... שעמום - ממה נובעת תחושת בדידות? איך להתמודד עם בדידות? בדידות. להרגיש לבד. מהי מהותה של הבדידות? בדידות = לרגשי לא מחובר לא שייך. האדם יכול להיות בין אנשים ולהרגיש בדידות. האדם יכול להיות בקשר זוגי ולהרגיש לבד ובודד. מהי מהותה של הבדידות? תשובה: בדידות היא סוג של שעמום רגשי. פירוש: שעמום = האדם אינו מצליח ליהנות מהרגע הזה = שעמום. גם בדידות = האדם אינו ... ליהנות מהרגע הזה כפי שהוא = מרגיש בדידות. הרגשת הבדידות נוצרת כאשר נדמה לאדם שאם הוא יהיה בסביבה של אנשים הוא ירגיש טוב יותר. כאשר אדם נמצא בקשר זוגי ומרגיש בודד = מרגיש לא מחובר לקשר הזוגי = הרגש של האדם אינו מרגיש סיפוק ואושר מהמצב כפי שהוא. כאשר אדם עסוק במשהו שמעניין אותו, הוא אינו מרגיש בודד. לעסוק במשהו מעניין = לא משועמם. כאשר טוב לאדם, הוא אינו מרגיש בדידות. שעמום נעשה קשה יותר ויותר ככל שהזמן עובר. גם בדידות נעשית קשה יותר ויותר ... את האדם, ככל שעובר הזמן שהוא מרגיש לבד, כך זה קשה לו יותר. כאשר האדם עושה משהו שטוב לו איתו = הזמן עובר מהר = לא משתעמם = לא מרגיש בדידות. ממה הבדידות נובעת? השורש של הבדידות הוא כמו השורש של השעמום. כאשר האדם ... מוצא משהו ליהנות ממנו, הוא מרגיש בדידות ושעמום. בכל רגע של המציאות יש משהו טוב. כאשר האדם אינו רואה את מה שטוב ברגע הזה, הוא מרגיש בדידות עצבות וכולי. כאשר האדם מתעסק במשהו שמעניין אותו, הוא מרגיש שמחה ולא מרגיש בודד. הבדידות = חוסר היכולת של האדם להתחבר למציאות כפי שהיא כרגע. חוסר חיבור ... = אהבה = שלמות. כאשר האדם מרגיש טוב ואהבה כלפי המצב שלו, הוא אינו מרגיש בדידות. מה עושים כדי לא להרגיש בדידות? תשובה: מחפשים את הטוב שיש ברגע הזה ובמקום הזה שבו האדם נמצא. לא משנה היכן ... טוב שאליו האדם יכול להתחבר ולהרגיש קרוב. למה בדיוק אפשר להתחבר? מה לחפש ואיפה? תשובה: צריך לחפש פנימה ולא החוצה. ... בתוך עצמו. להתבונן החוצה = להרגיש לבד = להרגיש ריחוק = להרגיש בדידות חוסר שמחה ושעמום. להתבונן פנימה = להרגיש מחובר לעצמך = להרגיש קירבה = אחדות = שמחה. מה זא להתבונן פנימה? להתבונן פנימה = האדם מסתכל אל תוך עצמו ...

