... שהוא לא יכול להשיג את המטרה הזאת, הדבר הזה גורם לאדם לפגיעה במצב הרוח שלו, בירידה במוטיבציה האישית שלו, בתחושה של עצבות ודיכאון. וגם בתחושה של ייאוש. כי הייאוש הוא כאשר האדם נכנע ומוותר על הרצון שלו להשיג דבר כלשהו. כי כאשר האדם רוצה ... כולם נמצאים ברמה כלשהי של ייאוש. כי בעולם שלנו יש פוטנציאל אין סופי של אפשרויות. ומטבע הדברים האדם רוצה להרגיש כמה שיותר טוב. ושום אדם לא היה מסרב לקבל את הכל. דהיינו, אף אחד לא היה מסרב לדוגמה להיות ... לגלות את השורש ואת הסיבה שבגללה האדם רוצה בכלל למלא את הרצון שלו בשלמות. והעניין הוא, כי האדם רוצה להרגיש טוב. וכל רצון שיש לאדם, נובע מתחושת חיסרון שיש לאדם. כי האדם רוצה רק את מה שהוא מרגיש שחסר לו. ותחושת החיסרון גורמת לאדם להרגיש רע. ומאחר שהאדם רוצה להרגיש כמה שיותר טוב, לכן האדם רוצה למלא את כל הרצון שלו. וזה בעצם אומר, שכאשר האדם אומר שהוא רוצה למלא את כל הרצון שלו בשלמות, הרי שמה שהוא באמת רוצה, זה לא להרגיש שום תחושה של חסר. כי אילו לדוגמה היה יכול האדם בצורה כלשהי לגרום לכל הרצונות שלו להיעלם, הרי שממילא האדם לא היה מרגיש כל סוג של חסר. וממילא גם הרצון למלא את כל הרצונות היה נעלם. ואם אנחנו רואים שכאשר דבר אחד ... זה אומר שהשורש של הרצון למלא את כל הרצונות, הוא הרצון הפנימי יותר של האדם, שהוא שהאדם רוצה לא להרגיש כל תחושה של חסר, דהיינו, להעלים את כל הרצונות והחסרונות שלו. ועכשיו השאלה היא, כיצד יכול האדם למלא את הרצון הזה ... ורגע כפי מה שהיא? והתשובה היא, שקיימת דרך אחת ויחידה לכך שהאדם ירצה את כל המציאות בשלמות ושהאדם יהיה בתחושה של הרמוניה מתמדת עם המציאות. והדרך היחידה היא על ידי הבנת הסיבה של המציאות. כי כאשר האדם לא רוצה ... שתמיד בתוך ליבו של האדם תהיה שאלה, של מהי ההכרחיות של הסיבה עצמה. דהיינו, האדם לעולם לא יוכל להזדהות רגשית עם הסיבה ועם האירועים. כי הסיבה הראשונה היא אמת. כי האמת אינה צריכה הוכחה. כי היא אמת בלי הוכחה. ... יציבה תמיד. ומי שמבין את האמת של המציאות, הוא מבין את הסיבה הראשונה של המציאות בשלמות, והוא זוכה ליציבות רגשית. דהיינו, הוא מגיע למצב כזה שבו אין לו שום שאלה מהי הסיבה של הסיבה עצמה. כי קיומה של האמת ... את המציאות. ומי שרוצה להיות מאושר, עליו להבין את הסיבה הראשונה של המציאות. כי על ידי זה נוצרת הזדהות רגשית מוחלטת, בין האדם לבין המציאות. ואז האדם חווה שלמות עצמית מלאה, ואז ממילא האדם לא מרגיש שום סוג של ייאוש או וויתור כלשהו. אלא, שיש כאן בעיה. והבעיה היא שברמה הלוגית האדם לא יכול להבין ...

