... עם לקוח, לשתול מחשבות, ניהול משא ומתן, להצליח במכירות, רטוריקה מה ההבדל בין דיבור אובייקטיבי לדיבור סובייקטיבי? אובייקטיבי הוא דבר שנכון מצד עצמו, ללא קשר לדעתו או תחושתו של המתבונן. לדוגמה, כשאומרים שהטמפרטורה בחוץ היא 30 מעלות, אם המדידה מראה 30 מעלות, מדובר בעובדה אובייקטיבית. לעומת זאת, סובייקטיבי הוא ... בצורה פחות החלטית מכפי שהוא אמר בפועל, כדי לשתול ספק בראשו. למשל, אם לקוח טוען המוצר לא מתאים לי, אפשר לענות אני מבין שאתה חושב שאולי המוצר הזה לא מתאים לך. כך יוצרים תחושה שהשומע עצמו לא בטוח בטענה שלו, וזה פותח פתח להמשך שכנוע. דוגמה נוספת לכך היא כשמישהו אומר המוצר הזה לא טוב, אפשר לומר אני מבין שאתה חושב ... ודאות בתודעה של השומע, מה שמאפשר להמשיך ולנסות לשכנע אותו בכיוון הרצוי. איך להשתמש נכון בשילוב של דיבור אובייקטיבי וסובייקטיבי בשכנוע? דיבור אובייקטיבי הוא יעיל כשיש תחושה שהשומע יהיה פתוח לשכנוע ישיר ואמין, בעוד שדיבור סובייקטיבי שימושי כשיש חשש מהתנגדות חזקה. עם זאת, יש להיזהר לא לעוות את דברי הלקוח יותר ... שהיא נכונה רק בעיני המתבונן. אובייקטיבי פירושו דבר שאפשר לאמת אותו באופן מוחלט, למשל הטמפרטורה בחוץ היא 30 מעלות (בהנחה שהמדידה מאשרת זאת). לעומת זאת, סובייקטיבי משקף תחושה או פירוש אישי, כגון חם בחוץ. ייתכן שיש אדם שירגיש חום רב, ויש אדם אחר שמבחינתו זה דווקא נעים. דוגמה נוספת היא שולחן: עצם קיומו הוא עובדה אובייקטיבית, אך לומר שהוא יפה זו כבר הגדרה סובייקטיבית, ... ולכן יכולים להטות את השיחה למקום פתוח יותר שבו יש מקום להידברות והמשך שכנוע. כיצד להתאים את צורת הדיבור למצב השכנוע? לפעמים דיבור אובייקטיבי ובטוח ככה זה וזהו נותן תחושה של אמינות וביטחון, ומתאים כאשר השומע מוכן לקבל דברים בצורה ישירה. במקרים אחרים, דיבור סובייקטיבי יותר (אני חושב שזה עשוי להתאים לך) נחוץ כדי למנוע התנגדות חריפה, או כדי לאפשר לצד השני להרגיש שיש לו מרחב לדעה שונה. יש לשים לב שלא תמיד כדאי לצמצם חזק מדי את מה שהלקוח אומר. אם הופכים המוצר הזה לא מתאים לי לאתה חושב שאולי המוצר הזה לא מתאים והוא מרגיש שעיוותו את דבריו, ייתכן שהוא יחריף את התנגדותו במקום להחליש אותה. לכן כל בחירת ניסוח תלויה בהקשר. כיצד לזהות נקודות תורפה בעמדות של אחרים? ...

... מקום מגורים, ותחומי עניין, על מנת ליצור קשר אישי ואווירה נעימה. לפי אליעד כהן, המטרה היא ליצור תחושת קירבה שתאפשר ללקוח להרגיש בנוח עם המוכר, אף על פי שהמוכר לא חושף פרטים אישיים על עצמו. אליעד מציין זאת ... בשאלות אישיות ללקוח: ראשית, השאלות יוצרות סוג של קשר אישי עם הלקוח. הקשר הזה גורם ללקוח להרגיש שאתם אנשים קרובים, וזה עשוי לעודד אותו להמשיך בתהליך הרכישה. שנית, השאלות ... לחשוב שההתאמה אינה אותנטית אלא מניפולטיבית. לעיתים, דווקא ההתעניינות האישית הזו עלולה ליצור תחושה של זרות מוגברת. הלקוח יכול לשאול את עצמו למה המוכר שואל עליו כל ... בדרך זו, הלקוח לא יחשוש שמנסים להתאים לו סיפור מלאכותי. הפשטות והבהירות במכירה עשויות ליצור תחושה של שקיפות ואמינות רבה יותר. הלקוח יקבל את התחושה שהמוכר בטוח במוצר שלו, ולא מנסה ליצור אשליה של התאמה מזויפת. אליעד ... כימיה עם לקוח. אחד הדברים שמלמדים זה כשהלקוח בא לקנות בשביל ליצור איתו כימיה, ליצור אמון שתהיה תחושה נעימה תברר עליו פרטים קבל איזה רקע כללי על הלקוח מי הוא מה הוא מחפש, ... עכשיו מה זה נותן? זה נותן כמה דברים, דבר ראשון זה יוצר סוג של קרבה עם הלקוח, הלקוח מתחיל להרגיש כאילו אתם אנשים קרובים למרות שאתה לא סיפרת לו על עצמך, אמרתי את זה בסוג של ... כי עוד פעם תזכרו מהיבט מסוים זה יוצר קרבה בין הלקוח למכור וגם הסברתי בפעם אחרת שזה גם יוצר תחושה של זרות בכלל כי אם אתה שואל את הלקוח שאלות והוא אומר רגע למה הוא ... תמיד ברור כמה הן הכרחיות כדי למכור ללקוח הדבר הזה יש לו גם חיסרון, החיסרון הוא שהלקוח עלול להרגיש שמישהו פה מנסה לרמות אותו או מההיבט שתכף הולכים לארגן כביכול את מה שהולכים ...

