... בחינות פחד ממבחנים. כי ישנם אנשים, שכאשר הם ניגשים למבחן כלשהו, הם
חווים תופעה של חרדת בחינה. וחרדת הבחינה, גורמת לאדם בין השאר, לתופעה של מסך שחור (בלאק אאוט). דהיינו, מצב, שבו האדם שוכח את כל מה שהוא למד. החרדה משתלטת על האדם ... וכאשר הבחינה, נכנסת לפרופורציה המתאימה, אז ממילא החרדה נעלמת, והאדם
מרגיש שקט נפשי, שמאפשר לו, לעבור את הבחינה מתוך רוגע. חרדת בחינות נובעת, אך ורק משום שהאדם אינו משתמש בשכלו ואינו זוכר, מדוע בכלל הוא ניגש לבחינה. אם היה האדם זוכר, ... גורלית לחייו. בשורה התחתונה, המטרה הסופית של הבחינה, היא שהאדם רוצה
להרגיש טוב. דהיינו, שהאדם רוצה
להרגיש טוב, ומשום כך הוא ניגש לבחינה. כאשר האדם זוכר, שהרצון הפנימי שלו, שבגללו הוא הולך לבחינה, הוא הרצון
להרגיש טוב, ממילא החרדה מהבחינה נעלמת. כי
להרגיש טוב, זה חשוב עבורו, יותר מהבחינה ויותר מהתוצאות של הבחינה ויותר מכל דבר אחר. בנוסף, חרדה מפני בחינה, נובעת משום שהאדם מוציא מפרופורציה, את ההשלכות של הבחינה על חייו. הדמיון של האדם מתעתע בו, וגורם לאדם
לתחושה דמיונית, שיוצרת אצל האדם את האשליה, כאילו האושר שלו, תלוי בבחינה אותה הוא עובר. ככל שהאשליה גדולה יותר, וככל שיותר נדמה לאדם בדמיון שלו, כאילו האושר שלו, ... כך החרדה שלו מהבחינה גדלה יותר. חרדת בחינות, היא מקרה פרטי, של תלות
רגשית חיצונית. דהיינו, תלות
רגשית של האדם, בצורה חיצונית כלשהי של המציאות. כאשר האדם ממוקד תמיד במהות הפנימית, כאשר האדם מחובר תמיד לטוב הפנימי שבתוכו, הדבר הזה מאפשר לו להתנתק מכל תלות
רגשית חיצונית. ובמקרה של הבחינה, זה אומר, לא לחשוב בטעות כאילו הבחינה יכולה באמת לשנות משהו, לגבי המהות של האושר הפנימי של האדם. אז למה בכלל לגשת לבחינה, אם האושר ... שלו. לא יותר, ולא פחות. שום דבר אחר לא באמת משנה. משנה, מה האדם
מרגיש. ומה שהאדם
מרגיש , זו תוצאה של מה שהוא חושב על המציאות. לא יותר, ולא פחות. ברמה המעשית: נסה לחקור את השורש של החרדה מהבחינה. כאשר תחקור בשכלך את החרדה מהבחינה, ממילא הבחינה תכנס ...