... שימוש לא נכון או חלקי בו. השכל עצמו, במהותו, הוא מושלם, אך האדם אינו משתמש בו עד תום ולכן מרגיש שהוא פגום. כיצד ניתן להשתמש בשכל בצורה שלמה? אליעד כהן מסביר שכדי להשתמש בשכל בצורה שלמה, האדם צריך לחקור ... אליעד נותן דוגמה של אדם ששואל כיצד הוא יכול לחוות שלמות בעולם המצומצם והמוגבל שבו הוא חי. אליעד מסביר שהחוויה של המציאות המצומצמת נובעת מנקודת מבט מצומצמת. במציאות עצמה, כבר יש שלמות אינסופית, והצמצום והאינסופיות אינם באמת סותרים זה ...

... בלבד, הרי שהישות הזו הייתה חייבת להיות הכל, כולל אתה עצמך, ואז בהכרח אתה הוא אלוהים. אם אתה לא מרגיש שאתה אלוהים, זה סימן שאתה לא באמת מאמין באמירה יש רק אלוהים אחד, אלא רק אומר אותה מן הפה ... רק אלוהים ואין שום דבר מחוץ לו, אתה מבין גם שאתה עצמך הוא חלק בלתי נפרד ממנו, ואז כל הרגשת הנפרדות וההפרדה שלך מן המציאות נעלמת לחלוטין. האם הבחירה החופשית קיימת באמת? בסוף דבריו, אליעד מציין שאחת הסוגיות המרכזיות ...

רגש או שכל, חוויה רגשית והתבוננות שכלית, אין חוויה, אין כלום, הבנת הספר להיות אלוהים האם אפשר להגיע להבנה רוחנית רק דרך השכל? אליעד כהן מסביר כי כל תהליך רוחני אמיתי חייב לכלול גם את המימד הרגשי וגם את המימד השכלי. אין אפשרות להבין משהו באמת, אם לא מרגישים אותו. כלומר, גם אם האדם מבין בשכל את הרעיון שהוא לומד, זה לא יספיק כדי שירגיש טוב או יהיה מאושר. הרגש חייב להיות נוכח, וכל הלימוד בסופו של דבר הוא למעשה לימוד רגשי. אליעד מדגיש שאין משמעות למה שלמדת אם לא הרגשת את זה. למשל, אפשר להבין בשכל שאתה אלוהים, אך השאלה החשובה היא האם אתה באמת מרגיש שאתה אלוהים? ההרגשה היא המבחן האמיתי של ההבנה. למה אנשים מרגישים עומס שכלי בלימוד רוחני? אליעד מתייחס לתופעה של עומס שכלי, המלווה את האדם כשהוא לומד תכנים רוחניים עמוקים, כמו אלו המובאים בספר להיות אלוהים. אנשים רבים חווים עומס זה, כי החומר עמוס מאוד בברורים לוגיים ומנטליים. החוויה של עומס שכלי נובעת מכך שהלימוד מאוד שכלי וחסר בו לעיתים הצד הרגשי. כלומר, הלב, הרגש והחוויה הם אלה שחסרים לאדם במקרים רבים, כשהוא לומד רק דרך ההבנה השכלית. כדי להתמודד עם העומס השכלי, אליעד מציע לשלב את הצד הרגשי. כלומר, לא רק לשאול את עצמך אם הבנת את החומר, אלא גם לשאול מה אתה מרגיש לגבי ההבנה הזו. כשיש איזון בין השכל לרגש, האדם מרגיש שהוא באמת מבין את הדברים, ואז ההבנה הופכת להיות מוחשית וחיה. האם אפשר לחוות הבנה ללא חוויה רגשית? אליעד כהן מדגיש את הרעיון