת היא, שגם כאשר האדם כן מצליח להשיג איזו מטרה, וגם כאשר האדם כן מרגיש שמחה מכך שהוא השיג איזו מטרה, הרי שגם אז האדם לא מרגיש סוג של שמחה שלמה. כי גם באותו הרגע יש לאדם טרדות על הראש, וגם אז האדם בתוך תוכו חווה ... הרי שהאדם ממשיך כמו משוגע לרדוף אחרי הזנב של עצמו, ולנסות שוב פעם להשיג עוד מטרות נוספות כדי לברוח מתחושת הדיכאון של חוסר הסיפוק המתמיד שיש לאדם. כי יש בעולם המון מנהיגים של טעות. שהם מטעים את האדם, בכך שהם ... אותו בדרך לא נכונה, אל אושר שקרי שהוא כמו מי ים מלוחים. שככל שהאדם שותה מהם יותר, כך הוא מרגיש עוד יותר את תחושת הצמא. ואותם מנהיגי הטעות, אין להם מושג מימינם ומשמאלם לגבי מהו אושר אמיתי. והם מטעים את האדם בכל מיני הטעיות, ... כדי לשכוח את הצרות שלו. כי כאשר האדם מאושר באמת על ידי הבנת המציאות בשלמות, במקרה כזה האדם חווה תחושה של סיפוק מלא מהמציאות. אבל כאשר האדם לא מבין את המציאות באמת, על ידי זה האדם כל הזמן חווה תחושה של חוסר סיפוק מתמיד. וכפי שניתן לראות בחוש, שגם אם יתנו לאדם את כל העולם ומלואו, הוא עדיין ירגיש חוסר סיפוק. וחוסר הסיפוק, מבטא את זה שהאדם לא מרוצה מהמציאות, משום שהוא לא באמת מבין אותה. וכל זמן ... כי מי שהוא קצת חכם, הוא כבר אמור להבין, שגם אחרי שהוא ישיג את המטרות שלו, גם אז הוא ירגיש שהוא לא מרוצה, וגם אז הוא יחפש מטרות חדשות. ונניח לדוגמה שהאדם נמצא בתחושה של דיכאון. ונניח לדוגמה שהאדם שנמצא בדיכאון מוצא איזו מטרה ומנסה להשיג אותה. וככל שהאדם מתקרב להשיג אותה, כך הוא מרגיש יותר שמחה. ואחרי שהאדם משיג את המטרה שלו, אז הוא מרגיש תחושת שמחה עוד יותר גדולה. אבל רגע אחד אחרי שהאדם השיג את המטרה שלו, כבר אז תחושת השמחה דועכת. ורגע אחד אחרי שהאדם משיג את המטרה שלו, הוא כבר חייב להציב לעצמו כמו עבד, איזו מטרה חדשה להשתעבד אליה. כי אם האדם לא יציב לעצמו מטרה חדשה, אז הוא מהר מאוד יחזור לתחושת דיכאון, עוד יותר גדולה ממה שהוא היה בה קודם לכן. זא שכל מה שהאדם משיג בחיים, שום דבר לא עוזר לו לצאת מתחושת הדיכאון, חוסר הסיפוק והריקנות הקיומית שלו. והאדם כל הזמן מנסה להציב לעצמו בחיים כל מיני מטרות שונות ומשונות, כדי לשכוח את זה שאין לו מושג למה בכלל הוא חי. והאדם נמצא במרוץ של משוגעים, כדי לברוח מתחושת הריקנות הקיומית שלו.