... הוא מפסיק להיות צמא. מה קורה אם האדם שותה מי ים? תשובה: לכמה שניות הוא מרגיש שהרווה את צימאונו, אך מיד לאחר מכן הוא נהיה צמא עוד יותר. לא רק שהוא לא הרווה את צימאונו, אלא שהוא נהיה צמא יותר. הצימאון גדל לגודל כפול. האדם צמא יותר מאשר קודם ... = רצון = חיסרון. הרצון של האדם הוא הצימאון שלו. כאשר האדם רוצה משהו, הוא מרגיש תחושה של צימאון כלפי אותו הדבר שאותו הוא רוצה. המים אותם שותה האדם = הדברים אותם עושה האדם כדי להרוות את הצימאון ואת התשוקה שלו. וכאן נכנסים לסיפור מי הים. מי הים = דברים שכאשר האדם עושה אותם, הם גורמים לו להרגיש טוב יותר באופן רגעי. אך לאחר מכן הוא מרגיש צמא עוד יותר. התמכרויות = שתיית מי ים. האדם נהנה באופן רגעי וממלא את צימאונו באופן רגעי, אך לאחר מכן נהיה צמא יותר. עכשיו כדי להרוות את צימאונו הוא כבר צריך לשתות כפול מאשר בפעם הקודמת. מה שנקרא, הגדלת סף הריגוש. האדם כל הזמן מנסה להעלות את סף הריגוש. משום שהוא נהיה צמא יותר. הוא מחפש ריגוש, מרגיש צימאון עז, וחייב להעלות את סף הריגוש. מה שריגש אתמול כבר לא מרגש היום . עכשיו סף הריגוש כבר עלה. הגורם שהופך שתיית מי ים לכאלו, הוא נקודת המבט של האדם על האירוע. שאלה: מה באמת רוצה אדם צמא. האם לשתות מים? תשובה: לא. אדם צמא רוצה לא להיות צמא. המים אינם מעניינים. תחושת חוסר הצמא היא המעניינת. שתיית המים היא רק הלבוש החיצוני של המהות הפנימית, שהיא להפסיק להיות צמא. שתיית מי ים = התמקדות בחיצוני. שתיית מים מתוקים = התמקדות בפנימי. כאשר האדם זוכר תמיד את הרצון הפנימי שלו, דהיינו, את הרצון להרגיש תחושה של שלמות = לא לרצות כלום = לא להיות צמא. במקרה כזה האדם מקרב את עצמו למצב הזה של לא להיות צמא לחלוטין. לעומת זאת, כאשר האדם מזדהה עם ... כאילו מה שהוא באמת רוצה זה את שתיית המים, ושוכח שבעצם הוא בכלל רוצה לא להרגיש חסר של מים, ממילא במקרה כזה הוא מתמקד בחיצוני, ומגדיל את צריכת המים שלו בעתיד. רצון פנימי = לא להרגיש חסר כלשהו. רצון חיצוני = שהמציאות תהיה בצורה חיצונית כלשהי. כאשר האדם מקשר את עצמו תמיד אל הרצון הפנימי, בסופו של דבר הוא יגיע לנקודה שבה הוא באמת לא ירגיש שום חסר. מאחר שזה מה שהוא באמת רוצה. אך כאשר האדם מתמקד ברצון החיצוני, הוא יוצר התמכרות אובססיבית למעטפת החיצונית. שתיית מי ים = מרדף אחר החיצוני = מרדף אחר הצורה ...

... ורגש - מה לעשות כאשר הרגש והשכל לא מסכימים?! כאשר הרגש לא מקשיב לשכל, הדבר הטוב ביותר לעשות הוא להתייחס לשכל שיש בתוך הרגש. השכל שיש בתוך הרגש, פירושו ההיגיון של הרגש, שהיא הסיבה השכלית של הרגש. ונסביר: אין רגש שאין בו שכל. הרגש הוא סוג של מצפן שאומר לאדם עד כמה השכל שלו ישר. כאשר השכל ישר בשלמות, גם הרגש מרגיש טוב בשלמות. אם הרגש לא מרגיש טוב ביחס להחלטה של השכל, הרי ... כך שהאדם עדיין לא מימש את הפוטנציאלי השכלי שלו בשלמות. כאשר השכל אומר דבר אחד והרגש אומר דבר אחר, הדבר הטוב ביותר לעשות, הוא לחפש את השכל שיש בתוך הרגש. דהיינו, לנסות לחשוב באמצעות השכל, מה חסר לרגש בדעה של השכל. גם לרגש עצמו יש שכל. הרגש אינו טיפש. כאשר השכל והרגש לא מסכימים, הדבר הטוב ביותר לעשות, הוא למצוא שכל חדש שיגרום גם לרגש להסכים איתו. דהיינו, על האדם לנסות להגיע לאיזו תובנה חדשה ושכל חדש, שאיתה גם הרגש יוכל להסכים. ולכן, ברמה המעשית על האדם לחקור את הרגש שלו, ולנסות למצוא את השכל ואת ההיגיון שיש ברגשות שלו. נסה להבין מה השכל של הרגש שלך, מה ההיגיון שיש ברגשות שלך. נסה לעשות שלום בין הרגש לבין השכל. ועל ידי חקירה לעומק של השכל שיש בתוך הרגש, על ידי זה האדם מגיע לשכל חדש שגורם גם לרגש להרגיש טוב יותר. עד שהאדם מגיע אל השלמות שבה יש אחדות בין השכל לבין הרגש, שבה השכל והרגש חושבים ומרגישים את אותו הדבר. וזה קורה, ...