המרכזי כי ללא חוויה, אין כלום. הוא אומר באופן ברור וחד - משמעי כי בלי החוויה אין הבנה אמיתית. כששאלו אותו אם אפשר להגיע להבנה ללא חוויה, אליעד הסביר שאם אין חוויה, אז בעצם אין כלום. זהו לא מצב שבו האדם מבין משהו ואז יש חוויה נוספת שמגיעה אחר - כך, אלא החוויה היא חלק בלתי נפרד מההבנה עצמה. אם אין חוויה, המשמעות היא שאין באמת הבנה או שיש הבנה חלקית בלבד. כל רעיון רוחני חייב להתקיים ברובד החווייתי כדי להיות אמיתי ושלם. לדוגמה, אליעד מביא דוגמה מעולם לימוד האנגלית: כשאדם לומד את האותיות, הוא לא רק לומד אותן כשלעצמן, אלא הוא חווה אותן בתוך הקשרים שונים, בתוך מילים, משפטים וחוויות. כך גם ברוחניות - כדי להגיע להבנה מלאה, האדם חייב לחוות רגשית את הדברים שהוא מבין שכלית. איך לדעת אם ההבנה הרוחנית שלך אמיתית? הדרך לדעת אם ההבנה שלך אמיתית היא לבדוק האם יש לך חוויה תואמת להבנה השכלית שלך. אליעד מחדד ואומר כי לא משנה מה למדת או כמה הבנת בשכל, השאלה המרכזית היא ... באמת מרגיש שהוא אלוהים, או שהוא רק הבין את זה באופן לוגי ויבש. אם יש פער בין ההבנה השכלית להרגשה הרגשית, הרי שההבנה עדיין אינה שלמה. כיצד מגיעים לזיכוך רגשי בתהליך רוחני? אליעד מסביר שבסופו של דבר, כל התהליך השכלי אמור להוביל לזיכוך רגשי, כלומר, למצב שבו האדם באמת מרגיש ומזדהה עם התובנות הרוחניות שלמד. זיכוך רגשי משמעו שהאדם באמת חווה את מה שהבין, ולא רק מתייחס לזה כאל ידע תיאורטי. למשל, אדם יכול להבין את הרעיון של חוסר בחירה, אך האם הוא באמת מרגיש שאין בחירה? האם הוא חי את התובנה הזאת במלואה? הזיכוך הרגשי מגיע מתוך חקירה פנימית, שבה האדם שואל את עצמו שוב ושוב כיצד הוא מרגיש ביחס לכל תובנה וכל הבנה רוחנית שאליה הגיע. זהו תהליך פנימי עמוק שבו האדם מגיע למצב של הבנה רגשית עמוקה, שהיא בעצם ההבנה האמיתית. לסיכום: האם צריך להרגיש או להבין בדרך לרוחניות? אליעד מסכם את ההסבר בצורה ברורה: יש צורך בשניהם, גם בהבנה שכלית וגם בחוויה רגשית. אין אפשרות להפריד ביניהם, מכיוון שכל הבנה שכלית חייבת להיות מלווה בחוויה רגשית תואמת כדי להיות אמיתית ושלמה. רק כאשר האדם ירגיש את מה שהוא הבין, תהיה לו הבנה רוחנית אמיתית. כל ... חוויה יישאר רק ברובד התיאורטי ולא יוכל להביא את האדם לתחושה של סיפוק ואושר אמיתיים. האם שכל עדיף על רגש? מהי חוויה רוחנית אמיתית? האם הבנה שכלית מספיקה לאושר? איך להגיע לזיכוך רגשי? האם חייבים לחוות כדי להבין? מה הקשר בין שכל ורגש ברוחניות? מה המשמעות של להיות אלוהים?