... עומדת מאחורי הדברים. באותו אופן, לאדם יש אינטרס ברור לחשוב שיש לו בחירה חופשית, מכיוון שאף אחד לא רוצה להרגיש שאין לו שליטה על חייו. למה לאדם יש אינטרס להאמין שיש לו בחירה חופשית? אליעד מסביר שיש לאדם אינטרס חזק מאוד להאמין שהוא בעל בחירה חופשית, משום שהאדם רוצה להרגיש חופשי ובשליטה. תחושת החופש והשליטה היא חלק חשוב מאוד בזהות של האדם. לדוגמה, אנשים עובדים קשה כדי להרוויח יותר כסף, לא רק בשביל ... להשתגע או להפסיק לשלוט בתנועות שלהם. לכן, האינטרס העמוק ביותר הוא תמיד להגיע למסקנה שיש לאדם בחירה חופשית. האם תחושת הבחירה משקפת את המציאות? אליעד כהן מדגיש את ההבדל בין תחושת הבחירה לבין המציאות עצמה. הוא מביא דוגמה של אדם שחולם חלום - האדם יכול להרגיש דברים, אבל זה לא אומר שהתחושות משקפות את המציאות. באותה צורה, התחושה שיש לאדם בחירה חופשית לא בהכרח מעידה על כך שהאדם באמת שולט במציאות. למעשה, האדם אולי יכול לבחור מה ... לחופש אמיתי ושלווה מוחלטת. פילוסופיה של הבחירה החופשית הגורמים המשפיעים על הרצון האנושי הקשר בין אגו לסבל איך להשתחרר מתחושת חוסר שליטה? השלמה עם המציאות והחיים בשלמות האם יש לאדם בחירה חופשית? ניתוח מעמיק של השאלה האם יש לאדם ... אינטרס יש לאדם בכך שתהיה לו בחירה חופשית. האדם מטבעו רוצה להאמין שיש לו בחירה חופשית, משום שהוא רוצה להרגיש שליטה בחייו. התחושה של שליטה היא מרכיב חיוני בהבנה של העצמי, וכאשר היא נלקחת ממנו, הוא חש איום ופחד. לדוגמה, אדם שחולם חלום מרגיש שהוא נמצא בתוך מציאות מסוימת, אך בפועל הדברים אינם קורים באמת. באותו אופן, אדם יכול להרגיש שיש לו בחירה חופשית, אך השאלה היא האם תחושה זו משקפת את המציאות האובייקטיבית או שמדובר באשליה. מדוע לאדם יש אינטרס להאמין שיש לו בחירה חופשית? כאשר מתבוננים ... רק כדי לצבור רכוש, אלא בעיקר כדי להגדיל את אפשרויות הבחירה שלהם. ככל שלאדם יש יותר משאבים, כך הוא מרגיש חופשי יותר לבחור בין אפשרויות שונות. כאשר אדם זוכה בלוטו, השמחה הגדולה נובעת מהעובדה שהוא מרגיש פתאום בעל יכולת בחירה רחבה יותר, ותחושה זו מלווה בתחושת חופש ושליטה. השפעת אובדן הבחירה על האדם הדבר המשפיל ביותר שאפשר לעשות לאדם הוא לקחת ממנו את הבחירה החופשית ... אישה שנאנסת חווה השפלה איומה, לא רק בגלל המעשה עצמו, אלא בעיקר משום שנשללה ממנה הבחירה. כאשר אדם נפגע, תחושת ההשפלה העיקרית נובעת מכך שאין לו שליטה על מה שקורה לו - המציאות פועלת נגד רצונו והוא חסר אונים לחלוטין. ... אינו בוחר מה ירצה. בנוסף לכך, האדם לא בחר להיוולד ולא בחר להיות קיים, כך שגם אם יש לו תחושה של בחירה חופשית, מדובר בתחושה בלבד ולא באמת אובייקטיבית. העונש של האדם - שהוא חושב שיש לו בחירה האדם הסובל הוא זה שחושב שיש ... מוחלטת על חייו מביאה אותו לשחרור פנימי עמוק. למעשה, מי שמגיע להכרה מלאה בכך שאין לו שום בחירה, חווה תחושה של חופש מוחלט, משום שהוא אינו מרגיש צורך לשנות את המציאות. כל מה שקורה הופך להיות מה שהוא רוצה, משום שאין לו רצון שונה מהמציאות עצמה. ... הבסיסיים ביותר שלו. עם זאת, כאשר בוחנים את העניין לעומק, מגלים שהבחירה החופשית אינה קיימת באמת, אלא היא רק תחושה סובייקטיבית. האדם אינו שולט ברצונותיו הבסיסיים, ולכן אינו באמת בוחר את דרכו. הסבל האנושי נובע מהאמונה בבחירה חופשית חלקית ... מוחלטת וחי בשלמות אמיתית. פילוסופיה של הבחירה החופשית הגורמים המשפיעים על הרצון האנושי הקשר בין אגו לסבל איך להשתחרר מתחושת חוסר שליטה? השלמה עם המציאות והחיים בשלמות הפעם אדבר על הנושא, האם יש או אין בחירה חופשית? מה זא, ... רק מונע מתוך הרצון שלו, להבין שיש לו בחירה חופשית? וכמובן שאף אחד לא מתווכח עם כך שיש לאדם תחושה שיש לו בחירה חופשית. גם האדם יכול לישון לחלום חלום, ולדמיין שקורים דברים מסוימים, אבל הם לא קורים! לדוגמה, ... רע, ובכלל מנסים לעשות לו טוב. אז זה שהוא חש שמנסים לעשות לו רע, אף אחד לא מתווכח עם התחושה. השאלה האם התחושה הזו, אכן משקפת את המציאות? האם התחושה שיש לאדם שיש לו בחירה חופשית, האם היא משקפת את האמת האובייקטיבית של המציאות שיש לאדם בחירה חופשית או ... שלו, למה אדם שזוכה בלוטו הוא כל כך שמח, כי עכשיו הוא יכול להיות בעל בחירה מה לעשות, הוא מרגיש חופשי. האדם רוצה להרגיש חופשי, וככל שיש לו יותר יכולות הוא מרגיש חופשי מרגיש שיש לו יותר בחירה. לא מכריחים אותו לשום דבר. ובעצם הדבר המשפיל היותר זה לקחת לאדם את הבחירה החופשית. ...

