אושר - מהו הדבר היחיד שאותו יכול האדם לעשות כדי להיות מאושר? חשיבה חיובית / לחשוב חיובי / הדחקת רגשות מי שרוצה להיות מאושר, עליו לדעת את הדרך היחידה להיות מאושר, והיא ידיעת האמת שהכל כבר טוב בשלמות כרגע ... עם אמת. כי האמת היא הדבר החשוב ביותר, והיא הדרך היחידה להגיע לאושר אמיתי. ועל האדם לא להדחיק את הרגשות שלו, אלא לומר את האמת כלפי מה שהוא מרגיש. ואם האדם לא מרוצה מאיזה משהו, האדם לא צריך לשקר את עצמו ולומר שהוא מרוצה, אלא על האדם להיצמד ... עצמו ולא יכול להיות אמיתי עם עצמו. כי השקר העצמי לא נותן לאדם שקט נפשי. ועדיף לומר את האמת ולהרגיש רע, אבל להיות שלם עם עצמך, מאשר לנסות לשקר את עצמך, ולהרגיש רע עם עצמך. והפעם השנייה שהשקר מזיק לאדם, היא שלא רק שהאדם לא באמת שלם עם עצמו ועם מה שהוא מרגיש מאחר שהוא משקר את עצמו לגבי התחושות שלו, אלא שבנוסף גם הדבר הזה לא באמת עוזר לאדם להיות מאושר באמת. כי אי אפשר להיות מאושר באמת, על ידי שקר. והאדם לא יכול לשקר את עצמו לגבי מה שהוא מרגיש, ועדיין לרצות להיות מאושר באמת. ואפשר להשיג אושר מזויף, על ידי חשיבה שקרית. אבל מי שרוצה אושר אמיתי, עליו לעשות ניקוי פנימי, שהוא להתחיל להודות על האמת כלפי עצמו, ולהיות מודע היטב לרגשות האמיתיים של עצמו, בלי להכחיש ובלי להדחיק ובלי ליפות ובלי להעלים שום דבר. וכאשר האדם מתחבר לנקודת האמת שלו, ... לא מספיק טוב כדי להשיג שקט נפשי אמיתי. כי השקט הנפשי מגיע רק כאשר יש אחדות בין השכל לבין הרגש לבין האמונה. כי כל זמן שיש פער כלשהו בין מה שהאדם מאמין לבין מה שהוא מרגיש לבין מה שהוא מבין, הרי שגם אין שקט נפשי ואין שמחה ואין שלמות ואין אושר אמיתי. ומי שרוצה אושר אמיתי, עליו להיות אמיתי בשכל שלו, ברגשות שלו ובאמונות שלו. היינו שהאדם ישתמש בשכל שלו באמת ושלא יזגזג בין השכל לבין חוסר השכל. ושהאדם יהיה כנה עם עצמו לגבי מה שהוא מרגיש. ושהאדם לא יאמין במה שלא צריך להאמין. אלא שהאדם בכל התחומים ייצמד לאמת. כי האמת היא אחת, וכאשר האדם נצמד אליה בכל התחומים, על ידי זה נוצרת אחדות בין השכל לרגש לאמונה. ואז האדם הופך להיות מאושר באמת.