... על האדם להבין את העניין של חוסר השלמות. והוא, שלא משנה מה שהאדם יעשה ומה שיהיה לאדם, הוא תמיד ירגיש שחסר לו את הדבר ששונה ממנו. וגם אם יתנו לאדם את כל העולם ומלואו, גם אז האדם לא ירגיש שלמות. כי אז האדם ירגיש שחסרות לו החוויות שיש אותן רק כאשר אין לו את כל העולם ומלואו. ובקיצור, בשום מצב בעולם אין בו שלמות. וזה שורש ...

... של אושר בשלמות אמיתית שאין שלמות גדולה יותר ממנו. דהיינו, אושר ככ גדול עד שברגע אחד אין לאדם שום תחושת פחד, שום תחושת רע, שום תחושת חסר, אלא רק תחושה של סיפוק והתחדשות וכולי? ומי יכול לומר שיש לו הרבה רגעי אושר שכאלו? ומי יכול לומר שהעבודה שלו נותנת ... אם האדם מחובר ב 100% לנקודת האמת האישית שלו, דהיינו, גם אם האדם באמת משתמש בכל השכל שלו ובכל הרגש שלו ובכל האינסטינקטים שלו ובכל החושים שלו כדי להבין את המציאות, הרי שעדיין כל הבנה של האדם את המציאות, ... המציאות שלא עפ השכל שלו, הרי שהדבר הזה בלתי אפשרי במציאות. כי ההבנה מתרחשת ואפשרית רק באמצעות השכל / רגש / יכולת תפישה של האדם עצמו. והאדם עצמו לעולם לא יכול להבין את המציאות, שלא באמצעות הכלים שעומדים לרשותו, שהם השכל / רגש וכולי. ומאחר שהכלים האלו מוגבלים, ומאחר שהאדם עצמו לא יכול לתפוש ולחשוב שום מחשבה / רגש, שלא באמצעות כלי הקיבול שלו, הרי שלעולם האדם מוגבל להבין את המציאות, אך ורק בהתאם למגבלות התפישה האנושית שלו. ...

... בא לידי ביטוי, אז בא איתו גם האושר. וכאן נגלה מהו הדבר הזה. והעניין הוא, כי אושר, הוא הזדהות רגשית מוחלטת עם המציאות בשלמות. והדבר היחיד שבו תלוי האם האדם ועד כמה האדם יהיה מאושר או לא, זה אך ... חוסר שביעות הרצון שלו מהמציאות, שזאת דווקא השלמות. אבל זה כבר עניין אחר. אך בפשיטות, על האדם להגיע להזדהות רגשית מוחלטת, עם המציאות. והשאלה הנשאלת היא, כיצד יכול להביא האדם את עצמו למצב כזה שבו תהיה הזדהות רגשית מוחלטת בינו לבין המציאות? והתשובה היא כי קיימת דרך אחת ויחידה לעשות זאת, והיא על ידי הבנה. והבנה, פירושה, ... מבין את הסיבה הזאת הראשונה של כל הסיבות, הוא מחפש וימשיך כל הזמן לחפש איך להיות יותר מאושר ואיך להרגיש יותר טוב. עד שהאדם ימצא את הסיבה הזאת, ואז הוא יהנה מכל רגע מחדש, והרצון שלו להשיג את האושר ... סוג כלשהו של אושר, הרי שהשורש שלו, הוא הבנת הסיבה הראשונה. וכאשר לדוגמה מביאים לילד איזה צעצוע חדש והילד מרגיש אושר, הרי שבאותו הרגע בתת המודע של האדם יש התגלות כלשהי של הסיבה הראשונה של כל הסיבות. שהיא זו ... כל האושר שיש בעולם, הוא בכך שהאדם מבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. ועל ידי זה יש הזדהות רגשית מוחלטת, בין הרצון של האדם, לבין השלמות של המציאות. ואיך יכול האדם לגלות את הסיבה הזאת? על ידי זה ... הסיבות. דהיינו, על האדם פשוט לשאול את עצמו את השאלה הפשוטה, למה אני רוצה / חושב / עושה / מרגיש / את מה שאני עושה? ועל ידי זה שהאדם מתבונן היטב על הסיבה של כל הדברים, על ידי זה ... והראשונה והפנימית ביותר, שהיא זו שמניעה אותו לעשות את כל מעשיו, ושהיא זו שאחראית לכל המחשבות / רצונות / רגשות שלו. ובכל פעם שהאדם עושה תהליך של בריאת העולם, דהיינו, בכל פעם שהאדם עושה פעולה כלשהי, באפשרותו של האדם ...