... החיים, איך נוצרת משמעות? איך נוצר הרצון? איך להשתחרר מרצון? למה יש רצון? מה נותן רצון? מה זה משנה הרצון? איך לא להרגיש רע? מרגיש שהרצון נכפה עלי, חוסר בחירה חופשית איך נוצרת משמעות החיים ומהיכן מגיע הרצון? ... החיים על ידי בחינת השאלה איך נוצרת משמעות, ומדוע יש בכלל רצון. משמעות נוצרת מהרצון של האדם להשיג דבר מסוים, כאשר הוא מרגיש שהשגת הדבר הרצוי תיתן לו תחושה טובה יותר. אך אליעד מבהיר נקודה מהותית: הרצון עצמו הוא בעייתי, מכיוון שברגע שקיים רצון שלא מתממש, האדם חש רע, וברגע שהוא מתממש, נוצרת תחושה זמנית של טוב אך מיד נוצר רצון חדש וחוזר חלילה. זו הסיבה לכך שהאדם מחפש ... מכך. מכאן שאליעד מסביר שהבעיה אינה בכך שהרצון נכפה על האדם, אלא בכך שהאדם מזדהה עם הרצון. כאשר האדם מזדהה עם הרצון, הוא מרגיש שהרצון שלו, וכך חווה כאב כאשר הרצון אינו מתממש. האם האדם באמת בוחר את הרצונות ... אינם שלו באופן מוחלט, אלא משהו שכאילו נכפה עליו. אך למרות זאת, הוא ממשיך להזדהות איתם. ההזדהות עם הרצון היא שמייצרת את התחושה שהרצון הוא חלק מהאדם עצמו. הוא מביא דוגמה נוספת לכך שאם יש רצון מסוים, כמו ... משעמם, הרי שגם הרצון הזה יכול להיחוות כנכפה. האדם לא באמת בוחר לרצות שלא ישעמם לו - הרצון קיים מעצמו. איך אפשר להשתחרר מתחושת הכפייה של הרצונות? כדי להשתחרר מתחושת הכפייה של הרצונות, אליעד מציע לבצע תהליך של חקירה עצמית עמוקה, שבו ... מביא דוגמה לכך שאם האדם אומר הרצון הזה עושה לי טוב, אז יש לשאול האם הוא בטוח בכך. אם הרצון באמת היה עושה טוב, האדם היה מרגיש טוב גם ללא תלות בהתגשמותו. מכיוון שהאדם לא מרגיש טוב כל הזמן, זה מוכיח שהרצון בעצם לא יכול לספק את הטוב האמיתי שאותו האדם מחפש. ... אינו שלו? כאשר האדם מבין לעומק שהרצון אינו באמת שלו, נוצר מצב שבו הרצון כבר לא מפריע לו. אליעד מסביר שבמצב הזה האדם חווה תחושה של שחרור ושלווה, מכיוון שהוא מפסיק להתייחס ברצינות לרצונות שמופיעים אצלו. הרצונות ממשיכים להופיע, אך האדם כבר לא מרגיש שהם מגדירים אותו או שולטים בו. במצב כזה, האדם יכול להגיע לחוויה של חופש מוחלט מהזדהות עם הרצונות שלו. הוא נותן דוגמה נוספת לכך שאם ... האדם אינו מזדהה עם המחשבה הזו, היא לא תפריע לו כלל, בדיוק כפי שלא תפריע לו מחשבה אחרת שאין לו הזדהות איתה. ההזדהות יוצרת תחושה שהרצון הוא חלק אינטגרלי מהאדם, וזו בדיוק הנקודה שיוצרת תחושת חוסר אונים וכפייה. למה הרצונות קיימים מלכתחילה? אליעד מסכם בכך שרצונות ... של התודעה לחוות את עצמה, אך ברגע שהאדם מבין שאין לו שליטה מלאה על הופעת הרצונות, והוא חוקר את מקורם לעומק, הוא מפסיק להרגיש רע מהם. הוא מבין שהרצונות אינם שלו במובן האישי, ולכן כבר לא חשוב לו באמת אם הם מתגשמים או לא. בכך הוא משתחרר לחלוטין מתחושת הכפייה של הרצון. איך להשתחרר מרצונות? איך נוצרת משמעות החיים? האם יש בחירה חופשית? למה אני מרגיש רע? האם הרצונות שלנו באמת שלנו? למה יש לי רצונות? איך לא להזדהות עם רצון? ...

