... מאחרים, יש לכך סיבה פנימית - לא מדובר בשיגעון. הכוונה היא להבין את המניע מאחורי ההתנהגות ולנסות להתמודד עם הרגש שמניע אותה. למה אנשים מאחרים? אליעד הציע שכשאדם מגיע בזמן, הוא מרגיש כאילו מישהו כפה עליו את השעה בה עליו להגיע. תחושת הלחץ והכפייה הזו לא תמיד נעימה. לעיתים, כאשר אדם מאחר, הוא מרגיש חופש. כלומר, האיחור מעניק לו תחושה של חופש, שבה הוא בוחר לא לעמוד בזמנים שמישהו אחר קובע לו. משתתפת ההרצאה אישרה את התחושה הזו, שכן היא רואה את האיחור כדרך לבטל את התחושות המכבידות של החובה וההתחייבות. הבעיה מתחילה כשהאיחור הופך להרגל מתמיד, ובמקום לספק תחושת חופש, הוא יוצר לחץ ואף אשמה. מה גורם לנו להאריך את הזמן לפני היציאה? המשתתפת הסבירה שהיא מרבה להאריך ... ואז היא ממהרת לצאת. אליעד הסביר שהתנהגות זו לא בהכרח רעה - יש בה גם אלמנטים חיוביים. היא מאפשרת תחושת חופש ותחושת שליטה על הזמן, דבר שיכול להרגיש טוב. עם זאת, אם ההתנהגות הזו הופכת לדפוס, היא גורמת ללחץ ופאניקה בשעות האחרונות לפני היציאה. איך להתמודד עם ... אם מישהו שוטף ידיים מתוך פחד ממחלות, הוא לא עושה זאת כי הוא רוצה להיות משוגע, אלא כי הוא מרגיש שזה עוזר לו להתמודד עם פחדים פנימיים. אותו דבר עם האיחור - צריך להבין למה זה קורה, ואז להחליט ... דבר, אליעד הציע לשקול את היתרונות והחסרונות של כל התנהגות. כשמשתתפת הרגילה לאחר, היא צריכה להבין מה היתרונות שבאיחור (תחושת חופש, שליטה, פינוק), אך גם מה החסרונות (אשמה, לחץ). השאלה היא אם היא מוכנה לשלם את המחיר של החסרונות על מנת לשמר את היתרונות, או אם היא מוכנה לשנות את ההתנהגות גם אם זה אומר לוותר על תחושות החופש והשליטה. האם אפשר לשנות הרגלים כפייתיים? לפי אליעד, כל שינוי צריך להתחיל בהבנת מקור ההתנהגות. הוא ציין כי כאשר ... הזמן? איך לצאת מהרגלים של איחורים לעבודה? המשתתפת שיתפה בכך שהיא תמיד מאחרת לכל מקום, במיוחד לעבודה, והסבירה שהיא מרגישה שהאיחור הוא הרגל מטופש. אליעד הסביר שההסבר לכך שהיא מאחרת טמון לא רק בזה שהיא רוצה לשנות את ההרגל, ... סיבה פנימית, ולא מדובר פשוט בשיגעון. למה בעצם מאחרים? אליעד סיפק את התשובה בכך שלעיתים כשהאדם מגיע בזמן, הוא מרגיש כאילו מישהו כפה עליו את השעה שבה עליו להגיע. כלומר, כל זמן שהאדם מגיע בזמן, הוא מרגיש לחוץ ומחויב למישהו אחר. כאשר מאחרים, זה נותן תחושת חופש. המשתתפת אישרה כי היא אכן מרגישה יותר חופשיה כאשר היא מאחרת. הבעיה מתחילה כשזה מתרחש לעיתים קרובות, ואז המצב יוצר יותר לחץ מאשר חופש. היא ... חקר את ההתנהגות הזו והסביר שזה לא רק רע, אלא יש בזה גם משהו טוב, כי זה גורם לה להרגיש חופשיה ובלי לחץ. המשתתפת אכן הודתה כי המהירות שבה היא פועלת בשעות האחרונות לפני היציאה לפעמים גורמת לה לתחושת פאניקה ותחושת חרטה. לפי אליעד, הדרך להתמודד עם ההתנהגות הכפייתית היא להבין מדוע זה קורה. הוא הציע דימוי: אם מישהו שוטף ידיים מתוך פחד ממחלות, הוא לא עושה זאת כי הוא רוצה להיות משוגע, אלא כי הוא מרגיש שהשבת הידיים עוזרת לו להתמודד עם פחדים פנימיים. אותו דבר עם האיחור - צריך להבין למה זה קורה ולהסכים ... אתן לך דוגמה למה זה לא בטוח שזאת התשובה, אני אתן לך כיוון, כי אם את מגיעה בזמן את מרגישה כאילו את מחויבת, כאילו נגיד שאומרים לך 8:00 עכשיו אם תגידי בדיוק ב 8:00 את אומרת מה הם הכריחו ... הם לא יגידו לי מתי לבוא אני אחליט מתי לבוא. יש לי שאלה כשאת מאחרת זה נותן לך רק תחושה רעה או גם תחושה טובה, את האמת את כבר פה תגידי את האמת. ש: אם הם נוזפים בי אחר כך אז התחושה בסדר. אליעד: למה בסדר, למה זה כייף לאחר? כי אפשר לישון עוד קצת אז אתה לא בלחץ, את מרגישה חופשיה, נכון את האמת? ש: תכלס כן. אליעד: נכון זאת הסיבה שאת מאחרת. ש: אבל הסיבה שאני מאחרת לפעמים ... זה כייף או לא כייף? ש: כן. אליעד: זאת התשובה, למה זה כייף לך למרוח את הזמן? כי את מרגישה חופשיה. ש: אז איך לצאת מזה? אליעד: רגע קודם כל הבנת, מה הבנת? ש: אמרת שאני עושה את זה כי אני מרגישה טוב עם זה. אליעד: ולמה זה עושה לך כל כך טוב? כי זה גורם לך להרגיש חופשיה, משוחררת בלי לחץ שאף אחד לא אומר לך מה לעשות אבל מה מתברר שכשאת מגיעה לעבודה צועקים עלייך. ... עושה לך גם כייף שכאילו אף אחד לא אומר לך מה לעשות שאת לא לחוצה, זה עושה לך כייף, תחושה נעימה על הבוקר מה על הבוקר אני צריכה להיות בלחץ, אני צריכה להגיע לעבודה, כאילו מה קרה? אני כרגע ... אם נגיד יכול להיות שכשהיא נוגעת בדבר היא נגיד מפחדת שזה יקרה לה ואז כשהיא שוטפת ידיים היא כאילו מרגישה שהיא כאילו השתחררה מהמחשבה שזה יקרה לה. עכשיו מה האמת? האמת היא שזה יכול לקרות לה. ש: ושזה שיגעון. ... על הרע או להגיד אני מוכנה לשלם את המחיר בשביל הטוב, אותו דבר לגבי כל דבר אחר אם את מרגישה שקשה לך לקום בבוקר מוקדם כי את ישנה בלילה מאוחר, יתרונות וחסרונות מה היתרונות, אבל מה אסור? אסור להגיד ...