... פנימי יותר שהוא שהאדם לא רוצה להיות צמא. והרצון הזה עצמו נובע מרצון אחר פנימי יותר שהאדם לא רוצה להרגיש את הכאבים של הצמא. וזה נובע מרצון אחר פנימי יותר שהאדם לא רוצה לסבול. וזה נובע מרצון אחר פנימי יותר שהאדם רוצה להרגיש טוב וכולי... וכל רצון שיש לאדם, נובע מרצון אחר פנימי יותר. ויש רצון אחד, שהוא מניע את כל הרצונות ... הרצון של עצמו ושל המין האנושי בכלל, יראה כי הרצון הפנימי ביותר של כל בני האדם בעולם, הוא הרצון להרגיש טוב ולהיות מאושרים. וכאן יש מספר דברים שדורשים בירור. והדבר הראשון שדורש בירור, הוא מהיכן נובע הרצון עצמו להיות מאושר? ומה הסיבה שבגללה האדם בכלל רוצה להרגיש טוב ולהיות מאושר? ודבר נוסף שטעון בירור הוא, מהי ההגדרה המדויקת של הרצון להיות מאושר. כי לרצות להיות מאושר, ... זה, להפסיק לרצות להיות מאושר. כי יש לאדם רצון להיות מאושר. והאדם עושה כל הזמן את מעשיו, כדי לנסות להרגיש יותר טוב וכדי להיות יותר מאושר. אבל, מה שהאדם באמת רוצה, זה לא את האושר, אלא את הפסקת המרדף ... עבור האדם. כי כאשר האדם רוצה את המציאות בשלמות בכל רגע ורגע מחדש, אז ממילא האדם כל הזמן חווה תחושה של שלמות. וכאשר יש שלמות ושביעות רצון מהמציאות, ממילא אין שום משמעות לחיפוש האושר. כי האושר כבר קיים בשלמות ... סיבה לכל אירוע ואירוע שמתרחש בעולם. ומי שמבין את הסיבה האמיתית של כל האירועים שקורים בעולם, הוא ורק הוא מרגיש שביעות רצון מלאה מהמציאות. כי כל זמן שנדמה לאדם שהמציאות צריכה להיות אחרת ממה שהיא, הרי שהאדם סובל. והסבל ... שבעולם. כי כל מעשיו של האדם, הם רק חלק מכל האירועים שיש בעולם. וסיבת כל מעשיו / רצונותיו / רגשותיו / מחשבותיו וכיוב של האדם, היא הסיבה הראשונה של כל האירועים כולם. כי יש כאן משהו עוד יותר עמוק ...