... אטרקטיבי יותר, אולי תחושת ערך עצמי גבוהה יותר? אם מדובר במראה, אולי אפשר לשפר את המראה שלה, ואם מדובר בתחושת ערך, אולי ניתן לספק לו את אותה תחושה בדרכים אחרות. האם ניתן למלא כל חיסרון בתוך הזוגיות? לפעמים נראה שיש חיסרון שלא ניתן למלא, כמו מצב שבו בן זוג מחפש משהו אחר לגמרי. אליעד מסביר ... גם בבית, על ידי יצירת תחושה דומה שתספק לו את אותו צורך באופן אחר. מה לעשות כשהמשיכה היא למים גנובים? אחד הגורמים הנפוצים לבגידות הוא תחושת הריגוש שבדבר האסור - מה שמכונה מים גנובים ימתקו. אדם נהנה מבגידה בגלל עצם העובדה שמדובר במשהו אסור, דבר שמעלה את הריגוש. אליעד מסביר שאפשר ליצור ריגוש דומה גם בתוך הזוגיות עצמה, למשל על ידי יצירת חוויות חדשות ומרגשות שייתפסו כאסורות בתוך הקשר עצמו, וכך לספק את אותו צורך מבלי לפגוע בזוגיות. מעבר לכך, ניתן לבדוק מדוע בכלל האדם מרגיש צורך לריגוש של דבר אסור. פעמים רבות הדבר נובע מתחושה של חנק או הגבלות רבות בתוך הזוגיות. לכן, הפתרון יכול להיות גם בלשחרר מעט את ההגבלות ולתת לבן הזוג תחושה של יותר חופש בתוך הקשר, או לגרום לו להרגיש טוב יותר עם ההגבלות הקיימות. האם באמת אפשר למנוע בגידות לחלוטין? אליעד כהן מציג שתי נקודות מבט מנוגדות בנושא זה: המהות מחייה את הכול בגידה נובעת ... על צורה ספציפית של חוויה או אדם מסוים, והוא מאמין שאין תחליף לאותה צורה ייחודית. במצב כזה קשה או בלתי אפשרי לשכנע אותו לקבל תחליף. זו הסיבה שלעיתים בגידה לא ניתנת ... זוגיות הבנת הצרכים הרגשיים של בן הזוג איך ליצור ביטחון זוגי בגידות בזוגיות: הבנה, ניתוח ודרכי פעולה במצב שבו בן זוג או בת זוג חוששים שהצד השני עלול לבגוד או מתכנן בגידה, ... המתמיד מפני בגידה ותחושת החנק שמלווה את הקשר בשל אי - אמון יכולים דווקא לדחוף את הצד השני לבצע בגידה בפועל. כלומר, עצם ההאשמות והפחדים יכולים לגרום לצד השני להרגיש מתוסכל עד כדי כך שהוא יאמר לעצמו: אם בכל מקרה מאשימים אותי וממררים לי את החיים, אולי באמת עדיף שאבגוד? גורמים שיכולים להוביל לבגידה כדי להבין מדוע בן ... כך, אולי ניתן לספק לו תחושת ערך בדרכים אחרות. מצבים שבהם לא ניתן למלא את החיסרון במקרים מסוימים, ייתכן שהחיסרון שמוביל לבגידה אינו ניתן למילוי, כמו במקרה שבו בן הזוג מחפש ... שבעשיית דבר אסור - תחושת הריגוש של מים גנובים. במקרה כזה, ניתן ליצור ריגוש דומה בתוך מערכת היחסים עצמה. ניתן להכניס חוויות חדשות שירגישו אסורות בתוך הקשר, וכך לספק את אותו צורך בדרכים אחרות. הצורך בבגידה כמניע פנימי כמו כן, יש לבדוק האם הצורך בבגידה נובע מתחושת חנק בתוך המערכת הזוגית. בן אדם שמרגיש מוגבל יתר על המידה עלול לחפש דרכים לפרוץ את הגבולות, ולכן ייתכן שהפתרון טמון בלשחרר מעט מהלחץ ולאפשר מרחב חופשי יותר בתוך הקשר. שתי פרספקטיבות על ... זוגיות הבנת הצרכים הרגשיים של בן הזוג איך ליצור ביטחון זוגי עכשיו נגיד שיש בן זוג או בת זוג שחושב שהבן זוג השני רוצה לבגוד בו או הולך לבגוד בו עלול לבגוד בו אז מה עושים אז ... הרי הוא נהנה מעצם החוויה שהוא עושה משהו אסור אבל זאת לא האמת כי אומנם את החוויה של המשהו האסור בבגידה עצמה את לא יכולה לתת לו אבל מצד שני עדיין אפשר ליצור איתו

... במהלך הרצאה זו, אליעד כהן דיבר על השפעת השימוש בשמות פרטיים ככלי ליצירת קרבה ואמון, בעיקר בהקשרים של מכירות ושירות. הוא הסביר כי כאשר רוצים ליצור תחושת קרבה עם אדם, אחת השיטות היעילות היא שימוש בשם הפרטי שלו. השימוש בשם פרטי יוצר תחושת קרבה מכיוון שהוא הופך את האדם הנדבר לאישי וקרוב יותר, לא רק כישות כללית, אלא כאדם בעל זהות נפרדת. במיוחד כאשר אנו מדברים עם אדם אחר, אליעד טוען ששימוש בשמו הפרטי יכול לעורר תחושות של קשר אישי וקרבה. לא מדובר רק בשיחה ישירה עם אותו אדם, אלא גם כאשר אנו מדברים על אותו אדם עם אחרים. לדוגמה, אם מדברים על אדם אחר, שימוש בשמו הפרטי יכול לגרום לאדם לשמוע את השם ולהרגיש כי יש קשר אישי עם אותו אדם. זה יכול לשדר לו תחושה של חיבור אישי, אפילו אם הוא לא נמצא באותו רגע עם ... הסביר גם את החשיבות בהבחנה בין השמות שצורכים בהקשרים שונים. למשל, כאשר מדובר על האחות שלי מול האחות שלך. בשיחה עם אדם אחר, השימוש בשם פרטי יוצר תחושה חיובית של קרבה, כמו קשר חמים ואוהב. לעומת זאת, שמות אחרים, כמו בשיחה על האחות שלי, עשויים ליצור ריחוק, וזו יכולה להיות תחושה של קונפליקט במידה והשימוש בשם אינו מתאים להקשר או לאדם. איך השימוש בשם פרטי יכול להשפיע על תחושת הקרבה? ההשפעה של השם הפרטי לא תמיד ברורה וחד משמעית. אליעד מציין שהשפעת השם על תחושת הקרבה היא סובייקטיבית ותלויה בסיטואציה ובאדם שמעורב. לעיתים השם הפרטי ייצור תחושה של חיבור וקרבה, ולעיתים