... מסביר שהמושג קיר הוא בסופו של דבר פרשנות אנושית בלבד, משום שמבחינת המציאות עצמה אין קיר, אלא יש רק אוסף של
תחושות, צבעים, ומרקמים שמגיעים אל החושים של האדם. איך האדם מפרש את המציאות הסובייקטיבית? אליעד ממשיך להסביר שהאדם מפרש את המציאות על פי התבניות שהוא למד או אימץ לעצמו במהלך חייו. למשל, אדם שלמד בילדותו מהו קיר, יודע לתייג את
התחושות שלו כקיר, אבל אם לא היה נחשף למושג זה,
התחושה הייתה פשוט
תחושה חסרת משמעות מוגדרת. הדוגמה הזו ממחישה כיצד כל תפיסה וכל
חוויה היא סובייקטיבית בלבד, למרות שלכאורה הן מצביעות על מציאות אובייקטיבית. אליעד מדגיש שכל ניסיון להפריד בין התפיסה לבין המציאות עצמה הוא בעייתי, מאחר שאנו לעולם לא
חווים את המציאות עצמה ישירות, אלא תמיד דרך הפילטרים של התודעה, ההכרה, והחושים. אין גישה ישירה אל המציאות ללא תיווך
החוויה הסובייקטיבית. האם יש דרך להוכיח שהמציאות אובייקטיבית? אליעד מציג את השאלה האם יש דרך להוכיח שהמציאות אכן קיימת באופן אובייקטיבי, והתשובה היא ... עצמה, ולכן ההוכחה אינה תקפה. האם ניתן לחוות את המציאות באופן מוחלט? אליעד ממשיך ומסביר שאף על פי שכל מה שאנו
חווים הוא סובייקטיבי, יש אפשרות מסוימת לחוות את המציאות באופן מוחלט. כיצד? אליעד מתאר שכדי לחוות את המציאות כפי שהיא באמת, באופן מוחלט, האדם חייב להשתחרר לגמרי מכל הפירושים וההגדרות שלו. הוא מסביר
שהחוויה המוחלטת היא
חוויה שבה האדם אינו מגדיר דבר, אינו מפרש, ואינו מוסיף משמעות
לתחושות שלו. במצב כזה, אין הבחנה בין סובייקטיבי לאובייקטיבי, כי אין תיווך של השכל והתודעה כלל.
החוויה במצב זה היא בלתי אמצעית וישירה לחלוטין. אליעד מדגים זאת באמצעות משל נוסף: אם אדם רואה מולו עץ, הוא עשוי לחשוב על המושג עץ, או לתייג זאת כעץ מסוים, אך אם הוא היה מסוגל לחוות את העץ ללא שום מושג או הגדרה, אזי הוא היה חווה את העץ באופן בלתי מתווך. זוהי
חוויית המציאות המוחלטת שאינה תלויה בתפיסה סובייקטיבית או באישור אובייקטיבי. מהי המסקנה לגבי שאלת הקיום של המציאות? בסיום ההרצאה, אליעד מדגיש שאין ... אומר אם הייתי חווה אחדות לא הייתי כועס. מאיפה אתה יודע? גם באחדות אפשר לכעוס. שאלה: נכון, אבל אולי לא הייתי
מרגיש כעס. אליעד: יש משהו פנימי לפני
תחושת הכעס, משהו שקודם לעצם
החוויה של אני. ברגע שאתה כועס, אתה חווה מצד אחד את קיומך, ומצד שני את קיומך ככועס.
