... מהאני שלו. ואם לאדם לא היה כל זיכרון וכל תחושת עתיד, דהיינו, אם לאדם היה רק את הרגע הזה בלבד, לא הייתה לאדם שום משמעות כלל, אפילו לא משמעות עצמית. כי המשמעות נמצאת מחוץ ... דבר. כי כל דבר שהאדם חושב עליו רוצה אותו מרגיש אותו וכיוב, הוא מוגדר. והמשמעות של הדבר המוגדר, נובעת מכך שהאדם מודע לדבר ששונה ונפרד ומנוגד לאותו הדבר. אבל גם הדבר המנוגד לו, ... לאדם כחוקיות, היא לא יותר מאשר תיאור, של חוויית האדם את רצף האירועים השונים. כי בעולם שלנו יש אין סוף אפשרויות. והאדם במשך זמן מוגבל ובתוך מקום מוגבל, צופה בחלק ...

... אבל מי שכאילו משקר את עצמו באמת, דהיינו, שהוא כאילו באמת חושב שיש נפרדות, הוא גם מקבל עונש אמיתי מהמציאות, בתחושת החיסרון שהוא נפרד ממנה. (ולמה שאיש אמת, ישקר את עצמו בחיצוניות? ולמה הוא מוכרח לשקר בחיצוניות? ולמה מהאחדות נוצרה נפרדות? וכולי). ...

... שבעולם, שורשם באמונה של האדם. כי כאשר האדם משתמש רק בשכל שלו, אז אין שום רע כלל. וכל תפישת וחוויית הנפרדות של האדם, היא רק בגלל האמונה ... בשלמות, אז גם בשכל שלו הוא רואה שהכל אחד, וגם אם הוא ינסה לברוח לאין שכל שלו, גם אז הוא יהיה בחוויה של אחדות ושלמות. ונוסיף עוד, כי אחרי ... מאפשרת לאדם לחיות בתוך הנפרדות שלנו, ולהגדיל (במרכאות, כי היא מגדילה ולא מגדילה בו זמנית) את החוויה של האחדות. כי כאשר יש רק שכל, אין ... גם בה את האחדות והשלמות. ויש אין סוף אפשרויות של נפרדות. וממילא זה אומר שיש אין סוף, אין סוף חוויות של שלמות. ונוסיף עוד ונאמר, כי בשכל ...

... ברמת הפוטנציאל), אז הוא מסתכל על המציאות שלנו מנקודת מבט שונה לגמרי, שיוצרת גם חוויה אחרת לגמרי וחיים אחרים לגמרי. והעניין הוא, כי מנקודת המבט של האחדות שלפני ... לשכל של האחדות. דהיינו, התבוננות על מהות המקום והזמן, שהיא מוציאה את האדם מחוויית המקום והזמן שלנו, ומאפשרת לתודעה של האדם לחוות עוד המון דברים נוספים, ... מטי ולא מטי (מגיע ולא מגיע). וההבנה הזאת של היקומים המקבילים, משנה לאדם את החוויה האישית שלו. כי באחדות של המציאות, כל אפשרי המציאות נכלל במחויב המציאות. ...