יכול להרגיש מרוחק ולא אישי. השימוש בשם פרטי יוצר תחושת חיבור כי הוא מבדל את האדם מסתם אנשים וגורם לו להרגיש שהוא לא רק חלק מהקהל הכללי, אלא אדם עם זהות פרטית שמזוהים איתו באופן אישי. כאשר אדם שומע את שמו, הוא לא מרגיש כמו מישהו כללי, אלא אדם שזוהה על ידי מישהו אחר, וזה מייצר קרבה. אותו דבר קורה גם כאשר אנחנו מדברים על אדם אחר, והשם הפרטי מהדהד אצל השומע תחושות של חיבור. עם זאת, אליעד מציין שבחלק מהמקרים, במיוחד במצבים פורמאליים או מקצועיים, השימוש בשם פרטי עלול להרגיש מרוחק מדי או לא הולם. במיוחד כשמדובר במישהו שנמצא במעמד גבוה ... אלא גם בהבנה מעמיקה של איך האדם השני תופס את השם ואת הקשר שלו עם אחרים. כל אדם מגיב בצורה שונה, ולכן הדרך היעילה ביותר היא להבין את הצרכים והתחושות של האדם השני ולפנות אליו באופן אישי תוך שמירה על רגישות להעדפותיו. איך ליצור קרבה עם אחרים? שימוש בשם פרטי ומערכות ... ליצור קרבה? איך לבנות אמון? במהלך הרצאה זו, אליעד כהן מדבר על איך ליצור קרבה עם אדם אחר, ובמיוחד על הדרך בה השימוש בשמות פרטיים יכול להשפיע על תחושת הקרבה. אחת מהשיטות שגורס אליעד היא שימוש בשם הפרטי של האדם עמו אנחנו מדברים. הוא טוען שהשימוש בשם פרטי יכול להוביל להרגשה של קרבה, מכיוון שזה לא רק מגע עם אדם כלשהו, אלא משהו אישי יותר. שימוש בשם פרטי יוצר את הרושם של הכרה אישית ותחושת חיבור לאדם, כי כאשר אנו קוראים לאדם בשם הפרטי שלו, אנו ... אחרים, למשל כשאנחנו מדברים על אותו אדם עם אחרים. הוא מביא דוגמה שבה אם אנחנו רוצים לשוחח על אדם אחר, נוכל להשתמש בשם הפרטי של אותו אדם כדי ליצור תחושת קרבה גם מבלי להיות בסיטואציה ישירה עם אותו אדם. השימוש בשם הפרטי מעורר אסוציאציות אישיות שמובילות לתחושת חיבור וקרבה. בהמשך, אליעד מסביר כי כשמדברים על מישהו ... בין לדבר על האחות שלי לבין האחות שלך. לעיתים השימוש במילים יכול להצביע על סוג הקשר שיש לנו עם אותו אדם. איך השימוש בשם פרטי יכול להשפיע על תחושת הקרבה? אליעד מציין את השפעת השמות על תחושת הקרבה, ומסביר שזו לא תמיד נוסחה חד משמעית. השימוש בשם פרטי יוצר תחושת קרבה, אך זהו תהליך סובייקטיבי, כלומר, זה תלוי בנסיבות ובסיטואציה. הוא מדבר על כך שבמקרים מסוימים, שם פרטי עשוי להרגיש נכון וקרוב, בעוד שבמקרים אחרים זה יכול להרגיש רחוק ומרוחק. לפי אליעד, כאשר אדם שומע את השם הפרטי של עצמו, זה יוצר את התחושה שהוא לא רק מישהו, אלא מי שמזוהה איתו, מה שמוביל לתחושת קרבה. זה יכול לקרות גם בשיחה על אדם אחר, כאשר השם הפרטי ...

... איך הפעולה נשלטת על ידי מניע מנטלי או רגשי. במילים אחרות, יש להראות לאדם שהוא לא עושה את הדבר בלי סיבה, אלא כי ... משניות, כמו התניה שנוצרה במוח בעקבות חוויות עבר. אליעד מציין דוגמה של אדם שנכנס למקווה מתוך אמונה דתית כדי ... כאלה מתקיימות לא מתוך אמונה אלא מתוך תחושת הרגל או תחושת תועלת משנית שנוצרה. כך, גם אם הפעולה אינה הגיונית או אינה תואמת ... אך אינו מבין את הסיבה לכך, או אדם שמרגיש צורך לפתח הרגלים שמנוגדים להיגיון. המפתח לפתרון הבעיה, לפי אליעד, הוא ... היא למעשה נשלטת על ידי מחשבה או רגש כלשהו. כאשר אדם מציין שהוא עושה משהו בלי היגיון, אליעד מציע לתקוף את ... אלא יש לה סיבה שהיא קשורה למחשבה או תחושה מסוימת. אם לא מצליחים לחשוף את המניע המודע, יש להתחיל לבחון את ... בדברים האלה. התועלת שהוא חווה מכך היא תחושת ניקיון או תחושה נפשית חיובית - תועלת שנוצרה משימוש חוזר במנהג, ולא מההיגיון ... אחד הוא מפסיק להאמין בדת והוא עדיין מרגיש צורך ללכת למקווה אומרים לו כן אבל אתה לא דתי למה אתה הולך למקווה, ... מאמין שיש רוחות רעות. ש: סתם עשה לו הרגשה טובה זה עשה לו הרגשה טובה והוא ממשיך בה. אליעד: אבל למה זה עשה לך הרגשה טובה כי חשבת שאתה מגרש רוחות רעות אבל אין עכשיו רוחות רעות. ש: ... שעכשיו יהיה לו טוב זה וזה עשה לו תחושה טובה ואז נצרב לו במוח שללכת למקווה זאת תחושה טובה בלי קשר כבר לרוחות הרעות ולכן הוא המשיך ללכת למקווה גם ... קשור בכלל לצחצוח שיניים והוא עדיין מרגיש צורך לצחצח את השיניים ככה, למה לא בגלל שהוא חושב שהצחצוח שיניים בצורה ... קרה שם ואז מה האמת שהוא באמת מתחיל להרגיש תסמיני חרדה ואז הוא אומר הנה אתה רואה הוכחה עכשיו אני פה בבית הזה ויש ... הוא מתחיל לא להתרכז בכביש ואז הוא מרגיש סחרחורת ומה שזה לא יהיה הוא אומר הנה אני הולך לעשות תאונה ואז הוא עוד ... ואז ברגע שמזיזים לו את השולחן אז הוא מרגיש שמשהו מזדעזע לו במחשבה של ככה אני רוצה שזה יהיה. מה שזה אומר בעצם ... ראית חברים ואז עישנת איתם ואז פתאום הרגשת שאתה מקובל חברתית. סבבה אבל כרגע מה זה קשור כאילו האם אתה עושה את מה ...