אושר, משמעות החיים, אלוהים, לפני בריאת העולם + המפץ הגדול, בחירה חופשית, תודעה, אמת אבסולוטית ועוד איך מגיעים לחוויה של חופש מוחלט? אליעד כהן מסביר בהרצאה כיצד אדם יכול להגיע לחוויה של חופש מוחלט. הוא מתחיל בכך שחופש אמיתי הוא התחושה שבה האדם לא חווה כל גבול, לא חווה כל מחסום ולא מרגיש שיש משהו שעוצר או מגביל אותו. לדבריו, אדם לא חופשי כאשר הוא מרגיש שיש לו אילוצים, שהוא חייב לעשות דבר מסוים או נמנע מדבר אחר. כדי להרגיש חופש מוחלט, על האדם להגיע לתודעה שאין שום דבר שמגביל אותו, לא באופן חיצוני ולא באופן פנימי. אליעד מדגיש שהבעיה היא תמיד פנימית ולא חיצונית. אם אדם מרגיש מוגבל, זו מגבלה פנימית שלו, בתפיסה שלו את המציאות. לכן, כדי להיות חופשי באמת, האדם צריך לשנות את תפיסת המציאות שלו. שינוי תפיסת המציאות נעשה על ידי חקירת האמונות הפנימיות שלו, לבדוק מדוע הוא מרגיש מוגבל ולראות האם המגבלה הזו אמיתית או רק מדומיינת. מה מקור תחושת ההגבלה הפנימית? לפי אליעד כהן, מקור תחושת ההגבלה הוא האמונות והמחשבות שהאדם מחזיק לגבי עצמו ולגבי המציאות. הוא מדגים זאת באמצעות דוגמה: אדם יכול לומר אני חייב לעבוד כי אחרת לא יהיה לי כסף. האדם הזה מרגיש לא חופשי, כי הוא מאמין שהוא חייב לעשות דבר מסוים כדי להשיג תוצאה מסוימת. התחושה הזו היא תחושה של הגבלה. אליעד מציע לבדוק את האמונה לעומק ולשאול: האם אני באמת חייב לעבוד? האם זה באמת נכון? אולי יש דרך ... שהאדם יחקור יותר לעומק את המחשבות והאמונות שלו, כך הוא יראה שאין אף חובה מוחלטת במציאות. הכל יחסי, וכל תחושת חובה היא בסופו של דבר אמונה פנימית. אליעד מוסיף דוגמה נוספת של אדם שמרגיש שהוא חייב להצליח בעבודה. הוא מסביר שאם האדם יחפור עמוק יותר בתוך עצמו, הוא יראה שהצורך הזה להצליח אינו אמיתי אלא רק תחושה פנימית. האדם יכול לשאול: האם באמת אני חייב להצליח? למה זה חשוב לי בכלל? מה יקרה אם לא אצליח? כאשר האדם יבין לעומק שהתחושה שהוא חייב להצליח היא תחושה פנימית שהוא יצר בעצמו, הוא ישתחרר מתחושת המגבלה. איך להשתחרר מתחושת מחויבות? אליעד מציג דרך מעשית כיצד להשתחרר מתחושת המחויבות. הדרך היא לחקור שוב ושוב כל תחושת חובה או מחויבות. למשל, אם אדם מרגיש שהוא חייב להיות אדם טוב, עליו לבדוק מה זה אדם טוב, מי אמר שהוא חייב להיות כזה, ומה יקרה אם הוא לא יהיה כזה. כשאדם יחקור כך את כל תחושת החובה שלו, הוא יראה שהן אינן מוחלטות אלא נוצרו כתוצאה מאמונות פנימיות שהוא אימץ לעצמו. הוא מדגיש את החשיבות של ... עצמו: למה אני חייב? האם באמת חייב? מה יקרה אם לא אלך? כאשר הוא יחקור זאת לעומק, הוא יראה שתחושת החובה היא פנימית ולא חיצונית, ואז הוא ישתחרר ממנה. האם אפשר להיפטר מכל ההגבלות הפנימיות? אליעד מציג רעיון חשוב שאומר שאפשר להשתחרר מכל ההגבלות הפנימיות. הוא טוען שכאשר האדם יחפור ויחקור לעומק כל תחושה של הגבלה או מחויבות, בסופו של דבר הוא יגיע להבנה עמוקה שאין באמת שום חובה או הגבלה אמיתית במציאות. הכל נמצא ... מסביר שאם האדם ישאל את עצמו למה אני חייב שיאהבו אותי? מה יקרה אם לא יאהבו אותי?, הוא יבין שהתחושה הזו מגיעה מאמונה פנימית. כאשר האדם מבין זאת לעומק, הוא יפסיק להרגיש מחויב לכך, וישתחרר מהסבל ומההגבלה שנוצרו כתוצאה מהאמונה הזו. סיכום - איך להגיע לחופש מוחלט? אליעד כהן מסכם ואומר ... שבו אין לו שום חובה, שום אילוץ ושום הגבלה. האדם מגיע למצב שבו הוא חופשי באמת, והוא חי מתוך תחושה של שחרור מוחלט. איך להשתחרר מתחושת חובה? האם חייבים משהו במציאות? מהו חופש מוחלט? איך לשנות אמונות מגבילות? איך לחקור את המחשבות? איך להיפטר מהגבלות ...