... איך לשכנע אנשים? יצירת הזדהות עם הלקוח, כושר שכנוע, איך לשכנע לקוחות? איך משפיעות המילים בטח, איזה שאלה על חוויית הלקוח? המשפט בטח, איזה שאלה? נפוץ בשיחות יומיומיות ובמיוחד בתחום המכירות והשירות. אליעד מנתח בצורה מעמיקה את המשמעות וההשפעות של ... דוגמאות מפורטות וניתוחן לעומק. לדבריו, הבחירה במילים אלו לכאורה מסמלת הסכמה מלאה לשאלת הלקוח, אך בפועל היא עשויה ליצור תחושה של חוסר נוחות, ספק, ואף לזלזל בלקוח. הדוגמה המרכזית שבה השתמש אליעד היא של אדם שנכנס לחנות סמבוסק, ושואל את ... בטח, איזה שאלה? על פניו התשובה נשמעת חיובית לחלוטין, אבל כשאליעד מנתח אותה, מתברר שהיא טעונה במשמעויות נוספות הגורמות לתחושות שליליות ללקוח. מדוע המשפט בטח, איזה שאלה בעייתי בתקשורת עם לקוחות? אליעד מסביר שהביטוי מורכב משתי חלקים שכל אחד מהם ... אחרת: המילה בטח - מעידה על הסכמה מוחלטת ומידית. זו מילה שמשדרת ודאות חזקה מדי, אשר עלולה לגרום ללקוח להרגיש שלא היה צורך בכלל בשאלתו, ושהוא למעשה שאל שאלה מיותרת. הביטוי איזה שאלה? - עוד יותר בעייתי מכיוון שהוא מטיל ספק בעצם הלגיטימיות של השאלה שנשאלה. הוא לא רק מאשר שאפשר להוסיף ביצה, אלא גם מייצר תחושה שהשאלה עצמה מיותרת או טיפשית. כשמצרפים את שני הביטויים יחד (בטח, איזה שאלה?) נוצר מצב שבו מצד אחד נאמרה תשובה חיובית, אך מצד שני הלקוח נשאר בתחושה של חוסר ביטחון, חוסר נעימות, או אף אשמה על עצם השאלה. כיצד משפיעות תשובות כאלה על האינטראקציה עם הלקוח בטווח הארוך? אליעד מפרט שמבחינה פסיכולוגית, תשובה כזו עלולה לפגוע בחוויית הלקוח וליצור אפקט שלילי לטווח ארוך. הלקוח עלול: להרגיש שלא בנוח לשאול שאלות נוספות בעתיד. לפתח חשש לא מודע מאינטראקציה נוספת עם המוכר או עם בית העסק. להימנע מלשאול שאלות שעשויות להיות חיוניות לתהליך הרכישה. להרגיש זלזול מצד נותן השירות, ולהקטין את הסיכוי שיחזור לעסק או ימליץ עליו לאחרים. אליעד מדגיש שהאינטראקציה בין מוכר ללקוח היא לא רק עניין טכני של החלפת אינפורמציה אלא גם העברת חוויה רגשית ופסיכולוגית משמעותית. איך אפשר לשפר את התקשורת ולהימנע מתחושת חוסר נעימות? לפי אליעד, המוכר צריך להיות מודע למצב הנפשי שבו נמצא הלקוח בעת שהוא שואל את השאלה. אם ... של ספק או חוסר ודאות. לכן, התשובה של המוכר צריכה להיות מנוסחת בצורה שתעניק לגיטימציה לשאלת הלקוח ותייצר אצלו תחושה של נוחות, ביטחון, והבנה. לדוגמה, אם לקוח שואל: אפשר להוסיף ביצה? - עדיף לענות בצורה פשוטה, חיובית וברורה, כמו: בוודאי, אין שום בעיה, או כן, בהחלט אפשר. תשובות כאלה אינן פוגעות בלגיטימציה של השאלה אלא מעניקות ללקוח תחושת אישור, ובכך מעודדות אותו להמשיך ולנהל תקשורת נינוחה עם נותן השירות. באילו מצבים דווקא מתאים להשתמש בביטוי בטח, איזה שאלה?? אליעד מסביר שישנם מצבים ספציפיים בהם השימוש בביטוי זה יכול להיות לגיטימי ואף רצוי. לדוגמה, כאשר רוצים ליצור תחושה של ודאות מוחלטת לגבי נושא שכבר ברור לשני הצדדים, או כאשר רוצים לחזק מחויבות של אדם למשהו שהוא כבר יודע. במקרה כזה, התשובה בטח, איזה שאלה? יכולה להעצים את תחושת הביטחון ולסייע ביצירת תחושת הזדהות. עם זאת, הוא מדגיש כי יש להשתמש בביטוי זה רק כשהשאלה אכן אינה במצב של ספק אמיתי, אלא רק ... הלקוח כשהוא שואל שאלה. באמצעות מודעות עצמית, נותן השירות יכול לזהות את הצורך של הלקוח באישור, ודאות או נוחות רגשית, ולתת מענה בהתאם. על מנת לפתח מודעות כזו, על המוכר להיות קשוב לסגנון הדיבור, למשמעות המדויקת של המילים, ולתחושות הרגשיות שנלוות אליהן, גם אם הן קורות באופן בלתי מודע. אליעד מסכם ואומר שרק כך ניתן ליצור תקשורת אפקטיבית שתשפר את חוויית הלקוח ותביא להגדלת המכירות בטווח הארוך. איך לשכנע לקוחות? יצירת הזדהות עם לקוח משמעות המילים בשיחה טיפים להגדלת מכירות מה ...