... שעמום רע? למה יש שעמום? איך נוצר שעמום? איך לאהוב שעמום? למה שעמום טוב? איך לא להשתעמם? משעמם לי, איך לא להרגיש רע משעמום? פחד מהמוות, פחד לא להיות קיים, למות ... כמשהו שמכיל פעילות, תנועה, התקדמות ומטרות, בעוד שהמוות נתפס כמצב סטטי וחסר משמעות שבו אין פעולה או שינוי. לכן, כשהאדם חווה שעמום, הוא מרגיש כאילו הוא מתקרב למצב של חוסר קיום, וזה מעורר בו ... שהוא רוצה למות וכשמנסים לחנוק אותו הוא מתנגד), מתברר שהוא לא באמת רוצה למות. הוא משתמש בדוגמה הזו כדי להמחיש שהפחד מהמוות נמצא בבסיס של תחושת השעמום, כי האדם בעצם חושש מהמצב של החידלון. כלומר, אדם שמשתעמם מרגיש שהוא הולך לכיוון של חוסר פעולה וחוסר חיים. למה אנחנו תמיד מחפשים מטרות ופעולות לעשות? האדם תמיד מחפש משהו לעשות, משום שהפעולה נותנת לו תחושה שהוא חי וקיים. כשאדם שוכב במיטה ומתכנן את היום הבא, הוא אינו משתעמם, כי יש לו מטרה ותחושת תנועה לעבר העתיד. אבל אם הוא יהיה במודעות מלאה וירגיש שהמציאות כבר מושלמת ואין שום דבר שהוא צריך לעשות, אז הוא לא יתכנן שום דבר, לא יעשה שום דבר, ולא ירגיש שום רצון או חיסרון. מצב כזה דומה מאוד למוות. ולכן, כדי לברוח מהתחושה הזו, הוא מחפש כל הזמן פעולות ומטרות. למה לאבד את הרצונות מרגיש כמו למות? אליעד מסביר שכאשר נגמרים הרצונות של האדם והוא לא רוצה דבר, אז אין לו למעשה שום תמריץ לפעול או להתקדם, והוא חווה תחושה של מוות. הרצונות שלנו הם אלה שנותנים לנו תחושת חיים, כי הרצון הוא ביטוי לחיסרון שאותו אנו רוצים למלא. ברגע שאין חיסרון ואין רצונות למלא, האדם מרגיש שהוא חדל להתקיים. לכן אנשים מפחדים להיות בלי רצונות ובלי מטרות. מהו הקשר בין זהות אישית לתחושת שעמום? כל אדם, לפי אליעד, מורכב משתי ישויות: האחת היא העצמי שלו והשנייה היא ההוויה כולה. ברגע שהאדם לא מרגיש הבדל בינו לבין המציאות, הוא מפסיק להרגיש שהוא קיים בנפרד. במצב כזה הוא כבר לא חווה שום רצון, כי הרצונות באים מהתחושה שהוא נפרד מהמציאות וחסר לו משהו. ברגע שהאדם מבין שהמציאות מושלמת ואין לו צורך בשום דבר, הוא מאבד את תחושת הנפרדות , וכך מאבד גם את הרצונות שלו. ... רוצים? אליעד מציג נקודה מעניינת: אם אדם יקבל כל מה שהוא רוצה באופן מיידי ומוחלט, הוא ימצא את עצמו ללא רצונות נוספים וללא מטרות, ולכן הוא ירגיש שהוא מת. אנשים בעצם מפחדים לקבל הכל, כי הם מפחדים להגיע למצב של שעמום מוחלט וחוסר קיום. לכן, הם מעדיפים באופן לא מודע מצב שבו יש להם רצונות לא ממומשים, כי הרצונות האלו נותנים להם תחושה שהם קיימים. מה המשמעות של אובדן הרצון עבור האדם? אליעד מדגיש שהרצון הוא תחושת חיסרון, ולכן לאדם שלא יחווה אף רצון, לא תהיה סיבה לקום אפילו כדי לאכול אם הוא רעב, כי לא תהיה בו תחושת חוסר. כך, אדם שאין לו רצון כלל למעשה מפסיק ... חידלון מוחלט, מצב של שעמום מוחלט או מוות. מה זה שעמום מוחלט ולמה אנשים מפחדים ממנו? שעמום מוחלט, לפי אליעד, מתרחש כאשר אין לך שום דעה, שום תחושה ושום רצון. מצב זה נתפס כמות או חוסר קיום, כי האדם אינו מרגיש שהוא קיים יותר. לכן, אנשים שונאים להשתעמם ופוחדים משעמום מוחלט כי מבחינתם זה דומה למוות נפשי, שבו הם לא חווים את עצמם ולא מרגישים שהם חיים. האם אפשר להגיע למצב שבו לא מפחדים מהשעמום? אליעד מסביר שאם האדם יהיה מוכן לוותר על התחושה שהוא קיים באופן נפרד מהמציאות, הוא יפסיק לפחד מהשעמום. השעמום המוחלט, שהוא בעצם חידלון הרצונות והתחושות האישיות, יכול להיות חיובי אם האדם יבין ...