... דברים שלא מביאים לו תועלת אמיתית. כי בכל מקרה כל מה שיש לאדם, בסופו של דבר האדם מתרגל אליו, ומרגיש תחושה של חסר. ובגלל שהאדם מנסה כל הזמן למצוא את האושר ולא מצליח לעשות זאת, על ידי זה נוצר בתוך ... שלו. ומילא אם בסוף הייתה איזו תחנת עצירה שבה הרצון נירגע והאדם מתחיל ליהנות מהחיים כפי מה שהם בלי להרגיש כל הזמן חסר, אבל הרצון העצמי לעולם לא נירגע. אלא הוא רק מתחזק ומתחזק כל הזמן. כי בהתחלה האדם ... לו טוב. ואף אחד לא קולט את התרמית העולמית של הרצון העצמי, שהוא לעולם לא נח. והאדם לעולם ממשיך להרגיש תחושת חסר. ועל האדם פשוט לשאול את עצמו את השאלה הפשוטה, למה בכלל אני רוצה את הרצונות שלי? האם לא ... עצמו רצון. וגם הרצון להיות שמח, גם הוא רצון. וגם הרצון לחשוב בחשיבה חיובית, גם הוא רצון. וגם הרצון להרגיש טוב, גם הוא רצון. ולא משנה מה יעשה האדם ואיך יחשוב האדם וכיוב, לעולם האדם לא יכול להשתחרר מהרצון העצמי שלו להרגיש טוב, שהוא בעצם שורש הרע! כי הרצון העצמי של האדם שרוצה להרגיש טוב, הוא בעצם השורש של הרע. כי אם לאדם לא היה רצון להרגיש טוב, הרי שממילא האדם לא היה יכול להרגיש רע. כי הרע קיים רק כאשר יש התנגדות של שני כוחות שונים. וכאשר האדם רוצה איזה דבר, והאדם רוצה להרגיש טוב, דהיינו, שהאדם רוצה שהרצון שלו יתמלא, על ידי זה נוצר רע. ואם היה יכול האדם לא לרצות שהרצון שלו יתמלא, דהיינו, אם היה יכול האדם להיפטר מהרצון העצמי שלו להרגיש טוב, על ידי זה בעצמו האדם היה מרגיש טוב. כי כל זמן שיש לאדם רצון להיות מאושר ולהרגיש טוב, על ידי זה בעצמו האדם לא מאושר ולא מרגיש טוב. ויש בזה עוד עניין, והוא שגם אם יש לאדם את כל מה שהוא רוצה, עדיין תמיד יש לאדם פחד פנימי לאבד את מה שיש לו. כי גם אם האדם מרגיש טוב, הרי שהרצון שלו להרגיש טוב, מרגיש מאוים אולי האדם יאבד את הטוב. והרצון של האדם להרגיש טוב, הוא גורם לאדם להרגיש רע תמיד. כי גם אם כבר טוב לאדם, עדיין האדם מפחד לאבד את הטוב שיש לו. וכל הדברים האלו ...

... ורגע האדם מתקרב אל התחנה הסופית של המוות. וברגע שיש לאדם קצת שכל בקודקודו, על ידי זה הוא לא מרגיש הפתעה גדולה מהמוות. כי הוא תמיד זוכר שבסוף האדם מת ושהכל זמני. ולא צריך להיות חכם גדול כדי לזכור ... טיפש, ופשוט לזכור שבסוף מתים. אלא שכאשר האדם זוכר שלבסוף הוא מת, אז על ידי זה הוא עוד יותר מרגיש תסכול. כי הוא קולט שהוא מתאמץ עבור משהו שהוא יודע מראש שהוא סופי. וגם התסכול הזה, גם הוא יוצר ... לא בחר להיות בעל בחירה חופשית, וכמו שהאדם לא בחר להיות בעל רצון עצמי, וכמו שהאדם לא בחר לרצות להרגיש טוב, כך גם האדם לא בחר ולא בוחר האם להיות או לא להיות קיים. וברגע שהאדם מבין שהקיום העצמי ... בעל בחירה חופשית. ותת המודע של האדם מבין את כל הדברים האלו. והדברים האלו יוצרים תסכול עמוק, דיכאון עמוק, תחושת ריקנות עמוקה, רצון לזעוק ולצרוח חזק לאיזה מישהו שיעזור לאדם בתוך הקוסמוס הענק הזה שבו האדם נמצא. והדברים האלו ...