רגשות אשמה כלפי חבר, להאשים את עצמך, להתמודד עם רגשות אשם, חרטה, ייסורי מצפון, נקיפות מצפון, כעס עצמי, לכעוס על עצמך, לשנוא את עצמך, שנאה עצמית, התמודדות עם רגשות אשם איך נוצרים רגשות אשם כלפי חבר? רגשות אשם כלפי חבר נוצרים כאשר אדם מרגיש שהוא גרם למשהו רע לקרות לחברו. המונח רגשות אשם כולל שני חלקים: רגשות, שמתארים תחושות מסוימות, ואשם, שמשמעותו היא שמישהו אחראי למשהו רע שקרה. כלומר, רגשות אשם הם תחושה של אדם שהוא הסיבה לדבר רע שקרה. במקרה של רגשות אשם כלפי חבר, זה אומר שהאדם מאמין שהוא גרם לחברו להרגיש רע, ולכן הוא מאשים את עצמו על כך. מדוע אדם מרגיש רגשות אשם? רגשות אשם נובעים מהשיפוט של טוב ורע. אם אדם לא היה מגדיר דבר מסוים כרע, הוא לא היה חווה רגשות אשם לגבי אותו דבר. בנוסף, רגשות אשם נובעים גם מהקשר הרגשי שיש לאדם עם חברו. כלומר, השילוב בין תפיסת טוב ורע לבין קשר רגשי יוצר את רגשות האשם. כיצד רגשות אשם כלפי עצמך קשורים לרגשות אשם כלפי אחרים? כאשר אדם פוגע בעצמו, הוא יכול להרגיש רגשות אשם, בדיוק כמו שהוא מרגיש כלפי חבר. לדוגמה, אם אדם עבר תאונה כי לא היה זהיר מספיק, הוא עשוי ... כך גם כאשר אדם מרגיש שרע לחברו בגלל משהו שהוא עשה, הוא רואה את עצמו כסיבה לכך ולכן חווה רגשות אשם. מדוע אדם שונא את עצמו בעקבות רגשות אשם? כאשר אדם חווה רגשות אשם, הוא בעצם אומר לעצמו: אני הסיבה למשהו רע. מאחר שהוא חווה את המצב כרע, הוא מחפש את האשם, וברגע שהוא מזהה את עצמו כסיבה, השנאה כלפי מה שקרה מתורגמת לשנאה כלפי עצמו. כלומר, רגשות האשם מביאים את האדם לשנאה כלפי עצמו משום שהוא רואה את עצמו כסיבה למצב הרע. איך ניתן לנטרל רגשות אשם? ישנן שתי דרכים עיקריות להתמודד עם רגשות אשם: לשנות את תפיסת הטוב והרע - אם אדם יצליח לראות את מה שקרה כדבר טוב (או לפחות כחלק מהמציאות שאין בה טוב ורע מוחלטים), רגשות האשם ייחלשו. לדוגמה, אם אדם עבר תאונה ויראה בכך יתרונות מסוימים, כמו למידה מהחוויה או שינוי חיובי בחייו, רגשות האשם עשויים להיחלש. להפסיק להאשים את עצמך - אפשרות נוספת היא להסיט את האשמה למקום אחר, אך זו גישה פחות ... אם אדם יגיע להבנה שהדבר שקרה הוא לא בהכרח רע, או שלא היה ניתן למנוע אותו, הוא יוכל להשתחרר מרגשות האשם. האם ניתן להגיע למצב שבו אין רגשות אשם כלל? כן, אם אדם יוכל לראות את המצב בצורה מוחלטת שבה אין טוב ורע, אז רגשות האשם יתפוגגו לחלוטין. כל עוד אדם חושב במונחים יחסיים של טוב ורע, הוא יצטרך למצוא את היתרונות במה שקרה כדי להפחית את רגשות האשם. אולם, בגישה מוחלטת שבה אין הבחנה בין טוב ורע, רגשות האשם פשוט לא קיימים. איך רגשות אשם כלפי חבר קשורים לכלל המושג? כפי שהוסבר קודם, רגשות אשם נובעים מהשילוב בין ... את עצמו על כך שגרם למצב הרע לחברו, גם אם לא הייתה לו כוונה רעה. מהי הדרך לנטרל את רגשות האשם? כדי לנטרל רגשות אשם, אליעד מציע לאדם לנסות להבין את המצב מתוך גישה מוחלטת של טוב ורע. כלומר, במקום ... על המצב כעל דבר שאין בו טוב ורע. על ידי שינוי התפיסה, אדם יכול להפסיק להרגיש אשם ולהשאיר את רגשות האשם מאחור. איך להתמודד עם רגשות אשם? מדוע אנחנו מאשימים את עצמנו? האם אפשר להפסיק לכעוס על עצמנו? איך להפסיק ... - אם אדם יצליח לראות את מה שקרה כדבר טוב (או לפחות כחלק מהמציאות שאין בה טוב ורע מוחלטים), רגשות האשם ייחלשו. לדוגמה, אם אדם עבר תאונה ויראה בכך יתרונות מסוימים כמו למידה מהחוויה או שינוי חיובי בחייו, רגשות האשם עשויים להיחלש. 2. להפסיק להאשים את עצמך - אפשרות נוספת היא להסיט את האשמה למקום אחר, אך זו גישה ... אם אדם יגיע להבנה שהדבר שקרה הוא לא בהכרח רע, או שלא היה ניתן למנוע אותו, הוא יוכל להשתחרר מרגשות האשם. האם ניתן להגיע למצב שבו אין רגשות אשם כלל? כן, אם אדם יוכל לראות את המצב בצורה מוחלטת שבה אין טוב ורע, אז רגשות האשם יתפוגגו לחלוטין. כל עוד אדם חושב במונחים יחסיים של טוב ורע, הוא יצטרך למצוא את היתרונות במה שקרה כדי להפחית את רגשות האשם. אולם, בגישה מוחלטת שבה אין הבחנה בין טוב ורע, רגשות האשם פשוט לא קיימים. איך להתמודד עם רגשות אשם? מדוע אנחנו מאשימים את עצמנו? האם אפשר להפסיק לכעוס על עצמנו? ... לשתי חלקים מה זה רגשות ומה זה אשם, מה זה רגשות? רגשות זה רגש כלשהו תחושה, ומה זאת תחושה? רגש הבנת לכן עוד פעם אנחנו בלופ ועכשיו מה זה אשם משהו רע אתה אשם במשהו זאת אומרת שקרה משהו רע ...

... למישהו לעשות מה שאתה רוצה? איך ליצור התניה סמויה? איך לשתול מחשבות? איך ליצור לחץ פסיכולוגי? איך לעשות מניפולציה רגשית? איך לשכנע אנשים? איך לשלוט בתת מודע? וכאן אבאר עוד דרך כיצד באפשרות להשפיע על אדם לחשוב בצורה כלשהי ... חרדה אצל השומע בלבד. אלא יש כאן דבר יותר עמוק, והוא שכל מחשבה שהאדם חושב אותה, היא גורמת לו להרגיש רגש כלשהו ותחושה כלשהי. והאדם מטבעו רוצה להרגיש טוב ולא רוצה להרגיש רע. וזה בעצם אומר, שהאדם בורח ממחשבות שגורמות לו להרגיש רע, ורודף אחרי מחשבות שגורמות לו להרגיש טוב. והמחשבות שהאדם לא רוצה לחשוב, הן רבות ומגוונות. כגון לדוגמה שהאדם לא רוצה לחשוב שהוא נשרף באש. שזה ... בעצם תגרום לו לא לרצות להיות מואשם בגזענות. ואחכ כאשר תאשים אותו בגזענות, זה ילחיץ אותו ויכניס אותו למערבולת רגשית מאוד חזקה, שיכולה להוציא אותו משיווי המשקל. ויכול להיות מצב, שמרוב שהוא ילחץ מכך שהוא מואשם שהוא גזען וכיוב ... שלפני שאתה הולך להאשים מישהו במשהו, כדי להפעיל עליו לחץ לשנות את דעתו ומעשיו, לפני כן תוודא שהוא יחוש וירגיש רגשות אשמה גדולים ביותר, מהאשמה שאתה הולך להפיל עליו בצדק או שלא בצדק. והטכניקה בעצם, מבוססת על התניה רגשית (התניה קלאסית / התניה פבלובית). שאתה גורם לאדם להרגיש משהו, ביחס למשהו אחר. ואם אתה רוצה שהאדם לא יעשה דבר כלשהו, עליך ליצור אצלו התניה רגשית שלילית, בין הדבר שאותו אתה לא רוצה שהוא יעשה, לבין הדבר שיגרום לו להרגיש רע. שבכל פעם שהוא יחשוב / יעשה דבר כלשהו, זה יגרום לו להתניה רגשית שלילית, דהיינו, שהוא ירגיש רע וינסה