... וכיצד היא משפיעה על הפחד מהעתיד? פוסט טראומה היא מצב שבו אדם חווה אירוע קשה בעבר, וכעת הוא ממשיך להרגיש פחד וחרדה גם אחרי שהאירוע כבר הסתיים. לדוגמה, אדם שננשך על ידי כלב יכול לפחד מכלבים במשך שנים, כי ... אירוע טראומטי בעבר מתקשה מאוד להתמודד עם פחדים עתידיים, כי האירוע הטראומטי נצרב בזיכרונו כמשהו בלתי נסבל. לדוגמה, אדם שהרגיש חוסר אונים באירוע מאיים, יתקשה מאוד לקבל את הרעיון שיחווה תחושת חוסר אונים כזו שוב. אליעד נותן דוגמה של אדם שהוריו נטשו אותו בילדותו. כתוצאה מכך הוא מפחד להינטש שוב ... לא. הדרך להתמודד היא לקבל שגם אם יקרה משהו דומה שוב, עדיין ניתן להתמודד איתו. הוא משתמש בדוגמה של תחושת רעב: בפעם הראשונה שאדם מרגיש רעב זה יכול להיות קשה, אבל עם הזמן הוא מתרגל ומבין שזה חלק טבעי מהחיים. אותו דבר תקף לכל תחושה קשה או אירוע טראומטי. מדוע כל חיסרון הוא סוג של טראומה? אליעד מסביר שבמהותו, כל חיסרון וכל אי שביעות רצון הוא סוג של טראומה, ההבדל הוא רק בעוצמת החוויה. לדוגמה, אם אדם מצפה שהכיסא שעליו הוא יושב יהיה נוח, ומגלה שהכיסא פחות נוח ממה שציפה, הוא מתאכזב. אכזבה ... אבל אותו עיקרון חל על טראומות גדולות יותר כמו פחד מנטישה או חרדת בגידה. מהי חרדה קיומית והאם כולם חווים אותה? חרדה קיומית היא תחושה כללית של פחד מכך שכל דבר עלול להתרחש בכל רגע. אליעד מסביר שלמעשה החרדה הזו קיימת אצל כולם, אך ... שנותנים לפחד או לרצון מסוים. זו דרך שמסייעת להשתחרר מהפחד או מהסבל, כי היא מלמדת את האדם לנהל את רגשותיו ורצונותיו במקום להיות מנוהל על ידם. האם נטישה או בגידה הן באמת דברים רעים? אליעד מעלה נקודה חשובה, שלפעמים ... לפחד מדברים רעים שיכולים לקרות לו, במיוחד כאשר יש לו זיכרון ברור של אירוע קשה מהעבר. לדוגמה, אדם שחווה תחושת חוסר אונים באירוע מסוים, מתקשה להשתחרר מהפחד שדבר דומה יקרה שוב. המציאות הייתה קיימת גם קודם כדי להבין את ... אינו תלוי דווקא באירוע ספציפי אלא בעובדה שזהו דבר שיכול לקרות. לכן, הפתרון הוא להיות במצב כפול: מצד אחד, להרגיש שאינך מפחד להינטש, ומצד שני, להבין שאתה לא רוצה בכך. מדובר על שני היבטים שנמצאים יחד - קבלה של ... רוצה שדברים רעים יקרו) ואחדות (אין הבדל בין טוב לרע). להבין שהאירוע הטראומטי לא היה הסיבה היחידה אדם יכול להרגיש שסבל באירוע מסוים כי לא צפה את מה שקרה, או כי לא רצה שיקרה. אבל עכשיו, כשהוא בוגר ומבין ... לא יגרום לכך שהם לא יקרו. משחק עם הרצון אפשר גם לעבוד עם הרצון - להחליט שאתה לא רוצה להרגיש פחד, או להפחית את החשיבות של רצונות מסוימים. זהו כלי נוסף שיכול לעזור. אי אפשר להעלים זיכרונות טראומטיים כאשר ... שליו היא להבין שגם אם יקרה משהו דומה, זה בסדר. לדוגמה, כאשר אדם חווה רעב בפעם הראשונה, זה יכול להרגיש קשה מאוד, אך עם הזמן הוא לומד לקבל את התחושה כחלק מהחיים. כל חיסרון הוא טראומה מסוימת באופן עקרוני, כל חיסרון הוא סוג של טראומה - ההבדל הוא רק ... רגע חכה, איך מיישמים את מה? ש: זה שלא תפחד שיקרה לך משהו רע, נגיד היה לי משהו רע והרגשתי אני זוכר בחוויה שזה בזיכרון תחושה מאוד לא טובה של חוסר אונים באיזושהי חוויה מסוימת ואז איך אני יכול לא לפחד כי יש לי את זה בזיכרון אליעד: אני רוצה לתת דוגמה אני ... קופץ לך ואולי יינטשו אותי אותו דבר. ש: אני אומר עוד משהו. אליעד: אני אתן לך דוגמה