... שמגיעים כאשר אדם רוצה לשמור על חופש אישי, אך בו זמנית נמצא בזוגיות שדורשת מחויבות. אחת השאלות המרכזיות היא כיצד לגרום לאדם שמעריך את החופש האישי שלו להרגיש מוכן לוותר עליו לטובת זוגיות. בהתחלה, אליעד מציין כי ... מקבלת פן של הגבלה לחופש האישי, במיוחד בהיבטים של מחויבות ודרישות מצד בן הזוג. אולם, הוא מציין כי יש צדדים אחרים בזוגיות שיכולים להציע חופש מסוג אחר, כמו תחושת שייכות ואהבה, שאותם לא ניתן למצוא ללא מחויבות. אליעד מביא את הדוגמה של מישהו שרוצה זוגיות, אך החופש שלו חשוב לו מאוד. השאלה שמעסיקה אותו היא איך לגרום לאדם כזה להרגיש שלמרות שהוא מוותר על חופש מסוים, הוא למעשה מרוויח חופש מסוג אחר בזכות הזוגיות. הוא מדגיש שהמפתח כאן הוא להבין את סוג החופש שמדובר בו - האם מדובר בחופש מעבודה, חופש מהתחייבויות, או חופש רגשי - ולתת לאדם את אותו חופש בהיבטים אחרים, כך שהוא יהיה ... כדי להדגים את הרעיון הזה, הוא מציע לחשוב על סוגים שונים של חופש. לדוגמה, אם אדם רוצה חופש בעבודתו, אפשר להציע לו חופש לעסוק בדברים שהוא אוהב ולהפחית את תחושת המחויבות לעבודה. במילים אחרות, אם הוא ירגיש יותר חופשי במקומות אחרים, הוא עשוי להיות מוכן לוותר על החופש שהוא מרגיש כי הוא מאבד בזוגיות. דוגמה נוספת היא אם מישהו רוצה חופש רגשי - כלומר, הוא לא רוצה להיות תלוי רגשית בבן הזוג - ניתן להציע לו להרגיש יותר עצמאי בחלקים אחרים של חייו, כמו עבודה או תחביבים, ואז הוא יוכל להרגיש פחות צורך בחופש בזוגיות. במהלך ההרצאה, אליעד כהן מבצע ניתוח מעמיק של מצבים שונים שבהם הרצון לחופש הוא תוצאה של פחדים או תחושות של מחויבות שאין באדם לרצות להרגיש. למשל, אנשים שחוששים להתאהב עשויים לראות בזוגיות מקור לפגיעות רגשיות. אליעד מציע שכל מה שצריך לעשות במקרה כזה הוא לעזור לאדם להרגיש שהוא לא יפגע בזוגיות, בכך שתספק לו את התחושת הביטחון הרגשי שיחליף את הפחד להתאהב. לסיום, אליעד מדגיש כי ניתן לנצל את הרצון לחופש כדי לחזק את הזוגיות. במקום להילחם ברצון של בן הזוג לחופש, יש למצוא דרכים למלא את הצרכים הללו, כך שלבן הזוג תהיה תחושת חופש גם בתוך מערכת היחסים. הדרך לגרום למישהו לרצות להיות בזוגיות היא להבין את הסיבות מאחורי הרצון לחופש ולמצוא דרכים להציע לו חופש במובנים אחרים, כך שהוא יוכל להרגיש שמערכת היחסים לא מצמצמת אותו, אלא מעניקה לו יותר חופש ... אני רוצה פרחים רוצה זה ורוצה זה אוקי קחי את זה התאהבה נכון תיאורטית אבל אם באחד הסעיפים היא אומרת לך אני רוצה חופש רוצה שאל תפנה אלי יותר מדי אני רוצה תחושה של ספייס רוצה להרגיש שאני לא מחויבת אז אפשר להגיד אז יש כיוון אחד שאומר ... מוכן להתחייב תמורת דברים שהוא רוצה אבל השאלה היא האם יש דרך להגיד לא רק תיתן לו דברים אחרים ואז למענם הוא יוותר על החופש שלו אלא תיתן לו חופש ואז הוא לא ירגיש שיעבוד להיות איתך להשתמש ברצון של החופש. אתה הבנת את ... לא זה והוא לא נותן לי ספייס אוקי אז קפה אפשר להכין פרחים אפשר לתת לה אבל ספייס זה כמו להגיד אני אהיה איתה פחות בזוגיות. ש: מה זה ספייס? אליעד: היא רוצה תחושה שהיא לא בת זוג רק שלך נניח בא נלך לשם. ש: מה ההגדרה של בת זוג אם כך. אליעד: לא רוצה להרגיש מחויבת לך. ש: מאיזו בחינה צריך להבין מאיזו בחינה את לא רוצה להרגיש מחויבת נרד לשורש. אליעד: לא רוצה להרגיש מחויבת אני לא שאלתי איך להתמודד עם זה שאלתי שאלה אחרת ... גם החלפתי מילה, אם מישהו אומר חשוב לי חופש איך אפשר לגרום לו להתאהב בגלל שהוא רוצה חופש. ש: להעניק לו חופש. אליעד: איך מה זה אומר? ש: לבדוק מה גורם לו להרגיש שהוא לא חופשי ואז לשנות לו את זה ואז כאילו. אליעד: מה ... אליעד: אז לנטרל לה את הרצון לחופש אמרנו באמצעות מילוי הרצון. ש: לוקחים את הרצון לא להתאהב באיזשהו כן זה סוג של לנטרל. אליעד: מה את אומרת? ש: לשחק עם החוויה של החיסרון אני אסביר זאת אומרת אולי לתת ... חופש אפשר למלא לו את הרצון לחופש ממקומות אחרים ואז תמורת זה הוא יוותר על החופש פה אם את נגיד נמצאת עם מישהו שאומר לך אני רוצה חופש אוקי אז בוא נאפשר לו להרגיש חופש בהרבה מקומות אחרים ואז תמורת המקומות האחרים הוא יהיה מוכן לוותר על החופש פה. ש: מה זאת אומרת מקומות אחרים בעבודה למשל שיהיה לו חופש מהעבודה ואז הוא ירגיש פחות כלוא ואז איתך הוא יהיה מוכן להיות יותר כלוא? ...