להפסיק את מה שהוא עושה. ויש גם התניה רגשית חיובית. שבה אתה גורם לאדם לחשוב על עצמו דברים טובים ומחשבות טובות שהוא רוצה לחשוב על עצמו, כאשר הוא חושב / עושה דבר כלשהו שאתה רוצה שהוא יעשה. שאז האדם עושה את מה שאתה רוצה שהוא יעשה, כדי להרגיש את הרגשות הטובים שצפים בו, כאשר הוא חושב בצורה כלשהי ועושה דבר כלשהו. וכמובן, שבכל מקרה שבו אתה יוצר התניה סמויה שלילית אצל האדם, בין דבר אחד כלשהו לבין תחושה רעה כלשהי, הרי שבעצם בכך אתה יוצר גם התניה סמויה נגדית, שגורמת לאדם להרגיש טוב כאשר הוא מתרחק מהדבר שיש לו התניה סמויה שלילית לגביו. וכך גם להפך, שכאשר אתה גורם לאדם ליצירת ... אבל לפעמים זה גורם לתוצאה ההפוכה, שהאדם פשוט מוכן לקבל את זה שהוא אדם רע, ועל ידי זה הוא מרגיש יותר בנוח לעשות את אותו הדבר הרע. כי לפעמים האדם לא עושה דבר כלשהו, כי זה גורם לו להרגיש ייסורי מצפון וכיוב. ואז לדוגמה אומרים לאדם מה, אין לך ייסורי מצפון? איך אין לך ייסורי מצפון לעשות כך? ... יגרום לבן הזוג לומר, אכן אין כאן אהבה וצריך להיפרד ולהתגרש וכיוב. ולכן, כאשר מנסים להפעיל על האדם מניפולציה רגשית, ולהפעיל עליו לחץ רגשי ולאיים עליו עם מחשבה רעה כלשהי או לפתות אותו עם מחשבה טובה כלשהי, צריך לשים לב לכך שאכן מציבים ... את הדבר, אז הוא אדם רע וכיוב כנל. ולפעמים, כאשר האדם יהיה מוכן לחשוב על עצמו דברים רעים, כדי להרגיש בנוח עם כך שהוא עושה דבר כלשהו, זה יגרום לו לחוש הקרבה ואהבה גדולה יותר לדבר שאותו הוא עושה. ... אותה בצורה לא מודעת, והיא בעצם, איך לשתול מחשבות ואיך ליצור אצל האדם התניה סמויה, בין רעיון כלשהו, לבין תחושה טובה או רעה כלשהי, בלי שזה יהיה בצורה ישירה, אלא שזה יהיה בצורה עקיפה. כי יש אפשרות ליצור התניה ... בתוכו התניה סמויה, שאם אתה לא עושה X, אז זה אומר שאתה פחדן וכיוב. ובסיכומו של דבר, האדם בורח מרגשות רעים ורודף אחרי רגשות טובים. וכדי להניע אדם לעשות דבר כלשהו ולחשוב בצורה כלשהי, אפשר ליצור אצלו התניה אמיתית או לא, בין הדבר שרוצים שהוא לא יעשה, לבין תחושה רעה. ובין הדבר שרוצים שהוא כן יעשה, לבין תחושה טובה. וזה נעשה, על ידי זה שגורמים לו לכך שבכל פעם שהוא יחשוב על לעשות דבר כלשהו, תהיה אצלו ...

... רוצה? מנוסחת באופן כללי מדי, ולכן חסר בה משהו מהותי. הוא מדגיש שהמילה אני הכרחית בשאלה, מפני שהיעדרה יוצר תחושה של ריחוק פנימי. ייתכן שהשואל נמנע מלומר אני כדי לא לחוש באופן מודע את החיסרון האישי שלו, או אולי כדי ... מתוך רצונה שלה. כדי לעשות זאת, יש להבין מה יוצר את הרצון אצל האדם. לדבריו, הרצון נוצר כאשר האדם מרגיש שחסר לו משהו. לכן, הדרך לגרום למישהי לרצות אותך, היא ליצור אצלה תחושה שחסר לה בדיוק הדבר שאתה יכול לתת לה. לדוגמה, אם השואל רוצה לשכב עם בחורה, הוא צריך לגרום לה להרגיש שחסר לה לשכב איתו. הדרך לעשות זאת, היא לבדוק מדוע היא בכלל רוצה לשכב עם גברים מסוימים. למשל, אם ... והשואל אינו גבוה, עליו להבין מדוע היא רוצה דווקא גבר גבוה. אם יגלה שזה כי גבר גבוה נותן לה תחושה של ביטחון, הוא יכול להעניק לה תחושת ביטחון בדרך אחרת, גם אם אינו גבוה פיזית. אליעד מציע ללכת תמיד צעד פנימה - לשאול למה היא רוצה ... ולמצוא אותה במה שאתה לא נמשך אליו. לדוגמה, אם אתה אוהב חופשות ולא עבודה, שאל מדוע אתה אוהב חופשות (תחושת חופש, שליטה, מלכותיות). אם תמצא את אותה תחושה בעבודה, תוכל ליהנות ולהימשך גם לעבודה. אליעד מציין שככל שתלמד לשלוט ברצונות שלך ולגרום לעצמך לרצות דברים שאינך רוצה ... נמשכת אליך באופן טבעי, אליעד מציע את השלבים הבאים: הבן מה היא באמת מחפשת בגברים אחרים. חפש את השורש הרגשי שמאחורי המשיכה שלה לגברים אלה. הצף לתודעתה את המהות (כמו ביטחון, אהבה, ערך עצמי) שהיא מחפשת. הראה לה שאתה ... השאלה הזאת - זוהי שאלה כללית מדי. חסרה המילה - אני. יכול להיות שהשואל לא אמר אני כדי לא להרגיש בתוכו את החיסרון בדבר? יכול להיות שהשואל לא אמר אני כי לא נעים לו להודות שהוא רוצה להשיג בחורות? ... לשכב איתך. איך לגרום לבחורות שאני רוצה, שירצו אותי במה שאני רוצה שהן ירצו אותי? (לשכב איתי, לאהוב אותי, לרגש אותי וכו). אליעד: מהות השאלה - איך אני גורם למישהו אחר, לרצות משהו, שאני רוצה שהוא ירצה אותו...? מהות ... הרצונות אצלך, וכיוב תדע יותר טוב, איך ליצור רצון אצל מישהו אחר. מה לדעתך גורם למישהו לרצות משהו? תשובה: הרגשה של חיסרון של הדבר. אליעד: נכון אז איך אתה יכול לגרום לבחורות שאתה רוצה, שירצו אותך, במה שאתה רוצה שהן ירצו אותך? עי זה שתגרום לה להרגיש, שחסר לה הדבר הזה (מה שאתה רוצה שהיא תרצה). זוהי התשובה הכללית. ניתן לעצור כאן, אם זה מספק את השואל. אליעד: במקרה שאתה רוצה לשכב עם הבחורה עליך לגרום לבחורה להרגיש, שחסר לה לשכב איתך. שהיא תרגיש חסר לי לשכב איתו. אם תצליח לגרום לה להרגיש שחסר לה לרצות לשכב איתך אז היא תרצה לשכב איתך. שאלה: איך אני יכול לגרום למישהי להרגיש, שחסר לה לשכב איתי? אליעד: האם לבחורה יש בכלל רצון לשכב עם מישהו? בהנחה שהיא רוצה לשכב עם גברים ... אברר למה היא נמשכת דווקא לגברים כהים ולא לגברים בהירים אבין מה זה הדבר הזה, שגברים כהים גורמים לה להרגיש ואגרום לה להרגיש את אותו הדבר. אליעד: תעשה את זה יותר מתוחכם לדוגמה - למה היא רוצה טייס? כי טייס גורם לה להרגיש משהו, ואתה תגרום לה לקבל את המשהו הזה דרכך. אבל, אתה תגרום לה לקבל את אותו המשהו הזה דרכך, ... עושים? - שואלים: למה אני נמשך לחופשות? כי... X אולי יש את X גם בעבודה ? למה אני רוצה להרגיש X? כי... Y את ה - Y הזה ניתן (!) למצוא גם בעבודה... ככל שאתה תצליח לגרום לעצמך לרצות ... מספיק טוב. אתה גם צריך להחליף במוח שלה את המחשבה שאומרת אני רוצה מישהו גבוה ל - אני רוצה להרגיש ביטחון. כי אתה לא גבוה, והיא לא מודעת לכך שהיא רוצה את הביטחון. עליך להציף מן התת - מודע אל המודע, את הרצון שלה להרגיש ביטחון, כי היא מקבלת החלטה על בסיס המודע. בכל פעם שהיא מעיזה לחשוב אני רוצה מישהו גבוה, עליך להחליף ...