... הפחד מהמוות הוא לא מולד. זא האדם לא נולד עם פחד טבעי מהמוות. האדם אומנם נולד עם רצון טבעי להרגיש טוב. אבל הפחד מהמוות הוא בעיקר משהו חברתי. כי אם לדוגמה היו מלמדים את האדם שאין לו מה לפחד ... בעל רצון עצמי. אלא האדם פשוט קיים עם רצון עצמי. והרצון העצמי הזה של האדם, הוא אחראי לכך שהאדם מרגיש רע. כי מי שיתבונן יראה, כי לא משנה מה שיהיה לאדם, תמיד האדם ירגיש רע. וגם אם האדם יעלה לשמים וירד לארץ, בכל מקרה תמיד האדם ירגיש שחסר לו משהו. והחיסרון הזה מניע את האדם כל חייו. אלא, שכרגע נדמה לאדם שאולי באיזה יום הוא אולי ... מגיע למיצוי של התחדשות של ההנאות, והאדם היה עומד אל מול שוקת שבורה, ומבין שמצד אחד עדיין יש לו תחושת חסר, ומצד שני אין לו כבר יותר איך ליהנות. ושם כמובן האדם מתחיל להרגיש את העוצמה של הגיהנום של העולם, כי שם האדם מבין את השורש של הסבל, שהוא הרצון העצמי של האדם, שלעולם הוא לא שבע. ושכל מה שיש לאדם, תמיד האדם מרגיש שחסר לו משהו. וכאשר האדם מבין את הדבר הזה, על ידי זה האדם מבין שהוא צריך למצוא איזה פתרון ... היה רוצה ליהנות בחיים, הרי שהוא עוד יותר היה נהנה בחיים. כי אי אפשר לסבול, בלי שיהיה לאדם רצון להרגיש טוב. והרצון של האדם להרגיש טוב, הוא זה שגורם לאדם להרגיש רע. ואם האדם היה מתפטר מהרצון שלו להרגיש טוב, הרי שהוא כבר לא היה יכול יותר להרגיש רע. כך שהרצון של האדם ליהנות, אדרבה הוא משיג את התוצאה ההפוכה. כי הרצון ליהנות, הוא מגדיר עבור האדם ... להפסיק לרצות ליהנות. כי אם האדם יצליח להפסיק לרצות ליהנות, הרי שהוא תמיד יהיה. ואם לאדם לא יהיה אכפת להרגיש רע, על ידי זה הוא ירגיש תמיד טוב. אבל זה כמובן בלתי אפשרי. והסיבה הראשונה היא, שאם האדם יפסיק את הרצון שלו להרגיש טוב, הרי שמהר מאוד הוא ימות. כי כאשר לדוגמה האדם יהיה רעב, הוא לא יאכל. משום שהוא כבר לא אכפת לו להרגיש רע. ואז מהר מאוד האדם הזה ימות. והוא הפסיד גם את הטוב וגם את הרע. והסיבה הנוספת והעיקרית יותר היא, שכאשר האדם מנסה לבטל את הרצון שלו להרגיש טוב, זה עצמו נובע מהרצון של האדם להרגיש טוב. ובעצם בכל פעולה שהאדם עושה כדי לנסות להפסיק לרצות להרגיש טוב, בעצם בכך הוא רק מחזק את הרצון שלו להרגיש טוב. והאדם לא יכול לבטל את הרצון העצמי שלו להרגיש טוב. אלא, או שהרצון הזה ייעלם מעצמו, או שלא. כי האדם לא יצר את הרצון הזה של עצמו להרגיש טוב. ולכן הרצון הזה הוא לא בשליטת האדם. אבל אם מישהו מבחוץ ייקח לאדם את הרצון להרגיש טוב, הרי שאז ורק אז יוכל האדם להרגיש טוב באמת תמיד. כי כאשר לא רוצים להרגיש טוב בכלל, אז מרגישים טוב באמת. כי מאושר, הוא זה שהפסיק לרצות להיות מאושר. כי אדם שבע הוא זה שלא מחפש אוכל. והמאושר לא מחפש אושר. וזה שמרגיש טוב תמיד, הוא ממילא לא מחפש להרגיש טוב, מאחר שהוא תמיד מרגיש טוב. כך שעל פי ההיגיון, מי שרוצה להרגיש טוב תמיד, עליו להיפטר מהרצון של עצמו להרגיש טוב. אבל זה כמובן לא אפשרי מהסיבות הנל. כך שבכל מקרה, תכלית החיים היא לא ההנאה. ואם היא ההנאה, ...