נגיד שבעבר חוויית איזה משהו מסוים וחוויית חוסר אונים נכון? ש: חווייתי נגיד באירוע מסוים סבל נוראי. אליעד: מה חוויית בדיוק איזה תחושה, שימו לב סבל זאת תחושה כללית. ש: אמרתי לעצמי יו אנשים משוגעים פה. אליעד: לא אבל מה חוויית למה זה היה לך רע כי מה חווית את השיגעון של העולם נגיד? ש: לא הרגשתי פחד שאני יינזק כי אני תחת איום מסוים הייתי תחת איום. אליעד: תשובה הדרך היחידה להתמודד עם זה, זה על ידי שתגיד גם אם אני יינזק גם זה טוב ואין פתרון אחר. ש: אוקי אבל אם אני חווייתי. אליעד: כי תמיד תהיה אופציה שאולי תינזק אי אפשר למנוע את המחשבה יש תמיד אופציה. ש: אני משתדל באמת ... אני אומר הכל אפשרי שום דבר רע כל בן אדם נורמלי לא יכול לדעת מה יהיה אבל לאור זה שחווייתי חוויה סבל נוראי אז זה כאילו נחרט לי בזיכרון, איך אני יכול לדעת שזה? אליעד: תשובה, חוויית כי לא צפית. ש: וגם אולי כי לא רציתי. אליעד: וגם כי לא רצית אבל עכשיו שאתה ילד גדול ... הזה, שאלות על הנושא הזה? ש: ואיך כאילו, עוד משהו כאילו איך אתה מצליח להשכיח איזשהו זיכרון עבר או מחוויה מעוד רעה? אליעד: לא צריך להשכיח שום דבר אם קרה לך משהו רע אתה צריך לזכור אותו בדיוק כמו ... תזכור אותו אין לו שום. ש: כאילו אם קרה לך משהו איך אתה תדע שלא יקרה לך שוב כזה הרגשה רעה? אליעד: אתה לא תדע אתה תדע כשיקרה לך ושאתה תקבל גם אותו. ש: ואז כשתקבל אותו זה כבר ... זה יכול להיות אלא מה שאני מקבל את זה, זה אחד נכון יש מגבלה וזה צמצום. ש: זאת טראומה רגשית אם אתה אומר. אליעד: אותו דבר הכל אותו דבר. ש: יש חרדה מודחקת הכוונה היא אם אתה מתכוון. אליעד: ...

... חוסר חשק, עייפות כרונית, חוסר אנרגיה, אדישות קלינית, אפתיות ובו יתבאר העניין, שלפעמים האדם חווה חוסר חשק לעשות דברים. תחושה של עייפות כללית, אדישות, אפתיות וכיוב. ויש פסיכולוגים וכיוב שחושבים בטעות, שרגשות של אפתיה / חוסר אנרגיה / עייפות נפשית וכיוב, נובעים מתוך מצב של דיכאון. שהאדם נמצא בדיכאון באופן כללי. ובגלל ... אחרת, כך יש לו יותר חשק לעשות פעולות, כדי לשנות את המציאות שהיא תהיה כרצונו. אבל, כאשר האדם נמצא בתחושה של דיכאון ועצבות וכיוב, אז ממילא הדברים בחיים מאבדים את המשמעות שלהם בעיניו. ואז האדם חווה סוג של אפתיה / ... אפתיה / אדישות וכיוב, הן לא בהכרח רעות. ולא רק שהן לא רעות, אלא, שלפעמים, הן נובעות דווקא מתוך תחושה של שמחה ושל אושר פנימי. כי האדם חווה אדישות כלפי מה שקורה סביבו, בגלל שהמשמעות שלו, לא באה מהדברים החיצוניים ... מחוץ לאדם, אלא נמצאת בתוכו. ואז הדברים שקורים מחוץ לאדם, כבר לא ממש מעניינים את האדם. והאדם חווה כלפיהם, תחושה של אפתיות ושל חוסר חשק וכיוב. כגון לדוגמה אדם שנמצא במצב של דיכאון, בעקבות מוות של אדם קרוב / פרידה מאדם אהוב וכיוב. שהאדם חווה בתוכו כל מיני דברים רגשיים כאלו ואחרים, שגורמים לכך, שהאדם מתבונן אל תוכו פנימה, ושלא יהיה אכפת לו, ממה שקורה מחוצה לו, בעולם החיצוני. ... שכל חייו חיפש את משפחתו האבודה, שברגע שהוא מוצא את משפחתו האבודה, אז הוא יכול להיכנס למצב של אופוריה ולתחושה של התרוממות רוח וכיוב, שתגרום לכך, שגם הוא יהיה בסוג של אדישות כלפי מה שקורה סביבו. וזה דווקא בגלל שהוא מרגיש מלא מבפנים, עד כדי כך, שלא אכפת לו מה שקורה בחוץ. ואדם שלא מתעניין באוכל, זה או בגלל שהוא ... מאוד בריא ומאוד שבע, ומאוד עסוק