... הוא רע? הוא מציין שכל חיי האדם מושתתים על תפיסות של טוב ורע, שהן למעשה הסיבה לכל הסבל, האושר, הרגשות והרצונות שלנו. אנשים חיים את חייהם בלי לשאול את השאלה הפשוטה הזאת, בלי להבין לעומק למה הם עושים מה ... הטוב והרע יוצרת את הסבל והאושר? אליעד מדגים שכל פעולה שאנחנו עושים בחיים נובעת מתוך תפיסות הטוב והרע. כל רגש, כל רצון, כל תנועה נפשית ופיזית שאנו מבצעים - מבוססת על ההנחה שיש משהו טוב ויש משהו רע. למשל, ... טוב ורע. הוא ממחיש שאם לא תהיה לך אפשרות לשפוט את המציאות במונחים של טוב ורע, אז גם כל הרגשות וכל הרצונות ייעלמו, משום שכולם בנויים על הבחנות והגדרות אלו. מה המשמעות של להסתכל למציאות בעיניים לפי אליעד? אליעד ...

... העבודה, לעבוד בעבודה שאתה אוהב, ליהנות מהעבודה, למה האדם אוהב את העבודה האם באמת אפשר לאהוב את העבודה ולא להרגיש שעובדים? הרבה אנשים מכירים את האמרה: תמצא עבודה שאתה אוהב ולא תצטרך לעבוד עוד יום אחד בחייך. אליעד כהן ... להבין אם היא נכונה, ואם אכן אפשר להגיע למצב שבו האדם אוהב את העבודה שלו עד כדי כך שאינו מרגיש שהוא עובד כלל. התפיסה הזו נשמעת אידיאלית לרבים: אם אתה נהנה מהעבודה שלך, אתה לא חווה קושי או מאמץ, ... העבודה שלו, ושהוא קם בבוקר בהתלהבות, כי הוא עוזר לאחרים ונהנה לראות אנשים שמחים. האדם הזה אומר שהוא אינו מרגיש שהוא עובד, אלא עושה משהו שנותן לו סיפוק רגשי, הנאה ותחושת משמעות. אליעד מסביר שהאדם הזה, למעשה, לא אוהב באמת את העבודה עצמה, אלא את התחושה הטובה שהוא מקבל ממנה. במילים אחרות, האדם אוהב את העבודה רק משום שהוא מקבל דרכה משהו אחר: רגש, סיפוק או תחושה טובה כלשהי. אם הוא היה יכול לקבל את אותה תחושה של סיפוק או הנאה בדרך קלה ופשוטה יותר, למשל, בלחיצת כפתור בבוקר, סביר להניח שהיה בוחר בכך ולא ממשיך ללכת לעבוד. האם היית ממשיך לעבוד אם היית יכול להשיג את אותה תחושת סיפוק בדרך אחרת? אליעד מציע לאדם לחשוב על מצב שבו בבוקר הוא היה יכול לשתות שתי כוסות מים ולקבל את אותה תחושה טובה, סיפוק ומשמעות שהוא מקבל מהעבודה, למשך כל היום. במקרה כזה, האדם כבר לא היה זקוק לעבודה כדי להרגיש טוב. אליעד מסביר שרוב האנשים היו מוותרים על העבודה אם הם היו יכולים להשיג את אותה תחושה טובה בצורה פשוטה וקלה. מכאן עולה שהאדם לא באמת אוהב את העבודה, אלא את התחושות שהעבודה מייצרת אצלו. מה המשמעות של לאהוב את העבודה באמת לפי אליעד? אליעד מתייחס להבחנה דקה וחשובה בין שני סוגי אהבה לעבודה: אהבה לעבודה בגלל התוצאה או התועלת שהאדם מפיק ממנה (סיפוק רגשי, כסף, הכרה). אהבה לעבודה בפני עצמה, בלי קשר לתוצאה או לתועלת חיצונית שהיא נותנת. רוב האנשים נמצאים בקטגוריה הראשונה: הם עובדים כדי להשיג משהו אחר, למשל, סיפוק רגשי, כסף, תחושת משמעות, או ריגוש. לכן, הם לא באמת אוהבים את העבודה עצמה אלא את התחושה או את התוצאה שהעבודה מספקת להם. לעומת זאת, אהבה אמיתית לעבודה, לפי אליעד, משמעותה היא שהאדם נהנה מהעבודה עצמה ... סיבה