... זמן שהאדם מטעה את עצמו ומרחיק את עצמו מהאחדות של אמת, נדמה לו כי האחדות, פירושה הוא ההפך של הנפרדות. וכאשר האדם מרגיש רע בתוך הנפרדות של העולם הזה, אז הוא מנסה לברוח אל האחדות. והוא תופש את האחדות, כדבר נפרד ושונה מהנפרדות של המציאות. ונדמה לאדם שבאחדות של המציאות, יש ניתוק רגשי מוחלט מתפישת הטוב והרע, ונדמה לאדם שהאחדות, היא ההפך הגמור של עולם הנפרדות שלנו וכולי. וכאשר האדם מנסה להתחבר לאחדות הזאת שהיא אחדות של שקר, אז הוא בסך הכל מחליף את הסבל של ... ועל ידי זה האדם מרחיק את עצמו מהאחדות של האמת שתתבאר להלן. אבל כאשר האדם בורח אל האחדות שמנוגדת אל הנפרדות, ומרגיש ומבין שגם היא שקר, על ידי זה האדם מקבל שכל של אמת, לחפש את האמת, שהיא ורק היא האחדות והנפרדות האמיתית. ועד שהאדם מבין מהי האחדות של האמת, הוא בורח אל האחדות של השקר, וסובל גם ... עובר דרך האחדות של השקר, שגם היא צמצום, בדיוק כמו הנפרדות. וכאשר האדם מנסה להיאחז בשכל של אחדות השקר, אז הוא מרגיש שהשכל הזה של אחדות השקר, הוא מגביל ומגדיר ומצמצם אותו, וזה כמובן נכון, רק שאין לזה שום קשר לאחדות של אמת. כי האחדות של שקר היא תופסת מקום. היינו שהיא לא מסוגלת להכיל בתוכה את הנפרדות, אלא היא מנוגדת אליה. ומאחר שהיא ההפך של הנפרדות, ומאחר שהעולם שלנו הוא עולם של נפרדות, לכן האדם מרגיש בתוכו מאבק בין השכל של האחדות לבין השכל של הנפרדות. וכמובן שהמאבק הזה הוא כולו מאבק של שקר, משום שהאדם לא מתבונן על האמת בעין אמיתית. כי יש אחדות אחרת של אמת, אחדות שבה הכל ... של אמת, היא טובה באמת. משום שהיא לא נגד ולא שוללת את הנפרדות כלל. אלא היא רק משדרגת ומעצימה והופכת את הנפרדות לחוויה טובה. כי מי שאינו מחובר לאחדות האמיתית, אצלו הנפרדות היא הגיהנום. וכאשר האדם רחוק מהאחדות של האמת, שאין שום הבדל חיצוני בינה לבין הנפרדות, אז הוא סובל מהנפרדות. משום ... ואז הוא בורח אל סוג אחר של שקר ושל נפרדות, שנקרא בעיניו אחדות, למרות שהיא אחדות של שקר. ובאחדות של שקר, האדם מרגיש גם שם רע, כי הוא מרגיש שהשכל של האחדות, חונק ומגביל ומצמצם לו את החיים של הנפרדות. ועל האדם לדעת, שכל זמן שהוא לא נמצא כל הזמן, באופן רציף ללא כל מאמץ, בתחושה של האחדות, ללא כל הפסקה אפילו לא כחוט השערה, כל זמן שהאדם לא נמצא בחוויה הזאת, הרי שהוא לא טעם אפילו לא לרגע אחד, את טעמה של האחדות האמיתית. כי מי שחושב שהוא לפעמים נמצא באחדות ולפעמים נמצא בנפרדות, הוא נמצא רק בנפרדות. משום שהאחדות שלו, ... לא כחוט השערה, להיות באחדות. כי כולם רוצים בתוכם להיות בעולם שבו הכל טוב. ושום אדם לא בוחר בבחירה חופשית ומלאה להרגיש רע. מלבד המסובב הראשון (אלוהים), שהוא בוחר בבחירה חופשית ומלאה להרגיש רע. ויש כאן דבר והיפוכו, כי אם הוא בוחר את זה, אז זה לא רע. ואעפכ זה נגד רצונו, ואעפכ הוא בוחר את זה. אבל כל זמן שהאדם לא בוחר בבחירה חופשית ומלאה, שיהיה לו צמצום ורע, הרי ... לגמרי. ואחדות של שקר שהיא נפרדות, היא תופסת אצל האדם מקום. וכאשר האדם נמצא בה, אז הוא לא נמצא בנפרדות, ואז הוא מרגיש שהנפרדות חסרה לו. ולכן, כל זמן שהאדם לא נמצא גם רק באחדות תמיד ללא הפסקה, וגם רק בנפרדות תמיד ללא כל הפסקה, הרי שהוא רחוק מהאחדות של אמת. משום, שגם האחדות שלו, היא אחדות של ... אצל האדם, לפני המחשבה והרצון והתודעה העצמית שלו. והדבר הזה הוא עמוק ביותר, כי איך דבר יכול להיות יותר פנימי מאשר חוויית האני של האדם. אבל החכם האמיתי, הוא חווה את האני הנפרד ואת הרצון הנפרד שלו ואת כל הנפרדות, דרך דבר אחר פנימי יותר ועמוק יותר, מאשר הקיום העצמי שלו עצמו. ואצל אנשי ... של הרצון והמחשבה והישות העצמית של האדם. ואז האחדות הזאת תופסת אצל האדם מקום, על חשבון הנפרדות. שאז כמובן האדם מרגיש סבל של חוסר שלמות. אבל האחדות של אמת, היא נמצאת לפני כל הדברים. וכאשר יש אותה לאדם, אז עצם חוויית האני שלו משתנה, וכל שכן כל שאר החוויות שנמצאות אחרי חוויית האני . כי כל המחשבות רצונות וכולי, הם כולם חיצוניים לאני של האדם. ובאחדות של אמת שהיא פנימית באמת, לפני האני של האדם, אין שום התנגדות בינה, לבין שום מחשבה רצון ... והמקום (שיש מקום וזמן לאני ולהפך של האני). והנקודה שלפני האני, היא מחוץ לזמן ולמקום. והדרך של האדם להשיג את החוויה הזאת, היא רק על ידי זה שהאדם מסתכל אל תוכו פנימה, ורואה במו עיניו את האחדות של המציאות, ואז הוא חווה את האני שלו בצורה אחרת. וכיוב על האדם להסתכל אל תוך עומק ושורש ...