... מדגיש שהעולם תמיד היה קיים ולא נוצר יש מאין, אלא יש מיש. כל הדברים הקיימים במציאות, כולל חפצים, אנשים, תחושות, ומחשבות, מורכבים מחלקיקים, אטומים, ומרכיבים בסיסיים של המציאות שתמיד נמצאים בתנועה. אליעד מסביר שהשאלה מי התחיל להניע את הדברים? ... מתארגנים בצורה מסוימת הם יוצרים דבר אחד, וכשהם מסתדרים אחרת, הם יוצרים דבר אחר. כך המציאות מתקיימת. למה יש תחושה של יש ואין? השאלה מה זה יש? ומה זה אין? נמצאת במרכז ההסבר של אליעד. הוא מציין שההבדלים שאנחנו עושים בין יש לאין נובעים מהחוויה שלנו בלבד. אליעד נותן דוגמה שבה הוא שואל: מה זה אומר שיש פה שולחן? התשובה לשאלה תלויה באופן שבו האדם חווה את התחושה או המחשבה שלו. כאשר אומרים שיש משהו, למעשה מתכוונים שיש לנו תחושה, חוויה או מחשבה לגבי קיומו של הדבר הזה. כך גם לגבי המושג אין. אליעד מסביר שזה רק עניין של תפיסה ולא של מציאות מוחלטת. איך נוצרת תחושת קיום של דברים? תחושת קיום היא למעשה אוסף של תחושות וחוויות. לדוגמה, כשאנחנו אומרים שיש לנו כאב, המשמעות של המילה יש היא שאנחנו חווים תחושה ספציפית באותו רגע. אבל השאלה החשובה באמת, לפי אליעד, היא לבדוק לעומק מה עומד מאחורי התחושה הזאת, מאחורי המילים יש כאב. לדבריו, רק אם מבינים באופן מוחלט מה זה אומר שמשהו קיים או לא קיים, אפשר להבין מדוע ואיך נוצרת תחושת הקיום. מה מסתתר מאחורי התחושה של רוצה ולא רוצה? אליעד מתייחס לרצונות כתחושות מנוגדות. כשאדם אומר אני רוצה או אני לא רוצה, מדובר בשתי תחושות נפרדות שנראות כמנוגדות. עם זאת, הוא מסביר שהן למעשה תלויות אחת בשנייה, אי אפשר לחוות תחושה אחת ללא השנייה. כל התחושות שאנחנו חווים מבוססות על ההבדל הזה של יש מול אין. ההבנה העמוקה יותר שאליעד מציע היא לבחון למה האדם בכלל חושב שיש הבדל בין שתי התחושות האלה. האם יש באמת הבדל מהותי בין התחושות או שזה רק עניין של תפיסה? מה המשמעות של דברים בחיים? אליעד מדגיש שהמשמעות של כל דבר בחיים היא ... המשמעות של קיום? אליעד אומר שהשאלות הגדולות כמו למה העולם קיים?, מה זה קיים בכלל? ולמה יש רצונות או תחושות? הן שאלות חשובות, אך לפני שמחפשים להן תשובה, צריך להבין לעומק מה זה בכלל אומר קיים. הוא מסביר שהמילה קיים מתייחסת לתחושה או לחוויה של האדם לגבי המציאות, אך לא למשהו מוחלט ואובייקטיבי. לדבריו, ללא הבנה ברורה של משמעות המושג קיים, אי אפשר להבין את ...