... גדול, עד שהוא לא מאפשר לעולם להתקיים כלל. דהיינו, כי כל הפעולות שיש בעולם הזה, וכל המחשבות וכל הרצונות והרגשות, כל אפשרות הקיום שלהם, היא רק על ידי הצמצום של השכל הזה. כי כאשר השכל הזה גלוי, אין שום ... המציאות. כי כל חייו של האדם, תלויים ביכולת התפישה האנושית שלו. כי לכל אדם יש יכולת תפישה שכלית / רגשית. וכל מה שהאדם חושב / מרגיש / רוצה / עושה וכיוב, הכל תלוי ביכולת התפישה של האדם. וכפי שכבר ביארתי, יכולת התפישה של האדם מוגבלת. ... כל אירוע וכל דבר שקיים בעולם, הוא נמצא בתוך מקום. ואפילו המחשבות של האדם, גם הן תופסות מקום. וכל רגש / רצון / מחשבה וכיוב, גם הם תופסות מקום. כי כל דבר הוא חלק קטן של משהו אחר גדול יותר ממנו. וגם המחשבות / רגשות של האדם, גם הם חלק מתוך משהו אחר גדול יותר, שהוא המקום שלהם. כי המחשבות של האדם, נמצאות בתוך הדבר שהן חלק ממנו. וגם כל הרגשות שיש בעולם, וגם כל השכל שיש בעולם, וגם כל התודעות שיש בעולם, וגם כל הרעיונות שיש בעולם, כל הדברים ...

... שחוקי הלוגיקה צודקים. ומי שהוא חפץ באמת האמיתית, עליו להבין, שכל זמן שהוא צריך להוכיח לוגית / שכלית / רגשית את האמת שלו, דהיינו, כל זמן שיש אפשרות אפילו תיאורטית שיש אמת אחרת, הרי שהאדם מוגבל לתפוש את האמת ...

... האדם מוגבל ביכולת שלו. ולכל אדם יש גבול שממנו והלאה הוא לא מסוגל להכיל ולא מסוגל לתפוש, לא מבחינה רגשית ולא מבחינה שכלית. וכאשר האדם מגיע לגבול ולנקודה הזאת של עצמו, הרי שהוא נעצר. ולמרות שהפוטנציאל של המציאות יכול ... שאותם האדם יכול להשיג, הרי שעדיין כדי שהאדם ייהנה בכל פעם מחדש בהנאה גדולה עוד יותר, וכדי שהאדם לא ירגיש מיצוי עצמי ושהכל משעמם אותו וחסר עניין עבורו, לשם כך על האדם להשיג בכל פעם משהו חדש גדול יותר ... שלו, אז הוא קולט שבעצם הוא נעצר ושאין לו עוד להיכן להתקדם. וכאשר אין לאדם להיכן להתקדם מבחינה אישית ורגשית, אז לא רק שזה לא תחושה נעימה של מה שהאדם חשב שהוא יגיע אליו אם הוא רק ירוץ יותר מהר, אלא שהאדם קולט שהוא גם ...

... עצב מתוק של ליצן עצוב. כי כולם יודעים שההנאות של העולם הזה, הן לא יותר מאשר סמי הרגעה לדיכאון ולתחושת חוסר השייכות ותחושת הריקנות הקיומית של האדם. כי כל ההנאות של העולם הזה ביחד, לא יכולות למלא את נפש האדם. ואין אדם אחד בעולם שהגיע או מגיע לסיפוק רגשי מלא מההנאות שיש לעולם הזה להציע. כי כל הדברים שיש בעולם הזה, כולם מוגבלים ביכולת שלהם לייצר הנאה עבור ... לנקודה שבה הוא ממשיך לרדוף אחרי הנאות העולם הזה, כדי לא להשתעמם לגמרי. וכל יום שעובר על האדם, הוא מרגיש יותר ויותר תחושת ריקנות. כי האדם מגיע לנקודה שבה גם ההנאות של העולם הזה כבר לא ממש מעניינות אותו. והאדם קולט שאין ... אי אפשר לומר שהאדם נמצא בגן עדן. כי ככל שיש לאדם יותר הישגים של העולם הזה, כך האדם מתחיל להרגיש את הריקנות של ההישגים שלו. כי האדם קולט את התרמית הגדולה, שכולם רצים אחרי אלומות של אור. ולכל אחד ... שהוא רוצה. אבל כולם ללא יוצא מן הכלל, כאשר הם מקבלים את מה שהם רוצים, הם רואים שעדיין