חיצונית שתגרום לו לאהוב את מה שהוא עושה. במצב כזה, האדם נהנה מהעבודה לא כי היא מביאה לו תחושת סיפוק חיצונית, אלא כי עצם עשייתה הוא מהנה ומספק בעיניו. למה חשוב להבין מה באמת אתה אוהב בעבודה? אליעד מדגיש שאם האדם יבין את המהות הזו, את העובדה שהוא לא באמת אוהב את העבודה אלא אוהב את התחושות שמגיעות ממנה, הוא יוכל לחקור לעומק מה באמת מניע אותו. אם האדם יבין את האמת הזו, הוא יוכל למצוא ... כזו שהוא יאהב באמת ובאופן מלא. הבנת ההבדל בין אהבת העבודה עצמה לאהבת מה שהעבודה נותנת יכולה לעזור לאדם להרגיש יותר שלם, מאושר ומסופק לאורך זמן. האדם שיזהה שהוא מחפש תחושה ולא את העבודה עצמה, עלול למצוא עצמו תמיד במרדף אינסופי אחרי סיפוק, ולכן ינסה לשנות עבודה, לעבור מתחום לתחום, או לחוות תסכול מתמיד. לעומת זאת, אדם שיגיע למצב שבו הוא באמת נהנה מעצם העבודה, ללא קשר לתוצאה הסופית, ירגיש שהוא חופשי ומאושר בכל רגע בעבודתו. איך האדם יכול להגיע למצב שבו הוא אוהב את העבודה עצמה? לסיום, אליעד ... הייתי עושה זאת גם בלי התוצאה?, האם הייתי ממשיך לעסוק בתחום הזה גם אם הייתי יכול לקבל את אותה תחושת סיפוק בדרך אחרת?. האדם צריך להתבונן פנימה ולחקור את המניעים שלו לעומק. ככל שהוא יהיה מודע יותר לכך שהעבודה היא רק אמצעי עבורו להשגת תחושה טובה, כך יהיה לו קל יותר להשתחרר מהתלות בתוצאות החיצוניות, ולהתחיל ליהנות מעצם העשייה עצמה. איך לאהוב את העבודה? ...

... ללמוד או לסכם תכנים, לטפל בכלב או פשוט להירגע. אותו אדם מוצא את עצמו מתקשה להתרכז במשימה אחת ספציפית ומרגיש מבולבל מכך. למה אנחנו מרגישים צורך שהחיים יהיו מסודרים? הסיבה שבני אדם מחפשים סדר בחיים, על פי אליעד, היא תחושה פנימית שזה יותר מסודר, כלומר, שהסדר נותן תחושת ביטחון ונוחות נפשית. הוא מאתגר את הנקודה הזאת ושואל מדוע בכלל האדם חושב שהוא צריך שהחיים יהיו מסודרים? כשהאדם ... שזה יוצר סדר, אליעד ממשיך ושואל למה בעצם צריך את הסדר הזה. התשובה היא בדרך כלל שהאדם פשוט רגיל להרגיש נוח יותר בסביבה מאורגנת, אבל אליעד טוען שהצורך הזה לא הכרחי מטבעו. איך יודעים אם משהו הוא הכרחי? כדי ... לו האפשרות לעבוד תמורת אוכל, הוא היה מתרכז מיד ללא קושי. כלומר, חוסר הריכוז נובע מכך שהאדם לא באמת מרגיש הכרח פנימי או מצב הישרדותי מספיק חזק כדי להתמקד במשימה. כאשר משהו נתפס כלא מספיק הכרחי, קל לאבד ריכוז, ... דין או בכל עבודה אחרת. הבעיה אינה העבודה עצמה אלא כיצד האדם חווה את העבודה: אם האדם עובד מתוך תחושה שהוא עושה את זה רק כדי להשיג משהו אחר בעתיד (כמו כסף), הוא יחווה סבל או אי נוחות, מכיוון שהחוויה שלו היא שהפעולה הנוכחית אינה שלמה בפני עצמה אלא רק אמצעי להשגת אושר עתידי מדומיין. לעומת זאת, אם האדם ... וחווה את הרצון הנוכחי שלו כמשהו בעייתי וכגורם לסבל מתמשך. האם הבעיה היא ברצון עצמו או באופן שבו אנחנו חווים אותו? אליעד מדגיש שאין שום רצון שהוא בעייתי בפני עצמו. אף רצון לא מייצר בעיה מטבעו. השאלה היחידה היא ...