... מסביר כי כאשר אדם משתמש בתרופות נגד חרדה, הוא למעשה מתמודד רק עם התסמינים של הפחד, כגון דופק מהיר, תחושת לחץ בחזה או קשיי נשימה. אך התסמינים הם לא הבעיה האמיתית אלא רק הסימפטום. הוא מדגיש את הנקודה באמצעות דוגמה מפורטת: אם אדם מקבל מכות פיזיות חלשות מילד קטן, הוא יכול להרגיש כאב, אך מכיוון שהוא יודע שהמכות האלו לא באמת מאיימות על חייו, הוא אינו סובל מהן. לעומת זאת, אם הוא יחשוב שהמכות מעידות על סכנה גדולה או שהן ימשכו לנצח, הוא ירגיש פחד וסבל. כלומר, הפחד לא נובע מהכאב הפיזי, אלא מהמחשבה והרצון של האדם שמשהו לא רצוי עומד לקרות בעתיד. למה אנשים מתקשים להפסיק לקחת כדורים נגד חרדה? הסיבה שאנשים מתקשים להפסיק להשתמש בכדורים היא החשש מתהליך הגמילה עצמו ומהתחושות הפיזיות הלא נעימות הנלוות לתהליך. לדוגמה, אדם שמפסיק לקחת כדורים לאחר שימוש ממושך יכול לחוות תסמיני גמילה כמו כאבי ראש, ... או סימפטומים של התקפי חרדה. אליעד מסביר שהסבל במקרה כזה לא נובע מעצם התסמינים אלא מהעובדה שהאדם אינו רוצה להרגיש אותם. הוא מדגים זאת באמצעות דוגמה: אם כל פעם שהיית מרגיש כאב פיזי, היית מקבל פרס כספי משמעותי (למשל 100 דולר עבור כל שנייה של כאב), היית מברך על התסמינים ולא מפחד מהם, כי היית מפרש אותם באופן חיובי. לכן, התחושה עצמה היא נייטרלית ואינה שלילית או חיובית בפני עצמה, אלא רק הפרשנות והרצון של האדם הם שיוצרים פחד או ... הקשר בין רצון, פחד וסבל? אליעד כהן מפרק את מנגנון החרדה לשלושה חלקים ברורים: מה שקורה בפועל (הסיטואציה או התחושה). מה האדם חושב או מאמין שיקרה בעתיד בעקבות המצב הנוכחי. האם האדם רוצה או לא רוצה שהמצב הזה יקרה. ... לעומק את הרצון שלנו: למה אנחנו רוצים או לא רוצים משהו? מה המקור של הרצון שלנו? כיצד מתמודדים עם תחושות של פחד ללא טיפול תרופתי? אליעד נותן הסבר מפורט על הדרך להתמודד עם תחושות של פחד וחרדה ללא תרופות. הוא מסביר כי הפחד קיים רק בגלל הרצון שלנו שמשהו ספציפי לא יקרה. לדוגמה, אדם שמרגיש התקף חרדה מפחד מהסימפטומים כי הוא לא רוצה להרגיש אותם. אבל אם הוא ישאל את עצמו לעומק: למה אני לא רוצה את התחושה הזאת? הוא יגלה שהבעיה אינה בתחושות הפיזיות עצמן אלא בכך שהוא לא רוצה לחוות אותן. הוא מסביר שאם האדם יצליח לקבל את התחושות האלה ולהבין שהתחושה עצמה אינה שלילית בהכרח, הוא יוכל להפסיק לפחד ממנה. ככל שאדם יותר נחוש להיפטר מהתחושה, כך הוא הופך אותה לשלילית יותר וגורם לסבל גדול יותר. איך להפסיק לפחד מהפחד? אליעד מדגיש כי הדרך להשתחרר ... שהפחד עצמו אינו הבעיה, אלא רק הרצון שלנו שמשהו לא יקרה. הוא מביא דוגמה שבה אם אדם יושב בבית ומרגיש תחושה של לחץ או חרדה, התחושה הזאת הופכת להיות סבל רק אם הוא אומר לעצמו אני לא רוצה את התחושה הזאת. אם האדם יבין שהתחושה היא רק אפשרית (כלומר לא מחויב שהיא תהיה שלילית) ולא מחויבת, אז הוא לא יפחד ממנה יותר. לכן, הפתרון לפחד ... למה הוא בכלל לא רוצה את מה שקורה. אליעד מבהיר זאת באמצעות דוגמה: אם היית מקבל כסף על כל תחושה לא נעימה, התחושה הזו לא הייתה מפחידה אותך יותר, כי היית מפרש אותה באופן חיובי. לפיכך, הבסיס לפחד הוא תמיד הרצון של האדם, ... לא רוצים משהו. איך להתמודד עם הפחד ללא טיפול תרופתי? אליעד מחדד שההתמקדות של האדם צריכה להיות ברצון ולא בתחושות או בסימפטומים. הוא אומר שכאשר אדם חווה התקף חרדה או תחושות שליליות, עליו לא לשאול איך להיפטר מהתחושה? אלא למה אני לא רוצה את התחושה הזאת?. אם האדם יחזור על השאלה הזאת לעומק, הוא יבין שהבעיה נמצאת תמיד ברצון שלו. אם האדם מצליח להבין לעומק ... בהבנה של תהליכי פחד, סבל ורצון, במיוחד בהקשר של גמילה מכדורים נוגדי חרדה. במהלך השיחה, נגעו המובילים בנושא הפחד ותחושות פיזיות שמגיעות בעקבותיו, והשפעתם על טיפול תרופתי להפרעות חרדה. הם הדגישו את הקשר בין פחד, הרצון לא להרגיש סבל, וההבנה של תחושות כאלה כחוויות של חוסר רצון. בהתחלה, הוסבר שהפחד עצמו אינו תחושה רעה באופן אובייקטיבי, אלא נובע מכך שיש משהו שנשקף כלא רצוי בעיני האדם. לדוגמה, הכאב הגופני יכול להתפרש כתחושה רעה רק אם יש רצון להימנע ממנו. אם נובעת תחושת פחד מכאב פיזי, הכאב עצמו לא בהכרח רע אלא אם האדם לא רוצה אותו. באופן דומה, פחד מדבר עתידי ... הזה יקרה. בהמשך השיחה, נדונה השאלה אם אנחנו יכולים להתמודד עם פחד מבלי להתנגד לו. המובילים טוענים שהפחד נובע מהרגשה שאין לנו שליטה על תחושותינו או על העתיד. ברגע שמבינים שהפחד הוא רק תוצאה של הרצון להימנע מהתחושות האלו, אפשר לשחרר את ההתנגדות ולהתמודד עם המצב בצורה בריאה יותר. הם מביאים את הדוגמה של גמילה מכדורים נוגדי חרדה, ... ישירות עם הפחד - במקום להימנע ממנו או לנסות להדחיק אותו. ההסבר הזה מראה כי השגת שליטה על פחדים ותחושות לא בהכרח מצריכה שינוי חיצוני כמו טיפול תרופתי, אלא גישה פנימית שבה מבינים שההימנעות מהפחד, ולא הפחד עצמו, הוא ... לבין הדרך בה אנחנו רואים את הפחד? שאלה זו נדונה בהרחבה, כשהם מסבירים שאם יש רצון עז להפסיק את תחושת הפחד, הרבה פעמים הרצון הזה מוביל את האדם לפעול באופן שמחמיר את הבעיה. בסופו של דבר, פחד לא נעלם בגלל שאדם רוצה להפסיק אותו, אלא צריך להבין את השורש של הרצון ולהתמודד עם התחושה מבלי להיות תלוי בהימנעות ממנה. כיצד ניתן להבין את הרצון הפנימי שלנו ולהתמודד עם פחדים? הרצון הוא הכוח המניע מאחורי כל תחושה, ואם רוצים להתמודד עם פחד, יש להבין מה הרצון שמוביל אותנו להרגיש פחד. השיחה מסתיימת בכך שבסופו של דבר, ...