בדברים שמעניינים אותו, עד כדי כך שאין לו חשק לאכול, דווקא בגלל שהוא מרגיש מלא מבפנים. כך שאפתיה ואדישות, יכולות לנבוע, גם ממצב של דיכאון. שהאדם סובל מאיזה מצוקה נפשית מאוד חזקה, שגורמת ... טובה כפי מה שהיא עכשיו, ואדם שחושב שהמציאות לא תהיה טובה יותר אם היא תשתנה, ממילא זה יוצר אצלו תחושה של קבלת המציאות כפי מה שהיא עכשיו, וממילא זה מוריד לו את החשק לנסות לשנות את המציאות. וזה לא בהכרח ... דבר, אז ממילא הדבר הזה כבר לא מטריד אותו יותר, והוא אדיש לגביו. כמו לדוגמה, שאדם בריא, שהוא לא מתרגש מכך שהוא בריא, כי את זה הוא כבר מקבל כמובן מאליו. והאדם חווה סוג של אדישות כלפי זה שהוא ... או פחות משמעות, מאשר לשום דבר אחר. ומנקודת המבט הזו, האדם הוא די אדיש ואפתי כלפי העולם. ולא שהוא מרגיש ככ רע, עד כדי כך שהעולם לא מעניין אותו. אלא, ששום דבר לא חסר לו. ולכן שום דבר לא ... טוב כפי מה שהוא כרגע. וגם בגלל שהוא חושב שהמציאות רעה, ושלא יעזור לו לשנות אותה, שזה יוצר אצלו תחושה של אדישות ואפתיות כלפי המציאות. ואפתיה, לא נובעת דווקא בגלל סיבה כלשהי בלבד, אלא היא יכולה לנבוע משתי סיבות מנוגדות, ...

... ומה צריך האדם לעשות, כדי להתמודד עם השמנה וכדי לרזות ולרדת במשקל? ותוך כדי זה יתבאר גם, מה המניע הרגשי החזק ביותר של האדם? ויתבאר העניין של החופש הנפשי שהאדם מחפש, ועוד. ובעניין הרזיה / ירידה במשקל ותזונה נכונה, ... של בריאות נפשית. כי לפעמים יש לאדם הפרעות אכילה. והפרעת אכילה יכולה להיות בגלל הפרעה נפשית, שגורמת לאדם לאכילה רגשית. ואכילה רגשית פירושה, שהאדם אוכל מסיבות רגשיות, ולא מסיבות בריאותיות הישרדותיות. וכידוע לכל, לא חסרות סיבות רגשיות, לכך שהאדם יאכל אוכל לא בריא, ולכך שהאדם יפסיק את הדיאטה שלו, ויאכל כמה שבא לו. כי האכילה, היא מספקת לאדם, סוג של אהבה, וסוג של תחושת שובע כללית, ועוד כל מיני תחושות רגשיות נוספות, שהאדם משיג אותן באמצעות האכילה שלו וכיוב. והאדם צריך לפתור את הבעיה בשורשה, ולמלא את הצרכים הרגשיים שלו, בצורה פנימית יותר, ולא להסתפק בתחליף הרגשי, של האכילה. אלא לאהוב את עצמו מבפנים וכולי. והדברים האלו ידועים לכל. וכאן נחדש ונחדד נקודה נוספת. והיא, שהסיבה המרכזית והפנימית ביותר לכך שהאדם מתקשה לשמור על הדיאטה שלו ועל תזונה נכונה, היא כמובן רגשית. אבל הסיבה הרגשית החזקה ביותר שבגללה האדם מרגיש שהוא ממש מוכרח לאכול את האוכל שאינו בריא עבורו, והסיבה הרגשית החזקה ביותר, לכך שהאדם מרגיש, שממש כאילו אין לו בחירה חופשית, ושהוא ממש אוכל בצורה כפייתית של ממש (אכילה כפייתית), היא בגלל שמה שהאדם רוצה יותר מכל, זה את תחושת החופש האישי שלו, לעשות כרצונו, ולא להיות מוגבל להגדרות כלשהן. כי האדם מטבעו, אוהב את החופש, ושונא את כל מה ... את החופש שלו, כמעט יותר מכל דבר אחר. ומשום כך, כעקרון, האדם תמיד ינסה לעשות, את מה שיגרום לו להרגיש הכי חופשי והכי משוחרר. כי המלך, הוא אדם חופשי. והאדם רוצה כסף, כדי להרגיש שהוא חופשי לקנות את מה שהוא רוצה כרצונו החופשי. והאדם מכור לתחושה של חופש ושל בחירה חופשית לעשות כרצונו. והאדם שונא את חוויית העבדות והשעבוד, שהוא מוכרח לעשות כך או אחרת. ולכן כעקרון, ברגע שהאדם חושב שהוא מוכרח לעשות משהו, אז אינסטינקטיבית, האדם ... ואעפכ הוא לא יכול להוכיח לעצמו, שהוא לא באמת צריך לנשום. כי האדם מוכרח לנשום בכל