... שמחליט מה קורה במציאות. והאדם לא מרגיש שהוא המלך המושלם, רק בגלל החוצפה ועזות הפנים שיש לו, לשקר ולומר שיש נפרדות וחיסרון. ועל האדם, ... של האדם, גורמת לגן העדן הזה, להרגיש כאילו הוא גיהנום. וכל שנאת האדם את השקר, היא בעצם אהבת האדם את האמת. וכל הכעס של האדם על השקר, ... על בוריו באמת, על ידי זה באה גם החוויה. שהאדם חווה את זה שהכל נמצא תמיד, באחדות אמיתית עם הטוב האמיתי וכולי. ...

... בתוך העולם של החלום. כי התודעה של האדם, נמצאת בשתי מציאויות מקבילות בו זמנית. כי הישות של האדם נמצאת, גם בעולם שלנו, והיא זו שאחראית לכך שהאדם יהיה מודע לתחושות של הגוף בשעת השינה. כגון לדוגמה אם יש שריפה, שהאדם מתעורר ממנה. והאדם שמתעורר ממנה, הוא האדם שנמצא כאן בעולם הזה שלנו. ... וכל הישויות שנמצאים בתוך החלום, כולם מתרחשים ונמצאים בשום מקום ממשי, מלבד מאשר בתוך המחשבה, של זה שחושב את החלום. ועבור האדם שנמצא בתוך החלום, עבורו יש חוויית מציאות מלאה וממשית. והאדם לפעמים אפילו מתעורר, מתוך חלום אל תוך חלום אחר, מה שנקרא חלום בתוך חלום. שהאדם חווה שהוא מתעורר מאיזה ... מלאה, על כל מה שקורה לו בחלום. כי בשעת החלום, קורים לאדם כל מיני דברים, שהם לא תמיד כרצונו, ושהם לא תמיד ביטוי של רצונו של האדם, שנמצא בתוך החלום. וחוויית המציאות של האדם שנמצא בתוך החלום, זהה לחוויית המציאות של אדם, שנמצא בעולם שלנו. ומצד האמת של המציאות שלנו שנמצאת מחוץ לחלום, מנקודת המבט הזו, לאדם שנמצא בתוך החלום, אין שום בחירה חופשית כלל. אלא כל מה שהוא חושב מרגיש רוצה עושה וכולי, זה הכל ביטוי של מחשבתו של האדם שחושב את החלום. ואפילו ישות עצמית, אין לאדם שנמצא בתוך החלום. כי גם ישותו העצמית של האדם ... מקבל זיכרון, כאילו הוא נמצא בתוך המציאות הזאת, כבר המון זמן. והאדם יכול ברגע אחד לעבור ממציאות אחת למציאות אחרת. ובתוך המציאות החדשה, יש לאדם זיכרון חדש ותחושה של המשכיות זמן. למרות שבאמת, האדם רק עכשיו התחיל את המציאות הזאת. וכאשר האדם נמצא בתוך חלום, התודעה של האדם מתפצלת לשתי ... אין סוף? ובכלל, מה זה בכלל משנה האם אנחנו נמצאים בתוך חלום או לא? והטועים לא מבינים, שידיעת האמת, היא תמיד טובה למען עצמה. ובנוסף, היא תמיד משנה לאדם, את חוויית המציאות שלו. כי מי שיודע שהוא נמצא בתוך חלום עצמי של עצמו, כל חוויית המציאות שלו משתנה לגמרי לטובה, כפי שכל אחד יכול להבין בעצמו. כי אז האדם חווה, שהוא נמצא בתוך מגרש משחקים ענק של עצמו. שהוא, ... נמצאת באחדות, עם כל שאר הדברים. והאדם לפעמים, כן מתעורר אל האחדות של המציאות. במובן, שהאדם לפעמים פחות חווה את הנפרדות של המציאות שלנו, וחווה יותר את החוויה, שבה הדברים השונים הם ישות אחת ממש. ובכל פעם שהאדם חווה ששני מצבים שונים, זהים בצורה כלשהי אחד לשני, זה סוג של חוויית האחדות ושל התעוררות. וכמובן שיש כאן עוצמות שונות וכולי. ומי שרוצה להתעורר לגמרי, כל מה שהוא צריך לעשות, זה להתבונן אל תוכו, ולהסתכל על מי שהוא באמת. דהיינו, שהאדם ישאל את עצמו: מי אני? מה אני? מהו קיומי? וכולי, שעל ידי זה התודעה של האדם מתחברת, אל חוויית האחדות של המציאות בשלמות, עד שהאדם נעלם לגמרי. וחוזר להיות, מה שהוא היה, לפני שהוא נרדם, אל תוך החלום של עצמו, שהוא הזמן ... רגילה, כי זהו דבר והיפוכו. אבל מי שיתעמק בשאלות האלו ובשורש שלהן, שהיא השאלה של, איך היש מתהווה מתוך האין, על ידי זה בסוף הוא יראה, שהכל אחד. והאדם יצא מחוויית השינוי והזמן, ששם ורק שם שייך לשאול את השאלות האלו. שהאדם שואל איך נוצרו הנפרדות והשינוי, ואז האדם רואה שהכל אחד ממש, ושאין ... האחדות, וקרוב לשקר של הנפרדות, אז החלום שלו הוא חלום בלהות על ידי השדים, שמתעללים בו, שהם הרצונות של האדם שמתעללים בו. וכאשר האדם מבין את כל הנל, אז גם חוויית הבחירה החופשית שלו משתנה, וגם חוויית המקום והזמן, משתנות גם הן ועוד. ומי שלא יודע שהוא בתוך חלום עצמי של עצמו, הוא בפיצול אישיות באמת. כי מצד האמת, האדם הוא ישות ...