... שהוא מתעלל בילד שלו, כדי שכאשר הוא יפסיק להתעלל בילד שלו, אז הילד שלו ידע להעריך את זה שהוא מרגיש טוב. אך זהו רק משל בלבד. והאמת היא שאם באמת הרע נוצר כדי להגדיר וליצור טוב, הרי שמראש היה אפשר ליצור מציאות שיהיה בה רק טוב מסוג כזה שלא צריך ליצור רע כדי שירגישו טוב. זא כמו שעכשיו אפשר לומר שהאדם יודע להעריך את הטוב בגלל הרע ואת האור בגלל החושך, הרי שמראש ... להעריך את הטוב. השאלה היא, אם באמת התכלית היא לעשות רק טוב, אם כן מראש היה אפשר ליצור אדם שמרגיש תמיד רק טוב, ושהוא לא מוגבל ביכולת שלו להרגיש טוב רק על ידי זה שהוא גם מרגיש רע. כי היה אפשר ליצור אדם שיכול להרגיש טוב, גם בלי להרגיש רע. ותמיד יש לזכור, שבנקודת ההתחלה של כל האירועים כולם, שם הפוטנציאל של היצירה הוא אין סופי. ובנקודת ההתחלה ... לעשות טוב, אכ היה ראוי יותר ליצור מציאות כזו שבה יש רק טוב, ושכולם נהנים מהטוב גם בלי להצטרך להרגיש רע. והרי בכל זאת יש רע, ואכ כנראה שיש תכלית בעצם קיומו של הרע, גם בלי קשר לקיומו של ... מתבונן על העניין הזה של הרצון העצמי של האדם, שהאדם קיים עם רצון עצמי שאחראי לכך שהאדם כל הזמן מרגיש רע. ואם באמת התכלית היא שהאדם ירגיש טוב, הרי שהיה אפשר ליצור אדם שקיים ללא רצון עצמי כלל, שאז הוא לעולם לא מרגיש רע. והיה גם אפשר ליצור אדם, שאולי דווקא כן יש לו רצון עצמי, אלא שהרצון העצמי שלו תמיד מתאים למציאות, שגם אז הוא לעולם לא מרגיש רע. ואף על פי כן ניתן לראות, שבכל זאת האדם כן קיים עם רצון תמידי לשנות את המציאות. דהיינו, הסבל הוטבע בתוך האדם. ותחושת חוסר השלמות שיש לאדם, רודפת את האדם בכל מצב שבו הוא נמצא. כי כל מה שיש לאדם וכל מה שיתנו לאדם, הוא תמיד ממשיך להרגיש חסר, כל זמן שיש לו רצון עצמי. וגם כמובן יש לזכור, שאם אכן התכלית היא כדי לעשות טוב, אכ ... וכל שכן שעליו להסביר, כיצד הרצון ליצור טוב, בא לידי ביטוי בכך שיש רע, ובכך שיש אדם מוגבל שצריך להרגיש רע כדי להרגיש טוב, ובכך שהאדם תמיד מרגיש רע, ובכך שאין שלמות בעולם וכולי כנל. כך שלומר שהכל נוצר כדי לעשות לאדם טוב, זה כמובן יוצר כל ... שיהיה רע. ושאולי הטוב נוצר רק כדי להגדיר את הרע. כי אם היה רק טוב, אז האדם לא היה מרגיש מספיק רע. ומאחר שהעולם אולי נוצר כדי לעשות רע, לכן נוצר גם טוב, כדי לוודא שהאדם ירגיש רע. כי כאשר יש רק רע, אז האדם מתרגל לרע. ולכן יש גם רגעים קטנים של אושר, כדי שבשאר הזמן האדם יסבול מכך שהוא ירצה אותם. כי כפי שכבר ביארתי, הרע קיים רק בגלל הרצון להרגיש טוב. ולכן אולי נוצר הטוב, כדי שהאדם ירצה להרגיש טוב, ואז הוא ירגיש רע. ומי אמר שהתכלית היא להרגיש טוב, אולי בכלל המטרה היא להרגיש רע. ואולי הרע הוא יותר טוב מאשר הטוב. כך שבכל מקרה ביחס לנקודת ההתחלה ולנקודת הסיבה הראשונה של כל ...

... ומי שרוצה לאהוב את המציאות וליהנות ממנה, עליו לגלות את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, עד שהאדם יגיע להזדהות רגשית עם הסיבה הראשונה, וממילא עם כל התהליך כולו. דהיינו, שעל האדם להגיע במחשבה שלו, אל מה שהיה לפני הסיבה ... מחוץ לכל האירועים כולם, ועל ידי זה שהאדם מבין את השורש של הסיבה הראשונה, על ידי זה יש הזדהות רגשית ושכלית מוחלטת בין האדם לבין כל האירועים של המציאות. כי כל האירועים הם תוצאה ישירה ומוכרחת של סיבה ראשונה ...