מקרה. והאדם חווה תחושה של שיעבוד, מכל דבר שהוא מרגיש שהוא מוכרח לעשות אותו. אבל לא לכל דבר האדם יכול להתנגד. (ואעפכ, יש תחרויות, כמה זמן האדם יכול לא לנשום וכולי). והדברים שהאדם מרגיש שהוא מוכרח לעשות אותם, ושהוא לא יכול לא לעשות אותם, הדברים האלו יוצרים אצל האדם, תחושה כללית של דיכאון ועצבות. שנמצאת בתת המודע של האדם, גם אם הוא לא מודע לכך. וגם זה גורם לכך, שהאדם יותר מכל ירצה להרגיש חופשי, גם כדי לנסות להדחיק, את הדברים שהוא חושב בתת המודע שלו, שהוא לא יכול להתנגד אליהם. כך שיש ... רוצה לרזות ולרדת במשקל, שככ קשה לו לעשות דיאטה ולאכול בתזונה נכונה. משום, שלאכול בתזונה נכונה, זה בעצם אומר חוויה של שיעבוד ושל חוסר חופש. וזה בעצם לקחת מלך, שרגיל לעשות כרצונו החופשי. ולצמצם ולהגביל אותו, שהוא יהיה מוכרח לעשות ... לו תועלת, אלא אפילו מביא לו נזק, ושהאדם עושה אותו, רק משום שככה הוא רוצה לעשות אותו. כי זאת תחושה מדהימה של אגו ענק, שהוא עושה את מה שהוא רוצה, רק משום שככה הוא רוצה, בלי שום תועלת, ואפילו ... שום הגבלה ובלי שום התחייבות כלשהי. וזאת הסיבה האמיתית שבגללה קשה לאדם להציב לעצמו גבולות וכיוב. משום, שהאדם רוצה להרגיש שהוא חופשי לעשות כרצונו, בלי מגבלה כלשהי. ולפעמים המצב מתהפך. דהיינו, שהאדם מרגיש שכבר כאילו אין לו בחירה חופשית לאכול בצורה בריאה. והאדם יותר מרגיש שהוא מוכרח לאכול לא בריא, יותר מאשר שהוא מרגיש, שהוא מוכרח לאכול בצורה בריאה. זא בהתחלה נראה לאדם שהוא מוכרח לאכול בצורה בריאה. ואז האדם לא רוצה לאכול תזונה נכונה, כי זה מגביל את החופש שלו. אבל כאשר האדם מרגיש, שהוא משועבד לזה שהוא אוכל בצורה לא בריאה, גם אז האדם חווה שהחופש האישי שלו נלקח ממנו. ואז האדם מנסה לעשות דיאטה ולאכול תזונה נכונה, כדי להרגיש שהוא חופשי לעשות כרצונו. זא אם האדם מרגיש שהוא משועבד לאוכל ולהשמנה, אז האדם רוצה דווקא לעשות את ההפך, ולהוכיח לעצמו, שהוא חופשי, ושהוא לא מוכרח לאכול ... שהוא כן יכול לאכול בתזונה נכונה וכולי. ואז האדם עושה דיאטה, ואז יש לאדם מוטיבציה לעשות דיאטה, כאשר הוא מרגיש שהדיאטה מחזירה לו את החופש האישי שלו, לבחור את מה שהוא אוכל. ושהוא לא מוכרח לאכול מתוך שיעבוד, אלא ... ובחירה חופשית. ואז האדם גם משתדל לשמור על המשקל שלו, על ידי זה שהאגו של האדם מתנפח, מכך שהוא מרגיש, שהוא הצליח להיות חופשי ולעשות כרצונו, בכך שהוא לא אוכל מזון לא בריא. ואחכ, האדם שוב פעם מרגיש שהוא משועבד, לכך שהוא צריך לאכול רק בצורה בריאה. ואז האדם שוב פעם רוצה לאכול בצורה לא בריאה וכולי. ... מנקודת מבט אחת, אין לזה פיתרון. כי תמיד האדם ירגיש שהוא לא חופשי, בגלל סיבה כלשהי. ותמיד יהיה האדם בתחושה של חיסרון כלשהו. אבל, יש גם עוד צורת חשיבה נוספת, שהיא כן יכולה לספק לאדם פיתרון. והיא על ידי זה ... שום יתרון לאפשרות אחת, יותר מאשר לאפשרות אחרת. ואז, מתוך המקום הזה, האדם יכול לבחור לעשות כרצונו, ולחיות כרצונו, בתחושה, שהוא זה שבוחר מה מותר ומה אסור לו לעשות, בלי שהוא מרגיש שלוקחים לו את החופש שלו. והרעיון הוא, ... מלאה בלי כל אילוצים כלשהם. כי אם יש אילוצים וסיבות, אז ממילא אין כאן בחירה חופשית מלאה, ואז אין תחושה של חופש, אלא יש תחושה של שעבוד וכולי. ובסיכומו של דבר, האדם צריך להביא את עצמו להבנה (שכבר ביארתי איך להגיע אליה במקומות אחרים), שבה ...