... השאפתנות גורמת לאדם לא ליהנות ממה שיש לו. השאפתנות גורמת לאדם להרגיש תחושה של חסר ולא משנה מה יהיה לו. גם אם יהיה לאדם את כל מה שהוא רוצה באמת, גם אז הוא ירגיש חסר. הוא יהיה חסר את המצב של לא להיות חסר כלל. בכל מקרה, לשאפתנות יש גם צד שמפריע לאדם להיות מאושר. אז מה עושים? תשובה: הופכים את השאפתנות לאמיתית. ... הן אמיתיות, על האדם לשאוף אל הטוב ביותר = השלמות המוחלטת של תחושת האושר הפנימי של האדם. אך כאשר השאפתנות היא מיותרת, פשוט מוותרים עליה כי אין בה צורך. לסיכום: אין טוב יותר מאשר שאפתנות ושאיפות אמיתיות ...

... של השכן שלו ירוק יותר? הדשא של השכן. מדוע נדמה שהוא ירוק יותר? הסיבה שהדשא של השכן נדמה לירוק יותר היא משום התלות הרגשית של האדם בדברים חיצוניים לו שאינם הוא. כאשר החוזק הפנימי והאושר הפנימי ... השונים ומהשינויים שיש ברגעים השונים, על ידי זה נדמה לאדם שרגע אחד טוב יותר מאשר רגע אחר, וכפועל יוצא מחמת תחושת הריקנות הוא תמיד יחפש משהו אחר. החיפוש את הדשא של השכן, מבטא את החיפוש אחר ההתחברות לשלם. דהיינו, האדם רוצה להרגיש שלמות, היינו אדם רוצה להתחבר לרובד הפנימי ביותר של המציאות שאינו משתנה ... הדשא שלו ואת הדשא של השכן, הרי ששום דשא לא היה ירוק יותר מאשר חברו. וכאשר האדם אינו רוצה שום דשא אחר, ממילא הוא מרגיש טוב. ברמה המעשית: נסה להבין מה הדבר הדומה בין הדשא שלך לבין כל דשא אחר. ... באמת אכן מהותיים. נסה להבין מהי המהות האמיתית. נסה להתחבר למהות הפנימית שבתוכך שבה תלוי הכל, דהיינו, רמת האחדות הרגשית שלך עם המציאות וכולי. כאשר האדם תלוי רגשית בפנימיות ובמהות, ממילא החיצוניות לא משנה, וממילא הדשא של השכן ירוק ...

רגשות מעשים אושר - האם אתה מאושר ממה שאתה עושה? האושר הוא הצורה הטובה שבה האדם חווה את האירועים השונים שמתרחשים בחייו. גם ... גם מעשיו של האדם נכנסים תחת ההגדרה האירועים השונים שמתרחשים בחייו של האדם. מאחר שבסופו של דבר הדבר היחיד החשוב הוא מה האדם מרגיש בתוכו לגבי המציאות, ממילא זה אומר שיותר מאשר חשוב מה שהאדם עושה, חשוב יותר מה שהאדם מרגיש כלפי מה שהוא עצמו עושה. אהבה עצמית, קבלה עצמית, שמחת חיים, שביעות רצון, סיפוק וכולי, אלו תחושות חיוביות וטובות שהאדם יכול להרגיש ביחס למה שהוא עושה. להיות מאושר פירושו לקבל גם את עצמך. לא רק את מה שקורה מעצמו תאהב, אלא גם את מה שאתה אישית עושה. חוסר אושר = הלקאה עצמית רגשות אשם תחושה של כישלון חוסר שביעות רצון כעס עצמי ספקות וחוסר וודאות מתמדת לגבי הבחירות של האדם בחיים וכיוב. הסיבה שבגללה ... את עצמו כפי שהוא, מאחר שהוא לא מצפה מעצמו להיות מה שהוא לא יכול להיות. כפי שאמרנו, יותר מאשר חשוב מה האדם עושה, חשוב מה הוא מרגיש לגבי מה שהוא עושה. האם זה מרגיש לו טוב? האם זה מרגיש לו אמיתי? וכולי. העיקר שבו צריך להתמקד האדם, הוא בלימוד היכולות האישיות שלו והמגבלות שלו. כאשר האדם מבין בשלמות מה בדיוק ... ידיעה מוחלטת ואמיתית לגבי היכולות האמיתיות שלו, על ידי זה הוא תמיד מי שהוא, ותמיד טוב לו עם עצמו, ללא שום כעס עצמי הלקאה עצמית רגשות אשמה, אלא רק אהבה עצמית אין סופית שאינה תלויה בדבר. ...