... בהפרעות נפשיות, טיפול בסכיזופרניה, מרגיש דקירות, מרגיש שדוקרים אותי, דמיונות שווא, פרנויות, טיפול נפשי, טראומה, טיפול בהפרעת אישיות, טיפול במחלות נפש, טיפול בהפרעה נפשית גבולית מה לעשות כשמישהו מרגיש שדוקרים אותו ולא יודע למה? כאשר אדם מתלונן על כך שהוא מרגיש תחושה מוזרה כמו דקירות בגופו ואומר דוקרים אותי, הדבר הראשון שיש לעשות הוא להבהיר לעצמנו ולו את ההבדל בין עובדות לבין פרשנות. לפי ההסבר של אליעד כהן, האמירה דוקרים אותי היא פרשנות לתחושה של דקירה, בעוד שהתחושה עצמה, אני מרגיש דקירה, היא עובדה. יש להבחין היטב בין שני אלו. חשוב להבין שתחושה פיזית קיימת בפני עצמה, בעוד שפירוש התחושה (מישהו דוקר אותי) אינו בהכרח נכון, במיוחד אם אין ראיות לכך. הצעד הבא יהיה לאמת את החוויה של האדם, כלומר, לשאול שאלות שיכולות לבדוק אם התחושה הזו אמיתית או דמיונית. לדוגמה, האם יורד דם? האם יש סימנים פיזיים? האם התחושה מתרחשת בזמנים או במצבים מסוימים בלבד? אם אין סימנים פיזיים, לא ניתן לטעון בוודאות שמישהו דוקר את האדם, אלא רק שהוא מרגיש דקירה. דוגמה שאליעד נותן היא מצב בו האדם טוען שהדקירות מופיעות בעיקר בלילה. במקרה כזה, צריך לשאול מה משתנה בלילה לעומת היום - האם מדובר בקור, עייפות, חושך ... הפיזיולוגיות קודם, לפני שניגשים לטפל במצב נפשי או פסיכולוגי. אם אין ממצאים פיזיים ברורים, ועדיין האדם מרגיש תחושות של דקירה, אליעד ממליץ לשלול בעיות פיזיולוגיות ונוירולוגיות. כדאי להפנות את האדם לבדיקה נוירולוגית מעמיקה, שכן יכול להיות שמערכת העצבים שלו משדרת תחושות כאלה, אפילו שאין סיבה חיצונית נראית לעין. קיימת תופעה מוכרת של כאבי פנטום, שבהם האדם יכול להרגיש כאב, דקירה או תחושה אחרת, אפילו ללא גירוי פיזי ממשי, לדוגמה, כאשר אדם קטוע רגל מרגיש כאב ברגל שכבר איננה. האם תחושת דקירה ללא סיבה פיזית מעידה על מחלת נפש? לפי אליעד כהן, תחושת דקירה כשלעצמה לא מעידה בהכרח שהאדם סובל ממחלת נפש או סכיזופרניה. אם מישהו מרגיש דקירה ללא סיבה חיצונית, זו יכולה להיות תופעה פיזיולוגית - נוירולוגית רגילה. הבעיה מתעוררת רק כשהאדם מפרש את התחושה כעובדה מוחלטת, ואז הוא יכול להיות מתויג כסובל מהזיות או סכיזופרניה. אבל בפועל, התחושה עצמה היא לגיטימית, וצריך לבדוק מה באמת מתרחש בגוף שלו. מה עושים אם האדם מתעקש שדוקרים אותו פיזית? אם האדם מתעקש שהוא דוקר פיזית, יש לשאול שאלות מפורטות כדי לחדד את ההבדל בין מה שהוא מרגיש לבין המציאות החיצונית: האם אפשרי שהוא מרגיש דקירה ללא דקירה פיזית בפועל? האם האדם יכול לתפקד כשהוא מרגיש את הדקירה? האם ישנה פגיעה כלשהי בחיי היומיום שלו כתוצאה מכך? אם האדם מסוגל לתפקד כרגיל, הדבר עשוי להצביע על כך שמדובר בתחושה לא נעימה, אך כזו שאינה מגבילה את חייו באופן ממשי. איך מטפלים במישהו שמרגיש דקירות שנובעות מטראומה? אם יש חשש שהתחושה של הדקירה נובעת מטראומה או מזיכרונות עבר, אליעד כהן ממליץ לבדוק את מידת הקשר בין התחושה לבין הטראומה: האם האדם זוכר אירוע טראומטי שקשור לדקירה או ל