... למאושר, ומיד הוא מחפש מטרה חדשה. וכפי שכבר ביארתי, העניין הזה נובע מכך שיש לאדם רצון עצמי שהוא לא מרגיש שובע לעולם, ובכל פעם הוא רוצה דבר שונה ממה שיש. ולא משנה מה יש ומה יהיה לאדם, תמיד הוא ירצה משהו אחר. כך שגם בחיפוש אחר האושר ניתן לראות את התופעה שבה בכל פעם שהאדם מרגיש סוג של מילוי רגשי, מיד נוצרת תחושת חסר חדשה וכך הלאה. וכך האדם מתעסק כל חייו בלפתור בעיות שונות ובלנסות למצוא תשובות לשאלות ולספקות שלו. וכך ... לחפש את האושר. וכל זמן שהאדם מחפש את האושר, הרי שהוא לא מאושר. וכל זמן שהאדם עדיין בתוך נפשו מרגיש שהוא מחפש אושר כלשהו, הרי שהוא עדיין לא מאושר. כי המאושר, הוא זה שהפסיק לחפש את האושר. מאחר שהוא ... שבו תלוי האושר של האדם, והוא ידיעת והבנת המציאות. והבנת המציאות פירושו כאשר האדם מבין בשלמות מבחינה שכלית ומבחינה רגשית, את כל מה שקורה איתו. ובתוך זה נכלל, שהאדם יבין מי הוא ומהו האני שלו. ובכלל זה נכלל, שהאדם יבין אחת ולתמיד את פשר הרצונות / מחשבות / רגשות שלו. כי מי שיתבונן בעניין יראה, שיש כאן המון דברים שצריך להבין אותם. כגון לדוגמה שעל האדם לנסות להבין ... בחיים, הם כולם תוצאה של מילוי הרצון של האדם. כי כאשר הרצון של האדם מתמלא, על ידי זה האדם מרגיש אושר. וככל שהרצון מתמלא יותר, כך האדם מרגיש יותר אושר. וכל הרע שבעולם, שורשו בתחושת החיסרון שיש לאדם, שנוצרת על ידי הרצון העצמי של האדם. ויש לכל אדם המון רצונות שונים. וכאשר כמה רצונות ... רצונות שונים, ולכן האושר גדול. וכך גם להפך לגבי הסבל. כי כאשר המון רצונות נוצרים בבת אחת, אז האדם מרגיש המון רע בבת אחת. וכל זמן שהאדם לא מבין את הרצון העצמי שלו, כיצד בדיוק הוא חושב שהוא יצליח ... יותר. וכאשר האדם רוצה להיות מאושר, בשלב הראשון עליו לנסות להבין את האני שלו ואת הרצונות / מחשבות / רגשות שלו. כי על האדם להתבונן היטב, מהיכן מגיעות המחשבות שלי? האם אני בוחר בכל רגע על מה לחשוב? ומה ... בכל רגע אני חושב את מה שאני חושב? מה יוצר את המחשבות שלי? מהיכן הן מגיעות? ומה יוצר את הרגשות שלי? האם אני בוחר מה להרגיש? האם אני באמת שולט במה שאני מרגיש? ואם כן, אז מדוע אני לא תמיד שמח? והאם אני יכול לבחור להיות תמיד שמח? ועל האדם לגלות את השורש של המחשבות שלו. ועל האדם לגלות מהיכן מגיעים המחשבות והרגשות והרצונות. ובלי זה, האדם לא יכול למצוא את האושר שלו, ולו רק משום שהוא לא מבין מה הוא מחפש, ... זה שהיא הופכת את האדם למאושר באמת. וזאת הסיבה שבגללה בכל פעם שהאדם משיג איזה אושר זמני, מיד הוא מרגיש חיסרון חדש. משום שהאושר יגיע רק כאשר האדם ימצא את עצמו באמת. דהיינו, כאשר האדם יבין את האמת לגבי ... שעל ידי זה בעצמו האדם יהפוך להיות מאושר באמת. וכל זמן שהאדם לא מבין את המציאות בשלמות, הרי שתמיד תחושת חוסר האושר תחזור על עצמה. ולכן בכל פעם שהאדם פותר איזו בעיה, מיד נוצרת בעיה חדשה. כי לכל הבעיות ... על האדם לברר את האמת לגבי המציאות, כדי למצוא פתרון. וכדי לפתור בעיות, לשם כך על האדם להשתמש בשכל וברגש שלו. והדברים האלו מקרבים את האדם להבנת עצמו, וממילא אל האושר. ויש כאן בשורה טובה, והיא שלכל הבעיות שיש ...