כסף, לחסוך כסף, עבודה, לטייל בעולם, פרויקטים, חוסר שלמות רגשית עם החלטה, לעבוד, להפסיק לעבוד מדוע קיימת תחושת חוסר שלמות בהחלטות לגבי חיסכון כסף וטיולים? תחושת חוסר השלמות שנוצרת סביב נושאים כמו חיסכון כסף, עבודה, וטיולים בעולם, מגיעה מכך שאנשים מנסים לשכנע את עצמם שהאושר ... שגם אחרי שיגיע למקום הזה שעליו חלם, עדיין ימשיך לסבול, לחוות חוסר סיפוק ולחשוב על פרויקטים חדשים ויעדים אחרים. תחושת חוסר השלמות מגיעה מהסתירה הפנימית הזאת: הרצון להאמין שהמחר יהיה טוב יותר מול ההבנה הפנימית שמדובר בשקר. האם יש ... להוציא חייזרים על הירח. האדם נשאר כל הזמן בתנועה נפשית של חוסר סיפוק, וזה בדיוק השקר הפנימי שיוצר את תחושת חוסר השלמות. מהי הסיבה האמיתית לכך שאנחנו רוצים לחסוך כסף? הרצון לחסוך כסף, מסביר אליעד, אינו נובע באמת מהרצון להגיע אל היעד העתידי, אלא דווקא מהרצון לברוח או להשתחרר מהמצב הנוכחי. הסיבה שהאדם חוסך כסף היא בגלל תחושת החוסר והאי - נוחות שלו כלפי המצב הנוכחי. אדם שרוצה לחסוך כדי לצאת לחופש, בפועל רוצה להשתחרר מהעבודה, מהשגרה, ... ורעים באותה מידה, ולכן אין באמת מצב שהוא טוב יותר או רע יותר באופן מוחלט. אם האדם מבין לעומק שהתחושה של שם יהיה יותר טוב היא שקר, ושבכל מקום שבו יהיה הוא יחווה את אותם הקשיים והחוסרים, הוא יכול ... כל הזמן עסוק ביצירת פרויקטים ומטרות מתוך חוסר סיפוק. צריך להכיר בכך שמבנה התודעה הוא כזה שלעולם לא יגיע לתחושת סיפוק מלאה, מכיוון שבכל פעם ישנו יעד חדש. ההכרה הזו עצמה מאפשרת לאדם להיות שלם ושליו יותר עם ההחלטות שלו, שכן הוא אינו מחפש את האושר במקום אחר בעתיד דמיוני, אלא מבין שהתחושות שהוא חווה הן טבעיות ומתרחשות בכל מצב שבו הוא נמצא. לכן, במקום להיות במרדף מתמיד אחרי אושר דמיוני בעתיד, ... שלי? האם להפסיק לעבוד ישחרר אותי מסבל? למה תמיד אני רוצה פרויקטים חדשים? האם האושר נמצא בעתיד? למה אני מרגיש חוסר סיפוק תמידי?

... כבר מושלם ואין לאן להתקדם. אליעד נותן דוגמה מוחשית לכך: הוא עצמו מדבר ועונה לשאלות רק משום שיש בו תחושה של חוסר או פער - תחושה שנוצרת מההפרדה בין טוב לרע. ללא התחושה הזאת, הוא לא היה עושה אף פעולה. לכן, לדבריו, העולם מתקיים רק בזכות העובדה שהאדם חושב שיש דברים טובים ... אם לא היה רע, לא היה טוב. אם לא היו דברים לא טובים, האדם לא היה נהנה מדברים טובים. תחושת ההבדל, ההשוואה, והצורך לבחור בין האפשרויות השונות הן אלו שיוצרות את חוויית החיים של האדם. למעשה, קיומו של הרע נותן משמעות לכל פעולה ופעולה שהאדם מבצע, גם אם הוא לא תמיד ...