... לשם כך הוא רוצה לחוות אותו בעולם הממשי שלו, דרך החושים וכולי. כי אצל האדם הטועה, אצלו מה שהחושים אומרים, זו חוויה של אמת. ואדם כזה ... אותו אחרת, אלא הכוונה היא, שההבנה הזאת היא ככ עמוקה, עד שהאדם לא יכול לחוות שום דבר, בלי לחוות קודם לכן את החוויה העמוקה של האחדות. וכאשר האדם נמצא באחדות, אין אצלו שום מחשבה, דיבור, מעשה, רגש, תחושה, או רצון ... תוך כדי וגם אחרי, חווה תמיד את האחדות של המציאות, ללא כל הפסקה וללא כל מאמץ שהוא. ומי שרוצה להשיג את השכל ואת החוויה הזאת , עליו להבין מה ... ברמה החיצונית שלנו של הנפרדות, שיש בה טוב ורע, ועל האדם כן להתבונן מה קורה איתו ועם מעשיו. אבל על האדם להבין, שחוויית האחדות של המציאות, ...

... צורה שהיא. והאדם לא בוחר, האם התודעה שלו תהיה קיימת או לא. ומאחר שכך, האדם לא יכול לבחור להעלים את עצמו ולהפסיק לסבול. והמציאות כולה, רוצה שהאדם ירגיש רע. ולשם כך היא יוצרת ומסובבת את האדם, בכל זמן ובכל מקום (כפשוטו), בחוויה נצחית ואין סופית של נפרדות. והאדם לא יכול להשתחרר מחוויית הנפרדות הזאת של המקום והזמן, בשום צורה שהיא. וכל חוויית נפרדות, היא חוויית סבל. כי ההפרדה, היא צמצום. והצמצום, הוא חסר את השלם, ולכן האדם סובל. והאדם לא יכול להיפטר בשום צורה מחוויית הנפרדות של האני שלו. ובכך שהאדם מנסה להסיר מעצמו את האחריות לגורלו, בכך האדם לא פותר את צרותיו בשום צורה, אלא הוא רק מחזק את צרותיו. ובכך שהאדם מנסה לטעון, שאין לו בחירה להתנגד לחוויית הנפרדות של המציאות, בכך האדם רק מעמיק את האחיזה של הנפרדות, בייאוש שלו להיפרד ממנה. (הסרת אחריות, מחזקת את תחושת הייאוש של האדם, שחושב בטעות, שהוא לנצח יסבול). ועל האדם להבין ולדעת, שאין שום ייאוש בעולם כלל. ואין שום יאוש בעולם ...

... סובל, היא משום שהישות האנושית שלו, נפרדת מהמציאות. וכל דבר שהוא נפרד מהשלם, הוא מרגיש בחסרונו של השלם. והסיבה שהישות של האדם נפרדת מהמציאות, היא משום ... מנקודת המבט של הבורא, רק הוא חווה את המציאות, כמו אלוהים ממש. ומי שרוצה להשיג את החוויה הזאת, עליו להיות איש אמת ולשנוא את השקר בתכלית השנאה. ... באחדות מוחלטת עם כל דבר. והעונש על הכפירה הזאת באלוהים שמאוחד בכל דבר, הוא שהאדם לא מרגיש את האחדות הזאת עם האלוהים, וזה עצמו העונש שלו. ואיש האמת, מגלה ...