... בצורה בריאה, ויוכל להיות כמה שיותר מאושר וכולי. דהיינו, המטרה של חינוך הילדים היא טובת הילד כדי לגרום לילד להרגיש יותר טוב. אבל יש כאן בעיה גדולה, והיא שכל הדרכים של חינוך הילדים, הן בעצם משיגות את המטרה ההפוכה של חינוך הילדים. כי מצד האמת, חינוך ילדים גורם לילד להרגיש רע. כי אושר אמיתי הוא תחושה של חופש מוחלט ללא גבולות. ולמרות שהרגילו את האדם שעליו לחיות עפ חוקים חברתיים וכיוב, הרי שמצד האמת חופש ... שזה טוב לחנך ילד לדעת לשלוט בעצמו ולא לעשות את כל מה שהוא רוצה, כדי שהוא יוכל לשרוד בעולם ולהרגיש טוב, כך גם בדיוק באותה המידה זה טוב לחנך את הילד לעשות את כל מה שהוא רוצה, ולהרגיש חופשי ושלם עם הרצונות שלו. כי אושר אמיתי הוא כאשר האדם מרגיש חופשי לגמרי ושלם לגמרי עם מה שהוא רוצה. וכאשר ההורה מחנך את הילד שלו לדעת לשלוט בעצמו ולחיות לפי כללים חברתיים כאלו ואחרים, הרי שבעצם מבחינה כלשהי ההורה גם מאמלל את הילד שלו. כי הילד מטבעו רגיל להרגיש חופשי ושלם עם עצמו ועם כל הרצונות והמעשים שלו. וכאשר ההורה מלמד את הילד להתנהג דווקא בצורה כלשהי, הרי ... שהוא לא ישרוד כלל בעולם. אבל לחינוך הזה יש מחיר גבוה ואמיתי, והוא שמצד האמת הוא פוגע בילד מבחינה רגשית, בכך שהוא בעצם מכניס את הילד לסוג של בית כלא חברתי והתנהגותי. ואחכ שהילד גדל, אז הוא מתחיל לחפש ... שלו שיש דברים רעים בעולם, שהילד צריך להיזהר מהם. כי אחרת הילד לא ישרוד בעולם כלל. וגם אם הוא ירגיש חופש למשך כמה דקות, הרי שהכמה דקות האלו לא ימשכו למשך הרבה זמן, אם הילד לא יקבל חינוך מתאים ... עצמו יש גם רע. כי השלמות היא כאשר האדם תופש את הכל אך ורק כטוב תמיד. כי כולם רוצים להרגיש טוב וכמה שיותר טוב. וכאשר מלמדים את הילד שיש רע, הרי שבכך בעצם גורמים לו להרגיש רע! וזאת הסיבה שילדים לא אוהבים ואפילו שונאים (לפחות ברמה כלשהי) את ההורים והמורים / בית ספר שלהם וכיוב. משום שהם הילדים מנקודת מבטם, חווים את האמת שהיא שכל המסגרות האלו מגבילות אותם ושוללות מהם את החופש הבסיסי שלהם לעשות כרצונם, בלי הגדרת טוב ... אפילו לא את עצמו, כי לחנך מישהו פירושו לחנך אותו ולהביא אותו למצב כזה שבו הוא יהיה מאושר באמת וירגיש טוב באמת. ואף אחד בעולם לא יודע איך לגרום לעצמו להיות מאושר באמת. כי האדם לעולם לא מאושר באמת. ... פתרון. ויש משהו בצורת התפישה של האדם, שאם האדם ישנה אותה, על ידי זה האדם יוכל להיות מאושר באמת, ולהרגיש טוב תמיד בשלמות, תוך כדי זה שהאדם חושב שיש טוב ושיש רע ועושה הפרדה ביניהם. ושורש הפתרון טמון בכך, שהאדם ידע להכיל בתוכו הפכים. דהיינו, שהאדם יוכל ברגע אחד, גם לחוש שדבר כלשהו הוא רע, ולהרגיש ממנו רע, אבל גם תוך כדי זה להרגיש טוב מעצם זה שהדבר רע. זא שיש תפישת מציאות, שבה האדם יודע לעשות הפרדה בין טוב לרע. ושבה האדם ...