... שונים בין הרצונות השונים שלו, ועל ידי זה האדם נמצא כל הזמן בתחושת מאבק מתמיד עם עצמו לגבי מה לעשות כל הזמן. המאבק הפנימי לגבי מה לעשות, ... הרצונות השונים נעלמים, ועל ידי זה קל לקבל החלטות והאדם חי בתחושה של שלמות עצמית ואהבה עצמית מלאה. ברמה המעשית: נסה להבין את השורש ...

... גן עדן - למה בקצה גיהנום נמצא גן העדן? איך שיא גיהנום הופך להיות גן עדן? אם במקרה נפלת לגהנום ואתה מרגיש בצניחה חופשית אל תוך מעמקי הגיהנום, דע לך כי בקצה מחכה לך גן העדן האמיתי. גיהנום גן עדן = תחושה סובייקטיבית של האדם לגבי המציאות. כל התיאורים הויזואליים על גיהנום גן עדן, נועדו לצרכי המחשה בלבד. הגהנום גן עדן, מייצגים תחושה סובייקטיבית של האדם כלפי המציאות. כל אדם שחי בעולם הזה, נמצא קצת בגהנום וקצת בגן עדן בו זמנית. ... בעד כמה הוא מרוצה מהקיום שלו. הבשורה הטובה היא: כי בכל קצה שאליו ילך האדם, מחכה לו שם גן העדן האמיתי. זא גם מי שמרגיש בכל יום טוב יותר יחסית ליום הקודם, וגם מי שמרגיש בכל יום רע יותר יחסית ליום הקודם, שניהם בסופו של דבר יפגשו בגן העדן האמיתי, במקום שבו מרגישים אך ורק טוב אמיתי תמיד. ההסבר: מי שבכל יום מרגיש טוב יותר מאשר ביום הקודם, בסוף התהליך יגיע לגן עדן = לתחושת טוב תמידי. אך גם מי שמרגיש בכל יום גרוע יותר מאשר ביום הקודם, גם הוא בסופו של דבר יגיע אל האושר בגן עדן. מדוע? תשובה: כי אין רע מושלם. זא אי אפשר להרגיש רע בשלמות. ונסביר: כאשר האדם בכל יום מרגיש רע יותר מאשר ביום הקודם, בסופו של התהליך הוא יגיע למצב שבו הוא תמיד מרגיש רע כלפי כל דבר. במצב כזה: עדיין תהיה לו תקווה, הוא עדיין יקווה בליבו שיכול להיות טוב יותר, ולכן עדיין הוא לא ירגיש רע בשלמות. כאשר האדם ימשיך לחקור, הוא יגלה שהתקווה לכך שיהיה טוב יותר מאשר מצבו כרגע, היא תקווה ...

... חיים לחיי האדם? תפיסת חיים = הנחות היסוד של האדם לגבי המציאות. צורת המחשבה של האדם לגבי המציאות = תפיסת החיים המציאות שלו. לדוגמה: אדם שיוצא מנקודת הנחה שמישהו רוצה לפגוע בו, הרי שתפיסת החיים שלו תיצור אצלו תחושות של פחד. לעומתו, אדם שיוצא מנקודת הנחה שהכל לטובה, אדם כזה יחווה את המציאות בצורה טובה יותר. תפיסת החיים של האדם, היא בעצם ...

... שונים, אך לא טובים יותר או פחות. כך שלחשוב שהאגדות טובות יותר מאשר המציאות כרגע, זו עצמה אגדה. יחד עם זאת, האמת היא, שהתחושה הטובה שמשרות האגדות על האדם, התחושה של השלמות ושל הטוב האמיתי באמת, זה עצמו כבר קיים במציאות. הסיבה ... אותה. נסה להבין האם היא אכן מושלמת באמת בשלמות שאין שלמות אחריה. אם גם כאשר המציאות מושלמת עדיין האדם ממשיך להתאמץ ולהרגיש חסר כלשהו, הרי שהמציאות אינה מושלמת באמת. אל תתפשר על כמעט, לך על הגדול ביותר. ...