... לקבל הנאה. שעי זה נוצר אצל האדם סבל מתמיד, שגורם לו לרצות תמיד לקבל הנאה. ולטענתם, הפתרון לכך שהאדם מרגיש תמיד חיסרון, הוא בכך שהאדם ימיר את הרצון שלו לקבל הנאה, ברצון להשפיע ולתת הנאה לאחרים. ונדמה להם בטעות, שמי שיהיה לו רק רצון לתת ולהשפיע לאחרים, הוא יחווה את השלמות האלוהית ולא יסבול מתחושת חסר כלשהי. והסיבה לכך שגם האנשים האלו סובלים, היא משום שתפישת האלוהים שלהם היא שגויה, עד כדי כך, שכאשר ... הוא אלוהים אמיתי, שדרכו רק לתת ולהשפיע. למרות שבאמת הוא אלוהים שקרי, שדרכו היחידה, היא לסבול מכך שיש לו תחושת חסר מתמדת, שבאה לידי ביטוי ברצון הנצחי שלו לקבל הנאה. ורק כלפי חוץ, הרצון הזה שהוא סבל מתמיד, הוא ... הוא רצון להשפיע ולתת הנאה, למרות שבאמת, הוא סבל אמיתי, שכולו אך ורק סבל. כי רצון להשפיע, הוא רצון ותחושת חיסרון, בדיוק כמו רצון לקבל. ורצון להשפיע גם הוא צורה של רצון, שהוא חיסרון מהשלמות. כי בשלמות, אין שום ... באחדות האמיתית של המציאות, אין שום נפרדות כלל, אפילו לא בין ישותו של אלוהים, לבין רצונו / מחשבתו / רגשותיו / ידיעתו את קיומו העצמי. ואצל אלוהים האמיתי שהוא אחדות המציאות, שם לא שייך שום הגדרת רצון עצמי כלל. ... המציאות. וכל דבר שנפרד ממנו, דהיינו, שהוא חווה את קיומו העצמי, שזוהי בעצם מהותה של קיומה של הנפרדות. כי תחושת האני, לא יכולה להיות קיימת כלל, אאכ קיימת גם תחושת הדבר שאינו אני. ותכף שישות חווה את קיומה העצמי, היא הופכת להיות אלוהים שקרי. כי בעצם, היא העדר האלוהות ... כל זמן שאין רצון). והשורה התחתונה היא, שכל ישות שהיא קיימת ושהיא מודעת לקיומה, היא בעצם אלוהים שקרי, שסובל מתחושת נפרדות, שבאה לידי ביטוי בתחושת חסר, שמתבטאת ברצון. וכל רצון הוא סבל, כי כל רצון הוא תחושת חסר. והרצון הזה יש לו הרבה צורות, שאחת מהן, היא נראית כנתינה. אך מצד האמת, אין שום רצון לתת כלל. כי כל הרצון לתת, הוא כולו רצון לקבל הנאה מהנתינה. כי הישות מרגישה חסר, והיא ממלאת את החסר שלה בנתינה. ואין שום נתינה כלל, אלא רק רצון לקבל תמיד. כי כל רצון, ... אז הוא נכלל באחדות האמיתית, ומשתחרר מהישות הנפרדת שלו לגמרי. וממילא מתבטל גם הרצון העצמי באשר הוא, ונעלמת כל תחושת חסר, וכל תחושת נפרדות. וגם אחכ כשהאדם חוזר אל מה שנראה כנפרדות, גם אחכ, אצלו הנפרדות היא אחדות אחת וכולי.

... הזאת את עצמו, דהיינו, מה התכלית של זה שאני שואל את השאלה הזאת עצמה / עושה / חושב / מרגיש וכולי. והאדם מוכרח להתבונן תמיד אך ורק אל תוכו פנימה, ואף פעם לא להסתכל החוצה כלל, בשום שלב שהוא! ... האמיתי. כי אצל אלוהים האמיתי, אין שום נפרדות כלל, ואפילו לא תודעה עצמית או רצון עצמי. וכל זמן שיש חוויית אני כלשהי, הרי שיש חוויית שאינו אני, והרי שהאדם הוא האלוהים השקרי עצמו. והשאלות והרע ממשיכים להיות קיימים, עד שהאדם עובר לתודעה של המציאות ...