... מלא או עמוק, אחרת היה כבר עושה אותו. אליעד מדגיש כי חוסר הכנות הפנימית הזו, או הטעות הפנימית, מובילה לתחושות של בלבול, חוסר התמדה וחוסר ריכוז. אליעד קורא להפסיק להאמין בצורה עיוורת לאבחונים חיצוניים ולהתחיל להקשיב ולהבין את עצמנו ...

... כיצד אדם יכול לדעת מה לשאול ואיך לשאול שאלות נכונות. ההבנה הבסיסית שאליעד מציג היא שכל חוסר שלמות שאדם מרגיש בחייו מהווה למעשה שאלה. כדי להבין איך למצוא את השאלה הנכונה, האדם צריך לבצע התבוננות עצמית מעמיקה ולבחון את כל תחומי החיים שלו, במטרה לזהות איפה קיימת תחושה של חוסר שלמות או אי שביעות רצון. לדברי אליעד, כאשר אדם חש שמשהו בחיים שלו אינו שלם, בין אם מדובר בזוגיות, עבודה, מצב כלכלי, או אפילו תחושה אישית של חוסר סיפוק, כל אחד מהמקומות האלה מצביע בעצם על קיום של שאלה פנימית. כלומר, עצם התחושה שמשהו חסר, לא ברור או לא מספק, מצביעה על כך שקיימת שאלה לא מנוסחת שמסתתרת מאחורי ההרגשה הזו. מה עושים כשלא יודעים איזה שאלה לשאול? אליעד מסביר שכדי לגלות מהי השאלה המדויקת שצריך לשאול, על האדם ... מוצאים שאלות מתוך חוסר שלמות? אליעד ממליץ על תהליך ברור: להתבונן בכנות מוחלטת על החיים ולשאול: איפה אני לא מרגיש שלם? באילו תחומים אני מרגיש חוסר סיפוק, בלבול, או ספק? לאחר מכן יש להפוך את התחושות הללו לשאלות מפורשות. לדוגמה, אם האדם חש לא שלם במערכת היחסים שלו, הוא יכול לשאול את עצמו: מדוע אני ... חסר לי שם באמת? האם הבעיה היא בזוגיות או שאולי בבעיה פנימית יותר שקשורה אליי? באופן דומה, אם האדם מרגיש שהוא לא שלם או לא מצליח בתחום העבודה או הקריירה, עליו לחקור את השאלה הבסיסית: מדוע אני בכלל רוצה להצליח בתחום הזה? האם ההצלחה תיתן לי באמת את התחושה שאני מחפש?. הנקודה החשובה ביותר שאליעד מדגיש כאן היא לא להישאר בשאלות השטחיות, אלא לנסות לחפור ולהעמיק כמה שיותר. ... היא להבין לא רק את מה שחסר או לא שלם, אלא גם את הסיבות העמוקות לכך שהאדם בכלל חווה תחושת חוסר שלמות. מה לעשות לאחר שהשאלות אותרו? לאחר שהאדם מזהה את השאלות המשמעותיות שמסתתרות מאחורי תחושת החוסר, אליעד מציע לחקור אותן לעומקן ולנסות להבין את המהות של כל שאלה. הכוונה היא לא לחפש תשובות מיידיות, אלא להתעמק בשאלות עצמן. לדבריו, דווקא ההבנה המדויקת של השאלה היא זו שמביאה בסופו של דבר לתובנות העמוקות ביותר ולתחושה של השלמה וסיפוק. ההסבר שאליעד נותן על אופן איתור השאלות הוא, למעשה, הזמנה להתבוננות עצמית רצינית ומעמיקה. הוא מעודד ...