הסוד של האחדות / הכל טוב / הכל אחד - מהי האמת? איך להרגיש שהכל טוב / הכל אחד? כשאדם מתקרב לחכם האמיתי, נפתחים לו שבילי השכל להבין שהכל טוב ושהכל אחד. כי ... החכם האמיתי, אז הוא מגלה את תפישת המציאות שבה הכל טוב והכל אחד תמיד. ואז האדם גם הוא רוצה להרגיש שהכל טוב תמיד. ואז האדם מנסה ללמד את עצמו ולהרגיל את מחשבתו לחשוב שהכל טוב תמיד. וההיגיון של האדם, הוא כמובן ברור. כי האדם רוצה להרגיש כמה שיותר טוב. ולכן האדם מנסה להרגיל את עצמו לחשוב שהכל טוב תמיד. אלא שיש כאן בעיה מאוד עמוקה, ... שכל גדול, הוא יודע שהכל אחד תמיד. וכאשר האדם שומע את השכל שהכל טוב תמיד, הוא מנסה לגרום לעצמו להרגיש את הטוב הזה, על ידי זה שהוא מנסה לשכנע את עצמו ולהרגיל את עצמו לחשוב שהכל טוב תמיד. אבל ... אחד בו זמנית. וכאשר האדם מנסה לשכנע את עצמו שהכל טוב תמיד, גם זה עצמו שקר. כי כאשר האדם מרגיש רע, עליו להיות אמיתי עם עצמו ולהרגיש רע. וכאשר האדם מרגיש טוב, עליו להיות אמיתי עם עצמו ולהרגיש טוב. כי יש הרבה דברים בעולם, שמצד האמת האדם מרגיש איתם טוב, אבל מצד השקר האדם משקר את עצמו ואומר לעצמו שהוא מרגיש רע. כגון לדוגמה רגשות אשמה וכיוב. שמצד האמת מצד טבעו של האדם אין לו שום רגשות אשמה לשום דבר. ומצד האמת לא אמורים להיות לאדם שום רגשי נחיתות. אלא שהאדם משקר את עצמו, וגורם לעצמו לחשוב שהוא לא מספיק טוב. ועל ידי זה האדם מרגיש רע. ויש עוד המון דוגמאות, לכך שהאדם מרגיש רע, רק בגלל שהוא משקר את עצמו. ואם האדם היה כנה ואמיתי עם עצמו, הוא היה מרגיש טוב. אבל האדם משקר את עצמו וחושב מחשבות שהוא לא באמת חושב שהן אמת, ועל ידי זה האדם סובל. ... ולא לרמות את עצמו בהטעיות שיש כאן בבית המשוגעים הגדול ביותר, שהוא העולם. ויש גם שקרים אחרים. שבהם האדם מרגיש רע, והאדם משקר את עצמו ומנסה לשכנע את עצמו שהוא מרגיש טוב. ועל האדם להיות אמיתי עם עצמו ולהודות על האמת שהוא מרגיש רע. וההתחברות של האדם לאמת, תזכך את המחשבה של האדם, ובסופו של דבר תגרום לאדם להרגיש טוב באמת. ועל האדם לא לשקר את עצמו שהכל טוב או שהכל רע, אלא על האדם פשוט לחפש את ...

... שגם עליה מסכימים כל בני האדם בעולם, והיא שהם עצמם קיימים. כי גם המשוגע הגדול ביותר בעולם, גם הוא מרגיש את הקיום העצמי של עצמו ואת האני שלו. כי המשוגע יכול לומר עד מחר שהוא לא קיים ושהמציאות לא קיימת. אבל אילו הוא באמת הרגיש שהמציאות לא קיימת ושהוא עצמו לא קיים, הרי שהוא לדוגמה לא היה אוכל ארוחת בוקר, והוא לא היה מרגיש אם האש הייתה שורפת אותו וכיוב. וכל הידיעות של האדם גם של המשוגע, כולן מבוססות על השכל של האדם ... יותר רצון, כך המילוי של הרצון גדול יותר. וכאשר אין לאדם רצון גדול, הוא גם לא יכול להגיע לעוצמה רגשית גדולה של רגשות חיוביים. והשכל והרצון הוא כמו כלי. שאפשר למלא בו טוב ורע. כי ככל שיש יותר רצון עצמי, כך האדם יכול להרגיש יותר רע. אך מצד שני כך גם האדם יכול להרגיש עוצמת טוב יותר גדולה. כי אבן לדוגמה, היא אומנם לא רע לה, אבל גם לא טוב לה. כך שיש ...