הם מרגישים שחסר להם משהו. והמשוגעים הגדולים ממשיכים לרוץ אחרי היעד הבא, ולא קולטים את התרמית, שגם כאשר הם ישיגו את ... אכן משהו ששכרו בצידו. כי ככל שהאדם נהנה יותר מענייני העולם, כך הוא מתקרב לנקודת המיצוי, שבה הוא יתחיל להרגיש ריקנות ודיכאון. ובכל מקרה, ברור לכל אחד, שתפישת החיים הזאת של המרדף אחרי ההנאות, ברור לגמרי שהיא לא יכולה ... רוחנית בעולם שמתחייבת לאדם, שאם הוא יעשה דבר כלשהו, אז כבר כאן בעולם הזה הוא יצליח להשיג הנאה אמיתית, ותחושה של התלהבות והתחדשות, מכל דבר שיש בעולם. ועיקר ההנאה הרוחנית של אותן שיטות רוחניות, היא באה לידי ביטוי דווקא בכך שהאדם מתחיל לאבד עניין במה שקורה סביבו. כי הן מלמדות את האדם לא להיקשר רגשית לכל מיני דברים. והן מלמדות את האדם כל מיני עצות שונות, שגורמות לאדם להפסיק להפיק הנאה ממה שקורה סביבו. והחיים של האדם מתחילים להיות יותר משעממים. ומצד אחד הן אומנם גורמות לאדם לסבול פחות. כי כאשר האדם מתרחק רגשית מהעולם, אז הוא באמת סובל פחות מענייני העולם. אך האדם בסך הכל מחליף סבל אחד בסבל אחר. כי גם שקט נפשי זה סבל. כי זה לא מעניין. והאדם מטבעו רוצה להתמכר, ורוצה להתרגש ולהרגיש פרפרים בבטן, ורוצה ליהנות מהחיים באמת כמו אדם שנהנה ממופע קסמים, או כמו אדם שחווה התרגשות רוחנית מאוד גדולה בעוצמה מאוד חזקה. והאדם מטבעו מחפש איזה דבר שהוא יוכל להתמכר אליו. דבר שאליו יוכל האדם ... לדבר ככ טוב שכזה. והמקסימום שהשיטות הרוחניות יכולות להציע לאדם, זה או להגיע למצב של שקט נפשי, שבו האדם מרגיש כמו מת שהוא לא סובל, אך התחדשות כמובן אין לו. או שהן מציעות לאדם להרגיש מת עם ההנאות של העולם הזה, שהאדם מרגיש משועבד להנאות, והוא קולט ומבין שהן לא נותנות לו כלום. או שהן מציעות לאדם איזה דבר לא ברור, שאותו ... להנאה אין סופית. כי כמו שילד קטן מתלהב מצעצועים חדשים שמביאים לו, וכמו שאדם מתלהב ממופע קסמים, וכמו שהאדם מתרגש מכל מיני דברים יפים, כך החכם האמיתי מרגיש לגבי כל ההתגלויות של הסיבה הראשונה שהוא רואה בכל דבר. כי מי שיודע מהי הסיבה הראשונה, הוא ממילא גם ... סביבו ושקורה בתוכו. כגון, על האדם לנסות למצוא ולהבין את הסיבה שבגללה הוא רוצה / חושב / עושה / מרגיש, את כל המחשבות / רגשות / רצונות / מעשים שלו. ובפשיטות, על האדם לקחת כל מחשבה / רגש / רצון וכיוב שלו, ולשאול את עצמו, מה הסיבה שבגללה אני רוצה / חושב / מרגיש / עושה את הדבר הזה. ולא רק מה בעבר הוביל אותי לזה, אלא גם מדוע ברגע הזה אני מרגיש את הרגש המדויק שאותו אני מרגיש ברגע הזה. כי יש פסיכולוגים שנדמה להם שהאדם מרגיש ברגע הזה את הרגשות שלו, בגלל מה שקרה לו בעבר. וזו כמובן שטות מוחלטת. כי לא משנה מה קרה לאדם בעבר, משנה איך ... בעבר ואת מה שהוא חושב שיקרה לו בעתיד. ובתוך הרגע הזה עצמו יש איזה דבר, שהוא זה שאחראי לכל הרגשות / מחשבות / רצונות של האדם. כי יש בתוך האדם איזה דבר פנימי, שהוא אחראי לכל מה שהאדם מרגיש / חושב / רוצה בכל רגע. ועל האדם לחקור ולגלות את הסיבה שבגללה הוא בכל רגע חווה את המציאות ...