... והאדם מוכן להודות שיש לו שקרים עצמיים, אבל הוא לא מבין עד כמה הוא שקוע עמוק בהם. כי כל הרגשות / מחשבות / תחושות של האדם, יש בכולם גם שקר. כי כולם חוויה של נפרדות, שהיא כולה גם שקר. והאדם לא קולט, עד כמה הוא חי בטעות. ומי שרוצה לחשוף ולגלות את ... נושאים שהוא לא מוכן לחקור אותם, ומעדיף לא לחקור אותם. ודווקא אותם צריך ומוכרח האדם לחקור. ובכל פעם שהאדם מרגיש, שיש איזה נושא שהוא לא רוצה לחקור אותו, ושהוא עדיין לא מבין אותו על בוריו, על האדם לעזוב את ... של דבר, על האדם ללכת ראש בראש עם האני שלו. ועל האדם לשאול את כל השאלות. ובכל מקום שהאדם מרגיש אי נעימות לחקור איזה עניין, האדם מוכרח דווקא להתעקש וכן לחקור את אותו העניין. ועל האדם לחקור ולגלות, את ...

... מאלוהים, היא גם החטא, והיא גם, העונש עצמו. כי תפישת הנפרדות, היא גם חטא וגם עונש. כי הנפרדות, היא חוויה של צמצום וגבולות, דהיינו, חוויית חסר ועונש. והעונש של האדם, על זה שהוא כופר בשלמות של המציאות, הוא, שהוא כופר בשלמות של המציאות, וממילא ... טובה מאוד, עבור מי שזוכה, הרי שהיא רעה, עבור מי שלא זוכה. וכל המחשבות של האדם, הן מרחיקות אותו מחוויה של אחדות ושלמות. כי כאשר הכל אחד, אין שום מחשבה נפרדת, כלל. ואפילו ידיעת האני אין. ולכן, כאשר האדם ... כל נפרדות, היא כפירה באחדות, והיא עונש של נפרדות, עבור מי שמסתכל מהאני שלו החוצה, במקום פנימה. וכאשר האדם מרגיש את עצמו קיים, הרי שבעצם הוא נמצא באחדות עם החוסר שלמות. כי חוויית האני, היא עצמה חוסר השלמות, כי היא חוויית העדר האחדות של האלוהים. והדרך של האדם להתרפא, היא על ידי זה שהוא הולך לשכל אחר כמותו, שיודע שהוא ... והוא חושב שהוא רק חיסרון, שזהו האדם שחווה עדיין רק את האני הנפרד שלו, ושהוא לא חווה, גם את חוויית האלוהים והשלמות שלו. ועל תפישת האלוהים הלא מושלם (שבתודעת חיסרון), ללכת לחיסרון אלוהי (שבתודעת אלוהים, שיודע שהחיסרון מושלם), ולהתחבר ...

... ולראות שהכל אחד, ולהודות שבאמת הכל אחד, ושהוא עצמו לא קיים כישות נפרדת כלל. וכאשר האדם חוקר את המציאות, ומרגיש שהוא כל פעם מבין אותה פחות, זה רק משום שהוא בכל פעם, הופך להיות יותר ויותר איש אמת. שהאמת, מפרקת לו את כל התפישות השגויות שלו, שעל ידי זה נוצרת אצל האדם, התחושה שהוא מתרחק להבין משהו, והוא חושב בטעות, שהוא בהתרחקות. אך לא כך הוא, כי האדם הופך להיות איש אמת, ...

... בטעות, פירושים של שקר וסיבות של שקר, אז הוא סובל בסיבה של שקר. דהיינו, סובל, בלי סיבה מוצדקת. ומי שמרגיש שרע לו בלי שום סיבה מוצדקת ושהוא חף מפשע, זה נכון. והוא עצמו, זה שמשקר בלי שום סיבה מוצדקת. ... רוצה אותה? למה היא כך ולא אחרת? ואז האדם מגלה, שהסיבה שהוא רוצה לשנות את המציאות, דהיינו, הסיבה שהוא מרגיש שחסר לו משהו במציאות הקיימת, היא רק משום שהוא תופש את עצמו, כקיים כישות נפרדת. וסיבת הסבל של האדם, היא הקיום העצמי שלו. שהאדם חושב שהוא קיים כישות נפרדת, שאז הוא מרגיש חיסרון תמידי, שמתלבש בכל מיני צורות, לשנות את המציאות. ואז על האדם להמשיך לשאול ולחקור בכל כוחו, למה באמת ... למה אני קיים? כי הסבל הוא בגלל הקיום. ובלי קיום אין סבל, וכשיש קיום נפרד, תמיד יש סבל של תחושת חיסרון. והאדם מוכרח להבין ולשאול את עצמו, מאחר שהקיום של האני שלי עצמי, הוא לא מוכרח אלא רק אפשרי, ... הוא קיים. כי בלי זה, האדם לא מבין למה הוא סובל. והאדם מוכרח להבין למה הוא סובל. וכאשר האדם מרגיש שחייו אינם חיים, בלי להבין למה הוא קיים, דהיינו, כאשר האדם באמת רוצה להבין את המציאות, אז האדם מבין, ...