החוויה של אני קיים בטוחה אצלך יותר מאשר
החוויה אני כועס. אבל אם תלך עוד פנימה, תמצא שיש משהו לפני האני שלך, שמכיל את הכל. משם אפשר להכיל גם כעס וגם אי - כעס בלי לשלול שום דבר. מה קורה כאשר נהנים ... לא כלום. בפועל, האדם יכול לחוות שהוא סך כל האפשרויות: גם הנפרד, גם המאוחד, גם לפני הכל וגם אחרי הכל. האם זאת
חוויה אחת? כן, זו
חוויה אחת שכוללת בתוכה את כל הפרספקטיבות ביחד: אתה יכול לראות את המציאות כנפרדת, וגם
כחוויה פנימית של אני לפני המקום והזמן, וגם
כחוויה של המצוי הראשון שבו הכל אחד. ככל ששואלים מי אני? ברצינות ובנחישות, מגלים דרגות עומק נוספות: פעם אתה חווה אני המציאות, פעם אני היוצר של המציאות, פעם אני האחדות המוחלטת. למה לחזור לאני המצומצם אם אפשר להיות באחדות מוחלטת? שאלה: אם אפשר להיות
בחוויה שבה אין הפרדה, למה בכלל לחזור לאני שמודע לעצמו ולרצונותיו? אליעד: זו בעצם שאלה על מהותו של הבורא לפני שהוא נפרד מעצמו. אפשר לשאול גם שאלה יותר ... הנפרדות, בלי מאמץ, בלי צורך לבחור או או. יש אנשים שאומרים לפעמים אני באחדות ולפעמים לא, וזה מראה שהם בכלל לא
חווים אחדות אמיתית, כי אחדות אמיתית נמצאת לפני ולתוך כל המצבים. מדוע חשוב ליהנות מהנפרדות ולא לבטל אותה? בסופו של דבר, המטרה היא להיות כאן וליהנות, במקום ... כי אסור ליהנות, הוא הסביר שהצדיק נהנה מהאותיות הפנימיות שבכל דבר, לא רק מהלבוש החיצוני. כך גם לגבי כעס או כל
חוויה אחרת - אפשר ליהנות מההיבט הפנימי העמוק שיש בכל צורה, בלי להתנתק מהצורות החיצוניות. מדוע רבי נחמן מדבר על צדיק ולא צדיק אם הכל אחד? שאלה: למה רבי ... מדבר על מצב שבו האדם מרחם על אלוהים שלא יודע שהוא אלוהים. כלומר, האדם מתבונן פנימה ורואה שבעצם הנפרדות היא
חוויית צמצום אלוהית. אבל כל עוד האדם לא השיג את השלמות, הרחמנות שלו על אחרים מבוססת על ההנחה רע להם. והוא עצמו, בגלל שהוא רואה רע, מתייסר. לפי רבי נחמן, ... הזולת, עלולים לגלות שהדחף למעשים נובע מצורך אישי ורצון שכבודו האישי יתקיים, או מתוך רצון להימנע ממצוקה שהוא
מרגיש כשרע לאחרים. למה אין סתירה בין ליהנות מהנפרדות ובו זמנית להיות גם לפני הכל? אליעד מדגיש שתכלית התהליך היא לחוות בו זמנית גם את האחדות וגם את הנפרדות. אפשר ... מההיבט החיצוני. האם רבי נחמן באמת שולל את כולם? הוא שולל את כל השיטות והתפיסות במובן שהוא טוען שאם לא הגעת
לחוויה העמוקה ביותר, אתה עדיין לא מבין את אלוהים באמת. הוא קרא לזה לשבור את כל האלילים. גם אדם שמרחם
ומרגיש רחמן יכול להיות רחוק מהאמת, אם הוא באמת רואה הבדל בינו לבין האחר ומחפש כבוד נסתר לעצמו. לכן הוא אומר שאם אין לאדם אמונה בשלמות שאין שלמות אחריה, הוא לא ... לאחדות כזו שסותרת את כל ההגדרות. ברגע שאדם באמת חוקר, הוא נעשה התלמיד האמיתי שמתאחד עם הרב, כלומר, מגיע
לחוויה של אחדות גמורה בלי להיתקע בהגדרות. מהו יחסו של רבי נחמן לרחמנות על פי השפה האנושית? בסופו של דבר, אין כאן קריאה להימנע מעזרה למי שסובל, אלא ...