... בלי תנאים, אהבה עצמית בלי תנאים, אהבה ללא תנאים, לאהוב את עצמי בלי תנאים, לשמוח בלי תנאים איך אפשר להרגיש טוב מבפנים בלי שום תנאים חיצוניים? השאלה המרכזית שאליעד כהן דן בה בהרצאה היא איך אפשר להרגיש טוב פנימי בלי שיהיה צורך באישורים חיצוניים, למשל מחמאות, הצלחות, אהבה של אנשים אחרים או הישגים חיצוניים כמו הצלחה בעבודה, זוגיות או רכוש. אליעד מסביר שהתחושה הזאת, של שמחה ואהבה עצמית ללא תלות בדבר חיצוני, היא תחושה שאנשים מחפשים כל הזמן. אליעד כהן מתחיל בהסבר ברמה עמוקה מאוד של העניין, ואומר שבעומק הפנימי ביותר, במקום שבו ... למושגים אלו. הוא מדגיש שאם אדם היה מצליח לחיות במצב מוחלט של שלמות פנימית, הוא לא היה זקוק כלל לתחושת הטוב או לאהבה עצמית, משום שבמצב הזה אין כלל הבדל בין טוב לרע. אך מכיוון שהאדם חי בעולם היחסי, במציאות שבה הוא רוצה להרגיש טוב ולהימנע מרע, עליו למצוא דרך להרגיש טוב פנימי שאינו תלוי במציאות חיצונית. איך אפשר להרגיש טוב בלי תלות בגורמים חיצוניים? אליעד נותן דוגמאות רבות כיצד אנשים יוצרים תחושת טוב באמצעות גורמים חיצוניים. למשל, כאשר אדם מכיר בת זוג חדשה, הוא מרגיש טוב יותר משום שהוא מקבל הערכה ואהבה מבחוץ. או אם אדם הצליח להשיג מטרה מסוימת כמו הצלחה במבחן, או התקבל ללימודים באוניברסיטה אחרי תקופה ארוכה שלא הצליח לעשות זאת - אז הוא חש תחושה של סיפוק ושמחה, וזאת משום שיש כאן מילוי של רצון שהיה חסר לו זמן רב. אליעד מדגיש שיש שתי דרכים שונות לחוות תחושת טוב: הדרך הראשונה היא תחושה יחסית שמגיעה ממילוי רצונות, כמו שהאדם רצה ללמוד, להצליח, או לקבל הערכה והוא הצליח להשיג זאת. זו תחושת טוב יחסית משום שהיא תלויה בכך שהתנאים שהוא הציב לעצמו התמלאו. הדרך השנייה היא להגיע לתחושה של טוב בלתי תלויה בכלום, כולל ברצונות פנימיים או חיצוניים. זו תחושה של שלמות, שמגיעה מהכרה בכך שיש משהו פנימי עמוק מאוד באדם עצמו, משהו שאינו תלוי בשום תנאי או גורם חיצוני. ... על כך שהוא תמיד נאמן לערך הזה. לדוגמה, אדם יכול לומר: לפחות לא שיקרתי או לפחות לא בגדתי, וזו תחושת טוב שתהיה אצלו באופן כמעט קבוע. אדם כזה ירגיש טוב לא מפני שאחרים אומרים עליו משהו טוב, אלא מפני שהוא מרגיש שהוא נאמן לערך פנימי שלו. איך אפשר להרגיש טוב באמת בלי תנאים בכלל? אליעד כהן מתאר גם מצב מורכב יותר שבו האדם שואף להרגיש טוב ללא תנאים בכלל. במצב כזה, לא רק שאין לו צורך באישור חיצוני, אלא שאין לו אפילו צורך באישור פנימי של ערך מסוים. הוא מתאר את המצב הזה בתור מצב שבו האדם מרגיש שלמות מוחלטת בלי תנאים, ולא בגלל שהוא הצליח להשיג משהו או להיאחז בערך מסוים. לדברי אליעד, כדי להגיע לתחושה מוחלטת כזו של טוב בלי תנאים, האדם חייב להיכנס למצב עמוק של חקירה עצמית. הוא חייב לשאול את עצמו שאלות כמו: למה אני מרגיש כך? מה גורם לי להרגיש טוב או רע? מי החליט שזה טוב או רע? מאיפה מגיעה התחושה הזו של שמחה או עצב? ככל שאדם יחפור לעומק בשאלות האלה, כך הוא יוכל להבין את השורש של תחושותיו, ולהגיע למצב שבו הוא שלם לחלוטין עם עצמו בלי תנאים. לדוגמה, אליעד נותן דוגמה של אדם שנמצא בכלא, אפילו תחת עינויים, ובכל זאת יכול להרגיש טוב עם עצמו, משום שהוא נשען על ערך פנימי עמוק שאינו תלוי בשום אירוע חיצוני. למשל, האסיר יכול להרגיש טוב משום שהוא נשאר נאמן לאמונה או לערכים שלו, כגון לא בגדתי במולדת או לא שיקרתי. האדם במקרה הזה לא תלוי בגורמים חיצוניים, הוא נשען על משהו פנימי, ועל כן, הוא מסוגל להרגיש טוב גם כאשר הסביבה החיצונית עוינת מאוד. איך להשתמש בערכים פנימיים כדי להרגיש טוב תמיד? אליעד מסביר שכדי להרגיש טוב באופן יחסי, האדם יכול להיאחז בערכים פנימיים קבועים שאינם משתנים עם הזמן, כמו אמת, אהבה, חמלה או נתינה. אם אדם נצמד לערכים האלו באופן עקבי, הוא ירגיש טוב רוב הזמן, בלי קשר לתוצאות חיצוניות. לדוגמה, אם אדם מחובר לערך של נתינה, והוא עוזר לאנשים באופן עקבי, ... תלוי עוד בשום דבר, ויכול לאהוב את עצמו ולשמוח בלי תנאים בכלל. איך לאהוב את עצמי בלי תנאים? איך להרגיש טוב בלי תלות באחרים? אהבה עצמית ללא תנאים שמחה פנימית אמיתית להיות מאושר בלי סיבה חיצונית איך להעריך את ...