... רע שיש בעולם, קיים רק בגלל אמונה שקרית. כי באמת, הכל מושלם. וכשהאדם מאמין שלא הכל מושלם, מיד הוא מרגיש חיסרון של נפרדות וכולי. ולכן צריך האדם לבטל את האמונה, שהיא שורש כל הרעות שיש בעולם. והשאלה הנשאלת היא, ... שנוח לו להמשיך לחיות כאן בעולם שלנו בצורה רגילה, שימשיך להאמין ולחיות כאן בעולם שלנו בצורה הרגילה. ומי שמואס בחוויה של נפרדות, ורוצה להגיע לחוויה של העדר רצון נפרד מוחלט, אז, ביטול ועקירת כל האמונה, תביא את האדם לחוויית שלמות נצחית. ואעפכ בפועל, גם החכם האמיתי יש לו אמונה והוא חי עם אמונה. אבל יש לו אמונה, רק ... את כל האמונות שלו, דהיינו, האדם מוכרח להבין למה ומה הסיבה שבגללה הוא עושה את מעשיו כרגיל. כי ההבנה והחוויה, היא פנימית בלבד. וברמה החיצונית של העולם שלנו, הכל ממשיך להתנהל כרגיל. בניגוד לאלו שחושבים שכדי להגיע אל האושר, ...

... דברים מעניינים אותו. ולפעמים האדם נכנס מכך ללחץ ולחרדה, והאדם מפחד לאבד את הרצון שלו לגמרי. וכך גם לגבי תחושת האני, שגם היא מתחילה להיעלם, והאדם מפחד להיעלם לגמרי. וראשית יש להבין, שמבחינה הגיונית, אי אפשר לפחד מלאבד את ... יאבד את כל הרצון שלו לגמרי באופן מוחלט, אלא שהוא יאבד את רוב הרצון שלו, ושעדיין יישאר לו רצון להרגיש טוב, שהוא לא יוכל להתממש, מאחר שאין לו מספיק רצון עצמי. והעניין הוא, כי האדם הוא יצור שגם אוהב ... שטוב לו, והוא לא רואה את האמת, שבכלל באמת, רע לו. כי טוב אמיתי, הוא כאשר הוא נובע מבפנים בתחושה ככ חזקה, עד שהיא לא תלויה, בשום צורה חיצונית של המציאות. ומי ששמח מכך שהמציאות מחליפה את הצורות שלה, הוא אדם שרע לו מבפנים, ושטוב לו רק מבחוץ. והסבל של האדם, הוא עמוק בתוכו. ותמיד, הוא מרגיש חיסרון. כי כל מה שנראה לאדם כטוב, זה הכל רע, ביחס לשלמות. כי התלות שיש לאדם, בצורת המציאות, שתהיה דווקא כך או אחרת, היא רע אמיתי. כי זאת מהות הרע, להיות תלוי רגשית בדבר כלשהו. ואעפכ בשורשו, גם תלות רגשית וגם תחושת חיסרון, גם היא מושלמת באמת ואין בה שום חיסרון כלל. רק שזה שכל גדול עוד יותר. והאדם מפחד לאבד ... שלו. כי הרצון שלו, כאילו מביא לו הנאות, כאשר הוא מתמלא. והחכם האמיתי שהוא רחמן אמיתי, הוא רוצה שהאדם ירגיש טוב באמת, והוא מגלה לאדם את האמת, שהוא האדם עצמו, עושה את עצמו חולה, ושאם הוא ישתמש בשכל שלו, הוא יראה את השלמות שיש בכל דבר, וגם ירגיש אותה, בלי להיות תלוי בשום דבר. וכאשר האדם מתקרב לשכל של החכם האמיתי, הוא מתחיל לאבד את החשק ואת העניין ואת הרצון שלו לדברים חיצוניים. כי השכל של האדם מבין והלב של האדם מרגיש, שהנה הוא מצא את הטוב האמיתי, שאותו הוא מחפש כל חייו. שהוא, להרגיש טוב באמת, בלי להיות תלוי בשום דבר בעולם. ובדיוק כמו שהאדם מפסיק לאכול פסולת, כאשר הוא רואה אוכל של ... הצורות שיש במציאות, וממילא הוא גם פחות נהנה, משינוי הצורות שיש במציאות. אבל האדם בהחלט נהנה הרבה יותר מבפנים, בתחושה של שקט פנימי אמיתי, שהוא תלוי פחות ופחות בצורות של המציאות. כי מי שלא מסוגל ליהנות מאיזה דבר, הרי ... נעלם, ואז האדם חווה טוב אמיתי באמת וכולי. ואחכ... גם כאשר האדם חוזר אל הנפרדות, עדיין הוא נמצא בתוך תחושת האחדות ממש. אלא, שאז יש לו הרבה יותר מקום וזמן, לחוות את האחדות... שזהו טוב מאוד. כי המקום והזמן ... שיוצרת סבל. ומי שמנסה להגיע להשתוות הרצון שלו בכוחות עצמו, ולא בכוחה של הבנת המציאות, שהיא מעצמה משנה את חוויית האדם, הוא יוצר לעצמו שקר וסבל. והאדם מוכרח להתמקד, רק בעניין ההבנה של המציאות. ונחדד: שמי שרוצה להגיע להשתוות ... האדם, בצורות שונות של המציאות. כי באחדות האמיתית, המהות והצורה הם אחד. ושם, האדם חווה את האחדות המוחלטת, בתוך חוויית הנפרדות המוחלטת. דהיינו, שהאדם חווה דבר והיפוכו בבת אחת. והשלמות היא, כאשר האדם חווה דבר והיפוכו בבת אחת, שזאת חוויה לא מוגדרת כלל. ולכן, אין שום דרך בעולם, שהאדם יגיע לחוויה הזאת, באמצעות זה שהוא יגדיר מטרה, וינסה להגיע אליה. כי זאת מטרה שאינה מוגדרת כלל. והדרך היחידה להשיג את החוויה הזאת, היא אך ורק על ידי הבנה של אמת בלבד. שהאדם מוכרח להבין את מהות הרצון שלו ואת מהות המציאות וכולי. ועל ידי ההבנה, ורק על ידי ההבנה, משתנה אצל האדם חוויית המציאות, לאחדות אמיתית, שהיא כולה טובה באמת.