... האמת, תלויה אך ורק ברצון אמיתי להבין אותה. וכדי שהאדם יבין את האמת, לשם כך על האדם להגיע למצב רגשי, שבו שום דבר במציאות לא יעניין אותו כלל, מלבד להבין את האמת ולהבין את המציאות ולהבין את הסיבה הראשונה ואת המשמעות האמיתית של המציאות. וזה בא לידי ביטוי בכך, שהאדם מבחינה רגשית מוכן לוותר על כל דבר אפשרי, תמורת ידיעת האמת. והדבר שהכי קשה לאדם לוותר עליו, הוא על הרצון העצמי שלו להיות קיים. כי יש לאדם כמה רצונות פנימיים. ואחד הרצונות הפנימיים ביותר של האדם, הוא הרצון להרגיש טוב. ועל הרצון הזה האדם עוד מסוגל לוותר תמורת ידיעת האמת. ולא שהאמת היא רעה, אלא שכדי להבין אותה, על האדם להיות מוכן לוותר על הרצון שלו להרגיש טוב. כי כל זמן שיש לאדם רצון כלשהו מלבד לדעת את האמת, הרי שלא כל כוח הרצון של האדם ... בידיעת האמת. ומי שרוצה רק את האמת ואת כל האמת, עליו להיות מוכן לוותר למענה, גם על הרצון שלו להרגיש טוב. אבל, יש עוד רצון אחר פנימי יותר, והוא הרצון להיות קיים. כי כל ישות רוצה להיות קיימת ולא מוכנה לוותר על הקיום העצמי שלה. ומי שרוצה לדעת את האמת, עליו להגיע לנקודה רגשית שכזו, שבה תמורת ידיעת האמת הוא יהיה מוכן לוותר אפילו על הקיום העצמי שלו. ולא מדובר כאן על מוות ... אפילו על ידיעתו העצמית. והדבר הזה הוא נגד כל השכל האנושי. כי מילא שהאדם מוכן לוותר על זה שהוא ירגיש טוב, זה עוד אפשר להבין בשכל אנושי. כי האדם חושב שהוא יקבל סיפוק רגשי כלשהו להבין את האמת, ולמענו הוא מוכן לוותר על להרגיש טוב. אבל שהאדם יהיה מוכן לוותר למען ידיעת האמת, על ידיעת האני העצמי שלו, זה חסר כל היגיון. כי ... האדם. כי האדם יכול לדעת את האמת המלאה ולראות את התמונה המלאה כולה, ועדיין להמשיך להיות מודע לעצמו וגם להרגיש טוב וכולי. ואדרבה, אחרי שהאדם רואה את התמונה המלאה, אז ורק אז האדם באמת רואה את עצמו, ורק אז ... שלו. ונחזור ונחדד, גם אחרי שהאדם רואה את התמונה המלאה, גם אז הוא ממשיך להיות קיים. ואדרבה, אז הוא מרגיש שהוא באמת קיים. כי אז האדם מבין את מהות קיומו באמת. ואחרי שהאדם רואה את התמונה המלאה ומבין את סיבת כל הסיבות, אז הוא גם מתחיל ליהנות מהחיים ולהרגיש טוב אמיתי. אבל כדי שהאדם יגיע לכל זה, הוא חייב לעבור על גשר צר מאוד מאוד, שהוא המוכנות הנפשית ...