... כסף חשוב? עושר ואושר, לרצות כסף, לבזבז כסף למה קשה לנו לבקש כסף קטן או לקבל עודף? אנשים רבים חווים מבוכה או קושי כשהם מבקשים עודף או כסף קטן, אך אליעד כהן מסביר שהעניין מורכב הרבה יותר מהתנהגות פשוטה ... יש לאדם הרבה כסף, מדוע הוא מתבייש לבקש סכום כה קטן? ההסבר שאליעד נותן לכך הוא שהקושי הזה נובע מתחושת החיסרון שהאדם חווה באותו רגע. אם אתה מבקש עשרה אגורות, אפילו שהסכום הוא לכאורה חסר משמעות, אתה בעצם מודה שאתה נמצא במצב של חוסר ושאתה תלוי באדם שמולך. התחושה הזאת של החיסרון עלולה ליצור מבוכה, ולכן לעיתים אנשים מעדיפים לוותר על סכומים קטנים, אפילו שהם זכאים להם. אליעד כהן ... יותר בכך שאתה חסר את הסכום הקטן הזה. לעומת זאת, אם היית קונה מוצר באלף שקלים, כנראה שלא היית מרגיש אי - נעימות לבקש עשרה שקלים עודף. ככל שהכסף קטן יותר, תחושת החיסרון שהבקשה יוצרת גדולה יותר. האם יש משמעות אמיתית לכסף קטן כמו עשר אגורות? אליעד כהן מבהיר כי ישנם אנשים ... כל הכסף בעולם היה שייך לך, עדיין היית רוצה להוסיף אגורה אחת נוספת, לא בשביל הכסף עצמו, אלא בשביל תחושת השלמות המוחלטת. לדוגמה, אם אדם קונה דירה במיליון שקלים, הוא עדיין יכול להרגיש חוסר בגלל עשרה שקלים נוספים שחסרים לו. מצד אחד, זה נשמע מוזר, כי למה שיהיה אכפת לך מעשרה שקלים ... הולך ברחוב ורואה על הרצפה עשרה אגורות. אם אתה במצב נוח, אולי תוותר ולא תרים את המטבע, כי אתה מרגיש שזה לא מכובד עבורך להרים כסף כל כך קטן. אבל אם החזירו לך עודף ואתה רואה את העשרה אגורות ... של חיסרון. אתה מוכן לקבל את המטבע אם הוא חלק מהכסף שמגיע לך, אבל להרים אותו מהקרקע נותן לך תחושה שאתה זקוק לו, וזו תחושה לא נעימה. האם הרצון לכסף נובע מהזדהות עם תחושת החיסרון? אליעד מסביר שהסיבה העמוקה לכך שאנחנו רוצים כסף היא לא הכסף עצמו, אלא התחושה הטובה שאנחנו רוצים להשיג בעזרתו. אנחנו חושבים שאם יהיה לנו כסף, נוכל לקנות דברים שיסבו לנו אושר, ביטחון, או תחושה של שלמות. לכן, ככל שהאדם מזלזל בכסף קטן, הוא בעצם מזלזל במטרותיו ובצרכיו הפנימיים, שכן הכסף הקטן הזה הוא חלק ... הצד ההפוך - לפעמים אדם נמנע מלקבל כסף, לא כי הוא לא צריך אותו, אלא כי הוא מנסה להימנע מתחושת החיסרון. לפעמים האדם מוותר על קבלת עודף או כסף שמגיע לו, לא כי הוא לא חשוב לו, אלא כי הוא מנסה להימנע מההרגשה הלא נעימה שמגיעה עם ההודאה הפנימית בכך שחסר לו משהו. זהו מנגנון הגנה נפשי מפני תחושת החיסרון. למה אנשים לפעמים מתביישים לבקש צדקה או כסף? אליעד כהן מסביר שכאשר מדובר בבקשת כסף, ככל שהסכום קטן יותר, ... גדלה. כאשר אתה מבקש מעט כסף, קל לך לומר לא חסר לי הרבה, אני בסדר, ובכך אתה שומר על תחושת כבוד עצמי. עם זאת, אליעד מדגיש גם שהמנגנון הזה עובד הפוך במצבים מסוימים: לעיתים דווקא הוויתור על סכום קטן יכול לגרום לך להרגיש עשיר, משום שאתה משדר לעצמך שאתה לא זקוק לכסף הזה, שיש לך שפע מספיק. מה הקשר בין כסף לאושר אמיתי? אליעד מדגיש שכסף, לא משנה כמה יש לך, לעולם לא ייתן לך תחושה מוחלטת של שלמות. אתה תמיד תרצה יותר, גם אם יש לך את כל הכסף שבעולם. התחושה הזו של חיסרון לא תיעלם, כי תמיד תרצה עוד משהו מעבר למה שיש לך. מצד שני, אתה גם לא רוצה ... מדגיש את החשיבות שבהבנה עמוקה של מערכת היחסים שלך עם כסף, ולא פחות מזה, של מערכת היחסים שלך עם תחושת החיסרון ועם עצמך. למה קשה לי לבקש עודף? האם כסף קטן חשוב? איך כסף משפיע על האושר שלי? למה אנחנו מתביישים לבקש צדקה? מה הקשר בין כסף להרגשת חיסרון? למה קשה לי להרים כסף קטן מהרצפה?

... אומר זה יזיק לי יותר מאשר יועיל לי. גם אם הוא מסכים לבצע את הפעולה, בתת מודע הוא יכול להרגיש שזה עדיין יזיק לו. ההבנה שהבן אדם לא עושה את הפעולה כי הוא חושב שהיא תגרום לו יותר רע ... כבדות יותר עבורו מאשר ההתנגדות להוציא את המאמץ. המרכיב של הזדהות הזדהות עם תהליך השכנוע חשוב מאוד. אדם חייב להרגיש שהפעולה או הבחירה שהוא מבצע הם מחויבים, כלומר, הוא יראה בהם את הדרך הנכונה והטובה ביותר עבורו. כדי שהשכנוע יהיה אפקטיבי, הוא חייב להרגיש שההחלטה הוא לא רק אפשרית אלא הכרחית למצבו הנוכחי. תהליך שכנוע מבוסס על הפחד מהרע והחיפוש אחר הטוב כדי לשכנע מישהו לבצע פעולה, יש ליצור אצל האדם תחושת פחד מהרע אם הוא לא יעשה אותה, ותחושת תקווה שהטוב מהפעולה יהיה גדול מהרע שהיא עשויה לגרום לו. השכנוע יכול להיות גם באמצעות הצגת דברים חיוביים שיעזרו לו להרגיש שזה שווה את המאמץ. השכנוע כולל גם את המרכיב של ההרגשה שהרע מהפעולה פחות מזיק ממה שהרע יכול להיות אם הוא לא יבצע אותה. סיכום על המניפולציות של שכנוע ההשפעה על בחירתו של אדם מתבצעת בעיקר דרך יצירת תחושת הזדהות עם מה שהוא חושב. דרך זו יכולה לכלול חיזוק יתרונות או צמצום חסרונות של פעולה, ובסופו של דבר, הבן ... זה לא יצא לך ככה וככה יצא לך דבר רע, זה בדיוק אותו דבר בסוף אתה עדיין פועל מתוך תחושה שזה יותר טוב מזה, בסופו של דבר הבן אדם בחוויית צמצום. תראה, יש בן אדם שאומר אני לא רוצה לפעול מתוך שמאיימים עלי אז אם אתה תגיד לו תקשיב ... שהוא עושה דבר מתוך לחץ מאשר מהרע שאיימת עליו. זאת אומרת אם מישהו אומר אני לא רוצה לפעול מתוך תחושה של הכרח, לא רוצה לפעול מתוך תחושה של חייב ותגיד לו תקשיב אתה חייב לעשות, אז מה האמת? שהוא מפחד לעשות את זה כי הוא מפחד להרגיש שהוא עושה משהו שהוא חייב. עכשיו, כי אם הוא יעשה משהו שהוא חייב זה יעשה לו רע. עכשיו, אם ... לאיים עליו באיום כל כך גדול שזה יותר גדול מהסבל שהוא חושב שיגרם לו, אם הוא יעשה משהו מתוך תחושת חייב אז הוא יעשה משהו מתוך תחושת חייב למרות שהוא חייב. זאת אומרת אם תגיד לו תקשיב אם אתה לא עושה את זה, לא אכפת לי שזה לא מעניין שאתה לא רוצה להרגיש שאתה מושפל, יש דברים שאתה עושה מתוך מחויב אבל אם אתה לא עושה את זה שורפים אותך באש אז ... את זה בצורה הזאת אז הוא לא רוצה לעשות, למה? כי הוא אומר אני לא רוצה לעשות דברים מתוך תחושה שיהיה לי רע, למה? כי עצם הפעולה מתוך מקום שאני לא רוצה שיהיה לי רע זה עצמו עושה לו ... אני לא אומר לו את המבנה היחידי. אליעד: אמת באמת. ש: אז אני חושב זה כנראה תלוי במה שהוא ירגיש הזדהות באותו זמן. אליעד: אמת. ש: עכשיו איפה המחיר הזה בכל המכלול הזה כאילו איך אני, איך השכלול של ...