... (גם לא כצופה מהצד, או כל שקר אחר). וכאשר האדם מתחיל להתבונן על האמת לאמיתה, הוא לאט לאט מתחיל להרגיש שהוא נעלם. והדבר הזה מפחיד את האדם. ונראה כאילו האדם רוצה לסבול. ואם הוא לא יהיה קיים, כיצד הוא ... שקרים שונים, שכולם יוצרים סבל. כי כל זמן שהאדם חווה את האני שלו בצורה כלשהי באשר היא, הוא תמיד מרגיש סבל. כי חוויית האני אפשרית, רק כאשר יש גם חוויית מה שאינו אני. וכאשר יש חוויה של מה שאינו אני, ממילא יש גם חוויית חסר של האדם. ולהיעלם לגמרי, פירושו לחזור להיות הוויה אין סופית בגודל אין סופי, שממלאת את הכל באמת בשלמות. ... כל העולמות כולם בכל זמן ובכל מקום תמיד לנצח נצחים, כולל גם ביקומים המקבילים וכולי. כי האדם מקבל את החוויה של הכוח האין סופי, של מי שהוא באמת. ואיך לזכות לכל זה? תשובה: על ידי זה שהאדם מתבונן אל ...

... תוהה לעצמו, אם זה באמת ככ פשוט, אז למה אני לא עושה את זה?! כי האדם בטוח שהוא רוצה להרגיש טוב. ובנוסף, הוא מבין גם, שהשקר של התת מודע שלו, גורם לו להרגיש רע. ומאחר שהאדם משקר בתת מודע ומרגיש רע, אז הוא בטוח, שלא יכול להיות שהוא רוצה לסבול, כי איזה אדם ירצה לסבול?! ולכן נדמה לאדם, שאם ... בעולם. ולהיות איש אמת זה מאוד קשה, עבור מי שמשקר אפילו קצת. כי תכף שהאדם משקר קצת, מיד הוא מרגיש קושי להתקרב אל האמת. אבל להיות איש אמת בשלמות, אין דבר קל מזה. כי כאשר האדם מחובר לאמת בשלמות, ... הסבל שלו, אז הוא כל כולו היה מרוכז, בכך שהוא לא רוצה את הסבל שלו, וממילא הוא לא היה מרגיש הנאה משום דבר, ושום דבר לא היה מסיח את דעתו, עד אשר הוא היה מוצא פתרון לבעיית הסבל שלו, ... משקר. כי השקר, יוצר ריבוי של טוב, על ידי זה שהוא יוצר זמן ומקום שבתוכם יש המון טוב. כי חוויית השלמות, מתפרשת על פני יותר זמן ומקום, כאשר יש שקר, שיוצר את הזמן ואת המקום. והרעיון הוא, שלהפסיק לשקר, ... נפרדות ורצון. אבל האדם מוכרח לזכור, שזהו שקר ולא אמת. שאז, אין השקר מזיק לאדם כלל. ולפעמים האדם רוצה שחוויית השקר תהיה חזקה יותר, ואז הוא משקר את עצמו ככ חזק ומשכיח מעצמו שהוא משקר את עצמו, משום שהוא ...