... להתמודד עם כאב, חשיבה שלילית איך אפשר ליהנות מכאב ולהפוך את הרע לטוב? כאשר אדם מתמודד עם כאב גופני, תחושה לא נעימה, או כל סוג של סבל, קיימות כמה אפשרויות להתמודד איתו. אליעד מסביר תחילה שבמציאות קיימות שלוש דרכים ... הקצנה שלו עד שמגיעים לחופש מוחלט. אליעד מסביר ומדגיש שהרבה אנשים רגילים לברוח מהכאב באופן אינסטינקטיבי. אנשים מנסים להימנע מרגשות שליליים, מכאבים, ממחלות, ומכל סוג של אי נעימות. אך הוא מציין שדרך זו אינה פותרת את הבעיה מהשורש, משום שתמיד יבוא כאב אחר, תמיד תבוא תחושה לא נעימה חדשה. ולכן, הדרך הזו אינה מאפשרת חופש אמיתי מסבל. מה הטעות הגדולה של אנשים ביחסם לכאב? הטעות ... דבר שלילי שיש להימנע ממנו בכל מחיר. הוא נותן דוגמה של אנשים שהולכים לחדר כושר ומתחילים ליהנות דווקא כשהם מרגישים כאב בשרירים, כי הם רואים בזה סימן טוב להתחזקות ולבריאות. כך גם אפשר להתרגל לראות את הכאב כדבר חיובי ... לדבר חיובי? אליעד מסביר שהדרך להפוך את הכאב לדבר חיובי היא להבין מהו כאב בפועל. כאב, הוא אומר, הוא תחושה. כמו שיש תחושות נעימות, יש גם תחושות לא נעימות, וההבדל ביניהן תלוי באופן שבו האדם מפרש אותן. כאשר האדם מזהה שכאב הוא בסך הכל תחושה, הוא יכול להפסיק להתנגד אליה. ברגע שאין התנגדות, הכאב מפסיק להיות מאיים והוא עשוי אפילו להפוך להנאה, בדומה לאנשים שנהנים מתחושת כאב אחרי אימון גופני אינטנסיבי. למה כדאי להקצין את הרע כשמרגישים רע? אליעד מציע אסטרטגיה נוספת, שהיא לא רק לקבל את הכאב, אלא להקצין אותו בכוונה. כאשר מרגישים רע, במקום לנסות להסיח את הדעת, הוא מציע להיכנס לתוך הסבל באופן עמוק יותר. לדוגמה, אם אדם מרגיש כאב ומחשבות שליליות מתחילות לעלות, במקום לדחות אותן הוא צריך להגביר אותן בכוונה, לומר לעצמו שהוא שונא את המצב, לא רוצה את החיים האלה, ולהעצים את התחושה השלילית עד לקצה שלה. אליעד טוען שדווקא ההקצנה של הכאב עד הקצה שלה מביאה לשחרור מלא. כאשר האדם מגיע לנקודת ... הוא מגיע לחופש אמיתי שבו כבר לא אכפת לו משום דבר, לא מהרע ולא מהטוב, ובכך הוא משתחרר מהתלות הרגשית שלו בעולם החיצוני. איך משתחררים מתלות בטוב באמצעות הרע? אחת הסיבות שאדם סובל היא התלות הרגשית שלו בדברים טובים. אליעד מסביר שכאשר משהו טוב משתבש (למשל, כשיש כאב או כשמשהו נכשל), האדם סובל בעיקר כי הוא תלוי בטוב. הוא אומר שכאב וסבל יכולים לשמש תזכורת לכך שהאדם לא באמת צריך את הטוב כדי להרגיש שלם ומסופק. כאשר האדם משתמש ברע כדי להשתחרר מהתלות בטוב, הוא מגיע לתחושת שחרור מוחלטת, מצב שבו טוב ורע כבר לא משמעותיים, והוא הופך חופשי באמת. מהם היתרונות של להיות חולה או ... בטוב חיצוני. כאשר האדם מגיע לנקודה שבה הוא כבר לא רוצה שום דבר (לא טוב ולא רע), הוא מגיע לתחושה אמיתית של חופש פנימי. הרע הקיצוני יכול להוביל לנקודת המפנה שבה האדם משתחרר מכל התלות הרגשית בעולם. לבסוף, אליעד מדגיש שאומנם האדם יכול להשתמש בכאב ובסבל כדי להגיע לשחרור, אך הוא אינו חייב לעשות זאת ... להתמודד עם כאב גופני? למה כדאי להקצין את הרע? איך להפוך כאב להנאה? כיצד להשתחרר מהתלות בטוב? מה לעשות כשמרגישים רע? למה כאב הוא תחושה חיובית?