... ואיך מתמודדים עם הכאב הכרוני? פיברומיאלגיה היא תסמונת של כאבים כרוניים, כאבים לא ברורים ולא מוסברים, המתבטאים בתחושות כאב בכל הגוף, וללא סיבה רפואית ברורה. אנשים הסובלים מפיברומיאלגיה מתמודדים עם כאבים שאינם הגיוניים לכאורה, והם מתקשים לתפקד ולנהל שגרת חיים תקינה. אליעד כהן ... מעמיקים ומפורטים. האם הכאב הוא אובייקטיבי או פירוש סובייקטיבי? אליעד כהן מציג את השאלה המרכזית: האם הכאב שאותו האדם מרגיש הוא אכן אובייקטיבי או שהוא פירוש סובייקטיבי שהמוח מעניק לתחושות. הוא נותן דוגמה שאדם יכול להרגיש כאב באופן מוחשי, למרות שאין לו שום פציעה או בעיה רפואית ממשית, כמו למשל תחושת כאב שרירים למרות שאין באמת פגיעה גופנית. מה המשמעות של כאב אמיתי מול כאב מדומה? אליעד מדגיש שיש הבדל בין כאב אמיתי (פיזיולוגי ברור ומוכח) לבין כאב מדומה, שהוא תחושה שהמוח מייצר בלי שקיימת סיבה רפואית ברורה. כדוגמה לכך הוא מתאר אדם שיכול לחלום שכואב לו, ולמרות שבחלום לא קורה לו שום נזק פיזי, התחושה היא אמיתית מבחינתו. כך, אנשים הסובלים מפיברומיאלגיה עלולים לחוות כאב ללא הסבר רפואי. מה לעשות כאשר אדם סובל מכאב בלתי מוסבר? אליעד כהן מתאר מספר כיוונים ... שגם אם הוא לא יכול לעשות פעולה מסוימת, אין בכך כל רע. למשל, אליעד נותן דוגמה שאדם לא מסוגל לעבור דרך קיר, והוא לא מרגיש רע בגלל זה, אף על פי שזו גם מוגבלות פיזית. הוא מדגיש שהתחושה של מוגבלות נוצרת מהשוואה ליכולת אחרת או לרצון אחר, ולא מעצם חוסר היכולת. כיצד לבדוק את התחושה של הכאב? אליעד כהן מציע לבדוק את ההבחנה בין עובדה לבין פירוש. התחושה הפיזית שאותה חווה האדם היא עובדה. אך זה שהתחושה היא רעה או לא נעימה - זה כבר פירוש של האדם. תחושה היא תחושה נייטרלית שהאדם מפרש אותה כרעה או טובה. למשל, אדם יכול לחוות מגע ככואב ומטריד, ואילו אדם אחר יחווה את אותו המגע כנעים ומרגיע. לכן הכאב עצמו הוא תחושה פיזית אובייקטיבית, אך החוויה הרגשית של הכאב היא כבר פירוש סובייקטיבי. מהם הפירושים שאדם נותן לתחושת הכאב שלו? אנשים רבים, ובכללם הסובלים מפיברומיאלגיה, נותנים לכאב פירושים נוספים מלבד התחושה עצמה. למשל: הכאב מגביל אותי בתפקוד, אני לא יכול לעבוד, אני לא יכול להרים דברים מהרצפה, וכן הלאה. אליעד מדגים כי אפשר לנסות להפריד בין תחושת הכאב עצמו לבין הפירושים והסיפורים הנוספים שהאדם מוסיף על הכאב, כמו תחושת מגבלה, חוסר יכולת לתפקד ועוד. האם ניתן להשתחרר מתחושת הכאב בעזרת שינוי החשיבה? אליעד כהן מסביר שהאדם יכול לנסות לשנות את ההנחות שלו על כאב ולבחון מחדש את הסיפור שהוא מספר לעצמו לגבי מה המשמעות של הכאב עבורו. כאשר האדם יגיע למצב שבו הוא לא מתנגד לחוויה של הכאב, אזי התחושה עצמה עשויה לאבד מהכוח שלה להטריד אותו. כיצד משפיע הפחד מהכאב על תחושת הכאב? אליעד כהן מסביר שהרבה פעמים הפחד מהכאב עלול להעצים את הכאב עצמו. למשל, אדם שחושש מאוד להרגיש כאב מסוים, עלול להתחיל לדמיין את הכאב מראש ואז לחוות אותו בצורה מוגברת, גם אם אין לכך סיבה אובייקטיבית או רפואית. כאשר אדם מפסיק לפחד או לתת לכאב משמעות שלילית, תחושת הכאב יכולה להיחלש משמעותית או להיעלם. האם בעיות נפשיות אחרות יכולות להשפיע על הכאב? לדעת אליעד כהן, כאב בלתי מוסבר כמו פיברומיאלגיה יכול להיות מושפע מבעיות ... אחרות שהאדם מתמודד איתן. לפעמים, כאשר האדם פותר בעיות אחרות שיש לו בחיים, כמו מתח, חרדה, חוסר סיפוק או פחדים אחרים, גם תחושת הכאב עצמה עשויה להשתנות ולהיחלש. לסיכום: איך להתמודד נכון עם כאבים לא מוסברים? ההדרכה המפורטת של אליעד כהן מתמקדת בכמה שלבים להתמודדות עם כאבים כמו ... וניסיון להפריד אותם מהכאב עצמו. התמודדות ישירה עם הפחד מהכאב והבנת הקשר שלו להעצמת הכאב. טיפול בבעיות פסיכולוגיות ורגשיות נלוות, שיכולות להקל על החוויה של כאב. איך להתמודד עם פיברומיאלגיה? למה כואב לי ללא סיבה? מהו כאב מדומה? איך להתגבר על פחד מכאב? האם כאבים כרוניים הם פסיכולוגיים? ...